... מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית? האם יש לאדם בחירה חופשית? האם באמת קיימת בחירה חופשית לאדם, או שכל פעולה שאנו עושים נקבעת מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה זו לעומק, תוך הבאת דוגמאות מפורטות רבות והסברים מגוונים הממחישים את הסוגיה בצורה יסודית ביותר. מהי בכלל בחירה חופשית? אליעד מתחיל בשאלה האם אדם באמת בוחר את מה שהוא עושה או את מה שהוא רוצה, ומציג את התפיסה האינטואיטיבית של רוב האנשים שמאמינים שיש להם בחירה חופשית. הוא מצטט את רבי נחמן שאומר שהבחירה החופשית מתבטאת באופן פשוט: אם אדם רוצה הוא עושה, ואם לא רוצה הוא לא עושה. אבל מצד שני, אליעד גם מביא ... אין לאדם בחירה חופשית כלל. הוא מבהיר כי לפי הגישה שאין בחירה, כל פעולה שאדם עושה נקבעת מראש, ואין באמת אפשרויות לבחור ביניהן. הוא נותן דוגמאות יומיומיות פשוטות כמו ההחלטה לשבת או לעמוד, ומנסה לברר האם באמת האדם בוחר בכל אחת מהפעולות הללו, או שפעולותיו מונעות על ידי סיבות נסתרות שאין לו שליטה עליהן. האם אפשר ... ממחיש את זה דרך דוגמה מורכבת: אדם עומד על גשר, ודוחפים אותו, כך שהוא דוחף אדם אחר למטה, והאחרון מת. האם אפשר לומר שהאדם הראשון בחר לבצע את הפעולה? מצד אחד אפשר לומר שלא, כי הוא נדחף ולא בחר ... ברור לנו שיש כאן בחירה ואחריות. אך מה קורה כשהמצב מורכב יותר, למשל כשאדם לא זוכר שהוא עשה פעולה מסוימת - האם זה אומר שאין לו בחירה? האם סיבה ראשונה מוכיחה שיש או אין בחירה? אליעד מסביר גם את ... הרי שאין בחירה חופשית. אך אם נאמר שאין סיבה ראשונה, ושכל פעולה היא תוצאה של רצף אינסופי של פעולות קודמות - גם אז, לדבריו, קשה לדבר על בחירה אמיתית. האם בחירה היא רק אשליה? אליעד מעלה טענה שהרבה פעמים אנשים מאמינים שיש להם בחירה כשהם מרוצים מהתוצאות של פעולותיהם, אך ברגע שהתוצאות אינן נעימות, הם טוענים שלא הייתה להם שליטה. הוא מנסה לעמת את המשתתפים עם הסתירה הפנימית הזאת, ומעודד אותם להבין שאם אין בחירה, אז אין משמעות לטענה שאדם אחראי למעשיו - אך גם אם יש בחירה מוחלטת, זה לא אומר בהכרח שהאדם באמת שולט באופן מלא בכל ההשלכות של בחירתו. איך להתמודד עם הפרדוקס של בחירה חופשית? אליעד מציין את הקושי הגדול ... לכן הוא מציע שאין תשובה חד - משמעית, אלא שההבנה העמוקה של המציאות כוללת הבנה של הפרדוקס עצמו. הוא מתאר את הקושי בלנסות לצאת מהסרט של החיים ולהתבונן בו מבחוץ - ומעלה את השאלה מי בכלל מחליט אם האדם ... מורכבות אינסופית. הוא מציג גם את התפיסה שלפיה האדם הוא גם בוחר וגם לא בוחר בו זמנית, בהתאם למודעותו לאמת ולאופן בו הוא תופס את המציאות. סיכום נקודות מרכזיות מההרצאה בחירה חופשית היא מושג מורכב וללא פתרון מוחלט. כל ...

מהי חרדה כללית? הפרעת חרדה מוכללת, פחד כללי, איך מתמודדים עם חרדה כללית? איך לטפל בחרדה כללית? סימפטומים של חרדה מוכללת, איך מטפלים בחרדה? איך להתמודד עם חרדה? טיפול ... עמום ובלתי מוגדר מהתרחשויות רעות באופן כללי. בניגוד לפוביות ממוקדות (כמו פחד ממסמכים או פחד ממפגשים חברתיים), חרדה כללית מתמקדת בפחד שאירועים שליליים יתרחשו, בלי לדעת בדיוק מה הם. לדוגמה, אדם יכול להרגיש פחד מבלי לדעת מה בדיוק מאיים ... לאחר שהבננו מה מפחיד את האדם, השלב הבא הוא להעריך את הסיכוי שהדבר יקרה ואת הסיכון הכרוך בכך. האם באמת יש שליטה על החרדה? אחת השאלות המרכזיות שמתעוררות במהלך טיפול בחרדה כללית היא שאלת השליטה. האם האדם יכול לשלוט בהרגשותיו ובפחדיו? אם התשובה היא לא, כלומר, אם ... לו שליטה על רגשותיו, הוא עשוי להרגיש חסר אונים ומפוחד אף יותר. לכן, המטרה היא לשאול את המטופל מה באמת יכול לקרות ומהו הסיכון. האם זה באמת רע אם משהו יקרה? השאלה הזו מכניסה את האדם לתוך הדיאלוג עם עצמו, ומאפשרת לו להבין שהפחדים שלו אולי ... מה השלב הבא בטיפול בחרדה כללית? השלב הבא הוא להסתכל על החיים מנקודת מבט שונה - כאשר נבין שאין באמת איום תמידי, נוכל להתחיל לשחרר את החרדה. יש אנשים שמפחדים להרגיש רע, בעוד אחרים חוששים שיקרה משהו רע בעתיד. המטרה היא לשנות את תפיסת הדברים, ולהראות לאדם שמה שהוא רואה כרע אולי אינו רע בכלל. האם הפחד נובע באמת מרעה? אחת השאלות שיכולות לעזור למטופל היא לשאול אותו - מה הוא חושב שיקרה אם יקרה הדבר הגרוע ביותר? האם זה באמת רע? בדרך זו ניתן לנטרל את האיום שמרגיש כבלתי ניתן לשליטה, ובכך להפחית את החרדה. יש להרגיש טוב יותר ... אדם חווה פחד כללי, המטרה היא לעזור לו להבין את ההבדל בין מה