התאבדות, למה לא להתאבד, למה אנשים מתאבדים, התאבדות רוחנית, איך להתאבד, איך לא להתאבד, התאבדויות, קדושת החיים, לשמור על הבריאות, הארה רוחנית, חיים ומוות, ההתאבדות של אלוהים

יום הולדת שמח, ימי הולדת, לחגוג יום הולדת, חגיגת יום הולדת, הזדהות עם הגוף, חיים ומוות, משמעות החיים, קדושת החיים, ערך החיים, לחיות לנצח, מעשה בשבעה קבצנים למה אנשים חוגגים יום הולדת? אנשים חוגגים יום הולדת משום שזה נותן להם תחושת ייחודיות. אליעד מסביר שהחגיגה באה מתוך רצון להרגיש מיוחד, מכיוון שאדם תופס את עצמו כמי שנולד בתאריך מסוים מתוך כל 365 הימים שבשנה. בפועל, הוא מציין שזה שרירותי כי מניין הימים נקבע לפי מספר סיבובי כדור הארץ סביב ... מסביר שחגיגת יום ההולדת יוצרת הזדהות חזקה מאוד עם הגוף. האדם חווה שהוא נולד ביום מסוים, ולכן הוא חוגג מתוך הזדהות מוחלטת עם הגוף הפיזי שלו. הוא מדגים זאת במחשבה על אדם שחולם חלום. בתוך החלום אומרים לו שהוא ... הוא אפילו יכול לחגוג יום הולדת בתוך החלום - למרות שבמציאות, הוא בכלל ישן. ההזדהות עם הגוף היא זו שגורמת לאדם לחשוב שהולדת הגוף היא הולדתו שלו. מה הקשר בין יום הולדת לפחד ממוות? לפי ההסבר של אליעד, ההזדהות עם הגוף מביאה גם לפחד ממוות. כשאדם חוגג יום הולדת, הוא למעשה מדגיש את תחילת חייו הגופניים, ולכן גם את סופם הבלתי נמנע. כלומר, ההולדת מחייבת גם מוות. אם האדם היה מצליח להפסיק להזדהות עם הגוף, הוא לא היה מרגיש שיש לו יום הולדת, ולכן גם לא היה מפחד למות, כי מבחינתו לא היה לו רגע התחלה מוגדר. מדוע לא חוגגים יום הולדת כל יום? אליעד מציג שאלה מעניינת: אם האדם באמת שמח על כך שהוא חי, מדוע לא לחגוג יום הולדת כל יום? הוא משיב לכך שאם האדם יחגוג כל ... לקיום ולסבל שהוא עובר. מה הכוונה של רבי נחמן לגבי הולדת אמיתית? אליעד מביא דוגמה מרבי נחמן, לפיה האדם שבאמת חי בתודעה גדולה, חווה בכל רגע כאילו הוא נולד מחדש. הוא מזכיר את הפסוק בני אתה, אני היום ילדתיך, ... שהיא מהות המציאות והקיום האמיתי, והיא הדרך היחידה לחיות לנצח. כל הזדהות מוגדרת אחרת היא זמנית, ולכן מועדת להסתיים במוות. מה הסיפור של שבעת הקבצנים מלמד על חיים לנצח? אליעד מספר את סיפור שבעת הקבצנים של רבי נחמן, שבו נערכה תחרות זיכרון, שבה כל אחד סיפר מה הדבר הראשון שהוא זוכר. בסיפור, הקבצן השביעי, שהוא הדמות המיוחדת ביותר, אמר שהוא זוכר אפילו את הכלום שהיה לפני שנולד, כלומר, הוא עדיין לא נולד. המסר הוא שהאדם יכול להגיע למצב תודעה כזה שהוא לא מרגיש בכלל שהוא נולד, ולכן הוא לא יכול למות. מי שחש כך הוא נצחי באמת. מהו הפחד העמוק ביותר של האדם? אליעד טוען שהפחד הגדול ביותר של האדם הוא להפסיק לדעת שהוא קיים. האדם מפחד לא רק שהגוף שלו ימות, אלא שהתודעה שלו, עצם הידיעה שהוא קיים, תיעלם. לכן, החוויה של הקיום עצמו נובעת מהפחד מאי - קיום. הוא מתאר תרחיש שבו אדם יכול להמשיך לדבר ולפעול, אבל כבר לא תהיה לו תודעה של עצמו, מצב הדומה לרובוט שפועל ... הגוף, עם הזמן, או עם כל הגדרה מוגבלת אחרת. למה חוגגים יום הולדת? מה הקשר בין יום הולדת לפחד ממוות? מהי ההולדת האמיתית לפי רבי נחמן? איך לחיות לנצח? למה יום הולדת גורם להזדהות עם הגוף? איך משתחררים מהפחד ...

