... הסוד של האני - איך להתחבר לאני של המציאות עצמה? איך להכיר את האני של עצמך? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את המציאות. ולהבין את המציאות, פירושו שהאדם יבין את הסיבה ... האדם להבין את המציאות ולהסתכל עליה מנקודת מבט עצמית. דהיינו, שהאדם יבין את המציאות מנקודת מבט, שבה הוא עצמו המציאות עצמה. דהיינו, האדם צריך כאילו להחליף את הזהות העצמית שלו לישות של המציאות עצמה כמציאות, ומנקודת המבט הזו לנסות להבין אותה. ומי שרוצה להיות מסוגל להבין את המציאות מנקודת המבט העצמית שלה, לשם כך עליו להתחיל לנסות ... את המציאות בשלמות, לשם כך יש להתייחס אליה כאל ישות חושבת שמודעת לעצמה. ועל האדם לחשוב כאילו הוא עצמו היה המציאות עצמה. ועל האדם לנסות להבין את תהליכי קבלת ההחלטות, ואת תהליך הבחירה, ואת הרצון העצמי, ואת צורת המחשבה והרגשות של המציאות, כאילו היא עצמה ... המדברים. ולכן הדבר הקל ביותר עבור האדם, הוא להבין את שאר בני האדם ששייכים לאותה קבוצת מדברים כמותו. אבל המציאות עצמה מכילה בתוכה לא רק את האדם המדבר והחושב, אלא גם את בעלי החיים הצמחים ועולם הדומם. ומי שרוצה להבין את כל המציאות כולה כישות אחת, עליו ... על המציאות כולה, מנקודת המבט של הישות האחרת שכלפיה האדם לא מרגיש אני. כי מצד האמת האני האמיתי של האדם הוא המציאות עצמה. ולכל אדם ולכל ישות יש שני אני. והאני הראשון של האדם, זה מה שהאדם קורא לו אני. אבל האני השני של האדם, הוא המציאות עצמה. כי האני האמיתי של האדם, הוא לא פחות מהמציאות עצמה, מאשר מה שהאדם קורא לו אני. והדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום של עצמו. שבו בעצם יש לאדם שני אני. והאני האחד של האדם הוא האני העליון שנמצא ... האני של האדם מתחבר לאני החיצוני לו שגדול יותר ממנו. ומעל מה שנקרא אצל האדם אני, מעליו יש עוד אני אחר, שהיא המציאות עצמה. כי מצד האמת, מה שנקרא אצל האדם אני, זה רק חלק של האני שלו. כי האני הראשון של האדם, הוא המציאות עצמה. וכאשר האדם עושה איזו פעולה, הרי שמי שבאמת עושה את זה, זה האני העליון של האדם שהוא המציאות, שהיא באה לידי ביטוי באני התחתון של האדם, ... אבל היא גם בו זמנית בלתי נפרדת מהישות של הגוף של האדם. וגם האדם עצמו, גם הוא ישות נפרדת מכל מה שנמצא סביבו ומהמציאות עצמה. אבל גם בו זמנית הוא לחלוטין לא נפרד מהאני הגדול יותר שהוא המציאות עצמה. וכאשר מישהו אומר לאדם איזה משהו, מצד האמת זה האדם שמדבר לעצמו. כי האני העליון של האדם, הוא זה שמניע את כל מה שקורה בעולם כולל הכל. וכאשר מישהו פוגע באדם, הרי שמצד האמת זה האדם עצמו שפגע בעצמו. כי האני העליון של האדם שהוא המציאות עצמה, היא זאת שגרמה לאותו האדם האחר לפגוע באדם. וכאשר האדם נמצא בשעת חלום, כל אותן דמויות שהוא רואה בשעת החלום שלו, הן בעצם הוא עצמו ממש. כי ... חווה מציאות, שבה יש תחושת זמן ומקום. וגם הזמן כולו וגם המקום כולו, הם נמצאים בתוך האני העליון של האדם, שהיא המציאות עצמה. כי האני התחתון של האדם שנמצא בתוך החלום, הוא עצמו חווה תחושת מקום ותחושת זמן. וכל מה שקיים, הכל קיים בתוך אני אחד גדול יותר, שהוא המציאות עצמה. ולכן, כל דבר שאותו רואה האדם, מצד האמת האדם רואה את עצמו ממש. כי מצד האמת, הכל זה האני של האדם. וכאשר האדם מבין איזה דבר במציאות, בעצם ... וחוקי ההתנהגות החברתית וכיוב. וכל החוקים האלו, הם ביטויים של צורת המחשבה של האני האמיתי של האדם עצמו, שהוא המציאות עצמה. וכדי שהאדם יבין את עצמו, דהיינו, את המציאות, לשם כך על האדם ללמוד להכיר את עצמו, באמצעות זה שהוא מנסה להבין את צורת החשיבה שעומדת ... סוף. אך כדי שהאדם יבין את כל זה, לשם כך על האדם בראש ובראשונה להתחבר לאני החיצוני הראשון הגדול ביותר, שהוא המציאות עצמה וכולי. ...