שאני מפחד ממנו לבין מה אני באמת יכול לשלוט בו. אם נצליח להבדיל בין פחדים לא ממומשים לבין פחדים מבוססי מציאות, יוכל האדם לקבל את המציאות ... דרך השאלות, הבהירות, והבנת ההבדל בין טוב לרע. כשאתה מבין שהפחדים שלך לא תמיד מבוססים במציאות, תוכל להוריד את עוצמת החרדה ולחיות חיים מלאים יותר, פחות כבולים לתחושת פחד שיכולה להיות שקרית. איך מטפלים בחרדה כללית? האם יש פתרון ... ש: את החרדה. אליעד: שמה? ש: הכללית הזאת. אליעד: שמה קורה איתה מה זה חרדה כללית? ש: בודקים מה האמת מה האמת. אליעד: מה זה חרדה כללית? ש: לא יודע מה זה חרדה כללית מה זה משנה. אליעד: ועוד איך שזה ... הבחירה שלי אם לסבול או לא. ש: אוקי בוא אני אתן לך תשובה אחרת. אליעד: רגע מה אחרת מה הקודמת, התשובה היא שאין תשובה? ש: לא יש תשובה. אליעד: אז מה התשובה? ש: אני אומר לאחד כזה יש שתי ... אתה רובוט ואין לך שום שליטה על שום דבר. אליעד: ולכן אני מפחד. ש: סליחה גם על ההרגשות שלך לעומת זאת. אליעד: מה אז לכן אני מפחד אבל, רגע אבל איך זה פתר את הבעיה? ש: אתה מפחד כי אתה לא באמת יודע אבל צריך לדעת יש שתי אופציות שצריך לדעת אותן במאה אחוז או שיש אלוהים ואז אתה רובוט ואז ... כל אם אתה אלוהים אל תתלונן כי אתה לא עושה את זה. אליעד: למה אז מה אני עושה ואני מתלונן מה הבעיה? ש: אז תתלונן. אליעד: אני מתלונן על עצמי. ש: אז אלוהים שמתלונן לעצמו נהנה מהתלונות גם. אליעד: מאיפה אתה יודע סובל למה סובל מתלונות. ש: כי אתה יכול לעשות הכל ואם אתה בוחר להתלונן סימן זה עושה לך טוב להתלונן. אליעד: לא אלוהים יכול לעשות הכל וזה עושה לו רע מה. ש: לעומת זאת יש מצב שאין עוד מלבדו שאתה לא באמת קיים ויש לך רק תחושה והכל בדמיון שלך. אליעד: מה? ש: כן הכל בדמיון. אליעד: איך זה פתר את ... מפחד אני אמרתי שיש לי שליטה על זה זה הפחד שלי שאין לי שליטה על זה. ש: אתה לא באמת קיים כי אם הוא קיים אתה לא באמת קיים זה מה שזה אומר שאם אין עוד מלבדו אתה לא באמת קיים. אליעד: אבל מה זה עוזר לי ביומיום אני מרגיש שאני קיים והמחשבות שלי לא בשליטתי? ש: ולכן אם ... את זה אז הפחד שלך מאותו דבר אני לא יודעת אם הוא עובר לגמרי אבל הוא פוחת. אליעד: לא מתחזק בכלל מתחזק הפוך אתה רואה שלא עברת את זה אתה רואה שרצית למות תוך כדי בדיוק מתחזק ההפך, אם מענים אותך פעם אחת את פחות תפחדי שזה יקרה פעם נוספת זאת באמת האמת כל דבר רע שקורה לך את פחות מפחדת שהוא יקרה פעם נוספת או שיש דברים רעים שקרו לך שעכשיו ... לו עוד מטרות בחיים לא רק לעבור את זה. מה אתה אומר? ש: אני אומר שכן. אליעד: שמה? ש: האמת היא שכן יכול לקרות לו משהו לא בשליטתו ובאמת יגרם לו אסון. אליעד: אז מה עושים? ש: אז קודם אומרים לו אתה צודק יכול לקרות לך משהו. אליעד: ... למשל אנשים נתקלים בדברים שהם מפחדים מהם שיש להם פוביה מהדבר הזה שהם חרדים ממנו ובסופו של דבר הם באמת כאילו ילכו אחורה יקח להם הרבה מאוד זמן להגיע לעשות את הדבר שהם מפחדים נורא לעשות אותו. אליעד: או ... ההתנהלות בעולם היא יתרון שהוא עושה את הדברים באופן מסוים ביחס לחרדה שלו. אליעד: לא אין לו יתרון הוא מת להיפטר מהחרדה הזאת וזהו הוא רוצה להיפטר מהחרדה הזאת. ש: הוא נמנע אבל הוא במצב של הימנעות. אליעד: נכון והוא מת להיפטר מזה הוא רוצה כבר להתחיל לעשות דברים הוא לא רוצה את ההימנעות הזאת. ש: הוא לא היה ממשיך ... הוא מפחד ממשהו ספציפי פתרו את הבעיה בא נבדוק ממה אתה מפחד, הוא אומר אני איך שאני קם בבוקר מתחילה להיות לי תחושה רעה שהולך לקרות לי משהו רע לא יודע מה. ש: אז אפשר להגיד לו שהתחושה הרעה ... שזה רע מה רע למשל אתה רוצה להביא לי דוגמה? אליעד: כן מפחד שהטלוויזיה תיפול עלי כן. ש: מה האמת הטלוויזיה יכולה ליפול עליך? אליעד: כן. ש: אז זה מפחיד אין מה לעשות. אליעד: אז מה לעשות? ש: תראה ... אם מרביצים לך ואתה יודע שאין לך שליטה אם מרביצים לך או לא לא רע לך. ש: אם אני מתחבר למאה אחוז. אליעד: איך זה עוזר לנו אם אתה יודע שזה לא בשליטתך איך זה פותר את הבעיה? ש: ... אליעד: רע לו מזה הוא לא יודע. ש: אבל יש משהו טוב שיש בזה זה עושה לו טוב ברמה מסוימת. אליעד: לא יודע תנסה ותנסה את צריכה למצוא לו לא הוא ינסה. ש: אוקי אז מה שעושה לו טוב ... לא האחריות שלו. אליעד: מה לא האחריות שלו? ש: הוא לא צריך להתאמץ לשנות את זה. אליעד: הוא מאוד מתאמץ לשנות את זה. ש: אז הוא היה מפסיק לפחד אם הוא היה מתאמץ. אליעד: לא הנה הוא מתאמץ והוא לא מצליח. ש: כי הוא עדיין חושב שזה לא בשליטתו אם הוא היה ...

