האם יש סיבה לחיות? למה לחיות? מה הסיבה לחיות? רצון לחיות, רצון למות, רצון להתאבד, סיבה למה לחיות, סיבה למה לא להתאבד, לא רוצה לחיות, רוצה למות, לשכנע מישהו לא למות, לשכנע מישהו לא להתאבד, למה לא למות? האם יש סיבה אמיתית לחיות או למות? כאשר בן אדם שואל את עצמו למה לחיות, הוא מחפש משמעות או סיבה שתיתן לו כוח להמשיך. אליעד כהן מציג בהרצאה את השאלה החשובה והעמוקה הזו: האם קיימת בכלל סיבה מוחלטת לחיות? אליעד מסביר שלשאלה זו אין תשובה מוחלטת, אלא רק תשובות יחסיות, זמניות וחלקיות. הוא נותן ... לכך שאנשים יכולים לתת תשובות כמו: לחיות כדי ליהנות, להגשים את עצמך, לעשות חיים או למצוא אושר. אך מיד מתעוררות שתי בעיות מרכזיות עם התשובות האלה: מה קורה אם האדם לא מצליח ליהנות מהחיים? מה קורה אם הוא באמת סובל ולא מסוגל לעשות חיים? גם אם הוא מצליח ליהנות או להגשים את עצמו, עדיין הוא יכול לשאול: ובשביל ... תשובה שניתן תהיה חלקית בלבד, שכן תמיד יהיה ניתן להמשיך לשאול ולמה זה? או בשביל מה? הוא מבהיר שלא קיימת תשובה שיכולה לסגור הרמטית את השאלה ולמנוע כל שאלה נוספת. זו נקודה קריטית להבנה: כל תשובה לשאלה למה לחיות? תהיה יחסית בלבד, לא מוחלטת. אם אין סיבה לחיות, האם כדאי למות? אליעד מתמודד עם המחשבה של אנשים שחושבים: אם אין סיבה אמיתית לחיים, אז אולי עדיף כבר למות? הוא מסביר שהמחשבה הזאת נובעת מחוסר הבנה עמוקה של השאלה. הוא מדגים את זה כך: בן אדם קם בבוקר, רע לו מאוד, והוא חושב שאם הוא ימות, הוא יפתור את הבעיה. אבל אז הוא תוהה האם יש סיבה שבכלל יחיה, ולכן הולך לחקור את השאלה. הוא שואל אנשים ולא מוצא תשובה מספקת. כשהוא מגיע למסקנה שאין באמת סיבה, הוא עלול לחשוב שעכשיו כבר מותר לו למות. אבל אליעד מדגיש שזה לא נכון: אם בן אדם יגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות, באותו רגע הרצון למות ייעלם, כי אם אין סיבה מוחלטת לחיות, אז אין גם סיבה מוחלטת למות. למעשה, הרצון למות נובע מההנחה הסמויה שיש משמעות כלשהי, שאם החיים רעים אז כדאי למות כדי להפסיק לסבול. אם המשמעות באמת תיעלם לחלוטין, האדם לא ירצה להתאבד, אלא יהפוך לפסיבי, אדיש ומנותק, הוא כבר לא יתאמץ לעשות שום דבר - לא למות ולא לחיות. מדוע אנשים רוצים להתאבד ומה הטעות שלהם? אליעד כהן מסביר שהסיבה שאדם רוצה למות היא תמיד בגלל שהוא סובל או חווה חוסר משמעות בחייו, והוא מניח שבמוות הסבל או חוסר המשמעות ייעלמו. לדוגמה, אדם שמתעללים בו רוצה למות כי אז הוא מאמין שההתעללות תיפסק. אך זאת טעות, כי המוות לא מבטיח פתרון או הקלה. אף אחד לא באמת יודע מה יש לאחר המוות, יכול להיות יותר טוב, אך גם יכול להיות גרוע יותר, ויכול להיות שלא ישתנה שום דבר. אדם שחושב כך עושה טעות לוגית פשוטה: הוא מניח שאם בחיים רע, אז במוות יהיה טוב יותר, בלי שיש לו כל וודאות לכך. כדי להסביר זאת בצורה ברורה יותר, אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם שרצה להתאבד אך לא עשה זאת מפני שהייתה לו סיבה מסוימת, למשל בגלל שאסור לו מבחינה מוסרית או דתית. אותו אדם לא התאבד בגלל סיבה ספציפית חיצונית, כגון חוק או ... חלקית להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות? אליעד מסביר הבדל חשוב מאוד בין אדם שחושב שאין סיבה לחיות לבין אדם שבאמת מבין שאין סיבה לחיות. אדם שבאמת הבין שאין שום סיבה לחיות, לא יהיה מוטרד בכלל מהשאלה אם להתאבד או לא. הוא יהיה במצב פסיבי. לעומת זאת, אדם שמוטרד ומתייסר ורוצה למות, זהו סימן שהוא עדיין מחפש משמעות או מניח שישנה משמעות, ולכן הוא עדיין סובל ומוטרד. אליעד מסביר שאם באמת אין סיבה מוחלטת לחיים, אז אין גם סיבה מוחלטת למות, ולכן הרצון למות הוא סימן שהאדם עדיין לא הבין באמת שאין משמעות. הרצון למות מעיד שהאדם לא הגיע לתובנה האמיתית והעמוקה שאין סיבה אמיתית לחיים. אם הוא היה מגיע לתובנה הזאת באמת, הוא היה נעשה שווה - נפש לגמרי, ולא היה מתייסר או מוטרד כלל מהשאלה אם לחיות או למות. למה לא צריך לפחד להודות שאין סיבה מוחלטת לחיות? אליעד כהן מסביר שאין צורך לפחד מההכרה שאין סיבה מוחלטת לחיות, כי ברגע שאדם באמת יכיר בזה, הוא לא ירצה למות ולא יזיק לעצמו בשום צורה. הרצון לפגוע בעצמך או למות הוא תמיד תוצר של חשיבה לא שלמה ולא נכונה. דווקא ההבנה שאין משמעות מוחלטת לחיים ולמוות היא המפתח לשקט נפשי אמיתי ולמצב של איזון ושלווה. למה לא להתאבד? האם יש משמעות לחיים? איך לשכנע מישהו ...

... אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון לעשות פעולה מסוימת, ואיך אפשר להבין את המניעים האמיתיים שמאחורי התנהגות של בני אדם? מדוע אנשים נמשכים לפעולות מסוימות ודוחים אחרות? אליעד מפרט תחילה שהאדם פועל מתוך רצון, והרצון הזה נובע מתחושת חיסרון. כאשר האדם מרגיש שחסר לו משהו, בין אם זה אוכל, כסף, מערכות יחסים, הצלחה או אושר, החיסרון הזה ... היה לו את החיסרון, לא היה לו שום דחף לפעול. איך עובדת מערכת השיקולים שמאחורי קבלת החלטות? כאשר אדם מתלבט בין כמה אפשרויות, הוא תמיד יעדיף את האפשרות שתביא לו יותר תועלת או שתמלא לו את החיסרון בצורה טובה ... כהן מסביר שקיימות שתי מוטיבציות בסיסיות לפעולה: מוטיבציה חיובית - אדם פועל כדי להשיג דבר מסוים שהוא רוצה בו, מתוך משיכה לדבר עצמו. מוטיבציה שלילית - אדם פועל כדי לברוח או להתרחק מדבר שהוא לא רוצה בו, מתוך דחייה לדבר מסוים. לדוגמה, אדם יכול לעבוד קשה כי הוא רוצה להשיג עושר (מוטיבציה חיובית), או כי הוא מפחד מעוני ומחוסר ביטחון (מוטיבציה שלילית). כיצד אפשר לזהות את המניע העמוק שמאחורי פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר ... היא ניסיון למלא חיסרון או לצאת ממצב של חוסר נוחות כלשהי. כיצד נוצר המניע מלכתחילה? אליעד מסביר שהמניע נוצר מתוך הפרדה בין טוב ורע שהאדם יוצר בתוך עצמו. כשאדם מחליט שמשהו אחד טוב עבורו ומשהו אחר רע עבורו, הוא ... שוקולד ולא טעים לו ירקות, נוצר אצלו חיסרון ביחס לשוקולד, והוא פועל להשיג אותו ולהימנע מהירקות. האם אפשר לפעול מתוך מניע נייטרלי? אליעד מדגיש שלא קיים מצב שבו האדם פועל ללא מניע טוב או רע. כל פעולה קשורה בהגדרה ... לאדם לפעול? מוטיבציה חיובית ושלילית איך לזהות את המניע האמיתי? מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם ... מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון ... היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש שולחן, קיר, מקום וזמן, אך ... עשוי מאין, איך ייתכן שאנו תופסים אותו כמשהו? יש הטוענים שפעם היה רק כלום ואחר כך נהיה משהו, אך האמת היא שגם עכשיו, בשורש העמוק, הכל עשוי מאותו כלום. מצד אחד רואים את ההפרדה (שולחן, קיר), מצד שני יודעים ... בשיחה נושא המדיטציה: - יש הטוענים שבמדיטציה משתיקים מחשבות או ממקדים אותן. - אליעד מסביר שלמעשה אי אפשר להפסיק באמת את המחשבה, אפשר רק למקד אותה או להיות פחות מודעים לה. - בעוד שחלק מהאנשים מנסים לעבור למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין ... מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת מאיץ החלקיקים, שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה ... כחוויה בתוך השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל אחד. כיצד השכל והאגו יוצרים סבל ומונעים מיקוד? יש אדם שאומר שהוא רוצה דברים רבים ולא יודע במה להתמקד, או שמתקשה להתרכז. אליעד מסביר שלמעשה, כל הרצונות החיצוניים מובילים לתסכול, כי תמיד חסר עוד משהו. השכל גורם לאדם להאמין שאם ישיג דברים בעולם, יימלא חיסרונו. אך בפועל, הוא לא נעשה שבע רצון באמת. הרצון הפנימי ביותר הוא להפסיק לחוש חסר, כלומר, להפסיק לרצות, או לחוות את המצב שבו אין הבדל בין רצון ... הרצון שלנו וכיצד הוא קשור לאין בחירה? חלק מן האנשים כבר התחילו לחוות את חוסר השליטה ברצון (אני לא באמת בוחר לרצות), אך הם אינם נמצאים בזה כל הזמן. אליעד מציע להמשיך לחקור את האמת: האם באמת יש לי בחירה, או שאינני שולט ברצון שלי? לחקור זאת עד הסוף יביא בסופו של דבר לחוויה שאני והבחירה ... שטועה לחשוב שהוא צודק, לבין מי שרואה את הפרדוקס? אליעד טוען שיש מורים רוחניים או מקובלים החושבים שיש בידם האמת. אך אם אדם באמת הגיע לטופ, הוא היה רואה שאין טופ להגדיר, כי הכל אחד ואין אפשרות לעצור באיזו מדרגה. מי שחושב שהוא ... את השכל? יש שמעלים את הרעיון שבעלי חיים אינם מסתבכים במחשבות ורצונות עמוקים ולכן אין להם סבל. אמנם, להיות באמת ללא שום שכל משמעותו לחיות כמו רהיט, ללא שום רצון לנוע, אפילו לא לקום או לאכול. זה לא פרקטי, ואף לא באמת פותר את שורש הבעיה. מצד שני, שימוש נכון בשכל עד קצהו מביא לתובנה שכל ההפרדות אינן מוחלטות, ואז אין ... רוצה ללכת לפאב, אך הוא לא הולך, ומרגיש תסכול. למעשה, הוא מבין בתוכו שגם אם ילך, לא יהיה מאושר באמת. לכן הוא לא מתאמץ. בעומק, הרצונות החיצוניים אינם הסיבה האמיתית לרדיפה שלנו, אנו רודפים אחר טוב פנימי, ואיננו מבינים שאפשר להשיג אותו רק ... קיים בנו או על ידי ביטול חוויית החסר. מי שמבין עד הסוף שכל מימוש חיצוני לא ייתן את השלמות, מתחיל לחפש את המקור הפנימי שייתן שחרור מוחלט מתלות ברצון. כיצד מבינים שאנו בעצם אלוהים היוצר את עצמנו? אליעד מתאר שיש ישות ראשונה המהווה את העולם כולו, ולכן שום דבר לא נפרד מרצון הישות הזו. בעצם, האדם עצמו, במקום ... העליון הכל כרצוננו, כי הכל אחד. עם זאת, לא ניתן לשקר ולהגיד אני רוצה כל מה שקורה מבלי להבין באמת כיצד זה כך. רק באמצעות חקירה יסודית ושאלות חוזרות ונשנות, אפשר להגיע לזווית ראייה שבה אין הבדל בין אני ...

