יקומים מקבילים / חיים מחוץ לכדור הארץ - האם יש?... שלנו כאן בכדור הארץ, כי אלו לא יקומים מקבילים כלל. אלא זה נכלל בהגדרה של חיים מחוץ לכדור הארץ, בעולמות מקבילים. וכאשר מדברים על יקומים מקבילים, מתכוונים לומר שיש עוד מרחבי מקום וזמן, שהם מקבילים למרחב המקום והזמן שלנו. ולצורך ההמחשה נאמר, כי הכוונה היא, שממש ... שדומה ושונה לכדור הארץ שלנו במקצת, והוא נמצא בדיוק במיקום של כדור הארץ הנוכחי שלנו. (כי אם הוא דומה בשלמות, אז הוא אחד. וגם אם רק סביבתו שונה, גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב ... ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו וכולי, עד אין סוף. והשאלה הנשאלת היא, האם באמת יש יקומים מקבילים? והאם בכלל יש חיים מחוץ לכדור הארץ? שזה הרבה יותר פשוט להבנה מאשר היקומים המקבילים? ולמה ... נותנת לאדם ההבנה, של עניין היקומים המקבילים? והנה, התשובה לשאלה האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, דהיינו, האם יש עולמות מקבילים, היא די פשוטה. והיא יותר פשוטה ממה שנדמה. והתשובה כמובן, היא שכן! ורק הטועים חושבים, שיש חיים רק ... חוקי הפיזיקה, הם רק אפשרות אחת מיני אין סוף אפשרויות אחרות. והם גם שוכחים, שאין שום חוקי טבע אמיתיים באמת. כי כל חוקי הטבע, הם רק תיאור של התצפיות של בני האדם במקום וזמן מוגבלים. אך החוקים עצמם לא ... שום התחדשות כלל. כי מי שחושב שהמציאות שלנו ברגע הזה, היא המשך של המציאות שהייתה ברגע הקודם, הוא איש מת מהלך. כי הוא לא רואה את האמת, שהכל מתחדש בכל רגע מחדש, ללא שום תלות ברגע הקודם. והם זקנים, משום שהם חיים בתוך תודעת זמן מוגבלת, שבה הכל ... מהחיים, כמו אדם צעיר שנהנה מכך שכל דבר הוא חדש לגמרי עבורו. שזה אפשרי, רק על ידי ההבנה שהכל מתחדש בכל רגע מחדש. (ויש גם יתרון להיות זקן, שאז יש יציבות. וזה נובע רק מהשכל של האחדות, ששם שום ... שלנו, במקום ובזמן הזה. כי אנחנו לא יותר מאשר רק צורה אפשרית וכולי. ואעפכ ניתן אולי לומר, שאולי רק ברמת הפוטנציאל של המציאות יש אין סוף אפשרויות, אך בפועל יש רק אפשרות אחת בלבד. ולא זו אף זו, אלא שמצד הפוטנציאל של המציאות שלנו, באמת יש אפשרות אחת, שאומרת, שיהיו חיים רק בכדור הארץ שלנו. ואכ, אולי למרות שברמת הפוטנציאל, יש אין סוף אפשרויות, אולי בפועל במקרה, יש רק את האפשרות שיש חיים, רק כאן בכדור הארץ? וכאן ... כי על מה ולמה שיהיו עוד מרחבי מקום וזמן שמקבילים ליקומים שלנו?! אלא, שמי שיחקור את העניין, יגלה, שאכן באמת בוודאות מוחלטת, יש עוד אין סוף יקומים מקבילים בפועל. וכיצד ניתן לחקור ולאמת את העניין הזה? והדרך לגלות את ההבנה הזאת, היא על ידי זה שהאדם חוקר ומתבונן, על המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי הטועים שואלים, איך נוצרו בעבר הזמן והמקום. שזו שאלה של טועים, ... ובלי מקום כלשהו. ואפשר בלי זמן ומקום מוגדרים, אבל בלי זמן ומקום בכלל, אי אפשר כלל. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. והשאלה שכן צריכה להישאל, היא מהם הזמן והמקום שלנו? ומה הם ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וממה הזמן ... מהווה אותם? ומה מכיל אותם? ומה מגביל ומגדיר אותם, להיות נפרדים זה מזה וכל אחד בצורה אחרת? וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של ... הביטוי שלו, וכל שכן כאשר האדם הוא טועה, שהוא בכלל לא מודע לפוטנציאל, אלא רק לביטוי שלו, אז האדם באמת נופל בטעות, שאומרת שיש רק אפשרות אחת מיני רבות, והיא מחויבת המציאות, וכיוב כל שאר הטעויות. אבל כאשר האדם מבין את האחדות של המציאות, שנמצאת אפילו עוד לפני רמת הפוטנציאל של המציאות (כי שם עוד אין נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל), אז הוא מסתכל על המציאות שלנו מנקודת מבט שונה לגמרי, שיוצרת גם חוויה אחרת לגמרי וחיים אחרים לגמרי. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האחדות שלפני המקום והזמן שלנו, צורת המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד האחדות של המציאות, כל האפשרויות כולן קיימות בו זמנית, אפילו ללא הפרדה שלהן, גם לא ברמת הפוטנציאל של ההפרדה. כי גם פוטנציאל ההפרדה, גם הוא נפרדות. ובשורש, הכל אחד ממש, ללא שום הפרדה, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובתוך האחדות של המציאות, שם כל האפשרויות קיימות כל הזמן ובכל מקום. כי שם, שום אפשרות לא קיימת, יותר מאשר אפשרות אחרת, כי שם הכל אחד ממש. ושם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, מאוחדים ... ממש. ולצורך ההמחשה נאמר, כי האחדות של המציאות, היא החיבור של כל רגעי הזמן לרגע אחד, והחיבור של כל המקומות שבעולם למקום אחד, והחיבור של המקום האחד הזה שמכיל בתוכו את כל המקומות, עם הרגע הזה שמכיל בתוכו את ... של המציאות, כמות האפשרויות היא ככ גדולה והיא ככ שווה, עד שכל האפשרויות לא נפרדות זו מזו, אפילו לא ברמת הפוטנציאל שלהן, אז האדם מבין, שאכן יש עוד אין סוף יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין ... ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה קיימת כלל. כי התודעה של האדם לא יכולה להיות בשני יקומים נפרדים בו זמנית. והיא כן יכולה להיות ביקום אחד, ... בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות כבר קיימות כל הזמן. ולכן שום דבר לא באמת משתנה אף פעם. כי כל המצבים כולם, קיימים כל הזמן ובכל מקום. והאדם רק נדמה לו שיש שינוי, מחמת שהוא חווה מקום וזמן מוגבלים. וכאשר האדם רוצה לשנות את המציאות, עליו לדעת כי המציאות הזאת שאליה הוא רוצה להגיע, היא כבר קיימת כרגע ממש. והוא כבר נמצא שם כרגע ממש, בתודעה אחרת של עצמו. ועל האדם לדעת עוד, כי המציאות שממנה הוא מנסה לברוח, היא לא תיעלם לעולם, והיא תישאר קיימת תמיד. ורק התודעה המצומצמת של האדם, בכל פעם חווה צורה אחרת של המציאות. אבל באמת, גם המציאות הקודמת, נשארת קיימת תמיד. (והאפשרי, נכלל במחויב. המהות המחויבת, בצורה. שאז כל הצורות, קיומן מחויב, למרות שהן נפרדות ואכ הן רק אפשריות ... שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא ביקום הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר וגם בכל שאר היקומים בכל מצבי התודעה האפשריים כל הזמן. ולכן, לא שייך לשאול ... סוף אלוהים אין סופיים. כי בשורש המציאות, כל אין סוף הישויות שנפרדות זו מזו בנפרדות של המציאות, הן כולם מתאחדות לישות אחת, שמצד האמת כל אחת ואחת מהן ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן. כי הכל קיים תמיד. וכאשר לדוגמה האדם רואה ...