... שההנחה שאתה תלוי בדבר מסוים חזקה יותר, כך גדלה החרדה שלך. אליעד מסביר שהפחד הכי גדול הוא לא פחד מוות, אלא פחד מלהיעלם לגמרי, כלומר, לא רק לאבד את החיים, אלא לאבד גם את המודעות לקיום עצמו. הדוגמה שניתנת ... כי עמוק בפנים הם עדיין רוצים להישאר קיימים בנפרדות, כי להיעלם לחלוטין זהו הפחד הגדול ביותר של האדם. מה באמת מסתתר מאחורי פחד אינסופי? כשאדם אומר שהוא מפחד שמשהו רע יקרה, למשל שהוא יחלה במחלה קשה, הוא למעשה מפחד ממשהו גרוע הרבה יותר: פחד אינסופי. הפחד אינסופי מתואר כמצב שבו לא משנה לאן תנסה לברוח במחשבותיך, תמיד יהיה לך רע. אתה חושב על הבית, רע לך, אתה ... כשאתה מנסה לדמיין מציאות אחרת, גם שם רע לך. במצב כזה, האדם חווה סבל אינסופי, כי כל ניסיון לברוח מתחושת הרע רק מוביל לעוד סבל. אליעד מבהיר כי למרות שהחוויה הזו נראית בלתי נסבלת, היא לעולם לא מגיעה ל ... היא לא לברוח ממנו אלא להסכים להרגיש אותו במלואו. אליעד נותן דוגמה לכך שמרבית השיטות, כמו מדיטציות, מעודדות לברוח מתחושות רעות ולהרגיע את עצמך בצורה מלאכותית. אך ברגע שאתה מפסיק את המדיטציה, העולם האמיתי נראה לך אפילו יותר מפחיד. זאת משום שכל כך טוב לך בתוך הבריחה, שאתה מתחיל לפחד יותר ממה שנמצא מחוצה לה. הפתרון היחיד הוא להיות מוכן להרגיש את החרדה באופן מוחלט, ללא בריחה וללא ... אתה מגיע למצב שבו הקיום שלך עצמו כבר לא כל כך חשוב לך, אתה מסוגל לשאול שאלות קיומיות עמוקות באמת: מי אני?, מה זה להיות קיים?. כשאתה מעז לשאול את השאלות הללו עד הסוף, אתה מגלה שהפחד מהיעלמות הוא רק אשליה. אתה מגלה שאתה מפחד רק בגלל שאתה רוצה להיות קיים, וכשאתה מפסיק לרצות את הקיום, הפחד נעלם. אליעד מתאר מצב שבו אתה יכול ללחוץ על כפתור שימחק את קיומך לחלוטין, כאילו מעולם לא היית קיים. בתחילה המחשבה הזו ... ללא דרך חזרה. אבל אם אתה מגיע למצב של סבל כל כך קיצוני, אתה כבר לא רואה מה אתה באמת מפסיד כשאתה לוחץ על הכפתור הזה. בנקודה זו, כשהאדם מפסיק לרצות להיות קיים, הפחד האמיתי נעלם. האם חייבים לחוות ... אותו במלואו, רק אז תהיה חופשי ממנו לחלוטין. מי שלא יסכים להרגיש את הפחד האינסופי לעולם לא ישתחרר ממנו באמת. מה קורה כשמתאחדים לגמרי עם הפחד? להתאחד לגמרי עם הפחד פירושו להגיע למצב שבו הפחד הוא הדבר היחיד שאתה חווה. אך אליעד מסביר שבפועל, כשאתה מתאחד לגמרי עם הפחד, קורה ההפך: הפחד מתבטל מעצמו, כי אם כל מה שאתה חווה הוא פחד, ואין שום אלטרנטיבה, הפחד כבר לא מורגש כרע. כלומר, באופן ... היא להטיל ספק בכל מחשבה שאומרת לך שדבר מסוים הוא רע או טוב, ולשאול את עצמך, מי אמר שזה באמת רע?. מתוך כך, תגלה מעצמך שהמציאות אינה מוגדרת כרע או טוב, ואז גם הפחד ייעלם. איך להתמודד עם חרדות? מהו הפחד ... של האדם? איך להפסיק לפחד מהפחד? מה זה פחד אינסופי? האם חייבים התקפי חרדה בדרך להארה רוחנית? איך להשתחרר מתחושת פחד? למה אני מפחד להפסיק להיות קיים?