... למה בכלל אני רוצה להרגיש טוב או להשיג משהו מסוים? אליעד מסביר שישנן שתי פרספקטיבות מרכזיות שדרכן אפשר לשאול את השאלה הזאת. האם אני חלק מהמציאות או שאני המציאות עצמה? נקודת המבט הראשונה היא שהאדם תופס את עצמו כחלק מהמציאות. האדם הוא כמו אצבע, שהיא חלק מיד, והיד היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק מהאדם, והאדם חלק מהמציאות הגדולה. כאשר האדם נמצא בתודעה כזו, ... לתפוס את עצמו לא כחלק מהמציאות אלא כמציאות עצמה. בדיוק כפי שאצבע תבין שהיא היד, והיד תבין שהיא חלק מהגוף, כך האדם מתחיל להבין שהוא עצמו לא חלק מהמציאות אלא המציאות עצמה. הוא מתחיל לזהות את עצמו עם מי שחולם את החלום ולא רק עם מי שנמצא בתוך החלום. מה קורה כשאדם מבין שהוא עצמו המציאות? כאשר האדם מזהה את עצמו כמציאות, הוא מבין שאין הבדל בין הרצון שלו לבין הרצון של המציאות. אז השאלה הופכת לעמוקה אף יותר: למה המציאות עצמה רוצה משהו? בשלב הזה האדם כבר לא יכול לומר שהוא רוצה משהו כי המציאות גרמה לו לרצות, כי הוא כבר לא תופס את עצמו כישות נפרדת. הוא עצמו המציאות, הוא עצמו אלוהים. מנקודת מבט זו, הוא מבין שהוא ... בעצם ההגדרה שלו כאלוהים וכמציאות, וכך מגיע למשהו שנמצא מעבר להבנה, מעבר לזמן ולמקום. רק כאשר האדם שואל את השאלות ברמת התודעה הגבוהה ביותר - כרמת התודעה של המציאות עצמה - הוא מגיע לתשובות האמיתיות. עד אז, כל חקירה שהוא עושה היא רק כמו אצבע ששואלת למה היא זזה, בלי להבין שהיא מונעת על ידי גורמים גבוהים יותר. כיצד ניתן ללמוד ולהעמיק עוד יותר בנושא? מי ... למה יש לו רצון, אחת התשובות שהוא יגיע אליה היא: כי ככה זה במציאות. המציאות היא זו שיוצרת את הרצון שלי. היא גורמת לי לרצות דברים. הרצון שלי הוא ביטוי של המציאות עצמה. כלומר, למה אני רוצה משהו? כי המציאות גורמת לי לרצות. אבל זו תשובה לא מספקת. זה כמו לשאול למה אני חוטף מכות? ולענות כי מישהו מרביץ לי. זה לא מסביר את הסיבה העמוקה יותר. נקודת מבט שנייה - אני המציאות עצמה מי שבאמת רוצה להבין למה יש לו רצון, צריך לחקור לעומק. לשאול את עצמו שוב ושוב: למה אני רוצה? למה אני רוצה? למה אני רוצה? עד שהוא מגיע לשינוי בתודעה. בשלב מסוים, האדם מפסיק לראות את עצמו כחלק מהמציאות ומתחיל להבין שהוא המציאות עצמה. כמו שאצבע שמבינה שהיא היד, והיד שמבינה שהיא חלק מהגוף - כך האדם מבין שהוא לא רק חלק קטן מהמציאות, אלא הוא המציאות עצמה. וכשבן אדם מבין שהוא המציאות, הוא כבר לא יכול לומר: אני רוצה כי המציאות רוצה שאני ארצה. כי אין המציאות ואני - אני הוא המציאות. וכאן מגיעה השאלה העמוקה ביותר: למה המציאות רוצה משהו? השאלה האמיתית - למה המציאות