... על ידי כל אמצעי, גם אם הם לא מוסריים? האם מוסריות היא תכונה הישרדותית? אם אדם מאמין שחשוב לו למות בתור אדם מוסרי, הוא עשוי לבחור לשמור על ערכיו גם במצבים קשים. עבורו, המוסר הוא עקרון עליון, והוא יעדיף להימנע ממעשים לא מוסריים, גם אם אלו יכולים להוביל למותו. הוא לא ירצה להפוך להיות כמו האויבים שהוא נלחם בהם, כמו חמאס או דאעש, וימשיך לשמור על צלם האנוש שלו גם בסיטואציות קשות. האם עלינו להיות מוסריים בכל מצב? מצד שני, אם חשוב יותר לאדם לחיות ולא למות מוקדם, הוא עשוי לבחור לפעול מתוך אינסטינקט הישרדותי, גם אם זה אומר לפגוע באנשים חפים מפשע או לבצע פעולות שנחשבות לא מוסריות. אליעד טוען כי ... להישאר בחיים, בלי לחשוב על מוסריות. כך גם במקרה של אדם שנמצא בסיטואציה של מלחמה, אם אויב יורה עליו מתוך אזור אזרחי, הוא יכול להכות אותו בכל הכוח, בלי לחשוב על מה מוסרי או לא מוסרי. האם מוסריות יכולה להוביל למוות? הדובר מסביר כי מוסריות יכולה להוביל למוות מוקדם, כי היא עלולה למנוע מאדם לבצע פעולות שנחוצות להישרדותו. לדוגמה, אם אדם מסרב לפגוע בחפים מפשע מתוך רצון להימנע ממעשים לא מוסריים, הוא עשוי לשלם על כך בחייו. אם יש אדם שמעדיף להישאר מוסרי במחיר חייו, זו זכותו, אך אין חובה כזאת בתנך או בדת. האם מותר לפגוע בחפים מפשע בזמן מלחמה? בהתאם לגישת הגונגל, אם אויב מהווה איום ויש אפשרות לחסל את האויב יחד עם ... מבלי להתחשב בשיקולי מוסר. הוא טוען שמי שלא רוצה להילחם, לא יפגע במי שלפניו, אבל אם האויב ממשיך להפעיל אלימות, אין מקום להתחשב במוסר. כיצד הגישה הזו מתקשרת למאבק פנימי? אליעד מקשר את הגישה הזו גם למאבק פנימי, שבו האדם נלחם ברצונות, מחשבות טורדניות והרגלים רעים שמנסים ... לעיתים הפתרון לא יהיה מוסרי או נחמד, אלא פעולה נחרצת שמטרתה להפסיק את התקיפה הפנימית, גם אם היא לא מתבצעת באופן עדין או הגיוני. האם יש מקום לשיחות שלום? גם אם הגישה היא להשתמש בכוח, אליעד מציין שלעתים יש ... מסקנה בסופו של דבר, מדובר בשאלה של בחירה אישית. האם לבחור במוסריות בכל מחיר, גם אם זה עלול להוביל למוות, או לבחור בהישרדות על ידי כל האמצעים, גם אם הם נחשבים לא מוסריים. לכל אדם יש את השיקולים שלו, ... שנתפסת כלא מוסרית - האם לעשות אותה בזמן קרב, בזמן מלחמה? התשובה לכך תלויה בשאלה מה יותר חשוב לאדם: למות בתור אדם מוסרי, או לנסות לשרוד בכל מחיר. מה קורה אם חשוב לך למות בתור אדם מוסרי? מי שחשוב לו מאוד לדעת שכשיגיע יומו, הוא יוכל לומר שהיה אדם מוסרי עד הסוף, אז ... בהם. בספר הזיכרונות של הדורות, על המצבה, תמיד ייכתב: פה נקבר אדם מוסרי, אדם ששמר על מוסריותו עד טיפה נשמתו האחרונה. מה קורה אם חשוב לך לחיות כמה שיותר? אם למישהו חשוב לחיות יותר מאשר להיות מוסרי, אז במצבים ... בשאלה מי צודק או מוסרי. האם מוסריות היא תכונה שיכולה לעלות בחיי אדם? מוסריות היא תכונה שיכולה לגרום לאדם למות מוקדם יותר, משום שהוא לא מוכן לבצע פעולות אכזריות שיכולות להגן עליו. מי שבוחר להיות מוסרי בכל מחיר, עלול לשלם על כך בחייו. אין כאן טענה שזו גישה שגויה, אלא שזו בחירה. למי שרוצה למות מוסרי, זו זכותו. אבל אין חובה מהתנך או מכל מקור אחר המחייבת להיות מוסרי. האם זה אומר שמותר לפגוע בחפים מפשע? הדובר מסביר שברגע שמישהו מאיים עליך או יורה עליך מתוך יישוב מלא באזרחים, אפשר להשמיד אותו, את אשתו, את ילדיו ואת מי שסביבו, אם מטרתך היא הגנה עצמית מוחלטת בלי להתחשב בשיקולי מוסר. כלומר, במלחמה ניתן, לפי גישת הגונגל, להיות לא מוסרי ולהכות בכל הכוח. כיצד הדבר מתקשר גם למאבק פנימי של האדם? באותו אופן שבו אדם נלחם באויב חיצוני, יש בתוכו אויבים פנימיים: רצונות, מחשבות טורדניות, ... סתירה בין השימוש בכוח לבין הדיאלוג. לפעמים צריך לעשות שילוב של שלום ושימוש בכוח. אבל אם האויב ממשיך לפעול באלימות, אין מקום להתחשב במוסר כשהמטרה היא הישרדות. האם הגישה הזו מאפיינת רק צד פוליטי אחד? ההתייחסות להשמאל והימין מוצגת ... קשר למילות ביקורת