חיים לאחר המוות, משמעות החיים, התאבדות, למה לחיות, למה חיים, למה מתים, חיים ומוות, נצחיות הנשמה, אחרי המוות האם יש סיבה לחיות אם בסוף מתים? האם יש בכלל סיבה לקיום אם בסופו של דבר אנחנו מתים? זו שאלה שאליעד מנסה לפרק בהרצאה. השאלה מתחילה במחשבה על מוות: אם בסוף כולם מתים, למה בכלל להתאמץ, ללמוד, לעבוד, או לנסות להשיג דברים בחיים? אליעד מסביר שהשאלה הזו נפוצה ומופיעה במגוון צורות, אצל אנשים דתיים וחילונים כאחד. הוא מביא דוגמה של רב שאומר: לא יכול להיות שאני סתם חי, עובד ומתאמץ, ובסוף הכל נגמר. חייב להיות המשך או סיבה גדולה יותר. הרעיון מאחורי זה הוא התחושה שאי אפשר לקבל שהקיום חסר משמעות ושכל המאמץ הוא לשווא. האם התודעה ממשיכה להתקיים לאחר המוות? אליעד מסביר את רעיון הנצחיות של התודעה דרך דוגמאות פשוטות. הוא טוען שהמהות של הקיום היא תמיד קיימת ואינה יכולה להיעלם באמת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו חולם חלום ובחלום יש דמויות שונות, אז ברגע שהחולם מתעורר, כל הדמויות שבחלום מתאחדות בחזרה לתוך התודעה של האדם שחולם. הדמויות בחלום לא באמת נעלמות, אלא חוזרות למצב תודעתי אחר. כך גם התודעה של האדם: היא לעולם לא נעלמת לגמרי, אלא רק משנה צורה. אפילו אם הגוף מתפורר, התודעה או מה שמייצג את המהות של האדם נשאר תמיד במציאות בדרך כזו או אחרת. מה קורה לתודעה כשאנחנו מתים? כדי להסביר את הטענה שהתודעה תמיד קיימת, אליעד משתמש בדוגמה נוספת: אם יחתכו לאדם את היד, האם הוא יפסיק להתקיים? ברור שלא. אם יחתכו גם את ... אינה יכולה להיעלם לחלוטין. היא ממשיכה להתקיים בצורה אחרת, שאולי איננו יכולים לזהות בקלות. האם תחושת האני נשארת לאחר המוות? אליעד מחדד עוד יותר את הנושא ושואל: האם לאחר שהגוף כבר איננו, עדיין קיימת תחושת אני? האם עדיין יש משהו שיכול לומר אני קיים? הוא מסביר שיש שתי אפשרויות: שהתחושה של אני קיים נשארת, אבל ללא גוף וללא תפיסת זמן ומקום ברורה. שהתחושה של אני קיים נעלמת לחלוטין ומתאחדת בחזרה אל המקור, כמו דמויות שמתאחדות אל החולם אחרי שהחלום נגמר. בשני המקרים, לטענת אליעד, לא מתקבלת תשובה חד משמעית, אך התודעה עצמה לא באמת נעלמת לעולם. למה לחיות אם אין משמעות ברורה לקיום? אליעד עובר לשאלה נוספת ומשמעותית מאוד: למה להמשיך לחיות, למה בכלל ... לרצות משהו או כדי ליצור משהו. הוא מסביר שהרצון של האדם להתאמץ, להשיג ולהתקדם הוא לא בהכרח למען תכלית מסוימת אלא פשוט כי ככה הוא רוצה. אליעד טוען שאפשר לראות את זה אפילו אצל ילדים: ילד יכול לרצות לשבור ... גדול יותר. כל מה שאנחנו יכולים לדמיין הוא כבר חלק מהמציאות הכוללת, ולכן גם השאלות על משמעות החיים ועל המוות הן בעצם שאלות פנימיות בתוך אותה מציאות אינסופית שאין לה סיבה או מטרה מעבר למה שהיא עצמה מחליטה. לסיכום, ... שהתחושה של קיום תמיד נמצאת באופן כלשהו, ושהניסיון למצוא סיבה עמוקה או משמעות הוא חסר טעם, כי המציאות פשוט קיימת כי כך היא רוצה להיות קיימת. לכן השאלה למה לחיות? נותרת תמיד ללא תשובה סופית, משום שהחיים עצמם אינם זקוקים לסיבה או הצדקה. האם יש חיים לאחר המוות? מה קורה לתודעה אחרי שמתים? האם יש משמעות לחיים? למה אנחנו חיים? האם התאבדות פותרת בעיות? האם התודעה היא נצחית? מה הטעם להמשיך לחיות אם מתים בסוף?

... ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם עצמו גורם לכך שיהיו לו הפרעות חרדה ופחדים שונים. בגלל, שהוא עצמו רוצה מבחינה מסוימת, לחיות בפחד ולחיות בחרדה. ומי שיתבונן אל תוכו עמוק בעין אמיתית, יראה, שמנקודת מבט מסוימת, הוא עצמו רוצה שיהיו לו פחדים וחרדות. ולמה? כי כפי שכבר ביארתי, חרדה ופחד, נובעים מכך שיש לאדם רצון. ... האדם. ואם אין רצון עצמי, אז אין טוב ואין רע. ומי שיתבונן אל תוכו היטב, יראה כי מנקודת מבט מסוימת, הוא רוצה לחיות חיים שיש בהם טוב ורע, והוא לא מוכן לחיות חיים שאין בהם שום טוב ורע בכלל. כי בעיני האדם, חיים בלי טוב ובלי רע, נראים כחיים משעממים, וכחיים חסרי עניין. והאדם רוצה מנקודת מבט מסוימת, לחיות חיים, שיש בהם טוב ורע. וכל אחד שישאל את עצמו, האם הוא מוכן לחיות חיים בלי טוב ובלי ... שום רצון ובלי שום דבר שיהיה נגד הרצון שלו. ומי שמרגיש שהוא לא מוכן לוותר על משחק החיים לגמרי בשלמות, הרי שזה אומר שהוא כן רוצה את הטוב ואת הרע, שהוא זה שיוצר את משחק החיים. ומי שרוצה את ... רצונות, והוא רוצה שיהיו לו גם פחדים וגם חרדות. כי כנל, אם יש רצון, מחויב שיהיו גם חרדה ופחד בעוצמות שונות. וברגע שהאדם רוצה אפילו קצת, את המשחק של הטוב והרע שיש בחיים שלו, הרי שזה אומר, שהוא רוצה ... והפחדים של האדם. כי כל מעשיו של האדם, כולם נובעים מהרצון ומהפחד של האדם. כי האדם מפחד להיעלם ומפחד למות ומפחד להיות לבד ומפחד להרגיש רע, וכל הפחדים והחרדות האלו, הם אלו שמניעים את האדם. והאדם, שלא מבין בשלמות את המשמעות האמיתית של לחיות בלי שום פחד לגמרי, ולחיות בלי שום חרדה לגמרי, נדמה לו בטעות, שלא לפחד כלל, זה יכול להיות רע. כי בלי שום רצון כלל, זה נדמה לחיים מאוד משעממים, עד מוות. ומה שקורה זה, שהרבה פעמים, האדם מפחד להשתחרר מכל הפחדים ומכל החרדות שלו, בגלל שהוא מפחד שזה יביא אותו ... לו, שיש גם חיסרון גדול מאוד במצב שבו אין לו שום רצון עצמי וכיוב. וזה גורם לכך, שהאדם לא באמת רוצה בלב שלם כל כולו לצאת מכל החרדות והפחדים שלו. כי מצד אחד האדם רוצה לחיות בלי פחדים ובלי ... גם יבוא על חשבון האושר והטוב היחסי והזמני שלו. והאדם לא מוכן לוותר על הרע, כי בכך הוא גם מוותר על האפשרות להרגיש טוב. וכל זה נכון, רק מנקודת מבט של טוב ורע. כי מנקודת מבט שבה אין טוב ... ורע. ובכל מקרה המסר הוא פשוט, והוא, שמי שרוצה תרופה נגד חרדות, עליו לברר עם עצמו, עד כמה הוא באמת רוצה תרופה נגד חרדות. ומי שרוצה לטפל בחרדות שלו, עליו לבדוק ולראות, האם באמת ועד כמה באמת הוא רוצה טיפול בחרדות שלו, שיעלים לו את כל החרדות שלו לגמרי בשלמות. כי כל זמן שיש לאדם אפילו טיפה אחת של רצון, להישאר עם חרדות ופחדים / רצונות, בעוצמה כלשהי, הרי ... לאדם גם הפרעות חרדה ופחדים נגד רצונו. ולא שזה רע שיש הפרעות חרדה. אלא שצריך להכיר בכך, שהאדם לא באמת רוצה להשתחרר לגמרי מכל החרדות שלו. ומי שירצה באמת להשתחרר מכל החרדות / רצונות באשר הם, הוא יצליח להגיע לחופש מוחלט.

