חרדות קיומיות ופחדים / חרדת מוות - האם אפשר לצאת מכל סוג של פחד ושל חרדה? ובו יתבאר העניין של הפחד ושל החרדה. ויתבאר, האם באמת אפשר לצאת מכל חרדה ולהתמודד עם כל פחד? או שאולי יש סוגים כלשהם של פחד וחרדה, שמהם אי אפשר ... חרדה. וכל החרדות והפחדים שיש לאדם, הם תוצאה של צורת המחשבה של האדם. והדבר היחיד שמשנה, זה כיצד האדם מתייחס למה שקורה לו. ומי שמצליח להתחבר מבחינה רגשית למציאות, ממילא אין לו שום פחד ושום חרדה. והאדם מטבעו האמיתי, הוא חסר כל פחד. בדיוק כמו תינוק, שהוא עוד לא יודע לפחד משום דבר. וכאשר האדם מתבגר, הוא לומד לפחד. כי כדי לשרוד בעולם, לשם כך צריך האדם לדעת לפחד מהאש השורפת, ולדעת לפחד מהרכב שבא ... תהיה שונה ממה שהוא רוצה. והרצון העצמי של האדם, הוא כמובן הכרחי, לצורך קיום העולם. והפחד, הוא ביטוי של עוצמת הרצון העצמי של האדם. שיש לאדם רצון עצמי ככ גדול, עד שהוא מפחד שיקרה הפוך ממה שהוא רוצה. ואכ ... לצאת מכל החרדות והפחדים, היא על ידי זה שהוא מבין את שורש ואת מהות הפחד. ובעקרון, מי שהוא איש אמת והוא רואה את האמת ומבין את האמת, הוא, אין לו שום פחד משום דבר בעולם. משום, שהוא זה שבוחר: האם, מה, וכמה לרצות. וממילא גם הוא זה שבוחר, כמה לפחד מכל דבר. וממילא אין לו שום פחדים מיותרים. ולכן, קיימת דרך לצאת מכל סוגי הפחדים שיש בעולם. והיא על ידי התבוננות. כי על ידי זה שהאדם מתבונן ומבין כיצד נוצר אצלו הפחד, על ידי זה הפחד שלו נעלם. ויש מנהיגים (ובכללם כמה שיטות פסיכולוגיות) חכמים בעיניהם, שאומרים, שעל האדם ללמוד לחיות עם חלק מהחרדות שלו. ושהאדם לא באמת יכול להתגבר על כל החרדות שלו, כגון לדוגמה חרדות קיומיות / חרדת מוות וכיוב. ובכך הם בעצם מייאשים את האדם למצוא את הדרך לגור בגן עדן. כי החרדות של האדם, הן עצמן ... עכשיו אלא רק בעתיד, הרי שזה רק בגלל חיסרון דעתו, שהוא עצמו לא יודע כיצד ליהנות מהרגע הזה. כי השלמות וכל הטוב שיש בעולם, קיימים כבר ברגע הזה. והאדם יכול ליהנות בשלמות מוחלטת ברגע הזה. ומי שהוא לא ראוי להנהיג, דהיינו, מי שהוא עצמו עוד לא הגיע אל השלמות האישית של עצמו באופן מוחלט, הוא לא יכול להראות לאחרים, את הדרך אל השלמות המוחלטת, משום שהוא עצמו לא יודע אותה. ולכן הוא מנסה להטעות אחרים לחשוב שאין שלמות, וכי העולם הזה נועד כדי לסבול וכיוב. אבל מי שהוא חכם אמיתי, הוא מציל את האדם מכל מנהיגי השקר האלו. על ידי זה שהוא אומר לאדם את האמת. שהשלמות, קיימת בכל דבר ודבר שיש בעולם, ושגן עדן ושכל חזון אחרית הימים וכל הטוב שיש בעולם, זה הכל תלוי אך ... המציאות. וכך גם לגבי החרדות, על האדם להבין, שהחרדות, הן לא תכונה מולדת. ולמרות שיש לאדם חרדות, אם הוא באמת ירצה לצאת מהחרדות שלו, הוא יוכל לצאת מכל סוג של חרדה שיש בעולם. והאדם יכול להוציא להורג את הפחד ... לו רצון עצמי אמיתי וחזק, אין דבר העומד בפני הרצון, והוא יכול להעלים מעצמו, כל סוג של פחד, לחלוטין ובשלמות. ואחרי שהאדם מעלים מעצמו את כל סוגי הפחד שיש בעולם, אז הוא עצמו, בוחר בבחירה מלאה, כמה לפחד וממה ... כלא היו. ונסכם: חרדה היא לא תכונה מחויבת. ואם הרצון של האדם מספיק חזק, ואם יש לאדם רצון חזק באמת, הוא יכול לצאת מכל סוג של כל פחד וחרדה, בשלמות.

