... תוצאות? מודעות עצמית למה חשוב לכתוב על נייר בזמן חקירה עצמית רגשית? אליעד כהן מסביר שבזמן חקירה עצמית רגשית, קיימת נטייה טבעית של המחשבה לקפוץ מנושא לנושא. אדם מתחיל לחקור נושא אחד, לדוגמה למה אני מפחד למות?, ומבלי לשים לב, הוא כבר עבר לשאלות אחרות כמו מה קורה אחרי המוות? או למה אמא שלי לא אהבה אותי?, וכך הוא מתרחק מהשאלה המקורית. הסיבה לכתוב על נייר היא כדי להיות ממוקדים יותר. ברגע שאדם רושם את השאלה שעליה הוא עובד, ... אלא אם כן ישנה ודאות מוחלטת במאה אחוז שללא חקירת הנושא החדש לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה המקורית. מתי נכון לעבור מנושא לנושא בחקירה עצמית? אליעד כהן מדגיש שלא תמיד צריך לעבור מנושא לנושא, אך לפעמים זה הכרחי. ... אם אין ודאות מוחלטת כזאת, עדיף להישאר ממוקדים בנושא המקורי. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה אני מפחד למות?, ומתחיל לחקור הנחות יסוד כמו מה קורה אחרי המוות?, עליו לוודא תחילה שהשאלה הזו אכן הכרחית לפתרון השאלה הראשונה. אליעד נותן דוגמה נוספת: אם ביקשו ממך לסדר שולחן, ... צריך לקחת הלוואה..., זו דוגמה קלאסית לפיזור מחשבתי וחוסר מיקוד. עדיף פשוט להישאר עם המשימה הראשונית, אלא אם כן באמת לא ניתן לסיים אותה ללא פתרון כל השרשרת. איך להימנע מפיזור מחשבתי ואסוציאציות לא קשורות? כדי להימנע מפיזור מחשבתי, ... כיוון שהוא טייל בין המון שאלות ולא התמקד באף שאלה ספציפית עד לסיומה. בדיוק כמו עובד שיש לו אלף משימות והוא מתחיל משימה אחת ובאמצע נזכר במשימה אחרת, בסוף היום הוא לא סיים אף משימה. פיזור מחשבתי ואסוציאציות בלתי מבוקרות מונעות את השגת המטרה ומבזבזות אנרגיה וזמן יקרים. מה התועלת במעבר מנושא לנושא בכל זאת? אליעד כהן מציין שבכל זאת קיימת תועלת במעבר בין נושאים, אך זו תועלת מוגבלת. הוא נותן דוגמה של אדם שנכנס לחדר כושר ומתחיל תרגיל אחד, ואז עובר לתרגיל אחר, ואז לעוד תרגיל נוסף. בסופו של דבר, הוא אולי עשה משהו מועיל, אך לא השיג את התועלת האופטימלית שיכל להשיג אם היה מתמקד בתרגיל אחד עד הסוף. באופן דומה, מעבר בין נושאים בחקירה עצמית אכן יכול לפתח את המוח ולעזור לאדם להתקדם במידה מסוימת, אך עדיין לא מדובר באידיאל. האידיאל הוא לבחור נושא אחד ולחקור אותו עד לפתרונו המלא. האם באמת הכל קשור להכל בחקירה עצמית? אליעד כהן מבהיר שלמרות שהכל נראה קשור להכל, בפועל לא תמיד חייבים לחקור כל ... הבעיה הראשונית?. למה אנשים לא רואים תוצאות בחקירה עצמית? הסיבה המרכזית שאנשים לא רואים תוצאות בחקירה עצמית היא שהם מתפזרים בין נושאים רבים מדי בלי להתמקד באף אחד מהם. לדוגמה, אדם חוקר למה אני רוצה את הבחורה הזו?, והוא ... לא אוהב את עצמי?, ואז שוב למחרת חוזר להתחלה, במקום להמשיך מהנקודה שעצר בה. חוסר עקביות כזה גורם לאיבוד התקדמות. לפי אליעד, אם באמת הייתה חובה לעבור לנושא אחר, לא היה צורך לחזור כל פעם אחורה מחדש. אם מישהו חוזר תמיד לשאלה המקורית, ... מגיע לתוצאות ברורות. איך להימנע מפיזור מחשבתי? למה חשוב לכתוב על נייר בחקירה עצמית? איך לחקור רגשות בצורה ממוקדת? מתי נכון לעבור נושא בחקירה עצמית? למה אין תוצאות בחקירה עצמית? חוסר מיקוד בחקירה עצמית, חוסר התמקדות בנושא אחד, איך ...