כלפי השמאל או הימין. יש המציגים את עצמם כמוסריים, אבל בפועל ממשיכים להשתמש בכוח מוגבל. כיצד מיושמת הגישה של עוד יותר כוח? המחשבה שעלולה להוביל לפעולה אכזרית עוד יותר היא שמה שלא נפתר בכוח, אפשר לפתור ... הוא לא מפסיק, ממשיכים להסלים בכוח עוד יותר גדול, עד שהצד השני לא יוכל לפגוע בך. מהן דוגמאות לפגיעה מוגזמת? הועלו דוגמאות קשות של פגיעה לא רק במי שתוקף בפועל, אלא גם באשתו, בילדיו, בקהילה סביבו, ואף שימוש בתיאוריות מזעזעות של ניצול הדם שלהם. כוונת הדברים להדגיש את הכל מותר כאשר מישהו נמצא בגונגל ונלחם כדי לחיות. האם חייבים לנהוג באכזריות מוחלטת? לא נאמר שחייבים לחפש לבצע מעשים לא ... להימנע מפעולות אכזריות רק בשל שיקולי מוסר. אם אפשר לפתור את הבעיה בשלום או הסכם, רצוי לנסות, אבל לא מתוך מחשבה שלאויב תהיה פחות מוטיבציה להילחם. כיצד הקונפליקט מופיע בכל אדם גם בלי קשר למלחמה ממשית? בתוך האדם עצמו ... להרע בכל מקרה. מה המסקנה העיקרית? בסופו של דבר, מדובר בשאלה של בחירה אישית: האם לבחור במוסריות בכל מחיר ולמות מוקדם יותר, או לבחור להגן על עצמך בכל אמצעי, גם אם זה ייחשב אכזרי ולא מוסרי? לכל אחד יש ... שהוא תוקף, אפשר לבחור בדרך מצח הרצון מול מצח הנחש: להגיב בצורה אגרסיבית וקיצונית, בדיוק כפי שנלחמים באויב חיצוני שמתעקש לפגוע. בסיכומו של דבר, יש כאן הצגת שתי אפשרויות קיצון: - להיות מוסרי בכל מחיר, גם במחיר חיים. - ... הגונגל הישרדות מול אידיאלים התמודדות עם אויב פנימי כוח מול הסכמה מוסריות בקרב, מוסריות מול האוייב, מלחמה או שלום, דילמות ערכיות בצבא, צבא מוסרי, מה רע בלהיות מוסרי? האם להיות מוסרי? מוות למחבלים, אנחנו יותר טובים מהם, אנחנו לא כמוהם, לא נרד לרמה שלהם, חמאס, דאעש, מוסריות של בעלי חיים, התנהגות מוסרית אצל בעלי חיים, קודם כל חיה, חיה בדמות בן אדם, שלום או מלחמה, לפגוע בחפים מפשע, הסכם שלום, עונש מוות למחבלים

... נשמע פרדוקסלי, אבל הרצון להצליח יכול לעיתים קרובות להיות הגורם לכישלון. אליעד כהן מסביר שאדם שרוצה מאוד להצליח בחיים מתחיל להפעיל על עצמו לחץ נפשי עצום, שלעיתים קרובות גורם לכך שהוא מתחיל לפתח התנגדות וסלידה לרעיון עצמו של ההצלחה. ככל שאדם אומר לעצמו שהוא חייב להצליח, כך הוא מכניס את עצמו ... משמעותי בחיים, הוא משווה את עצמו לאחרים ומרגיש נחות. ההשוואה הזו יוצרת אצלו רגשי נחיתות ותסכול. כתוצאה מכך, הוא מתחיל לפתח שנאה סמויה כלפי המטרה שלו - ההצלחה. כלומר, ככל שהרצון שלו להצליח הופך לחובה פנימית, הוא מתחיל להתנגד לה בעומק נפשו, ומפסיק להתאמץ באופן אמיתי ויעיל להשיג אותה. למה אני שונא את הרצון שלי להצליח? אליעד ... למה? כי אם אדם מאמין שאלוהים מעניש על כל טעות או סטייה, הוא למעשה מפחד מאלוהים, מרגיש כבול, ולכן מתחיל לשנוא אותו בתת - המודע, גם אם במודע הוא טוען שהוא אוהב אותו. כך קורה גם לגבי הרצון להצליח: ... הם מפתחים התנגדות עמוקה ולפעמים אף שנאה עצמית, כי ההצלחה נתפסת אצלם כמחויבות מכבידה ומלחיצה, והלחץ הזה מונע מהם באמת להשיג את ההצלחה. איך זה משפיע על הזוגיות שלך? הבעיה הזו קיימת באופן ברור גם בזוגיות. יש אנשים שמאוד רוצים זוגיות, אבל מרוב שהם רוצים אותה, הם הופכים ללחוצים, תלותיים ונואשים. ... על המידה בתוך הקשר, לוותר על הרצונות שלו ולהפוך לתלותי. דווקא המאמצים המוגזמים האלה מובילים להרס הזוגיות, כי הפרטנר מתחיל להרגיש מחנק וריחוק. במקום ליהנות מהקשר, נוצרת אווירה של לחץ וחרדה, שמסיימת אותו. הדוגמה הזו ממחישה שוב את הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג: ככל שהרצון שלך להצליח בתחום מסוים הופך לאובססיה, ... במשהו, לפעמים הדרך הטובה ביותר היא לרצות אותו פחות. למה זה עובד? כי כשהמטרה שלך הופכת למשחק, אתה פועל מתוך הנאה וכיף ולא מתוך לחץ ופחד מכישלון. אם, למשל, אתה מוריד קצת את הרצון לזוגיות, תוכל ליהנות מהזוגיות בלי הלחץ שמשהו רע יקרה. אם אתה פחות רוצה להצליח בקריירה, תוכל להתקדם מתוך עניין אמיתי ותשוקה