גלגול נשמות, מה קורה אחרי המוות? נצחיות הנשמה, קיום אחרי המוות, חיים לאחר המוות, חיים אחרי המוות, גלגולי נשמות, חלום או מציאות, שינה וחלומות, פיצול התודעה, לחיות לנצח, חיים ומוות, משמעות החיים מה המשמעות של גלגול נשמות ומה קורה אחרי המוות? הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת בנושא של גלגול נשמות והקיום אחרי המוות, תוך בירור עמוק ומפורט של מושגים מרכזיים כמו נצחיות הנשמה, חלומות, מציאות, ומודעות. אליעד מסביר את הרעיון של גלגול נשמות, ובוחן לעומק מה המשמעות של המושג הזה. הוא טוען שגלגול נשמות פירושו שהנשמה, או התודעה, מתגלגלת או עוברת מצורה אחת לאחרת אחרי שהגוף מת. אולם, הוא מבהיר שהשאלה מה קורה אחרי המוות? אינה שונה למעשה מהשאלה מה היה לפני שנולדתי? כי שני המצבים האלה זהים במהותם. אם לפני שנולדת לא הייתה לך מודעות לקיום, כך גם לאחר המוות. הוא מדגיש כי הרעיון של נצחיות הנשמה אינו ברור מאליו ודורש בירור עמוק יותר. האם אחרי המוות אני ממשיך להתקיים? אליעד משתמש בדוגמה של חלומות כדי להסביר את המושג של גלגול נשמות. הוא אומר שכשאתה חולם חלום, אתה נמצא למעשה במצב אחר של מודעות. אם בחלום אתה נמצא בשריפה ומתחיל לברוח, ברגע שאתה מתעורר, הפעולה שהייתה בחלום מפסיקה. כלומר, המודעות שלך בחלום היא חלקית בלבד ולא מוחלטת. כשאתה מתעורר, המודעות עוברת למציאות הנוכחית שבה אתה חי. כך הוא מסביר את המצב של מודעות אחרי המוות. כאשר אדם מת, התודעה שלו אינה נעלמת אלא פשוט משתנה, בדיוק כמו שהחלום משתנה או נעלם כאשר מתעוררים ממנו. המודעות אינה מתה, היא פשוט מתגלגלת לצורה אחרת, מציאות אחרת או צורה אחרת של קיום. איך מודעות קשורה לגלגול נשמות ולחלומות? אליעד מציג דוגמה של אדם שחולם בלילה שיש שריפה, ובחלום הוא בורח. כשהאדם מתעורר, הוא מפסיק לברוח כי המודעות שהייתה לו בחלום כבר איננה שם, אלא עברה למציאות שבה הוא התעורר. אליעד טוען שאותו הדבר מתרחש כאשר אדם מת. המודעות מפסיקה להיות קיימת בצורה שבה הייתה קיימת בחיים, ועוברת למשהו אחר או למקום אחר. הוא מסביר שייתכן שהמודעות מתפצלת או משתנה, אבל אין מציאות אחת קבועה שבה היא ממשיכה להתקיים ללא שינוי. המודעות שלך כל הזמן משתנה, מתפצלת ומתחלקת בהתאם למציאות שבה אתה נמצא. מה המשמעות של המושג נצחיות הנשמה? אליעד מתאר את רעיון המחויב והאפשרי באמצעות דוגמה של פירמידה. בפירמידה הזו, ישנה נקודת שיא של דבר מוחלט, שאינו משתנה לעולם, ואילו כל השאר הם דברים אפשריים שמשתנים כל הזמן. הוא נותן דוגמה של כמות חלקיקים בעולם שמתחלפים בצורה אך לא נעלמים לגמרי. החלקיקים מהם עשוי גופך או כל דבר אחר ביקום משתנים כל הזמן, אבל אף חלקיק לא באמת נעלם לחלוטין. כלומר, הכל בעצם מתגלגל ומשנה צורה כל הזמן. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה נוספת: כשאתה אומר אני, אתה מתייחס לדברים שאינם באמת מחויבים, כמו הגוף שלך או הזיכרון שלך, שהם דברים שמתחלפים ומשתנים. ישנו אני שהוא לא משתנה, שהוא הבסיס הקבוע ... חיים או של צמחים, שגם להם יש מודעות ברמה מסוימת, אבל היא פחות מפותחת מבני אדם. כך, גם אחרי המוות המודעות שלך יכולה להימצא ברמות שונות של מודעות, בדיוק כמו בזמן חלום. מה קורה למודעות שלי כשאני מת? אליעד מסביר שהמודעות שלך כל הזמן עוברת, משתנה ומתגלגלת. המוות לא גורם לה להיעלם לחלוטין, אלא פשוט לעבור למצב אחר, כמו כשאתה מתעורר מחלום. המודעות הזו, בדיוק כמו בחלום, ... של דבר, האדם עצמו, התודעה שלו, עשויה להימצא במצב של חלום או מציאות אחרת, ולכן השאלה מה קורה אחרי המוות? היא בעצם השאלה מי אני באמת כרגע? מה קורה אחרי המוות? האם יש חיים אחרי המוות? גלגול נשמות נצחיות הנשמה האם הנשמה נצחית? האם המודעות ממשיכה אחרי המוות? האם החיים הם חלום?

שאיפה לשלמות עצמית, מאה אחוז, מצויינות אישית, פרפקציוניזם, אמת ואמת לאמיתה, שלמות אישית, להרגיש טוב בלי רע, לפני הטוב והרע, איך להיות אלוהים? הארה רוחנית, להרגיש שלמות, לא לדעת כלום, לוגיקה - חלק 2 איך אפשר להרגיש טוב בלי להרגיש רע? אליעד כהן מציג רעיון בסיסי: ... של חיסרון לפניה. לדוגמה, אם מחר כוח המשיכה היה מפסיק לפעול וכולנו היינו מרחפים לחלל, אנשים היו בפאניקה, חוששים למות, ואז אם המדענים היו מודיעים לפתע שהבעיה נפתרה וכוח המשיכה שב לפעול, כולם היו חשים אושר גדול והקלה. אבל ... מיוחדת על כך שיש לו יד, אלא אם כן היו מאיימים להוריד לו את היד. רק אז, כאשר היו מוותרים על האיום, הוא היה מרגיש תחושת שמחה חזקה. דוגמאות אלה מדגישות נקודה מרכזית: השמחה והאושר תלויים בתחושת החיסרון שקדמה ... שיוצר מעגל אינסופי של תחושות חיוביות ושליליות. מהי התחושה השלישית מעבר לטוב ולרע? לפי אליעד, מעבר לתחושות הטוב והרע קיימת תחושה שלישית שהיא תחושת שלמות. התחושה הזאת לא קשורה לטוב ורע ולא תלויה בהם כלל. היא נמצאת מעבר לשתי התחושות הללו. השלמות הזאת מאפשרת לאדם להרגיש טוב ורע במקביל, אך מבלי באמת לסבול או להרגיש חסר. כדי להגיע לתחושה הזו, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות בסיסיות על מהותו של הטוב ... לפני כל ההבדלים והמושגים שאנו מכירים, ולכן הוא מאפשר לחוות טוב ורע ללא סבל אמיתי. אליעד מסביר כי מצב השלמות הוא כמו מלך שמתחפש לעבד. גם אם המלך נמצא בתפקיד עבד לזמן מסוים, הוא תמיד יודע שהוא באמת מלך, ולכן הוא אינו סובל באמת. הוא יכול להשתעשע בתפקידו כעבד וליהנות מהמשחק, בידיעה שיש לו תמיד אפשרות לחזור ולהיות המלך שהוא באמת. באופן דומה, אדם שמגיע לתחושה של שלמות פנימית יכול לחוות תחושות של טוב ורע, אך הוא תמיד יודע שבאמת אין הבדל ביניהן, ולכן הוא לא נפגע מהן באמת. מהו רצוא ושוב ואיך הוא קשור לשלמות עצמית? אליעד משתמש במונח רצוא ושוב כדי לתאר מצב שבו האדם מגיע לשלמות פנימית, אבל ממשיך גם לשחק את משחק החיים הרגיל עם כל העליות והירידות שבו. רצוא ושוב מתאר תנועה מתמדת של כניסה ויציאה מן השלמות, כמו מישהו שמשחק משחק ומסוגל לצאת ולהיכנס ממנו כרצונו. ברגע שהאדם חווה את השלמות פעם אחת באופן מלא, הוא לעולם לא באמת חוזר להיות חסר שלמות, גם אם הוא לכאורה חי בתוך משחק החיים, עם הטוב והרע שבו. האדם שמגיע למצב זה חווה את החיים ... הוא נמצא בתוך החיים עצמם, חווה רצונות, חסרונות, שמחות וכאבים, ומצד שני הוא תמיד זוכר או מודע לתחושה של השלמות הפנימית שבה הוא נמצא כל הזמן. תחושת השלמות אינה נעלמת לעולם, אפילו כשהוא חווה כביכול חסרונות. מה נמצא מעבר לאני? אליעד כהן מסביר שיש רובד עמוק עוד יותר, מעבר לתחושה הבסיסית של אני. האני של האדם הוא נקודת המוצא שלו, אך עוד לפני התחושה של האני קיימת מציאות שאינה משתנה לעולם, מעין רובד בסיסי. זהו מקום שאין בו הבדל בין אני ללא אני, אין בו הגדרות ואין בו מושגים כלל. האדם יכול לחוות את המצב הזה כאשר הוא מתבונן פנימה ושואל את עצמו שאלות כמו מי זה האני הזה? מה היה לפניו? מה המקור שלו? כשאדם מגיע לרובד הזה, הוא מגלה ששם, בנקודת ההתחלה, אין כלל תחושה של חיסרון או של צורך בשום דבר. המצב הזה הוא שלמות מוחלטת, נטולת הבדל בין טוב לרע, ובדיוק מהמצב הזה נובעים כל הרצונות והתחושות שהאדם חווה. כשאדם מתחבר לרובד הזה, הוא כבר לא יכול באמת לסבול, כי הוא זוכר שהכל מגיע מאותו מקום חסר הגדרות. מדוע קשה לנו לחוות את השלמות הזו? אליעד מדגיש שהשלמות קיימת בנו תמיד, כבר עכשיו, אבל אנחנו לא חווים אותה כי אנחנו לא מודעים אליה. אנחנו תמיד מחפשים החוצה, לעבר ... התודעה, עד למקום שבו כל ההגדרות נעלמות. למה אי אפשר להבין את למה הכל קיים? אליעד מוסיף ומסביר שכשאדם באמת מגיע למצב של שלמות, השאלה למה הכל קיים? נעלמת מעצמה. השאלה הזאת קיימת רק בשכל האנושי המוגבל, וכשנמצאים במצב של שלמות מוחלטת, כבר אין כלל צורך לשאול אותה. כל ניסיון לענות על השאלה הזאת יוביל לשאלה נוספת ולמה זה ככה?, ולכן ההבנה האמיתית מתרחשת מעבר לשאלות הללו. איך להרגיש שלמות בלי סבל? מה זה רצוא ושוב? איך להגיע להארה רוחנית? האם אפשר להרגיש ...

