... כל הסיבות, מה הסיבה שאלוהים? למה אלוהים עושה משהו? למה אני בוחר כך ולא אחרת? סיבת הבחירה החופשית האם קיימת בכלל בחירה חופשית? אליעד כהן פותח את השיחה בשאלה האם קיימת באמת בחירה חופשית. הוא מציע לכל אחד לחשוב על פעולה שבחר לאחרונה, למשל, הבחירה לצפות בסרטון. השאלה שעולה מיד היא: ... יכולת לבחור אחרת? לדוגמה, אם אדם בחר לצפות בהרצאה של אליעד, האם היה יכול לבחור שלא לצפות בה? התשובה המתבקשת היא שכן, הוא היה יכול לבחור אחרת. למה בחרת לעשות את מה שבחרת? אליעד ממשיך עם השאלה המהותית: למה ... את היד? ודאי שכן. אז למה בחר דווקא בפעולה זו? הוא מסביר, שככל שיש לאדם יותר סיבות לבחור בפעולה מסוימת, כך הבחירה שלו פחות חופשית. כל סיבה שיש לפעולה למעשה מחייבת את האדם לבחור בה. ככל שהסיבות מתרבות, האדם פחות בוחר באופן חופשי, כי הוא פועל מתוך חובה או כפייה של אותן סיבות. מהי בחירה אמיתית ללא סיבה? אליעד מסביר שבחירה חופשית באמת היא בחירה שנעשית ללא סיבה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת מתוך תחושה של ככה רציתי, ללא כל סיבה מוגדרת, זוהי למעשה בחירה אמיתית. אפילו סיבה אחת קטנה, אם קיימת, גורמת לכך שהבחירה כבר איננה חופשית לחלוטין, כי הסיבה הזו מחייבת אותו. גם אם אדם חושב שבחר ללא סיבה, ייתכן ... האמיתית, שהיא ללא שום סיבה, היא נדירה או אפילו בלתי אפשרית במציאות האנושית. האם אלוהים בוחר באופן חופשי? אליעד מתייחס לנושא של אלוהים, המכונה סיבת כל הסיבות או מסובב כל הסיבות. לדבריו, אלוהים הוא הראשון שאין שום סיבה לפניו. ... הגיוני? האם יש סתירה ברעיון הסיבתיות והבחירה? כאן אליעד מציג זווית הפוכה לחלוטין. לפי נקודת המבט הזאת, גם אם קיימות סיבות לבחירה כלשהי, האדם עדיין לא באמת מחויב לאותן סיבות. לדוגמה, אם אדם אוכל כי הוא רעב, הוא לכאורה חייב לאכול כי יש לו סיבה - ... הנקודה שהאדם לא רק בוחר את הפעולות שלו, אלא גם את הסיבות שמניעות אותו לפעול. לדוגמה, האדם לא רוצה למות ולכן אוכל. אך מדוע הוא לא רוצה למות? התשובה של אליעד היא כי האדם בחר לא לרצות למות. גם ההעדפות והרצונות הבסיסיים של האדם הם בעצם בחירה שלו. זה מוביל את אליעד למסקנה שאף סיבה אינה יכולה ... כך הוא פחות בוחר בה באופן חופשי, כי הוא הופך להיות כבול לסיבות הללו שמחייבות אותו. מנגד, אפילו כאשר קיימות סיבות לפעולה מסוימת, האדם עדיין אינו מחויב להן כי הוא יכול לבחור אם לתת להן כוח להשפיע עליו או לא. לדעתו, האדם יכול להתבונן על שתי נקודות מבט אלו ולמצוא את נקודת האיזון שלו בנוגע להבנה מהי באמת בחירה חופשית, והאם היא בכלל קיימת. האם יש בחירה חופשית? מהי סיבת כל הסיבות? למה אני בוחר כך ולא אחרת? האם לאלוהים יש רצון חופשי? ...

... לאבד את הטוב. טוב יחסי = טוב שיש אפשרות שלא יהיה. טוב יחסי = טוב שעדיין האדם אינו מרגיש שלמות. טוב יחסי = טוב שכרוך בכך שהצורה החיצונית של המציאות תהיה בצורה מסוימת. טוב יחסי = טוב שהאדם עדיין מחפש טוב יותר. טוב יחסי = טוב שהאדם עדיין מרגיש חסר של דבר כלשהו. טוב יחסי = טוב שאינו נמצא בכל דבר באשר הוא. טוב יחסי = טוב זמני ובר תמותה. לעומת זאת ישנו גם טוב אמיתי. טוב אמיתי = טוב שקיומו אינו תלוי בדבר. טוב אמיתי = טוב שהופך את ... טוב אמיתי = טוב שאינו כרוך בפחד לאבד את הטוב. טוב אמיתי = טוב שאין בו שום רע כלל. מתי יש טוב אמיתי? טוב אמיתי מתקיים כאשר אין רע בכלל. אם לא רע בכלל ואין שום רע, אז טוב באמת. כאשר האדם מבין את הטוב האמיתי שנמצא בכל דבר שבעולם, ממילא מתבטל אצלו הרע, והוא מתחיל לחוות טוב אמיתי. איך להגיע לטוב אמיתי? תשובה: צריך לחפש אותו. על האדם לדעת שהוא מחפש משהו שכבר קיים. קיים בכל דבר. שאין אפשרות שהוא לא יהיה קיים. על האדם לדעת שמצד האמת, כבר עכשיו הכל טוב אמיתי. גם זה שהאדם אינו יודע מהו הטוב האמיתי, גם זה עצמו טוב אמיתי מצד האמת. מה לחפש? על האדם לחפש רק את האמת בלבד. כאשר האדם נצמד רק אל האמת בלבד, בסופו של דבר הוא רואה כמה הכל טוב באמת. כדי להגיע אל טוב אמיתי = שלמות = צריך שלמות של אמת. כל זמן שהאמת חסרה, גם הטוב חסר. כאשר האמת מושלמת, גם הטוב מושלם ואמיתי. מאמרים דומים: כאשר יש לאדם שכל אמיתי = רואה את האמת האובייקטיבית = הרצון הופך לשלם = מרגיש טוב באמת = אינו מחפש תכלית / תמיד נמצא בתכלית.

