... ניתוק היא מצב שבו אדם מרגיש שהוא נמצא פיזית במקום אחד, אך נפשית ומנטלית הוא במקום אחר לחלוטין. זה מתבטא בכך שהאדם מדבר עם אנשים, מבצע פעולות שונות כמו עבודה או נהיגה, אך הראש שלו נמצא במקום אחר. האדם חש שהוא מרחף, כאילו אינו נמצא לגמרי בתוך הסיטואציה בה הוא נמצא בפועל. אנשים רבים מתארים תחושה זו כתחושת זומבי או תחושה שהם פה ולא פה. לדוגמה, אדם יכול לנהוג ברכב, להסתכל על הכביש אך למעשה הראש שלו טרוד בדברים אחרים, ואינו באמת מרוכז בנהיגה. הוא עשוי לנהל שיחה עם אנשים אחרים, אך להרגיש שהראש שלו במקום אחר. התחושה היא מעין חוויה של חצי חי - חצי מת, חצי נוכח - חצי נעדר. האם כל חוסר ריכוז נחשב לניתוק? אליעד כהן מדגיש שלא כל מצב של חוסר ... נמצא בהכרח במצב של ניתוק. זאת משום שהוא יודע במפורש על מה הוא חושב, והוא מודע לסיבת ההסחה שלו. לעומת זאת, אדם שחווה תחושת ניתוק בדרך כלל אינו יודע במדויק על מה הוא חושב, ואין לו מודעות למה שגורם לו להרגיש כך. הניתוק האמיתי מתרחש כאשר האדם חושב על משהו לא מוגדר, משהו שהוא מדחיק, משהו שהוא נמנע במכוון או באופן לא מודע מלהכיר בו. כלומר, ישנו משהו שמטריד אותו והוא אינו רוצה לחשוב עליו בצורה ישירה. הניתוק מתרחש כי האדם חושב על הנושא הזה באופן לא מודע. מדוע אנשים מדחיקים ומדוע ההדחקה מובילה לניתוק? הדחקה היא מנגנון הגנה שבו האדם מנסה להרחיק מחשבות מטרידות, כאובות או מלחיצות מתוך התודעה. הסיבה להדחקה יכולה להיות אירוע בעבר, סיטואציה מלחיצה בהווה או חשש מפני אירוע שיקרה בעתיד. כאשר האדם מדחיק מחשבה או רגש מסוים, הוא מנסה להימנע מלחשוב על הנושא, אך המוח ממשיך לעסוק בו מתחת לפני השטח, באופן לא מודע. הניתוק נובע ישירות מתוך ההדחקה, מפני שהאדם עסוק באופן לא מודע במה שמטריד אותו, אך אינו מסוגל או אינו מוכן להכיר בכך באופן ישיר. המצב הזה גורם לכך שהקשב של האדם מתחלק בין מה שהוא עושה כרגע לבין הדבר שהוא מנסה להדחיק, בלי לדעת מהו בדיוק. כתוצאה מכך, האדם חווה ניתוק, ... או פחד מסוים מהעתיד, עליו לחשוף את הנושא הזה בפני עצמו, להביט בו בצורה ישירה ולהבין מה מטריד אותו באמת. כאשר האדם עושה זאת, קורים אחד משני הדברים הבאים: הוא מטפל בנושא, פותר אותו לחלוטין, וכך אינו צריך עוד ... המודחק ומטפל בו בצורה ישירה ומודעת, הניתוק ייעלם לחלוטין. הטיפול חייב להיות ברור ומודע, ללא הדחקה נוספת או ניסיון התעלמות. בסופו של דבר, הניתוק הוא תוצאה של מנגנון הדחקה לא מודע. ככל שהאדם יותר פתוח ומודע לרגשותיו ולמחשבותיו המודחקות, ... לא מחובר לעצמי? למה אני מרגישה מנותקת? למה אני לא מחוברת לעצמי? אני לא מחוברת למציאות, אני מנותקת מהמציאות, חולמת בהקיץ, הקשר שבין הדחקה לניתוק, הקשר שבין ניתוק להדחקה

