... שמבינים שהדרך להיות מאושר דורשת זמן ואנרגיה, אך חשים שאין להם את המשאבים לכך. אליעד מדגיש נקודה מרכזית: אם באמת חשוב לך להיות מאושר, אין דבר כזה שאין זמן. הוא משתמש בדוגמה של אדם חולה במחלה סופנית. כשאדם כזה ... בדיוק כמו לאיום קיומי. אם אתה לא מוכן להשקיע את הזמן הדרוש למציאת האושר, זה אומר שבפועל, האושר לא באמת חשוב לך. אליעד מסביר שאדם שאומר אין לי זמן, אבל עדיין מתלונן שהוא לא מאושר, למעשה משקר לעצמו, כי אם זה היה באמת חשוב, הוא היה מוצא את הזמן. איך כנות מוחלטת מובילה לאושר בלי קשר לזמן? למרות שאליעד מדבר על החשיבות של מציאת הזמן לחיפוש האושר, הוא מציג אמת עמוקה יותר: בעצם, כדי להיות מאושר, לא באמת דרוש זמן. האושר לא נמצא בפעולות מיוחדות שדורשות זמן, אלא בדבר פשוט בהרבה - בכנות מוחלטת עם עצמך בכל ... מדגיש שזה לא פעולה הדורשת זמן. הוא אומר שבמהלך היום, בזמן העבודה, בזמן פעולות רגילות עם המשפחה, בזמן ביצוע משימות, אתה צריך לשאול את עצמך בכנות: מה אני באמת רוצה? מה באמת טוב לי ומה באמת רע לי? האם זה שאני רוצה את הדבר המסוים הזה, אכן יביא לי אושר אמיתי או שזה סתם דמיון? האם באמת רע לי כרגע, או שאולי יש גם טוב בסיטואציה? אם אדם שואל את עצמו את השאלות האלה בכנות מוחלטת, הוא מגיע להבנה עמוקה יותר של מהותו ושל מה שהוא באמת רוצה. הכנות הזו מובילה אותו לשקט נפשי ולאושר פנימי, בלי שהוא יצטרך לייצר זמן מיוחד לכך. האם חייבים לחפש ... לעצמו ואומר שהוא רוצה להיות מאושר, אבל אין לו זמן לכך. האמירה הזו היא שקר עצמי, כי אם האדם באמת היה רוצה להיות מאושר, הוא היה מוצא את הזמן. אם האדם מבין שאין משמעות לחיים ללא אושר, בדיוק כמו שחולה סופני מבין שאין משמעות לשום דבר אחר אם הוא עומד למות, אז הוא יעשה כל מה שנדרש כדי להיות מאושר. אם הוא לא עושה את זה, הוא פשוט לא מבין ... רגע נתון. ככל שאתה יותר כן ואמיתי עם עצמך, אתה תהיה יותר מאושר. לסיכום, אליעד מציג שני רבדים של אמת: אם האושר הוא הדבר החשוב ביותר, תמצא זמן לחפש אותו, בדיוק כמו חולה סופני שימצא זמן להציל את חייו. באמת העמוקה יותר, אתה לא באמת צריך זמן כדי להיות מאושר, אלא רק להיות כן ואמיתי עם עצמך, כל הזמן ובכל מצב. האושר, אם כך, אינו פעולה, אלא מצב פנימי של אמת מוחלטת. איך למצוא זמן להיות מאושר? האם אושר מצריך זמן? כיצד להיות אמיתי עם עצמי? האם אפשר להיות מאושר ... מבין שהוא חייב למצוא זמן לחפש. רע לך, אין לך זמן, תסבול! ככה זה עובד. בן אדם סופני הולך למות, הוא לא יגיד אין לי זמן, הוא יעשה הכל להציל את עצמו, והוא ימצא זמן לדברים החשובים. ואם האושר באמת חשוב לו לאדם, וזה הדבר המשמעותי ביותר בחיים, זה כמו מחלה סופנית, אין דבר כזה אין זמן. זה בסדר גם להגיד אין לי זמן לחפש את האושר ואני לא רוצה באמת לחפש ולמצוא את האושר, אני כמו שאני, וזה גם טוב. אם אדם הולך עם האמירה הזו עד הסוף, אבל ... אבל אני כן רוצה גם למצוא אושר, וגם אין לי זמן כי צריך משהו... ומה שווים החיים של האדם באמת אם הוא אינו מאושר, אז חפשו בכל מחיר. ומצד האמת המציאות טובה ומושלמת כפי שהיא כרגע, הכל טוב כמו שהוא עכשיו. והאמת היא גם שלא צריך זמן, כי הכל קיים כבר עכשיו. וכל מה שצריך זה להיות אמיתי עם עצמך בכל ... זה רע לי? ואם יש משהו שאתה רוצה, תבדוק מה הסיבה שאתה רוצה את הדבר הזה? האם הדבר הזה באמת נחוץ? האם זה יעזור לי להיות מאושר. ואם האדם יגיד לעצמו את האמת עד הסוף, ממילא הוא יגיע לאמת ויהיה מאושר. ואם האושר של האדם כרוך בזמן ותלוי בזמן אז כנראה שזה לא מספיק חשוב, כמו חולה סופני ... כי אם לא תהיה ישר זה העונש שלך וזה הסבל. וכדי להיות אמיתי לא דרוש שום זמן, דרושה רק אמת שאינה משתמעת לשתי פנים לגבי מה אתה חש, מה אתה חושב או מרגיש, לא מה אחרים חושבים, היה אמיתי, ...