... לכל רגע של המצאות בכביש, כאל רגע חדש. והאדם בכל רגע ורגע צריך לבחון את תנאי הדרך, ולבדוק האם באמת הוא יכול כרגע לעבור בכביש או שלא. ולא רק שהאדם צריך לבדוק כל רגע מחדש, האם הכביש פנוי והאם ... יש לאדם אור ירוק, שאומר שהוא אכן יכול לעשות את מה שהוא רוצה, גם אז אל לו לאדם לפעול מתוך הרגל, ואל לו לאדם להניח בטעות שאם האור ירוק אז הכל בסדר, אלא על האדם להתבונן היטב, גם כאשר ... באור ירוק, אם נתבונן היטב נראה, כי מהצד שלהם הסיבה שהם נדרסו ונפגעו בכביש, היא רק משום שהם פעלו מתוך הרגל ולא מתוך התבוננות. כי כאשר יש לאדם אור ירוק, אז הוא רגיל לעבור בכביש. וכאשר היה לאותם הולכי רגל אור ירוק, הם פשוט נתנו לעצמם לעבור את הכביש מתוך הרגל ולא מתוך התבוננות. ועל ידי זה נוצרה התאונה. כי כל אותם הולכי הרגל שנפגעו כאשר הם עברו בירוק, גם הם אילו ... היו במצב אחר שבו לא היה רמזור להולכי רגל, אלא הכביש היה סואן וכיוב, הרי שבוודאי שהם לא היו מתפרצים לכביש הסואן, ובוודאי שהם היו בודקים היטב היטב לראות שהם יכולים לעבור בבטחה את הכביש. אבל האור הירוק, הוא זה שגם להם לתרדמה תודעתית ולפעול מתוך הרגל. כי האור הירוק שמשמעותו היא שעכשיו יש להם זכות קדימה לעבור את הכביש, הוא גרם להם לא לבדוק את הכביש ולראות האם הוא פנוי או לא. ועל ידי זה שהם פעלו מתוך הרגל ולא מתוך התבוננות, על ידי זה הם נפגעו. וכאשר האדם עובר בכביש, הוא צריך להיות זהיר היטב היטב. כי כבר קרו ... פתאום הגיע איזה נהג שיכור מרחוק, שנכנס בטעות באותם כלי הרכב שהם היו בסדר, והוא גרם לאותם הולכי הרגל למות בכביש. וזה למרות שהם עברו בירוק, ולמרות שכלי הרכב שהיו קרובים אליהם עצרו להם. והמשמעות של זה היא, שמי שרוצה להיות זהיר באמת, אז כאשר הוא עובר בירוק, עליו להתבונן לא רק על הרכב שקרוב אליו ממש במעבר החצייה, אלא לנסות להסתכל קצת מעבר, ולנסות לראות שגם הרכבים שמאחוריו, שגם הם כבר עצרו או האטו וכיוב. ואם יש איזה משוגע שמתקרב אל הצומת במהירות, הרי שאין לעבור בכביש, גם אם הרכבים הקרובים אליך עצרו לך. והמשמעות הרוחנית של העניין הזה היא, שהחיים ... ובחיים יש המון סכנות שיכולות לפגוע באדם, שהן כל מיני מחשבות שונות שיכולות לפגוע באדם. והאדם מטבעו כל הזמן מתבונן לראות, שהוא אכן חושב בצורה נכונה ופועל בצורה נכונה. בדיוק כמו האדם שעובר את הכביש, שמסתכל לצדדים האם אפשר ... על פיה. אבל על האדם להבין, שגם כאשר יש לו אור ירוק, עדיין עליו להיות ערני תמיד ולא לפעול מתוך הרגל אלא מתוך התבוננות. דהיינו, גם כאשר האדם הולך בדרך שנראית לו כנכונה, עדיין עליו להתבונן היטב ולראות, שאין שום סכנה שאורבת ... דהיינו, כאשר האדם חי את החיים שלו, עליו להשתדל להתייחס לכל רגע כאל רגע חדש. והאדם לא צריך לפעול מתוך הרגל, אלא לנסות לפעול מתוך התבוננות מתמדת. ועל האדם לשאול את עצמו תמיד, האם אני עושה ברגע הזה, את הדבר הטוב ביותר עבורי לרגע הזה. כי ... שההחלטה הזאת כבר לא טובה עבור הרגע הזה. והדבר דומה לאותו האדם שכבר התחיל לעבור בירוק בכביש, אבל פתאום מתקרב אליו רכב מרחוק, שעל האדם להתבונן מחדש, ולהמשיך על פי מה שנכון לרגע הזה, ולא על פי מה שהיה ... כלשהן, שיתכן שהן היו נכונות לאותו הרגע שבו התקבלה ההחלטה, אבל אחכ יש שינוי במצב. והאדם לא צריך לפעול מתוך הרגל, ולחשוב שאם הוא התחיל לעבור בירוק, אז הדרך בטוחה עבורו. כי לא כך הוא הדבר. ועל האדם לנסות ... הרחוקות יותר של מה שהוא עושה. ונסכם ונאמר, שבחיים כמו בכביש, בכל רגע ורגע צריכים להיות ערניים. ובמקום לפעול מתוך הרגל, יש לפעול מתוך התבוננות מתמדת. ולנסות להסתכל, לא רק על התוצאה המיידית כרגע, אלא גם על ההשלכות הרחוקות יותר ועל המשמעות הרחבה יותר של ...

חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? מה המשמעות של חוסר ידיעה מצד האמת? אליעד כהן מדבר בהרצאה זו על הנושא של חוסר ידיעה מנקודת מבט של חיפוש עצמי וחיפוש האמת הפנימית. הטענה המרכזית היא שחוסר ידיעה אינו בעיה בפני עצמה, אלא שהבעיה האמיתית היא שהאדם משקר לעצמו ואומר שהוא יודע דברים שהוא בעצם לא יודע בוודאות. לדוגמה, אנשים רבים חיים מתוך האמונה שחיים טובים יותר ממוות, אך למעשה, אף אדם אינו יכול לדעת זאת בוודאות מוחלטת. למרות זאת, אנשים פוחדים להודות בספק ומעדיפים להציג מצג ... עצמם ואחרים. פחד מספק - אנשים אינם אוהבים לחיות במצב של ספק, כי הספק יוצר חרדה ובלבול. למשל, אדם שמתלבט אם החיים באמת טובים מהמוות, עלול להרגיש חוסר יציבות וחוסר ודאות לגבי החלטותיו. לכן הוא יעדיף להעמיד פנים שהוא בטוח בכך שחיים הם טובים יותר, למרות שהוא לא באמת בטוח בכך. כיצד חוסר ודאות קשור לסבל האנושי? אליעד כהן טוען שהסבל לא נובע מעצם חוסר הידיעה, אלא דווקא ... עדיף. לכן, מקור הסבל הוא לא עצם חוסר הידיעה, אלא הטענה שאדם יודע משהו בצורה מוחלטת, בשעה שהוא אינו באמת יודע. מה קורה כאשר אדם מערבב אפשרויות עם מחויבויות? כאשר האדם טוען שדבר אפשרי הוא דבר מחויב, הוא נוטה ... שום דבר מחויב במציאות וכל דבר הוא רק אפשרות. גם כאשר נראה שהסיכוי לדבר מסוים הוא 99 אחוזים, עדיין קיימת אפשרות של אחוז אחד שהדבר יהיה שונה. האדם חייב להבין ולומר בפירוש איני בטוח ב - 100 אחוז ולהודות בכנות בחוסר ידיעתו. איך אמירת האמת מובילה לידיעה מלאה? אליעד כהן מדגיש שהאדם צריך להיות אמיתי עם עצמו עד הסוף. כאשר האדם אומר שהוא לא ... יודע דבר מה באופן מוחלט, למרות שהוא לא בטוח בו, הוא בעצם סוגר בפני עצמו את האפשרות לגלות את האמת האמיתית בעתיד. אדם שאומר אני לא יודע, בעצם מאפשר לאמת המוחלטת להיכנס לתוך התודעה שלו בעתיד, מכיוון שהוא לא נאחז בשקר או בדבר לא מוכח. האמת, לדבריו של אליעד, בסופו של דבר מגיעה אל כל אדם, אך כדי להימנע מסבל, עדיף לאדם להודות בכנות שאינו ... הוא רע, כי הוא לא יודע בכלל מה טוב ומה רע, ולכן גם לא היה סובל. הסבל, אם כן, מתרחש דווקא בגלל שהאדם יודע דברים חלקית בלבד, ומאמין שהוא יודע בדיוק מה טוב ומה רע, למרות שבתוך תוכו הוא ... המסר העיקרי של אליעד כהן הוא שעל האדם להיות אמיתי לחלוטין עם עצמו ולומר שהוא לא יודע כאשר הוא באמת לא בטוח. כאשר האדם מודה באי - ידיעה שלו, הוא למעשה מאפשר לאמת להיכנס לחייו. אמירת האמת, גם אם היא קשה ומביכה, היא הדרך היחידה להגיע לידיעה שלמה ואמיתית על המציאות ועל עצמו. על ידי כך, ... התחתונה, אם ברצונך להגיע לידיעה מוחלטת ואמיתית, עליך להפסיק לשקר לעצמך, להודות בספק, ולשמור מקום פנוי בתוך התודעה שלך לאמת העתידה להתגלות. איך לדעת שאיני יודע? מדוע אנשים מפחדים מספק? מה הקשר בין אי - ודאות לסבל? כיצד להגיע ... - איך לדעת גם לא לדעת? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובעת מצד האמת. ומה זה אומר? כאשר אדם נחפש את עצמו, מנסה להבין את עצמו בעולם הוא לא בטוח בשום דבר, ועדיין ... חשוב? והאדם פוחד לשאול שאלות, ואנשים אומרים שהם בטוחים בדבר כלשהו גם כשהם לא בטוחים. ואם אדם רוצה להגיע לאמת, שיהיה ישר ואמיתי עם עצמו עד הסוף, שיגיד שהוא לא מבין, לא יודע שיתכן גם אחרת, כי גם אם ... זה לא אומר שאין אפשרות אחרת ממה שאתה יודע או מבין. בשורה תחתונה האדם לא צריך לפחד להגיד את האמת, זכותך המלאה להאמין, להניח הנחות עד שתדע. עדיף להגיד שאתה לא יודע, מאשר שתגיד שאתה יודע ולשקר, וזה יחסוך ממך סבל. כי אדם חושב שהסתברות מסוימת היא מחויבת, וזה רק אפשרי, מאיפה אתה טוען שזה מחויב? ואסור לאדם להפוך את האפשרי למחויב, כי כשהדבר אפשרי, ... בין ידיעה לאי ידיעה, סובל. ותהיה ישר עד הסוף, ומה שאתה לא יודע תשאיר בספק ומי שרוצה לדעת את האמת, מי הוא, עליו להגיד רק את האמת לא להפוך אפשרויות לדבר מוחלט ועל ידי אמירת האמת, האדם יגיע לידיעה מלאה.

הספר להצליח בכוח המחשבה - אגו + גאווה + רצון עצמי, האם זה טוב או רע? מה האמת? האם האגו הוא אויב או אוהב? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את אחד הנושאים המרכזיים ביותר בתורות רוחניות ובחיפוש האושר - עניין האגו והרצון העצמי של האדם. רוב התורות הרוחניות מתייחסות לאגו כאויב של האדם, כגורם המרכזי לסבל. אך אליעד מדגיש שהאגו הוא לא רק אויב, אלא גם האוהב הגדול ... מכאן שהאגו אחראי לסבל, מפני שהוא גורם לאדם לרצות דברים שונים מהמציאות. אליעד נותן דוגמה קיצונית ואומר שגם אנשים שמתו בשואה סבלו לא משום שמתוכם בשואה, אלא משום שלא רצו למות בשואה. בעצם, הסבל הוא תמיד תוצר של הפער בין הרצון לבין המציאות. מדוע אין טעם לבטל את האגו? הנטייה ... קורים, הוא מפסיק לרצות שהמציאות תהיה אחרת. כלומר, הבעיה אינה האגו, אלא אי - הבנת המציאות שמובילה לכך שהאגו מתנגד לה. אליעד מדגיש כי האדם סובל משום שהוא אינו מבין את הסיבה הטובה שבגללה המציאות היא כפי שהיא. כאשר ... נוצר במפץ גדול באופן אקראי, עדיין יש לשאול: למה דווקא כך ולא אחרת? מדוע המפץ הגדול התנהג דווקא בצורה מסוימת? אי אפשר לחמוק מהשאלה הזאת, וחקירתה מובילה להבנה עמוקה יותר של המציאות. למה האגו הוא למעשה אוהב האדם הגדול ביותר? לפי אליעד, הסיבה האמיתית לכך שרע לאדם היא דווקא שאין לו אגו אמיתי ושלם. אם האדם היה מבין באמת מי הוא - שהוא בעצם השורש והסיבה של כל המציאות, הוא היה מזדהה לחלוטין עם המציאות. במצב כזה, כשהאדם ... צריך לשאוף? המצב האידיאלי, לפי אליעד, הוא לא שהאדם יאבד את רצונותיו, אלא שהוא יהיה במצב שבו הרצונות שלו מתאימים תמיד למציאות. האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אינו מסוגל אפילו לדמיין את עצמו רוצה משהו אחר ממה שקורה לו בזמן אמת. כשאדם מגיע להבנת הסיבה הראשונה ומתחבר אל השורש של כל הדברים, הרצון שלו והמציאות נהיים לאחד באופן מוחלט. הוא חווה את המציאות כאילו יש לו שליטה מוחלטת עליה, כי הרצון שלו והמציאות מתרחשים בו - זמנית. אין הפרדה, ולכן אין שום סבל. איך מיישמים זאת בפועל? ברמה המעשית, על האדם לשאול שוב ... המסר המרכזי של אליעד כהן בהרצאה? המסר המרכזי הוא שהאגו והרצון העצמי אינם רעים כשלעצמם. הבעיה היא רק כשהם מתנגדים למציאות. הפתרון אינו ביטול האגו אלא הבנת המציאות לעומק, כך שהרצון והמציאות יתאחדו באופן מוחלט. במצב כזה, האדם חי בתחושת שלמות ואושר תמידי, משום שהוא מבין שהכל קורה בדיוק כפי שהוא אמור לקרות. האם האגו הוא אויב או אוהב? איך ...