... כללית, ושכל אחד יפרש את תוכן הדברים, לפי הפירוש האישי שלו, למושג אגו. ומי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו, קיימת מלחמה שלמה, באגו של האדם. ויש סדנאות רבות וספרים רבים ותורות ותיאוריות ופילוסופיות שונות, שמנסות ללמד את האדם, כיצד ... שיקרו לאדם בחיים שלו, גם דברים טובים וגם דברים רעים. ונתחיל מהדברים הרעים, שבגללם כולם נלחמים באגו. כגון לדוגמה, מלחמות אגו. שאנשים נלחמים למען האגו שלהם ומשחקי הכבוד ומשחקי השליטה שלהם. ומלחמה, גובה קורבנות משני הצדדים. ואנשים, בגלל האגו והגאווה שלהם, בגלל זה הם נלחמים במלחמות כאלו ואחרות, וגורמים נזק לעצמם ולסביבתם. ואם לא היה לאדם אגו, ואם לא היה אכפת לאדם, מי יגיד את ... הצד השני של המטבע. והוא, שרק בזכות האגו של האדם, רק בזכות זה יש טוב בעולם. ולמה? כי מצד האמת, כל דבר שהאדם משנה את המציאות, זה סוג של מלחמה עם המציאות. כגון לדוגמה אדם שלא רוצה לשאוב מים ... קשה מאוד, ונלחם בצורה קשה מאוד, ברעב שלו. כי האדם משקיע המון משאבים, כדי לא להיות רעב. כי המציאות, גורמת לכך שהאדם יהיה רעב. וזה סוג של מלחמה. כי האדם לא רוצה להיות רעב, אבל המציאות, כן גורמת לאדם להיות רעב. והמציאות נלחמת ברצון של האדם. שהאדם רוצה להיות שבע, והמציאות כל כמה שעות, גורמת לאדם להיות רעב. והאדם נלחם ברעב הזה, בנחישות, לאורך כל חייו. ואם לא היה לאדם שום אגו, ולא היה ... כל הזמן, ויש דברים שכמעט ולא משתנים לעולם. והרעיון הוא, שאם לא היה אגו בעולם, אף אחד לא היה מתאמץ להשיג את המטרות שלו, ואף אחד לא היה עושה שום דבר, ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא ... ובכל רגע של זמן, יש משהו אחר, שונה משאר כל הרגעים האחרים. ובכל רגע ורגע, אחד מהרגעים של הזמן, מתגבר על כל שאר הרגעים, ומבטא כלפי חוץ את התמונה שיש בו. ומבטל ממילא את כל שאר התמונות, שיש בכל שאר הרגעים של הזמן. ובכל רגע חדש של זמן, יש מוות והשמדה של הרגע הקודם של הזמן. ויש לידה מחדש של הרגע הבא של הזמן. כי בכל רגע, נוצרת מציאות ... זה קיים העולם. ואעפכ, רגעי הזמן, גם נמצאים בשלום זה עם זה. כי אם רגעי הזמן ילחמו זה בזה בשלמות בלי שום שלום ובלי שום הרמוניה כלל, הרי שממילא, גם אז לא יהיה עולם. כי אם רגעי הזמן ישנאו אחד את השני בשלמות, אז רגעי הזמן יצטרכו להיות שונים לגמרי אחד מהשני. ושום רגע של זמן, לא יוכל להיות דומה בשום דבר, ... הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שאכן האגו יוצר את כל המלחמות וכל הרע שיש בעולם. כי בלי שום אגו, אין שום בעיה כלל. אבל מצד שני, בלי שום אגו, גם ... שהאגו יוצר לאדם בעיות בחיים. אבל האגו הוא זה שיוצר לאדם את החיים. ומי שיבטל את האגו שלו לגמרי ובשלמות, ויגיע לענווה בשלמות, ויתאחד עם כל המציאות שסביבו בהרמוניה שלמה באמת, הרי שממילא הוא ייעלם ולא יהיה קיים כלל. והקיום של האדם, תלוי בכך שיהיה לו אגו. ובלי אגו וגאווה, ... שיש לו בחיים. ובסיכומו של דבר, צריך להבין את המשמעות האמיתית של האגו. ואז ממילא האדם חי חיים טובים באמת.