מלך או עבד, הכל רע, הכל טוב, הכל אחד, רשימו, רצוא ושוב, שורש הרצון הראשון, התאבדות, חיים אחרי המוות, הכי טוב, הכי רע מהי החוויה של האדם שנמצא באחדות מוחלטת? אחת הנקודות המרכזיות שמעלה אליעד היא ההבנה של ... אם משהו הוא טוב או רע, אם הוא רצוי או לא רצוי, ואפילו לא מרגיש את עצמו כקיים. אליעד מתאר מצב זה באמצעות דוגמה פשוטה: נניח שאדם נמצא במצב של אחדות מוחלטת, ופתאום פוגעים בו פיזית. האם הוא מרגיש ... לתודעת נפרדות, הוא נתקל בשאלות רבות על מה שקרה בזמן שהוא היה באחדות. אליעד מביא דוגמה נוספת: נניח שאתה מתעורר בעולם ואומרים לך שאתה כבר נמצא בעולם כמה שעות, אך מבחינתך התחושה היא שרק הרגע הגעת לעולם, כי לפני כן היית במצב של אחדות. מצד אחד, יש זיכרון עמום של האחדות, אבל מהצד השני, יש ספק האם בכלל באמת היית שם. במצב זה, האדם נע בין פרספקטיבות שונות: לפעמים מרגיש שהוא באמת היה באחדות, ולפעמים זה נראה לו כדמיון בלבד. מהן ארבע הפרספקטיבות שאליעד מציג לגבי החוויה של האדם במציאות? אליעד ... מבין שזה הרצון שלו בתור אלוהים. כשמשהו רע קורה, הוא אומר לעצמו: זה בדיוק מה שרציתי שיקרה. המודעות הזאת גורמת לו להרגיש תחושת כוח ושליטה עוצמתית, אפילו יותר מאשר במצבים טובים. דווקא הכאב והסבל מחדדים לו שהוא עושה בדיוק את מה שהוא רוצה, ולכן ברגעים ... מאושר, כי אין לו למה להשוות את זה. גם המצב ההפוך נכון: אם תמיד היה רע לו, הוא היה מתרגל ולא מרגיש שזה רע. בסופו של דבר, שני המצבים - הכי טוב והכי רע - מובילים לאותה תוצאה: חוסר ... אותך לפעול. כך הרצון הראשון הוא למעשה הפעולה החופשית ביותר של אלוהים - אלוהים יצר את הרצון של עצמו מתוך חופש מוחלט. זהו מצב שבו אין סיבה מדוע נוצר הרצון, כי כל סיבה תיחשב לרצון קודם. כיצד האדם מתמודד עם הסבל כשהוא יודע שהוא עצמו יצר אותו? אחת הסוגיות המרכזיות שעולות היא כיצד האדם יכול להתמודד עם סבל ... שיש משהו מעבר לתפיסת הנפרדות, גם אם הוא לא חי את המצב הזה באופן מלא כל הזמן. האם אחרי המוות התודעה נעלמת לחלוטין? אליעד מדגיש שאחרי המוות, התודעה לא נעלמת לחלוטין, אלא מתפזרת ומתמזגת עם התודעות של אחרים. הוא משתמש בדוגמה של אדם שסבל כל חייו, וכשהוא מת, הסבל שלו מתפזר בצורה אנרגטית לכל המציאות. התודעה ממשיכה להתקיים בצורה אחרת, אפילו אם האדם לא מודע יותר לתודעה שלו באופן אישי. ... שאתה אלוהים כי זה רצונך. הטוב המוחלט או הרע המוחלט מובילים לחוסר משמעות. הרצון הראשון נוצר ללא רצון קודם, מתוך בחירה חופשית לחלוטין. הרשימו הוא הזיכרון מהאחדות שמלווה את האדם בחיים. המוות לא מעלים את התודעה אלא מפזר אותה בצורה אחרת. מהו שורש הרצון הראשון? האם אפשר להיות תמיד מאושר? איך להתמודד עם סבל? מה המשמעות של רשימו? האם אחרי המוות התודעה נעלמת? למה אלוהים ברא את הרצון?

להתאבד, התאבדויות, ההתאבדות של אלוהים, איך להתאבד, איך לא להתאבד, התאבדות תודעתית, חיים אחרי המוות, להיעלם למה אנשים חושבים על התאבדות ומה מסתתר מאחוריה? הרבה אנשים מתמודדים עם השאלה איך להתאבד, אך לפי אליעד כהן, השאלה העמוקה והאמיתית יותר היא למה האדם בכלל רוצה להתאבד. אליעד ... שהוא מדבר עליה היא התאבדות תודעתית, ולא פיזית. לפי אליעד, בכל רעיון, אפילו הרעיון של התאבדות פיזית, מסתתרת איזושהי אמת עמוקה. מדוע אלוהים החליט להתאבד ולהפוך לבני אדם? אליעד מציג את הרעיון שההתאבדות הגדולה ביותר הייתה זו של אלוהים, שהחליט להעלים את עצמו ולהפוך את עצמו לישויות נפרדות, כדי לחוות את המציאות מתוך מוגבלות ונפרדות. הוא מסביר שההתאבדות של אלוהים פירושה שאלוהים החליט לוותר על המושלמות שלו, על הידיעה המוחלטת ועל השלווה המוחלטת, ויצר עולם של הפרדה, של חוסר ודאות, ושל סבל. ההיגיון מאחורי ההתאבדות הזו הוא שאלוהים רצה לחוות משהו שלא ניתן לחוות כשאתה נמצא במצב של שלמות מוחלטת. מדוע בני אדם רוצים להתאבד? אליעד מסביר שבן אדם רוצה להתאבד כי הוא לא יכול להתמודד עם הסבל ... האדם. לדוגמה, אליעד מסביר שאם טוב לך בהכל, ולא אכפת לך משום דבר, אתה לא תרצה להתאבד פיזית. אדם שמתאבד פיזית עדיין מחפש לשנות משהו במציאות שלו, ולכן ההתאבדות הפיזית אינה הפתרון האמיתי. האם התאבדות פיזית פותרת את הבעיות? אליעד מתאר מצבים שבהם בן אדם אומר אין לי כוח אפילו להתאבד, כי כל כך רע לו שהוא אפילו לא מסוגל ... לשנות את מצבו. יש בו איזושהי אשליה של תקווה. האם אפשר להתאבד למען אחרים? אליעד טוען שאף אחד לא מתאבד באמת עבור אחרים. גם אדם שחושב שהוא מתאבד כדי למנוע כאב מהמשפחה או מהסביבה, למעשה מתאבד כי הוא עצמו לא יכול לסבול את המחשבה על הכאב שהוא יגרום לאחרים. אליעד מביא כדוגמה חייל שקופץ על רימון כדי להציל אחרים: גם הוא לא מתאבד באמת בשביל האחרים, אלא כדי למנוע מעצמו את תחושת האשמה אם לא יעשה זאת. איך להתאבד בלי לפגוע בעצמך פיזית? ... שליטה לגמרי ואומר לעצמך מה שיהיה יהיה. הוא מסביר שדווקא כשאתה מפסיק לנסות לשלוט ולנהל את החיים, אתה משתחרר באמת. הוא נותן דוגמה ואומר: אדם שלא מסוגל לשאת את הכאב שלו, יכול להגיע למצב תודעתי של התאבדות תודעתית, שאומרת ... האדם נשאר עם תודעה בלבד, ואז מבין שהשלב האחרון שנותר הוא להעלים את התודעה עצמה. אבל התודעה עצמה לא קיימת במרחב ולכן אי אפשר להעלים אותה פיזית, אלא רק תודעתית. איך יוצאים מהלופ של חלום? אליעד נותן דוגמה על ... והצורך לחפש פתרונות חיצוניים. הפתרון האמיתי הוא להפסיק לחלום לחלוטקין, כלומר, לשחרר את הצורך לשלוט במציאות, ואז האדם משתחרר באמת מכל הסבל ומהאשליה של החלום. איך להתאבד תודעתית? מהי התאבדות תודעתית? התאבדות של אלוהים למה אנשים מתאבדים? האם חיים הם חלום? איך להשתחרר מהסבל? האם אפשר להתאבד בלי למות?