... אלוהים, מה זה משנה אם יש אלוהים? כפירה באלוהים, אתאיזם, האם יש אלוהים? חזרה בתשובה, לחזור בתשובה, חיים אחרי המוות, שכר ועונש, משמעות החיים מה זה משנה אם יש אלוהים או לא? ההתחלה של השיחה עוסקת בשאלה למה בכלל ... אלוהים או לא. הדובר מנסה להביא הסבר תוך שמירה על תחושותיו האישיות לגבי אמונה בקיום אלוהים, אך אליעד לא מתרשם ומדגיש שאין שום דבר שיבדל את המצב הנוכחי, שכולל את העובדה שאתה כאן, בין אם יש אלוהים או לא. האם תכנות החיים קשור לאמונה באלוהים? לאחר מכן, השיחה מתפתחת לעיון בשאלת המשמעות של החיים והאם תכנות החיים קשור לאמונה באלוהים. אליעד מבקש מהדובר להסביר מדוע זה משנה אם ... האם ההשפעה תהיה כה חזקה על חיי האדם? מה האלוהים קשור בכלל למעשים שלי? אליעד מציין שאם אלוהים היה מתקשר אליו אישית ומבהיר לו את קיומו, הוא לא היה משנה את מהות חייו. הוא מציין את הדוגמה של אדם ... מציאותו. את השיחה הזו אליעד מסיים בשאלה אם יש משהו שהוא רוצה להשיג בחיים, ושואל האם כל העולם בנוי כמות שהוא כדי להתאים לרצון של האדם. האם יש משמעות לחיים אחרי המוות? לאחר מכן השיחה נוגעת בשאלת החיים אחרי המוות. אליעד שואל אם אדם מאמין כי יש לו חיים אחרי המוות, האם זה משנה לו איך הוא חי את חייו בעולם הזה. הוא מדגיש את המורכבות של תיאוריה זו, שבה אדם מקבל את עולמו כקבוע, כמו למשל החיים אחרי המוות, אך הוא לא משנה את הדרך שבה הוא חי על פי זה. האם על פי אמונה באלוהים החיים טובים ... מציעה שכל אחד יכול להיות אלוהים עבור עצמו, כלומר, לשלוט במציאות שלו ובחיים האישיים שלו, ולפני הכל להחליט מה באמת טוב עבורו. מה הקשר בין אלוהים לבין שכר ועונש? החלק האחרון של השיחה עוסק בשכר ועונש, ומעורר את השאלה האם אלוהים קובע את הדרך שבה האדם ינהל את חייו על פי אמות מוסריות מסוימות. אליעד מדגיש שמה שחשוב הוא שהאדם יכיר את מה שהוא עושה ואת המשמעות של מעשיו, ולא ימתין למורה דרך חיצוני. אמונה באלוהים? האם יש אלוהים? אתאיזם האם החיים אחרי המוות קיימים? שכר ועונש בחיים מהות החיים האם אפשר להיות אלוהים?

איך להפסיק לחשוב? איך נוצרות מחשבות? חיים אחרי המוות, איך עובד השכל? אני חושב משמע אני קיים, השילוש הקדוש, על מה מבוססת הלוגיקה? המקיף של הכל, מעל השכל ... הבנה של ההבדל בין יש לאם. אם יש מחשבה, מהו ההיפך שלה? ההיפך הוא היעדר מחשבה, מצב שבו לא קיימת מחשבה כלל. בהמשך, נדונה השאלה מהו השכל, ומה מאפשר למחשבה להיות קיימת. הוסבר כי ללא השכל, אין מחשבה. אם לא קיים שכל, אזי אין מקום למחשבה להיווצר. השכל עצמו הוא המנוע ... וכיצד הוא מאפשר את קיומן של מחשבות. השכל פועל במבנה מורכב המשלב בין צורות המחשבה השונות. כל מחשבה נבנית מתוך צורת חשיבה אחת, אך היא תמיד כוללת בתוכה גם צורות אחרות. השכל הוא המנוע שמחבר את הצורות השונות הללו ... ניתן לשחרר את עצמנו מהמחשבה ולהגיע למקום של אין מחשבה, כלומר, מצב של שקט נפשי מוחלט. מה קורה לאחר המוות? האם יש חיים אחרי המוות? כחלק מההסבר, התבקש שאלה על מה קורה לאחר המוות. האם יש חיים אחרי המוות? בשלב זה, נדונה שאלת קיומו של האדם לאחר המוות. האם קיום החיים אחרי המוות הוא אפשרי? האם יש חיים בתודעה אחרי המוות? בשלב זה, המורה מציע את הרעיון שייתכן כי החיים אינם מסתיימים במוות, וכי ישנם עוד ממדים של מציאות שיכולים להתגלות אחרי מותו של הגוף. האם המחשבה היא תוצאה של השכל? במהלך ההרצאה הוסבר כיצד השכל יוצר את המחשבות, והאם אנחנו באמת חיים במצב של מחשבה תמידית. אליעד מציין כי המחשבה היא תוצאה ישירה של השכל, ולכן אם השכל אינו פעיל, ... להגיע למקום שבו המחשבה נעצרת, והשקט שורר בתודעה. איך להפסיק לחשוב? מהות השכל המחשבה והשכל האם יש חיים אחרי המוות? השילוש הקדוש והמחשבה האם מחשבה נובעת מהשכל? המקיף של הכל