... אדישות, אפתיות וכיוב. ויש פסיכולוגים וכיוב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיוב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי. ובגלל שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי, אז זה יוצר אצלו חוסר חשק לעשות דברים, וחוסר שמחה לעשות דברים. וכאשר זה מתמשך, זה יוצר מצב של עייפות כרונית ושל אדישות קלינית וכיוב. וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר ... כי אפתיה / אדישות וכיוב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה סביבו, בגלל שהמשמעות שלו, לא באה מהדברים החיצוניים לו, אלא מתוכו. וכאשר האדם נמצא לדוגמה בדיכאון ועצבות, אז מה שקורה זה, שהמשמעות של האדם, לא נמצאת מחוץ לאדם, אלא נמצאת ... האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפתיות ושל חוסר חשק וכיוב. כגון לדוגמה אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיוב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ואחרים, שגורמים לכך, שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, ושלא יהיה אכפת לו, ממה שקורה מחוצה לו, בעולם החיצוני. ואז האדם, הוא כאילו אדיש למה שקורה לו בחוץ, כי הוא מרוכז בתוכו עם עצמו. אבל, אפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם מתוך מקום חיובי של אושר פנימי. כגון לדוגמה אדם שכל חייו חיפש את משפחתו האבודה, שברגע שהוא מוצא את משפחתו האבודה, אז הוא יכול להיכנס למצב של אופוריה ולתחושה של התרוממות רוח וכיוב, שתגרום לכך, שגם הוא יהיה בסוג של אדישות כלפי מה שקורה סביבו. וזה דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים, עד כדי כך, שלא אכפת לו מה שקורה בחוץ. ואדם שלא מתעניין באוכל, זה או בגלל שהוא ככ חולה, עד כדי כך שאין לו חשק לאכול. או בגלל שהוא ככ בריא ... מרגיש מלא מבפנים. כך שאפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם ממצב של דיכאון. שהאדם סובל מאיזה מצוקה נפשית מאוד חזקה, שגורמת לכך שלא יעניינו אותו הדברים שקורים מחוצה לו. או שהאדם נמצא במצב של בריאות נפשית מאוד גדולה, עד כדי כך ששום דבר חיצוני, לא יכול להפר את שלוות הנפש שלו. כי האדם מתעניין ומגלה עניין, בכל דבר שנתפש עבורו כבעל משמעות. והאדם חושב שדבר כלשהו הוא משמעותי עבורו, כאשר הוא חושב שהדבר הזה יכול להשפיע על רמת האושר שלו. ואם האדם חושב שדבר כלשהו יכול להשפיע הרבה על האושר שלו, אז הדבר הופך להיות מאוד משמעותי עבורו. ואם האדם חושב, שדבר כלשהו, לא ממש יכול להשפיע על רמת שביעות הרצון שלו מהמציאות, אז ממילא הוא לא מייחס לו משמעות. ולכן, כאשר האדם נמצא בדיכאון בגלל איזו בעיה ... ילך לעשות אותו. כי המאמץ, לא שווה את התועלת, בעיני האדם באותו הרגע. אבל כיוב ממש, מי שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש משפיעים על רמת האושר שלו. ולכן ממילא הוא מגלה בהם פחות עניין. ולא בגלל שהעולם לא מעניין אותו בגלל דיכאון וכיוב. אלא ... בהכרח נובע מדיכאון, אלא לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ולומר, כי אם האדם יהיה עם אפתיה בשלמות, אז ממילא הוא לא יעשה שום דבר בשום נושא בעולם. כי מי שאוכל לבריאותו, ומי שבורח מאש לבריאותו, הרי ... להילחם בחיידקים שיש באוויר שאותו הוא נושם. ולמה? כי האדם אפתי לכך, מסיבות שונות. וכמובן, שגם זה במינונים שונים ובעוצמות שונות. והרעיון הוא, שיש שתי נקודות מבט מנוגדות, שבהן תלוי, האם האדם יהיה אפתי, או יגלה עניין ויתעניין בדבר ... כי הוא חושב שהוא מוכרח לשנות תמיד את המציאות, שתהיה טובה כמה שיותר. והיתרון של החשיבה הזאת, הוא, שהיא גורמת לאדם כל הזמן לשפר את המציאות שלו. אבל מצד שני, היא גם גורמת לכך, שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות שלו. כי האדם הופך להיות אפתי, כלפי דברים, שהוא שבע רצון ... דבר, אז ממילא הדבר הזה כבר לא מטריד אותו יותר, והוא אדיש לגביו. כמו לדוגמה, שאדם בריא, שהוא לא מתרגש מכך שהוא בריא, כי את זה הוא כבר מקבל כמובן מאליו. והאדם חווה סוג של אדישות כלפי זה שהוא ... שתמיד הוא יגלה עניין בכל דבר. דהיינו, הוא תמיד יחשוב, שכל דבר יכול לעשות אותו למאושר יותר. כי האדם מתעניין, רק במה שיכול לקרב אותו אל האושר העצמי שלו. ולגלות עניין בכל דבר, פירושו, לחשוב שכל דבר יכול להשפיע ... לא מעניין אותו. אלא, ששום דבר לא חסר לו. ולכן שום דבר לא מעניין אותו. כמו אדם בריא, שלא מתעניין בתצוגה של כיסאות גלגלים לנכים, או אדם בריא, שלא מעניינות אותו תרופות. וזה לא משום שהוא חולה סופני, שגם הוא לא מתעניין בתרופות כי אין לו תקווה, אלא דווקא משום שהוא אדם בריא, שלא חווה את הצורך, להתעניין בתרופות. והמסר, הוא ... / אדישות / שאננות / חוסר חשק / חוסר אנרגיה וכיוב, הם גם טובים מאוד, והם יכולים לנבוע גם מתוך מקום טוב מאוד. ואם הם קיימים אצל האדם, הם לא בהכרח נובעים רק בגלל סיבות רעות. אלא לפעמים הם ...