רוצה? כאשר אדם שואל את עצמו למה אני רוצה? מתוך ההבנה שהוא המציאות עצמה, הוא לא יכול לענות: כי המציאות רוצה - כי אין הבדל בינו לבין המציאות. הוא זה שקובע את הרצון. כאשר אדם חווה את עצמו כאלוהים, הוא מבין שהוא עצמו הסיבה הראשונה, שאין משהו חיצוני שקובע לו מה ... עם שאלה שאין לה תשובה בתוך ההיגיון האנושי - למה אני רוצה לשנות את מה שאני עצמי רוצה? המעבר להבנה עמוקה יותר רק כאשר האדם שואל את השאלות האלו מהתודעה של המציאות עצמה, הוא מגיע להבנה אמיתית. עד אז, כל חקירה שהוא עושה היא כמו אצבע ששואלת למה אני זזה? מבלי להבין שהיד היא זו שמזיזה אותה. אדם יכול לחקור את הרצון שלו במשך שנים, אבל רק כשהוא מבין שהוא עצמו ...

... לחשוב כמו המציאות כדי להבין את המציאות, עדיין הוא לעולם לא יוכל להיות המציאות עצמה. ואכ יש כאן בעיה מאוד גדולה. כי מצד אחד האדם רוצה לחשוב כמו המציאות. וכדי לחשוב כמו המציאות, לשם כך על האדם להבין את המציאות. וכדי להבין את המציאות, לשם כך על האדם להיות המציאות עצמה. ומאחר שהאדם הוא לא העולם עצמו ולא המציאות עצמה, אלא הוא רק חלק מהמציאות עצמה, ממילא לא משנה כמה ינסה האדם לחשוב ולנסות להבין את המציאות, לעולם הוא לא יבין אותה בשלמות. כי רק המציאות עצמה מבינה את עצמה. וכל טריק מחשבתי שאותו ינסה לעשות האדם, הטריק תמיד ייפול. כי האדם לא יכול להיות מה שהוא לא. וגם זה לדוגמה עוד ביטוי של הסוד של המציאות. כי כדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך על האדם להיות המציאות עצמה. וזה לדוגמה דבר שאינו אפשרי. וכל חכמי החכמים למיניהם שמנסים להבין את המציאות, הם תמיד נתקעים בנקודה הזאת, שהם קולטים שכדי להבין את המציאות בשלמות כפי מה שהיא באמת, לשם כך על האדם להיות המציאות עצמה. וזה כמובן אינו אפשרי. כי כל אדם רוצה לראות את כל התמונה המלאה. אבל כדי לראות את התמונה צריך לצאת מחוץ לתמונה. ואז זה יוצר עוד תמונה יותר גדולה, וממילא לדבר אין סוף והאדם לא יכול ... המציאות, הוא מעצם המהות של השכל עצמו. כי כל זמן שהשכל עצמו של האדם הוא לא המציאות עצמה. או במילים אחרות, כל זמן שהתודעה נשמה ישות הויה של האדם קיימת, הרי שמעצם הגדרתה היא נפרדת מהאחדות שלה עם המציאות השלמה. וממילא התודעה לעולם לא תוכל לתפוס את מהות המציאות, בלי להיות המציאות עצמה. כי עצם זה שהשכל קיים, זה עצמו מגביל אותו להבין את המציאות. כי השכל הוא נפרד מהמציאות. כי האדם הוא לא המציאות עצמה כפי מה שהמציאות עצמה היא עצמה. ולמרות שהאדם הוא חלק מהמציאות, הרי שהחלק של הפאזל, הוא לא הפאזל עצמו, למרות שהוא חלק ממנו. והחלק של הפאזל, לעולם הוא מנקודת המבט שלו לא יוכל להיות הפאזל עצמו. ולעולם ...