... עלול להיווצר מצב שהוא כבר לא ילך לאכול, ואז מה יקרה לגוף? האם הוא יאבד שליטה? האם הוא עלול למות? אנשים חוששים שאם יטילו ספק בכל מה שהשכל שלהם אומר, הם עלולים להשתגע או לאבד שליטה על עצמם, ולכן הם מפחדים. האם אנחנו באמת שולטים בפעולות שלנו? אליעד ממשיך ומסביר כי אנשים חוששים שאם הם יאבדו את האמון בשכל, הם פשוט לא יוכלו ... את השאלה בצורה הומוריסטית, ומדגים כיצד פחד זה יכול לגרום לאנשים להאמין כי הם יאבדו את עצמם או אפילו ימותו אם יפסיקו להקשיב לשכל שלהם. האם להתעורר מהמציאות זה כמו להתעורר מחלום? אליעד משווה את המצב לתהליך של התעוררות ... יאבד את כל מה שהיה לו בתוך החלום. הדוגמה שהוא נותן היא של אדם שנמצא בתוך חלום באמצע משא ומתן. האדם מפחד שאם יתעורר, אולי יאבד את העסקה הטובה שעמד לסגור. אך אליעד מסביר שלאדם שמתעורר באמת מהחלום לא יהיה אכפת מהחלום, כי הוא יבין שזה היה רק חלום. זהו משל לפחד של האדם להתעורר מהתפיסות ... יאבדו את הזהות שלהם, אולי אפילו יאבדו שליטה לחלוטין. אך הוא אומר שזה פחד לא הגיוני כי אם אדם באמת יאבד שליטה בשכל, אז גם לא יהיה לו אכפת אם ישתגע או לא. הוא מסביר בצורה מעמיקה, כי אם האדם באמת יפסיק להקשיב לשכל, לא תהיה לו שום סיבה לפחד, כי גם הפחד עצמו מגיע מהשכל. האם הכל קורה מעצמו ללא שליטתנו? אליעד כהן מציג טענה כי כל הדברים מתרחשים מעצמם. הוא מביא את הדוגמה של אדם שמחזיק תיק ברכבת בידיים שלו במקום להניח אותו בצד, כי הוא מאמין ... אומר שזה לא משנה אם האדם מחזיק את התיק או מניח אותו בצד, כי הרכבת ממילא נוסעת, והאדם לא באמת משפיע עליה. דוגמה זו נועדה להמחיש את הרעיון שהכל קורה מעצמו, והשליטה שהאדם חושב שיש לו היא רק אשליה. מה קורה כשאנחנו לא רוצים להיות חולים? אליעד ממשיך עם דוגמה נוספת ואומר שכאשר האדם נהיה חולה, הוא לא באמת רוצה להיות חולה. המחלה מתרחשת לבד, ללא שליטה. האדם מרגיש את המחלה, אך הוא לא החליט שהוא רוצה לחלות. בכך הוא מחזק את הטענה כי יכול להיות שהגוף פועל באופן עצמאי, מבלי שהאדם יוכל לשלוט בו באמת. אליעד משתמש בדוגמה של גוף שנהיה חולה בעצמו, על מנת להמחיש את חוסר השליטה המוחלט של האדם על חייו, ולהבהיר שייתכן שהגוף הוא מעין רובוט שמתפקד באופן עצמאי לחלוטין. האם אנחנו רובוטים שפועלים לפי תוכנה? אליעד מתעמק בשאלה: האם יכול להיות שאתה רובוט?. הוא מסביר שהגוף מתפקד לפי תוכנית או חוקים, בדיוק כמו חפצים דוממים. הוא נותן דוגמה של אבן שנופלת למטה בלי שום רצון מודע ... קורה באופן טבעי. כך הוא מעלה את האפשרות שגם האדם פועל כמו רובוט, לפי תוכניות וחוקים קבועים מראש. השאלה מתחדדת כשאליעד מסביר שאנשים מניחים בטעות שיש להם שליטה, למרות שאולי הכל בעצם מתנהל לפי תוכנה או חוקיות מובנית. האם הפחד מונע מאיתנו להשתחרר מהתפיסות? בסוף ההסבר, אליעד כהן מסביר מדוע אנשים נמנעים מלחפש את האמת בצורה מוחלטת, ולמה הם מתקשים לשחרר את השכל. הוא מציין ששחרור מהשכל הוא לא דבר שהאדם עושה באופן פעיל, אלא תהליך שקורה מעצמו כאשר האדם מפסיק לפחד ומתחיל לבדוק את האמת לעומק. אליעד מסביר כי אדם שמפחד לשחרר את השכל למעשה לא יכול לשחרר אותו, כי השחרור מהשכל הוא תהליך טבעי ואוטומטי לחלוטין, ולא פעולה אקטיבית שהאדם עושה. השכל נעלם באופן ספונטני כאשר האדם בודק לעומק את האמת בכל דבר, ללא פחד. פחד להשתגע האם יש בחירה חופשית? האם הכל קורה מעצמו? האם אנחנו רובוטים? איך להשתחרר ...