חזרה בשאלה, לחזור בשאלה, יציאה בשאלה, לצאת בשאלה, ייסורי מצפון, תורת אמת, לעשן בשבת, אמיתות התורה, שכר ועונש

... לנפרדות, לחזור לנפרדות, להתאהב בחיים, להשתחרר מהאחדות איך אפשר להתחבר לרגשות ולהצליח לחוות אותם בעוצמה מלאה? הסיבה שבני אדם מתקשים להתחבר לרגשות או לחוות אותם בעוצמה, כמו להתאהב עמוקות, לשנוא בעוצמה או להתרגש עד הסוף, נובעת מהאופן שבו הם תופסים את המציאות - תפיסה המבוססת על ההנחה ששום דבר לא משנה באמת. מי שנמצא בתודעה כזו, חווה את החיים במעין נייטרליות רגשית, מצב שבו הכל נראה דומה ולא מספיק משמעותי. המצב הזה, שאליעד מתאר, דומה לגלי מוח נמוכים, כמו גלי אלפא או גלי תטא, בהם האדם אינו מתרגש כמעט משום דבר, לטוב או לרע, וכך נמנע מלהיפגע, אך גם נמנע מלחוות עוצמות גדולות של רגש. למה אנשים מתקשים לעזוב את המקום הבטוח של שום דבר לא משנה? הקושי האמיתי טמון בפחד להיפגע. אדם שחושב ששום דבר לא משמעותי בעצם מגן על עצמו מפני כאב רגשי. הוא מרגיש שזה בטוח יותר להישאר במקום שבו הוא לא מתרגש משום דבר, כי התרגשות תוביל בהכרח לכאב. אדם כזה ירגיש שקשה לו להתמסר או להתאהב במישהו באמת, כי בתוך תוכו הוא כבר חושב על הפרידה העתידית, שבלתי נמנעת מבחינתו, ולכן נמנע מלכתחילה מלחוות את הרגש במלואו. איך אפשר לשבור את המעגל הזה ולהתחבר לרגשות? אליעד מסביר שכדי להצליח להתחבר באמת לרגשות, האדם חייב לעבור תהליך פנימי עמוק. הוא צריך להתחיל להטיל ספק באמונה העמוקה שלו ששום דבר לא משנה. ... משמעותיים. לדוגמה, כדי לאהוב אדם מסוים בצורה עמוקה, הוא צריך להגיע למצב שבו הוא מאמין באופן מוחלט שאותו אדם באמת חשוב עבורו, שיש משמעות אמתית לנוכחות שלו בחייו. במקביל, כדי לשנוא או לכעוס, האדם צריך להאמין שיש סיבה אמתית ומשמעותית לשנאה או לכעס. זאת אומרת, לא לברוח מיד לתפיסה שאין הבדל או שום דבר לא משנה, אלא להכיר במשמעות שיש לאותו דבר עבורו. מה הקשר בין נפרדות ואחדות לבין היכולת להרגיש? אליעד מתאר מצב שבו אדם חי בתודעת אחדות, כלומר, תודעה שבה הכל נתפס כלא משנה או שווה. הבעיה היא שבמצב זה ... נפרדות אמיתית - היכולת לראות דברים כשונים משמעותית זה מזה. הוא מסביר שרק אם האדם מצליח להתחבר לתפיסת הנפרדות באמת, הוא יוכל לאהוב ולשנוא, להתרגש ולהיפגע, ולחוות את החיים באופן עשיר ומלא יותר. למה הדרך לחוות נפרדות עוברת דווקא ... שכדי לחוות את הנפרדות בעומק, צריך באופן פרדוקסלי להיות מחובר היטב לתודעת האחדות. כלומר, רק כאשר האדם יודע בתוכו, ברמת וודאות מוחלטת ועמוקה, שבסופו של דבר שום דבר לא משנה, הוא יכול להרשות לעצמו לחוות בעוצמה את כל קשת ... הכאב וגם ההנאה שווים באיזשהו מקום. למה רוב המורים הרוחניים לא חווים רגשות אמיתיים? אליעד מציין שמורים רוחניים רבים מתמקדים כל כך באחדות, עד שהם מאבדים את היכולת לחוות נפרדות ורגשות עמוקים. לדבריו, תודעת האחדות שבה הם מצויים הופכת אותם לאנשים שלא באמת מסוגלים להרגיש עוצמות של אהבה או שנאה, אלא רק מעין מצב נייטרלי וקרוב לחוויה של מוות רגשי. אליעד מבקר זאת ואומר שהמבחן האמיתי לאדם מואר הוא היכולת לנוע בין אחדות לנפרדות, ולחוות את שתיהן במלוא עוצמתן, ולא להיתקע במצב של אחדות בלבד. איך אפשר לדעת שהגעת לאיזון בין נפרדות ואחדות? הסימן שהגעת לאיזון אמיתי בין ... על דברים ספציפיים, בדיוק כפי שאתה מסוגל להרגיש את השלווה של האחדות. זהו מצב שבו המהות (האחדות) והצורה (הנפרדות) מתמזגות, ואתה מסוגל לראות כל דבר ספציפי ולחוות כל רגש נקודתי באותה עוצמה ואהבה אינסופית שבה אתה חווה את האחדות הכללית. לסיכום, איך מתחברים מחדש לחיים דרך רגשות ונפרדות? אליעד מסביר שהתהליך כולל כמה שלבים מרכזיים: להכיר בכך שאתה נמנע מרגשות בגלל פחד ... איך להתחבר לרגשות? מהי תודעת האחדות? איך לחוות אהבה אמיתית? למה אנשים מפחדים להרגיש? מהי משמעות הנפרדות? איך לחוות עוצמות רגשיות? האם רגשות חשובים?