... טיפוליות איך מטפל יכול לא להרגיש רע מהבעיות של המטופלים? מטפל, בין אם הוא פסיכולוג, פסיכותרפיסט, מאמן או כל דמות אחרת המסייעת לאנשים, עשוי להרגיש לעיתים השפעה רגשית שלילית מהבעיות של המטופל. כאשר המטפל עוזר לאחרים, הוא נדרש להקשיב ... המטפל לא רואה את הסבל של המטופל כבעיה אמיתית, אלא כמצב מושלם. לדוגמה, אם המטופל אומר אני בדיכאון ורוצה למות, המטפל יכול לדמיין את עצמו חווה את אותם רגשות, אך לא להרגיש רע מהם. המטפל מבין שאין באמת רע במצב זה, אלא רק בהבנה שהמטופל מרגיש שהוא לא יכול לשנות את רגשותיו. למה המטפל לא צריך לשנות ... המצב. התפקיד של המטפל הוא להחזיר את המטופל לכוח הבחירה שלו, ולהראות לו שהוא יכול לשנות את המצב שלו מתוך תובנה שהכל מושלם כפי שהוא. מהו טיפול נכון? הגישה הנכונה בטיפול היא לא לנסות להציל את המטופל, אלא להוביל ... רגשותיו. מה חשוב לדעת על טיפול ממקום של הזדהות בריאה? הזדהות עם המטופל היא חיונית, אך צריך לעשות זאת מתוך מקום שבו המטפל מבין שהמצב של המטופל הוא לא רע או בעייתי, אלא שהמטופל פשוט שכח שהוא יכול לבחור ... המטפל טוב לא מרגיש רע מהבעיות של המטופל, משום שהוא מבין שאין בעיה אמיתית בסבל. הוא עוזר לו לא מתוך רחמים או רצון לשנות את מצבו, אלא מתוך רצון להחזיר לו את הבחירה והשליטה על רגשותיו. סיכום הדרך הנכונה שבה מטפל יכול לא להרגיש רע מהבעיות של ... אם העבודה שלו היא רק בשביל כסף, בלי עניין אמיתי, הוא לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. מטפל טוב באמת הוא אדם שנכנס לעומק הבעיה של המטופל, מרגיש אותה וחווה אותה כאילו היא הבעיה האישית שלו. הסכנה שבהזדהות רגשית ... היא שהמטפל צריך להגיע לתובנה שהמצב של המטופל הוא מושלם כפי שהוא. למשל, אם מטופל אומר אני בדיכאון ורוצה למות, המטפל צריך להיות מסוגל לדמיין את עצמו חווה את אותם רגשות, ועדיין להרגיש שלם עם זה. כלומר, להבין שאין באמת רע בכך שמישהו מרגיש רע. אם אתה כמטפל מסוגל לחשוב שהמצב של המטופל הוא מושלם כפי שהוא, אז גם כשאתה מזדהה איתו לחלוטין, זה לא פוגע בך. למה לעזור למטופל אם מצבו מושלם? אם באמת הכל מושלם ואין בעיה, למה בכלל לעזור למטופל? התשובה היא שהמטרה האמיתית של מטפל טוב היא לא לשנות את ... לא צריך להציל את המטופל, אלא להראות לו שהוא יכול לבחור. אם מטופל אומר אני שונא את החיים ורוצה למות, המטפל יכול להראות לו שהוא לא חייב להרגיש כך. הוא יכול לבחור בכך, אבל הוא גם יכול לבחור לאהוב ... בעצם משחרר אותו מהכבלים הרגשיים שלו. איך גישה כזו משנה את חוויית הטיפול? רוב המטפלים עובדים מהנחת יסוד שהמטופל באמת בבעיה, ולכן הם מרחמים עליו ורוצים להציל אותו. אך גישה זו שגויה, כי היא רק מחזקת את האמונה של המטופל שהוא במצב נורא. מטפל טוב באמת הוא כזה שמבין שהמטופל רק שכח שהוא יכול לבחור איך להרגיש, ולכן הוא עוזר לו להיזכר בכך. כשמטופל אומר אני בדיכאון כי עזבו אותי, רוב המטפלים ינסו להוציא אותו מהדיכאון, אבל מטפל טוב באמת יראה לו שהוא יכול לבחור אם להיות בדיכאון או לא. הוא יראה לו שאין בעיה אמיתית במצב שלו, אלא ... להראות לו את זה. הגישה הנכונה בטיפול: לא להציל את המטופל מטפל שלא מבין זאת מנסה להציל את המטופל מתוך רחמים, אבל מטפל טוב באמת לא מנסה להציל אף אחד. הוא פשוט מזכיר למטופל שהוא בעצמו יכול לבחור איך להרגיש, איך לחשוב ואיך לחיות. ... לו שהוא יכול לבחור. סיכום כדי שמטפל לא ירגיש רע מהבעיות של המטופלים שלו, הוא צריך להבין שהבעיות אינן באמת בעיות. הדרך להגיע לכך היא להיכנס לעולם הפנימי של המטופל, להזדהות איתו לחלוטין, אבל לא להרגיש רע מההזדהות, כי הוא מבין שאין באמת בעיה. כאשר מטפל מצליח להבין זאת, הוא יכול לטפל באחרים מתוך שלווה, ללא סבל וללא עומס רגשי. איך להיות מטפל טוב? איך להתמודד עם רגשות שליליים? מהי משמעות הבחירה החופשית? ... המציל, להציל את העולם, בודהיזם, גישות של מטפלים, איזה מטפל מומלץ? הזדהות מטופל מטפל, סכנות בטיפול באנשים, האם אני מתאים לטפל באנשים? להקשיב לבעיות של אנשים, אלוהים בא לטיפול, אלוהים מטפל באנשים, מורה רוחני מואר, המטפל כאלוהים, האם המטפל ...