... המטרה כאן היא לא לעשות כלום, עד כדי כך שאתה ממש מדמה מצב שבו אתה לא קיים - כאילו מתת, וכמו שאחרי המוות לא תעשה כלום, כך גם עכשיו, לא תעשה כלום לחלוטין. כאשר אתה נמצא במצב שבו אתה באופן מוחלט לא ... לכך היא שכאשר אדם מרגיש שהוא חייב לעשות דברים - חייב להצליח, חייב להרוויח כסף, חייב להתאמן, חייב לעמוד במשימות - תחושת החובה והכפייה הזו מייצרת בתוכו התנגדות פנימית חזקה. ההתנגדות הזו גורמת להרגשה של חוסר חופש ואי - נעימות, והיא גורמת לאדם לשנוא את הפעולות שהוא עושה, ואז באופן טבעי, החשק יורד. כשאתה מנסה להתנגד לתחושה הזאת בכוח - למשל ... שלך לרדת עוד יותר, עד שאתה מגיע למצב של עייפות נפשית ועייפות מנטלית מוחלטת. איך לתת למוטיבציה ולחשק לנוח באמת? הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם חוסר מוטיבציה, לפי אליעד כהן, היא לתת לחשק ולמוטיבציה לנוח באמת, בצורה מלאה וללא שום מאמץ או כפייה. כלומר, אם אתה חש שאין לך חשק לעשות שום דבר, פשוט אל תעשה. במקום לנסות להחזיר בכוח את החשק, תאפשר לעצמך להפסיק לחלוטין את כל הפעילויות, עד לרמת מנוחה מוחלטת של הנפש ושל הגוף. אליעד נותן דוגמאות לכך: ללכת ליער, לשבת ולהביט בשמיים, ללא שום פעילות נוספת. ... לעשות דבר מעבר לכך. להעביר את הזמן במצב של חוסר עשייה מוחלט, בלי לתכנן ובלי לחשוב על פעולות או משימות. הגישה הזו אומרת שכאשר אתה נותן לרצון, לחשק ולמוטיבציה מנוחה מלאה, מתאפשרת להם התחדשות פנימית, שבסופה החשק יחזור באופן טבעי, בלי שתצטרך לכפות זאת על עצמך. כך אתה מונע את תחושת ... אמיתית היא זו שבה האדם משחרר לחלוטין, לא חושב, לא מנסה, ולא עושה דבר מעבר למנוחה עצמה. לסיכום, איך מתמודדים עם חוסר מוטיבציה בצורה יעילה? המסר המרכזי בהרצאה של אליעד כהן הוא שמנוחה מוחלטת וחוסר עשייה מוחלט הם המפתח ...

... חברים, ולמעשה ללא כל תלות חיצונית. הוא פותח בטענה שנראית תחילה מפתיעה ואולי אף מרתיעה: אדם לא יכול להיות באמת מאושר בלי לקבל אהבה מבחוץ. בדיוק כפי שאדם נכה אינו יכול להסתדר בלי כיסא גלגלים או אדם חולה אינו ... ביכולת של האדם לאהוב את המציאות ללא תנאי. רוב האנשים אינם מסוגלים לאהוב את המציאות במצבים רעים, כשהיא לא מתאימה לרצונם, ולכן הם זקוקים לתנאים חיצוניים שיעזרו להם להרגיש טוב. מה הם שני סוגי האהבה כלפי המציאות? אליעד כהן מתאר בהרצאתו שני סוגים עיקריים של אהבה כלפי המציאות: אהבה עם תנאים רוב האנשים שייכים לקטגוריה זו. הם אוהבים את ... או כשיש להם רכוש והישגים. אבל הם אינם אוהבים את המציאות כאשר היא אינה נעימה או קשה. אהבה זו מותנית בכך שהמציאות מתאימה לרצון של האדם. אהבה ללא תנאים זהו מצב נדיר שבו האדם מסוגל לאהוב את המציאות בכל מצב, אפילו אם ... אינה דורשת שום עזרים חיצוניים כמו זוגיות, משפחה או חברים. אליעד מציין שמרבית האנשים (99.999%) נמצאים בקטגוריה של אהבה מותנית, ולכן הם למעשה מוגבלים או נכים מבחינה רגשית. נכות זו גורמת להם לחפש מערכות יחסים, זוגיות, משפחה וילדים כעזרים רגשיים שיעזרו להם להרגיש טוב. אבל הוא מבהיר שזהו לא מצב ... המציאות עם תנאים, כאשר הוא מודע לכך שזהו משחק. כלומר, הוא יכול לבחור להיות בקשרים משפחתיים, בזוגיות או בחברות מתוך בחירה חופשית ולא מתוך כפייה פנימית או חוסר. המצב האידיאלי לפי אליעד הוא מצב של בחירה חופשית מלאה - גם להיות מאושר לבד, בלי כלום, וגם ליהנות מהקשרים עם העולם מתוך