... יהיה בסדר, ולמה שתשתגע? או למה שאפגע בך? אליעד טוען שאסטרטגיה זו אינה יעילה כי היא בעצם שקר, ולא מתמודדת עם המציאות שבה בתיאוריה כל הדברים הרעים אכן יכולים להתרחש. למה אסטרטגיית ההכחשה לא עובדת? ההכחשה מנסה להציג לאדם ... זוג, אכן יכול להיפגע, גם אם הסיכוי לכך נמוך. כך גם אדם שחושש להישאר לבד כי הוריו נוסעים לחול, ובאמת יכול לקרות לו משהו רע כשהוא לבד. הבעיה באסטרטגיית ההכחשה היא שהאדם החרד ירגיש שמרמים אותו, והוא לא יקבל את הפתרון הזה כי הוא יודע ברמה מסוימת שהסכנה אפשרית. אם אומרים לו למה שיקרה לך משהו רע?, הוא יכול לענות: אבל כבר קרה לי משהו רע ... ככלי מרכזי לטיפול בחרדה. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד לטיפול בחרדה? האסטרטגיה שאליעד מציע היא להודות בפני האדם שאכן קיימת אפשרות תיאורטית לכל דבר רע שהוא חושש ממנו, ולהפסיק להכחיש. לדוגמה, אם האדם חושש שייפגע במהלך בילוי זוגי, יש לומר לו בצורה גלויה: נכון, בתיאוריה אתה יכול להיפגע וגם אני יכולה להיפגע. זוהי הודאה אמיתית במציאות שאינה מתכחשת לפחדיו של האדם, אך יחד עם זאת אינה נותנת לפחד לשתק אותו. כיצד ניתן לעזור לאדם החרד לקבל את המציאות? השלב הבא לאחר ההודאה בפחד הוא להמחיש לאדם שהחיים עצמם הם מעין משחק. במשחק הכדורגל, למשל, קיימת אפשרות אמיתית להיפצע, אך אנשים עדיין בוחרים להשתתף במשחק. בדיוק באותו אופן, יש לבחור בחיים תוך קבלת הסיכונים. אליעד ... בחירה שתעשה יש חיסרון ויש סיכון. האדם חייב להבין שהחיים אינם מושלמים ואף פעם לא יהיו מושלמים. מי שמחפש שלמות וחיים נטולי סיכונים ימצא את עצמו משותק מפחד ולא מסוגל לפעול. מה הפתרון האולטימטיבי למי שמחפש שלמות? הפתרון לאדם שמחפש שלמות מוחלטת הוא להבין שאין שלמות בעולם. כל מצב נתון מכיל בתוכו יתרונות וחסרונות. לדוגמה, להיות לבד בבית מכיל יתרון של פרטיות וחיסרון של בדידות, ... בחירה שהאדם יעשה הוא ייאלץ להתמודד עם חסרונות מסוימים. אופציה נוספת שאליעד מציע למי שלא מצליח להתמודד עם אי השלמות היא פשוט לא להשתתף במשחק, כלומר, לקבל את המציאות כמו שהיא ללא תלונות. אדם כזה יכול פשוט לזרום עם ... בסדר. זה דורש לקבל באומץ את כל התוצאות האפשריות, בלי להתנגד ובלי להתלונן. איך להתמודד עם פחדים קיצוניים כמו מוות או מחלה? אליעד מסביר שכאשר אדם מפחד מאוד, למשל ממוות או מחלה (כמו אדם צעיר שפוחד לקבל סרטן כי קרוב משפחה מת מהמחלה), יש להסביר לו שאין פתרון מושלם למצב זה. הוא חייב להבין שכל בני האדם בסופו של דבר מתים, ולכן אין אפשרות לחיים ללא שום פחד או סיכון. יש לומר לו את האמת באופן ישיר וברור: כן, יכול להיות שתהיה חולה, כן, יכול להיות שתמות. כולם בסופו של דבר מתים. המטרה אינה להפחיד את האדם, אלא לשחרר אותו מאשליה שיש מציאות מושלמת ולגרום לו לקבל באומץ את החיים, עם כל הסיכונים והאי - וודאות. האם צריך להפסיק לחשוש? אליעד מציין שהמטרה ... את הפחד ולהכיר במציאות שלו. המטרה היא להבין שהחיים הם שילוב של טוב ורע, הצלחות וכישלונות, בריאות וחולי, חיים ומוות, ולחיות באומץ עם ההבנה הזו. האמת היא שיש לפעמים סכנות בחיים, אך אין אפשרות להתחמק מהן לגמרי. מי שמקבל זאת מצליח להשתחרר מהחרדות ומהפרנויות. איך ...

