להיעלם - פחד להיעלם ולא להיות קיים - איך להישאר קיים תמיד?להיעלם - פחד להיעלם ולא להיות קיים - איך להישאר קיים תמיד? כי כאשר האדם מתבונן על האמת לאמיתה, הוא נעלם לגמרי. דהיינו, שהאני הנפרד שלו נעלם לגמרי, כאילו הוא לא נמצא כלל במציאות, ללא כל הוויה כלשהי (גם לא כצופה מהצד, או כל שקר אחר). וכאשר האדם מתחיל להתבונן על האמת לאמיתה, הוא לאט לאט מתחיל להרגיש שהוא נעלם. והדבר הזה מפחיד את האדם. ונראה כאילו האדם רוצה לסבול. ואם הוא לא יהיה קיים, כיצד ... כישות נפרדת. כמו החכם האמיתי, שהוא נהנה מהסבל של הנפרדות, והוא רוצה להמשיך להיות קיים כנפרד. אלא, שאצלו הוא באמת נהנה מהרע של העולם, מה שאין כך אצל האדם הרגיל, לפחות לא בלבוש החיצוני. כי החכם האמיתי, הוא זה שראה את האמת שהכל אחד, ונעלם אל תוך האחדות הזאת, ששם אין שום תודעה עצמית כלל ושום הוויה ושום ישות נפרדת כלל. ... האדם חוזר אל הנפרדות שלנו, אז בעצם הוא חווה אותה כמו אחדות, למרות שהיא נפרדות. ועל האדם לדעת את האמת, שבאמת מצד האמת, אי אפשר להיעלם כלל. כי מה שקיים, נשאר קיים. והדברים רק משנים את הצורות שלהם. ואי הקיום שיש באחדות, ... וממלא את כל המציאות כולה, כולל את כל הזמן והמקום בבת אחת. עד כדי כך שנשארת רק ישות אחת קיימת בלבד. עד שאין שום דבר שנפרד מהאני של האדם, עד שאין שום משמעות כלשהי לאני עצמו של האדם, כי ... גם חוויית חסר של האדם. ולהיעלם לגמרי, פירושו לחזור להיות הוויה אין סופית בגודל אין סופי, שממלאת את הכל באמת בשלמות. עד כדי כך שאין שום אני כלל, כי יש רק אני כישות אחת ויחידה בלבד. והאדם דומה לדמות שנמצאת בתוך חלום, שהיא מפחדת שיפסיקו לחלום אותה. כי האדם הוא לא יותר מאשר דמות בתוך מחשבה של ישות אחרת. והאדם שמזדהה עם האני הרגעי שלו, דהיינו, כל אני באשר הוא, כולל גם הנשמה או כל רעיון אחר, הוא בעצם, חי מת, שקיומו אינו תלוי בו. כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי ... גם לא יכול ליצור את רצונו, עם רצון חופשי. כי בלי שיש רצון, איך אפשר ליצור רצון?! ומאחר שהכל מתהווה מתוך שום דבר, לכן האדם יכול להיעלם כלא היה, בפחות מרגע אחד. כי קיומו של האדם, הוא לא מחויב כלל. ... העצמי, גם ברגע הבא. כי קיומו של האדם, לא תלוי בו ולא יכול להיות תלוי בו. ולכן האדם מפחד מהמוות, בין אם זה המוות של הגוף, או של הנשמה. כי באמת מצד האמת, האדם הוא כלום בצורת משהו, שבטעות הוא חושב שהוא משהו ממשי. ונדמה לו שהוא והוא... ובאמת הוא כלום, וברגע אחד כל קיומו ועולמו והישגיו, כולם יכולים להיעלם בפחות מרגע אחד, כלא היו. והאדם מתאמץ ככ להשיג דברים, שיכולים בפחות מרגע אחד להיעלם לו. כי הוא כולו, יכול להיעלם בפחות מרגע אחד, אם הוא ... וכל זמן שהאדם לא חווה את האחדות של המציאות, אין לו שום הוויה ושום ישות עצמית כלל. אלא הוא מת לגמרי, ללא כל חיים משל עצמו. וכאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות, אז ורק אז הוא חווה אחדות עם שלמות המציאות, ואז ורק אז הוא מתחיל להיות קיים באמת. כי אחרי שהאדם נכלל באחדות המציאות, אז, כאשר האדם אומר אני, הוא חווה גם את אחדות המציאות, שהיא ההוויה של המציאות, שהיא הקיום האמיתי. ואז האדם מתחיל לחיות באמת ויש לו חיים נצחיים משל עצמו. כי הוא חי תמיד. והאדם חווה באמת, את זה שהוא חי תמיד, על ידי זה שהוא מגלה, מי הוא באמת. וכאשר האדם מבין, שהוא אחדות המציאות וחווה זאת, אז ממילא הוא גם חווה, שהוא עצמו, מחייה מהווה ומקיים את כל העולמות כולם בכל זמן ובכל מקום תמיד לנצח נצחים, כולל גם ביקומים המקבילים וכולי. כי האדם מקבל את החוויה של הכוח האין סופי, של מי שהוא באמת. ואיך לזכות לכל זה? תשובה: על ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו ורק אל תוכו, ככ עמוק, עד שהאדם רואה את מי שהוא באמת, את מה שהוא באמת, את מה שהוא היה לפני שהוא היה מודע לעצמו. שהאדם מבין מה הוא היה, לפני שהוא ידע שהוא עצמו ...