ולא מתוך תחושת חובה שמלחיצה אותך. אליעד מדגים זאת דרך מושג חרדת ביצוע: כשאדם מתאמץ מדי או לחוץ מדי מהתוצאה, הוא מאבד את יכולתו לבצע את המשימה. אם למשל מכוונים לאדם אקדח לראש ומבקשים ממנו לבצע פעולה, הלחץ עשוי לגרום לו להשתתק. לעומת זאת, כשהוא עושה את הפעולה מתוך רצון טבעי וכיף, הוא יבצע אותה טוב יותר ובקלות. למה לפעמים כדאי לראות את החיים כמשחק? כשאתה מתייחס לחיים כאל משחק, אתה יכול להתנסות בחופשיות, בלי פחד מכישלון. המשחק הוא קליל, מאפשר לך ליהנות מהדרך עצמה ולא רק מהתוצאה. לעומת זאת, אם החיים הם חיים או מוות, הלחץ הזה משתק אותך, ואתה מאבד את היכולת לפעול באופן אפקטיבי. אליעד מסכם את הרעיון כך: לפעמים הדרך להצליח ... הרצון להצלחה לפחות אובססיבי. כאשר אתה מצליח לשחרר את הלחץ הזה, קל לך יותר לתת מעצמך, לפעול בחופשיות ולהצליח באמת. מהי המסקנה האופרטיבית? המסקנה החשובה שאליעד מדגיש היא שצריך לשים לב לרמת הלחץ שאתה יוצר סביב המטרות שלך. ככל שתהיה אובססיבי פחות לגבי ההצלחה, כך תצליח לפעול טוב יותר ולהגיע להישגים טובים יותר. גישה כזו מאפשרת לך לחוות הצלחה אמיתית, כזו שנובעת מהנאה טבעית ולא מפחד מתמיד מכישלון. הדגש הוא על עבודה חכמה ומדויקת, על מאמץ נכון ולא על מאמץ אובססיבי ולחוץ. ככל שתוריד מהלחץ להצליח ... נכונה וממוקדת. כאשר אדם מאמין שהוא חייב להצליח, הוא מפעיל על עצמו לחץ עצום. לחץ זה גורם לכך שהוא מתחיל לפתח סלידה מהמחשבה שהוא חייב להצליח, ולמעשה הוא מתנגד לה בלי לשים לב. ככל שהאדם יותר משכנע את עצמו שהוא חייב להצליח, כך עמוק בפנים הוא מתחיל לשנוא את הרעיון הזה - מה שגורם לו לרצות להתנגד לו ולהתאמץ פחות. לדוגמה, אדם שאומר לעצמו אני חייב ... לאחרים ומרגיש שהוא לא עומד בציפיות, הוא עלול להרגיש שהוא לא שווה כלום - ואז במקום להתקדם, הוא פשוט מתייאש. המאבק הפנימי הזה מחליש אותו, פוגע במוטיבציה שלו, ולמעשה מקשה עליו להתקדם לעבר ההצלחה. הקבלה למערכת האמונה הדתית תופעה דומה מתרחשת גם בעולם הדת. יש אנשים דתיים שמאמינים בכל ליבם שהם חייבים לרצות את אלוהים, אך דווקא בשל כך הם מתחילים לפתח רגש שלילי כלפיו. למה? כי אם הם מאמינים שאלוהים מציב עליהם חוקים נוקשים ומעניש אותם על כל סטייה, אז בפועל, גם אם הם אומרים שהם אוהבים את אלוהים, הם עלולים להרגיש עמוק בפנים שהם מפחדים ממנו, מתנגדים לו, ואפילו כועסים עליו. יש אנשים דתיים שמגיעים לייעוץ ומתלוננים על כך שיש להם מחשבות שליליות על אלוהים, למרות שהם כל כך אוהבים אותו. הבעיה היא לא בכך שהם לא אוהבים את אלוהים - אלא בכך שהם כל כך משוכנעים שהם חייבים לרצות אותו, עד שהם מתחילים לפתח התנגדות כלפיו באופן בלתי מודע. איך זה קשור להצלחה בחיים? אותו הדבר בדיוק קורה לאנשים שרוצים להצליח בחיים. ... הוא עלול לשנוא את העובדה שהוא תלוי בהצלחה הזו, ואז במקום להתאמץ, הוא מפתח סלידה מהמטרה עצמה. ככל שהוא מתעקש יותר שהוא חייב להצליח, כך הוא מונע מעצמו את ההצלחה. הקשר לזוגיות דוגמה נוספת לכך היא אנשים שמתקשים בזוגיות. יש אנשים שלא מצליחים למצוא זוגיות, ולא בגלל שהם לא רוצים - אלא בגלל שהם רוצים יותר מדי. כאשר אדם חייב זוגיות, הוא הופך להיות לחוץ, תלותי, נואש, ופועל מתוך פחד לאבד את זה. במקום ליהנות מהקשר, הוא מתאמץ יתר על המידה, עד שהוא שוחק את עצמו ואת הפרטנר שלו - מה שבסופו של דבר מוביל לכישלון בזוגיות. ... יוצר לחץ מיותר שמונע ממך לפעול בצורה חופשית וטבעית. אם למשל תפחית מעט את הרצון לזוגיות, תוכל להיות בזוגיות מתוך מקום טבעי יותר, בלי לחץ וללא פחד לאבד אותה. אם תפחית את הרצון האובססיבי להצליח בחיים, תוכל לגשת לכך מתוך הנאה, מתוך חוויית משחק, ולא מתוך לחץ שאם לא תצליח, חייך יהרסו. כאשר רואים את החיים כמשחק, אפשר לשחק בו בכיף, להתנסות ולתת את הכל בלי להרגיש שהפסד הוא סוף העולם. לעומת זאת, כאשר אתה רואה את ההצלחה כחיים או מוות, הלחץ עלול לשתק אותך לחלוטין - ממש כמו חרדת ביצוע, שבה אדם כל כך רוצה להצליח, שהוא לא מסוגל ...