... איך להיות מאושר? מהו אושר? קבלה עצמית, הערכה עצמית, דימוי עצמי, הדרך אל האושר, אהבה עצמית, משחק החיים, אושר בשלמות, אושר מוחלט, אושר יחסי מה באמת מביא אושר אמיתי? אחת השאלות המרכזיות שאליעד עוסק בהן בהרצאה זו היא השאלה מהו אושר אמיתי וכיצד ניתן להגיע אליו. אליעד מתחיל בכך שהוא מסביר שהמטרה שלו איננה לספק תשובה מוחלטת או חד - משמעית לשאלה זו, אלא להציע דרכי התבוננות ... היה מקבל את עצמו במלואו הוא לא היה מרגיש צורך לשנות או לשפר דבר. הוא מוסיף שכדי להבין מה באמת האדם רוצה, חשוב להפוך את המושג המופשט לדבר מוחשי וקונקרטי. לדוגמה, אדם שחווה חוסר שייכות ומעוניין לקבל את תחושת ... זאת כחיסרון. איך ההתמדה משפיעה על תחושת האושר והערך העצמי? אליעד מדגים באמצעות נושא ההתמדה: אדם שחושב שהוא לא מתמיד מספיק במשהו יכול להרגיש חוסר ערך עצמי או חוסר סיפוק עצמי, אך למעשה ייתכן שהבעיה שלו איננה חוסר התמדה, אלא שבפועל אין לו מטרה או עניין שבאמת חשובים לו מספיק כדי שהוא ירצה להתמיד בהם. לכן, הפתרון אינו בהכרח להפוך למתמיד יותר, אלא להבין לעומק מה חשוב באמת ולמה הוא חשוב. לעיתים הבעיה בכלל אינה קשורה להתמדה, אלא לתחושת שייכות חברתית שאדם מחפש לעצמו, ולתפיסה של החברה שאדם שמתמיד הוא אדם ערכי או מצליח יותר. האם אפשר בכלל להיות מאושר לחלוטין? נקודה מרכזית שאליעד מעלה בהרצאה היא השאלה ... באופן שווה יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש שאין שום דבר בעולם שהוא רק טוב או רק רע. כל דבר שאנו מתבוננים בו יכלול תמיד חיסרון מסוים, ולכן לעולם לא ניתן להיות מאושר באופן מוחלט, כל עוד האדם מתנהל בתוך מערכת חשיבה המבדילה בין טוב ורע. מה הדרך היחידה להשיג אושר מוחלט? לדברי אליעד, הדרך היחידה להגיע לאושר ... וכמעט בלתי אפשרי בחיי היום - יום, מכיוון שהאדם מטבעו תמיד ירצה משהו מסוים ויתנגד למשהו אחר. האם המציאות באמת משנה ואיך להתייחס אליה? אליעד מציג שתי נקודות מבט לגבי המציאות: נקודת המבט הראשונה אומרת שבאופן מוחלט שום דבר לא באמת משנה, כי בסופו של דבר הכל זמני וחולף. מה שלא נעשה, הסוף של כל אדם ידוע מראש, לכן באופן ... שום דבר אינו משנה. נקודת המבט השנייה היא שבאופן יחסי לדברים שאנחנו רוצים כרגע - כל דבר משנה מאוד. מתוך הפרספקטיבה הזו, בהחלט יש טעם ומשמעות למאמץ, לעבודה, ללמידה ולחיפוש משמעות בחיים. לדבריו, הדרך להשגת אושר יחסי ומספק יותר ... לנסות לראות את היתרונות של כל מצב נתון, תוך מודעות לכך שלעולם לא יהיה מצב מושלם. מי שמקבל ומבין שהשלמות אינה קיימת בעולם הפיזי, יוכל לחיות חיים מאוזנים יותר ולחוש סיפוק גבוה יותר. כיצד להגיע לאיזון בין שתי נקודות המבט על ... הכרה שהדברים חשובים ומשנים כרגע. ברמה הפנימית, התודעתית, האדם יכול לטפח תודעה פנימית שמבינה ומכירה בכך ששום דבר לא באמת משנה באופן מוחלט, מה שמאפשר לו להישאר מאושר ורגוע, גם מול אתגרי החיים. איך להיות מאושר? מהי קבלה עצמית? ... מוחלט? איך להשיג הערכה עצמית? מהי אהבה עצמית? כיצד למצוא איזון בחיים? האם המציאות משנה? מה זה אושר ואיך באמת אפשר להיות מאושר? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה המרכזית: איך להיות מאושר, מהו אושר אמיתי והאם אפשר להשיג אושר מוחלט ושלם? אליעד מתחיל בהבהרה פשוטה - כל בני האדם שואפים לאושר, וכל פעולה שאנו עושים, בין אם קניית מוצר, לימודים, עבודה או ... אושר מוחלט. ההסבר לכך הוא שככל שהאדם רוצה יותר את מה שקורה לו, כך הוא יותר מרוצה, וככל שהוא מתנגד יותר, הוא פחות מאושר. האם יש מצב של אושר מוחלט ללא שום חיסרון? אליעד מדגיש כי בעולם שלנו אף ... של אושר מוחלט - כל דבר שניתן להשיג תמיד יכיל גם יתרונות וגם חסרונות. למעשה, המציאות בנויה בצורה מאוזנת: כמות החסרונות והיתרונות בכל דבר שווה לחלוטין. לדוגמה, טלפון סלולרי מכיל את אותה כמות של יתרונות ושל חסרונות. השוני בתחושת האושר נובע ממה שהאדם רוצה באותו רגע. אם הוא מתמקד ביתרונות, הוא יהיה מרוצה, אם הוא מתמקד בחסרונות, הוא יהיה פחות מרוצה. האם אפשרי לחיות במצב של אושר מושלם בלי חיסרון בכלל? אליעד מציג אפשרות אחת בלבד להגיע למצב של אושר מושלם ללא חיסרון: לצאת לגמרי ממשחק החיים, מהמקום שבו יש טוב ורע. המצב הזה מתרחש רק כאשר האדם משתחרר לגמרי מהמחשבות, מהספקות, מהשיפוטיות ומהרצון להשיג משהו. הוא לא חושב יותר אם משהו טוב או ... מצב זה הוא מצב של אין מחשבה. כאשר אין שום מחשבה על יתרון