... בשלם עצמו. כשם שבגרעין של העץ יש את כל התכונות של העץ ענפים פירות עלים וכולי, כך גם במהות של המציאות יש לפחות את כל התכונות שיש לכל הדברים שיש בתוך המציאות עצמה. כל הדברים שבעולם מתהווים על ידי המציאות. המציאות היא ... גם הזמן והמקום הם יצירה שהמציאות מהווה אותם. הזמן והמקום הם סוג של תחושה, שהמציאות מהווה את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה שבתוכה נמצא היקום וכולי, היא הריכוז האין סופי של כל ... הכל יחזור למה שהוא היה לפני המפץ הגדול בריאת העולם, דהיינו, כל מה שישנו יחזור להיות מה שהוא באמת, דהיינו, האני שחיצוני להכל ושחושב את הכל, דהיינו, המציאות עצמה אלוהים עצמו. אלוהים הוא המציאות עצמה שחושבת את היקום שלנו. אלוהים אינו נפרד מהמציאות, הוא המציאות עצמה. היקום מרחב הזמן ציר המקום וכל מה שבתוכו, כל אלו נמצאים ... היא יודעת את הדבר באמת, כי הוא נמצא בתוכה וזה היא עצמה ממש. יחד עם זאת, כאשר האדם מתאחד בתודעה שלו עם המציאות, דהיינו, מבין שהאני האמיתי שלו זאת המציאות עצמה, החל מאותו הרגע האדם מתחיל להרגיש אני בכל דבר. זא האדם ... מחוץ לחלום ושחולם את החלום. לסיכום: המציאות מודעת לעצמה במודעות שלמה ובידיעה שלמה. ככל שהאדם מתחבר יותר למציאות ומבין טוב יותר שהאני האמיתי שלו הוא המציאות עצמה ולא הדמות שיש לו בתוך המחשבה של המציאות, על ידי זה הוא ... כל מה שקורה לאדם, זה רצונו העצמי ממש. ואיך להגיע לזה? על ידי חיפוש האמת בכל דבר. האמת מזככת את המחשבה של האדם, עד שלבסוף האדם מגלה את נקודת האמת של המציאות עצמה, דהיינו, נקודת המבט של המציאות על עצמה. וכאשר האדם מגיע ...