בחירה. הוא טוען שעדיף לאדם שתהיה לו האפשרות הזו ולא להיות מוגבל רגשית במציאות. האם אפשר להקצין את המצב ... מאושר ללא שום תנאי חיצוני - אפילו ללא אוכל, בריאות או חיים תקינים. הוא יכול להיות חולה, לסבול, אפילו למות מרעב, אך עדיין להיות מאושר ושלם במאה אחוזים. מצב זה אולי נראה קיצוני או בלתי אפשרי לרוב האנשים, אך ... של אהבה ללא תנאים במלוא משמעותה. הוא מביא כדוגמה את מעשה משבעת הקבצנים של רבי נחמן מברסלב, ובפרט את דמות הקבצן החרש, שמדגים אדם האומר שאין לו שום חיסרון בחיים, ומבחינתו המציאות מושלמת לחלוטין. סיכום ההרצאה - מה כדאי לזכור? בסיכומו של דבר, לפי אליעד כהן, אנשים זקוקים למשפחה, זוגיות, חברים ואהבה ... חייב להישאר בה. הוא יכול ללמוד לאהוב את המציאות באופן בלתי תלוי, ואז כל צורך במערכת חיצונית של תמיכה מתבטל. המצב האידיאלי הוא היכולת לבחור בין אהבה עם תנאים לבין אהבה ללא תנאים. איך להרגיש טוב לבד? מהי אהבה ...

... כיצד המוח מחליט בכלל מה הוא טוב ומה הוא רע? ומדוע המוח רוצה להרגיש טוב ולא רע מלכתחילה? אליעד מתאר את המוח כמחשב שיש לו שתי פונקציות בסיסיות: הראשונה בודקת את המציאות ואומרת זה טוב וזה רע, והשנייה אומרת אני רוצה להרגיש את מה שטוב ולהימנע ממה שרע. דוגמה פשוטה להמחשה: נניח שיש מחשב שמזהה צבעים, והוא מתוכנת לרצות צבעים בהירים ולהימנע מצבעים כהים. אותו עיקרון עובד במוח האנושי - האדם מתוכנת להימשך לדברים שהוא מסווג כטובים ולהימנע ממה שהוא מסווג כרעים. מי מחליט מה טוב ומה רע? ההסבר ממשיך לשאלה ... לדוגמה, אדם מחליט שלהיות בריא זה טוב ולהיות חולה זה רע. הוא עושה זאת משום שהוא רוצה לחיות ולא למות. אך השאלה העמוקה יותר שאליעד מעלה היא - למה האדם החליט מראש שהוא רוצה לחיות ולא רוצה למות? למה האדם חושב שלחיות זה טוב ולמות זה רע? מי החליט לו על זה? אליעד כהן מדגיש שהרבה מהדברים שאנחנו חושבים שהם טובים או רעים בחיי ... וזה רע, איך בדיוק הוא החליט שזה טוב וזה רע? כיצד נוצר הרצון הראשוני להרגיש טוב? הנקודה הבאה שאליעד מתייחס אליה בהרצאה היא כיצד בכלל נוצר הרצון הראשוני ביותר להרגיש טוב ולהימנע מרע. כאשר האדם לראשונה אמר לעצמו אני ... הוא קיבל אותה? אם מישהו אחר נתן לו אותה, זה אומר שהרצון שלו כלל לא שלו, שהוא לא מחליט באמת בעצמו מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה. מה משמעות ההחלטה הראשונית של טוב ורע? לסיום, אליעד מדגיש נקודה ... מישהו אחר נתן לאדם את ההוראה הראשונה - אתה רוצה להרגיש טוב ולא רע, המשמעות היא שהרצון שלו אינו באמת שלו. הרצון למעשה לא שייך לאדם אלא למישהו או למשהו אחר שהחליט זאת עבורו. נקודה זו מעלה שאלות מהותיות לגבי המודעות, הרצון החופשי וההבנה של מהות הטוב והרע. אליעד מציע לכל אדם להתבונן לעומק בשאלה הזו, לבדוק מי באמת מחליט על הרצון שלו, ולחקור מדוע הוא חושב שטוב זה טוב ורע זה רע. הוא מעודד לשאול את עצמך ... למה אני רוצה להרגיש טוב? מי מחליט מה טוב ומה רע? איך נוצר הרצון הראשון? למה לחיות זה טוב ולמות זה רע? מי החליט שאני רוצה להרגיש טוב?