יש ואין, גם וגם, דבר והיפוכו, להפוך להיות יש, להפוך להיות אין, חיים ומוות, קיים או לא קיים, מודעות עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות מה זה אומר שיש ואין בכל דבר? האם אפשר לומר על ... זה באופן עמוק, צריך להתבונן ולבחון לעומק כל מצב או חוויה. האם כל אירוע גורם לך לרצות לחיות או למות? אליעד מסביר שכל אירוע או חוויה יכולים לגרום לך להרגיש יותר קיים או פחות קיים, לרצות לחיות או לרצות למות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו אדם מקבל משהו טוב, למשל קורא סיפור על שוקולדים. מצד אחד, זה יכול לגרום ... לא רוצה להיות קיים. אך בפועל, האירוע יכול לגרום לו דווקא לרצות להיות קיים כדי להוכיח שהוא שולט, שהוא מתגבר, ושהוא קיים למרות הכל. הנקודה שאליעד מדגיש שוב ושוב היא שאין אירוע שהוא חד - משמעי, כל אירוע כולל ... שרק מי שלא קיים יכול לחיות לנצח, כי מי שלא קיים אי אפשר להרוג, הוא בלתי מוגבל ובלתי פגיע. לעומת זאת, ככל שהאדם יותר ממשי, כך הוא יותר משתנה ויותר בר - חלוף. כלומר, גם הרצון לחיות בעצם מוביל ... את הטוב וגם את הרע, גם את השמחה וגם את הכאב. כל רצון כולל את שני ההפכים שלו, אבל בעוצמות שונות ובזוויות שונות. אליעד מוסיף ומסביר שככל שאתה מודע יותר לסובייקטיביות של הרצונות והתחושות שלך, כך אתה מבין טוב יותר את המהות העמוקה של היש והאין, וכיצד הם מתקיימים בו זמנית, בצורה פרדוקסלית. האם הכל כולל את ההיפך שלו? לרצות לחיות או למות? איך להבין דבר והיפוכו? מה זה אומר להיות קיים? למה אני רוצה לחיות? מה המשמעות של יש ואין? האם ... להיות פחות קיים. יש דברים שגורמים לך להרגיש שאתה קיים יותר ויש דברים שגורמים לך להרגיש שאתה קיים פחות. האמת היא שכול דבר מהיבט מסויים גורם לך לחוות שאתה קיים וכל דבר גורם לך לחוות גם שאתה לא קיים, את היש והאין אתה יוכל למצוא תמיד בכל דבר. למשל אני מביא לך מתנה, זה גורם לך לרצות להיות קיים, ומה ההפך? כי אם הוא נתן לי מתנה יכול להיות שאני מרגיש כל כך טוב ואני בהרמוניה שאני מוכן לא להיות קיים. אם עשו לך דבר רע, ... קיים וגם לא להיות קיים, כי בסוף להיות קיים ולא להיות קיים זה אותו הדבר, אבל באופן יחסי אתה מתחבר לפעמים לתחושה של להיות קיים ולפעמים לתחושה של לא להיות קיים. שאלה: האם הבסיס זה לא להיות קיים? אליעד: ... לא נכון, כי בבסיס זה שווה. שאלה: לא בבסיס של המוחלט, אלא בבסיס הקיום. אליעד: תקשיב כעיקרון, ככול שאתה מתקרב יותר לבסיס, ככה הדברים נהיים יותר שווים. אולי הקיום דוחף אותך לחוויית חוסר קיום, אולי הפוך? אפשר להגיד שכול ... גורם לי לשנוא את החיים? למה כאשר מרביצים לי זה גורם לי לרצות לחיות, ולמה זה גורם לי לרצות למות? למה כשאני חולה זה גורם לי לרצות להיות בריא ולמה זה גורם לי לרצות להיות יותר חולה? שאלה: אבל ... אומר שאם אתה תרצה רק לחיות בסוף אתה תעלם. גם הרצון לחיות מוביל אותך לא להיות קיים. נכון, הרצון למות מוביל אותך להיות קיים, והרצון לחיות מוביל אותך ללא להיות קיים. כי רק מי שלא קיים יכול לחיות לנצח, ... והיפוכו, זה תמיד גם וגם. בכל דבר יש את ההפך שלו, כל דבר כולל גם את ההפך שלו, וזה בעוצמות אחרות. שאלה: איך אני מבין זאת? אליעד: על ידי מודעות, מודעות לדבר והיפוכו. כשאתה מסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית / מחויבת אז אתה פחות רואה את ההפך. וכאשר את מתרגל לחשוב שמה שאתה רואה זה סובייקטיבי, אז כשאתה רוצה משהו אתה רואה שאתה גם רוצה את ההפך שלו. כשאתה ...