... הילד הפנימי? הילד הפנימי הפגוע, התחברות לילד הפנימי מה זה הילד הפנימי ואיך הוא נוצר? הילד הפנימי הוא מושג שמתייחס לפרספקטיבה הפנימית והרגשית שנשארת אצל כל אדם מבוגר מילדותו. כל אדם מבוגר היה פעם ילד, וכאשר הוא מתבגר ומשנה את תפיסתו על החיים, הפרספקטיבה הילדותית לא נעלמת אלא נשארת בתוכו. הילד הפנימי הוא למעשה אותו חלק באישיות שלנו ששמר על תפיסת העולם התמימה, הלא שיפוטית, השובבה והיצירתית שהייתה לנו כילדים. לדוגמה, כאשר היית ילד, אולי חשבת שאתה יכול להיות סופרמן, או שמותר לך לקפוץ מגבהים, או לעשות כל מיני דברים שלכאורה אסורים או מסוכנים. כמבוגר, הסביבה לימדה אותך שזה אסור או ... הילדותי שבתוכך עדיין חושב שאין שום סיבה אמיתית לא לעשות את הדברים האלו. הילד הפנימי שלך עדיין שומר על התמימות והסקרנות הזו, ולכן כל התפיסות האלו עדיין נכונות בעיני הילד הפנימי באותה מידה שהן נכונות בעיני המבוגר. מדוע משתמשים ... משתמשים במושג הילד הפנימי במקום לומר פשוט תת - מודע, כי המושג של ילד פנימי מעניק לגיטימציה לחוויות רגשיות, לתמימות, ולרצונות פשוטים ואותנטיים שיש בתוכנו. זה מעניק תחושה שמותר לנו להרגיש, לשחק, ולחשוב בצורה חופשית, בניגוד למושג תת - מודע שנשמע אולי יותר טכני וקר. בכך, המושג ילד ... שהפרספקטיבה של הילד אינה פחות נכונה או פחות תקפה מזו של המבוגר. זה שהמבוגר למד כללים מסוימים ואימץ תפיסות מסוימות, לא הופך אותן בהכרח לנכונות יותר באופן מוחלט. כשמבוגר אומר לילד אסור לעשות כך וכך כי זה מסוכן, הוא ... למעשה, עוד לפני שנולדת, הייתה לך תפיסה בסיסית כלשהי של המציאות, אפילו אם היא הייתה עמומה ולא ברורה. אליעד מתייחס לפרספקטיבה הזו בתור העובר הפנימי - מצב שהוא עמוק יותר אפילו מהילד הפנימי. הרעיון הוא שאם נכנסים לעומק, ניתן ... לילד הפנימי וכיצד זה משפיע עלינו? אליעד מסביר שההתחברות לילד הפנימי היא קריטית כי היא מאפשרת לך לשחרר פרספקטיבות שגורמות לך לסבל כמבוגר. לדוגמה, אם אתה סובל מחרדה על מה שיקרה אחרי המוות או מפחד מנטישה, חשוב לזכור שכשהיית ילד קטן לא פחדת מזה כי לא ידעת שיש בעיה כזאת בכלל. הסבל ... להחליף סבל בסבל אחר, אלא ליצור שילוב מאוזן בין הילד למבוגר. איך נוצר השילוב בין הילד הפנימי והמבוגר? אליעד מתאר את המצב האידיאלי כיצירת ישות חדשה שמשלבת את כל התכונות של הילד עם כל התכונות של המבוגר. התוצאה היא אדם שמסוגל להיות מבוגר ואחראי, ובמקביל לשמור על ספונטניות, יצירתיות, תמימות וחופש פנימי של ילד. ההתחברות לילד הפנימי אינה אומרת להיות ילדותי, אלא להכיר בכך שיש בתוכך גם את החלק ... כדי להשתחרר מסבל שנוצר משני הצדדים. איך להתחבר בפועל לילד הפנימי? ההתחברות לילד הפנימי דורשת הכרה ואישור של אותם חלומות ורצונות ילדותיים. עליך לאפשר לעצמך לחלום, לשחק, ולהרגיש בצורה אותנטית וחופשית, כפי שהיית בילדותך, בלי ביקורת או שיפוט עצמי. ...