... של דתיים, אמונה של חילונים, אמונה אתאיסטית, אמונה הגיונית, אמונה לא הגיונית, האם כדאי להיות דתי או חילוני? מה באמת ההבדל בין להיות חילוני לבין להיות דתי? בשיחה שאליעד כהן מעביר, הוא מנתח לעומק את ההבדל המהותי שבין אדם ... הוא מדגיש כי גם החילוני וגם הדתי פועלים על פי אמונה בלבד, רק שכל אחד מאמין בדברים אחרים. אליעד מתחיל בדוגמה פשוטה - שמירת שבת: אדם דתי אינו מדליק אור בשבת, וכך נשאר בחושך. לעומתו, חילוני כן מדליק את האור. לשניהם יש רצונות, אך הרצונות שלהם שונים. הדתי פועל לפי רצון להגיע למקום טוב אחרי המוות, או כדי להימנע מעונש של אלוהים. החילוני, לעומת זאת, רוצה הנאה מיידית, למשל להרגיש נוח ולהדליק את האור. שניהם למעשה פועלים לפי מה שהם מאמינים שייטיב איתם, אלא שהדתי מאמין בטוב שיגיע לאחר המוות, בעוד שהחילוני מאמין בטוב מיידי ומוחשי. אליעד מדגים שהכל בעצם מבוסס על אמונה, באמצעות השוואה בין עבודה לקבלת משכורת. ... בוודאות מוחלטת שהשכר אכן יגיע. ההבדל הוא שהחילוני מצפה לקבל שכר בסוף החודש, בעוד הדתי מצפה לקבל שכר אחרי המוות. האם יש בכלל משמעות להיות דתי או חילוני? אליעד ממשיך להסביר כי ההבדל בין חילוני לדתי הוא למעשה בעוצמת האמונה. אדם דתי הוא אדם שבדרך כלל חושב שהאמונה שלו אינה רק אמונה אלא האמת המוחלטת והבלעדית. הוא נותן דוגמה קיצונית: אדם חילוני שאוהב כדורגל לא יהיה מוכן להרוג או להיהרג בשביל שהקבוצה שלו תנצח. אך דתי כן עשוי להיות מוכן למות, או אפילו להרוג, למען אמונתו. זאת משום שהדתיים אינם רואים את אמונתם כמשהו אישי וסובייקטיבי, אלא כמציאות מוחלטת שחייבת לחול על כולם. אליעד מסביר שהבעיה מתחילה כשאנשים שוכחים שזו רק אמונה. החילוני, לדוגמה, מאמין שלחיות עדיף על פני למות, להרגיש טוב עדיף על כאב, אך הוא אינו מודע לכך שגם אלו אמונות בלבד, לא אמיתות מוחלטות. מהי האמונה ההגיונית ביותר? כאן אליעד מסביר שקיימת היררכיה של אמונות. למרות שהכל זו אמונה, יש אמונות שהן יותר הגיוניות ואמונות שהן פחות הגיוניות. הוא נותן דוגמה ... לדוגמה, האמונה שאוכל כי אני רעב וכשאני אוכל ארגיש טוב היא אמונה הגיונית, המבוססת על חוויה ישירה של האדם. לעומת זאת, האמונה שאומרת אם אשמור שבת אלוהים ייתן לי גן עדן לאחר המוות מבוססת על סיפורים ואינה נשענת על חוויה ישירה של האדם, ולכן היא פחות הגיונית. עם זאת, אליעד מציין שגם ... חילונים מאמינים כי הם מרגישים וודאות מוחלטת לגבי אורח החיים שלהם. שניהם שוכחים שאלו רק אמונות, ומאמינים שדרכם היא האמת המוחלטת. הוא מביא דוגמה נוספת שבה חילוני יושב בביתו ואומר אני רוצה תחביב, ואז הוא בוחר להתחיל לצייר. מהרגע הזה הוא מתחיל להאמין שהציור חשוב לו. הוא יילך ללמוד הלכות ציור אצל רבנים של ציור, שהם בעצם הציירים המנוסים, וכך ינהג בדיוק כמו דתי, רק בנושא אחר. כך יוצא שגם חילונים הם דתיים לתחומים שונים בחיים שלהם. מי קרוב יותר לאמת, דתי או חילוני? לבסוף, אליעד דן בשאלה מי יותר קרוב לאמת, דתי או חילוני. הוא טוען שאין הבדל עקרוני, אלא שהקרבה לאמת תלויה בשאלה עד כמה האדם בדק את אמונתו לעומק ועד כמה הוא פתוח לבדוק ולחקור. חילוני שמאמין שאין אלוהים מבלי שבדק זאת לעומק רחוק מהאמת בדיוק כמו דתי שמאמין באלוהים מבלי שבדק זאת לעומק. אבל דתי או חילוני שבאמת בודק וחוקר את אמונותיו - אפילו אם הוא טועה - הוא האדם הקרוב יותר לאמת. אדם כזה, ברגע שיגלה שטעה, יהיה פתוח יותר לשינוי ויגיע להבנה גבוהה יותר. בסיום, אליעד מדגיש שלמרות שכל האמונות ... ההבדל בין דתי לחילוני? האם הכל זה רק אמונה? מהי אמונה הגיונית? איך בוחרים במה להאמין? מי יותר קרוב לאמת, דתי או חילוני?