... המרכזיות שמופנות כלפיו היא שהדרך שהוא מלמד לא מובילה לשום מקום ברור ושאין בה תשובות מוחלטות. הוא טוען שאינו מתחייב לדברים שאמר בעבר, ומסוגל גם לומר דבר והיפוכו בו - זמנית, מתוך הבנה שהמציאות עצמה פועלת כך. אליעד משתמש בדוגמה של אלוהים כדי להמחיש זאת: אלוהים עושה מה שהוא רוצה, אינו לוקח אחריות ואינו מחויב להחלטות או פעולות קודמות שלו. כך גם אליעד - אין לו מחויבות לאף תשובה או אמירה קודמת, כי המציאות עצמה משתנה כל הזמן, ואין שום דבר שמחויב שיהיה דווקא כך ולא אחרת. האם באמת אפשר להגיע למקום כלשהו בדרך הרוחנית של אליעד כהן? אליעד כהן טוען שהטענה שאי אפשר להגיע למקום ברור בדרך ... שלעולם אינה מושגת. הדרך של אליעד כהן שונה לחלוטין: היא מובילה לשום מקום מוגדר, לא בגלל חוסר יכולת, אלא מתוך תובנה עמוקה שהאמת עצמה אינה מוגדרת בשום מקום מסוים. מה הקשר בין שאלה, תשובה ודבר והיפוכו? אליעד כהן מסביר שהמציאות מורכבת משאלה ... מגיעים למצב שבו אין אפילו שאלה. לא רק שאין תשובה, אלא גם אין שאלה, כי התפיסה שהשאלה מבוססת עליה מתפרקת. למה אליעד כהן אומר דברים מנוגדים באופן ברור? אליעד כהן מבהיר שהוא אומר תשובות מנוגדות באופן ברור דווקא כדי להמחיש למאזינים את האמת, שלשיטתו היא פרדוקסלית מטבעה. הוא נותן דוגמאות ברורות לכך שהוא יכול להגיד משפט אחד, ובאותה מידה להגיד את ההיפך ... חריפה את המורים הרוחניים שאומרים שאין תשובה, משום שלדבריו רובם פשוט ויתרו על החיפוש בגלל שלא הצליחו להבין את האמת. לעומת זאת, הוא מביא את רבי נחמן מברסלב כדוגמה למורה רוחני שבאמת הבין שאין תשובה, אך גם שאין באמת שאלה. לדבריו, רבי נחמן טען באופן ברור שכל מי שאומר שיש לו תשובה, משקר או אינו מבין, וצריך לעמת אותו כדי לחשוף את הבורות שלו. אליעד מתחבר במיוחד לעיקרון זה, וטוען שהאמת המוחלטת היא שאין אף שאלה אמיתית ולכן גם לא צריך אף תשובה אמיתית. איך מגיעים למצב של לתפוס דבר והיפוכו בו - זמנית? אליעד כהן מתאר את הדרך לתפיסה של דבר והיפוכו כמצב של ראייה פנימית ועמוקה במיוחד, שבה המוח עובר מעין טרנספורמציה. הוא מדגים זאת באמצעות דימוי שבו שני כוחות מנוגדים, בעוצמה אינסופית, מתנגשים זה בזה, ובגלל העוצמה האינסופית שלהם הם מתאחדים לדבר אחד. כך בדיוק האדם יכול לתפוס בו - זמנית שני רעיונות מנוגדים - הוא מגיע למצב תודעתי חדש ונדיר שבו כל הסתירות מתאחדות לשלמות אחת. מה משמעות השינוי שאליעד כהן מדבר עליו בתפיסה הרוחנית? אליעד כהן מסביר שהשינוי הזה הוא בעצם סוג של מוות רוחני והתחדשות. האדם צריך להיעלם ולהיוולד מחדש עם מערכת תפיסתית אחרת לחלוטין. השינוי התודעתי הזה מתואר כמעין שוק, רגע שבו האדם רואה משהו שמוחק את כל התפיסות הקודמות שלו. מרגע שהוא ראה את הדבר הזה, הוא כבר לעולם לא יחשוב בצורה דואלית או בינארית, אלא יוכל לראות ... שהדרך הזו מביאה את האדם לחופש מוחלט. לדבריו, רק כאשר האדם משתחרר מהצורך בתשובה ומהאמונה בקיומה של שאלה, הוא באמת חופשי לחיות באופן מלא וללא מגבלות. הדרך הרוחנית שהוא מציע היא היחידה שלדעתו באמת מביאה לחופש מוחלט ואמיתי. איך להגיע לתפיסת דבר והיפוכו? למה אליעד כהן לא נותן תשובות ברורות? מהי הדרך של ...

... חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם? איך ליצור עניין בחיים? העניין נוצר מתוך נפרדות - תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, אם אתה מתבונן בקיר חלק, תתחיל לשאול שאלות, ואז תוכל ליצור עניין. במילים אחרות, אם אתה לא שואל שאלות, אתה עלול להרגיש ... אחדות עשויה להיות מעניינת אם מקבלים אותה כפי שהיא, ללא צורך בשינוי. מה הקשר בין עניין לשעמום? כשהעניין נוצר מתוך קונפליקטים, הוא מביא עמו לא פעם מתח נפשי. אליעד כהן טוען שאפשר להרגיש חי ומלא גם כאשר אין שום עניין, על ידי חוויית שלמות ותחושת אחדות. ... לעניין, צורכת הרבה אנרגיה רגשית ושכלית. כל דבר שמרתק אותנו ומעניין אותנו דורש הרבה מאמץ, ובמהלך אותו מאמץ אנחנו מתרחקים מההרגשה של אחדות ושלמות, מה שיוצר סבל פנימי. השאלה היא האם אפשר לשחרר את הצורך הזה, להפסיק לחפש עניין ... בחוויית חוסר העניין? מה המחיר של יצירת עניין? המחיר של יצירת עניין הוא שזו חוויה של מאבק פנימי. עניין מתרחש בתנודתיות רגשית ושכלית, ולכן הוא צורך הרבה משאבים. ברגע שאתה חווה עניין, אתה למעשה מתחיל להזדהות עם צורות מסוימות, מה שמוביל להתמכרות רגשית ולמעמסה שכלית. אליעד כהן טוען שאם תוכל להפסיק להילחם בשעמום ולשחרר ... ללמוד כיצד לשחרר את כל המחויבויות הרגשיות שלנו וליהנות מהשקט שבחוסר עניין. כשאתה מסוגל להפסיק להילחם בצורך בשינוי או בתשומת לב, תוכל למצוא את הרוגע בתוך חוויית השעמום. איך לשחרר את עצמך מהצורך בתנודתיות? אם אדם לא מזדהה עם ... בו הוא נמצא. אליעד כהן מסביר שכשאתה משחרר את המחויבות שלך לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, אתה יכול לחוות שלם ושקט פנימי, אפילו בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלה הוא הפחתת המחויבות. ככל שאתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, כך