או חיסרון, האדם חווה מצב של שלמות ואושר מוחלט. עם זאת, אליעד מודה שמצב זה קשה להשגה כי הוא מחייב את האדם לוותר על המשחק, על ... על ידי החברה. בשלב הראשון של הבדיקה, האדם עשוי לגלות שהרבה מאוד מההגדרות של טוב ורע הן חברתיות ולא באמת קשורות אליו. לאחר מכן הוא יגיע לשכבה פנימית יותר, של הגדרות הישרדותיות, ויצטרך להתמודד עם השאלה למה הוא רוצה בכלל לחיות, למה הוא מפחד למות, ולמה הוא דוחה כאב. אם הוא ימשיך בחקירה הזאת עד הסוף, יגיע למצב פנימי שבו הוא מוכן לקבל הכל, כולל כאב או מוות, וכך יחווה אושר מוחלט ועמוק יותר. למה בכל זאת כדאי להתאמץ, אם הכל ממילא לא מושלם? אליעד עונה לשאלה ... בכלל להתאמץ, אם בסוף תמיד יהיה חיסרון כלשהו. הוא מציין שישנן שתי פרספקטיבות: אחת אומרת ששום דבר לא משנה באמת, כי כולם מתים בסוף והכל חסר משמעות מוחלטת. השנייה, שאומרת שברמה היחסית (הרגעית, היומיומית) יש משמעות לכל פעולה, ויש בה יתרונות וחסרונות. לכן, כדאי להתאמץ במשהו שמספק לנו יתרונות יחסיים, מתוך הבנה ברורה שהכל יחסי. האם האושר תלוי בגנטיקה או בסביבה? אליעד מתייחס גם לשאלה האם האושר הוא תורשתי או סביבתי. לדבריו, ישנה אפשרות שאנשים שונים נולדים עם יכולת שונה להרגיש מאושרים, ... הקשר בין רבי נחמן מברסלב לבין תפיסת האושר של אליעד? אליעד מציין את רבי נחמן מברסלב שמדבר על כך ששלמות אמיתית נמצאת רק אצל אלוהים, ואילו אצל האדם תמיד יש חיסרון. הפתרון לכך, לפי רבי נחמן, הוא להכליל את ... שלו, לנתח למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, לשחרר שיפוטים חברתיים ואישיים, ולהבין לעומק שהכל בעצם שווה ערך. מתוך נקודת מבט זו ניתן לחוות אושר אמיתי ושלם יותר, גם בתוך עולם של יתרונות וחסרונות בלתי פוסקים. איך להיות ...

... ובמחשבות היוצרות את הסבל. הוא משתמש בדוגמה קיצונית של אם הרואה את בנה נשרף כדי להבהיר את הרעיון. הוא מתאר שהכאב והסבל נגרמים לאם בגלל האמונה שלה שלהישרף זה רע, הרצון שבנה לא יסבול, וההזדהות הרגשית שלה עם הסבל ... ממנה, הסבל היה יורד, אך הוא מציין שקשה מאוד להתנתק כאשר הסבל הוא פיזי ואישי. מהם סוגי הרע שאליעד מתאר ומהו הרע המוחלט? אליעד מסביר שיש שני סוגי רע: רע זמני ורע מוחלט. רע זמני (יחסי) הוא רע הנובע ... רעה, בלי קשר לתנאים חיצוניים. זה רע שאין ממנו מנוחה או הקלה כי הוא נובע מעצם הקיום או מחוסר השלמות. לדברי אליעד, הרע המוחלט הוא המצב הגרוע ביותר שקיים, מכיוון שהוא איננו תלוי בדבר חיצוני אלא במהות עצמה. איך ... דרך מעניינת: להגדיל את הסבל באופן מכוון, על ידי כך שהאדם יחשוף את עצמו לסבל ויגביר את הרצון שלו לשלמות מוחלטת שאיננה אפשרית. ככל שהרצון לשלמות גדול יותר, הסבל גדל. בשיאו, האדם מגיע לסבל כל כך גדול, שהוא כבר אדיש לכל דבר אחר שקורה לו. ... לדבריו, כשאדם מגיע לנקודת קצה של סבל ואומר לא אכפת לי יותר, אז נפתחת האפשרות האמיתית לחקירת המציאות ולגילוי האמת. כי אז כבר אין לו ממה לפחד - גם לא משיגעון, מוות או אובדן. מה הקשר בין סמי הזיה והיכולת להטיל ספק במציאות? אליעד משווה בין השפעות של סמי הזיה לבין תהליך הטלת ספק מכוון במציאות. הוא מתאר שסמים יכולים לטשטש את הגבולות בין יש לאין, ולגרום לאדם להטיל ספק בחושים שלו (למשל לראות פיל שאיננו). אבל, ... הפרידה, הוא משוחרר מהסבל הכרוך בה, ויכול ליהנות יותר מהקשר הנוכחי בלי פחד. מהו הרצון האוניברסלי לפי אליעד? אליעד מתאר שהרצון האוניברסלי או הבסיסי ביותר הוא רצון שאיננו מוגדר. זה לא רצון למשהו ספציפי, אלא רצון ראשוני ואינסופי שאין בו חלוקה או הפרדה. ממנו נוצרים כל הרצונות הפרטיים והמוגדרים יותר. ככל שאדם מתחבר לרצון הבסיסי הזה, כך הוא יכול לחוות את החיים בלי להיות תלוי בתנאים חיצוניים. למה צחוק משחרר אותנו ואיך ... אנו צוחקים, אנו מאפשרים לעצמנו לחוות שחרור מסוים מהתפיסות המקובעות של השכל, ולכן הוא יכול לשמש כלי להקלת הסבל והמתח שנובעים מההיצמדות להיגיון. איך באמת אפשר לשלוט ברצון שלנו? אליעד מדגיש שהדרך לשלוט ברצונות היא קודם כל להבין שאין אפשרות מוחלטת לשלוט בהם, אך יש אפשרות להגדיל את הסיכוי לכך שהרצונות ישתנו. לדבריו, ככל שאדם מתרגל יותר את ההבנה שאין הבדל מוחלט בין טוב ורע, וככל שהוא מתרגל הטלת ספק במחשבות שלו - כך הרצונות שלו יושפעו וישתנו בהתאם. הוא מסכם שאין שלמות בלי פשרות, ובכל מצב שאדם בוחר בו - יש גם יתרונות וגם חסרונות, ואין אפשרות לברוח מזה. איך להפוך ...