... מהמשפחה, נידוי מהמשפחה, געגועים למשפחה, יחסים משפחתיים, איך להיות בלי משפחה? אני לבד בלי משפחה, בודד במשפחה למה אנשים מתגעגעים למשפחה, גם כשהיא לא טובה אליהם? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מרגישים געגועים למשפחה שלהם, אפילו כאשר היחסים במשפחה היו קשים ולא נעימים. יש אנשים שמתגעגעים למשפחה שנפטרה, למשל עקב אירועים קשים כמו השואה, אך יש כאלה שמתגעגעים למשפחה שהתנתקה מהם או נידתה אותם. הוא מסביר שהגעגוע הזה אינו תמיד למשפחה הממשית, אלא לתחושה, או לתמונה האידיאלית של משפחה שהייתה יכולה להיות להם. אנשים לא מתגעגעים למה שרע במשפחה, אלא לפנטזיה של אהבה ללא תנאים, תמיכה, ביטחון, ומישהו שתמיד יגן עליהם. התחושה שחסר משהו טוב ... לא יזדקק רגשית למשפחה ספציפית. הוא ירגיש מוגן ואהוב מעצם הקשר שלו עם המציאות עצמה. מה מיוחד בתחושת המשפחתיות לעומת קשרים אחרים? לדברי אליעד, משפחה מייצגת עבור אנשים קשר שמבוסס על אהבה ללא תנאים וקשר דם, שהוא משהו כביכול ... שמשפחה אמורה להעניק תחושת הגנה וביטחון, ואהבה שאינה תלויה בהתנהגותם או בתנאים חיצוניים. אולם אליעד מציין שלעיתים זה לא מתקיים במציאות, ומשפחות רבות מתפרקות או נכנסות למריבות ונתקים בדיוק בגלל שאותה אהבה ללא תנאים אינה באמת קיימת. האם המשפחה שלנו באמת שייכת לנו? אליעד מציג פרספקטיבה נוספת ועמוקה יותר שלפיה הגוף שלנו נולד מהגוף של ההורים, אך הנשמה של האדם קיימת ללא קשר להוריו. הוא מסביר שלפי תפיסה זו, ההורים אינם באמת ההורים של הנשמה, אלא רק של הגוף. במובן הזה, האדם היה קיים לפני שהוריו הביאו אותו לעולם, וימשיך להיות קיים גם לאחר מותם. באותה צורה, גם הילדים של האדם אינם באמת שלו אלא של גופם בלבד, משום שהנשמה שלהם אינה תלויה בו. תפיסה זו משנה את כל ההסתכלות על מושגי ... והתחושה של ניתוק או בדידות מגיעה רק כאשר האדם לא מרגיש את האחדות הזאת. מי שמצליח לאהוב את המציאות בשלמותה, ירגיש שהכל הוא משפחה שלו, ואז הוא לא יחפש באופן כפייתי קשר משפחתי ספציפי. מהי הדרך להפחית תלות רגשית ... משימה פשוטה, אבל אפשרית, ומי שרוצה ללמוד יותר לעומק על הדרך לעשות זאת, יכול למצוא מידע נוסף באתר. כיצד מתמודדים עם בדידות בתקופת החגים? אליעד מתייחס לתקופת החגים כתקופה שבה אנשים חשים בדידות במיוחד, מכיוון שיש דגש גדול על משפחתיות. הוא מסביר שהתחושה הזאת מגיעה ... אמורה להיראות משפחה ומרגישים רע אם אין להם את אותה תמונה אידיאלית. לדבריו, הפתרון הוא שוב, להפסיק לחשוב שמשפחה מסוימת היא מקור האושר, ובמקום זאת ללמוד לראות את כל המציאות כמשפחה. מי שמצליח בכך לא יחוש בדידות, אפילו בתקופת החגים. איך לאהוב את עצמי בלי תנאים? למה אני מתגעגע למשפחה שלי? איך להתמודד עם בדידות בחגים? האם המשפחה שלי באמת אוהבת אותי? מה לעשות כשאין לי משפחה? איך להרגיש טוב בלי משפחה? האם ההורים שלי באמת שייכים לי? לא מסתדר עם המשפחה שלי, קשרים משפחתיים, איך לא להתגעגע למשפחה? אין לי אמא, אין לי אבא, ...