... להרגיש חלק ממשהו גדול יותר ומקל עליו את תחושת הבדידות. אך אם נדמיין מצב אחר, שבו כל בני האדם מתו מלבד אדם אחד, התחושה של אותו אדם תהיה דומה מאוד לבדידות מוחלטת. זאת מפני שאותו אדם מניח באופן אוטומטי שרק בני אדם ובעלי חיים מסוימים הם בעלי תודעה, בעוד שהדומם והצומח הם חסרי תודעה לחלוטין. הוא יניח שהאנשים המתים אינם קיימים יותר, והדומם, הצומח ובעלי החיים שנותרו סביבו הם פשוט רובוטים חסרי תודעה. אליעד כהן מאתגר את ההנחה ... תודעה? מי אמר שצמחים חסרי תודעה? מי אמר שבני אדם אחרים הם לא פשוט סוג של רובוטים או דמויות מתוך חלום? מי מבטיח שההנחות האלו נכונות בכלל? האם הדומם יכול להיות בעל תודעה? אליעד ממשיך ומפתח את הרעיון הזה ... שיכולה לשנות באופן עמוק את חוויית המציאות של האדם. אם לדומם יש תודעה, הרי שכל העולם מסביבנו חי ופועל מתוך מודעות, גם אם שונה מזו שאנו רגילים לייחס לבני האדם. למשל, אם היית האדם היחיד שנותר בעולם, אולי היית מתחיל להרגיש פתאום שגם לסלעים ולעצים יש איזושהי תודעה. אולי היית מרגיש שדווקא עכשיו, כשאין אנשים אחרים מסביבך, אתה מתחבר לעולם בצורה עמוקה יותר. אולי היית מפסיק להרגיש לבד, כי כל דבר מסביבך היה מרגיש פתאום חי ובעל מודעות, ... רובוטים? נקודה נוספת שאליעד כהן מעלה היא הספק לגבי קיומם האמיתי של אנשים אחרים. אולי כל האנשים סביבנו אינם באמת קיימים כבעלי תודעה עצמאית, אלא הם רובוטים או דמויות שנוצרו במיוחד בשבילנו. יכול להיות שהאדם הוא התודעה היחידה שקיימת, והמציאות כולה היא רק תפאורה סביבו. הספק הזה יכול לעורר באדם תחושה מטרידה, אך בו זמנית לפתוח בפניו אפשרות ... על המציאות, להטיל ספק בכל מה שהוא מניח כמובן מאליו, ולחקור מחדש את השאלה מה זו תודעה והאם אני באמת לבד בעולם. המשמעות של השאלות הגדולות על חוויית החיים שלנו לבסוף, אליעד מסכם בכך שהשאלות האלה אינן רק עניין ... מכך שאנחנו מניחים שלחיים אחרים יש תודעה, בעוד לדומם ולצומח אין תודעה. נניח עכשיו מצב בו כל בני האדם מתו, רק אדם אחד נשאר חי. איך הוא היה מרגיש? אולי הייתה לו תחושה שהוא לבד בעולם. הוא היה מניח שלא מדובר רק במוות של בני אדם, אלא גם באי - קיום של תודעה אצל הדומם והצומח סביבו. הוא היה מניח שדומם מת, צומח לא באמת חי, ובעלי החיים גם הם סוג של רובוטים חסרי תודעה. אלא, אליעד מציע שזו רק הנחה, ושאלו שאלות גדולות ... מי אמר שזה נכון? מי אמר שדומם לא יכול להיות עם תודעה? מי אמר שכולנו לא רובוטים? הסיפור הזה מתפתח כאשר אנו שואלים את עצמנו אם תודעה קיימת גם בדומם. יתכן שאנחנו רק מניחים תודעה בבני אדם ובעלי חיים, אך אולי כולם בעצם דמויות בעולם שמגיעות ממקום ...