אחרי מות קדושים אמור, שמירה על כבוד המת, לכבד אדם שמת, להספיד אדם שמת, לשבח אדם שמת, לשמור על כבוד המת, זיכרון המת, הנצחת אדם מת, למה אנשים חושבים? למה אנשים נותנים כבוד מיוחד לאדם אחרי שהוא מת? אליעד כהן מסביר לעומק תופעה נפוצה שבה אנשים נוטים לתת כבוד מיוחד לאנשים לאחר מותם. אנשים רבים, גם אם במהלך חייהם לא היו אהודים במיוחד, מקבלים לאחר המוות כבוד, הערכה ואפילו שבחים מוגזמים. אחת הדוגמאות הבולטות שאליעד מביא היא אריאל שרון. בעוד שבחייו, שרון זכה לביקורות חריפות ... מותו החלו להתייחס אליו כגיבור ישראל, להדגיש את פועלו כלוחם ולהשמיט או להקטין את החשיבות של מעשיו השליליים. אליעד מתאר זאת כתופעה רחבה שבה אחרי מותו של אדם, במיוחד אם הוא דמות ציבורית או מפורסמת, אנשים מעדיפים לזכור ולהדגיש בעיקר את הצדדים החיוביים שלו, ולהתעלם מהחסרונות או הצדדים השליליים. מהי הסיבה לכך שאנשים נמנעים מלדבר על חסרונות של המת? אליעד מציין שהסיבה העיקרית לכך שאנשים נמנעים מלדבר על חסרונותיו של אדם שמת, נובעת מרצון להרגיש טוב. כאשר אדם מת, האנשים שנותרו בחיים מבקשים ליצור לעצמם זיכרון חיובי ממנו, וכך להרגיש טוב יותר עם עצמם ועם הזיכרון של אותו אדם. למשל, אליעד מתאר מצב שבו אדם נפרד מבת זוג, והוא מדגיש לעצמו בעיקר את חסרונותיה כדי להתגבר עליה. לעומת זאת, כאשר אותו אדם ירצה להיזכר בה בצורה חיובית, הוא ידגיש רק את יתרונותיה. באותה מידה, כשאדם מת, אנשים רוצים להיזכר בו בצורה חיובית ומודעים לכך שיש מחיר לשקר עצמי, אך הם עושים את החישוב ומחליטים שלדעתם ... מסביר שאחת הסיבות לכך היא שבעוד שהאדם חי, קל לראות גם את החסרונות שלו, ולכן קשה להעריך אותו במלואו. לעומת זאת, אחרי המוות, הזיכרון נוטה להתרכז ביתרונות בלבד, וכך אותו אדם נתפס כמוצלח יותר, חכם יותר או מוכשר יותר ממה שהיה באמת בחייו. מה הסיבה שאנשים נותנים חשיבות מיוחדת לציטוטים של אדם מת? אליעד מתייחס גם לשימוש בציטוטים של אנשים מתים. הוא מסביר שאם אדם מצטט מישהו שמת, הציטוט נתפס כבעל משמעות וחשיבות מיוחדת. הסיבה לכך היא שבדרך כלל, אחרי המוות, התפיסה היא שאין כבר חסרונות לאותו אדם, ולכן דבריו נתפסים כחכמים יותר. למשל, כאשר אנשים מצטטים את אלברט איינשטיין, ... הציטוטים שלו נחשבים למשמעותיים יותר בעיני אנשים, למרות שבמציאות הוא לא היה מושלם. למה קשה לאנשים לבקר את מי שמת? אליעד כהן מדגיש כי ביקורת על אדם שמת נתפסת אצל אנשים רבים כחילול הקודש. הוא מציין דוגמה של אנשים שאם תבקר אותם כשהם חיים, זה ייתפס כלגיטימי, ... ליצור לעצמם תמונת עולם חיובית יותר. לדבריו, לאדם חי עדיין יש אפשרות לשנות את הרושם שהוא עושה, אך אחרי המוות אין כבר אפשרות כזו, ולכן ביקורת עליו נתפסת כלא הוגנת. אנשים רוצים להאמין בטוב, ולכן כשהאדם מת, הם נמנעים מביקורת שעלולה לפגוע בזיכרון החיובי שהם מנסים לשמר. איך התדמית של אדם מת מושפעת מהתדמית העצמית של הסביבה? אליעד מוסיף נקודה חשובה נוספת, שבה הוא מתאר כיצד התדמית החיובית של אדם שמת משמשת גם את הסביבה ואת התדמית העצמית שלה. הוא נותן דוגמה של שדרן טלוויזיה שאולי יעדיף לזכור ראש ממשלה שמת כאדם ישר וטוב, כי זה תורם גם לתדמית שלו עצמו, לתדמית המדינה, ואף לערוץ הטלוויזיה שבו הוא עובד. במילים אחרות, התפיסה של אדם שמת כטוב משרתת אינטרסים רחבים יותר של הקהילה או החברה שמסביבו. אנשים נמנעים מביקורת על דמויות ציבוריות מתות גם מתוך צורך לשמר קונצנזוס חברתי ותחושת ביטחון שהעולם שבו הם חיים הוא טוב ומסודר. לסיכום, למה הזיכרון של המת משתנה ומתקבע לטובה? אליעד מסכם את דבריו באמירה שהזיכרון של האדם לאחר המוות נוטה להשתנות ולהתייצב על התדמית החיובית בעיקר כי זה משרת את הרצון של האנשים להרגיש טוב יותר. הוא מבהיר שבסופו של דבר, בין אם זה מתוך מודעות ובין אם לאו, אנשים רוצים לזכור את העבר בצורה חיובית, כדי להרגיש טוב עם עצמם ועם החיים שלהם. לכן, לרוב, לאחר המוות אנשים בוחרים במודע או שלא במודע, לזכור בעיקר את היתרונות של המת. למה נותנים כבוד למת? למה אסור לדבר ...