יום הולדת, חיים מוות, בריאת העולם, עליסה בארץ הפלאות למה אנשים חוגגים יום הולדת? אליעד כהן מסביר כי חגיגת יום הולדת היא ביטוי לתפיסה מוטעית של האדם, לפיה החיים הם תכלית בפני עצמה. מאחר שבני אדם לא באמת נהנים מחייהם ולא מבינים את משמעותם, הם המציאו את הרעיון שהחיים עצמם הם בעלי ערך וחשיבות. כשילד נולד, אנשים שמחים וחוגגים את הלידה, למרות שלמעשה, עצם הלידה פירושה גם המוות העתידי. האדם נולד כדי למות, ולכן אין באמת היגיון עמוק בשמחה סביב ההולדת עצמה. אבל בני אדם החליטו שתחליט החיים היא לחיות, ולכן כל שנה שבה האדם ... מוזרה שבה חוגגים אין יום הולדת. הרעיון מאחורי זה הוא שהאדם נולד פעם אחת בלבד בשנה, אבל בכל שאר ימות השנה, יש לו אין יום הולדת, ולכן אפשר לחגוג כל יום. הוא מדגים את חוסר ההיגיון בכך שאנשים מחכים ... כשבעצם אפשר לחגוג כל יום, בכל רגע. מה הופך דבר מסוים לקסם בעיני האדם? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהאדם מתלהב מקסמים, ניסים או תופעות כמו מטאורים בשמיים, היא שהוא לא מבין אותם. האדם מתרגש בעיקר מדברים שהוא לא מבין, וברגע שהבין את הדבר - ההתרגשות פוחתת. הקסם הכי גדול והיחיד שאינו יכול להיות ... תמיד משלבת בתוכה דבר והיפוכו. זהו קסם תמידי, כי אף פעם לא ניתן להבין אותו לחלוטין. תמיד נשארת איזו רמת אי - הבנה, וזה מה שהופך את המציאות לקסם אינסופי. האם קיימת תודעה נפרדת מהגוף? אליעד מסביר שתי אפשרויות לתפיסת התודעה: או שהתודעה קיימת בנפרד מהגוף, או שהיא חלק מהגוף. אם היא נפרדת מהגוף, אזי מותו של הגוף אינו משפיע עליה, כי היא קיימת ללא תלות בגוף. אם התודעה אינה נפרדת והיא חלק מהחומר, עדיין, כאשר החומר משנה צורה, התודעה עצמה לא באמת נעלמת אלא רק משתנה. שום דבר אינו נעלם, לא חומר ולא תודעה, אלא רק משנה צורה. במובן זה, אין באמת מוות, אלא שינוי מתמשך של צורות קיום. למה בני אדם חווים סבל ופחד מהמוות? אליעד מדגיש שבני אדם סובלים מפני שהם חושבים שהחיים הם הדבר החשוב ביותר, ומפחדים לאבד אותם. אך האדם מראש יודע שהוא ימות, ולכן הפחד והסבל הם ביטויים לטיפשות ולאי - הבנת המציאות. כל קיום הוא זמני, ולכן ההתייחסות הרצינית לחיים גורמת לסבל. הסבל נובע מהעובדה שאנשים לא מסוגלים להבין שגם המוות הוא טוב כמו החיים, ושבעצם אין הבדל אמיתי ביניהם, כיוון ששניהם חלק מאותה המציאות. האם יש הבדל אמיתי בין ... האדם לכיסא, ומסביר כי מה שהאדם חושב שהוא הבדל הוא רק סוג של שקר או הפרדה מלאכותית. האם המציאות קיימת או לא קיימת? אליעד מציג תפיסה שבה המציאות גם קיימת וגם לא קיימת בו - זמנית. לא רק שהכל קיים, אלא גם הכל לא קיים, וגם שני הדברים נכונים בו - זמנית ובאופן מוחלט. מי שחווה את ההבנה הזו באמת, לא חווה שום סבל או אושר, כי הכל הופך לדבר אחד רצוף ובלתי ניתן להפרדה. ההבדלים הם רק לשם המשחק, לשם חוויית ההנאה מהדרך, ולא למען השגת מטרה כלשהי. מה באמת המשמעות של סליחה, תודה ובבקשה? אליעד מסביר כי אדם שאומר תודה, סליחה או בבקשה, בעצם חושף שהוא תלוי בסיבות חיצוניות לתחושת הטוב שלו. מי שבאמת מרגיש שלמות ואהבה מוחלטת כלפי המציאות, אינו זקוק להגיד סליחה, תודה או בבקשה, כיוון שאין שום שינויים במצב רוחו ובחוויה שלו. ... בעצם מסכן, משום שהוא אינו חווה את הרצף המוחלט של האחדות. מדוע אנשים בוכים בהלוויה? כאשר אנשים בוכים על מותם של אנשים אחרים, הם לא באמת בוכים על המת אלא על עצמם, על התחושה שהם נשארו לבד או איבדו משמעות לחייהם. הסיבה שהם בוכים היא מפני שהם תלויים רגשית במי שמת, ובעצם הבכי הוא ביטוי לאומללות האישית שלהם. אם הם היו באמת מבינים את המציאות, הם לא היו מתאבלים, משום שאין הבדל מהותי בין חיים ומוות, אלא מדובר רק בשינוי צורה. כיצד אדם יכול להפסיק לסבול? אדם יכול להפסיק לסבול רק כאשר יבין את האחדות ... בין דבר לדבר, שהוא תלוי בסיבות חיצוניות לאושרו, או שהוא מפחד לאבד דברים מסוימים. ההבנה שהכל אחד - גם המוות, גם החיים, גם טוב וגם רע - היא זו שמשחררת את האדם מן הסבל. מה המשמעות של יום הולדת? מה ההבדל בין חיים ומוות? האם יש הבדל בין תודעה לגוף? מהי משמעות החיים לפי אליעד כהן? למה אנשים מפחדים מהמוות? מהו קסם לפי אליעד כהן? מה הקשר בין עליסה בארץ הפלאות למציאות?

פחד משדים, פחד מוות, פחד מיסטי, סרטי אימה, מה לעשות נגד שדים? איך לגרש שדים? פחד לא רציונאלי, פוביות, טיפול בפחדים, טיפול בפרנויות, מעשה מחיגר, מעשה מבן מלך ובן שפחה שהתחלפו, גן המבוכה מה מקור הפחד משדים ומפחדים מיסטיים? הפחד משדים, פחד מוות ופחדים מיסטיים אחרים, נובעים בעיקרם מהלא ידוע ומהמסתורין שסביבם. כשמדובר בפחדים מסוג זה, אנשים מדמיינים בדרך כלל ישויות לא מוגדרות, מאיימות, ולרוב לא ממשיות באופן פיזי. הדוגמה שנתן אליעד כהן היא מתוך הסרט אלכס חולה אהבה, בו הילד אלכס מתעורר משינה ומדמיין שיצור מפחיד רודף אותו, כאשר בפועל היה מדובר בתרנגולת בלבד. זו דוגמה קלאסית לכך שהפחד מקורו בעיקר ... סביבה אופטימלית לפחד ודמיון. ביום, כשהכל ברור ומואר, המוח רואה את המציאות בצורה מוגדרת, ולכן קשה יותר לפתח פחדים. לעומת זאת, בחושך, המציאות מטושטשת, וישנן יותר אפשרויות לדמיין סכנות ואיומים. הדוגמאות שהוא נותן הן שכאשר אדם נמצא בחושך, הוא מתקשה להבחין מה בדיוק הוא רואה או שומע - האם הרעש בא מהדלת או מהתקרה? האם הצל שהוא רואה הוא ... זאת דרך הסיפור מעשה מבן מלך ובן שפחה שהתחלפו של רבי נחמן מברסלב. בסיפור, ישנו גן שבו מי שנכנס מותקף על ידי רודפים דמיוניים. בני האדם שניסו לברוח נפצעו ונחבלו אך ורק בגלל הבריחה עצמה - אף אחד לא נפגע באמת מהתוקפים, שהיו דמיוניים לחלוטין. המסקנה של אליעד היא שכאשר תוקף אותך פחד לא רציונלי או שד, כדאי פשוט לא לברוח ולא לפחד, כי הנזק היחידי שעלול להיגרם לך יהיה דווקא מהפעולות שתעשה מתוך הבהלה. אם אדם בורח מדבר דמיוני, הוא עלול להיפגע מנפילה או מפציעה אחרת שהוא עצמו יצר עקב הפחד. השדים ... נותן לפחד לשלוט בו, השדים לא