... האדם מה הכוונה כשאומרים את המילה אני? כאשר אדם משתמש במילה אני, יש כמה דרגות של הבנה למה הוא מתכוון. הדרגה הראשונה והבסיסית ביותר של אני זו התודעה. קודם כול, זה עצם הידיעה שהאדם קיים, ללא קשר למחשבות או ... כדי שהאני שלו יתפוס יותר מקום ויתרחב. האדם רוצה ליצור המשכיות לתחושת האני שלו, ולכן חשוב לו שגם לאחר מותו יישאר זכר כלשהו לאני שלו. אך אליעד כהן מוסיף הסבר חשוב: אילו היה לאדם יותר שכל, הוא היה מבין ... שהוא צובר סביבו זה עדיין חלק מהאני שלו. אם האדם היה מבין שהאני שלו הוא כבר גדול ואינסופי מצד האמת, הוא לא היה צריך להשקיע מאמץ כל כך גדול בהרחבתו בצורה מלאכותית. מהו האני האמיתי של האדם לפי אליעד כהן? אליעד כהן מדגיש כי מצד האמת, האני האמיתי של האדם הוא המציאות עצמה. כלומר, אם האדם היה מבין שהוא עצמו התודעה של המציאות השלמה, ההוויה ... לא היה זקוק לכל הרחבת האגו החיצונית הזאת. כל דבר חיצוני שהאדם צובר הוא קטן מאוד ביחס למה שהאדם באמת מצד המציאות. האדם עסוק כל הזמן בהרחבת האני שלו דרך דברים חיצוניים כמו כסף, מעמד, רכוש וילדים, אך כל ... הוא כמו משחק ביחס לאני האמיתי שלו. האדם דומה לאדם שנמצא בכלא ומנסה להפוך למנהל הכלא כדי להרגיש שהוא מתקדם - הוא לא מבין שכל מה שהוא עושה עדיין מתרחש בתוך מסגרת מוגבלת של כלא. ההתקדמות האמיתית היא להבין שהוא בכלל לא בכלא. האדם רוצה להשיג עוד יכולות וכוח, אך הכוח האמיתי נמצא בהכרה בכך ... קיים עבורו. ההסבר הוא שברגע שהאדם מבין שאני שלו זו המציאות עצמה, הוא מיד זוכה להכל בבת אחת. מי באמת אחראי על המציאות ועל הבחירות בחיינו? אליעד כהן מסביר שהאדם חושב בטעות שהבחירות נעשות על ידי גופו הפיזי, בעוד שבמציאות, הבחירה נעשית על ידי התודעה הכללית של המציאות. התודעה של האדם היא זו שמחליטה כל דבר שמתרחש, אפילו אם האדם אינו מודע לכך. אליעד מסביר שכל החוויות שהאדם עובר הן תוצר של התודעה שלו. כל מה ... למעשה אחראי על הכל. אליעד מביא דוגמה נוספת לכך: אדם שחוטף מכות יכול לחשוב שהאחר אחראי לכך, אך מצד האמת, מכיוון שהוא עצמו חווה את המכות דרך התודעה שלו, הוא זה שבחר שזה יקרה. הוא מדגים זאת בכך שאומר: אתה חווה הכל דרך התודעה שלך, ולכן אתה זה שבוחר הכל, גם אם אתה לא מודע לכך. כיצד ניתן באמת להגדיל את האני באופן הנכון? אליעד מסכם כי ההגדלה האמיתית של האני היא ההבנה שהאני הוא בעצם התודעה של ... לא צריך לצבור נכסים חיצוניים, ילדים, או תארים - מכיוון שבכך הוא רק מנסה להרחיב משהו שהוא כבר אינסופי באמת. הגדלת האני הנכונה היא התרחבות של ההבנה שהתודעה של האדם היא בלתי מוגבלת והיא בעצם המציאות כולה. בדרך זו, ...