תוכל להיות שלם עם כל מצב בו אתה נמצא. האם יצירת עניין תלויה רק במאבק פנימי? ההנחה היא שעניין נוצר מתוך התנגדות או קונפליקט. אבל אליעד כהן טוען שגם חוויית האחדות יכולה להיות מעניינת. ככל שאתה פחות מזדהה עם המחויבויות ... כל מחויבות שמופיעה במחשבה שלך יוצרת קונפליקט - אם אתה משחרר את המחויבות, אתה משחרר את הקונפליקט, וממילא פועל מתוך הרמוניה פנימית. לסיכום, כיצד להתמודד עם השעמום? כדי להיות מרוצה כשמשעמם לך, עליך להשתחרר מהחיפוש אחרי ריגושים ולהפסיק להימנע ... חוויית שלם? איך יוצרים עניין? בכדי להבין איך ניתן ליצור עניין, חשוב להכיר את המהות של העניין. עניין נוצר מתוך נפרדות - מתוך תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, כשאתה מתבונן בקיר חלק, אתה שואל שאלות, ואז מתחיל ליצור עניין. אם אתה לא שואל שאלות, אתה עשוי להרגיש חסר עניין. אליעד מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, ... הנפשי, אך למעשה הוא סוחף אותנו למאמץ קוגניטיבי רגשתי. אם נוריד את דרישות המחויבות, נוכל לשוב לנפוש בשלום פנימי, שמתגלה דווקא בחוויית חוסר העניין. כיצד השפעת התנודתיות פוגעת בנו? כאשר אנחנו מרגישים צורך לשנות, אנחנו בעצם יוצרים קונפליקט פנימי. ... הרמוניה ושקט פנימי, גם בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלו טמון בהפחתת המחויבות. אם אתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, תוכל להיות שלם עם כל מצב בו אתה נמצא. כיצד הרגשות הפנימיים משפיעים על יצירת עניין? אם יש לך ... כי לעיתים תחושת השעמום נובעת מהרצון הפנימי שלך להרגיש שייך או שונה מהמציאות. חוויות של שעמום לא נגרמות בהכרח מתוך העדר עניין, אלא מתוך הימנעות ממאבק פנימי ומשאלות לא פתורות. לסיכום: כיצד תוכל להיות מרוצה כשמשעמם לך? על ידי היכולת להשתחרר מהתחושות שמובילות ... להביא אותך למצב שלא תצטרך ליצור עניין אלא שלא תרצה להיות בעניין, שתרצה את זה שלא מעניין. למשל אתה מתבונן בקיר חלק, איך יוצרים עניין? שואלים שאלות לגבי הקיר. ואם אתה לא שואל שאלות ולא יוצר עניין, איך אתה ... אין עניין, אין דינמיקה, אין שינוי, זה אותו דבר. אני רוצה להביא אותך לחוויה שאתה תהנה מזה שאתה משועמם למוות, שתוכל להשיג את התכלית של העניין בחוסר עניין. יש בעיקרון שני דברים - היש והאין. השורש של היש הוא ... תנודתיות ריגשית ותנודתיות שיכלית. וזה אומר שהעניין צורך הרבה משאבים. ועניין נוצר מחוויות חיסרון, וגם ככול שיש יותר ישויות שמתנגשות בסיפור. כשאתה חושב על שולחן, אתה למעשה חושב על חוויית חיסרון, ההגדרה במוח זה לא כיסא, זה שולחן. כשאתה ... לחשוב רק על שולחן כי יש לך יותר אפשרויות חשיבה. ככול שהמוח שלך חושב על יותר צורות, אתה למעשה מתרחק מהאחדות ובורח לנפרדות, בעצם אתה חווה יותר קונפליקטים וניגודים. אם אין מאמץ, אין עניין. כך שאם אתה לא רוצה להתאמץ אתה לא יכול למצוא עניין. עבודה מעניינת היא עבודה שאתה מתאמץ בה. אז מה החיסרון של העניין? שהוא מתיש אותך ברמה הנפשית והשיכלית. איך הוא מתיש אותך? הוא גורם לך בעצם להזדהות עם צורות, הוא גורם לך לתלות ריגשית, הוא גורם לך למעמסה שיכלית, זה ... לא מחויב לשום דבר, וגם כאן אתה חווה הרמוניה טובה. זאת אומרת שאתה יכול ליהנות להסתכל על קיר, לא מתוך יצירת עניין, אלא בגלל שזה לא מעניין. כי הלא מעניין בעצם הורג לך את המוח, הורג לך את התנודתיות, ואם אתה מפסיק את התנודתיות אתה בצומת דרכים, האחד להילחם בזה ולהגיד שאני רוצה עניין, ואז אתה יוצר נפרדות. והשניה שאתה אומר, אני לא רוצה עניין, ואז אה נותן לזה להרוג אותך, אבל אם אתה לא מתעניין ולא מוכן שזה יהרוג אותך, אז אתה סובל מהחוסר עניין. לאדם יש הרבה מחויבים כמו, אני רוצה לבטא את ... שאתה רוצה להיות משהו ולא סתם. המחויבים האלו, הם אלו שנותנים לך את הכוח לפעול. האדם מפחד למות וזה מתלבש לו בזה שהוא לא עושה כלום, כי לא לעשות כלום זה כמו מוות. אם אתה מוכן לוותר על המחויבים האלו ולהגיד, אין לי בחירה חופשית, אני כלום, אין לי ישות עצמאית - ... ליהנות מחוסר עניין, והאפשרות ליהנות מעניין. וזה תעודת ביטוח שאף פעם לא ימאס לך מהחיים. למשל כשאתה עובד בעבודה משעממת, אתה מפסיק להתעניין בעבודה, אתה מפסיק להתעניין במה שאתה מרגיש, אתה לא מתעניין במה שאתה חושב, אתה לא מתעניין במה שאתה יודע, אתה מתחיל פחות להתעניין. אתה לוקח את הסבל, הסבל מדכא אותך, אם אתה מוכן להיות מדוכא אז אתה מתחיל ליהנות מהסבל. האדם קם בבוקר ואומר שהוא לא רוצה להיות מדוכא, והסבל מדכא אותו והוא לא מוכן לסבול. החוסר ... הסבל, אתה למעשה נותן לסבל להרוג אותך. שאם באה אליך תחושה שאומרת לך מה פתאום שתהיה עבד, אתה לא מתנגד לה, אתה משחרר ואומר, נכון אני עבד. אתה למעשה נותן לרע להרוג אותך, אבל הוא לא הורג אותך, אלא ... ותשאל עליו שאלות, כמו, למה זה כך? ותחקור, ותחקור ותחקור, בסוף תגיע לחוויה שאתה אלוהים. החוויה האלוהים משתקפת אליך מתוך תתי תהליכים. עכשיו, אם תלך אליה מהר מדי, אז תקבל אותה כמושלמת, אבל אם אתה רוצה לחוות אותה הרבה ...