פחד מהמוות, איך להגיע למהות? איך לראות שאין הבדל? רצון לחיות, לא רוצה למות, מפחד למות מהו הפחד מהמוות ואיך ניתן להתקרב למהות? הרצאה זו עוסקת בשאלות הקיומיות של הפחד מהמוות, הרצון לחיות, והכיצד אפשר להבין ולהרגיש שאין הבדל בין החיים לבין המוות. נושא עיקרי שעלה הוא הדרך להתקרב למהות ולהבין את הדינמיקה שבין הצורות השונות של החיים, כיצד ניתן להגיע להבנה שאין הבדל ביניהם, ומהם המאבקים הפנימיים שמניעים את הרצון לחיות ולפחד מהמוות. איך אפשר להתקרב למהות במהלך היום - יום? אליעד כהן מתאר כיצד ניתן לגלות את המהות בצורות שונות במהלך היום - יום. הוא מציין שכדי להתחיל בתהליך זה, יש לשאול שאלות מסוימות ולבצע פעולות באופן מודע. לדוגמה, כשאדם עוסק בפעולות יומיומיות כמו חיתוך סלט או הליכה לעבודה, עליו לשאול את עצמו ... הוא יכול לראות שאין הבדל מהותי ביניהם. על פי אליעד, כל פעם שגילינו שאין הבדל בין שני דברים, אנחנו מתקרבים יותר להבנה של המהות. על ידי מציאת החיבור בין הצורות השונות של החיים והפסקת ההתמקדות בהבדלים ביניהם, ניתן להגיע לתובנה שאין הבחנה אמיתית ביניהם. מהו הקשר בין החיים לבין המוות? שאלה מרכזית שנדונה בהרצאה היא איך יכול אדם להבין את החיים והמוות בצורה שאין בהם הבדל. כשמדובר על החיים, אנחנו מבינים אותם דרך הצורות השונות, אך כאשר עוסקים במוות, מהותה של השאלה היא האם יש הבדל ביניהם. כשאדם מבין שאין הבדל, הוא עובר את השלב שבו הוא מפחד למות ומגיע להבנה שאין באמת סיבה לפחד. מה המשמעות של הרצון לחיות? אליעד מסביר כי הרצון לחיות נובע מהתחושה שזה טוב יותר. אנו נוטים להעדיף את החיים על פני המוות משום שהחיים נתפסים כטובים יותר. הוא טוען שכולנו רוצים את מה שעושה טוב לנו, ולכן אנו מייחסים חיים לערך חיובי, בעוד שמוות נתפס כשלילי. אך השאלה האמיתית היא אם יש סיבה אמיתית להעדיף את החיים, ובמיוחד האם יש הבדל בין החיים למוות ברמה העמוקה. האם כל האמיתות שלנו נובעות מתוך אמונה שאנו בטוחים בהן? נראה כי ישנם אנשים שמרגישים בטוחים במה שהם מאמינים בו. לדוגמה, האמונה שאני רוצה לחיות נראית כהנחה מוצקה, אך השאלה שמוצגת היא האם באמת יש צורך להיות בטוחים בזה. אליעד מציע לשאול את עצמך האם באמת יש הבדל בין החיים לבין המוות, ואם יש דרך לשחרר את עצמך מהמחשבות המובילות לפחד מהמוות. האם חיים טובים בהכרח טובים? ההרצאה גם נוגעת בשאלה של מהו טוב ומהו רע, ובמיוחד בשאלה האם אפשר באמת לדעת אם החיים טובים אם לא יודעים מהו המצב שלא חיים. אליעד שואל אם ניתן להרגיש טוב במצב אם לא יודעים מה קורה אחרי המוות, ואם לא ניתן לדעת אם החיים טובים רק על סמך האמונה שיש בהם משהו טוב. האם כל הבחירות שלנו מתבצעות מתוך חוויות שאנחנו רוצים להרגיש, או שמא יש דרך אחרת להבין את טוב ורע? האם כל דבר טוב שקשור לחיים מצביע על כך שהחיים חשובים יותר מהמוות? השיחה מסתובבת גם סביב השאלה אם יש באמת ערך לחיים שמניע אותנו לבחור בהם, או אם יש חשיבות בהבנת המהות הפנימית של החיים והמוות. אחת השאלות המרכזיות שמועלות היא אם הבנת העובדה שהחיים נראים טובים יותר עלולה לאלץ אותנו להימנע מלהתמודד עם המוות כמציאות שאינה קשורה אלינו. פחד מהמוות הבנת המהות רצון לחיות הבדל בין חיים ומוות הבנת החיים והמוות המהות של קיום