... חוקיות הרגשות, טיפול ברגשות, למה אני מפחד ממשהו? איך נוצר פחד ומהו המבנה של רגש הפחד? פחד הוא רגש שמתעורר כאשר אדם חושב שיקרה משהו מסוים שיוביל לתוצאה שלילית, בלתי רצויה מבחינתו. לדוגמה, אדם לא רוצה למות ולכן הוא מפחד לשתות רעל, כיוון שהוא מאמין שהרעל יגרום למותו. הפחד אינו באמת מהרעל עצמו, אלא מהתוצאה השלילית שהרעל יגרום לה - המוות. אותו עיקרון חל על פחד מהרעלה, כאשר האדם חושש שהאוכל שלו רעיל כי הוא מקשר זאת לתוצאה האפשרית של מוות. מדוע אנשים מפחדים מחוויות מסוימות? אליעד כהן מסביר שאדם מפחד תמיד מתוצאות של אירועים ולא מהאירועים עצמם. להלן דוגמאות מפורטות: אדם מפחד שחברה שלו תעזוב אותו. מדוע הוא מפחד? כי הוא ... אדם מפחד מגוקים. מדוע? כי הוא חושב שאם גוק יקפוץ עליו, הוא יחווה חוסר נוחות ופחד. החוויה השלילית הזאת גורמת לו לפחד מראש מהגוק. כלומר, האדם אינו מפחד באמת מהאירוע או האובייקט עצמו (כמו הגוק), אלא ממה שהוא מאמין שיתרחש בעקבות אותו אירוע. כיצד פועל מנגנון הרצון ומה הקשר שלו לפחד? כפי שפחד נובע מחשש לתוצאה שלילית, כך רצון מתעורר מתוך אמונה בתוצאה חיובית. לדוגמה: אדם רוצה רכב כי הוא מאמין שהרכב יאפשר לו לנוע ממקום למקום בקלות ובנוחות. אדם ... וכל רצון הוא תוצאה של משהו שהאדם חושב שיביא אותו לדבר אחר שהוא כן רוצה שיקרה. דוגמאות: אדם שחושש למות ממחלה, יפחד להידבק בווירוסים. אדם שרוצה להימנע מפרידה מבן זוגו, יפחד מבגידה שתוביל לפרידה. אדם שרוצה כסף, יאהב את ... המהותית שמאחורי כל פחד וכל רצון? כאשר אדם מבין שפחד ורצון הם תוצאה של דבר אחר עמוק יותר, הוא מתחיל לשאול שאלות יסודיות: מה אני באמת לא רוצה שיקרה ולמה? מה אני באמת כן רוצה שיקרה ולמה? האם יש דבר אחד קבוע שאני חייב לרצות או לא לרצות? לדוגמה, רוב האנשים מפחדים מהמוות כי הם מאמינים שייעלמו בעקבותיו. אבל אם המוות הוא באמת היעלמות מוחלטת, לא יכול לקרות לאדם שום דבר רע אחרי המוות - כפי שלפני שנולד לא קרה לו דבר רע. לכן, נשאלת השאלה, מדוע באמת לפחד מהמוות? האם ייתכן פחד או רצון בלי סיבה אמיתית? אליעד כהן מצביע על תובנה עמוקה יותר, לפיה ייתכן מצב שבו ... לאדם לבדוק ולחקור את הפחדים והרצונות שלו לעומק, עד לגילוי השורש העמוק ביותר שלהם - שאולי אפילו אינו קיים באמת, אלא נמצא בלולאה אינסופית של סיבות מדומות. פחד מהמוות האם הגיוני לפחד מהמוות? האם יש פחד בלי סיבה? איך נוצר דיכאון? חרדה לא הגיונית החוקיות של הפחד הצורה מחייה את עצמה מבנה ... רעל תגרום למותו, הוא יפחד לשתות רעל. כלומר, הוא אינו מפחד מהרעל עצמו אלא מהתוצאה של שתיית הרעל - המוות. כך גם בנוגע לפחד מהרעלה - אדם חושש שהאוכל רעיל משום שהוא מקשר זאת לסכנת מוות. דוגמאות נוספות למבנה הפחד אדם מפחד שחברתו תעזוב אותו. מדוע? כי הוא מניח שאם היא תעזוב, הוא ירגיש בודד, ... מפחדים מהאירוע עצמו אלא ממה שעלול להתרחש בעקבותיו. ההפך מפחד - רצון והשתוקקות כפי שפחד פועל בצורה שלילית - מתוך חשש שתוצאה לא רצויה תתרחש - כך גם רצון פועל בכיוון החיובי. אדם רוצה משהו כי הוא חושב שהוא ... שזה יוביל לפרידה. אדם שרוצה כסף, יעריך כל דבר שהוא חושב שיסייע לו להשיגו. שאלת היסוד - מה אני באמת רוצה או לא רוצה? כאשר מנתחים את מבנה הפחד והרצון, עולה שאלה מהותית: האם יש דבר אחד קבוע שאדם באמת חייב לרצות או לא לרצות? לדוגמה, רבים מפחדים מהמוות כי הם חושבים שהוא יגרום להם להיעלם. אך אם המוות הוא העדר מוחלט, לא יכול לקרות שום דבר רע לאחר המוות. לפני שנולדנו, לא קרה לנו שום דבר רע - אז מדוע שנפחד מהמוות? האם פחד הוא הכרחי? כאשר אדם מבין שהוא מפחד ממשהו רק כי הוא חושב שזה יוביל אותו לדבר אחר שהוא לא רוצה, הוא יכול להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר: מה באמת אני לא רוצה, ולמה? מה באמת אני כן רוצה, ולמה? האם לכל פחד יש בהכרח סיבה? האם ייתכן שאדם מפחד ממשהו בלי שום סיבה אמיתית? ... חיוביות. הבנת המנגנון הזה מאפשרת לכל אחד לבחון את הפחדים והרצונות שלו בצורה עמוקה יותר ולגלות עד כמה הם באמת מוצדקים. למידע נוסף, ניתן לחפש באתר האינטרנט EIP.co.il ביטויים כגון איך נוצר פחד, מנגנון של פחד, האם לכל דבר יש סיבה, רצון ופחד וסיבתיות. פחד מהמוות, האם הגיוני לפחד מהמוות? איך לא לפחד מהמוות? למה אני מפחד למות? למה אני לא רוצה למות? האם יש פחד בלי סיבה? האם אפשרי לפחד בלי סיבה? ...