... להבין את הרצון, למה יש רצון כלשהו? מה הרצון רוצה? רצון מפחיד, פחד להבין את עצמך, פחד לראות את האמת, איך נוצר רצון? למה אני לא מבין את עצמי? למה אתה לא מבין את עצמך? למה האדם מתקשה לשאול את עצמו למה אני רוצה משהו? הסיבה המרכזית לכך שלאנשים קשה לשאול את עצמם את השאלה למה אני רוצה משהו? היא שהשאלה הזאת מובילה לחשיפה של אמת פנימית מורכבת יותר. אליעד כהן מסביר כי בני אדם לרוב שואלים שאלות שטחיות כמו למה אני רוצה להרגיש טוב? או למה אני רוצה להיות רגוע?, אבל הם לא שמים לב שהשאלה האמיתית שמסתתרת מתחת לפני השטח היא: למה בכלל אני רוצה?. כאשר אדם שואל למה אני רוצה להיות רגוע?, הוא לא שם לב ... אליעד מסביר שהרצונות של האדם הם סוג של מנגנון אוטומטי, הדומה לטייס אוטומטי של מטוס, שיכול להוביל את האדם למקומות שהוא לא מודע אליהם. אנשים רבים אינם מודעים לכך שיש להם רצון כל הזמן, לא רק ברגעים שהם חושבים ... כמו רצון לנשום, לאכול, לישון, אך האדם לא תמיד מודע לכך. כשאדם מודע לכך שיש לו רצון תמידי, הוא מתחיל להבין משהו עמוק יותר על עצמו, ומכאן מגיעה גם האפשרות לשינוי. מדוע אנשים מפחדים לשאול למה יש לי רצון? ... מפחדים לשאול לעומק למה אני רוצה? היא בגלל החשש העמוק שהחקירה תוביל אותם לתובנה מפחידה - האפשרות שהם לא באמת שולטים בעצמם, שהרצון אינו בשליטתם, או שהם רק עבדים לרצון. השאלה מפחידה כי היא מעמידה את הזהות של האדם בסכנה. אם האדם יגלה שהרצון אינו שלו באמת, הוא ירגיש כמו עבד מוחלט של המנגנון הזה. מה הדוגמאות שמראות שהרצון קיים תמיד? אליעד נותן דוגמה לאדם שרוצה ... נעימה, הוא מיד רוצה שהיא לא תשתנה. זאת הוכחה שהרצון הוא תמידי. איך פחד להבין את הרצון קשור לפחד ממוות? הפחד להבין את הרצון קשור באופן עמוק לפחד ממוות, כיוון שהרצון מייצג את ההיצמדות לחיים, וכל פחד הוא למעשה תוצאה של רצון. אדם מפחד למות משום שיש לו רצון לחיות, והרצון להמשיך להתקיים הוא רצון שמחזיק את הפחד הזה בחיים. מהו הכל או כלום ... מה הכוונה בכך שהרצון הוא לא שלך? כשאדם מבין שהרצון לא שייך לו באופן מודע, הוא צריך לשאול מי באמת שולט ברצון שלו. אם הרצון הוא לא של האדם, אז האדם נשאר בלי שליטה אמיתית בחייו, והוא עשוי להגיע ... בעצם עבד מוחלט של מערכת פנימית. אבל ההכרה הזאת יכולה להוביל גם לשחרור עמוק, כיוון שאם הרצון הוא לא באמת שלו, אז הוא לא חייב להרגיש כבול אליו. מדוע אנשים לא מבררים עד הסוף מה הרצון רוצה? אליעד מסביר כי אנשים נמנעים מלברר עד הסוף את האמת הפנימית של הרצון, כי הם חוששים שיגלו משהו שיערער את היסודות שעליהם בנו את חייהם. הם מעדיפים להחזיק באשליה שהרצונות הם שלהם, כדי לשמר את תחושת הביטחון המדומה שהרצון מעניק להם. הם מפחדים לגלות את האמת שעלולה לערער את כל מה שהם מכירים וחושבים על עצמם. מה החשיבות של רצון לגלות את האמת? אליעד כהן מדגיש שכשאדם מגיע למקום שבו הוא מעדיף לדעת את האמת על פני כל אינטרס אישי, הוא נמצא בדרך לשחרור אמיתי. החקירה הזאת דורשת אומץ להסתכן בכך שהאמת עלולה לפגוע באדם או לחשוף אותו לסיכונים פסיכולוגיים קשים. מי שבוחר באמת, ללא אינטרסים, יוכל לגלות את המציאות כפי שהיא באמת, ולא רק כפי שהוא רוצה לראות אותה. למה אני רוצה משהו? פחד מהרצון איך להבין את עצמי? איך נוצרים רצונות? למה קשה לי להבין את עצמי? איך להתמודד עם פחדים? מה הרצון רוצה באמת?

... בלי אפשרות להתחרט, החלטה עתידית, קבלת החלטות, חולה סופני, הוראה בלתי חוזרת, התחייבות בלתי חוזרת, חרטה, איך לקבל החלטה? המתת חסד, איך להחליט? מחלה סופנית מהם הקריטריונים לקבלת החלטה בלתי חוזרת? בהרצאה, אליעד עוסק בנושאים הקשורים להחלטות בלתי חוזרות, ... הראשונה, שנעשית כשהוא היה במצב רגשי או פיזי מסוים, או שעלינו להקשיב להצהרה החדשה שמבוססת על רצונו הנוכחי? ההרצאה מתמקדת בהבנת המורכבויות הקשורות לקבלת החלטות כאלו, כמו מה המשמעות של הצהרה לא ניתן להתחרט על כך, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות הקשורות לבריאות או למוות. הוא מציין את הדילמות שמקורן בבעיה של חרטה, ומביא דוגמאות מעשיות מחיי היום - יום, כמו דיבורים על חתימה על טפסים רפואיים שבסופם מצהירים אנשים כי הם רוצים להימנע ממכונות החייאה, אך אחכ עשויים להתחרט. איך מתמודדים עם חרטות והחלטות סופיות? אליעד מסביר איך חשוב להבין את המניעים שמובילים את האדם להצהיר הצהרות מסוג זה, ומדוע ... רצונו לא לבצע טיפול מציל חיים, עליו להבין שההצהרה הזאת חייבת להיות סופית ובלתי ניתנת לשינוי. כלומר, אם הוא מתחרט מאוחר יותר, השאלה היא אם אנחנו צריכים להקשיב למה שהוא אמר בשעתו או לדברים שהוא אומר עכשיו. המרצה מציע ... ולא לפסול אותה בטענה של חרטה. לעיתים ההצהרה המקורית, שנעשית כאשר האדם במצב קשה או רגשי, נחשבת כהצהרה הכנה שמתקבלת בהחלטה בלתי חוזרת. מצד שני, במקרים שבהם ההצהרה מבוצעת מתוך מניעים מובהקים או רצון לשנות מציאות עתידית, יש מקום להקשיב להצהרה החדשה. האם אפשר לשנות את העבר? איך קובעים אם צריך להקשיב להצהרה