אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, חשיבה בוגרת, חשיבה ילדותית, חבר דמיוני, מפלצת הספגטי המעופפת, חשיבה רציונלית, מפלצת מתחת למיטה, אתאיזם, אגנוסטיקניות, אגנוסטיות, בחירה חופשית, אמונה בוגרת, אמונה ילדותית האם האמונה באלוהים היא חשיבה ילדותית או חשיבה בוגרת? ... או מחשיבה בוגרת. הרבה אתאיסטים מאשימים את המאמינים באלוהים בכך שהם נוקטים בחשיבה ילדותית, ממש כמו ילדים שמאמינים במפלצת מתחת למיטה או בחברים דמיוניים. לדוגמה, כשילד קטן רואה קסם כמו איפה השקל?, הוא באמת מאמין שהשקל נעלם באורח פלא. בצורה דומה, אומרים האתאיסטים, מאמינים דתיים מתנהגים כאילו סיפורים מיתולוגיים ואגדות עממיות כמו יהוא הנביא או סיפור אדם וחוה והנחש הם אמיתיים לחלוטין, כאשר בעצם אלו ... נראים לעין ואינה מבוססת על עובדות מוצקות. אליעד נותן כדוגמה ילד שחושב שאם אימו עוזבת את החדר, היא בעצם נעלמת לתמיד. מנקודת מבט זו, ההנחה שאם אתה לא רואה משהו אז הוא לא קיים, היא כשלעצמה ילדותית. מצד שני, ... מסוגל להבין את המציאות - זו חשיבה ילדותית. מצד שני, האתאיסטים שאומרים שרק מה שהם רואים קיים, גם הם מתנהגים בצורה ילדותית. כי במציאות ישנם דברים שאנחנו לא רואים ועדיין יודעים שהם קיימים, כמו גלקסיות מרוחקות או תופעות פיזיקליות ... אותו בעינינו היא דווקא חשיבה בוגרת. לדוגמה, אליעד כהן מציין שילד לא מסוגל להבין שלחתוך לאדם את הראש גורם למוות, אלא אם כן ראה את זה ממש. מבוגר, לעומת זאת, מסוגל להבין את הקשר הסיבתי בין אירועים גם בלי לראות אותם בעיניו. זו בדיוק הסיבה שהאתאיסטים אינם צודקים ... אל עצמם ברחוב, זה יכול להיתפס כתפילה או קידוש לבנה. אותו דבר קורה כאשר מישהו מדבר אל קיר ברחוב לעומת אדם שמתפלל אל הקיר בכותל המערבי. פעולות דומות מאוד מתפרשות בצורה שונה לחלוטין רק בגלל ההקשר הדתי והחברתי. האם התפילה לאלוהים היא פעולה רציונלית? אליעד מסביר שהרעיון של תפילה ... מצד שני הם חושבים שאם יתפללו, יוכלו לשנות את המציאות. זאת אומרת, המאמין לכאורה מאמין באלוהים, אבל בפועל הוא מתנהג כאילו הוא עצמו שולט במציאות, או לפחות שיש לו השפעה עליה דרך התפילה. מהי חשיבה בוגרת אמיתית לגבי קיומו ... שיש אלוהים וגם האמונה שאין אלוהים הן מוגבלות. מי שחושב שיש אלוהים ושאלוהים שולט על המציאות ומחליט עבורו - מתנהג בצורה ילדותית. לעומת זאת, מי שחושב שאין אלוהים ושהוא עצמו שולט במציאות - גם הוא מתנהג בצורה ילדותית. האמת הבוגרת ביותר היא להבין שאתה לא באמת שולט בשום דבר, ויחד עם זאת להבין שגם האמונה באלוהים ככוח חיצוני שמחליט עבורך היא מוגבלת. האמת הגבוהה ביותר היא להבין שאין באמת הפרדה בין האדם לאלוהים, ושבעומק, הכל אחד - או שיש רק אלוהים, או שאין בכלל אלוהים והכל נעשה מעצמו. ... ההבנה העמוקה והאמיתית ביותר. האם האמונה באלוהים ילדותית? מהי חשיבה רציונלית? האם אתאיזם הוא חשיבה בוגרת? האם תפילה עובדת באמת? מה ההבדל בין אמונה בוגרת לילדותית? האם קיימת בחירה חופשית? מפלצת הספגטי המעופפת