דחיינות, למה אני דוחה דברים לרגע האחרון? דחיית משימות, איך להתמודד עם דחיינות? למה אני דוחה משימות? טיפול בדחיינות, התמודדות עם דחיינות, איך לא לדחות דברים? למה אני דוחה לרגע האחרון? למה אני דוחה דברים לרגע האחרון? אליעד כהן מסביר לעומק את נושא הדחיינות ומדוע אנשים דוחים משימות לרגע האחרון. הוא פותח בדוגמה של מישהי שמקבלת משימה לבצע תוך חודשיים. בהתחלה, היא אומרת לעצמה שעדיף לעשות את ... כל הזמן חושבת על המשימה ועדיין לא עושה אותה. כשהיא נשאלת למה היא דוחה, היא עונה שזה קורה כאשר המשימות אינן אוטומטיות, כלומר, משימות שדורשות ממנה מאמץ מיוחד ולא משימות יומיומיות פשוטות כמו שתיית מים או אכילה. מה גורם לתחושת הלחץ כשדוחים משימה? אליעד כהן ממשיך ומסביר שהלחץ שהיא ... שלו למרות שהוא רעב. כאשר דוחים משהו כמו אוכל, האדם בדרך כלל לא מרגיש רע לגבי עצמו מבחינה נפשית. לעומת זאת, כאשר מדובר במשימה אחרת, כמו שיעורי בית או עבודה, האדם לעיתים מרגיש שהוא לא מתמיד, לא אחראי או לא רציני. מה הקשר בין דחיינות לבחירה חופשית? אליעד כהן מציג שאלה פילוסופית ופסיכולוגית: האם באמת יש לנו בחירה חופשית לגבי דחיית משימות? הוא נותן דוגמה של אדם הטוען שהוא רוצה לחיות, אבל מתמודד עם מחשבות התאבדות. אם הוא באמת היה רוצה למות, הוא לא היה מתנגד למישהו שמנסה לחנוק אותו. כך הוא ממחיש שהרצונות שלנו לעיתים קרובות מורכבים ויש בתוכנו קונפליקטים. כשמישהו דוחה משימה למרות שהוא טוען שהוא באמת רוצה לעשות אותה ביותר מ - 51%, זה מוכיח שלמעשה הוא לא רוצה מספיק, או שיש משהו שמונע ממנו - כלומר, או שאין לו באמת בחירה, או שהוא משקר לעצמו לגבי הרצון שלו. מדוע משימות נדחות למרות הרצון לסיים אותן? אליעד כהן מסביר שאנשים דוחים משימות משום שהם חווים סבל ומאמץ בזמן הביצוע שלהן. הוא נותן דוגמה של לנקות את הבית: האדם רוצה לעשות זאת, אבל ברגע שמתקשרים אליו בטלפון, הוא מעדיף לענות לשיחה ודוחה את הניקיון. המשימה נתפסת כפחות חשובה או פחות נעימה באותו הרגע. הדחייה מתרחשת מפני שהפעולה האלטרנטיבית נתפסת כנעימה או כחשובה יותר באותו רגע. הוא נותן דוגמה נוספת של אדם שצריך לשטוף צלחת. ... שזה לוקח רק שתי דקות, האדם דוחה זאת מפני שזה דורש ממנו מאמץ, אפילו אם מאמץ קטן. כך גם במשימות גדולות: ככל שהמאמץ הנתפס גדול יותר, כך עולה הסבירות שהאדם ידחה את המשימה. האם דחיינות מעידה על בעיה של ... איך ניתן להתמודד עם דחיינות? לפי אליעד כהן, הדרך להתמודדות עם דחיינות היא לא רק למצוא שיטות לא לדחות משימות, אלא לנסות לשנות את היחס הרגשי למשימה. הוא מסביר שאם המשימה תהיה נעימה לאדם או שהוא יוכל ליהנות ממנה, ... לדחיינות לפי אליעד כהן אינה עצם הדחייה, אלא הרגשות השליליים הנלווים לתחושת המאמץ והקושי. הפתרון לדחיינות הוא שינוי הגישה למשימות, הקטנת תחושת הסבל והמאמץ, ולמידה איך ליהנות או להפוך את המשימה לפחות קשה מבחינה רגשית. למה אני דוחה משימות? איך להתמודד עם דחיינות? דחיית משימות לרגע האחרון מה הקשר בין דחיינות ובחירה חופשית? איך לא לדחות דברים? טיפול בדחיינות איך להפחית מאמץ נפשי במשימות?

מה קורה בעולם הבא? האם יש חיים אחרי המוות? איך להתכונן למוות? מה קורה אחרי המוות? משמעות החיים, מה קרה לפני החיים? האם יש גלגולי נשמות? האם חיים לנצח? נצחיות הנשמה, שכר ועונש ההרצאה עוסקת בשאלות עמוקות הנוגעות למוות, גלגולי נשמות, חיי נצח, ונצחיות הנשמה. אליעד עוסק בנושאים של משמעות החיים, השפעת המוות על החיים, והתשובות השונות לשאלות כאלה, מתוך עיון בפילוסופיה וברוחניות. הדיון מתחיל בשאלת מהות החיים וממשיך לעסוק בשאלת מה קורה לאחר המוות, מה יש אחרי המוות והאם יש חיים אחרי המוות. השאלות נוגעות גם לגלגולי נשמות, ואליעד מציע לבחון את הנושא מנקודת מבט שונה: האם יש אפשרות שהנשמה נותרת קיימת אחרי המוות? בהמשך, הוא מבצע ניסויים מחשבתיים ונושא דיון עם הקהל על המשמעות של חיים אחרי המוות והשפעתה על החיים שלנו כאן, על האופציה של הוויית חיים נצחית, ומרקם האמונה המלווה אותנו בנוגע לשאלה מה קורה אחר המוות. במהלך השיחה, אליעד שואל את השאלה אם עוסקים במהות החיים מתוך פחד ממה שיבוא אחרי המוות או מתוך סקרנות ועניין. השיחה