מוקדמת או מאוחרת? אליעד מסביר שלמרות שההצהרה הראשונה עשויה להיות נדחתה, חשוב לדעת אם הצהרתו האחרונה של האדם יותר משקפת ... שקשורה לבריאות או לחיים, אין מקום לטעות או לאפשר לאדם לשנות את החלטתו מבלי לדעת בדיוק על מה הוא מתחרט. במהלך ההרצאה, הוא מדבר על האפשרויות הקיימות לאנשים שמתמודדים עם החלטות סופניות או עם מצבים שבהם הם צריכים לבחור בין הצהרה שהייתה נכונה להם בעבר לבין הצהרה שנכונה להם כרגע. הוא מביא את הדוגמה של חולה סופני שמחליט לפני המוות אם הוא רוצה להימנע ממכונות החייאה, אך לאחר זמן מתחרט על כך. במקרה כזה, יש לשאול האם אנחנו באמת צריכים להקשיב להצהרה הראשונה או רק להשלים את הרצון הנוכחי של האדם. מה המשמעות של להקשיב לאדם שמבקש לשנות ... כיום, עלינו לדעת אם מדובר בהחלטה שנטמעה במהלך הזמן או שהיא השתקפה ממניע רגשי. כל תהליך כזה, אם לא מתקבל בצורה נכונה, יכול להוביל להחלטות שגויות. אחת הדוגמאות הוא מקרה שבו אדם מבקש מאיתנו להקשיב רק למה שהוא אומר ... מאוחר יותר. איך לנהל החלטות בלתי חוזרות? ההרצאה מציגה את המשמעות של החלטות בלתי חוזרות דרך סיפור חיים: אנשים מתמודדים כל הזמן עם החלטות שמעסיקות אותם, והם עשויים לקבל אותן בזמן שהרגשות או המצב הכלכלי משתנים. במקרים רבים, אף ... החלטה בלתי חוזרת, יתכן שיתעורר רצון לשנות אותה. במקרה כזה, עליהם להקפיד לא לחזור ולהתחרט, אלא להבין אם ההחלטה מתבצעת ממקום של בהירות או מתוך מצב רגשי משתנה. לסיום, אליעד מציין שבסופו של דבר כל החלטה כזו קשורה להתמודדות עם חוסר הוודאות, כאשר כל שינוי או חרטה תלויים במידה רבה בהבנת המניעים שמובילים את ההחלטה. החלטה בלתי חוזרת המתת חסד קבלת החלטות בעת משבר מהם מניעים לקבלת החלטה? האם אפשר לשנות את העבר?

... הכבוד שהכנת שיעורים לבד, הוא בעצם מנסה לעודד ולחזק את הילד ולתת לו ביטחון עצמי, אך במקביל מעביר מסר מותנה: הערך והכבוד שהילד מקבל תלויים בכך שהוא יכין שיעורים. אם הילד לא יכין שיעורים, הוא עשוי להרגיש שאינו ראוי ... אפשרי הוא להבהיר למישהו שהוא טוב וראוי כפי שהוא ללא תנאי, ורק לאחר מכן להוסיף מחמאה ספציפית על פעולה מסוימת. למשל: אני אוהב אותך כפי שאתה, ואני גם מעריך שהתאמצת להכין שיעורים. אולם גם במקרה זה יש בעייתיות, כי ... לך להיות מלך. המסר כאן הוא מורכב: להיות שמח ללא תנאי הוא תנאי מקדים להיות ראוי לשמוח על הצלחה מותנית. איך ניתן לשלב אהבה ללא תנאים ואהבה עם תנאים? הדרך שמציע אליעד כהן לשילוב בין שני סוגי האהבה הללו ... הסמוי שעובר מעבר למילים. עם זאת, אליעד מציין שבאופן לוגי טהור, אין פתרון מוחלט לפרדוקס הזה. כי בכל מחמאה מותנית תמיד יהיה מסר סמוי של ערך מותנה, ואם נמנעים לחלוטין מלהחמיא על הישגים או הצלחות, נוצר מסר הפוך של חוסר חשיבות להישגים, שגם הוא בעייתי. האם אפשר באמת לשדר גם אהבה מותנית וגם אהבה ללא תנאים? אליעד מסביר שבסופו של דבר אי אפשר לשדר באופן מלא את שני המסרים יחד בצורה מושלמת. יש קונפליקט פנימי מובנה בכך שאם מדגישים יותר מדי את האהבה ללא תנאים, מאבדים את הערך של ההישגים וההצלחה. לעומת זאת, אם מדגישים יתר על המידה את המחמאות המותנות, האדם תמיד יחוש שיש לו ערך רק כשהוא מצליח ועומד בציפיות, וכך ייווצר לו דימוי עצמי פגיע. מה שנותר ... לאזן. כאשר נותנים מחמאה, יש להיות מודעים לכך שבאותו זמן נוצרת אצל הילד או האדם שמקבל את המחמאה התניה מסוימת. מודעות לבעיה מאפשרת התנהלות שקולה יותר, אך אין בה פתרון מושלם לבעיה. המסקנה היא שהמודעות עצמה כבר מהווה התקדמות חשובה, ומאפשרת לנווט בין שני סוגי האהבה והמחמאות בצורה מאוזנת יותר. איך לתת אהבה ללא תנאים? איך מחמאות משפיעות ... פנימיים? איך להחמיא בלי לפגוע בערך העצמי של הילד? כאשר מחמיאים למישהו, יש צורך להיות מודעים לכך שכל מחמאה מותנית עלולה לשדר מסר של אהבה עם תנאים. לדוגמה, כאשר הורה אומר לילד כל הכבוד שהכנת שיעורים לבד, המסר שנמסר ... שעלול לרמוז כי ללא הכנת שיעורים - אין כל כך כבוד. המשמעות היא שהילד עלול להפנים את הרעיון שערכו מותנה בעמידה בסטנדרטים מסוימים, מה שיכול ליצור תחושת חוסר ערך כאשר הסטנדרטים הללו אינם מתקיימים. האם כל מחמאה היא גם סוג של השפלה? מחמאה מותנית יכולה להפוך למעין מנגנון של השפלה עקיפה. אם אומרים לילד כל הכבוד שציירת יפה, נוצר הרושם שיש קריטריונים לציור ... שהוא רוצה - זה יהיה רע. איך אפשר להחמיא בלי להציב תנאים? נראה שקשה לתת מחמאה בלי ליצור תחושת מותנות. אחת ההצעות היא קודם כל להבהיר למישהו שהוא טוב כפי שהוא, ולאחר מכן להוסיף את המחמאה. לדוגמה, ניתן לומר ... האמירות תהיה בולטת יותר, זה יבוא על חשבון השנייה. איך ניתן לשלב אהבה ללא תנאים ואהבה עם תנאים? סיפור מתוך רבי נחמן מציג פרדוקס דומה: מלך אומר לבנו אני שמח שאתה מלך, אבל אני רוצה שגם אם תפסיק להיות ... המלוכה - לא מגיע לך להיות מלך. המסר הוא שאם מישהו מסוגל להיות מאושר ללא תנאים, רק אז הוא באמת ראוי לטוב שמותנה בתנאים. האם יש פתרון לפרדוקס של מחמאות עם תנאים? פרספקטיבה