... התודעה עצמה. כיוון שהתודעה היא מחוברת לחוויות שלנו, ולא לגוף הפיזי, אז גם אם הגוף משתנה, התודעה יכולה להישאר קיימת. אליעד מדבר על איך תודעה יכולה להישאר יציבה גם אם חלקים מהגוף משתנים. מדובר כאן על הבדל בין תחושת הקיום של האדם, שהיא נובעת מהתודעה, לבין מבנה הגוף שהוא משתנה כל הזמן. הרעיון הזה מציע שכאשר אנחנו מתחברים לתודעה שלנו, אנחנו לא מוגבלים על ידי הגוף שלנו ותחושת הקיום שלנו לא תלויה בגורמים פיזיים. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? אליעד מציע שהחזרה למשחק מתארת תהליך שבו האדם מתחבר מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי שהוא עבר חוויות של ריקנות או אובדן משמעות. כדי לחזור למשחק, עלינו להפסיק ... ברגע, לחוות את הרגע בלי להילחם בתודעה. התודעה יכולה לנוע בין מצבים של יציבות (הסנטר) לבין מצבים של חיפוש מתמיד אחר חוויות חדשות. כל אחד מהמצבים הללו מציע דרכים שונות להתנהל, אבל מה שחשוב הוא למצוא איזון בין השניים ... שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום לבין המבנה הגופני של האדם. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? החזרה למשחק מתייחסת לתהליך שבו אדם מחפש חיבור מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי אובדן תחושת משמעות או ריקנות. במהלך החזרה למשחק, ... - בין הסנטר, שבו הכל מאוזן ומסודר, לבין חוויות של חוסר יציבות או תחושת מרדף אחרי רעיונות חדשים. השיחה מתארת את היכולת לשלב בין שני המצבים הללו, כך שמחד לא ניתקע במרדף אחרי חוויות, ומאידך, לא נסתפק במצב של ... לשחק ולהתנסות מבלי לחפש תשובות מוחלטות לכל דבר. אליעד מציע שיש לנו את האפשרות לבחור כיצד להתנהל: האם לפעול מתוך תחושת משמעות עמוקה או פשוט לחיות את החיים ברגע הנוכחי. תודעה והקיום הסנטר והחיים תנודתיות התודעה החזרה למשחק האם החיים הם משחק? מה המשמעות של תודעה והאם אנחנו באמת שייכים לגוף שלנו? במהלך השיחה, אליעד מתמקד בהבנה העמוקה של התודעה והקיום. הוא מתחיל בכך שהגוף לא מהווה את האני האמיתי של האדם, אלא שהתודעה היא זו שמהווה את הקיום. הוא מתאר איך אפשר להבין זאת תוך שמירה על הרגשה פנימית של קיום, גם אם תודעתנו לא מקושרת לגוף הפיזי או ... האני. מהי תודעה ואיך היא משפיעה על התפיסה שלנו את העולם? בהמשך השיחה, אליעד עוסק בשאלה מה קורה אחרי המוות ומה היה לפני הלידה. הוא מציין שלמרות שאין לנו זיכרון מהתרחשויות אלו, התודעה שלנו היא חלק מההבנה של העולם, גם אם אנחנו לא יכולים להרגיש את ההוויה הזו באופן ישיר. התודעה, לדעתו, לא תלויה בגוף, ולא נעלמת עם המוות. הוא עובר על רעיונות שמצביעים על כך שהתודעה היא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, ולא תלויה במרכיבים פיזיים כמו איברים או אטומים, שהרי הם מתחלפים כל הזמן. לדברי אליעד, התודעה היא אבסטרקטית וניתן להבין אותה רק מתוך תחושת קיום פנימית. האם כל חוויית חיים תלויה בזווית ההתבוננות שלנו? אליעד מדבר גם על האילוצים שמציב האדם לפני ... כי ניתן לשחרר את השיפוטיות ולראות את החיים בצורה פחות נוקשה. הגישה הזו מאפשרת לאדם להבין את משמעותו לא מתוך עקרונות מוחלטים, אלא מתוך