חורגת לתחום של האם יש לנו יכולת בחירה בחיים ובמהות שלנו לאחר המוות. אחד הנושאים שמועלים הוא האם אנחנו נצחיים או זמניים, האם אנחנו יכולים להיות חלק מישות גדולה יותר מעבר לחיים הנוכחיים שלנו. נישאת שאלת גלגולי הנשמות, וכיצד הדברים שקרו לנו בעבר משפיעים על עתידנו או על החיים הבאים שלנו. אליעד מעלה את הרעיון של חיבור בין המוות לחיים, ושאלות על איך החיים שקשורים לעולם הזה יכולים להשפיע על מהותנו אחרי המוות. המחשבה היא שאם תדע מה קורה אחרי המוות, אולי תוכל לשנות את הדרך בה אתה חי את חייך כיום. לסיכום, אליעד עוסק בשאלות של עולמות מקבילים, החיים אחרי המוות, ונשמות הנכנסות לגופים. הוא מציע שההבנה לגבי חיים אחרי המוות יכולה לשנות את תפיסת האדם את חייו וההחלטות שיקבל במהלך החיים. האם יש חיים אחרי המוות? האם אנחנו נצחיים? השיחה נוגעת בזוויות שונות של האמונה, השאלות הפילוסופיות והפנימיות שמתעוררות כשמדברים על מוות ונצחיות. חיים אחרי המוות? האם יש גלגולי נשמות? מה קורה אחרי המוות? האם יש נצחיות נשמה? משמעות החיים האם אנחנו נצחיים? השפעת המוות על החיים

... דיכאון אובדני, דיכאון קליני, דיכאון קשה, איך לצאת מדיכאון? התמודדות עם דיכאון, טיפול בדיכאון, דיכאון בגלל נטיות אובדניות, דיכאון מתמשך, דיכאון חזק, חרדה מהחרדה איך להתמודד עם דיכאון מהדיכאון? אחת הבעיות המורכבות והקשות ביותר של אנשים הסובלים מדיכאון היא ... הראשונית שהובילה למצב הזה. למשל, אם האדם נכנס לדיכאון כי איבד את רכושו או כי נפרד מחברה אהובה, הוא מתחיל להיות מדוכא מעצם העובדה שהוא מדוכא, ואז נוצר מעגל שקשה לו מאוד לצאת ממנו. איך להוציא אדם מדיכאון שהוא תוצאה של הדיכאון עצמו? כשמישהו אומר אני בדיכאון כי אני לא מתפקד וכי אני שונא את עצמי ורוצה למות, הדרך היעילה ביותר לעזור לו היא להבין שיש כאן שני גורמים מרכזיים: הבעיה המקורית שגרמה לדיכאון (למשל: פרידה, פיטורים, מוות של אדם קרוב). הדיכאון הנוסף שנובע מעצם ההבנה שהוא בדיכאון, מה שגורם להרגשה רעה יותר בכל יום שעובר. אליעד ... זו: האם מספיק לפתור את הבעיה המקורית כדי לצאת מהדיכאון? הכיוון הראשון והנפוץ הוא לנסות לפתור את הבעיה המקורית, מתוך ההנחה שאם הבעיה המקורית תיפתר, הסימפטום של הדיכאון ייעלם מעצמו. לדוגמה, אם האדם בדיכאון כי איבד עבודה, ניתן לעזור ... הזו היא שזה לא תמיד אפשרי לפתור את הבעיה המקורית בקלות. אם אדם נכנס לדיכאון עמוק בגלל שחברה שלו מתה, הרי שאי אפשר להחזיר את החברה לחיים. במקרה כזה, פשוט להזכיר לו זיכרונות טובים או להציע לו להכיר מישהי חדשה לא תמיד יעזור, כי הוא מרגיש חסר ערך, כועס על עצמו, ומתמודד עם דימוי עצמי נמוך כל כך עד שהוא בטוח שאף אחת לא תרצה אותו יותר. לכן, הכיוון הראשון לא ... דווקא כאשר האדם מבין שזה לגיטימי להיות בדיכאון, הוא מפסיק להוסיף לעצמו סבל נוסף על עצם היותו בדיכאון. האם באמת יש משהו רע במחשבות שליליות? אליעד כהן מוסיף ואומר שהדרך הטובה ביותר לאהוב את עצמך היא להיות מסוגל לקבל ... לטיפול בשני המצבים הוא זהה - להפסיק לראות את המצב כסבל ולתת לגיטימציה מלאה למצב עצמו. לסיכום - איך באמת אפשר לצאת מדיכאון שמוביל לדיכאון? הגישה הטיפולית שאליעד כהן מציג מדגישה שתי נקודות עיקריות: הפסקת ההתנגדות למצב הדיכאון והכרה בלגיטימציה שלו. זיהוי מחדש של הרצונות החיוביים והתמקדות במה שהאדם באמת רוצה לשנות, מבלי שהוא חייב לשנות. השלב החשוב ביותר הוא להוציא את האדם מהתחושה שהוא חייב לצאת מהדיכאון כי ... לו לראות דרכים לשפר את המצב באופן הדרגתי ומציאותי. איך לצאת מדיכאון קשה? טיפול בדיכאון אובדני התמודדות עם דיכאון מתמשך מה לעשות אם אני בדיכאון מהדיכאון? דיכאון בגלל נטיות אובדניות האם דיכאון זה רע?