מיניות ורוחניות, יחסי מין, משיכה מינית, סקס, מיניות רוחנית, אימפוטנציה רוחנית, התנזרות מינית, אימפוטנטים רוחניים, אימפוטנטיות רוחנית, מורים רוחניים, רוחניות ומיניות, טנטרה, התנזרות ממין

... לקבל החלטות בצורה טובה יותר? במהלך ההרצאה, אליעד מציע טכניקות שונות לקבלת החלטות ומדבר על כיצד ניתן להבין מה באמת חשוב לנו בחיים. המטרה היא לדעת לקבל החלטות שמבוססות על הערכים האישיים שלנו, ולא להימנע מההחלטות בשל פחד או ספק. אליעד מציע את טכניקת ההחלטה מחר. כשאתה מתלבט בין שתי אופציות, שאל את עצמך מה היית עושה אם היית יודע שמחר תמות. השאלה הזו מכריחה אותנו לחשוב על מה חשוב באמת עבורנו ברגע זה, בלי להתחשב בעתיד הרחוק. המחשבה על סוף החיים יכולה להבהיר לנו מה באמת חשוב ומה פחות חשוב. זה עוזר להוריד את הספקות ולהתמקד בהעדפות האמיתיות שלנו. מה המשמעות של לחיות את הרגע האחרון? אליעד מסביר שהשאלה מה הייתי עושה אם הייתי מת מחר? עוזרת לנו להבין מה באמת חשוב. כשיש לנו את המודעות שהחיים מוגבלים, אנחנו מתחילים לקבל החלטות שהן יותר נכונות עבורנו, ולא מונעות רק על ידי פחד או דאגות עתידיות. הוא מביא דוגמה עם אוכל, כאשר אם אדם היה יודע שהוא מת מחר, הוא היה בוחר לאכול את מה שהוא רוצה עכשיו ולא לדאוג להשלכות עתידיות. לעומת זאת, אם אנחנו חושבים על העתיד הרחוק, עלול להיות שנחפף את מה שאנחנו רוצים כרגע לטובת משהו שנראה טוב יותר בעתיד. איך ההחלטות שלנו מושפעות ממה שאנחנו רוצים עכשיו לעומת מה שאנחנו רוצים בעתיד? אליעד מבהיר שההחלטות שלנו לא תמיד נובעות מהמהות של מה טוב לי עכשיו, אלא הרבה פעמים אנחנו שוקלים מה טוב לנו בעתיד. זה יכול להוביל אותנו להימנע ממעשים שמיתירים לנו הנאה מיידית, מתוך מחשבה שהן יזיקו לנו בהמשך. אם אדם נמצא בסיטואציה שבה הוא צריך לבחור בין שני דברים, כמו האם לבוא למפגש או לא, השאלה שיכולה לעזור לו להחליט היא: אם הייתי מת מחר, מה הייתי בוחר לעשות עכשיו? מה הסיבה שאנחנו לא מקבלים החלטות בקלות? הספק שמוביל אותנו לדחיית ההחלטות נובע ... מדבר על סוגי פחדים שונים: פחדים גשמיים כמו פחד ממחסור בכסף או פחד ממצב גופני, ופחדים רוחניים כמו פחד ממות. הוא מציין שגם כשיש לנו את הספקות הללו, לפעמים אנחנו לא באמת מבינים מה עשוי לקרות לנו, או מה באמת יעשה לנו טוב. מה זה אומר להרגיש באמת חופשי ממה שדאגנו לו בעבר? ההבנה המעמיקה ביותר אליעד מציע היא שברגע שאנחנו לא מפחדים מההשלכות, אנחנו יכולים לפעול בצורה חופשית יותר. כלומר, אם אדם לא פוחד ממוות, הוא יכול להחליט באופן חופשי יותר ולהתמקד בעשייה שמביאה לו את הסיפוק האמיתי, בלי לחשוש מההשלכות של כל החלטה. איך מחשבות על מוות יכולות להשפיע על החיים שלנו? ההבנה שהחיים קצרים יכולה לשמש ככוח שמניע אותנו לקבל החלטות נכונות יותר עבורנו. במילים אחרות, המודעות לכך שאולי מחר אנחנו לא ניהיה כאן, גורמת לנו לראות את הדברים בצורה יותר ברורה ופשוטה. כאשר אנחנו מבינים את משמעות המוות, אנחנו עשויים להפסיק לדחות את ההחלטות החשובות ולחיות את הרגע הזה. איך ניתן להתמודד עם חוסר החלטיות? אם אדם מוצא את עצמו מתלבט זמן רב, הדרך להתמודד עם חוסר החלטיות היא להסתכל על החיים דרך פרספקטיבה של זמן מוגבל. האם אותו אדם היה מת מחר, מה הוא היה רוצה להשאיר מאחור? דוגמה לכך היא אדם שמתלבט האם לקחת הלוואה או לא. אם הוא היה יודע שהוא ימות מחר, אולי הוא היה מחליט להוציא את הכסף על משהו שיביא לו הנאה מיידית. זהו דוגמה כיצד פחדים ודאגות לעתיד משפיעים על ההחלטות שלנו ומובילים אותנו לדחיינות. איך נוכל לדעת אם החלטה היא נכונה? כשהגענו לצומת דרכים, וההחלטה היא קשה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה באמת חשוב לנו. מה אנחנו מעדיפים עכשיו על פני מחר? האם החוויה שאנחנו שואפים אליה יותר ממה שאנחנו מפחדים ממנו? ... מציין שכשיש ספק, זה סימן שצריך לבחור בטכניקות שמסייעות לנו לקבל את ההחלטה, כמו תכנון מה לעשות אם היינו מתים מחר. איך לקבל החלטות? איך מקבלים החלטה? לחיות את הרגע האחרון של החיים? קבלת החלטות בצורה נכונה? הפחד שמונע ...