שותפות / הקמת / פירוק שותפות - מהי המהות המעשית והרוחנית של שותפות? במאמר הזה נדבר על נושא שותפויות במובן הפשוט שלו, ... עניין השותפויות, נראה כי בעולם שלנו יש המון שותפויות שונות. כגון לדוגמה שותפות זוגית משפחתית לצורך ניהול קשר זוגי והקמת משפחה, או שותפות עסקית לצורך הקמת עסק וכיוב. והסיבה שיש בעולם שלנו שותפויות שונות, היא משום שטובים השנים מן האחד. דהיינו, האדם כוחו מוגבל. ולמרות ... את הכוח ואת היכולת והאפשרות ליצור שותפות כלשהי עם כוחות אחרים, כדי להיעזר בהם להשיג את המטרות שלו. ומצד האמת, כל שני כוחות בעולם שנעזרים זה בזה, הרי שגם כאן יש סוג של שותפות. וכאשר האדם נוסע לדוגמה ברכב, ... של שותפות. משום שהאדם בעצם לקח המון חלקים שונים, שהם כשלעצמם הם חסרי כל משמעות. והאדם הרכיב אותם בצורה מסוימת, דהיינו, יצר שותפות בין החלקים השונים של הרכב, ועל ידי זה נוצרה שותפות בין חלקי הרכב, וכך נוצרה עבור ... בכביש מנסים ליצור שותפות, הרי שזה יוצר תאונת דרכים. כך שלא תמיד כל צורת שילוב של שני כוחות, מובילה באמת למציאות שטובה יותר עבור רצונו של האדם. ולכן, לא תמיד רוצה האדם לעבוד עם שותפים. ולפעמים נוח יותר לאדם ... לעבוד דווקא בלי שותפים. כי לא תמיד כל שותפות יכולה לעזור לאדם. וכאשר האדם רץ, אם נצרף אליו שותף בדוגמת שק משא, הרי שהשותף הזה יגרום לאדם לרוץ יותר לאט. ולפעמים דווקא כוחו של שותף אחד, מחליש את כוחו ... ומי שהוא חכם שרואה את הנולד, ומי שהוא חכם שעיניו בראשו, הרי שבטרם שהוא נכנס לשותפות כלשהי, הוא תמיד מתבונן היטב גם על האפשרות של פירוק השותפות. כי מי שהוא כסיל שהולך בחושך, הוא יכול לדוגמה לקחת לעצמו משכנתא ... משכנתא וכיוב, הוא מראש לוקח בחשבון שאולי יהיו לו בעיות בהמשך הדרך. וכאשר האדם נכנס לשותפות, אם הוא לא מתבונן גם על מה יקרה במידה והוא ירצה בעתיד לפרק את השותפות, הרי שהדבר דומה לאדם שמתנדב מרצונו החופשי להיכנס לכלא, כדי ליהנות שם מאיזה ארוחה טובה. כי האדם הזה הוא רואה כרגע רק את הארוחה ... דבר חיובי שמאפשר לאדם למצוא חוויה אחרת. ואם האדם לא זוכר מראש שבחיים הכל זמני, אז כאשר שותפות כלשהי מתפרקת אצלו, אז הוא נכנס לסוג של טראומה. והוא מרגיש מנותק, תלוש, בודד, לחוץ וכיוב. ועד כדי כך שלפעמים כאשר מתפרקת לאדם שותפות כלשהי, כגון שותפות זוגית או כספית, האדם לפעמים מרגיש כאילו הוא עצמו או משהו בו מת. וזה משום שהאדם נקשר רגשית לאותו הדבר. אבל החכם שמבין מראש שלכל דבר יש סוף, על ידי זה לא ...

... שעדיין לא גילו אותה, ואולי בעתיד הקרוב היא תתגלה, אך יהיה מאוחר מדי לטפל בה. אנשים פוחדים מכך שאולי קיימת תרופה למחלה הזו שאם היו יודעים עליה מראש, היו יכולים להשתמש בה ולהינצל. מהי האנלוגיה של אליעד כהן לגבי ... שזו למעשה החרדה הבסיסית שיש לכל אדם, מפני שבמציאות כל אדם שנולד נמצא במצב של מחלה סופנית, כי כולנו נמות בסופו של דבר. ההבדל היחיד הוא שהמוות של אנשים בריאים כביכול הוא פחות ברור ופחות קרוב בעיניהם. מדוע החרדה ממחלה סופנית נכונה עבור כולם לפי אליעד? ... שאדם חש לגבי מחלה סופנית היא אוניברסלית ואמיתית לגבי כל אדם. כל בני האדם למעשה נמצאים במצב שבו אולי קיימת תרופה כלשהי שיכולה להאריך את חייהם, אבל הם פשוט לא יודעים על קיומה. הוא נותן דוגמה מוגזמת: יכול להיות שאם עכשיו מישהו יאכל זכוכית, דווקא הזכוכית הזו תציל אותו מהמוות. כמובן, זה נשמע מוזר, אך באופן תאורטי זה יכול להיות נכון. בכל זאת, רוב האנשים לא יחיו בחרדה מהשאלה ... תרופה ספציפית, אין שום טעם או צורך לנסות לפתור בעיה שאינה ידועה. כלומר, אם האדם אינו יודע על מחלה מסוימת, עליו פשוט לקבל שהוא לא יודע, ולהמשיך הלאה. זו גישה שנועדה להפחית חרדה על ידי קבלת חוסר הידיעה כמצב טבעי ולא מאיים. אליעד מדגיש שזו הדרך בה אנשים רגילים חיים את חייהם ללא חרדה מתמדת מפני מחלות או תרופות בלתי ידועות. למה אנשים מפחדים ממה שהם לא יודעים? לפי אליעד כהן, הסיבה שאנשים פוחדים ... החידה הזו, דבר שיוצר חרדה. הוא מסביר שהפחד ממחלות בלתי ידועות דומה לפחד מכל אפשרות תאורטית אחרת, כמו אולי קיימת תרופה בירח, שאם נטוס לשם וניקח אותה נחיה יותר שנים. אדם לא חווה חרדה מכך פשוט כי הוא לא ... הוא לקבל את העובדה שאינך יודע הכל, ושחוסר הידיעה הזה הוא נורמלי וטבעי. הפחד יכול להתקיים רק אם האדם מתעקש לפתור את מה שהוא לא יודע. אם האדם יאמץ את התפיסה שהוא אינו צריך לנסות לפתור בעיה כלשהי כל עוד הוא לא יודע עליה, הוא יוכל לחיות ללא חרדה מתמדת. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שההתמודדות עם החרדה מפני מחלות לא ידועות או סופניות צריכה להיעשות על ידי קבלת העובדה ... ידועות מה לעשות עם פחד ממחלה סופנית? התמודדות עם חוסר ודאות למה אנחנו מפחדים מהלא נודע? האם יש תרופה למוות? חרדות קיומיות? ש: גם ככה לא משנה לי אם אני לא. אליעד: אני אגיד לך מה קורה לאדם שסובל ... יפה אז אני אגלה לך סוד החרדה הזאת נכונה לגבי כולם כי לכולנו פה יש מחלה סופנית כולנו בסוף נמות ומאוד יכול להיות שיש איזו תרופה איפשהו שאם נחפש אותה נחיה יותר, כאילו הפחד שלו הוא רלוונטי גם למישהו ... אחד ואחד מפה ברגע שהוא נולד הוא חולה, ממה הוא מפחד? הוא מפחד שאולי יש לו מחלה שתגרום לו למות ואם הוא יעשה משהו זה יגרום לו להינצל. כולם פה הולכים למות וכולם פה יכול להיות שאם איזה משהו שהם יעשו שיגרום להם להינצל, זה נכון או לא נכון? ש: כן. ... תאכלי את הזכוכית תקשיבי את רואה את הזכוכית הזאת יכול להיות שאם את עכשיו תאכלי אותה זה יציל אותך מהמוות, יכול להיות תיאורטית? יכול להיות אז אולי תהיי עכשיו בספק אם את צריכה לאכול זכוכית או לא, אבל למה את לא חרדה מזה? כי את אומרת טוב זה החיים חיים בסוף מתים, אני כרגע לא יודעת על מחלה אז אני לא אנסה לפתור אותה כי אני לא יודעת שהיא קיימת וזהו. נכון הוא צריך לדעת אוקי אז אם אני לא יודע אני לא יודע כי גם אנחנו הוא חושב ... גם אנחנו פה יכול להיות שיש תרופה שתאריך את החיים שלנו שאנחנו לא יודעים על קיומה, אז איך אנחנו מתמודדים עם זה? פשוט אנחנו מבינים שכרגע אתה לא יודע לא יודע זהו כאילו מה.

... האישית שלך, ולכן יש דברים מסוימים שאתה נהנה מהם יותר ודברים אחרים פחות. לדוגמה, כשאדם צופה בסרט, ישנן סצנות שגורמות לו להרגיש טוב יותר מאחרות. הסיבה לכך היא שכל סצנה משקפת לאדם תהליך מחשבתי מסוים. סצנה אחת עשויה להיתפס כיציבה ומאוזנת ולכן משקפת יציבות, שהיא דבר שהאדם מעדיף, בעוד שסצנה אחרת עשויה להיתפס כעקומה ולא יציבה ולכן גורמת לו לאי נוחות, מפני שהאדם רוצה להרגיש יציבות ולא חוסר יציבות. אליעד מביא דוגמה נוספת על הסתכלות בתמונה: למה אנשים אוהבים תמונה אחת יותר מתמונה אחרת? הוא מסביר כי כל צורה שהאדם רואה משקפת משהו אסוציאטיבי עמוק יותר. למשל, אדם אחד יכול לראות קו ישר ולחוות אותו כהתגלמות של שלמות, יציבות ואלוהות, ואדם אחר יכול לראות באותו הקו ישר דווקא הגבלה וחוסר דינמיות, ולכן יעדיף צורה עקומה או דינמית ... קשורה הידיעה שאתה אלוהים לתחושת ההנאה שלך בחיים? לדברי אליעד, תחושת ההנאה המוחלטת, שאינה תלויה בשום גורם חיצוני, מגיעה מתוך הידיעה הפנימית והוודאית שאתה אלוהים. כאשר אדם שוכח שהוא אלוהים, הוא מרגיש מופרד, חלש, ומופעלת עליו אלימות. הוא חווה דברים ככפויים עליו, דבר שגורם לסבל. לעומת זאת, כשאדם זוכר ויודע שהוא אלוהים באמת, הוא חווה את כל האפשרויות באופן מוחלט ושלם - כולל יציבות וחוסר יציבות, טוב ורע, התחדשות וחוסר התחדשות. במצב כזה, כל סיטואציה הופכת למקור של הנאה, כיוון שהאדם מזהה בכל דבר את השלמות האלוהית. לדוגמה, כשאדם מתבונן בקיר ריק הוא עלול להרגיש שעמום, מכיוון שהוא תופס את עצמו כאדם מוגבל שאין לו התחדשות אינסופית. לעומת זאת, כשאותו אדם תופס את עצמו כאלוהים, הקיר הריק הופך למקור של התחדשות אינסופית, משום שהחוויה של אלוהים כוללת ... וחוסר ודאות, ולכן היא אינה מאפשרת הנאה שלמה ואמיתית. רק כאשר האדם יודע בוודאות שהוא אלוהים, הוא יכול ליהנות באמת מכל דבר שקורה לו, בלי ספקות ובלי פחדים. הוא מביא את דברי רבי נחמן מברסלב, שאומר כי כל החסרונות ... האדם מבין אותה. אם האדם יודע באופן מוחלט שהוא