אחת היא להקפיד על ניגון הדיבור - איך הדברים ... לך שעשית כך וכך אבל באותו זמן, בטון הדיבור או בהבעת הפנים, לשדר שזו אינה דרישה נוקשה. האם אפשר באמת לשדר גם אהבה מותנית וגם אהבה ללא תנאים? לוגית, נראה שאין פתרון שלם לבעיה. אם מחמיאים לילד על הצלחה, זה משדר שהתוצאה חשובה, ואם לא נותנים לו מחמאות על הצלחות, זה משדר שאין ערך להישגים. ההבנה היא שאין דרך מושלמת לשלב בין השניים, ולכן חשוב להיות מודעים לכך ולמצוא איזון - לדעת שהמחמאה אכן נותנת ערך אך גם יוצרת ... גם שאוהבים אותו איך שהוא וגם אוהבים אותו בתנאי משהו נכון אבל זה בעייתי נכון שזה בעייתי כי אתה מתישהו צריך לחייך יותר איפה תחייך יותר באוהב אותך איך שאתה או באוהב אותך איך שציירת, איפה תחייך יותר? ש: ... ברגע שאתה אומר לילד שלך כל הכבוד ש... בעצם יצרת לו במוח התניה שאם לא זה לא בסדר ואז מתישהו הוא כנראה יגיע לטיפול ויגיד אני חושב שאני לא בסדר כי העירו לי קיבלו אותי מתישהו זה יקרה ומה האמת שגם אין לזה פתרון כי אם אתה מצד שני תגיד לו אתה בסדר איך שאתה הוא לא יגיע לשום טיפול הוא כנראה ימות מהר מאוד. ש: מסקנה כולם צריכים טיפול. אליעד: לא יודע מסקנה יש פה בעיה שצריכים להיות מודעים אליה ולהיות ... אומר למישהו אתה טוב כי... אתה בעצם אומר לו אתה לא מספיק טוב תהיה מודע לזה. ש: אז אולי באמת הפתרון הוא לא נקודתי שבמקרה הספציפי הזה לצורך העניין יצליח במבחן או לא זה לא ה - issue וה ... אתה רוצה מעצמך יש בזה קונפליקט אין לזה תשובה טריוויאלית אבל תהיה מודע אם אתה מודע לבעיה זאת גם התקדמות.

אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, חשיבה בוגרת, חשיבה ילדותית, חבר דמיוני, מפלצת הספגטי המעופפת, חשיבה רציונלית, מפלצת מתחת למיטה, אתאיזם, אגנוסטיקניות, אגנוסטיות, בחירה חופשית, אמונה בוגרת, אמונה ילדותית האם האמונה באלוהים היא חשיבה ילדותית או חשיבה בוגרת? ... או מחשיבה בוגרת. הרבה אתאיסטים מאשימים את המאמינים באלוהים בכך שהם נוקטים בחשיבה ילדותית, ממש כמו ילדים שמאמינים במפלצת מתחת למיטה או בחברים דמיוניים. לדוגמה, כשילד קטן רואה קסם כמו איפה השקל?, הוא באמת מאמין שהשקל נעלם באורח פלא. בצורה דומה, אומרים האתאיסטים, מאמינים דתיים מתנהגים כאילו סיפורים מיתולוגיים ואגדות עממיות כמו יהוא הנביא או סיפור אדם וחוה והנחש הם אמיתיים לחלוטין, כאשר בעצם אלו ... נראים לעין ואינה מבוססת על עובדות מוצקות. אליעד נותן כדוגמה ילד שחושב שאם אימו עוזבת את החדר, היא בעצם נעלמת לתמיד. מנקודת מבט זו, ההנחה שאם אתה לא רואה משהו אז הוא לא קיים, היא כשלעצמה ילדותית. מצד שני, ... מסוגל להבין את המציאות - זו חשיבה ילדותית. מצד שני, האתאיסטים שאומרים שרק מה שהם רואים קיים, גם הם מתנהגים בצורה ילדותית. כי במציאות ישנם דברים שאנחנו לא רואים ועדיין יודעים שהם קיימים, כמו גלקסיות מרוחקות או תופעות פיזיקליות ... אותו בעינינו היא דווקא חשיבה בוגרת. לדוגמה, אליעד כהן מציין שילד לא מסוגל להבין שלחתוך לאדם את הראש גורם למוות, אלא אם כן ראה את זה ממש. מבוגר, לעומת זאת, מסוגל להבין את הקשר הסיבתי בין אירועים גם בלי לראות אותם בעיניו. זו בדיוק הסיבה שהאתאיסטים אינם צודקים ... אל עצמם ברחוב, זה יכול להיתפס כתפילה או קידוש לבנה. אותו דבר קורה כאשר מישהו מדבר אל קיר ברחוב לעומת אדם שמתפלל אל הקיר בכותל המערבי. פעולות דומות מאוד מתפרשות בצורה שונה לחלוטין רק בגלל ההקשר הדתי והחברתי. האם התפילה לאלוהים היא פעולה רציונלית? אליעד מסביר שהרעיון של תפילה ... מצד שני הם חושבים שאם יתפללו, יוכלו לשנות את המציאות. זאת אומרת, המאמין לכאורה מאמין באלוהים, אבל בפועל הוא מתנהג כאילו הוא עצמו שולט במציאות, או לפחות שיש לו השפעה עליה דרך התפילה. מהי חשיבה בוגרת אמיתית לגבי קיומו ... שיש אלוהים וגם האמונה שאין אלוהים הן מוגבלות. מי שחושב שיש אלוהים ושאלוהים שולט על המציאות ומחליט עבורו - מתנהג בצורה ילדותית. לעומת זאת, מי שחושב שאין אלוהים ושהוא עצמו שולט במציאות - גם הוא מתנהג בצורה ילדותית. האמת הבוגרת ביותר היא להבין שאתה לא באמת שולט בשום דבר, ויחד עם זאת להבין שגם האמונה באלוהים ככוח חיצוני שמחליט עבורך היא מוגבלת. האמת הגבוהה ביותר היא להבין שאין באמת הפרדה בין האדם לאלוהים, ושבעומק, הכל אחד - או שיש רק אלוהים, או שאין בכלל אלוהים והכל נעשה מעצמו. ... ההבנה העמוקה והאמיתית ביותר. האם האמונה באלוהים ילדותית? מהי חשיבה רציונלית? האם אתאיזם הוא חשיבה בוגרת? האם תפילה עובדת באמת? מה ההבדל בין אמונה בוגרת לילדותית? האם קיימת בחירה חופשית? מפלצת הספגטי המעופפת