חוויות ותחושות אותנטיות. ההבנה של התודעה ותחושת המשחק בחיים בהמשך, אליעד מציין כי הקיום, שמבוסס על תודעה, לא בהכרח חייב לכלול את השיפוטיות כלפי פעולותיו של האדם. הוא מדבר על האפשרות להיות מודע לפעולות, לא מתוך כוונה לשלוט במציאות, אלא מתוך הרצון להרגיש חופש במחשבות ובמעשים. לסיום, אליעד מסביר איך כל תהליך של הבנת התודעה והתנסות עם תחושת הקיום עשוי להחזיר את האדם למשחק החיים, לא מתוך רצון לשלוט או למנוע, אלא מתוך הבנה כי כל דבר שמתרחש בעולם הוא חלק מהחוויה האנושית. הוא מדבר על הצורך לאתגר את עצמנו ולראות את החיים כמשחק מרתק שכולל את כל החוויות הקיימות. תודעה הקיום האנושי המשמעות של החיים חוויות ותודעה שיפוטיות והבנה עצמית מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת תנודתיות התודעה והחזרה למשחק? שיחה זו מתמקדת בתהליך ההתעוררות המנטלית ובתנודתיות של התודעה, תוך דיון במושגים כמו הסנטר ומשחק. אחד הרעיונות המרכזיים שעולים בשיחה הוא כי ... התודעה לא תלויה באטומים של הגוף. כלומר, גם אם חלקים מהגוף היו נתפסים או משתנים, התודעה עדיין יכולה להישאר קיימת, דבר המוביל להנחה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום שלנו לבין המבנה הגופני שלנו. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? נראה כי אחד מהנושאים המרכזיים שמועלים בשיחה הוא החזרה למשחק. החזרה למשחק מתארת את הרעיון של חזרה אל התודעה או לתוך חוויות החיים לאחר שהאדם חווה אובדן של משמעות או תחושת ריקנות. ... שמוסבר, היא שהחיים אכן יכולים להיות משחק, אם מבינים את אותם מושגים כשלב בו אנו בוחרים לנטול את עצמנו מתוך הגדרות קבועות. התודעה יכולה לתפוס מצבים של רגיעה מוחלטת כמו גם תנודות בין מצבים שונים, שבסופו של דבר לא בהכרח משפיעים על תחושת הקיום שלנו. כשמתייחסים לחיים כאל משחק, השחקן לא מחויב להרגיש כל הזמן את המשמעות מאחורי כל פעולה, מה שחשוב יותר זה לחוות ... המשחק עצמו. העקרונות הללו מציעים גישה שונה לחיים, שבה כל אדם יכול לבחור את צורת ההתנהלות שלו: האם לפעול מתוך תחושת משמעות עמוקה, או האם פשוט להחיות את הרגע, לשחק ולהתנסות מבלי לחפש תשובות מוחלטות. תודעה והתפתחות אישית החזרה ...

... באיכות החיים? מחשבות טורדניות הן מחשבות חוזרות ונשנות שמטרידות ומציקות לאדם, מפריעות לו ומונעות ממנו מנוח ושלווה. אליעד כהן מתאר מצב שבו האדם מרגיש לכוד במחשבה מסוימת, שאינה נותנת לו מנוחה כלל. מחשבה זו מתפרצת לתודעת האדם כל הזמן, ולא משנה כמה הוא מנסה לברוח ממנה, היא חוזרת ומאמללת אותו, לעיתים אפילו עד כדי ... לעומק את הסיבה לכך שהמחשבה הזו מטרידה אותו. הוא מדגיש כי הפתרון אינו רק בהכרת הסימפטומים (כגון לחץ, חרדה, מתח, חוסר שקט נפשי), אלא בירידה לשורש הבעיה - מדוע דווקא המחשבה המסוימת הזו מציקה לו. הפתרון שמציע אליעד הוא חקירה לעומק ושאלת השאלות בצורה אמיתית ויסודית. השלב הראשון הוא לזהות מהי ... מספיק. האדם חייב להמשיך ולשאול למה - למה האסוציאציה הזו מפחידה אותי, למה הדבר הזה נחשב רע, והאם הוא באמת רע או אולי בכלל טוב. הנקודה המרכזית