אלוהים, הוא לעולם לא יחווה חיסרון, וכך הוא יוכל ליהנות באמת מכל מצב ומכל חוויה. מה מונע מהאדם לחוות הנאה מוחלטת באופן קבוע? אליעד מציין כי מה שמונע מהאדם ליהנות באופן קבוע הוא הפער בינו לבין התפיסה שהוא אלוהים. האדם מתאמץ ומנסה להבין דברים כדי להתקרב לידיעה הזאת. אליעד מסביר את דברי רבי נחמן, שטען שיש מצבים שבהם האדם מרגיש שמרים במוח, מחשבות מטרידות וחוסר שקט שמונעים ממנו להיות רגוע וליהנות באמת. רבי נחמן טען שהוא אינו יודע בדיוק מה צריך לקרות כדי שהמחשבות האלו ירגעו, אך ברור שזה קשור לתהליך פנימי שבו האדם מצמצם את הפער בינו לבין אלוהים. רבי נחמן אף אמר שאין הבדל אמיתי בין חיים למוות או בין העולם הזה לעולם הבא, ורק התפיסה המנטלית של האדם יוצרת את ההבדל הזה. לכן, אליעד מציע לאדם ... כבר תוצאה של הפרדה מחשבתית בין דברים שקורים באופן מסוים לבין דברים אחרים. אליעד מסביר שאם האדם היה מבין באמת שאין שום סיבה, אז הוא היה יכול ליהנות באופן מוחלט מכל צורה שבה הדברים מתרחשים, בלי צורך להצדיק אותם או למצוא להם משמעות. ברגע שהאדם מבין שאין סיבה, הוא משתחרר מהסבל ומהמרדף אחרי הסברים, ...

קארמה, חוק הסיבה והתוצאה, שכר ועונש, סיבה ותוצאה, סיבתיות, סמסרה, כל דבר הוא סיבת עצמו, רשימו

... אותו, תחווי סבל. אם יש משהו שאת כן רוצה אותו, תחווי אושר. אליעד מסביר כי בחיי היום יום אנשים מתמקדים בעיקר בבעיות החיצוניות - בדברים שקורים, באירועים, בנסיבות החיים - אבל הם שוכחים שהמקור האמיתי לכל תחושות הסבל והאושר הוא ברצון עצמו. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה: אם מישהו מתעורר בבוקר ורוצה להקשיב למוזיקה, ועושה זאת - הוא חווה אושר. אם הוא לא רוצה לעבוד ונאלץ ללכת לעבודה - ... את צריכה לשאול את עצמך בכל פעם שמשהו מציק לך: למה אני לא רוצה את זה?. על ידי חקירה מתמדת זו, את מתחילה להבין את שורש ההתנגדות שלך למציאות. הוא מסביר שאם את באמת לא היית רוצה משהו לחלוטין, לא היית יכולה לשאת אותו. למשל, אדם שסובל מכאב פיזי או נפשי קיצוני מאוד, עד כדי כך שהוא באמת לא יכול להכיל אותו - יאבד את הכרתו, או אפילו ימות. אם את ממשיכה להתקיים, למרות שאת סובלת, סימן שבתוך תוכך את עדיין מוכנה ורוצה להכיל את הסבל הזה ברמה מסוימת. הוא נותן דוגמה קיצונית: אם המחשבה על ללכת לעבודה היתה באמת בלתי נסבלת עבורך, עד כדי כך שהיא היתה דומה לכאב של ניסור הגוף שלך, לא היית מסוגלת לחשוב עליה ... שאת כן יכולה לחשוב על זה, מעידה שיש חלק בתוכך שכן מוכן לסבול את המצב, ואפילו רוצה אותו במידה מסוימת. האם את באמת לא רוצה לסבול או שיש בתוכך חלק שרוצה לסבול? אליעד מעמיק עוד יותר ואומר שאם אדם באמת לא היה רוצה לסבול בכלל, הוא גם לא היה סובל. במילים אחרות, כדי לחוות סבל, את חייבת לשכוח שאת ... שאם היית זוכרת שאת רוצה לסבול - לא היית סובלת, כי אז הסבל היה הופך לרצונך, וההתנגדות אליו היתה נעלמת. הוא מדגים זאת באמצעות דימוי של חומצה צורבת: אם באמת לא היית רוצה לסבול, אפילו טיפה קטנה של סבל הייתה בלתי נסבלת עבורך. מכיוון שאת עדיין מצליחה לסבול את ... (10%, 50%, 90%) ואומר שאם את אומרת אני לא רוצה לעבוד ב - 90% - המשמעות היא שיש 10% מתוכך שכן רוצה את העבודה. בסופו של דבר, את תמיד נמצאת במצב שבו הרצון שלך חלקי: חלק ממך רוצה וחלק ... ביותר. אם את חושבת שאת לא מקבלת משהו, סימן שאת פשוט לא מודעת לרצונות האמיתיים שלך. אם משהו לא מתקיים, זה כי בתוך תוכך את לא באמת רוצה אותו בצורה מוחלטת. הוא מביא כדוגמה אדם שמבקש שכר של 100 שקלים ומקבל בדיוק 100 שקלים - אין ... הרצון שלך לסבול או לחוות חוסר שביעות רצון הוא חלק בלתי נפרד מהרצון הכולל שלך כישות אינסופית. אם את באמת מזדהה עם המחשבה הזו שאת אלוהים, שכל דבר שקורה הוא בעצם ביטוי של רצונך שלך, אז לא תרגישי יותר סבל, כי שום דבר לא באמת מתנגד לרצונך. הוא מבהיר שבעצם כל הסבל שלך נובע מכך שאת מתנגדת לעצמך, או יותר נכון - מתנגדת לעובדה שיש לך רצונות מסוימים. אם תפסיקי להתנגד לעובדה שאת רוצה את מה שקורה לך, תפסיקי לסבול. איך אפשר ...