יכולים להזיק לו. איך להתמודד עם קול פנימי או פחד לא רציונלי? אליעד מתייחס למצב שבו אדם שומע קול פנימי או מחשבה מפחידה שמדריכה אותו לעשות דברים רעים או מזיקים. הוא מסביר שהתמודדות נכונה עם מצבים כאלה היא לא להיכנס לפאניקה ולא להתחיל לפעול מתוך פחד. במקום זאת, כדאי לבדוק מה המהות האמיתית של המחשבה - האם היא באמת הגיונית, או שמדובר במשהו דמיוני שאין לו שום בסיס מציאותי. אליעד מדגיש שהרבה פעמים הפחדים או המחשבות המוזרות הן ... אפשר סתם לומר לאדם זה לא נכון או זה שטויות, אלא יש צורך להיכנס לתוך ההיגיון שלו ולהראות לו מתוך ההיגיון הזה מדוע הפחד אינו אמיתי. לדבריו, כדי לעזור לאדם, יש להפוך לחכם יותר ממנו - להבין את ההיגיון ... אם אדם טוען שהוא שמע את אלוהים, חשוב להבין קודם כל את המהות של מה שהוא אומר. הוא לא באמת שמע את אלוהים, אלא שהייתה לו מחשבה שהוא מפרש כאלוהים. כאשר מבינים את המהות האמיתית של המחשבה הזו, אפשר להתמודד איתה בצורה רציונלית ולא מתוך פחד או בלבול. מסקנה מרכזית לטיפול בפחדים מיסטיים ולא רציונליים המסקנה של אליעד היא ברורה וחד משמעית: לא להגיב מתוך פחד לדברים שאינם ממשיים. כל עוד האדם לא מאפשר לפחדים לשלוט בו, השדים, הרוחות, או כל פחד לא רציונלי אחר לא יוכלו להזיק לו באמת. המפתח הוא לשמור על שלווה והיגיון, ולא לתת לפחד לייצר מציאות מזיקה. איך להתגבר על פחד משדים? מדוע שדים ...

... להתאבד, מפחד לפגוע בעצמי, מפחד לפגוע באחרים, מחשבה טורדנית מה גורם לאדם לפחד לאבד שליטה ולפגוע באחרים? אנשים רבים מתמודדים עם מחשבות טורדניות ופחדים שונים, כגון פחד לאבד שליטה, פחד להשתגע, פחד לפגוע בעצמם או באחרים, פחד לבצע פעולה לא הגיונית ואפילו פחד להרוג מישהו, לעיתים אדם קרוב או אפילו הילד שלהם. מחשבות אלו גורמות למצוקה רבה, כיוון שהאדם מבין שהן אינן הגיוניות אך עדיין מתקשה להשתחרר מהן. אליעד כהן מסביר שהסיבה לפחדים אלו היא תמיד פנימית, ונובעת מתחושה סמויה של האדם שיש בו חלק, אפילו קטן מאוד, שמוצא היגיון מסוים באותו מעשה שלילי או הרסני. מה הדוגמה ... שבתוך תוכו יש לו תחושה שיש למחשבה הזאת מעט היגיון, אפילו אחוז קטן מאוד. מדוע האדם מפחד רק מפעולות מסוימות ולא מאחרות? אליעד מדגיש שאדם מפחד אך ורק מהמעשים שיש בהם בעיניו היגיון פנימי קטן שהוא מודחק. אם האדם ... אדם שמפחד לפגוע בילד שלו מוצא בפנימיותו איזשהו היגיון זעיר ומודחק שיכול להוביל אותו למעשה כזה, ולכן הוא מפחד. לעומת זאת, מפעולות אחרות שהן חסרות כל היגיון עבורו, כמו להטיח כוס מים בראשו, הוא אינו מפחד כלל. כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? הפתרון של אליעד כהן למצב כזה כולל מספר שלבים: ראשית, האדם צריך ... את הילד שלו. עליו לדמיין בפירוט רב, ואז לשאול את עצמו אם יש במעשה הזה תחושה טובה או תועלת מסוימת. בשלב הבא, האדם צריך לבחון בכנות אם הוא מוצא אפילו מעט הנאה או תועלת במעשה. אם הוא מבין שאין ... סיבה לפחד מפעולה שאין בה שום תועלת או היגיון, אפילו במצב של שיגעון מוחלט. במידה והאדם מזהה שבתוכו אכן קיימת תחושה קטנה מאוד של כעס, שנאה או פחד שגורמת למחשבה להיראות הגיונית מעט, עליו להתמקד בתחושה זו, להבין מה המקור שלה ולטפל בה ישירות. לדוגמה, אם הוא מזהה ... שהמקור הפנימי של הפחד מטופל, המחשבה תפסיק להטריד אותו באופן משמעותי. מה ההקשר בין פחד לאיבוד שליטה לחוויות של מוות קליני? אליעד נותן דוגמה נוספת כדי להמחיש כיצד פחדים מודחקים עולים על פני השטח במצבים קיצוניים. הוא מתייחס לסיפורים של אנשים שחוו מוות קליני וסיפרו שראו את הגיהנום, מפלצות או דמויות דתיות בהתאם לאמונתם הדתית. לדוגמה, מוסלמים תיארו מראות של גן עדן ... וכך הלאה. הסיבה לכך היא שכל אדם סוחב בתוכו דימויים, פחדים, ואמונות מודחקות, ובמצבי לחץ קיצוניים - כגון לפני המוות או במצבים של כמעט מוות - דימויים אלו פורצים לתודעה שלו. אותו דבר קורה גם עם פחדים של אנשים מפני איבוד שליטה: הפחד הוא ... שינוי התחושות הללו. אם האדם מבין לעומק שאין שום היגיון או תועלת במחשבה שהוא מפחד ממנה, הפחד יאבד את עוצמתו, והמחשבה הטורדנית לא תוכל עוד לשלוט בו. המודעות לפחד ולמקורותיו היא הדרך הטובה ביותר לוודא שהפחד לא יתממש לעולם, ... יש בתוכנו שגורם לנו לחשוב על המעשה הזה? לדוגמה, אם אדם מפחד להרוג מישהו, הוא עשוי להבין שהפחד נובע מתוך כעס או שנאה כלפי אותו אדם. ברגע שהוא מבין את מקור הפחד, הוא יכול לבדוק אם יש היגיון במחשבה ... הוא יכול להתמודד עם הכעס בצורה בריאה, וכך הפחד יתפוגג. עוד דוגמה שמביא אליעד היא התסמין של אנשים שחוו מוות קליני. אנשים אלה סיפרו על חוויותיהם, שיכלו לכלול ראיית גיהנום, עוגיפלצת, או חוויות דתיות שונות לפי אמונתם הדתית. אליעד מציין שמדובר בהשפעות של פחדים ודימויים שנמצאים במוח של האדם, שנכנסים לתמונה כשיש שינוי קיצוני במצבו, כמו לפני מוות או כמעט מוות. לדוגמה, אנשים שמפחדים להשתגע, למעשה מפחדים לבצע דברים שהם מדחיקים במצבים רגילים. אם הם לא היו מדחיקים את הפחדים ... אשתגע השכל שלי לא ישלוט באחד רצון אחוז לעשות את זה ואז אני עלול לעשות את זה אבל אם באמת זה לא היה הגיוני לך בכלל אז למה שתעשה את זה אין שום היגיון בלעשות את זה. עכשיו ולכן ... הגיוני בכלל או יראה לך פחות הגיוני זה מקטין את הסיכוי שכשתשגע שזה יקרה גם אם תשתגע, כמו נגיד מוות קליני אנשים מתו מוות קליני ואנשים שמתו מוות קליני מה הם סיפרו שהם ראו הם סיפרו שהם ראו את גיהנום והם ראו את עוגיפלצת נכון סיפרו סיפורים. עכשיו אבל מוסלמים סיפרו כשהם מתו מוות קליני שהם ראו את הגיהנום של מוחמד ואת הגן עדן של מוחמד ואלה הנוצרים הם ראו את ישו והמורמונים ... אחד ראה את שלו זאת אומרת שהבן אדם בראש איזה Image כשמוציאים אותו מפוקוס או כשהוא מגיע למצב של מוות או לפני מוות או כמעט למוות או כשמשהו משתנה אז הוא מתחיל לדמיין את הפחדים שהיו לו מראש בראש שלו. עכשיו אותו דבר גם פה בן אדם מפחד שאם הוא ישתגע ...