מה המשמעות של להיות אלוהים במשחק החיים? למה אנשים מפחדים ממוות ומסבל? מה הופך תחושה למרגשת? האם אפשר לבחור מה להרגיש? איך לפרק תחושות לגורמים? איך לשחק את משחק החיים? ... משחק משנה את התפיסה? איך אפשר לחוות חופש במשחק החיים? מהם עקרונות הבחירה והתחושות בעולם של משחקים? האם אנחנו באמת בוחרים את הבחירות שלנו? מה הקשר בין דמויות שהאדם משחק לתחושות שהוא רוצה להרגיש? אליעד כהן פותח את השיחה ... אלא היא אמצעי בלבד. האדם מחפש את התחושה מאחורי הדמות, כלומר, את ההרגשה שהדמות מאפשרת לו להרגיש. למה אנשים מתקשים להיות הדמות שהם בחרו? לעיתים קרובות אנשים חשים שהם לא באמת משחקים את הדמות מתוך בחירה אמיתית שלהם. הם חווים כאילו גורמים חיצוניים, כמו החברה, המשפחה או התרבות, כפו עליהם את הדמות שהם משחקים. ... חייב להיות הדמות הזו, ואז נוצרת תחושה של חוסר חופש פנימי. אליעד מדגיש את החשיבות של לחוות את הדמות מתוך תחושת חופש ולא מתוך מחויבות. ההבנה כי מדובר בבחירה מאפשרת שחרור מתחושת הכפייה והזיוף. האם יש רמות של משחק בדמויות? אליעד מסביר שקיימות רמות שונות של משחק. יש אנשים המשחקים משחק פשוט, כמו הרצון להיות יפה, להתחתן, לקבל אהבה. לעומתם, ישנם אלו המשחקים משחקים מורכבים יותר, כמו הרצון להיות אדם רוחני, להציל את העולם או להבין את מהות המציאות. ... של החיים כמשחק מובילה לתפיסת חיים אחרת. כאשר האדם מבין שכל מה שהוא עושה הוא סוג של משחק, הוא מתחיל לקחת פחות ברצינות את ההתרחשויות והתחושות שלו. הוא מבין שכל הדמויות, התפקידים והתחושות שהוא חווה הן פרי בחירתו, ומתחיל לראות שהכל מתרחש בתוך התודעה שלו. אליעד מדגיש כי מדובר בהבנה חווייתית ולא רק שכלית. אדם שמצליח לחוות בזמן אמת שהוא משחק, חווה חופש אמיתי ותחושת שליטה על חייו. מה המשמעות של להיות אלוהים במשחק החיים? אליעד מציג רעיון ... אך כדי שהמשחק יהיה אפשרי, הוא חייב לשכוח שהוא אלוהים ולשחק בדמויות שונות, גם חלשות או סובלות, כאילו הן האמת המוחלטת. להיות אלוהים זה גם לבחור להיות לא אלוהים. עצם הבחירה הזאת, אפילו בדמות חלשה, היא ביטוי לשליטה עמוקה. למה אנשים מפחדים ממוות ומסבל? אליעד מסביר כי הפחד ממוות או מסבל נובע מכך שהאדם מרגיש שהוא חייב לחיות או להרגיש טוב. הוא חווה פחד משום שהוא מרגיש מחויבות ... להימנע מסבל. אך כאשר האדם מבין כי מדובר במשחק ובבחירה שלו, הוא יכול לבחור גם לחוות פחד או סבל מתוך חופש ובחירה, ואז התחושות האלו הופכות לפחות מאיימות ופחות מגבילות. מה הופך תחושה למרגשת? אליעד מתאר כי תחושת הריגוש היא תוצאה ישירה של עוצמת הרצון. ככל שהרצון לחוות תחושה מסוימת הוא חזק יותר, כך התחושה שתתקבל תהיה עוצמתית יותר. למשל, אדם מאוד צמא ששותה מים יחוש תחושת סיפוק גדולה, לא בגלל המים עצמם אלא בגלל עוצמת הרצון שלו. ככל שהאדם מזוהה יותר עם הדמות שהוא משחק, כך התחושות הופכות למרגשות יותר ולעיתים אף למגבילות, שכן האדם מתקשה לצאת מהדמות ומהתחושות העוצמתיות שהזדהות כזו יוצרת. האם אפשר לבחור מה להרגיש? אליעד מציע רעיון רדיקלי, שלפיו האדם יכול לבחור את התחושות שלו אם הוא יבין שכל התחושות הן חלק ממשחק שהוא בוחר. אם האדם חווה דמות מסוימת הגורמת לו להרגיש רע, הוא יכול לבחור להזדהות עם דמות אחרת ולראות את היתרונות שלה. לשם כך, יש לפרק את התחושה לגורמים ולהבין שמדובר בסיפור בלבד, שאינו מחויב באמת. איך לפרק תחושות לגורמים? אליעד מציע טכניקה שבה האדם מפרק תחושה לפרטי פרטים כדי להבין מה באמת מניע אותה. לדוגמה, אדם שרוצה להרגיש אהוב צריך לשאול את עצמו מה בדיוק הוא מחפש - חיבוק, מילה טובה, ... תחפושות. האדם יכול לבחור לחוות כל דבר, אך אסור לו להרגיש מחויב לכך. תחושת חופש אמיתית נוצרת כשהאדם משחק מתוך בחירה מלאה ולא מתוך כפייה. השאלה המרכזית אינה מה אני רוצה?, אלא האם אני חייב את זה?. כשאדם מצליח לראות שהכל משחק, הוא ... ולחוות חופש אמיתי בתוך המשחק של החיים. איך לבחור תחושות בחיים? מה הקשר בין דמות לרצון? איך להרגיש חופשי מתוך משחק? מה זה באמת להיות אלוהים? מהי הבחירה החופשית האמיתית? איך להשתחרר מהזדהות עם תחושות? מה ההבדל בין רצון לבין תחושה? מה הקשר ... שאדם מאמץ לעצמו - זו רק אמצעי להגיע לתחושה שהוא רוצה להרגיש. הנקודה המרכזית היא שהדמות עצמה איננה חשובה באמת. היא רק תחפושת. האדם רוצה לחוות תחושה, והדמות היא כלי להשיג אותה. כמו אדם שרוצה להרגיש שהוא מושך - ... בדמות של עצמאי. מה שמניע את האדם זו לא הדמות עצמה, אלא התחושה שהדמות מאפשרת לו לחוות. למה האדם מתקשה לחיות את הדמות שבחר בעצמו? אחת הבעיות המרכזיות היא שהאדם לעיתים מרגיש שהוא לא באמת משחק את הדמות מתוך בחירה חופשית. הוא מרגיש כאילו מישהו אחר - החברה, ההורים, התרבות - הם אלו שכפו עליו את התפקיד שהוא ... חופש, אם האדם מרגיש שהוא חייב להיות בדמות הזאת. לכן, אליעד מדגיש את החשיבות של הבחירה: לחוות את הדמות מתוך תחושת חופש, ולא מתוך מחויבות. איך דמות קשורה לרמת התחכום של המשחק? אליעד מסביר שיש רמות שונות של משחקים. יש אנשים שמשחקים משחקים פשוטים - כמו הרצון להיראות טוב, להתחתן, לקבל אהבה. ויש אנשים שמשחקים משחקים מתוחכמים יותר - כמו הרצון להיות אדם רוחני, או להבין את המציאות, או להציל את העולם. אבל כולם, בלי יוצא ... - ולשחק בזה. עצם היכולת לבחור בזה - היא שליטה. למה אנחנו מפחדים למות או לסבול? אליעד מסביר שפחד ממוות או מסבל נובע מזה שהאדם מרגיש שהוא חייב לחיות או חייב להרגיש טוב. כלומר, החוויה של פחד היא תוצאה ...