לא רוצה לחיות, רוצה למות, מניעת התאבדות, איך לגרום למישהו לא להתאבד? למנוע התאבדות, לגרום למישהו לא לרצות להתאבד, למה לא להתאבד? לשכנע מישהו לא להתאבד, התאבדויות, חשק למות מה המשמעות של לא רוצה לחיות ואיך להבין את המצב? כאשר מישהו אומר שהוא לא רוצה לחיות, יש להבין את משמעות המשפט הזו במגוון אופנים. ראשית, חשוב להבין כי אין זה בהכרח ביטוי לרצון אקטיבי למות, אלא יכול להיות תיאור של מצב רגשי או פסיכולוגי שבו האדם מרגיש שאין לו רצון לחיות, אך לא בהכרח שהוא מעוניין במוות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מציין כי ישנם שני סוגים של אנשים שמביעים את המשפט אני לא רוצה לחיות. יש את אלו שיכולים לומר את זה מתוך תחושת חוסר אכפתיות למצבם או תחושת תסכול, אבל לא מתוך רצון אקטיבי למות. לעומת זאת, ישנם אנשים שלמרות שהם מביעים את חוסר הרצון לחיות, הם בעצם מחפשים משהו שממנו יברחו, או משהו שיספק להם תחושת טוב. מהו הקשר בין הרצון למות לרצון להימנע מהסבל? כחלק מהבנת המצב, אליעד מסביר את הקשר בין רצון למות לרצון להימנע מהסבל. הרבה פעמים כאשר אדם אומר שהוא רוצה למות, זה בעצם לאו דווקא רצון למוות עצמאי, אלא רצון להימנע מהכאב, מהסבל או מהמצב שבו הוא נמצא. ייתכן והאדם חושב שאם ימות, הוא יימנע מהתחושות הקשות שהוא חווה כעת. אליעד מציין, שבמצבים כאלה, הכאב שגורם לאדם לרצות למות הוא בעצם מה שגורם לו לחפש פתרון. הוא לא רוצה את המוות עצמו, אלא את הסבל שנכפה עליו. לכן, השיחה איתו צריכה להתמקד בהבנה שמאחורי הרצון למות ישנו רצון להפסיק את הסבל, וחשוב לנסות לזהות מהו אותו משהו שמפריע לו ולהבין כיצד ניתן לשנות את המצב הזה. איך לשנות את הפוקוס ולהתמודד עם הרצון למות? כאשר אדם אומר שהוא רוצה למות, הדרך לשנות את מחשבותיו היא להסביר לו שהוא לא באמת רוצה את המוות. הוא רוצה לברוח מהמצב שבו הוא נמצא, ולכן כדאי להחזיר את תשומת הלב שלו למקום שבו הוא יכול לפעול לשנות את מצבו. השיחה צריכה להיות על מציאת פתרונות אחרים, כגון להבין מהו המשהו שהוא רוצה, ולאו דווקא את המוות. אם אדם היה יכול לשנות את כל מצבו בצורה קסומה, האם הוא היה בוחר למות? בדרך זו, החזרה לפוקוס של הדברים שהוא רוצה יכולה לעזור לו להבין שבעצם הוא מחפש דרך לשנות את מצבו, ולא את המוות. ההבדל בין לא רוצה לחיות ללא רוצה כלום המצב שבו אדם אומר אני לא רוצה כלום צריך גם הוא ... מציין כי כאשר אדם אומר אני לא רוצה כלום, יש כאן דיכאון עמוק, אך תמיד יש שאלה מהו הדבר שבאמת הוא לא רוצה. אולי הוא לא רוצה את כל מה שהציעו לו, אבל תמיד יש משהו שהוא כן היה ... עם אדם שרוצה להתאבד, יש כמה שיטות שמדברים עליהן. ראשית, המטרה היא לשנות את הפוקוס של האדם, כך שהרצון למות יפנה למחשבות אחרות על מה שהוא כן רוצה. השיחה לא צריכה להיות בהכרח על המוות עצמו, אלא על חיפוש אחר פתרונות אמיתיים למצבו של האדם. יש מקום לשוחח על כך שהאדם לא באמת רוצה את המוות, אלא שמה שהוא באמת מחפש זה פתרון לסבל שלו. גם אם לעיתים האדם לא מסוגל להבין זאת בצורה לוגית, תמיד יש מקום לעזור לו ולהגיד לו שיש דברים שיכולים להרגיש לו טוב יותר ממה שהוא חש כעת. לא רוצה לחיות רצון למות מניעת התאבדות הבנת רצון למות הסברים לפוקוס נפשי

... אומרים לעצמם: הנה עברה עוד שנה ומה השגתי? האם זה כל מה שעשיתי?. יום ההולדת יוצר נקודת התבוננות חיצונית שגורמת לאדם להסתכל על עצמו מהצד. אליעד מבהיר שזהו תהליך שיכול לעורר תחושת עצבות משום שהוא מציב את האדם מול המוגבלות של הזמן, מול העובדה שהחיים הם תהליך מתמשך וסופי שבסופו מוות. מה קורה לאנשים שמרגישים בדידות ביום ההולדת שלהם? אליעד מזכיר גם תופעה נוספת - תחושת בדידות ביום הולדת. יש ... שמרגישים עצבות כי לא זכרו אותם או כי לא חגגו להם כפי שרצו. הוא מדגיש שגם אם האדם קיבל תשומת לב, עדיין עלולה לעלות בו תחושת בדידות או אכזבה משום שהיום הזה מדגיש עבורו שאלות פנימיות ומחשבות על הערך ... עומדים ביחס לציפיותיהם מעצמם. זוהי נקודת זמן שבה האדם עוצר ושואל את עצמו האם הוא מרוצה מחייו, האם חייו מתקדמים בכיוון שרצה, האם הוא באמת שמח. תהליך זה הוא הסיבה העיקרית לכך שביום ההולדת צצים רגשות של עצבות, אי - נחת וחשבון נפש. לסיכום, ... סבל קיומית וחשבון נפש עמוק. אך הסיבה המרכזית היא עצם ההסתכלות המחודשת על החיים וההתמודדות עם משמעות הזמן החולף והמוות המתקרב, שגורמים לאנשים להרגיש עצבות וחשבון נפש עמוק ביום ההולדת שלהם. למה עצובים ביום הולדת? תסמונת יום הולדת חשבון נפש ...