פחד מקורונה, איך לא לפחד מהקורונה? 2 שיטות איך לא לפחד מהקורונה, חרדת קורונה, שפעת הקורונה, פחד מוות מקורונה, פחד מחלה מקורונה, מפחד למות מקורונה, מפחד לקבל קורונה, התרחיש הגרוע ביותר, יהיה בסדר, פחד מהגרוע מכל איך לא לפחד מהקורונה ומהו הפתרון האמיתי ... ואנשים רבים משתמשים בה, אבל לדברי אליעד, זו לא דרך אמיתית לפתרון הבעיה. הסיבה היא שהאמירה יהיה בסדר לא באמת מספקת ביטחון אמיתי, כי אף אחד לא יכול להבטיח בוודאות שהכל יהיה בסדר. אנשים רבים שסבלו מטרגדיות ואסונות שונים ... התבוננות בתרחיש הגרוע ביותר והסתכלות אליו ישירות בעיניים. הרעיון הוא לקחת את הפחד הכי גדול שלך מהקורונה, למשל פחד למות או שפחד שבן משפחה קרוב ימות, ולבחון אותו בכנות ובאומץ. לדוגמה, אם אדם מפחד למות מקורונה, עליו לדמיין בפירוט רב את התרחיש שבו הוא חולה ומת מהמחלה. לא רק לחשוב על כך בצורה שטחית, אלא ממש לפרט את התרחיש עד הסוף, להרגיש אותו ואפילו לחוות חרדה גדולה בעקבותיו. לאחר מכן עליו לשאול את עצמו בכנות: אז מה? מה באמת יקרה אם אני אמות? מה יקרה אם משפחתי תמות? מה יקרה אם כל העולם ימות מקורונה? מה באמת משנה?. השיטה הזו מובילה לכך שהאדם יתחיל להבין שלא בטוח שהדברים האלה באמת כל כך רעים כמו שהוא מדמיין, או שלפחות הוא יגלה את החופש שיש בהתבוננות בפחד ולא בבריחה ממנו. למה ... אליעד כהן מסביר שהקורונה היא בעצם הזדמנות מעולה לטפל בפחדים העמוקים והאמיתיים של האדם. הוא מציין שהקורונה עצמה אינה באמת הבעיה, אלא רק טריגר שמעלה על פני השטח פחדים קיימים. אנשים שלא פחדו למות לפני הקורונה לא יפחדו למות גם במהלכה, ומי שכן מפחד למות בקורונה - היה מפחד למות גם קודם לכן. לכן, הזמן הזה של המשבר הוא הזדמנות גדולה לחקור, להתבונן ולנתח לעומק את הפחדים שקיימים ממילא. ... הפחד לאבד אותו נחלש. לדוגמה, במקום להגיד לעצמך אני חייב לחיות, עליך להכיר בכך שאתה רק רוצה לחיות, ולא באמת חייב את זה. אם האדם יפנים את הרעיון הזה, הוא יגלה שהפחדים שלו מתמעטים ונחלשים. חשוב להבין שהרעיון הזה לא שולל פעולות הגיוניות כגון להגן על עצמך במקרה סכנה, לברוח מאיומים או להתמודד איתם באופן פרקטי, אלא מדובר בשינוי פנימי בתפיסת הרצון והפחד. למה האמירה יהיה בסדר לא באמת עובדת כדרך להתמודד עם פחדים? האמירה יהיה בסדר אינה מועילה באמת, כי היא נשענת על תקווה ואופטימיות בלבד, ללא בסיס יציב. היא לא באמת משנה את העובדה שהאדם מפחד. אנשים רבים מאוד שאמרו יהיה בסדר מצאו את עצמם מתמודדים עם אסונות שלא ציפו להם. לכן, כדי להתמודד באמת עם פחד מהקורונה, אליעד מציע שצריך להחליף את החשיבה הפסיבית והתקווה של יהיה בסדר בהתמודדות פעילה וישירה עם התרחיש ... מה אם זה יקרה? סיכום הדברים על ידי אליעד כהן על פחדים וחרדות מקורונה לסיכום, הפחד מקורונה לא נובע באמת מהקורונה, אלא מהרצונות ומהפחד לאבד אותם. הדרך האמיתית והטובה ביותר להתמודד עם הפחדים הללו היא להבין לעומק שהרצונות הם ... יגלה שהוא משוחרר מפחדים רבים שהגבילו אותו גם לפני תקופת הקורונה. איך לא לפחד מהקורונה? איך להתמודד עם חרדת מוות? פחד מהתרחיש הגרוע ביותר איך להפסיק לפחד ממחלות? איך לשחרר פחדים עמוקים? מה לעשות כשיש חרדה מקורונה? האם יהיה בסדר באמת עובד?