... תנודתיות במצב הרוח מאוזן, הפרעת אישיות גבולית, חוסר יציבות רגשית למה אנשים סובלים משינויים קיצוניים במצב הרוח? אנשים רבים מתמודדים עם תנודות חריפות במצב הרוח, המכונות לעיתים מאניה דיפרסיה, הפרעה דו - קוטבית, או הפרעת אישיות גבולית. אליעד כהן ... חושב שהוא מסוגל לשנות את המציאות שלו. אם האדם היה משוכנע שאי אפשר לשנות דבר במציאות שלו, לא היה מתעורר בו כל סבל או תסבוך. למשל, אנשים אינם מתוסבכים מכך שאין להם כנפיים או מכך שכדור הארץ הוא עגול ולא מרובע, אף שיש יתרונות תאורטיים למצב אחר. מדוע? כי הם מקבלים זאת כמחויב המציאות. התסבוך והסבל מתרחשים כאשר האדם אינו בטוח אם הבעיות שלו מחויבות או אפשריות. לדוגמה, אדם שאין לו כסף מרגיש רע כי הוא ... למצבו או לא. אם היה יודע בוודאות שאין שום פתרון למצבו, הוא היה מקבל זאת ומפסיק להרגיש רע. הסבל מתחיל כשיש ספק, כאשר האדם אינו בטוח אם המציאות רעה או טובה, או האם ניתן לשנותה. מה גורם לבלבול ולחוסר יציבות רגשית אצל אנשים? שורש הבלבול וחוסר היציבות הרגשית הוא התנודתיות המתמדת בין הטוב לרע. אדם שחווה רק רע ללא שום זיכרון של טוב, לא היה מסוגל להרגיש סבל, מכיוון שלא היה לו למה להשוות. אותו הדבר היה קורה אם אדם היה חווה רק טוב ללא רע. הבעיה מתחילה כשקיים מעבר מתמיד בין טוב לרע. כשאדם מרגיש טוב, הוא פוחד מהרגע שהטוב ייעלם, וכשהוא מרגיש רע, הוא רוצה להגיע לטוב. כך ... תנודות במצבי הרוח. איך אפשר לצאת ממעגל התנודתיות במצב הרוח? הדרך לצאת מלופ של מצבי רוח משתנים היא להיצמד לאמת, כלומר, לראות את הדברים בדיוק כפי שהם. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם שואלים מהו כיסא, התשובה האמיתית היא אחת - כיסא. אם אתה אומר שקרים, אפשר לתת אינסוף תשובות, כמו שולחן, קיר או מטוס. האמת תמיד אחת, ולכן מי שנצמד לאמת אינו מסתבך. אדם שנצמד לאמת יכול להכריע האם מצב מסוים הוא טוב או רע, מחויב או אפשרי, וכך אינו נכנס לבלבולים וללחצים מיותרים. מדוע לפעמים האמת לא עוזרת לאנשים להפסיק לפחד? ישנם אנשים שמבינים את העיקרון של להיצמד לאמת ועדיין חווים פחדים וסבל. לדוגמה, ילד שמדמיין שיש מפלצת מתחת למיטה רואה בעצמו שאין שם מפלצת ובכל זאת ממשיך לפחד. מדוע זה קורה? הסיבה לכך היא שהאדם התרגל לשקר לעצמו באופן קבוע בתחומים אחרים של החיים. אם אדם אומר לעצמו משפטים לא מדויקים או מוגזמים ביומיום, כמו אני מת מצמא כשהוא סתם קצת צמא, או האוכל הזה גרוע כשבפועל האוכל רק לא היה טעים במיוחד, הוא מרגיל את מוחו לא להאמין לעצמו. כך, גם כשהוא רואה את האמת מול עיניו, הוא לא משתכנע ממנה וממשיך לפחד. ככל שאדם משקר לעצמו יותר ביום - יום, אפילו בדברים הקטנים ביותר, כך הוא מתרגל להתרחק מהאמת, והמנגנון במוחו להשתכנע מהמציאות נפגם. אדם זה יאבד את היכולת להבחין בין אמת לשקר, וימשיך להרגיש רע גם כשברור לו שאין סיבה לכך. כיצד ניתן לתקן את המנגנון הפנימי כדי להשתחרר מתנודות רגשיות? אליעד מציע להפסיק לשקר לעצמך לחלוטין. כשאתה מדבר עם עצמך בלב, עליך לדייק באופן מוחלט בתיאור המציאות. אם ... אתה עומד למות מצמא, אל תגיד שאתה רק קצת צמא. אם אתה רק קצת צמא, אל תגזים ותגיד שאתה מת מצמא. יש לדייק ברמת התחושה המדויקת שלך בכל רגע נתון. לאנשים אחרים תוכל לומר מה שתרצה, אך לעצמך אסור לשקר. כשאתה מקפיד על האמת בצורה כזו לאורך זמן, אתה מתקן את המנגנון הפנימי של מוחך. מוח שמורגל לראות את האמת בבירור, מתחיל לקבל אותה כפי שהיא. אז, כשתיתקל במצב מטריד או מפחיד, תגובתך תהיה בהתאם למציאות ולא לדמיון. ככל שתהיה יותר מדויק ביומיום, כך יהיה לך קל להתמודד עם מצבים מורכבים ולהימנע מתנודות רגשיות קיצוניות כמו מאניה דיפרסיה או הפרעות מצב רוח אחרות. האם תמיד נכון להרגיע את מי שנמצא בלחץ נפשי? לפעמים הדרך לעזור לאדם להירגע היא דווקא לא להרגיע אותו, אלא דווקא לגרום לו להילחץ יותר. לדוגמה, אדם שמתלונן באופן מתמיד על בעיה גופנית, כמו בעיה בעיניים, ומדבר על כך כל היום, עלול להחמיר את מצבו בעצמו. במקרה כזה, דווקא להראות לו שאין פתרון עשוי להוביל אותו להיאבק ולהבין שעליו לקבל את המציאות או לפעול לשנותה. העיסוק המתמיד בבעיה מגביר את הלחץ והכאב, ולכן מוטב לעיתים להפסיק לעסוק בכך או לקבל את המצב כמחויב, כי המיקוד בבעיה ... עם מצבי רוח לא יציבים או תנודתיות רגשית היא פשוטה אך דורשת מאמץ יום - יומי: הקפדה מוחלטת על אמת פנימית, ללא הגזמות ושקרים. כך תוכל להפסיק לסבול מתנודות קיצוניות במצב הרוח ולחוות יציבות נפשית לאורך זמן. איך להפסיק לשקר לעצמי? איך להיצמד לאמת? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה? איך להפסיק לפחד מדברים לא אמיתיים? איך להשיג יציבות רגשית? מדוע שקרים קטנים פוגעים ביציבות הנפשית? למה אנשים נצמדים לשקרים ביומיום? אז מה יעשה בן אדם שמרגיש שהוא מתוסבך, מה יעשה אז בעיקרון לכאורה מה הוא צריך לעשות כאילו מה השאלה בכלל אלא מה הוא רוצה לשנות את ... היה חושב שאי אפשר לשנות את המציאות לא הייתה לו שאלה נכון עד כאן נכון. עכשיו אף אחד לא מתוסבך או אנשים פחות מתוסבכים מזה שאין להם כנפיים אנשים פחות מתוסבכים מזה שכדור הארץ הוא עגול ולא מרובע פחות מתוסבכים למרות שיש יתרונות אם כדור הארץ היה מרובע הם מתוסבכים אלא מה הם אומרים זה מחויב. עכשיו אלא מה שכשבן אדם כשהוא רואה משהו שהוא מחויב הוא מקבל אותו, עכשיו לכן בן אדם שמתוסבך אם הוא מתוסבך זה אומר שהוא לא יודע אם הצרות שלו מחויבות או אפשריות כשבן אדם יש לו בעיה ...