... של המציאות, חלק מהארגון, האני של המציאות מה המשמעות של להיות המציאות עצמה? אליעד כהן מסביר שהאדם הוא למעשה המציאות עצמה. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא להבין שהאני האמיתי שלנו הוא לא נפרד מהמציאות, אלא חלק בלתי נפרד ממנה. כאשר האדם אומר אני, הוא למעשה מתייחס אל המציאות כולה ולא ... כל אדם הוא למעשה שליח או חלק מן הגוף הגדול ביותר שקיים, שהיא המציאות עצמה. כאשר האדם מתייחס אל עצמו, הוא יכול לבחור לראות את עצמו כאינדיבידואל נפרד, או להבין שהוא שליח של גוף גדול יותר - שהוא המציאות עצמה. מה המשמעות של להיות האני של המציאות? אליעד כהן משתמש במושג האני של המציאות כדי לתאר את המצב שבו האדם מזדהה לחלוטין עם המציאות כולה. זה לא רק מצב שבו האדם חושב שהמציאות קיימת אלא שהוא חווה את עצמו בתור מי שמנהל את המציאות עצמה. זה מצב שבו האדם יודע שכל מה שמתרחש במציאות הוא בעצם ביטוי שלו עצמו. בדיוק כפי שאדם שמייצג חברה יודע שהוא לא רק מבצע פעולה בשם עצמו, אלא שהפעולה שלו מייצגת את ... הבדל בין אני למציאות, רק אז הוא יכול להגיד באופן אותנטי שהוא המציאות עצמה. כל עוד קיימת תחושת הפרדה או הססנות כלשהי, התחושה של האדם איננה שלמה. איך האדם יכול לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות? אליעד כהן מדגיש שכדי שהאדם יוכל לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות עצמה, עליו לבדוק האם קיימת בו תחושה של הפרדה כלשהי בינו לבין המציאות. ברגע שהאדם עדיין מרגיש שיש אותו ויש משהו חיצוני לו (המציאות), זה סימן שהוא עדיין לא השיג את ... ושל זהות מלאה עם כל דבר שקיים. מדוע קשה לאדם לחוות שהוא חלק מהמציאות עצמה? הקושי העיקרי שאליעד מתאר הוא שהאדם רגיל לראות את עצמו כנפרד מהמציאות. הוא רגיל לחשוב שיש אני ויש דברים חיצוניים לו. האדם לא רגיל לחשוב במונחים של אחדות ... מתוך ההבנה שאני הוא המציאות? כאשר אדם חי מתוך ההבנה שהוא המציאות עצמה, החיים שלו משתנים לחלוטין. אין לו יותר תחושה של נפרדות או מאבק עם המציאות, מכיוון שהוא מזוהה לחלוטין עם כל מה שקורה. הוא מרגיש אחריות מלאה על הכל, מפני שכל מה ...

... משהו מחוץ לה, אז הייתה קיימת מציאות גדולה יותר. לכן, כל דבר בעולם יכול להיות או חלק מהמציאות, או המציאות עצמה. אם נתייחס לאלוהים כאל חלק מהמציאות, אז אלוהים לא יהיה אינסופי ולא כל - יכול. הוא יהיה מוגבל בזמן ובמקום, כמו כל דבר אחר במציאות. אם נתייחס לאלוהים כאל המציאות עצמה, אז כל מה שקורה בעולם - כל פעולה, מחשבה, דיבור - הוא ביטוי של אותה מציאות, שהיא בעצם אלוהים. אלוהים והמציאות: יחסים או זהות? אם אלוהים הוא המציאות עצמה, אז כל פעולה בעולם, כל תפיסה של טוב ורע, וכל מערכת יחסים בין אדם לאלוהים תיעלם. כמו שאצבע לא יכולה לתת דין וחשבון לגוף, כך גם אדם לא יכול להפריד בין עצמו לבין אלוהים אם הם אחד. כל מה שקורה ... בעצם יהיה המציאות כולה. זהו מצב שאין לו פתח לעיון נוסף: אם אלוהים הוא מחוץ למציאות, אז הוא בעצם המציאות עצמה. השלכות על הדת, מצוות, שכר ועונש אם אלוהים הוא המציאות, אז כל רעיון של מצוות, שכר ועונש מאבד את המשמעות. כל פעולה שנעשית - בין אם זה שמירה על מצוות או פעולה יומיומית - היא פשוט חלק ... של מחוץ להיגיון. סיכום לסיכום, אליעד טוען שכדי להבין את קיומו של אלוהים, עלינו להבין אם הוא המציאות עצמה או חלק ממנה. אם הוא המציאות עצמה, אז