קורונה ומוות, למות מקורונה, איך לא לפחד למות מקורונה? איך לא להילחץ מהקורונה? איך להתמודד עם הפחד מהמוות מקורונה? השקרים של הקורונה, איך מפחידים אנשים בקורונה? האם אפשר למות מהקורונה? האם באמת מתים מקורונה? פחד מוות האם הקורונה באמת הורגת אנשים? ראשית כל, אליעד כהן מבהיר נקודה בסיסית ביחס לפחד מהקורונה: אנשים חוששים למות מהנגיף, אך האמת היא שהמוות אינו תוצאה ייחודית לקורונה. הוא מדגיש שכל האנשים ימותו לבסוף, בין אם מקורונה ובין אם מסיבה אחרת. הרעיון הוא שהקורונה אינה מאיימת באופן ייחודי על חיינו, אלא היא פשוט עוד אחת מבין הסיבות הרבות שיכולות להוביל למוות. אליעד מסביר כי החשיבה לפיה אם לא הייתה קורונה, לא הייתי מת, היא חשיבה מוטעית. הקורונה אכן עשויה לגרום למוות, אך גם ללא קורונה, אנשים היו מתים ממחלות אחרות, תאונות או מזקנה. כך, בעצם, הקורונה היא רק סיבה נוספת למוות, ולא איום מיוחד בפני עצמו. האם הקורונה משפיעה על מה שקורה לאחר המוות? כדי להתמודד עם פחד ממוות מקורונה, אליעד מציע להסתכל על מה שקורה לאחר המוות בשני תסריטים עיקריים: אם אחרי המוות אין שום המשך - כלומר, האדם פשוט מפסיק להתקיים - הרי שאין שום משמעות לשאלה ממה בדיוק מת האדם. במקרה כזה, הקורונה לא חשובה כלל, מכיוון שבסוף הכל מסתיים באותה הצורה בדיוק. אם לאחר המוות יש המשך כלשהו - אם התודעה ממשיכה לנצח, קיימים חיים חדשים או גלגולים נוספים - גם במקרה זה אין משמעות מיוחדת לקורונה, מאחר והתודעה ממשיכה להתקיים בכל מקרה, והסיבה למוות הנוכחי הופכת ללא רלוונטית. אליעד מציין שאין טעם כרגע להיכנס לדיון מעמיק בנושא מה קורה בדיוק אחרי המוות, כי המטרה שלו היא להמחיש מדוע פחד המוות מקורונה הוא חסר פרופורציה ואינו מועיל. כיצד מתבצעת התרמית של הקורונה? אליעד כהן מסביר שישנן שתי תרמיות עיקריות סביב הקורונה, שגורמות לאנשים לפחד מעבר למה שצריך: השקר על חולים בקורונה: רוב האנשים שנחשבים כחולים בקורונה הם בעצם אנשים ללא תסמינים. כלומר, רובם לא באמת חולים במובן הקלאסי והאמיתי של מחלה. הם רק נשאים או מאובחנים חיוביים, אך אינם חווים שום מחלה משמעותית. השקר על מתים מקורונה: אליעד מסביר שרוב האנשים שמתים עם קורונה הם אנשים שהיו כבר במצב קריטי, זקנים או בעלי מחלות רקע. למעשה, הקורונה לרוב אינה מגדילה באופן משמעותי את מספר המתים הכללי, אלא היא פשוט מקרבת מעט את רגע המוות עבור אותם אנשים שהיו מתים בכל מקרה בקרוב מסיבות אחרות. כדי להמחיש זאת, אליעד משתמש בדוגמה פשוטה: אם אומרים שמתים ביום 1,000 אנשים מקורונה, אך מתעלמים מכך שללא הקורונה היו מתים למשל 950 אנשים באותו היום - המשמעות היא שהקורונה הגדילה את מספר המתים רק במעט מאוד. אך הדבר מוצג ... מקורונה נובע מאשליה שהקורונה היא הסיבה המיוחדת שבגללה מתים אנשים, בעוד שבפועל מדובר רק בסיבה אחת מתוך אינספור אפשרויות למוות. הוא מסביר שההבדל היחיד בין סיבות שונות למוות הוא בסופו של דבר השורה שכתובה בתעודת הפטירה, התאריך על המצבה והגורם הרשמי שרשום כסיבת המוות. אליעד מדגיש שההבנה הזאת אינה אומרת להתעלם מהקורונה או לזלזל בה, אלא היא באה להחזיר את הדברים לפרופורציות הנכונות: הקורונה לא ממציאה את המוות, היא פשוט אחת מהאפשרויות הרבות לסיים את החיים, וכך או אחרת, החיים יסתיימו. כיצד להפסיק לפחד מקורונה וממוות? אליעד מציע שההתמודדות הנכונה עם פחד מקורונה היא לקבל את העובדה שהמוות בלתי נמנע. הכרה זו תוריד את הלחץ והחרדה שמיוחסים באופן מוגזם לנגיף הספציפי הזה. הוא מסביר שהמחשבה שבלי קורונה ... אלא להסתכל בצורה שקולה ומפוכחת על המציאות. איך לא לפחד מהקורונה? האם הקורונה באמת מסוכנת? מה באמת קורה אחרי המוות? פחד מוות מקורונה השקרים של הקורונה איך להפסיק לפחד למות מקורונה?