... ההחלפה אינה רק אירוע חיצוני, אלא בעיקר החלפה פנימית של התפיסות. למעשה, הילד שהוחלף מייצג את האדם עצמו, שבתוכו מתקיימת כל הזמן החלפה בין שתי תפיסות: תפיסת סם חיים ותפיסת סם מוות. סם חיים הוא מצב שבו האדם מזהה בתוך הצורה, בתוך ההגבלה, את המהות האחת השלמה והאינסופית. לעומת זאת, סם המוות הוא כשהאדם תופס את הצורה כנפרדת מהמהות, וכך בעצם הוא הופך את הצורה לצרה. בעצם, בכל מצב של הגבלה ... האדם עומד בפני בחירה כיצד לפרש אותו: או לראות בו שלמות ואחדות, או לראות בו פגם וחיסרון. הצורה, אם מתייחסים אליה כנפרדת מהמהות, הופכת לצרה, לסבל, ומכאן נובע ההבדל בין בן המלך לבין בן השפחה. מה משמעות המושג היכלי התמורות שרבי נחמן מתאר? אליעד מדגיש את משמעות המושג היכלי התמורות ומסביר שמדובר בהמרה או בלבול בין הדברים המחויבים לאפשריים ולהפך. לדוגמה, האדם הופך לפעמים דבר שהוא באמת רק אפשרי (משהו שאין בו הכרח, לא מוחלט, למשל הנאה חולפת) לדבר מחויב, ומצד שני, הופך דבר מחויב (כגון מהות אמיתית ושלמה) לאפשרי בלבד. במילים אחרות, אנשים מתבלבלים בין מה באמת חשוב בחיים לבין מה שלא חשוב. הם עובדים את העבד (הצורה) במקום את המלך (המהות). איך נוצרות הבעיות בחיי האדם לפי סיפור בן המלך ובן השפחה? אליעד מתאר כי בהתחלה, כשהילדים קטנים, אין בעיות מיוחדות. הילדים עצמם לא מודעים בכלל לכך שיש משהו שונה או בעייתי. רק כאשר מתחילים ללמד אותם זה טוב, זה רע, נוצרות הבעיות. ככל שהילדים גדלים, הם מתחילים להרגיש חוסר נוחות שנובע מבלבול עמוק בין מהות לבין צורה, בין המחויב לאפשרי. הילד שהתחנך כבן מלך בבית המלך, למרות שהוא בן השפחה באמת, גדל כאילו הוא מלך אמיתי, בעוד שבן המלך האמיתי מתגדל כעבד. כלומר, האדם לוקח דברים יחסיים וזמניים בחייו והופך אותם להכרחיים, חשובים ומוחלטים, בעוד שמהות אמיתית הופכת לאופציונלית בלבד. ... עבד ובן השפחה רוצה להיות מלך? אליעד מסביר שבמציאות הרוחנית יש גם הפוך על הפוך. לפעמים דווקא מי שהוא באמת מלך, יכול להרשות לעצמו להתנהג כמו עבד, מתוך ידיעה פנימית שהוא המלך האמיתי. לעומתו, מי שהוא באמת עבד, עשוי להשתוקק למלוכה ולשלמות מפני שהוא מרגיש חסר. האדם שנמשך למלוכה ולשלמות הוא בעצם עבד שרוצה להשתחרר מחוסר השלמות שבתוכו, ואילו מי שהוא באמת מלך אינו מחפש את המלוכה מפני שהוא כבר שלם עם עצמו. כיצד נעלם ההבדל בין מלך לעבד? אליעד מסביר ... אליעד מסביר שאילו המיילדת לא הייתה מספרת שהילדים התחלפו, לא הייתה נוצרת כלל בעיה, כי לא היו יודעים מי באמת מלך ומי עבד. הבעיה מתחילה כשיש פקפוק, כאשר האדם מתחיל לשאול האם אני צריך לרדוף אחרי הצורה או אחרי המהות?. אילו האדם היה בטוח רק בנפרדות, או בטוח רק באחדות, לא הייתה מתעוררת בעיה מלכתחילה. הבעיה נוצרת כאשר האדם תקוע בספק ואינו יודע לאן עליו לשייך את עצמו. מהו סם החיים וסם המוות? מהם היכלי התמורות? מה משמעות סיפור בן מלך ובן שפחה? איך להבחין בין מהות לצורה? מהי משמעות ההחלפה בין ... עם עצמו. אבל אם אתה רוצה את הפנימי יותר הכוונה שבתוך הנפרדות יש לך בעצם את סם החיים וסם המוות. בכל צמצום יכול להיות סם חיים וסם המוות מה זה אומר סם החיים וסם המוות? אם אתה בתוך הצמצום רואה את המהות אז בעצם יש לך יותר מהות. יש מהות אחת. כמה מהויות יש? ... אתה יכול להגיד אני מלך וזה מושלם או להגיד לא, אני עבד - זה צמצום. אתה מבין למה אני מתכוון? כי בסופו של דבר, נגיד שקורה לך משהו אתה יכול להגיד - זה ביטוי שאני אלוהים ואני רוצה שזה ... פה עוד בסיפור? הוא אומר לך שהילדים בהתחלה אצל הילדים עוד לא היתה בעיה. זאת אומר, בהתחלה שבן אדם מתחיל לבלבל את הנפרדות לאחדות ואת האחדות לנפרדות הוא מתחיל להתייחס לאפשרי כמחויב הבעיה עוד לא מתחילה. כשהם היו קטנים עוד לא היתה בעיה, זאת אומרת הילדים עצמם עוד לא היתה להם בעיה. ש: בפוטנציאל? אליעד: כן, כאילו כל בן אדם בחיים כשהוא נולד, כשהוא מתחיל לגדול הוא לא ישר מתחיל בבעיות. אתה יודע, נגיד אבא לוקח את הילדים שלו, אמא לוקחת את הילדים שלה מתחיל ללמד אותו, זה טוב זה רע, זה טוב, זה רע. בנתיים לא נראה שזה הולך לשבש לו את המנגנון ואחכ הוא יבלבל את המח. בהתחלה זה כאילו נראה בסדר, נו חלק מהחיים. אבל אחכ כשמתחילים לגדול, אחכ מתחילות הבעיות. ובן המלך היינו זה שנתגדל אצל המלך, כי היו סוברים שהוא בן המלך, היו מגדלים אותו ממעלה למעלה ... - כן, אתה מחויב, אתה מחויב אתה מלך, אתה המלך. בהנחה שבתוכך, בכל פעם שאתה לוקח דבר אפשרי ואתה מתחיל היו סוברים שהוא בן המלך. כן, אתה המלך. ואז היו... בעצם זה נקרא להפוך את האפשרי למחויב. אפשרי זה נקרא עבד, ומלך זה מקרא מחויב. וגם אותו בן השפחה היינו בן המלך באמת, אך נתגדל אצל השפחה כנל התגדל בביתו. זאת אומרת שבעצם במי זלזלו? זלזלו בבן המלך. זאת אומרת לקחו את ... אשים לך פה עשרה אנשים נגיד, ואני אשאל כל אחד, מה אתה רוצה, נגיד. או אשאל אחרת, כמה אנשים מתוכם רוצים שלמות וכמה אומרים אנחנו מוכנים להסתפק בחיים הרגילים? אז יש כאלה שיגידו אנחנו מוכנים להסתפק בחיים הרגילים, ויש ... בן השפחה שהוא הוא כאילו מושך את עצמו אחרי הצורות, לצורך העניין, ורק המליכו אותו למלך אבל הוא לא באמת מלך. הוא מושך את עצמו אחרי הצורות. ומה זה היה מוכרח להתנהג בנימוס המלכות? הכוונה היא שלפעמים יש לבן ... המהות. ש: כאילו המהות עצמה? אליעד: כי הם כל כך קרובים למהות. אתה יכול להגיד בן אדם שהוא איש אמת הוא לא מחפש את האמת. אתה יודע למה? כי באופן יחסי הם יותר קרובים לאחדות לכן הם לא מחפשים ...