בהסבר היא שאל לו לאדם לקבל דבר כמובן מאליו. קבלה של דבר באופן טבעי וללא חקירה היא מה שמנציח את השקר והפחד בתוכו. לעומת זאת, על ידי חקירת האמת לעומקה, מתגלה כי הפחד אינו אמיתי, ואין סיבה אמיתית להמשיך להיות מוטרד מהמחשבה. מדוע מחשבות טורדניות קשורות לפחד שיהיה לאדם רע? ... ישיר של פחד זה. לכן הפתרון הוא להעמיק ולחקור את השורש של הפחד - למה האדם מפחד מהרע, האם באמת הדבר שהוא חושש ממנו הוא רע, או שמא הדבר שנראה לו רע הוא למעשה טוב, או לכל הפחות לא ... להילחם במחשבה עד הסוף. האדם מחליט באופן נחוש לחקור ולערער את השורשים של המחשבה עד לעקירתה המלאה, באמצעות בירור האמת העמוקה של למה הדבר מטריד אותי, והאם באמת הדבר רע או טוב. הוא משווה את המחשבה הטורדנית לעץ שיש לחפור עמוק כדי לעקור אותו לחלוטין משורשו. האפשרות השנייה היא להתייאש באופן מוחלט. האדם מוותר לגמרי על המאבק, מקבל את העובדה שיש לו מחשבה טורדנית, ומסכים לחיות איתה בשלום, מתוך השלמה מלאה וכנה. גם בדרך זו, לפי אליעד, המחשבה תיעלם לחלוטין. הבעיה מתחילה כאשר האדם נמצא בין לבין - לא מחליט להילחם עד הסוף ולא מתייאש לחלוטין. חוסר ההחלטה הוא שמנציח את המחשבה הטורדנית ומאפשר לה להמשיך להטריד. כיצד מתבצע תהליך העקירה של מחשבה טורדנית מן השורש? אליעד ממליץ על חקירה אינטנסיבית ויסודית, הדומה לעקירת עץ מהשורש. האדם צריך ... אלא עליו להמשיך לשאול ולבדוק כל מחשבה באופן יסודי, תוך בחינת אמיתות הפחד שלו. לדוגמה, אם האדם מוטרד ממחשבה מסוימת, עליו לשאול את עצמו: מה בדיוק מטריד אותי במחשבה הזו? למה זה מטריד אותי כשאני חושב על כך? האם הדבר הזה באמת רע? מי אמר שזה רע? אולי זה בכלל טוב? מי אמר שאני חייב לרצות דבר מסוים או לפחד מדבר ... ולקבל את המחשבה בלב שלם. אם האדם בוחר באחת משתי דרכים אלה והולך איתה עד הסוף - המחשבות הטורדניות נעלמות לתמיד. איך נפטרים ממחשבות טורדניות? למה מחשבות טורדניות לא עוזבות? איך לעקור מחשבה מהשורש? מה הסיבה למחשבות טורדניות? האם ... אדם ישקר לעצמו, לא יצא לעולם ממחשבות טורדניות. או להעיף לגמרי את המחשבה הטורדנית ולא לוותר, או להגיד אני מוותר ואני מיואש לגמרי. אבל אז להתייאש עד הסוף, להגיד נדפקתי יש לי מחשבה טורדנית, וללכת עם זה בלב שלם, ... ללכת עד הסוף או עם הייאוש, או עם ההחלטה להעיף את המחשבה הזו אחת ולתמיד. וזאת על ידי חקירת האמת, ושאלת השאלות, למה אני מוטרד מהמחשבה הזו? מה מטריד אותי באמת? כי באמת מחשבות טורדניות נובעות מן המקום שהאדם חושש שיהיה לו רע, האדם חושב שבעולם יש טוב ורע, והוא מת מפחד שיהיה לו רע, ומכך נובעות המחשבות הטורדניות. ולא להגיד כי זה מזכיר לי משהו ומעלה לי אסוציאציה כזו או אחרת, להמשיך לשאול, ולמה באמת האסוציאציה הזו מטרידה אותי, ולחפור עמוק עמוק, עד שמגיעים לתשובה של למה זה באמת מפחיד אותי, מה יושב שם מתחת, ולמה מה שיושב שם מתחת זה רע, אולי זה בכלל טוב. ואז יגיע האדם לתשובה ולהבנה שאין ממה להיות מוטרד באמת. וזה ממש נכון באותה המידה להתייאש מהמחשבות הטורדניות. אבל לנקוט עמדה עד הסוף עם העמדה שלקחת, ואז לא יהיה ...