... דבר והיפוכו, הכל שווה, הכל אחד, אולי ההפך הוא הנכון, אחדות ונפרדות מה המשמעות של לא לדעת שום דבר באמת? אליעד כהן מסביר על מצב מיוחד של לא לדעת שום דבר. לא מדובר כאן על חוסר ידע רגיל או ... אי אפשר להגיע להגדרה מוחלטת וברורה של שולחן, מכיוון שכל הסבר דורש הסבר נוסף, וכך לעולם לא תהיה לך באמת הבנה מלאה של המושג. המשמעות של כל דבר נשענת על דברים אחרים, ולכן שום דבר לא ברור עד הסוף. ... אין לזה תשובה מוחלטת. כל תשובה שתיתן נשענת על משהו אחר, וכך אתה ממשיך עד אינסוף ללא תשובה. אם באמת תתעקש למצוא תשובה מוחלטת, בסופו של דבר תגיע להבנה שאין תשובה, וזה יוביל אותך למצב שבו אתה כבר לא ... מגביל את עצמו. האדם הזה לא יכול להשתנות, כי אין לו סיבה אמיתית לפעול בעולם. הוא לא מסוגל להשתתף באמת במשחק החיים. לעומת זאת, אחדות אמיתית היא מצב שבו האדם באמת לא יודע שום דבר, לא יודע להבדיל בין טוב לרע, בין משנה ללא משנה. רק במצב הזה יש חופש ... לא מסוגל לפעול, כי אין לו מוטיבציה לשנות. הוא כבול בתוך המחשבה שהכל חסר משמעות. אליעד מדגיש שכדי להיות באמת חופשי, אתה צריך להגיע למצב שבו אתה לא יודע אם הדברים משנים או לא משנים. כלומר, לא להכריע בכלל, ... מלופ של סבל, אליעד מציע לבדוק לעומק את כל הסיבות לכך שמשהו מסוים משנה לך. לדוגמה, אם אדם מפחד למות, הוא צריך לבדוק לעומק את הסיבות שבגללן הוא מפחד למות וגם את הסיבות ההפוכות - למה לא לפחד למות. כשמגיעים להבנה מלאה ב - 100% של שתי האפשרויות ההפוכות (אני 100% מפחד למות ואני 100% לא מפחד למות), בעצם כבר לא יודעים מה נכון. כשהשכל לא יכול להכריע בין ההפכים, נוצרת חוויה של חוסר ידיעה מוחלטת, שמפסיקה ... כשאתה מנסה להבין עד הסוף את כל האפשרויות, אתה מגיע למצב שבו אין הבדל בין האפשרויות, ולכן אין לך באמת ידע או הכרעה סופית. מי שיודע הכל לא יודע כלום, כי כל ההגדרות מתבטלות. איך להגיע לחוויה של הכל שווה באופן מעשי? כדי להגיע לחוויה של הכל שווה, אליעד ממליץ לקחת נושא שמטריד ... למה את לא רוצה את זה. כששתי התשובות יהיו ברורות לך באופן מוחלט, כבר לא תוכלי לדעת אם את באמת רוצה או לא רוצה, ואז זה יהיה שווה לך. במצב הזה לא משנה מה יקרה, תהיה לך שלווה מוחלטת. ... עונג והחוויה של הכל שווה? אליעד מסביר שגם חוויות בסיסיות כמו כאב או עונג אינן מוחלטות. אם כאב היה באמת רע מוחלט, לא היינו מסוגלים לשאת אותו בכלל. העובדה שאנו יכולים לסבול כאב מסוים מוכיחה שהוא לא רע באופן ... הכל בסופו של דבר שווה ולא מוגדר. מהי הדרך להגיע למצב של אחדות מוחלטת? הדרך שאליעד מציג היא בדיקה מתמדת של ההפכים, עד שמגיעים להבנה שכל דבר והיפוכו נכונים באותה מידה. רק כשהשכל מגיע למבוי סתום ולא יכול יותר להכריע, מתרחשת חוויית האחדות המוחלטת והחופש האמיתי שבו אין שום הגדרה, והכל אפשרי בו - זמנית. איך להגיע לאחדות מוחלטת? מה ...