... חשיפה לפחד, שכל או רגש, לחזק את השכל, רגש או שכל, חרדות, להתגבר על הפחד למה אנחנו מפחדים, ואיך באמת אפשר להתגבר על הפחד? פחדים, פוביות וחרדות הם נושאים מורכבים שמעוררים שאלות רבות לגבי האופן שבו בני אדם מתמודדים עם רגשות ושכל. אחת השאלות הנפוצות בנושא היא מדוע לפעמים קיים חוסר התאמה בין מה שאנחנו מבינים בשכל לבין ... לדוגמה, אדם עם פחד מגוקים יכול להבין בשכל שהגוק הוא בסך הכל חרק לא מזיק שאינו יכול לפגוע בו באמת, אך הרגש עדיין ייצר תחושה של פחד וחוסר נוחות. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהאדם לא באמת מחזק את השכל ביום - יום, ולכן ברגע האמת, השכל לא מצליח לגבור על הרגש. מה הקשר בין התנהגות יומיומית לבין פחדים קיצוניים? הנקודה שאליעד מדגיש היא שבחיי היום - יום האדם לא באמת מקשיב לשכל שלו, אלא נותן לרגש להוביל, גם בעניינים קטנים לכאורה. לדוגמה, אדם שמעשן למרות שהוא מבין בשכל שזה מזיק לבריאותו, בעצם מחליש את כוחו של השכל. כל פעם שהאדם מתעלם ממה שהוא יודע בשכל כנכון, הוא עושה לעצמו שטיפת מוח הפוכה - מחליש את השכל ומחזק את השליטה של ... או נעים, ולא רק בעניינים גדולים אלא דווקא בפרטים הקטנים ביותר. למשל, כשאדם מרגיש שהוא לא רוצה לעשות פעולה מסוימת, והשכל אומר לו לעשות אחרת, עליו להיצמד לשכל ולא לרגש. כך, ברגע האמת שבו האדם עומד מול הפחד, השכל יהיה מספיק חזק ויציב על מנת להתמודד עם הרגש ולא להישבר מולו. מדוע ... ודווקא לאחר תרגילי חשיפה שעשו לו כדי למנוע פחד - החל לפחד יותר, משום שהחוויה השלילית התחזקה. מה קובע באמת את רמת הפחד שלנו? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהפחד נובע משילוב של שני גורמים עיקריים: המידה שבה אנחנו רוצים שדבר ... באופן מוחלט. כל עוד לאדם יש רצון או העדפה כלשהי לגבי תוצאה כלשהי, תמיד יישאר בו פחד. אם אדם באמת ובתמים יוותר על הרצון שלו, אז לא יהיה לו פחד יותר. הוא נותן את הדוגמה של אדם שעומד מול ... סיכוי שהאריה לא יטרוף אותו, הפחד המיידי ייעלם, אבל הוא יוחלף בפחד אחר - למשל פחד ממה שיקרה אחרי המוות. כך שהפחד תמיד נמצא איפה שיש רצון וספק. איך ליצור שינוי מעשי כדי להקטין פחדים בחיים? אליעד מסכם ואומר ... של רצונות ושל חוסר ודאות לגבי מימושם. רק בצורה כזאת, השכל יהיה מספיק חזק להתמודד עם הפחדים ולהתגבר עליהם באמת. איך להתגבר על פחד מגוקים? למה חשיפה לפחד לא עובדת? מה לעשות כשיש הצפה רגשית? שכל או רגש - ...

... הרע שבטוב, הצד השני של המטבע, הטוב שיש ברע למה אנשים חושבים שטוב זה טוב ורע זה רע? ההסבר מתחיל מהנקודה שבה האדם חושב בצורה טבעית כי טוב זה טוב ורע זה רע. למשל, אדם חושב כי טוב שיש ... משנה אם יש לך כסף או אין לך כסף - שניהם טובים או שניהם רעים באותה מידה. אבל כאן מתחילה בעיה גדולה: האדם יכול להבין בסכל שטוב ורע הם שווים, אך אינו מצליח לחוות זאת בפועל. הוא עדיין מרגיש ... הסיבה: האדם עדיין לא הצליח להתחבר לתחושה הזאת באופן פנימי, מפני שהוא אינו חווה את השוויון בין שני המצבים באמת. מדוע קשה לאדם לחוות את השוויון בין טוב לרע? אליעד מציג בעיה נוספת: האדם חושב שאם יגיע למצב שבו טוב ורע הם באמת שווים בעיניו, אז הוא כבר לא יוכל לתפקד בחיים. אדם חושב שאם לא יהיה לו אכפת אם יש לו ... בחייו. יש כאן פרדוקס לכאורה: או שאתה סובל מכך שיש הבדל בין טוב לרע, או שאתה נייטרלי לחלוטין ולא מתפקד בחיים. כאן אליעד מבהיר שזו טעות - יש נקודת מבט נוספת שחסרה לו. מהי נקודת המבט השלישית שחסרה לאדם? ... להבין שאין הבדל בין טוב ורע, אלא להבין ולהרגיש במלוא