... בלי מאמץ, אושר ולעשות כסף בלי לעבוד, להשיג תשואה בלי מאמץ, להרגיש טוב בלי רע, להרוויח כסף בלי מאמץ, מוות של התודעה, תחושת הקיום של האדם, ליהנות ממאמץ, מה רע בלעשות כסף בלי לעבוד? מה רע בלהרוויח כסף בלי ... רצונם ושהכל יהיה כרצונם תמיד. אז ברור שבמהות העניין האדם גם רוצה שהכל יהיה כרצונו תמיד. כי האדם מחפש שלמות וכאשר המציאות נגד רצונו של האדם, אז האדם חווה חיסרון. ולכן בן אדם גם רוצה שהכל יהיה כרצונו תמיד. ומכך נובע שהאדם ירצה לצמצם את כמות תחושת הניגודיות והחיסרון והצמצום שיש לו מול המציאות. ומכך נובע שבן אדם ירצה לעשות כסף בלי לעבוד ולהרוויח כסף בלי מאמץ וכולי. אבל צריכים לדעת, שהחיים ותחושת הקיום של האדם, קיימת דווקא בזכות הניגודיות שיש בין הרצון של האדם לבין המציאות. ואם הכל יהיה כרצונו של האדם, האדם לא יחווה את קיומו העצמי כנפרד מהמציאות. ואז האדם ירגיש שהוא נעלם, מתאדה, חדל להיות קיים, סוג של מוות של התודעה. וכמו שבן אדם לא רוצה שיהרגו את הגוף שלו וכמו שבן אדם לא רוצה למות פיזית, כך גם האדם צריך לדעת שלמלא את כל רצונו, זה המתכון למוות נפשי של התודעה של האדם. וזה בעצם אומר, שכאשר בן אדם רוצה לעשות כסף בקלות בלי לעבוד וכיוב, הרי ... אדם אפשרות להיות עם כל הכסף שבעולם בלי להתאמץ בכלל, אז אם אותו בן אדם יבחר בפועל באפשרות הזאת, שבאמת יהיה לו את כל הכסף שבעולם בלי להתאמץ, הרי שבכך הוא הורג את עצמו במובן מסוים. כי כדי להיות ... הניגודיות, הטוב והרע, הסבל והאושר וכולי. ולכן כאשר אתה רוצה לעשות כסף בלי לעבוד, שאל את עצמך, לו יצויר שבאמת היתה לך אפשרות שיהיה לך כמה כסף שאתה רוצה בלי לעבוד בכלל, האם היית לוקח את האפשרות הזאת? ואם ... מהמאמץ ולא רק מהשגת התוצאה. ואיך? על ידי זה שמטילים ספק ברצון ואז הרצון הופך להיות כלום ואז המוח מתייחס לרצון כאל משחק וכולי.

על החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 1 במאמר הזה נדבר על אחת מהתופעות הכי נפוצות בעולם, והיא תופעת פחד המוות, שהיא הפחד של האדם מפני המוות. ומי שיתבונן בעניין יראה כי יש כאן שאלה גדולה. כי עפ ההיגיון ועפ השכל הישר, האדם לא היה צריך לפחד מהמוות. ולצורך העניין נדמיין שהיה עולם שבו אורך החיים של כל בני האדם בעולם, הוא רק יום אחד. עולם שבו האדם נולד כאדם בוגר, ומת למחרת אותו היום שבו הוא נולד. ונשאל את השאלה, האם בעולם כזה שבו האדם מת בסיום היום שבו הוא נולד, האם בעולם כזה היה לאנשים פחד מהמוות? והתשובה היא, שלא. משום שכאשר האדם יודע שבסוף היום מתים, ושכולם מתים בסוף היום, ושהוא בסך הכל חי יום אחד בכל מקרה, על ידי זה האדם לא היה מפחד מהמוות כלל. וכאשר לדוגמה אדם נוסע לטיול באיזו מדינה למשך שבוע ימים, האם האדם חש פחד מכך שבסוף השבוע הוא ... לארצו? תשובה: לא. משום שהאדם יודע מראש שבעוד שבוע הוא מסיים את החופשה. וההיגיון אומר, שאין שום סיבה לפחד מהמוות, משום שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן של החיים עד שמתים. אבל בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות ככ, למרות שבעצם הוא בסך הכל חלק בלתי נפרד ממחזוריות החיים? ועל האדם לזכור תמיד, שאחרי שהוא מת, הוא חוזר למצב שבו הוא היה לפני שהוא נולד. ויהיה אשר יהיה המצב הזה, בכל מקרה האדם כבר היה במצב הזה. זא אילו האדם היה חי בחיים נצחיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה, אז אולי היה הגיוני לחשוש מהמוות. משום שהוא היה מצב שהאדם עוד לא היה בו. ואז האדם בעצם היה מפחד מהבלתי נודע. אבל מאחר שהאדם בסך הכל לפני כמה עשרות שנים כבר היה במצב שבו הוא יהיה אחרי המוות, אכ לא ממש ברור למה האדם מפחד ככ מהמוות? ומי שעוד יתבונן בעניין יראה, כי הפחד מהמוות הוא לא מולד. זא האדם לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד מהמוות בלי לחשוב בהיגיון שאין שום סיבה לפחד מהמוות. כי האדם מסיבות שונות פשוט מניח שאם כולם מפחדים מהמוות, אז כנראה שזה מוצדק לפחד מהמוות. למרות שעפ ההיגיון הבסיסי, אין שום טעם לפחד מהמוות, כי החיים הם בכל מקרה לא יותר מאשר דבר זמני. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר, כאשר ילד קטן נולד ... כי מיד ברגע שהאדם נולד, מיד הוא מתחיל למות כמו חולה סופני ממש. ובכל רגע ורגע האדם מתקרב אל המוות. ואם האדם לא מתקרב אל המוות, אז המוות מתקרב אל האדם. כך שהדבר ברור לגמרי שבסוף האדם מת. כי כמו שהאדם נולד, כך הוא גם מת. ולצורך הרחבת נקודת המבט, אפשר להסתכל על הלידה ועל המוות בדיוק מנקודת מבט הפוכה. כי ביחס למצב שבו האדם היה לפני שהוא נולד ושאליו חוזר האדם אחרי שהוא מת, ... בכלל מת מהמצב שבו הוא היה לפני הלידה. וכאשר האדם מת כאן בעולם הזה, הרי שמבחינת המצב של אחרי המוות, הרי ששם חוגגים את זה שעוד אדם נולד ועבר למצב של הלידה ושל החיים שאחרי החיים. וזה בכלל לא ... מה בדיוק יש לפני ואחרי החיים. משנה כן שיש מצב כזה של לפני ואחרי החיים, שמנקודת המבט ששם, הלידה והמוות שאצלנו, הם המוות והלידה שמנקודת המבט ההפוכה. כך שבכל מקרה אין שום סיבה ושום טעם לפחד מהמוות. ואף על פי כן, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה שמניע את האדם. כי אם נתבונן נראה לדוגמה, כי הסיבה הראשונה שבגללה אנשים הולכים לעבוד ורוצים כסף, ...

על החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 2 כי האהבה והשמחה וכולי, הם רק תרופות שהאדם לוקח, כדי לברוח מכך שאין לו ... מקרה, גם אהבה וכל כיוב, זו לא תכלית החיים. ויש כאלו שנדמה להם שתכלית החיים של עצמם, היא חלק מתכלית אחרת גדולה יותר. כי מצד האמת מי שרוצה להבין את תכלית החיים, לשם כך עליו להבין את התכלית של קיומה של המציאות כולה. כי החיים ... יותר. כך שכדי להבין את תכלית ומטרת החיים, לשם כך יש להבין את התכלית של המציאות כולה. וכאשר האדם מתבונן על התכלית של הקיום העצמי שלו, עליו להבין שהתכלית של הקיום העצמי שלו, היא חלק מהתכלית של הקיום של כל המציאות כולה. כי יש סיבה שבגללה קיימת כל המציאות כולה. והסיבה הזאת אחראית בין השאר גם לכך שהאדם קיים. וכך גם הסיבה הזאת אחראית לכל מה ... יצליח להבין למה החיים שלו הם כפי מה שהם וכולי, לשם כך עליו לנסות לגלות ולהבין את התכלית שלשמה מתרחשים כל האירועים כולם. אך מהי התכלית הזאת שלשמה מתרחשים כל האירועים כולם? וגם כאן לכל אחד יש את ההסברים שלו, מהי התכלית של המציאות. ויש כאלו שחושבים שלמציאות ... בדיוק התכלית של החיים שלהם עצמם? כי מאחר שלכל התהליך כולו אין שום תכלית כלל, ממילא זה אומר שמצד האמת אין שום משמעות ושום תכלית לשום דבר. כך שאם האדם חושב שאין שום תכלית כלל, הרי שלא ברור למה בכלל נדמה לו שיש לדברים כלשהם משמעות, אם לכל המציאות כולה מצד האמת אין שום משמעות. ומצד האמת יש לשאול, האם באמת יכול להיות שלכל המציאות כולה אין תכלית, והאם יכול להיות שכל המציאות כולה מצד האמת חסרת משמעות? כי אולי באמת יכול להיות שכל רצף האירועים כולו הוא אקראי לגמרי ללא כל כוונת מתכנן וללא כל תכלית. ומי יכול להוכיח שיש תכלית למשהו? ואולי באמת לשום דבר אין תכלית? אלא, שאם נאמר שלכל רצף האירועים כולו אין תכלית, ממילא יש לשאול, כיצד זה שיש ... שלם שתכליתו היא להשיג מטרה כלשהי. ונמצא אם כן, כי במציאות שלנו יש ביטוי של תכלית ושל משמעות. ואם באמת לכל המציאות כולה ולכל האירועים כולם אין שום משמעות, אז כיצד זה שיש במציאות שלנו דברים בעלי משמעות. ואיך ... התכלית של כל האירועים שבעולם, היא כדי לעשות טוב. אלא שגם כאן יש בעיה רצינית. והשאלה הראשונה היא, אם באמת התכלית היא למען עשיית טוב, אז מדוע יש רע? כי מאחר שהתכלית היא למען יצירת טוב, אז מדוע צריך ... רע, אז על ידי זה האדם יודע להעריך את זה שטוב לו. והדבר דומה לאבא שמסביר את זה שהוא מתעלל בילד שלו, כדי שכאשר הוא יפסיק להתעלל בילד שלו, אז הילד שלו ידע להעריך את זה שהוא מרגיש טוב. אך זהו רק משל בלבד. והאמת היא שאם באמת הרע נוצר כדי להגדיר וליצור טוב, הרי שמראש היה אפשר ליצור מציאות שיהיה בה רק טוב מסוג כזה שלא ... ליצור מציאות שבה בני האדם יוכלו להעריך את האור ואת הטוב, גם בלי שיהיה בעולם חושך ורע. זא נניח באמת שהרע נוצר כדי שהאדם יוכל להעריך את הטוב. השאלה היא, אם באמת התכלית היא לעשות רק טוב, אם כן מראש היה אפשר ליצור אדם שמרגיש תמיד רק טוב, ושהוא לא מוגבל ... של היצירה הוא אין סופי. ובנקודת ההתחלה עצמה, שם אין שום גבול ושום הגבלה לגבי האפשרות ליצור דברים. ואם באמת בנקודת ההתחלה היה רצון לעשות טוב, אכ היה ראוי יותר ליצור מציאות כזו שבה יש רק טוב, ושכולם נהנים ... יש רע, ואכ כנראה שיש תכלית בעצם קיומו של הרע, גם בלי קשר לקיומו של הטוב. ומי שהוא איש אמת, הוא יודע שמצד האמת זה שהאדם מעדיף לומר שהעולם קיים כדי שיהיה טוב, הרי שזאת רק העדפה אישית של האדם. כי מצד האמת אפשר גם לומר את ההפך, שהעולם קיים כדי לעשות לאדם רע. כי בדיוק כמו שיש בעולם טוב, כך גם ... מאשר טוב, כפי שכל אחד מבין בכוחות עצמו. וגם הטוב הוא לא מי יודע מה טוב. ובפרט כאשר האדם מתבונן על העניין הזה של הרצון העצמי של האדם, שהאדם קיים עם רצון עצמי שאחראי לכך שהאדם כל הזמן מרגיש רע. ואם באמת התכלית היא שהאדם ירגיש טוב, הרי שהיה אפשר ליצור אדם שקיים ללא רצון עצמי כלל, שאז הוא לעולם לא מרגיש רע. והיה גם אפשר ליצור אדם, שאולי דווקא כן יש לו רצון עצמי, אלא שהרצון העצמי שלו תמיד מתאים למציאות, שגם אז הוא לעולם לא מרגיש רע. ואף על פי כן ניתן לראות, שבכל זאת האדם כן קיים ... היה צורך בכל מה שקיים בעולם. ואם יש רק תכלית אחת לעשות טוב, אז מדוע לדוגמה בחלל החיצון או מתחת לפני האדמה מתרחשות תופעות כלשהן דווקא בצורה מסוימת? כיצד זה משרת את המטרה של יצירת טוב בעולם? ואם באמת המטרה היא שיהיה טוב, אז מדוע חוקי הפיזיקה הם דווקא כפי מה שהם, הרי הם היו יכולים להיות גם ... והוא שגם אם נניח שהכל היה טוב, וגם אם נניח שהתכלית היא כדי לעשות טוב, עדיין מי שמחפש את האמת עליו להודות על האמת, שבכך שהוא חושב שהכל קיים כדי לעשות טוב, הרי שבכך הוא לא באמת עונה על השאלה של מהי תכלית קיומה של המציאות כולה. כי אם נניח לדוגמה שהתכלית היא כדי לעשות טוב, ... רצון לעשות טוב, זה עצמו מציאות שגם היא נוצרה. ויש להבין מדוע בכלל נוצר רצון לעשות טוב? וכאן יש רמת עומק נוספת, והיא שכל הסבר שימציא האדם מדוע יש רצון לעשות טוב, ומדוע כל האירועים כולם הם כפי מה ... כדי לעשות רע, לכן נוצר גם טוב, כדי לוודא שהאדם ירגיש רע. כי כאשר יש רק רע, אז האדם מתרגל לרע. ולכן יש גם רגעים קטנים של אושר, כדי שבשאר הזמן האדם יסבול מכך שהוא ירצה אותם. כי כפי ... תמיד נוכל לשאול מה יצר את הסיבה הראשונה עצמה. כי גם היא עצמה לא מחויבת המציאות. ובדיוק כמו שהיא קיימת, כך גם היה יכול להיות שתהיה סיבה הפוכה. אז מדוע הסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת? ובנוסף, נניח באמת שיש באמת איזו תכלית למציאות. הרי שעדיין יש לשאול, מדוע בכלל יש תכלית כלשהי. הרי באותה המידה שיש תכלית, ...

על החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 3 ונמצא אם כן, כי לאף אחד בעולם אין מושג מה התכלית שלשמה קיימת המציאות ... של תתי התהליכים ושל תהליכי המשנה שיש בתוך התהליך הגדול כולו. והפיתרון בהמשך. וזאת הסיבה שבגללה בני האדם מפחדים מהמוות. משום שהפחד של האדם מהמוות, יוצר עבור האדם משמעות לחיים שלו. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז הוא החליט שהתכלית של החיים ... שלהם יהיה טוב, ולכן הם מתאמצים ככ בעבורם וכולי. וגם זאת כמובן שטות. כי אם לדוגמה האדם היה חושב שהמוות טוב כמו או אולי טוב יותר מהחיים עצמם, הרי שממילא כל המאמצים של האדם, ממילא הם מיותרים. ונחדד: הדרך ... מדבר טוב לא מפחדים. והאדם מפחד רק מדבר שנתפש בעיניו כרע. ואם לדוגמה יחליטו בני האדם שהם מפסיקים לפחד מהמוות, הרי שלשם כך יהיה עליהם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב. ודבר טוב פירושו, דבר שהוא טוב כמו החיים ממש. כי אם המוות הוא טוב, אבל הוא לא מספיק טוב כמו החיים, הרי שהוא עדיין יש בו רע. וכדי לא לפחד מהמוות כלל, לכן על האדם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב בדיוק כמו החיים עצמם. אבל, אם האדם יתייחס אל המוות כאל דבר טוב כמו החיים עצמם, אכ מדוע בכלל עליו להתאמץ לעבוד קשה להשיג מזון ולאכול וכולי, הרי אם המוות הוא באמת טוב, אז האדם יכול לוותר על האכילה וכיוב, ולמות. כי הרי המוות טוב באותה המידה ממש. ולכן, אין אפילו אדם אחד בעולם שהוא לא מפחד מהמוות. וגם אלו שאומרים שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. כי אם הם היו חסרי כל פחד מהמוות, דהיינו, אם הם היו מתייחסים אליו כאל דבר טוב בדיוק כמו כל דבר אחר, הרי שהם לא היו ממשיכים ... לשרוד. כי זה לא הגיוני שאדם יתאמץ כדי להשיג דבר שהוא יודע שהוא לא צריך אותו. ואם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים ממש, הרי שממילא זה לא הגיוני שהוא ימשיך להתאמץ לחיות. ואין הכוונה לומר שעל אדם כזה להתאבד ולהרוג את עצמו. כי גם אם המוות טוב כמו החיים עצמם, הרי שהוא לא טוב יותר מאשר החיים עצמם. ולכן אין שום תכלית להתאבד, גם אם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים. אך אם האדם חושב באמת שהמוות טוב כמו החיים, אז מדוע הוא מתאמץ להמשיך לחיות. הרי המאמץ הזה הוא מיותר לגמרי. ולכן, כל אלו שאומרים ושמנסים לשכנע את עצמם ואת סביבתם שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. וארוחת הבוקר שלהם מעידה על כך. כי אם באמת המוות היה בעיניהם טוב כמו החיים, הרי שהם לא היו משקיעים מאמץ מיותר לאכול יום אחרי יום ארוחת בוקר וכולי. ... אולי הוא דווקא ניסה להעלים את עצמו, והכוח החזק לא הצליח להעלים את עצמו). ובכל מקרה, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה שיוצר עבור האדם את משמעות החיים. כי אם המוות לא יהיה מפחיד, אז האדם לא יעריך את החיים. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז האדם לא יתאמץ יותר לחיות. והפחד של האדם מהמוות, הוא זה שגורם לאדם להרגיש טוב בחיים שלו. כי כאשר האדם מפחד מהמוות, בזה בעצם האדם מכניס לעצמו לראש שהמוות הוא רע ושהחיים הם טובים. ואז על ידי זה האדם שמח מכך שהוא חי. כמו שניתן למצוא כל מיני ... ולמה בכלל הוא קיים והמציאות קיימת, אז על ידי זה האדם מרגיש רע. ואז מה שנשאר לו, זה לומר שהמוות הוא רע, ושלחיות זה הערך העליון. ואז הוא משמח את עצמו בכך שהוא לכל הפחות חי ולא מת. ומי ... כי לאף אחד אין באמת הסבר מה תכלית המציאות. ובכל זאת כולם כמו משוגעים עובדים ככ קשה ומפחדים ככ מהמוות. וחלקים שלמים של העולם, מונעים ומתפתחים בזכות הפחד של האדם מהמוות. ועל פי ההיגיון, אם אין לאדם מושג מה התכלית של החיים, הרי שממילא לא היה עליו לפחד מהמוות. כי אולי המוות הוא בכלל טוב יותר. ובפרט כאשר האדם זוכר שהוא לא חי כאן לנצח, ושבסך הכל לפני כמה עשרות שנים הוא היה במצב שבו הוא יהיה אחרי שהוא ימות. כך שלפחד מהמוות זה לא הגיוני. אבל פחד המוות קיים, כדי ליצור עבור האדם משמעות לחיים שלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו לחיות ללא כל פחד. כי ... לאדם רגע של נחת בלי פחד כלשהו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להשתחרר מכל הפחדים כולם, כולל מפחד המוות. ולהשתחרר מפחד המוות, זה מאוד פשוט. כי כפי שהסברנו בהתחלת המאמר, אין שום סיבה שהאדם בכלל יפחד מהמוות. והפחד מהמוות נוצר, רק כדי שהאדם לא יתאבד, וכדי שהאדם ירצה להמשיך לחיות. אבל מצד האמת אין שום טעם לפחד מהמוות. כי אפשר לחיות חיים טובים באמת מלאי משמעות אמיתית, גם בלי לפחד מהמוות. וכאן כמובן יש שאלה רצינית. והיא, אם באמת האדם לא יפחד מהמוות, אז מדוע באמת שהוא יאכל ארוחת בוקר ויתאמץ להשיג כל מיני דברים כדי לשרוד וכיוב? זא מה עוד יכול ...