מבוא - סם החיים וסם המוות שיש בספר... - סם החיים וסם המוות שיש בספר כפי שכבר ביארתי, הספר הזה הוא כולו הקדמות ורעיונות שאמורים להוביל את האדם, לשכל על אנושי, גדול ביותר. ומשום כך, יש בספר הזה סם חיים וגם סם מוות. כי הטועה שלומד ... שלהם, כולם מובילים לאותה הנקודה ממש, שהיא מחוץ לכל ההגדרות. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, הוא בעצם לומד את סם החיים שמלובש בתוך סם המוות. כי כל הצמצומים שיש בעולם, הם כולם סם המוות. כי הצמצום, הוא עצמו המוות, שהוא הסוף שהורג את החיות של הדבר. כי החיות של כל הדברים, נמצאת לפני כל ההגדרות והצמצומים. וכפי שאמרנו, השכל של הכל, הוא סם החיים האמיתי. שכאשר האדם משיג אותו, אז הוא מתחיל לחיות את החיים הטובים באמת. ועד אז האדם שותה את סם המוות של העולם הזה. והחכם האמיתי כאשר הוא מדבר עם מי שנמצא בעולם הזה, הוא מדבר איתו בשפת העולם הזה, שהיא כולה גם סם המוות. והרעיון הוא, שעל האדם לחזור ולהבין, שתכלית הספר, היא לא שהאדם יבין ויסכים עם השכל של הספר, כי זהו סם המוות ממש, שהאדם עדיין נאחז בהגדרות ולא משיג את השכל שיש מעבר להגדרות. וכל זמן שהאדם לא משיג את השכל, שמהווה את השכל של הספר ושנמצא לגמרי מחוץ לשכל של הספר, הרי שהאדם, עדיין ... וכולי. ובפשיטות: כל זמן שהאדם נאחז ברעיון כלשהו, גם ברעיון של: אמת שלמות אחדות אין הבדל וכיוב, הרי שהאדם עדיין בחוויה של צמצום. דהיינו, סם המוות, בייחס לשלמות. והתכלית היא, שבאמצעות הדיבורים האלו, האדם ישתחרר לבסוף, גם מהדיבורים האלו, ושאז האדם לא יהיה מוגבל להיצמד רק לאמת לאחדות לשלמות, אלא יוכל להיות גם בשקר ... רק הוא שותה את סם החיים, אין הכוונה שלי לומר, שרק מי שמבין את הנמשל, רק הוא שותה את סם החיים. משום שכל נמשל שאותו מבין האדם, הוא עדיין גם סם המוות. וככל שהנמשל הוא חיצוני יותר, כך הוא יותר סם המוות, וככל שהוא פנימי יותר, כך הוא מתקרב יותר לסם החיים. אבל, סם החיים עצמו נמצא מעבר לכל הנמשלים. כי הבנת הנמשל, פירושו הבנת לבוש של המהות, לבוש פנימי שמולבש בלבוש חיצוני שנכתב בספר. אך כל הבנת נמשל באשר היא, עדיין שייכת לאחיזה בהגדרות, שהן צמצומים והם גם סם המוות. אז כנל, הבנת הנמשל אינה פוטרת מעונש. ורק הבנת החיבור של הנמשל הפנימי ביותר, עם ההפך שלו כישות אחת, דהיינו, הבנת האין סוף ממש, רק היא הפטור של האדם מעונש, והיא השכר ... בספר, הוא באמת נכון? או שאולי ההפך המוחלט שלו, הוא דווקא הנכון והאמת?! כי הידיעה היא ההפך של האמונה. ומי שמאמין למה שכתוב בספר, הוא נאחז בסם המוות של הספר. כי הוא לא מצליח להבין את כוונת המשורר. ועל האדם לא להאמין למה שכתוב בספר, אלא לברר באמצעות שכלו את הרעיונות שבספר. ועל ידי הבירור הזה, על ידי זה האדם זוכה ...