... התודעה עצמה. כיוון שהתודעה היא מחוברת לחוויות שלנו, ולא לגוף הפיזי, אז גם אם הגוף משתנה, התודעה יכולה להישאר קיימת. אליעד מדבר על איך תודעה יכולה להישאר יציבה גם אם חלקים מהגוף משתנים. מדובר כאן על הבדל בין תחושת הקיום של האדם, שהיא נובעת מהתודעה, לבין מבנה הגוף שהוא משתנה כל הזמן. הרעיון הזה מציע שכאשר אנחנו מתחברים לתודעה שלנו, אנחנו לא מוגבלים על ידי הגוף שלנו ותחושת הקיום שלנו לא תלויה בגורמים פיזיים. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? אליעד מציע שהחזרה למשחק מתארת תהליך שבו האדם מתחבר מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי שהוא עבר חוויות של ריקנות או אובדן משמעות. כדי לחזור למשחק, עלינו להפסיק ... ברגע, לחוות את הרגע בלי להילחם בתודעה. התודעה יכולה לנוע בין מצבים של יציבות (הסנטר) לבין מצבים של חיפוש מתמיד אחר חוויות חדשות. כל אחד מהמצבים הללו מציע דרכים שונות להתנהל, אבל מה שחשוב הוא למצוא איזון בין השניים ... שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום לבין המבנה הגופני של האדם. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? החזרה למשחק מתייחסת לתהליך שבו אדם מחפש חיבור מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי אובדן תחושת משמעות או ריקנות. במהלך החזרה למשחק, ... - בין הסנטר, שבו הכל מאוזן ומסודר, לבין חוויות של חוסר יציבות או תחושת מרדף אחרי רעיונות חדשים. השיחה מתארת את היכולת לשלב בין שני המצבים הללו, כך שמחד לא ניתקע במרדף אחרי חוויות, ומאידך, לא נסתפק במצב של ... לשחק ולהתנסות מבלי לחפש תשובות מוחלטות לכל דבר. אליעד מציע שיש לנו את האפשרות לבחור כיצד להתנהל: האם לפעול מתוך תחושת משמעות עמוקה או פשוט לחיות את החיים ברגע הנוכחי. תודעה והקיום הסנטר והחיים תנודתיות התודעה החזרה למשחק האם החיים הם משחק? מה המשמעות של תודעה והאם אנחנו באמת שייכים לגוף שלנו? במהלך השיחה, אליעד מתמקד בהבנה העמוקה של התודעה והקיום. הוא מתחיל בכך שהגוף לא מהווה את האני האמיתי של האדם, אלא שהתודעה היא זו שמהווה את הקיום. הוא מתאר איך אפשר להבין זאת תוך שמירה על הרגשה פנימית של קיום, גם אם תודעתנו לא מקושרת לגוף הפיזי או ... האני. מהי תודעה ואיך היא משפיעה על התפיסה שלנו את העולם? בהמשך השיחה, אליעד עוסק בשאלה מה קורה אחרי המוות ומה היה לפני הלידה. הוא מציין שלמרות שאין לנו זיכרון מהתרחשויות אלו, התודעה שלנו היא חלק מההבנה של העולם, גם אם אנחנו לא יכולים להרגיש את ההוויה הזו באופן ישיר. התודעה, לדעתו, לא תלויה בגוף, ולא נעלמת עם המוות. הוא עובר על רעיונות שמצביעים על כך שהתודעה היא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, ולא תלויה במרכיבים פיזיים כמו איברים או אטומים, שהרי הם מתחלפים כל הזמן. לדברי אליעד, התודעה היא אבסטרקטית וניתן להבין אותה רק מתוך תחושת קיום פנימית. האם כל חוויית חיים תלויה בזווית ההתבוננות שלנו? אליעד מדבר גם על האילוצים שמציב האדם לפני ... כי ניתן לשחרר את השיפוטיות ולראות את החיים בצורה פחות נוקשה. הגישה הזו מאפשרת לאדם להבין את משמעותו לא מתוך עקרונות מוחלטים, אלא מתוך חוויות ותחושות אותנטיות. ההבנה של התודעה ותחושת המשחק בחיים בהמשך, אליעד מציין כי הקיום, שמבוסס על תודעה, לא בהכרח חייב לכלול את השיפוטיות כלפי פעולותיו של האדם. הוא מדבר על האפשרות להיות מודע לפעולות, לא מתוך כוונה לשלוט במציאות, אלא מתוך הרצון להרגיש חופש במחשבות ובמעשים. לסיום, אליעד מסביר איך כל תהליך של הבנת התודעה והתנסות עם תחושת הקיום עשוי להחזיר את האדם למשחק החיים, לא מתוך רצון לשלוט או למנוע, אלא מתוך הבנה כי כל דבר שמתרחש בעולם הוא חלק מהחוויה האנושית. הוא מדבר על הצורך לאתגר את עצמנו ולראות את החיים כמשחק מרתק שכולל את כל החוויות הקיימות. תודעה הקיום האנושי המשמעות של החיים חוויות ותודעה שיפוטיות והבנה עצמית מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת תנודתיות התודעה והחזרה למשחק? שיחה זו מתמקדת בתהליך ההתעוררות המנטלית ובתנודתיות של התודעה, תוך דיון במושגים כמו הסנטר ומשחק. אחד הרעיונות המרכזיים שעולים בשיחה הוא כי ... התודעה לא תלויה באטומים של הגוף. כלומר, גם אם חלקים מהגוף היו נתפסים או משתנים, התודעה עדיין יכולה להישאר קיימת, דבר המוביל להנחה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום שלנו לבין המבנה הגופני שלנו. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? נראה כי אחד מהנושאים המרכזיים שמועלים בשיחה הוא החזרה למשחק. החזרה למשחק מתארת את הרעיון של חזרה אל התודעה או לתוך חוויות החיים לאחר שהאדם חווה אובדן של משמעות או תחושת ריקנות. ... שמוסבר, היא שהחיים אכן יכולים להיות משחק, אם מבינים את אותם מושגים כשלב בו אנו בוחרים לנטול את עצמנו מתוך הגדרות קבועות. התודעה יכולה לתפוס מצבים של רגיעה מוחלטת כמו גם תנודות בין מצבים שונים, שבסופו של דבר לא בהכרח משפיעים על תחושת הקיום שלנו. כשמתייחסים לחיים כאל משחק, השחקן לא מחויב להרגיש כל הזמן את המשמעות מאחורי כל פעולה, מה שחשוב יותר זה לחוות ... המשחק עצמו. העקרונות הללו מציעים גישה שונה לחיים, שבה כל אדם יכול לבחור את צורת ההתנהלות שלו: האם לפעול מתוך תחושת משמעות עמוקה, או האם פשוט להחיות את הרגע, לשחק ולהתנסות מבלי לחפש תשובות מוחלטות. תודעה והתפתחות אישית החזרה ...