... אנשים בוחרים לחיות ולא להתאבד? הוא מסביר שבהסתכלות פנימית ועמוקה, האדם מגלה שבכל פעם שהוא משיג דבר מה, מיד מתעורר רצון חדש, וכך חוזר חלילה. למעשה, תמיד יישאר רצון לא ממומש, מה שמוביל את האדם למסקנה שאין משמעות מוחלטת ... ניתן לשאול מה זה משנה אם אתה מאושר? וכך שוב לחזור לנקודת ההתחלה. שום תשובה, לטענתו, לא תהיה מוחלטת באמת, שכן כל משמעות היא סובייקטיבית וניתן תמיד לערער עליה. האם אדם שבאמת בטוח שאין משמעות לחיים היה סובל? אליעד מציין כי אדם שבאמת ובתמים היה משוכנע לחלוטין שאין משמעות לחיים, לא היה יכול לסבול כלל. הוא משתמש בדוגמה נפוצה של אדם שאומר אין משמעות לחיים בעקבות אכזבה אישית, כמו פרידה מבת זוג. אם אותו אדם באמת היה חושב שאין שום משמעות לחיים, הוא לא היה אמור לסבול כלל מהפרידה, מכיוון שהפרידה עצמה הייתה חסרת משמעות ... מה המשמעות של החיים?. הם פשוט חיים, בלי צורך להבין או להצדיק את קיומם. דווקא כשקורה משהו רע, האדם מתחיל לשאול שאלות קיומיות על משמעות החיים והסיבה לכך. כשהחיים נעימים ונוחים, אין לאדם דחף לחפש משמעות, והוא מקבל את ... להתאבד כשאין משמעות לחיים? אליעד מסביר את הפרדוקס לכאורה: אם אין משמעות לחיים, לכאורה לא משנה אם נחיה או נמות. אבל לדבריו, מי שמרגיש רצון להתאבד, מרגיש כך דווקא משום שהוא כן חושב שיש משמעות לחיים - ומשמעות זו אינה מתממשת. מי שאומר שאין משמעות ובכל זאת סובל, זה רק בגלל שבתוך ליבו הוא חושב שיש דברים בעלי משמעות בחייו, והוא מתוסכל מכך שאינו מצליח להשיג אותם. אם באמת היה חושב שאין משמעות כלל, הוא לא היה סובל ולא היה חושב על התאבדות. מה הקשר בין ביטול הרצון לבין ההתאבדות? אליעד כהן מתייחס לאנשים שהגיעו למסקנה שיש לבטל את כל הרצונות והאישיות שלהם כדי להשתחרר מהסבל. לפי גישה זו, אם אין לי ... עולה השאלה, מדוע לא פשוט להתאבד ולסיים עם הרצונות והסבל? אליעד מסביר שזה פתרון חלקי בלבד, משום שההנחה שאחרי המוות לא יהיה קיום ולא יהיה רצון היא הנחה מוטעית. לדבריו, עצם המחשבה שניתן להתאבד ולחדול להתקיים באופן מוחלט מבוססת ... אומר שאדם לא יכול להישאר תמיד בביטול מוחלט, כי אז הוא יוצא מגדר אנושי, ומטרת החיים היא לחיות דווקא מתוך המשחק בין הביטול המוחלט לבין חזרה למציאות הרצונות והפעולות. למה להמשיך להתאמץ לחיות אם הכל חסר משמעות? אדם שמתאמץ לחיות עושה זאת כי הוא חושב שבמנוחה יהיה לו יותר טוב, ובכך הוא מעניק משמעות לדבר כלשהו, כמו הנאה או נוחות. אם היה באמת חושב שאין שום משמעות לשום דבר, לא הייתה לו העדפה לנוח ולא להתאמץ, שכן זה לא משנה בכל מקרה. ... לחלוטין את משמעות הרצונות, ועדיין ממשיך לחיות ולפעול, כי במצב כזה הוא יחווה שהכל קורה מעצמו. החוויה תהיה שהחיים מתרחשים באופן טבעי, ללא מאמץ וללא תחושת סבל, כי האדם כבר לא מתנגד למציאות. האם יש משמעות מוחלטת לשאלה למה לחיות? בסופו של דבר, אליעד כהן מסכם שאין תשובה מוחלטת לשאלה למה ... אך מצד שני, הוא מבהיר שאדם המבין שאין משמעות מוחלטת לא יחווה מכך סבל או דחף להתאבד, אלא יחיה מתוך תחושה של זרימה טבעית וקבלה של המציאות כפי שהיא. הסיבה שאנשים רוצים למות היא דווקא משום שהם מעניקים חשיבות ומשמעות עצומה לחיים, ומשם נובע הסבל והייאוש. מה המשמעות של החיים? האם להתאבד ... האם יש סיבה מוחלטת לחיות? בשביל מה לחיות אם שום דבר לא משנה? מה זה משנה אם לחיות או למות? למה העולם קיים? אם אין הבדל אז למה לא למות, למה להתאמץ לחיות? איבוד משמעות בחיים והרצון להתאבד, ביטול הגשמיות, התפשטות הגשמיות, דיכאון קליני, איך לא ליפול לייאוש בעקבות אובדן משמעות החיים? האם יש משמעות מוחלטת לחיים? האם באמת יש סיבה לחיות?