שיגעון הקורונה, מבחן הקורונה, התבואה המשוגעת, חכם בבית המשוגעים, משוגע חכם יותר מכולם, שקרי הקורונה, כמה מתו מקורונה? כמה חולים בקורונה? האם אתה חכם? האם אני חכם? להיות דבר והיפוכו, שבעת הקבצנים, רבי נחמן חילוני, רבי ... אם אתה חכם או שפוי? מבחן הקורונה, לפי אליעד כהן, הוא מבחן המאפשר לכל אדם לבדוק עד כמה הוא באמת חכם ושפוי. התקופה שבה העולם מתמודד עם הקורונה היא תקופה ייחודית, שבה מתרחשת שטיפת מוח המונית באמצעות הטלוויזיה והתקשורת שמפיצים את פחד הקורונה, מגפת הקורונה, חולי הקורונה, מקרי המוות מקורונה ועוד. האדם הנמצא בתוך המציאות הזו חייב לבדוק עם עצמו האם ועד כמה הוא מסוגל להיחשף באופן מתמיד ויומיומי לכל התכנים האלה, ולמרות החשיפה המתמדת - עדיין לזכור בתוך תוכו שהכל הוא שקר וכזב. לדוגמה, כשמדברים על מוות מקורונה, אליעד מסביר כי האדם השפוי יודע שלא מדובר באמת במוות מקורונה, משום שהקורונה לא באמת הגדילה את שיעור התמותה הכללי. לדבריו, כמו שמחבל מגדיל בפועל את מספר המתים, אם הייתה מגיפה אמיתית, הייתה צריכה להיות עלייה מובהקת בשיעורי התמותה. מכיוון שלא קיימת עלייה כזו, הרי שזו אינה באמת מגיפה. דוגמה נוספת היא חולי קורונה, כאשר אליעד טוען שאנשים בריאים לחלוטין מוגדרים כחולים, פשוט משום שיש להם נגיפים ... מדגיש שהיכולת של אדם לשמור על שפיות בתוך בית משוגעים - כלומר, בתוך עולם שמופעל על ידי שטיפת מוח מתמדת - היא המדד האמיתי לחכמה ולשפיות שלו. ככל שהאדם חכם יותר, כך הוא יכול לשים על עצמו מסכת קורונה, ... המשוגעת של רבי נחמן ברסלב לקורונה? אליעד כהן מקשר את הקורונה לסיפור התבואה המשוגעת של רבי נחמן ברסלב, שבו מתואר מצב בו תושבי מדינה שלמה השתגעו כתוצאה מאכילת תבואה משוגעת. המלך ויועצו החכם נאלצו לקבל החלטה - האם להשתגע ... הם בחרו לאכול את התבואה ולהשתגע כמו שאר העם, אך יחד עם זאת, הם שמרו על זיכרון פנימי של האמת והידיעה שהם רק משחקים את תפקיד המשוגעים. באותו האופן, לפי אליעד, גם אדם חכם בתקופת הקורונה חייב לשחק לפי ... הגיונית. הקורונה, לדברי אליעד, היא בדיוק אותה רוח שטות - כולם מאמינים שהיא אמיתית, כולם מקבלים את הסיפורים של מוות ומחלה, אבל אדם חכם ושפוי יכול לראות שמעבר למסך ההיסטריה, כל הסיפור של הקורונה הוא בעצם שקר אחד גדול. הקורונה מהווה סימפטום למחלה רחבה יותר של האנושות, שבה כולם משקרים לכולם, ואף אחד לא אומר את האמת. החכמה והשפיות האמיתית היא היכולת להכיר במציאות הזו, להודות שגם אתה עצמך נאלץ לשקר ולהעמיד פנים לפעמים, ולמרות זאת לא לאבד את הקשר עם האמת הפנימית שלך. איך סיפור שבעת הקבצנים קשור לשיגעון ולקורונה? אליעד מזכיר גם את הסיפור שבעת הקבצנים של רבי נחמן, המדבר על ההפרדה בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. רבי נחמן עצמו היה דמות שהוצגה כלפי חוץ כדתית וחרדית, אך בפנימיותו הוא היה אדם שונה לחלוטין. בסיפור שבעת הקבצנים מתוארת מציאות שבה כל אדם חווה פער בין איך שהוא נתפס בעיני אחרים לבין מה שהוא באמת בתוכו. אותו עיקרון חל על אנשים בתקופת הקורונה, שמציגים כלפי חוץ שהם מאמינים בכללי הקורונה ובמגיפה המדומה, אך בפנים ... בו זמנית, גם האדם השפוי חייב לחיות בתוך סביבה משוגעת, לשחק את המשחק, אבל לא לאבד את הקשר עם האמת האמיתית שבתוכו. האם אתה מצליח לשמוע את השקרים ועדיין לזכור את האמת? לסיכום, אליעד כהן חוזר ואומר שהמבחן האמיתי של שפיות וחכמה הוא היכולת לשמוע שוב ושוב את השקרים סביב הקורונה (מתי קורונה, חולי קורונה, סגר למען חולי הקורונה), ובכל פעם לזכור מחדש שאלה הם שקרים, ולהמשיך לשמור על קשר עם האמת הפנימית שלך. מי שמצליח בכך הוא באמת חכם ושפוי, ומי שלא, מאחל לו אליעד רפואה שלמה. האם הקורונה היא שקר? מהו מבחן הקורונה? איך לדעת אם ...

התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים. לדוגמה, הוא מציג את העובדה שכשנולד תינוק, אין לו מושג או פחד לגבי המוות. אם ינסו להכאיב לו (למשל, להתקרב אליו עם גפרור דולק), התינוק יירתע מכאב פיזי, כיוון שהרתיעה מכאב היא תכונה מולדת. אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי ... טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן ... הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ... כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם הילדים שעושים את החרם לא מנסים להרוג את הילד בפועל, אך בפועל כולם הורגים אותו - גם ההורים דרך החינוך, וגם הילדים שעושים חרם או משפילים אותו. אף אחד לא מתכוון להמית את הילד בכוונה תחילה, אך השילוב של חינוך שגוי בבית עם סביבה חברתית שלילית גורם לתוצאה הקשה הזו. ... יתאבדו וכדי שיהיו בריאים נפשית, יש לשנות את החינוך בבית ולהעניק לילד השקפה רחבה וגמישה על החיים. למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? התאבדות ילדים בגלל חרם איך לזהות מחשבות אובדניות אצל ילדים? מה לעשות כשהילד אומר שהוא רוצה למות? סיבות להתאבדות ילדים איך הורים משפיעים על אובדנות ילדים? התאבדות בעקבות בריונות ברשת, ילד שהתאבד בגלל שיימינג, ילדה שאומרת בא לי למות, מה אומרים לילדה שרוצה למות? ילד שמדבר על מוות, הילד שהתאבד בגלל חרם, הדרכת הורים, למה ילד מתאבד? למה ילדה מתאבדת? ילד שהתאבד בגלל בריונות ברשת, ילד שהתאבד בגלל מומו, למה ילדה רוצה למות? למה הילדה רוצה למות? למה הוא התאבד? מי אשם שילד התאבד? ילדה מתאבדת, איך למנוע התאבדות של ילדים? איך לגרום לו לא להתאבד? איך לגרום לילד לא להתאבד? איך למנוע התאבדות אצל ילדים? איך לגרום לה לא להתאבד? ילד שאומר שרוצה למות, ילד שהתאבד בגלל אהבה נכזבת, ילד שהתאבד בגלל פרידה, גם ההורים אשמים שהילד התאבד, ילד מתאבד, איך לגרום לילדה לא להתאבד? איך להתמודד עם התאבדות של ילדים? איך להתמודד עם התאבדות אצל ילדים? איומי התאבדות ... בני נוער בישראל, ילד שהתאבד בגלל בדידות, ילד שהתאבד בגלל חרם, איך ההורים גורמים לילד להתאבד? למה ילד רוצה למות? למה הילד רוצה למות? ילד שאומר בא לי למות, ילדה שמדברת על מוות, ילד שאומר אני רוצה למות, למה אני רוצה למות? התאבדות ילדים קטנים, ילדים התאבדו בגלל בריונות ברשת

... הפחד מפני השפלה? איך קשורה המשמעות של האדם לפחדים היומיומיים שלו? מה הקשר בין פחד לאבד משמעות לבין הפחד למות? האם אפשר לחיות בלי פחד כלל? איך מגיעים למצב שלא מפחדים מהפחד עצמו? מה הקשר בין זוגיות לפחדים פנימיים? ... מרגישים שההשפלה מבטלת את הערך שלהם, את התחושה שהם שווים משהו, ומכאן הדרך קצרה לתחושת האין - משמעות. אליעד מתאר שזהו פחד עמוק ויסודי שנמצא מתחת לכל פחד אחר, והוא בעצם הפחד להיעלם ברמה קיומית. לדוגמה, אם אדם מפחד שיצחקו עליו או שיבזו אותו, הפחד ... מזוגיות, או לאבד עסק, כי בעיניו זה מסמל לאבד את המשמעות שהוא מייחס לעצמו. אנשים נאחזים בזוגיות או בכסף מתוך פחד עמוק שבלעדיהם הם יהיו חסרי משמעות. לכן, כל פחד הוא רק מעטפת לפחד האמיתי - לאבד את תחושת ... ללא בת הזוג. כלומר, הפחד העמוק הוא להיעלם או להיות כלום. מה הקשר בין פחד לאבד משמעות לבין הפחד למות? אליעד מבהיר שפחד לאבד משמעות ופחד למות הם אותו פחד בשתי צורות שונות. המוות הפיזי מסמל את האובדן המוחלט של קיום ומשמעות, ולכן אנשים כל כך חוששים ממנו. באותה צורה, כאשר אדם מרגיש השפלה עמוקה, הוא חווה סוג של מוות רגשי, כאילו הוא כבר לא קיים או לא שווה דבר. לכן, אליעד מסביר שהפחד מהמוות הוא הפחד הכי עמוק ושורשי, וממנו נגזרים כל שאר הפחדים. לדוגמה, אם אדם מפחד לאבד עבודה או רכוש, הוא ... את המשמעות שלו. האדם תופס את עצמו דרך העבודה, הכסף, הרכוש, או הזוגיות, וכשהם נלקחים ממנו - זה כמו מוות פסיכולוגי בשבילו. האם אפשר לחיות בלי פחד כלל? אליעד מחדד נקודה חשובה ואומר שאדם שחושב שהוא רוצה לחיות בלי ... מהפחד עצמו? אליעד מציג דרך מעשית להתמודדות עם הפחדים העמוקים ביותר. הדרך היא להגיע להבנה שלמה שהמשמעות העצמית אינה באמת תלויה בדברים חיצוניים. אדם צריך להבין שהערך האמיתי שלו אינו תלוי בשום מצב או תנאי, אלא הוא בעל משמעות פנימית שלא יכולה להיפגע באמת משום השפלה, אובדן או כישלון. הוא מדגיש שהפחד מהפחד עצמו הוא זה שגורם לסבל הגדול ביותר. הפחד להרגיש מושפל, ... חסר ערך, הם אלו שמגבילים את האדם ולא מאפשרים לו לחיות בחופש פנימי. כאשר האדם מבין שהפחדים האלה לא באמת מאיימים על קיומו הפנימי האמיתי, הוא משתחרר. לדוגמה, אדם שלא מפחד מהפחד יוכל לקבל בשלווה את האפשרות שהוא ייכשל או יפסיד, מתוך הבנה עמוקה שתחושת הערך שלו אינה יכולה להיעלם באמת. בכך הוא מפסיק לפחד מפני הפחד, וזאת היא הדרך האמיתית לחופש נפשי. מה הקשר בין זוגיות לפחדים פנימיים? אליעד ... תלות רגשית. בתוך זוגיות עמוקה האדם נחשף, המגננות יורדות, והפחדים העמוקים כמו פחד נטישה, פחד מאובדן משמעות ופחד מהשפלה מתגלים בבהירות רבה. לדוגמה, אדם בתוך זוגיות חושש שאם הוא ייפרד או שהפרטנר יעזוב אותו, הוא יאבד משמעות או יהפוך ... היא נקודת מבחן משמעותית להתמודדות עם הפחדים הפנימיים. כיצד להתייחס לחיים כמשחק ועדיין לא לאבד משמעות? אליעד מציע גישה מתקדמת: האדם צריך להבין שהחיים הם מעין משחק שבו יש לו אפשרות לבחור את מידת ההשתתפות שלו. הוא יכול להיכנס למשחק הרגשי (פחד, אהבה, זוגיות, הצלחה, כישלון), מתוך מודעות מלאה שזאת בחירה שלו. ברגע שהאדם רואה שהכל הוא משחק מבחירה, הוא כבר לא קורבן של הפחד אלא שולט בו. לדוגמה, אדם יכול לבחור להיכנס לזוגיות ולהרגיש פחד מנטישה מתוך בחירה, מתוך רצון לשחק את המשחק הזה ולחוות את הרגשות שלו, אבל באותה עת הוא גם יודע עמוק בפנים שהמשמעות שלו אינה באמת תלויה בזה, ולכן הפחד אינו יכול לשלוט בו. איך להתמודד עם פחד מהשפלה? מהו הפחד העמוק ביותר של האדם? ...