... עם טראומה, פוסט טראומה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת חרדה מהן הדרכים להתמודד עם פחדים וחרדות מפיצוצים ורעשים? הסיפור מתחיל עם פחד של אדם ספציפי מפיצוצים, רעשים חזקים ודימויים של אסונות. אליעד מדבר על כיצד לפתח מודעות לנפש ולבצע ... את הרעש כמאיים. במקרה של מסיבת הפתעה, דמיון שולי יוביל אותו לראות את הרעש כתשובה חיובית וחתירה לשמחה. הבעיה מתחילה כאשר רעש מחובר לאסונות כמו תאונות או אסונות טבע. המשתתפת מבינה שהפיצוץ שמפחיד אותה לא תמיד היה תמיד חוויה ... התגובה הרגשית אליו. לדוגמה, הוא יכול ללמוד לשמוח אם רעש כזה הוא לא קשור לאסון. אם אותו רעש הוא באמת אסון, ייתכן כי תחושת החוסר אונים שגורמת לפחד עשויה להימנע כאשר אדם מפסיק לדמיין את הסכנה ומקבל את המצב כפי שהוא. איך אפשר להתמודד עם פחדים ... אליעד: אוקי אטמי אוזניים. ש: עכשיו ברצינות אני רוצה להבין איך כל התיאוריות פה וכל הדיבורים פה יכולים בזמן אמת. אליעד: בזמן אמת? נגיד שזה בזמן אמת. ש: כן מן הסתם שזה זמן אמת לא לפחד, כאילו מה לפני הפיצוץ אפשרי לא אפשרי כאילו מה, לא אני מדברת על זה כי זה דוגמה ... אז אין פתרון, שאלת ש: מה זאת התשובה הזאת, לא במובן מאליו שאלתי. אליעד: שאלת, רגע את רוצה את האמת או את רוצה שאשקר אותך? ש: כן אני רוצה את האמת. אליעד: האמת היא שאם לפני כן תקראי תהילים ותתפללי חזק כשתגידי זה לא עוזר, רוצה את האמת? האמת היא שאין פתרון מה לעשות אם את אומרת וזה לא עובד אז אין פתרון. תגידי מה את באמת לא יודעת את התשובה? ש: לא. אליעד: התשובה פשוטה אם כשאת קמה בבוקר יש לך את כל הרצונות שלך ... למה את מפחדת כשאת שומעת בום? ש: בדיוק מה שאמרת. אליעד: כי בום מזכיר לך אסון פיגוע, רצח ירי, מוות הרג, אובדן רעידת אדמה. ש: משהו רע נגיד. אליעד: יפה עכשיו מה האמת, האם יכול להיות שהפיצוץ הזה זה טיל שעומד להתפוצץ עלייך? יכול להיות. ש: הכל אפשרי. אליעד: אז מה שיכולתי ... למה? ש: כי זה פיצוץ מה זה משנה אם זה טיל או לא טיל זה פיצוץ. אליעד: תראי מה האמת? שזה יכול לפגוע בך או לא זאת השאלה. ש: אני יודעת באופן לוגי שזה לא פוגע בי זה לא ... להתמודד עם זה? רק על ידי, תקשיבי יש פה שתי תשובות אפשריות תשובה אחת אומרת תביני בשכל שזה לא באמת יכול לפגוע בך ולמרות שאת מפחדת מהמוות את לא הולכת למות מחר זאת תשובה אחת, תשובה שניה אומרת כן אבל זה לא עוזר לי, אבל אני זה לא עוזר לי, תשובה את צריכה לא בזמן אמת להגיד לא אכפת לי לא לא אכפת לי מהפיצוצים, להגיד גם אם זה מזכיר לי את זה שיכול לקרות לי אסון לא אכפת לי מהאסון עצמו. אני אתן לך דוגמה נגיד כשאת שומעת נפצים מה באמת מפחיד אותך? ש: אני לא יודעת זה פשוט מפחיד. אליעד: את תמיד מתחילה בלא יודעת לא, אסוציאטיבית נגיד מה זה מזכיר לך פיצוץ? נגיד מסיבת הפתעה. ש: לא זה לא מקשר אותי ... הפתעה אבל מאחר שכל הפעמים האחרונות ששמעת פיצוץ זה היה או תאונת דרכים או איזה מישהו נפל, או מישהו מת או זה אז זה מזכיר לך דברים רעים, אמת או לא אמת? ש: מאיפה הבאת את זה, לא. אליעד: אז מה זה מזכיר לך פיצוץ, סתם רעש? ש: לא כל הפיצוצים ... אחד מרגיע אותך ודבר שני מלחיץ אותך, מה דיברנו? ש: הצליל. אליעד: לפי מה שזה מזכיר לך אבל, צלילים מתחברים אצלך לאירועים נגיד. ש: רק צלילים? גם ריחות. אליעד: לא, בסדר אנחנו אבל עכשיו מדברים על צלילים, עכשיו תראי ... בשבילי its the same nightmare. אליעד: איך שומעים את הבום הזה בפורים? דרך חומרי נפץ, מה זה חומרי נפץ, מתי משתמשים בחומרי נפץ חוץ מפורים? ש: בצבא לא הייתי בשטחים. אליעד: מתי עושים בום בפורים, למה מלכתחילה התחילו לעשות בום בפורים, מי יודע? ש: אמן הרשע לא? אליעד: נכון, איך התחילו ... כדי לחסל מישהו, עכשיו אם הוא היה חי היו מחברים עליו את הנפצים מפוצצים אותו. למה את חושבת שאמן מת לפני הרבה שנים הוא העדיף כבר אמר עדיף למות שם מאשר שיפוצצו אותי פה, ככה החליטו לעשות את הסיפור עם הנפצים. עכשיו אני שואל עוד פעם בואי תנסי ... לך באותו רגע שאתה שומע אותו, עכשיו אני אומר לך עוד פעם שזה עניין של התניות במוח אם נגיד באמת מאז שהיית נולד כל פעם שהיית שומע בום היה אחר כך מגיע ביצת הפתעה אז אם היית מתעורר בלילה ושומע בום היית אומר אה איפה ה - ביצת הפתעה שלי אבל אתה ראית הרבה סרטי קולנוע, את ... כן. אליעד: אבל ראית הרבה סרטי קולנוע, הרבה פה הרבה שם, בדרך כלל בום מגיע מאסונות, בום מגיע מחדשות במלחמות, בפיצוצים ובטראומות עכשיו השאלה היא מה בן אדם יכול לעשות ברגע שהוא שומע בום, נגיד אחד שיש לו הלם קרב ההלם ... מדלת שנטרקת, את מכירה את הסיפורים האלה? אחד עבר מלחמה והוא אומר אני שומע את היריות ואת החברים שלי מתים לידי כל שאר הסיפורים והאגדות, מה לעשות איך להירדם בלילה בכל זאת, אז מה התשובה? יש שתי תשובות. מה התשובה? תשובה אחת אומרת תיצמד לאמת שזאת דלת ולא מלחמה זאת תשובה אחת, עכשיו אם הפתרון הזה עזר לך להגיד כן זאת רק דלת וזאת ... נכון יכול להיות שאני במלחמה אבל אתה צריך לשנות את הפחד שלך מהמלחמה, אתה צריך להגיע למצב שגם אם באמת היית במלחמה והיית שומע את הבום לא היית מפחד. אתה מבין? אם אתה אומר מחויב לי שאם אני במלחמה ... אתה שומע את הבום מסביבך, מה אתה מרגיש? פחד לחץ, למה אתה מרגיש פחד לחץ וחרדה? כי אני יכול למות, אז מה אם אתה יכול למות, מה למות, אז מה אם אתה יכול למות, אם אתה חופר את זה אתה וואלה לא מפחד, אתה כבר לא מפחד ...