העוצמה את ההיפוך של המחשבה הראשונית. רק כאשר אדם באמת יכול לראות באופן מלא ששני הצדדים של המטבע נכונים באותה המידה - שיש כסף זה גם טוב וגם רע, ... מדוע הוא כן היה רוצה שיגנבו לו. למשל, אולי זה יפנה לו מקום בבית, או אולי זה ישחרר אותו מתלות ברכוש. אם אדם מפחד למות, עליו להבין גם מה טוב במוות. כלומר, להבין לעומק את הצד החיובי שנמצא בדיוק בצד ההפוך למה שהוא מאמין בו. אם אדם חולה וסובל, הוא ... רגע, ולכן הפחד מאיבוד שליטה הוא חסר טעם. דווקא חקירה אמיצה של הצד השני היא הדרך לשחרור. האם אנשים באמת נהנים מהסבל? אליעד מדגיש נקודה קריטית: אדם סובל רק כי הוא נהנה מכך במידה מסוימת, גם אם אינו מודע לכך. כל סבל מבוסס על הנאה נסתרת. אם האדם יחקור מדוע הוא באמת סובל, הוא יגלה שהוא נהנה מהסבל. למשל, אדם שסובל מחרדה, נהנה מתחושת הזהירות או השליטה שהחרדה נותנת לו. ברגע שהוא מבין את זה, הוא יכול לבחור אם להמשיך ליהנות מהסבל במודע ...

... אין מדובר בתיאוריה רוחנית מנותקת, אלא בתהליך מעשי שבו הוא משתמש בבעיות שמעלים אנשים, בוחן אותן באופן אישי בתוכו, ומתוך ההבנה העצמית שלו הוא מחזיר תשובות פרקטיות. אליעד מדגיש כי כדי לפתור חרדה חברתית קשה, צריך לזהות באופן מדויק ... חרדה חברתית באמצעות דוגמה אמיתית של אדם הסובל מפחד חברתי המלווה בתחושות פיזיות כמו לחץ בבטן וקוצר נשימה. הוא מתחיל בשאלה מדויקת: מה בדיוק קרה ומתי? הוא מבקש מהאדם לתאר עובדות בלבד ולהבחין בין עובדה לפירוש. לדוגמה, האדם אומר התחיל לחץ במטרו, ואליעד מבהיר לו ... אליעד? החרדה נוצרת בשלב שבו האדם לא רק שואל אם התחושה תימשך, אלא גם חושב מה יקרה אם זה באמת יימשך? וכאן, לפי אליעד, מתחיל הקונפליקט האמיתי. הקונפליקט הזה הוא הגרעין של החרדה החברתית: האדם מפחד מההשלכות של המשך התחושה, לדוגמה, שהוא ייראה מוזר בעיני אחרים, שהוא ימות, או שהוא ירגיש מושפל. אליעד נותן דוגמה לכך שאם היה מובטח לאדם שהתחושה הלא נעימה תיפסק אחרי דקה או ... חשוב להבחין בין עובדות לפירושים בטיפול בחרדה חברתית? אליעד מדגיש את החשיבות של הבחנה בין עובדות לפירושים כי החרדה מתגברת בעקבות פרשנות לא מדויקת של המציאות. לדוגמה, תחושה בבטן היא עובדה, אבל זה מלחיץ אותי הוא פירוש. ככל שאדם ... החרדה מהתקף לב היא רק תירוץ, והפחד האמיתי הוא מהמבוכה והבושה שהאדם עלול להרגיש מול אחרים. האדם לא פוחד באמת מההתקף עצמו, אלא מהמשמעות החברתית שלו - מהפחד להיות מבויש או מושפל. כיצד אליעד מציע להתמודד עם חרדה חברתית ... יותר להתמודדות עם חרדה חברתית: להגיע למצב של לא יודע כלום. לפי גישה זו, כאשר אדם מגיע למצב שהוא באמת מודה שהוא לא יודע כלום על מה שיקרה, הוא למעשה מנטרל את כל החרדות שמקורן בדמיון לגבי העתיד. אליעד ... לדוגמה, האדם אומר שהוא לא יודע אם התחושה תימשך. אליעד מציע לשאול: האם אתה בטוח שאתה לא יודע? אם באמת לא יודעים, גם אין סיבה להיכנס לחרדה, כי האדם אינו יכול להגדיר את העתיד, ומכאן משתחרר. למה אנשים מפחדים ... סיכום הגישה המעשית של אליעד כהן לטיפול בחרדה חברתית לסיכום, אליעד כהן מציע תהליך טיפולי מפורט שבו החרדה החברתית מתפרקת לגורמים מדויקים, האדם לומד להפריד בין עובדות לפרשנויות, ובכך מזהה את המקור האמיתי של הפחד. האדם לומד גם להגיע למצב נפשי שבו הוא משוחרר מתלות במה שאחרים חושבים עליו, וכתוצאה מכך משתחרר מהחרדה החברתית. איך לטפל בחרדה חברתית קשה? מהו טיפול בחרדה חברתית ללא תרופות? איך מתמודדים עם פחד חברתי? כיצד להתגבר על דימוי עצמי נמוך? מה ההבדל בין עובדה לפירוש בטיפול בחרדה? מה הקשר בין ...