להיצמד לאמת, לאיזה אמת להיצמד? איך לדעת מה האמת? לא יודע מה להרגיש, לא יודע מה האמת, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, ללכת אחרי האמת שלך, הכל סובייקטיבי, חיפוש האמת לאיזו אמת להיצמד? אליעד כהן פותח בהסבר על השאלה לאיזו אמת להיצמד? ואיך האדם יכול לדעת מה האמת שלו. הוא מציג בעיה ראשונה מרכזית: אנשים רבים שומעים את העצה תיצמד לאמת, אבל לא יודעים לאיזו אמת להתכוון. הוא מציע שאם אדם לא יודע מה האמת, האמת שלו היא שהוא פשוט לא יודע. כלומר, לומר אני לא יודע זו גם אמת לגיטימית. זה יכול להיות משפט אמיתי ונכון בפני עצמו, כי אם באמת אתה לא יודע, זו התשובה המדויקת ביותר שתוכל לתת. איך אדם יכול לדעת מה האמת שלו? כדי להבין מהי האמת שאליה כדאי להיצמד, אליעד נותן דוגמה: אם היו מציבים אותך בסיטואציה שבה עליך להמר על החיים שלך, היית חייב ... למשל: האם השמש תזרח מחר?. אילו היו נותנים לך קופסה ואומרים לך להמר, כשאתה יודע שאם תטעה - אתה מת, התשובה שהיית נותן במקרה כזה, תהיה התשובה הכי קרובה לאמת שלך ברגע זה. כלומר, הדבר שאתה מוכן לסכן את חייך עבורו, הוא הדבר שאתה הכי מאמין בו. זה המדד שבו כדאי לאדם להשתמש כדי לדעת מהי האמת היחסית שלו כרגע. וגם אם אין לך מושג, לומר אני לא יודע זו התשובה האמיתית ביותר האפשרית עבורך באותו רגע. האם להיצמד לאמת היחסית מוביל לאמת המוחלטת? אליעד מדגיש שאם אדם ייצמד לאמת היחסית שלו, אפילו אם זו אמת מאוד חלקית, היא תוביל אותו לאמת גבוהה יותר. הוא מסביר שכאשר האדם מתחיל לדבוק באמת היחסית שלו, בכל פעם הוא מגלה עוד אמת חדשה. כך, שלב אחר שלב, הוא מתקרב יותר לאמת האמיתית והמוחלטת. ככל שהוא יהיה יותר כנה עם עצמו ויאמר את האמת שהוא מרגיש או יודע בכל רגע, אפילו אם האמת היא אני לא יודע, כך הוא ילך ויתקדם עד שיום אחד האמת שלו תשתווה לאמת המוחלטת. מה לעשות כשלא ברור מה האמת? אליעד מוסיף דוגמה נוספת: נגיד שמישהו אמר לך משהו ואתה נפגעת. אתה לא יודע אם הוא התכוון לפגוע או לא התכוון לפגוע. כאן עליך לשאול: מה האמת? האם אתה בטוח שהוא התכוון לפגוע בך או שאתה באמת לא יודע? אם אתה לא בטוח, האמת היא שאתה לא יודע. במצב כזה לא יודע זו התשובה הכי אמיתית. אליעד חוזר על ההדגשה שגם לומר אני לא יודע היא אמת לגיטימית לחלוטין. לדעתו, זו תשובה נכונה יותר מאשר לבחור סתם משהו ולהעמיד פנים שאתה יודע בוודאות. האם קיימת אמת ...

חיים ומוות, מחזוריות החיים, אם מתים למה נולדים, אם נולדים למה מתים, האם יש עולם הבא? עונות השנה, תהליכים מחזוריים בטבע, מחזוריות בטבע, אם בן אדם נולד למה הוא מת, אם בן אדם מת, למה הוא נולד? חיים אחרי המוות, גלגולי נשמות למה אם מתים בסוף נולדים שוב, ואם נולדים, מתים בסוף? קיימת שאלה פילוסופית עמוקה שמעסיקה אנשים רבים והיא: אם אנחנו נולדים, למה בסופו של דבר אנחנו מתים? ואם אנחנו מתים, למה שוב חוזרים להיוולד? לכאורה, נראה שיש פה סתירה פנימית או לפחות מצב לא הגיוני. אולם אליעד כהן מסביר ... דוגמאות רבות מהטבע המוכיחות שמחזוריות היא טבעית וחלק בלתי נפרד מן החיים: איך עונות השנה מלמדות אותנו על החיים והמוות? כמו שעונות השנה מתחלפות שוב ושוב - חורף, אביב, קיץ וסתיו - כך גם ניתן לראות את החיים והמוות כחלק מאותו תהליך מתמשך. אחרי הקיץ מגיע שוב חורף, ואחרי החורף מגיע שוב הקיץ. כך גם החיים והמוות אינם אירועים חד - פעמיים אלא שלבים שחוזרים על עצמם בתהליך רחב ומתמשך של קיום והתחדשות. מה אפשר ללמוד ממחזור המים בטבע על מחזוריות החיים? אליעד נותן דוגמה נוספת באמצעות מחזור המים: הגשם יורד מהשמיים אל האדמה, נספג בה, ואז מתאדה חזרה אל השמיים ושוב חוזר כגשם. לכאורה אפשר לשאול - למה הגשם יורד אם בסוף הוא שוב עולה לשמיים, ... מחזורי טבעי שאין לו סוף או התחלה ברורים. באותו אופן, גם החיים יכולים להיות חלק ממחזור כזה, בו הלידה והמוות הם רק שלבים מתחלפים ולא אירועים סופיים או חד - פעמיים. מה הקשר בין צמיחה וריקבון לתהליך החיים? עוד דוגמה אליעד נותן מהתהליך של צמיחה וריקבון בטבע. עצים וצמחים גדלים, מתים ונרקבים, ומהריקבון הזה צומחים שוב צמחים חדשים. מדוע אם העץ מת, הוא שוב מצמיח חיים חדשים? בדיוק מאותן סיבות של תהליך מחזורי. כך גם החיים של בני האדם עשויים להיות חלק מתהליך דומה שבו לידה ומוות הן תחנות מעבר בתהליך מתמשך של קיום. האם השאלה אם מתים, למה נולדים נכונה בכלל? אליעד מדגיש שהשאלה אם מתים, למה נולדים? מבוססת על ... נובעת מתפיסה צרה של החיים כקו ישר - מתחיל בנקודה אחת ומסתיים באחרת. למעשה, על פי ההסבר שלו, החיים והמוות הם חלק מאותו תהליך אינסופי, דומה לכל שאר התהליכים המחזוריים בטבע. האם יש משמעות לחיים אחרי המוות או לעולם הבא? אליעד מציין בקצרה שהרבה אנשים משתמשים בשאלה אם נולדים, למה מתים? כהוכחה או בסיס לתיאוריות על ... בהבהרה שהשאלה עצמה מוטעית, כיוון שהיא אינה מכירה בטבע המחזורי של המציאות. מהי המסקנה המרכזית לגבי המחזוריות של חיים ומוות? המסקנה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שיש לראות את החיים והמוות כתהליך מתמשך של התחדשות ולא כאירועים נפרדים. אין צורך לראות במוות סוף מוחלט אלא כחלק מתהליך מחזורי גדול ורחב יותר. בדיוק כפי שהטבע מציג לנו דוגמאות אינסופיות למחזוריות - בעונות השנה, במחזור המים, ובמחזור הצמיחה וההתפרקות - כך גם החיים והמוות הם חלק מאותו דפוס אינסופי של קיום מחזורי. בסופו של דבר, התשובה לשאלה למה נולדים אם מתים, ולמה מתים ... וסוף מוחלטים אלא מערכת מחזורית אינסופית של התחדשות מתמדת, בדומה לכל שאר התהליכים שאנחנו רואים בטבע. מה קורה אחרי המוות? האם