... את מצבו? וכיצד המציאות של הרגע הזה תשפיע על הרגעים הבאים? אם האדם היה יודע את כל הדברים האלו בשלמות, החרדה הייתה נעלמת. החרדה תפקידה לגרום לאדם לחקור את הדברים האלו. החרדה דוחפת את האדם להבין את מצבו. ניקח לדוגמה חרדה ממוות. האדם נמצא בסיטואציה X והאדם מפחד מכך שהסיטואציה תגרום לו למוות = האדם מפחד פחד מוות. הפחד מהמוות נוצר אך ורק בגלל אי הוודאות של האדם לגבי מה יקרה איתו אחרי מותו. אי וודאות = חוסר ידיעה. אם הייתה לאדם ידיעה שלמה וברורה לגבי מה יקרה איתו אחרי מותו, הרי שהפחד מהמוות היה נעלם. אם היה האדם יודע שהוא נמצא באמצע חלום של המציאות, ואם הוא ימות / התודעה שלו תעלם, הוא בעצם יתעורר להיות מי שהוא באמת, דהיינו, המציאות עצמה, הרי שהוא לא היה מפחד כלל מהמוות, אלא נהנה מכל רגע של חיים ללא שום פחד. הפחד מהמוות נובע רק מחמת חוסר ידיעה שלמה של האדם של מה יקרה אחרי המוות. ניקח פחד ממחלה. גם הוא נובע מחוסר ידיעה. אם היה האדם יודע בוודאות שמחלה לא תפגע בו, הרי שלא ... את העתיד. אך יש כאן גם היבטים שונים של ידיעה לגבי העבר וגם לגבי הווה. אם היה האדם יודע בשלמות ובצורה ברורה, מה הן הסיבות האמיתיות שבגללן מצבו כרגע כפי שהוא, הרי שלאחר מכן היה בודק האדם עם עצמו, האם באפשרותו לשנות את מצבו ברגע הזה. אם היה מתגלה לו שכן, הרי שהיה משנה את מצבו. ואם היה מתברר לאדם שאין באפשרותו לשנות את מצבו, הרי שהיה מקבל את מצבו כפי שהוא ומשלים איתו. הפחד והחשש נוצרים מחוסר ... הפחד נעלם. והחוזק הפנימי תלוי בידיעה פנימית וחיצונית. ידיעה חיצונית = האדם מבין את המציאות החיצונית שלו. מדוע היא מתרחשת? מדוע המציאות החיצונית לו היא כפי שהיא? מה משפיע על מה? מה בשליטתו של האדם ומה לא? איזה גורם ... מה גורם לי להרגיש את מה שאני מרגיש? מה הן הסיבות הפנימיות שיוצרות את הרגשות החיצוניים שלי? מה אני באמת רוצה בתוך תוכי? ממה אני בדיוק חושש? במה תלויים הרגשות שלי? אילו הנחות יסוד אני מניח שבגללן הפחד נוצר? וכולי. ידיעה = חוסר פחד. כאשר האדם מבין את המציאות הפנימית והחיצונית באמת, על ידי זה האדם מסלק מעצמו את כל הפחדים כולם. ולכן הפתרון לפחד הוא ידיעה. שהיא באה על ידי ...

... זמן שאינו מקרב את האדם אל תכלית כלשהי. כאשר עבודה / פעולה אינה נותנת לאדם שום תועלת = עבודה משעממת. שעמום = חוסר ריגוש = חוסר הרגשת טוב. שעמום = מוות = רצון להיעלם. הדבר הטוב ביותר שהאדם יכול לעשות עבור עצמו, זה לא רק להעלים את השעמום לגמרי, אלא ... משום שההנאה שלו נובעת מהצורה החיצונית של המציאות ולא מהמציאות עצמה. פירוש: כאשר ההנאה של האדם נובעת מהאירועים השונים שמתרחשים לאורך הזמן, הרי שיכול להיות מצב שבו האירועים לא יספקו לאדם הנאה. לעומת זאת, כאשר האדם נהנה מהמהות של המציאות, דהיינו, נהנה מהמציאות כפי שהיא, הרי שמצידו של האדם אין תלות רגשית ... חושב שרגע אחר שונה מהותית מהרגע הזה. כאשר נדמה לאדם שברגע אחד יש תכלית וברגע אחר אין תכלית, הרי שקיימת אפשרות לשעמום. כאשר האדם רואה את כל האירועים השונים של המציאות כדבר אחד, הרי שלכולם תכלית זהה. כאשר האדם ... הדברים השונים שבמציאות. כאשר תגיע אל המאחד, גם התכלית של האירועים השונים תתאחד בעיניך. כך בעצם תהיה מסוגל ליהנות באמת מהמציאות כפי שהיא בכל זמן. אחדות = תכלית = הנאה שונה מ: שעמום = חוסר תכלית = סבל. חפש ...