... עושים ביטוח, למה כדאי או לא כדאי לרכוש ביטוח, ואיך להתמודד עם הטענות והלחצים של סוכני הביטוח. אליעד כהן מתייחס לשאלות מרכזיות בנושא הביטוח ומסביר לעומק את ההיגיון שמאחוריו, כמו גם את הצדדים הפחות חיוביים שלו. הוא מציג את ... שהאדם מנסה לבטח את עצמו נגד יותר סיכונים, כך הוא בעצם מגביר את תחושת הפחד והחרדה שלו, כי הוא מתמקד עוד יותר במה שיכול להשתבש. הביטוח, לדבריו, לא מעלים את הפחד, אלא אפילו יכול להעצים אותו. אליעד גם נותן ... מאושר או שחייו ישתפרו באופן משמעותי. אדם יכול להיפצע, להפוך לנכה, לקבל כסף רב מביטוח, ועדיין לחיות חיים אומללים. לעומת זאת, יכול להיות אדם אחר שיהיה ללא ביטוח, ודווקא הוא יתמודד עם הנכות ויחיה חיים טובים יותר, מכיוון שהוא לומד להסתגל למצב החדש שלו. איך להתמודד עם הטענה ומה אם יקרה משהו? אליעד מסביר שאנשים עושים ביטוח מתוך רצון לקנות לעצמם שקט נפשי, אך בפועל, השקט הזה לא באמת מתקבל לאורך זמן. הוא נותן דוגמה: סוכן ביטוח יאמר לך ומה אם תהיה חולה בסרטן ולא יהיה לך כסף לתרופות? ... לכך יכולה להיות שגם אם יהיה לך ביטוח וכסף לתרופות, עדיין תסבול מאוד מהמחלה והטיפולים, כך שבפועל הביטוח לא באמת שיפר את מצבך כפי שנדמה לך. מדוע ביטוח לא באמת מעניק ביטחון מוחלט? אליעד מתייחס לכך שביטוח מעניק תחושת ביטחון כוזבת. גם כאשר האדם מבוטח נגד סיכונים מסוימים, יש אינספור דברים אחרים שעלולים לקרות ... שגם אם הביטוח כביכול מבטיח לך כסף במקרה אסון, יש סיכוי שלא תגיע להשתמש בכסף הזה בכלל, לדוגמה אם תמות בתאונה או במצב בלתי צפוי אחר. מה הקשר בין ביטוח ובין סיפור הבעל תפילה של רבי נחמן? אליעד מביא ... המסר המרכזי הוא שלא משנה כמה כסף או ביטוח יהיו לאדם, הפחדים שלו לא ייעלמו לחלוטין, והדרך היחידה להתמודד באמת עם הפחדים היא לא דרך כסף או ביטוח, אלא דרך הבנה עמוקה של המציאות ושל עצמך. מה המשמעות האמיתית ... הביטוח האולטימטיבי, לפי אליעד, הוא ההבנה שהמציאות תמיד תהיה כפי שהיא, וללמוד לחיות בשלום עם האפשרויות השונות. האם ביטוח באמת משתלם? איך להתמודד עם לחץ של סוכן ביטוח? למה ביטוח לא מבטל פחדים? מהו ביטוח מקיף באמת? האם ביטוח מספק שקט נפשי? כיצד רבי נחמן קשור לביטוח? למה לא לעשות ביטוח?