חוסר התמדה, חוסר מוטיבציה, לא מצליח להתמיד, לעשות הפסקה, חסרונות ויתרונות בכל דבר, דבקות במטרה, להתמיד במטרה, קושי להתמיד, מתקשה להתמיד, מטרות ויעדים, הצבת מטרות מדוע אנשים מפסיקים פעולות למרות שהן מעניינות אותם? אליעד כהן מסביר בהרחבה מדוע אנשים מוצאים את עצמם במצבים של חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה, אפילו כאשר הם מתעסקים בפעילויות שמעניינות אותם בתחילה. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה הפשוטה שבכל פעולה או מטרה בעולם יש שילוב של יתרונות וחסרונות. כאשר אדם מתחיל לעסוק בפעילות חדשה - בין אם מדובר בתחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - הוא רואה בעיקר את היתרונות שלה, ולכן הוא מלא מוטיבציה ומעוניין לעסוק בה. עם הזמן, החסרונות שהיו חבויים בהתחלה הופכים להיות בולטים יותר ומתחילים להציק לאדם. אלו יכולים להיות חסרונות כמו שעמום, עייפות, חוסר עניין, או תחושה שכבר אין מה ללמוד או לחדש. ... פעילויות באמצע, גם אם הן התחילו בהתלהבות רבה. איך נוצרת התחושה של מספיק לי או נמאס לי? כאשר אדם מתחיל להרגיש אי נוחות או חוסר הנאה בפעילות מסוימת, הוא למעשה מזכיר לעצמו את החסרונות שבה, מה שגורם לו להרגיש תחושות של עייפות, שעמום או רצון לחדש ולשנות ... נמאס לי, מה שמוביל להחלטה להפסיק את הפעולה או לקחת הפסקה. עם זאת, לאחר שעושים הפסקה ועוברים לפעילות אחרת, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו קיימים בפעולה הראשונה. בדיוק כמו אדם שאכל ארוחה ושבע, ואחרי כמה שעות רעב שוב ומתגעגע לאותו אוכל שהיה לו טעים לפני כן. הגעגוע הזה גורם לאדם לחזור לפעילות המקורית, מה שיוצר מעגל של הפסקות וחזרות בלתי פוסקות. מה הקשר בין שלמות הפעולה לבין הצורך לעשות הפסקה? אליעד כהן מדגיש שאילו הייתה קיימת פעולה או מטרה מושלמת ללא חסרונות כלל, לא היינו זקוקים כלל להפסקות, מכיוון שלא היינו חווים תחושת מיצוי. אולם מאחר שכל פעולה שאנו ... גם חסרונות מסוימים, תמיד תעלה התחושה שהפעולה כבר לא מספקת אותנו, מה שיוצר את הצורך בהפסקה. הוא מציג דוגמה מתוך חייו, שבה הוא עצמו חיפש משהו שלא יימאס עליו לעולם - מטרה שהיא מושלמת לחלוטין. אולם הוא מדגיש כי מטרה כזו לא קיימת במציאות היומיומית, ולכן כל אדם תמיד ימצא את עצמו במצב של רצון לעשות הפסקות ולחזור לפעילות מאוחר יותר. האם ... פעולה שכבר ראה את החסרונות שלה. לדבריו, הדבר דומה לשאלה מדוע אנשים נאבקים לחיות למרות שהם יודעים שבסוף כולם מתים. האדם חוזר לפעולה מכיוון שבאותו הרגע הוא מתגעגע ליתרונות של אותה הפעולה, ושוכח או מדחיק את החסרונות שהפריעו לו קודם. הוא רוצה להרגיש טוב ברגע הנוכחי, ולכן ... חוזר לפעילות למרות שהוא מודע לכך שבהמשך הוא שוב ימצא את עצמו עייף ממנה. הדוגמה הבולטת שאליעד נותן היא דוגמת האכילה: אדם שאוכל ושבע לא רוצה לאכול יותר באותו רגע, אך לאחר מספר שעות הוא שוב רעב וחוזר לאותה ... מאוד מהקריאה, אך באמצע הקריאה הוא מרגיש עייפות או ירידה בעניין ומחליט לעשות הפסקה. כעבור זמן מה הוא שוב מתגעגע לקריאה וחוזר אליה. אם הספר היה מושלם לחלוטין, האדם לא היה זקוק להפסקה. העובדה שיש חיסרון כלשהו בפעולה זו ... שבכל פעולה יש חסרונות ויתרונות. חוסר ההתמדה לא בהכרח מעיד על כישלון, אלא הוא ביטוי לתהליך טבעי שבו האדם מתמודד עם חסרונות שמתגלים עם הזמן. אליעד מדגיש שהמטרה של האדם בחיים היא להרגיש טוב ולהימנע מרע, ולכן ברגע שהרע (החיסרון) מתגבר, הוא מפסיק וחוזר כאשר הזיכרון של החסרונות דועך. איך ליישם את ההבנות האלו ביום - יום? אליעד מציע כמה ... תקופת ההנאה ממנה. להיות מודעים לכך שאין דבר מושלם, ולכן לצפות מראש שהפעילות תכיל חסרונות ולא להתאכזב כאשר הם מתגלים. אליעד כהן מסיים את הסבריו באמירה פשוטה וברורה: החיים בנויים באופן טבעי ממעגלים של התלהבות, מיצוי, הפסקות וחזרות לפעילות - וזה טבעי לגמרי. איך להתמודד עם חוסר התמדה? האם יש דרך למצוא מטרה מושלמת? למה אנשים עושים הפסקות מפעילויות? איך לנצל את כוח ההרגל לטובתנו? מה הקשר בין הצבת מטרות להתמדה? מדוע אנשים ... חווים חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה היא שאין שום דבר בעולם שהוא מושלם לגמרי. בכל פעולה יש יתרונות וחסרונות. כאשר מתחילים לבצע משהו - כמו תחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - רואים יותר את היתרונות שבו. אבל אחרי זמן מה, החסרונות מתחילים להופיע ולהציק, ואז מתעורר הרצון לעשות הפסקה ולעבור למשהו אחר. איך חוסר ההנאה הרגעי מוביל להחלטה לעשות הפסקה? ברגע שעולה תחושה של קושי ... שונה, וכך נמנעים מהחסרונות של הפעולה הראשונה. למה בכל זאת חוזרים שוב לאותה פעולה שהתעייפנו ממנה? לאחר שעשו הפסקה, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו בפעולה המקורית. באופן דומה לאדם שכבר שבע מארוחה מסוימת ולא מעוניין עוד לאכול ממנה, אך כעבור מספר שעות רעב מחדש, חוזר לאותה ארוחה ונהנה ממנה שוב. כשמתגעגעים ליתרונות, מתקבלת החלטה לחזור אליה. זהו אחד ההסברים הנפוצים לתופעה שבה אדם לא מצליח להתמיד בדבר אחד לאורך זמן, אך גם מוצא את עצמו מתקשה להתמיד ולהישאר לגמרי בלי אותו דבר. כיצד קשור המושג שלמות לצורך לעשות הפסקה? אליעד מסביר שאין בעולם מטרה אחת מושלמת שבאמת תענה על כל הצרכים של האדם ללא שום חיסרון. מכיוון שבכל דבר יש חסרונות ויתרונות, כל מטרה עלולה להימאס מתישהו, אף אם בהתחלה היה בה עניין רב. רק אם היה משהו שהוא באמת מושלם לגמרי, לא היינו זקוקים להפסקות, כי לא היינו נתקלים בחסרונות כלל. האם ייתכן שמדובר בשיגעון לחזור לאותו דבר ... כך נוצרת תנועה מחזורית של חיפוש יתרונות וחוסר מוטיבציה ברגע שנחשפים לחסרונות. אליעד גם מדמה זאת לשאלת למה אנחנו מתאמצים לחיות אם בסוף מתים?, ואומר שהאדם בוחר לחיות עכשיו כי הוא רוצה להרגיש טוב כרגע, גם אם ידוע שבסוף יש מוות. איך דוגמאות הרעב והשובע מסבירות חוסר התמדה? דוגמה מרכזית היא אדם האוכל עד שהוא שבע. ברגע השובע, אין שום רצון להמשיך לאכול, בדיוק כמו אדם שעושה פעולה מסוימת ומרגיש שמיצה אותה. אולם כעבור זמן מה, הרעב חוזר ואותו אוכל שהמאיס את עצמו קודם נהיה שוב מושך. כך בדיוק פועלת המוטיבציה האנושית: כשחווים שובע מפעילות מסוימת, מופיע קושי להתמיד וללא הפסקה מתחילים לסבול מהחסרונות. לאחר ההפסקה, היתרונות הופכים שוב לבולטים, וחוזרים לפעילות כאילו היא חדשה. ...

... הוא עדיין לא מצליח להפסיק. השיחה עוסקת בשני פחדים מנוגדים: פחד ממה שיקרה אם הוא ימשיך לעשן (הפחד מהעתיד) לעומת פחד ממה שיקרה אם לא יעשן (הפחד מההווה). הסיפור מתחיל עם אדם שנמצא במצב של לחץ, עובד בעבודה שמספקת לו הכנסה גבוהה, אך רוב הכנסתו הולכת על מזונות וכלכלה. ... ששואל את האדם אם היה רוצה לשנות את ההתנהגות שלו אם היה לו שליטה עליה. אדם שמענה כן, למעשה מתחיל לדמיין את השליטה ובכך משקף את התחושה של שליטה על פעולתו. בנוסף, אליעד מציע לשוחח עם האדם ולהבין את ... לעשן? הפחד מהעתיד מול הפחד מההווה מניפולציה לשינוי התנהגות השליטה על הבחירות שלנו איך לגרום למישהו להפסיק לעשן? הדיון מתחיל בסיפור על אדם שנראה כי יש לו חיים מושלמים - עבודה טובה, אישה מקסימה, אך יש לו בעיה אחת: ... על הבחירה. לאחר מכן, נשאלות שאלות נוספות שמקשות על האדם להכחיש את השליטה הזו. אליעד מציע שיטה בה האדם מתחיל לדמיין את השליטה, עד שהוא מצליח להבין שזה באמת בידיו לשנות את ההתנהגות. מה הדרך להפחית את הלחץ ולסייע להפסקת העישון? אליעד מציין שגם אם עלול להיות לחץ ... משנה מה כל אחד והסיפורים שלו. העניין הוא שהוא נמצא עכשיו במצב של לחץ, מה הכוונה הוא עובד בעבודה מסוימת שנותנת לו הכנסה מאוד מאוד גבוהה יחסית אבל כל ההכנסה שלו כמעט הולכת על מזונות ועל כלכלה והכל. אליעד: אה, פתאום מתברר שלא הכי טוב לו, שאתה התחלת לספר הכל טוב לו. ש: כללית. עכשיו הוא לא רוצה כאילו לקחת סמים ... בשליטה שלו והוא יודע שהוא יכול לאבד את כל מה שיש לו, והוא כולו מפחד מזה, הוא לא רוצה באמת. אליעד: מפחד מזה שמה? בגלל? ש: שכאילו שהוא לדוגמה אם אישתו תתפוס אותו עוד הפעם היא תתגרש ממנו, תעזוב ... סמים יכול להיות שהלך לו כל מה שהוא בנה. ש: והוא מפחד מזה מאוד. אליעד: והוא מפחד מזה פחד מוות אבל הוא עדיין לוקח את הסמים. איך זה יכול להיות? ותוך כדי שהוא לוקח את הסמים, הוא אומר לך ... לא בטוח, אתה לא יודע בדיוק מה, אתה אומר רגע אבל זה שיקולים כאלו, אתה לא יודע מה, אתה מתחיל לעשות שיקולים כאלה רגע אבל זה בוודאות זה לא בוודאות, זה עכשיו, זה אחר כך, זה זה, זה זה. ... אתה רוצה למצוא את הדרך?, מה הוא יגיד לך? יגיד לך לא רוצה? יגיד לך הוא רוצה. ואז אתה מתחיל לשאול אותו למה אתה לחוץ, מה מלחיץ אותך?, שאני מפחד מזה שככה וככה ואז אתה עושה את כל החקירה, ... יש גם אפשרות שישאר לחוץ ולא יעשן, אין את האפשרות הזאת? אליעד: ש? ש: שישאר לחוץ. אליעד: זאת אפשרות למתקדמים. יש גם את האפשרות שיעשן גם זאת אפשרות. אוקי אז תמשיך לעשן. ש: לא, מה הפונקציה של לפטור אותו ... כל בוקר לעבודה, מה אתה צריך לעשות? ש: להמשיך לישון. אליעד: נכון, יפה, להמשיך לישון עד שימאס לך ואז מתוך שעמום אתה תקום. ש: מרוב שעמום תאמין לי שאתה תקום. אליעד: בדיוק.