שאיפה לשלמות עצמית, מאה אחוז, מצויינות אישית, פרפקציוניזם, אמת ואמת לאמיתה, שלמות אישית, להרגיש טוב בלי רע, לפני הטוב והרע, איך להיות אלוהים? הארה רוחנית, להרגיש שלמות, לא לדעת כלום, לוגיקה - חלק 2 איך אפשר להרגיש טוב בלי להרגיש רע? אליעד כהן מציג רעיון בסיסי: ... של חיסרון לפניה. לדוגמה, אם מחר כוח המשיכה היה מפסיק לפעול וכולנו היינו מרחפים לחלל, אנשים היו בפאניקה, חוששים למות, ואז אם המדענים היו מודיעים לפתע שהבעיה נפתרה וכוח המשיכה שב לפעול, כולם היו חשים אושר גדול והקלה. אבל ... מיוחדת על כך שיש לו יד, אלא אם כן היו מאיימים להוריד לו את היד. רק אז, כאשר היו מוותרים על האיום, הוא היה מרגיש תחושת שמחה חזקה. דוגמאות אלה מדגישות נקודה מרכזית: השמחה והאושר תלויים בתחושת החיסרון שקדמה ... שיוצר מעגל אינסופי של תחושות חיוביות ושליליות. מהי התחושה השלישית מעבר לטוב ולרע? לפי אליעד, מעבר לתחושות הטוב והרע קיימת תחושה שלישית שהיא תחושת שלמות. התחושה הזאת לא קשורה לטוב ורע ולא תלויה בהם כלל. היא נמצאת מעבר לשתי התחושות הללו. השלמות הזאת מאפשרת לאדם להרגיש טוב ורע במקביל, אך מבלי באמת לסבול או להרגיש חסר. כדי להגיע לתחושה הזו, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות בסיסיות על מהותו של הטוב ... לפני כל ההבדלים והמושגים שאנו מכירים, ולכן הוא מאפשר לחוות טוב ורע ללא סבל אמיתי. אליעד מסביר כי מצב השלמות הוא כמו מלך שמתחפש לעבד. גם אם המלך נמצא בתפקיד עבד לזמן מסוים, הוא תמיד יודע שהוא באמת מלך, ולכן הוא אינו סובל באמת. הוא יכול להשתעשע בתפקידו כעבד וליהנות מהמשחק, בידיעה שיש לו תמיד אפשרות לחזור ולהיות המלך שהוא באמת. באופן דומה, אדם שמגיע לתחושה של שלמות פנימית יכול לחוות תחושות של טוב ורע, אך הוא תמיד יודע שבאמת אין הבדל ביניהן, ולכן הוא לא נפגע מהן באמת. מהו רצוא ושוב ואיך הוא קשור לשלמות עצמית? אליעד משתמש במונח רצוא ושוב כדי לתאר מצב שבו האדם מגיע לשלמות פנימית, אבל ממשיך גם לשחק את משחק החיים הרגיל עם כל העליות והירידות שבו. רצוא ושוב מתאר תנועה מתמדת של כניסה ויציאה מן השלמות, כמו מישהו שמשחק משחק ומסוגל לצאת ולהיכנס ממנו כרצונו. ברגע שהאדם חווה את השלמות פעם אחת באופן מלא, הוא לעולם לא באמת חוזר להיות חסר שלמות, גם אם הוא לכאורה חי בתוך משחק החיים, עם הטוב והרע שבו. האדם שמגיע למצב זה חווה את החיים ... הוא נמצא בתוך החיים עצמם, חווה רצונות, חסרונות, שמחות וכאבים, ומצד שני הוא תמיד זוכר או מודע לתחושה של השלמות הפנימית שבה הוא נמצא כל הזמן. תחושת השלמות אינה נעלמת לעולם, אפילו כשהוא חווה כביכול חסרונות. מה נמצא מעבר לאני? אליעד כהן מסביר שיש רובד עמוק עוד יותר, מעבר לתחושה הבסיסית של אני. האני של האדם הוא נקודת המוצא שלו, אך עוד לפני התחושה של האני קיימת מציאות שאינה משתנה לעולם, מעין רובד בסיסי. זהו מקום שאין בו הבדל בין אני ללא אני, אין בו הגדרות ואין בו מושגים כלל. האדם יכול לחוות את המצב הזה כאשר הוא מתבונן פנימה ושואל את עצמו שאלות כמו מי זה האני הזה? מה היה לפניו? מה המקור שלו? כשאדם מגיע לרובד הזה, הוא מגלה ששם, בנקודת ההתחלה, אין כלל תחושה של חיסרון או של צורך בשום דבר. המצב הזה הוא שלמות מוחלטת, נטולת הבדל בין טוב לרע, ובדיוק מהמצב הזה נובעים כל הרצונות והתחושות שהאדם חווה. כשאדם מתחבר לרובד הזה, הוא כבר לא יכול באמת לסבול, כי הוא זוכר שהכל מגיע מאותו מקום חסר הגדרות. מדוע קשה לנו לחוות את השלמות הזו? אליעד מדגיש שהשלמות קיימת בנו תמיד, כבר עכשיו, אבל אנחנו לא חווים אותה כי אנחנו לא מודעים אליה. אנחנו תמיד מחפשים החוצה, לעבר ... התודעה, עד למקום שבו כל ההגדרות נעלמות. למה אי אפשר להבין את למה הכל קיים? אליעד מוסיף ומסביר שכשאדם באמת מגיע למצב של שלמות, השאלה למה הכל קיים? נעלמת מעצמה. השאלה הזאת קיימת רק בשכל האנושי המוגבל, וכשנמצאים במצב של שלמות מוחלטת, כבר אין כלל צורך לשאול אותה. כל ניסיון לענות על השאלה הזאת יוביל לשאלה נוספת ולמה זה ככה?, ולכן ההבנה האמיתית מתרחשת מעבר לשאלות הללו. איך להרגיש שלמות בלי סבל? מה זה רצוא ושוב? איך להגיע להארה רוחנית? האם אפשר להרגיש ...