... באיכות החיים? מחשבות טורדניות הן מחשבות חוזרות ונשנות שמטרידות ומציקות לאדם, מפריעות לו ומונעות ממנו מנוח ושלווה. אליעד כהן מתאר מצב שבו האדם מרגיש לכוד במחשבה מסוימת, שאינה נותנת לו מנוחה כלל. מחשבה זו מתפרצת לתודעת האדם כל הזמן, ולא משנה כמה הוא מנסה לברוח ממנה, היא חוזרת ומאמללת אותו, לעיתים אפילו עד כדי ... לעומק את הסיבה לכך שהמחשבה הזו מטרידה אותו. הוא מדגיש כי הפתרון אינו רק בהכרת הסימפטומים (כגון לחץ, חרדה, מתח, חוסר שקט נפשי), אלא בירידה לשורש הבעיה - מדוע דווקא המחשבה המסוימת הזו מציקה לו. הפתרון שמציע אליעד הוא חקירה לעומק ושאלת השאלות בצורה אמיתית ויסודית. השלב הראשון הוא לזהות מהי ... מספיק. האדם חייב להמשיך ולשאול למה - למה האסוציאציה הזו מפחידה אותי, למה הדבר הזה נחשב רע, והאם הוא באמת רע או אולי בכלל טוב. הנקודה המרכזית בהסבר היא שאל לו לאדם לקבל דבר כמובן מאליו. קבלה של דבר באופן טבעי וללא חקירה היא מה שמנציח את השקר והפחד בתוכו. לעומת זאת, על ידי חקירת האמת לעומקה, מתגלה כי הפחד אינו אמיתי, ואין סיבה אמיתית להמשיך להיות מוטרד מהמחשבה. מדוע מחשבות טורדניות קשורות לפחד שיהיה לאדם רע? ... ישיר של פחד זה. לכן הפתרון הוא להעמיק ולחקור את השורש של הפחד - למה האדם מפחד מהרע, האם באמת הדבר שהוא חושש ממנו הוא רע, או שמא הדבר שנראה לו רע הוא למעשה טוב, או לכל הפחות לא ... להילחם במחשבה עד הסוף. האדם מחליט באופן נחוש לחקור ולערער את השורשים של המחשבה עד לעקירתה המלאה, באמצעות בירור האמת העמוקה של למה הדבר מטריד אותי, והאם באמת הדבר רע או טוב. הוא משווה את המחשבה הטורדנית לעץ שיש לחפור עמוק כדי לעקור אותו לחלוטין משורשו. האפשרות השנייה היא להתייאש באופן מוחלט. האדם מוותר לגמרי על המאבק, מקבל את העובדה שיש לו מחשבה טורדנית, ומסכים לחיות איתה בשלום, מתוך השלמה מלאה וכנה. גם בדרך זו, לפי אליעד, המחשבה תיעלם לחלוטין. הבעיה מתחילה כאשר האדם נמצא בין לבין - לא מחליט להילחם עד הסוף ולא מתייאש לחלוטין. חוסר ההחלטה הוא שמנציח את המחשבה הטורדנית ומאפשר לה להמשיך להטריד. כיצד מתבצע תהליך העקירה של מחשבה טורדנית מן השורש? אליעד ממליץ על חקירה אינטנסיבית ויסודית, הדומה לעקירת עץ מהשורש. האדם צריך ... אלא עליו להמשיך לשאול ולבדוק כל מחשבה באופן יסודי, תוך בחינת אמיתות הפחד שלו. לדוגמה, אם האדם מוטרד ממחשבה מסוימת, עליו לשאול את עצמו: מה בדיוק מטריד אותי במחשבה הזו? למה זה מטריד אותי כשאני חושב על כך? האם הדבר הזה באמת רע? מי אמר שזה רע? אולי זה בכלל טוב? מי אמר שאני חייב לרצות דבר מסוים או לפחד מדבר ... ולקבל את המחשבה בלב שלם. אם האדם בוחר באחת משתי דרכים אלה והולך איתה עד הסוף - המחשבות הטורדניות נעלמות לתמיד. איך נפטרים ממחשבות טורדניות? למה מחשבות טורדניות לא עוזבות? איך לעקור מחשבה מהשורש? מה הסיבה למחשבות טורדניות? האם ... אדם ישקר לעצמו, לא יצא לעולם ממחשבות טורדניות. או להעיף לגמרי את המחשבה הטורדנית ולא לוותר, או להגיד אני מוותר ואני מיואש לגמרי. אבל אז להתייאש עד הסוף, להגיד נדפקתי יש לי מחשבה טורדנית, וללכת עם זה בלב שלם, ... ללכת עד הסוף או עם הייאוש, או עם ההחלטה להעיף את המחשבה הזו אחת ולתמיד. וזאת על ידי חקירת האמת, ושאלת השאלות, למה אני מוטרד מהמחשבה הזו? מה מטריד אותי באמת? כי באמת מחשבות טורדניות נובעות מן המקום שהאדם חושש שיהיה לו רע, האדם חושב שבעולם יש טוב ורע, והוא מת מפחד שיהיה לו רע, ומכך נובעות המחשבות הטורדניות. ולא להגיד כי זה מזכיר לי משהו ומעלה לי אסוציאציה כזו או אחרת, להמשיך לשאול, ולמה באמת האסוציאציה הזו מטרידה אותי, ולחפור עמוק עמוק, עד שמגיעים לתשובה של למה זה באמת מפחיד אותי, מה יושב שם מתחת, ולמה מה שיושב שם מתחת זה רע, אולי זה בכלל טוב. ואז יגיע האדם לתשובה ולהבנה שאין ממה להיות מוטרד באמת. וזה ממש נכון באותה המידה להתייאש מהמחשבות הטורדניות. אבל לנקוט עמדה עד הסוף עם העמדה שלקחת, ואז לא יהיה ...