... הזמן עובר לאט, הזמן עובר מהר, הכל מרגיש יותר לאט, הכל מרגיש יותר מהר, שינוי תחושת הזמן בשעת השינה והחלומות, מהי תחושת הזמן? מהי תחושת הזמן וכיצד היא נוצרת? אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד נוצרת תחושת הזמן שלנו, מה גורם לזמן להיראות כאילו הוא עובר מהר או לאט, ומהי בעצם משמעות הזמן. ההרצאה מתחילה בדוגמה של מצב שבו אדם חווה תחושה של מחשבות איטיות, או מחשבות שפחות צפופות וצפופות, עד כדי תחושה של הכל מת. מה שבעצם מתרחש הוא שהאדם מרגיש שהמחשבות פחות צפופות וכתוצאה מכך מרגיש כאילו הזמן עובר לאט יותר. למה לפעמים נדמה שהזמן עובר לאט? תחושת הזמן, לפי אליעד, מבוססת על שינוי. כשאין שינוי, אין תחושת זמן. הזמן נמדד רק באמצעות שינויים שמתרחשים במציאות או במחשבות שלנו. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם במשך עשר שניות נחזור שוב ושוב על אותה תמונה, למרות שכביכול ראינו אותה מספר פעמים רב, התחושה תהיה של כמות שינויים קטנה מאוד, ולכן הזמן ירגיש קצר יותר. זה לא שהזמן באמת השתנה, אלא שהחוויה שלנו מושפעת מהיעדר השינוי. כך גם קורה כשהמחשבות חוזרות על עצמן, ונדמה לנו שלא חשבנו על ... אף שבפועל הזמן חולף. האם תחושת הזמן משתנה בגלל משהו שמטריד אותנו? אפשרות נוספת שאליעד מסביר, היא שהתחושה שהמחשבות נעלמות או שהן חוזרות על עצמן באיטיות, לא נובעת רק מחזרתיות, אלא מכך שישנו דבר אחר שמטריד את האדם. למשל, ... כלום, אף שבפועל המחשבה שלו ממוקדת מאוד בבעיה הזו. הוא מרגיש כאילו לא חשב על שום דבר אחר, אך האמת היא שהוא חושב מאוד חזק על דבר אחד בלבד. לדוגמה, הוא מציג מצב בו אדם חושב על בעיה מאוד ... לאט ופעם אחרת מהר, למרות שבפועל מהירותם לא השתנתה. ההסבר לכך הוא בתת - המודע שלו. כשבתת - מודע קיימות הרבה מחשבות אחרות, התנועה החיצונית תרגיש מהירה יותר, ולהפך - כשיש פחות מחשבות פנימיות, העלים ייראו כאילו נופלים באיטיות. ... אף שבמציאות הוא נמשך דקות ספורות בלבד. הדבר נובע מכך שבחלום יש מעט שכל או מודעות, ולכן תחושת הזמן מתארכת. כלומר, ככל שיש פחות שכל, כך יש תחושה של זמן ארוך יותר, ולהפך. איך שכל ותחושת זמן קשורים זה לזה? אליעד כהן מסביר עיקרון נוסף ומרכזי: ככל שיש יותר שכל (או מודעות) תחושת הזמן מתקצרת. אדם עם שכל רחב יותר מסוגל לתפוס אירועים רבים בו - זמנית, ולכן אירועים שנמשכים שנים ארוכות יכולים להיראות לו כהרף עין. הוא מדגים זאת באמצעות הרעיון שהזמן כולו - מתחילת העולם עד סופו - בעיני מי שיש לו שכל אינסופי, נראה קצר יותר מהרף עין, כי עבורו אין באמת שינוי, הכל נתפס כאחד. מנגד, כשיש מעט שכל, האדם חווה כל רגע בצורה מאוד ארוכה ומפורטת, ולכן הזמן עבורו מתארך. כך, אדם שחושב מחשבה אחת בודדת לאורך זמן יחווה תחושה שהזמן כמעט נעצר, למרות שבפועל הזמן ממשיך לנוע באותו קצב. הוא מתאר זאת גם במושגים של תת - מודע: כשבתת - מודע יש הרבה רעש ומחשבות, התחושה היא שהזמן עובר מהר ... מודע יש שקט יחסי, התחושה היא שהזמן מאט את הקצב. לסיכום, תחושת הזמן והמחשבות קשורות זו בזו, ונובעות בעיקר מכמות השינויים שאנו תופסים במציאות הפנימית והחיצונית שלנו. כמות השכל שלנו - או המודעות שלנו לשינויים - היא שקובעת האם נחווה את הזמן כאיטי או מהיר. למה הזמן עובר לאט? תחושת זמן בחלומות מחשבות מהירות או איטיות איך שכל משפיע על תחושת זמן? מדוע מחשבות חוזרות על עצמן?