יש הוכחות לעולם הבא? מה זה גלגול נשמות? הקשר בין עונות השנה לבין מחזוריות החיים תהליכים מחזוריים בטבע ... עולים? ואם הם עלו, למה הם שוב יורדים? התשובה פשוטה: זהו תהליך מחזורי, והוא מתרחש כחלק מהטבע. האם החיים והמוות הם גם חלק ממחזוריות דומה? בהתבסס על הדוגמאות מהטבע, ניתן להניח שגם החיים הם תהליך מחזורי. אדם נולד, חי ומת - וכפי שהתהליכים בטבע אינם חד - פעמיים אלא מחזוריים, כך גם ייתכן שחיים ומוות הם מחזור נמשך של קיום, כמו גלגולי נשמות או תהליך התחדשות רוחנית. האם יש חיים אחרי המוות? השאלה מה קורה אחרי המוות היא נושא מורכב בפני עצמו. ניתן להעמיק בנושא על ידי חיפוש מידע נוסף על גלגולי נשמות, קיום בעולם הבא, והמשמעות של חיים אחרי המוות. אך המסקנה המרכזית כאן היא שהשאלה אם מתים, למה נולדים? ואם נולדים, למה מתים? נשענת על תפיסה לא נכונה, ... כך ייתכן שהחיים עצמם הם חלק ממחזוריות רחבה יותר. אולי אנחנו פשוט חלק ממערכת גדולה של התחדשות, שבה החיים והמוות אינם נקודות סופיות אלא שלבים בתהליך מתמשך. מה קורה אחרי המוות? האם יש הוכחות לעולם הבא? מה זה גלגול נשמות? הקשר בין עונות השנה לבין מחזוריות החיים תהליכים מחזוריים בטבע והשפעתם על חיינו על החיים ועל המוות, 4 עונות השנה, מה קורה אחרי המוות? הוכחות שיש עולם הבא

2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי ... מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים וכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 ... האלו ושיבין את ההבדלים שבין 2 הגישות האלו, כי 2 הגישות השונות האלו, עשויות להיות הבדל כמעט שבין חיים למוות ובין אושר לסבל וכולי. וגישה אחת מובילה את האדם אל האושר והשנייה אל הסבל. ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות. והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו ... 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר. ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור לאדם שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם ... זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו. הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. ... אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על רגישות היתר שלו. ואז הוא יוכל לבחור האם כמה מתי ואיך הוא רוצה שתהיה לו רגישות יתר. דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים ... נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר את המצב שלו, כבעיה. ואנחנו ננסה לעזור לאדם לשלוט במצב שלו, ולאפשר לו לבחור לשנות ... 2 הגישות יש הסכמה שהאדם נמצא במצב מסוים. אין שום מחלוקת על העובדות. גם ניתן לומר ש 2 הגישות מסכימות לכך שהאדם מגדיר את המצב שלו בהגדרה כלשהי, לדוגמה: רגישות יתר, התמכרות לסמים, התמכרות לסקס, חרדה חברתית, כעס ועצבים ... יש הסכמה על העובדות ויש הסכמה על כך שהאדם מגדיר את המצב שלו תחת הגדרה כלשהי. 2 הגישות גם מסכימות שהאדם רוצה לשנות את המצב שלו. ו 2 הגישות גם רוצות לעזור לאדם לשנות את המצב שלו. עד כאן ... שהוא צריך להפסיק להיות עם רגישות יתר, צריך להפסיק את ההתמכרות לסקס, צריך להפסיק את החרדה החברתית שלו וכיוב. לעומת הגישה הנכונה, שהיא שיש הסכמה על כך שהאדם רוצה לשנות את מצבו ושלא טוב לו המצב שלו. אבל אין הסכמה על כך שבאמת יש כאן בעיה. ולמה? כי מצד האמת, הכל מושלם בכל מקרה תמיד. ועל האדם שלא רוצה שתהיה לו רגישות יתר, עליו לא להיות ברגישות יתר מעצם ... בכעס כלפי זה שהוא בכעס. ולא להיות בהתמכרות לפתור את ההתמכרות שלו. דהיינו, רוב ככל הגישות באות לעשות שינוי, מתוך אלימות, אכזריות, רוע, שנאה וכולי. דהיינו, נניח אדם שמכור לפורנו, אז מי שרוצה לעזור לו, מסתכל על ההתמכרות לפורנו כעל ... השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו. ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את האדם שהוא סובל מכעסים. אבל אנחנו כן ... שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו? אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא בכעס. והאדם מתחיל לשנוא את עצמו, על כך שהוא לא מצליח להשתנות. ובכל תרחיש, נוצרת כאן בעיה עוד יותר גדולה. שהאדם אולי פותר בעיה אחת, אבל יוצר בעיה אחרת. כי מצד האמת האדם אמור להכיל בעצמו גם את כל התכונות השליליות שיש בעולם. ולהיות אלוהים, זה להיות שלם עם הכל. שלם ... עם זה שיש בעולם מאה אחוז שנאה כלפיך. שלם עם זה שאתה גם השטן. ושלם גם עם זה שהשטן מתעלל בך. כי להיות אלוהים, זה להיות הכל וכולי. ומתוך המקום של להיות אלוהים, מתוך המקום הזה האדם בוחר איך הוא רוצה לחיות ואיך הוא רוצה לצמצם את הרצון שלו וכולי. וכמובן שכאשר המטופל ... רוצה ולא כי ככה אתה חייב. ואלו כמובן 2 גישות שונות לחלוטין. והשיטה של אליעד כהן שיטת EIP, היא מתוך מקום של להיות אלוהים. לתת לאדם את נקודת המבט של אלוהים. שבפועל זה אומר שעוזרים לאדם לשנות את עצמו, לא מתוך מקום של שנאה כלפי עצמו, אלא מתוך לאפשר לאדם להיות מסוגל לבחור את הרצון שלו ולשלוט יותר ברצון שלו, כי ככה הוא רוצה. אבל לא מתוך מקום של שנאה וכעס על התכונה שהאדם מנסה לשנות. וכן על זה הדרך, ניתן לראות את העניין של טיפולי ... גבר וכיוב. ורובם ככולם הומופובים וחושבים שזה אסון שגבר נמשך לגבר או אישה נמשכת לאישה וכיוב. ולכן הם פועלים מתוך שנאה, עד כדי כך שלפעמים גורמים למטופל להתאבד וכיוב, מרוב שנאה עצמית של האדם כלפי עצמו. ומצד האמת, במה תלוי האם ובאיזו גישה המטפל שלך יטפל בך? תשובה: הכל תלוי בתפישת המציאות של המטפל עצמו. האם הוא ...