... עצמית מה ההבדל בין השאלות למה אני סובל ו - למה אני לא רוצה לסבול? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר את ההבדל המשמעותי בין שתי שאלות מרכזיות שמעסיקות את האדם בעת חוויית סבל. השאלה הראשונה היא למה אני סובל? ... שאלות אלו מובילות לתובנות שונות לגבי מקור הסבל וכיצד ניתן להתמודד עמו. אליעד מסביר כי השאלה למה אני סובל? מתמקדת במציאת הסיבה לסבל, מה שמעורר את הרעיון שייתכן כי הסבל הוא משהו שמטבעו אנו לא רוצים להרגיש. השאלה הזו ... אם אדם רעב ושואל את עצמו למה אני סובל מזה?, השאלה מניחה שהרעב הוא רע, והמטרה היא להימנע ממנו. לעומת זאת, השאלה השנייה, למה אני לא רוצה לסבול?, שואלת את האדם למה הוא מתנגד למצב הסבל עצמו. אם אדם רעב, במקום לשאול למה רע לי?, הוא יכול לשאול למה אני לא מקבל את ... לסבול משנה את גישת האדם לסבל? אליעד מציין כי כשאדם שואל למה אני לא רוצה לסבול?, הוא לא רק מתמודד עם הצורה של הסבל, אלא גם עם התפיסה הבסיסית של מה זה סבל? והאם הוא באמת רע או לא. בכך, האדם יכול לשנות את ההתמודדות עם החוויה. לדוגמה, אם אדם מוצא את עצמו רעב, הוא ... בתפיסות יסוד, מאפשרת לאדם להפסיק את המאבק הפנימי נגד תחושת הסבל ולהתנסות בחוויה אחרת. למשל, אם אדם לא פוחד למות מרעב, הוא עשוי לשנות את גישתו כלפי האוכל והסבל שבא עם הרעב. הוא עשוי להגיע למקום שבו הסבל כבר ... הוא נשאר במצב שבו הסבל נתפס כמשהו שלילי ומחויב. אולם כאשר הוא שואל אז מה אם רע לי? הוא מתחיל להטיל ספק בשורש עצמו של הרע. הטלת ספק כזו משנה את כל ההתמודדות של האדם עם העולם, משום שהיא ... כמו למה אני לא רוצה לסבול? ו מה זה אני? מובילות לתובנות עמוקות יותר על מהות העצמי. ברגע שאדם מתחיל לשאול את השאלות הללו, הוא מתחיל להבין שהרצונות וההעדפות שלו אינם מחויבים, ושהם יכולים להיות נתונים לשינוי. השאלה מי אמר שאני רוצה את זה? או מי אמר שאני צריך לסבול? פותחת בפני האדם אפשרות להתבונן על הרצונות שלו באופן אובייקטיבי, ולבחון אם הם באמת שלו, או שמא הם תוצר של אמונות ותפיסות שספג לאורך החיים. מהו התהליך שעובר האדם כשהוא מטיל ספק בשאלות ... דרך השאלות הללו, האדם עשוי להיווכח שהרבה מהסבל שהוא חווה נובע מהתנגדותו להרגיש רע, ולא מהסבל עצמו. ברגע שהוא מתחיל לשאול למה אני לא מוכן לקבל את הרע? הוא מתחיל להבין שהסבל עצמו לא בהכרח רע - מה שגורם לסבל זה ההתנגדות אליו. כך, תהליך זה מאפשר לאדם לשחרר ... יודע מה תרויח אם תגיע למצב שלא יהיה אכפת לך שאתה לא סובל מרעב? לדוגמה, אתה לא תפחד יותר למות ברעב. אחד הפחדים המרכזיים בחיים של האדם, שהוא מפחד למות ברעב. אתה אומר, מקסימום לא יהיה לי מה לאכול, אני יושב תחת העץ עד שאמות. אם לא אכפת לך לסבול, אתה תחווה חוויה אחרת. שאלה: מה זה להטיל ספק? אליעד: להטיל ספק, פירושו, להתבונן ... למה כל הטלת ספק הופכת את האפשרי למחויב? כי הטלת ספק זה לקחת דבר שחשבת שהוא לא אפשרי ואתה מתחיל לחייב אותו. יש אני לא רוצה להרגיש רע, ועליו יש, אני מרגיש רע כי אני רעב. ואז אתה שואל, ... מוביל לשאלות בסיסיות יותר. מה ההבדל, שאם אתה תשאל למה אני לא רוצה לסבול, שכאשר תגיע לשאלות הפנימיות, אז באמת תשאל אותן. זה יבוא מתוכך, לא בגלל שאני לימדתי אותך לשאול.