... בסופו של דבר יגיע אל האושר בגן עדן. מדוע? תשובה: כי אין רע מושלם. זא אי אפשר להרגיש רע בשלמות. ונסביר: כאשר האדם בכל יום מרגיש רע יותר מאשר ביום הקודם, בסופו של התהליך הוא יגיע למצב שבו הוא ... כזה: עדיין תהיה לו תקווה, הוא עדיין יקווה בליבו שיכול להיות טוב יותר, ולכן עדיין הוא לא ירגיש רע בשלמות. כאשר האדם ימשיך לחקור, הוא יגלה שהתקווה לכך שיהיה טוב יותר מאשר מצבו כרגע, היא תקווה מיותרת, מאחר שכבר כרגע הכל טוב בשלמות. באותו הרגע האדם יתייאש לגמרי מלרצות משהו אחר ממה שיש לו = אושר מוחלט. הסיבה שרע לאדם, היא רק ... וחסר את מה שאין לו. כאשר האדם מגיע לייאוש מוחלט, דהיינו, מבין שהמהות של המציאות היא אחת, וכי מצד האמת לעולם לא יכול להיות מצבו טוב יותר או פחות מאשר ברגע הזה, ממילא הוא מפסיק לחשוב על משהו שחסר לו, וממילא טוב לו באמת. כל זמן שהאדם חושב שיש רע יותר ורע פחות, הרי שלא רע לו בשלמות. כי עדיין הוא חושב שמשהו אחד טוב יותר מאשר האחר בצורה שונה. כל זמן שהאדם חושב שיש טוב כלשהו ששונה ממה שיש לו, הרי שלא רע לו בשלמות. כי עדיין הוא חושב שמשהו אחד טוב יותר מאשר מצבו כרגע. כאשר האדם מבין שהכל אחד, דהיינו, המהות של הכל זהה לחלוטין, באותו הרגע הכל מתהפך לטובה והכל טוב. הכל אחד = כולל בתוכו גם את ההבנה שמצידה של התודעה אין הבדל בין מוות לבין החיים = שולל התאבדות. כך שגם אם מצב הרוח של האדם יורד מיום ליום, עליו לדעת כי זהו תהליך הגסיסה והמוות של הרע שבו. כאשר הרע ימות לגמרי, אז תתרחש תחיית המתים, ואז האדם קם לתחייה בתוך גן עדן. כאשר האדם מגיע לקצה של הרע, הוא מגלה שהכל טוב באמת.

לחלום בהקיץ - מהי תרדמה תודעתית? איך להתעורר משינה תודעתית? תרדמת הזמן. תרדמת ההרגל. מה הם? איך להתעורר? תרדמה = שינה = חלום = דמיון. להתעורר = ערנות = מציאות = שכל. תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת. תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו נרדם. מאורעות החיים הרדימו לאדם את המחשבה. להלן דברים שמאפיינים תרדמה תודעתית: שינה בהקיץ = חוסר מחשבה = חוסר מודעות מלאה למתרחש = חוסר ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב והרגש לבין המוח של ... של האדם ישנה אז: הפוטנציאל השכלי אינו ממומש = אינו מבין מדוע דברים קורים = אינו מבין את עצמו בשלמות = אינו מודע לרצון הפנימי שלו שממנו באים כל הרצונות שלו = רואה דברים לא כפי מה שהם באמת = רודף אחר אשליות = משלה את עצמו = מפחד מדברים שאינם קיימים במציאות = הופך זבוב לפיל = לא רואה את מה שעומד אל מול העיניים שלו = פחד / חרדות = חוסר אושר = גהנום = מוות = מרגיש כמו מת חי. כמו כן, ישנם עוד מספר דברים שנחשבים לשינה תודעתית: דמיון = חוסר שכל = קיבעון מחשבתי = הנחות ... = חוסר הבנה מלאה של המציאות = תחושה של כבדות / עצלות = חוסר שמחה = עצבות = רע. לעומת זאת, יש גם את האדם הער. האדם שהתעורר = התודעה שלו ערנית. אדם ער = שכל = היגיון = דעת = אמת = ראיית התמונה המלאה = הבנת המציאות = אהבת המציאות = הנאה מתמדת מהטוב האמיתי שיש בכל רגע של המציאות = שמחה = מיצוי הפוטנציאל האישי = להיות מודע לעצמך = אושר = חיים = חי באמת. איזה חלק באדם ישן? תשובה: השכל / יכולת ההבנה / המחשבה. השכל של האדם ישן והדמיון שולט באדם. איך מתעוררים? איך מעירים את השכל? תשובה: יש כמה אפשרויות להעיר אדם ישן. 1 - לשפוך מים. 2 - לקרב אליו ... הדמיון... מה הנמשל? מים = לשפוך על השכל עוד שכל. זא להשתמש בשכל כמה שיותר. לשאול שאלות, לחפש את האמת, לחקור, לברר, להתבונן = שימוש בשכל עצמו וחיזוק שלו. אש = לשרוף את הדעות המוקדמות והשגויות = לקחת את כל הנחות היסוד שעליהן האדם מבסס את חייו ולקרב אותן אל האש של האמת. האש של האמת תשרוף את השקר. ברמה המעשית: לשאול שאלות, לא לקבל שום הנחת יסוד בלי לאמת אותה = השקר נעלם מעצמו. לצעוק = הצעקה הפנימית של האדם בחיפוש העצמי שלו = השתוקקות והגברת הרצון למצוא את האמת = כיסופים והשתוקקות גדולה = צעקה פנימית למצוא את האמת. לנער מהרגליים = לנער את כל ההרגלים = להפסיק לעשות דברים מתוך הרגל ושלא מתוך הבנה ברורה מדוע הדברים נעשים = לא לעשות שום דבר מתוך הרגל, אלא להבין מהי התכלית שלשמה הפעולה מתבצעת = לחזק את צד המודעות האישית של האדם. לנער מהרגליים = לנער את הבסיס של תפיסת החשיבה הקיימת = לבדוק את השורש ואת מידת הנכונות של צורת החשיבה הקיימת. בשורה התחתונה: ככל שהאדם רוצה יותר להתעורר, כך הוא מתעורר יותר מהר. לרצות להתעורר באמת = כאשר אין שום רצון אחר מלבד הרצון להתעורר, כאשר זהו הרצון היחיד. כאשר האדם רוצה בכל מאודו להתעורר, השכל של האדם מתעורר מעצמו, מגלה את האמת, ועובר לעולם שכולו טוב = גן עדן = האדם נהנה מכל רגע של המציאות, בלי קשר לצורה החיצונית שלה.