כל הדברים הם ביטוי של אלוהים המציאות. אם הוא רק חלק מהמציאות, אז הוא לא אינסופי ולא כל - יכול, אלא ישות מוגבלת. האם יש אלוהים? מהי המציאות? הוכחות לקיום אלוהים או לאי - קיומו שאלות ... היינו מגלים שיש מציאות עוד יותר גדולה שמקיפה את שניהם. לכן כל דבר או שהוא חלק מהמציאות, או שהוא המציאות עצמה. מהי המשמעות של אלוהים כחלק מהמציאות או כמציאות עצמה? אם אלוהים הוא חלק מהמציאות, הרי שהוא רק עוד אחד ממרכיביה, והוא לא אינסופי ולא כל יכול. הוא לא ברא את העולם, אלא קיים בתוכו כמו כל חלק אחר, בדיוק כמו שיש שמש, כדור הארץ, מחלות וכדומה. לעומת זאת, אם אלוהים הוא המציאות עצמה, אז אלוהים והמציאות הם מונחים חופפים. במקרה כזה, כל מה שקורה - בין אם זו תורה, מצוות, שכר ועונש, טוב ורע - הכל הוא ביטוי של אותה מציאות, שאין לה שום הפרדה בינה לבין האדם או כל דבר אחר. אם ...

... האלוהים. אנשים שונים עשויים להתייחס לאלוהים בצורה שונה: יש שמדברים על אלוהים כישות מימית, אחרים ככוח אינסופי חסר צורה, ויש המציעים לראות את אלוהים כמייצג של המציאות עצמה. האם אלוהים מוגדר במושגים של מקום וזמן? אליעד מציין כי כל דבר בעולם, בין אם מדובר בחפץ פיזי כמו יד, כדור הארץ או רעיון, קיים במקום ... להביע את קיום אלוהים, שכן אם הוא לא נמצא במקום ולא נמצא בזמן, קשה להבין כיצד ניתן לומר שהוא קיים. האם מציאות היא אלוהים? בהמשך לכך, אליעד מציע גישה המראה כי המציאות עצמה עשויה להתפרש כאלוהים. כאשר אנו מדברים על המציאות, אנו מתייחסים לסך כל מה שקיים. כל דבר בעולם, בין אם מדובר במשהו מוחשי או רעיוני, ... המקיפה את כל הדברים הקיימים. האם אלוהים הוא סך כל מה שקיים? אליעד מציין כי לא ניתן לחשוב על אין מציאות. כל דמיון על אין כלום הוא בעצם דמיון שמתרחש בתוך המציאות עצמה. אם נבחן את המציאות כולה, ניתן לראות בה את אותה אלוהות או כוח אינסופי שמקיף את הכל. לכן, אלוהים יכול להתפרש כמציאות עצמה - לא ישות ... למה הכוונה במונח אלוהים. יש הבדל בין מישהו ששואל על ישות שמימית שיושבת בשמיים לבין מישהו ששואל על כוח אינסופי חסר גבולות, שאין לו שום צורה, או מישהו ששואל על המציאות עצמה. הנה כמה שאלות שמעסיקות אנשים: האם אלוהים נתן את התורה או לא? האם יש לאלוהים מטרה מסוימת בעולם? האם אלוהים אוהב דווקא עם מסוים, כמו ... לו מקום ואין לו זמן. לפי הלוגיקה הזו, משהו שמחוץ לזמן ולמקום דומה למשהו שאינו קיים. וכשהשכל לא יכול לדמיין אותו, אנחנו עומדים מול קושי לשייך לו את המילה ישנו. המציאות עצמה כאלוהים אז מה כן יש מחוץ למקום ולזמן? אם נבחן, נראה שהדבר היחיד שנמצא שם הוא המציאות בכללותה, או הכלום לפי צורת ביטוי מסוימת. למה ... כאלוהים. אז האם אפשר להגיד שהמציאות היא אלוהים? יש תפיסה שאומרת: אלוהים מחויב המציאות, כלומר, דבר שאי אפשר לדמיין שאינו קיים. ומה אי אפשר לדמיין שאינו קיים? המציאות עצמה. כי כל דמיון של אין מציאות הוא עדיין דמיון המתרחש בתוך מציאות כלשהי. לפי התפיסה הזו, אלוהים הוא המציאות האינסופית שמכילה בתוכה את ... חד הם. המציאות היא הדבר היחיד שלא ניתן לדמיין אי - קיומו, שכן גם אם ננסה לדמיין אין כלום, אז יש מציאות שמכילה אין כלום. מכאן, יש מי שיאמר: אם כך, אלוהים הוא המציאות עצמה. אבל המציאות לא מבדילה בין יהודים ללא - יהודים, בין צדיקים לרשעים, בין עבר לבין עתיד - היא פשוט מאפשרת את הכל. במובן הזה, מי שחוקר ...

... לדעה אחת שמאחדת בתוכה את כל הדעות השונות בבת אחת. האמת היא שקיימת ישות אחת בלבד, דהיינו, אני אחד. האני הזה היא המציאות עצמה ואפשר לקרוא לה גם אלוהים נשמת העולם הבורא וכיוב. לאני האחד הזה יש מעין מחשבה שבתוכה נמצא כל ... רק מהצד של האדם שנמצא בתוך המחשבה, שהוא אינו מבין את המהות שמהווה אותו ואת היקום כולו בכל רגע מחדש. מנקודת המבט של המציאות עצמה, אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. מנקודת המבט של האמת, קיימת רק ישות אחת שהיא האני היחיד שמהווה את הכל. האני הזה הוא ישות נצחית, הוא מעולם היה קיים ולעולם יהיה קיים, כי הוא המציאות עצמה אלוהים... בכל רגע ורגע, האני הזה חושב את המציאות כפי מה שהיא באותו הרגע. הסיבה של כל הסיבות ... השלם. יחד עם זאת, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המהות של הדברים שנמצאים בתוך המציאות, כך הוא מבין טוב יותר את המהות של המציאות עצמה שמהווה את הכל. אם ברצונו של האדם להבין את האני שחושב את המציאות, לשם כך עליו לנסות להבין את הדברים שאותם חושב אותו אני, דהיינו, להבין את המציאות עצמה. ככל שהאדם מבין טוב יותר את מה שיש בתוך המציאות, כך הוא מבין טוב יותר את המציאות. המציאות ... והנצחית שלו. מצד האמת כאשר האדם אומר אני רוצה, אני עשיתי וכולי, הכוונה האמיתית היא: האני האמיתי שלי, דהיינו, המציאות עצמה שחושבת את היקום כולו. מצד האמת כל מה שקורה לאדם, וכל מה שקורה בכלל, זה הכל רצון עצמי של האדם ...

... נדרש לשתף פעולה עם חוקים ומנגנונים שהיא מציבה. מה ההבדל בין אדם למציאות בנושא החנופה? היחידה בעולם שאינה מחניפה היא המציאות עצמה, משום שהיא לא צריכה שום דבר מחוץ לה. המציאות היא הישות החזקה ביותר, הכל - יכולה, ולכן אין לה שום סיבה להחניף או להתאים את עצמה לדבר אחר. בעוד האדם מחפש כל הזמן להשיג משהו מהמציאות ולכן עליו להחניף, המציאות עצמה אינה פועלת למען שום דבר אחר אלא רק למען הפעולה עצמה. כלומר, בניגוד לבני אדם שחיים תמיד עבור תכלית כלשהי, המציאות פועלת ... להפסיק להיות חנפן ולהיות איש אמת? אליעד כהן אומר שהדרך היחידה להפסיק להחניף ולהפוך לאיש אמת היא להתחבר לאמת הפנימית של המציאות עצמה. להיות איש אמת פירושו לבצע את הפעולות למען עצמן, ולא בשביל תוצאה חיצונית. כאשר אדם חוקר ומבין לעומק למה הוא עושה את מה שהוא עושה, למה יש לו רצונות מסוימים, ומה מניע אותו לפעולה, הוא מתחיל לחוות את החיים מנקודת המבט של המציאות עצמה. במצב כזה, הפעולות שלו נעשות ללא מטרה חיצונית אלא מתוך עצמן, בדיוק כפי שהמציאות פועלת ללא מטרה חיצונית. על ידי כך שהאדם ... בחנופה כדי להשיג משהו. מהי המשמעות העמוקה של חיבור לאמת? אליעד מסביר שהמשמעות העמוקה של חיבור לאמת היא להפוך להיות כמו המציאות עצמה. מי שמתחבר לאמת בצורה מלאה, חי את חייו כמו שהמציאות חיה את עצמה - ללא צורך להשיג תכלית מסוימת. הוא חווה כל פעולה וכל ... חנופה, מתוך חיבור ישיר ופשוט למציאות עצמה. במצב כזה, האדם אינו נדרש להחניף לאף אחד, כי הוא נמצא באחדות מלאה עם האמת של המציאות עצמה. אליעד מסכם ואומר שזו הדרך האמיתית לחיות חיים טובים ומאושרים, חיים נטולי סבל וחנופה, חיים של חופש ושלווה אמיתית. מהי ...

... של האדם. אליעד מדגיש שהרעיון הזה אינו מדויק ואפילו מוטעה, ומבהיר מדוע. הסיבה לטעות, לפי אליעד, היא ההבדל בין מה שהאדם תופס במחשבתו לבין המציאות עצמה שנמצאת מחוץ לאדם. אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם השולחן באמת היה נמצא בתוך המחשבה שלך, היית יכול לשלוט בו ולהזיז אותו לפי רצונך, ללא כל מאמץ פיזי. העובדה ... בפעולה פיזית ממשית. זאת משום שבמציאות קיימים אלמנטים שהם מחוץ לשליטת המחשבה של האדם. המחשבה רק יוצרת העתק של המציאות בתודעה, אך אינה מכילה את המציאות עצמה במלואה. מהי הטעות הנפוצה בהבנת המציאות? הטעות הנפוצה ביותר שאליעד מדבר עליה היא התפיסה שהמציאות כולה היא תוצר של מחשבת האדם. הוא מסביר שמדובר בטעות כי ... חלקים מהמציאות הנמצאים בתוך המחשבה של האדם, אך לא כל המציאות נמצאת שם. כלומר, בתוך המחשבה שלך קיים רק ייצוג או תמונה של המציאות החיצונית, אך המציאות עצמה חיצונית למחשבתך. לדוגמה, יש לך תמונה או מושג לגבי שולחן, אבל השולחן עצמו קיים מחוץ למחשבתך. המחשבה מאפשרת לאדם לתקשר ולהתחבר עם העולם החיצוני, אך היא איננה הופכת להיות העולם עצמו. מדוע אי אפשר לומר שאתה הוא כל המציאות עצמה? אליעד מוסיף ומחדד שהמציאות כוללת בתוכה את האדם, ולא להפך. המציאות עצמה גדולה יותר מכל אדם או מחשבה יחידה, ולכן אי אפשר לומר שהכל נמצא בתוך מחשבה פרטית שלך. לדבריו, אם אדם חושב שהוא מכיל את כל המציאות, הוא שוגה, מכיוון שאפילו ... מהמחשבה הפרטית שלך, ולמרות האינטראקציה בין מחשבה למציאות, אי אפשר להפוך את המציאות למחשבה בלבד. המחשבה תמיד תייצג חלק מהמציאות, אבל לא תהיה המציאות עצמה במלואה. האם המציאות בתוכי? האם אפשר להזיז דברים בכוח המחשבה? האם העולם קיים מחוץ למחשבה? איך מחשבה משפיעה על המציאות? מה הקשר בין חלום למציאות? האם אני ...