... אחר. אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מביע רגש כלפי משהו, כמו כעס או אהבה, לא תמיד הרגש הוא באמת כלפי הדבר עצמו, אלא פעמים רבות הוא משקף משהו אחר לגמרי שהאדם הדחיק בתוכו. לדוגמה, אדם יכול לקנות מתנה למישהו כדי להראות לו חיבה ואהבה, או שהוא יכול להכות מישהו אחר כדי להביע את הכעס או התסכול שלו. אליעד מדגיש שהפעולות הללו משקפות רגשות פנימיים, אך לא תמיד הרגש הזה באמת קשור למי שמקבל את המתנה או מי שסופג את הכעס. מהי דוגמה להשלכה רגשית של אהבה מודחקת? אליעד מביא דוגמה ברורה: גבר שנפרד מהאקסית שלו ועדיין מתגעגע אליה ואוהב אותה מאוד. כשהוא פוגש אישה חדשה שמזכירה לו את האקסית שלו, הוא למעשה משליך עליה את הרגש ... השלכה של אהבה מודחקת לאקסית. כך נוצר מצב שהרגש כלפי הבחורה החדשה הוא בעוצמה לא הגיונית, כי הוא לא באמת נובע ממנה אלא מאהבה ישנה שלא הסתיימה. איך כעס מודחק יכול להתבטא כהשלכה רגשית? מצד שני, גם כעס מודחק יכול להיות מוקרן על מישהו אחר בצורה לא פרופורציונלית. לדוגמה, אליעד מתאר אדם שכועס על הבוס שלו או נמצא בלחץ כלכלי, אך לא מעבד את הכעס הזה ישירות מול הבוס מחשש ... במצב רגיש או פגיע, לעיתים קרובות הוא משליך את תחושת הפגיעות שלו על אירועים לא משמעותיים. הוא עשוי להרגיש מותקף או נעלב גם כשלא באמת תוקפים אותו. זה קורה משום שהרגישות נובעת מהרגשות הפנימיים שלו, שהוא לא מצליח להתמודד איתם בצורה ישירה. כיצד עובד ... שלו אך לא מסוגל להביע זאת ישירות, מדחיק את הכעס ואז מוציא אותו על אדם אחר. אותו מנגנון בדיוק מתרחש גם ברגשות חיוביים, כמו אדם המאוהב במישהו שנעלם או מת, והוא משליך את הרגש החיובי הזה על אדם אחר, בלי להבין שהאהבה אינה באמת כלפי האדם החדש. איך אפשר לזהות אם מישהו משליך עליך רגשות לא הגיוניים? כדי לזהות השלכה רגשית, אליעד ממליץ ... כלפי מישהו או הרגש שאדם אחר חש כלפינו הוא פרופורציונלי והגיוני לסיטואציה. אם הרגש נראה לא הגיוני - אהבה מוגזמת או שנאה עזה ללא הסבר ברור - סביר להניח שיש כאן השלכה רגשית. לכן, בכל פעם שמישהו כועס עלינו ... שלום חברים, הפעם נדבר על תופעה שנקראת השתקפות רגשית או השלכה רגשית. מה זה אומר? זה אומר שבן אדם מתייחס לאובייקט אחר, למישהו אחר או לסיטואציה מסוימת באופן מסוים ומביא רגש מסוים. לדוגמה, אתה כועס על מישהו, מישהו משמח אותך, משהו מעציב אותך או מדכא אותך - אלו רגשות שמתעוררים כלפי אובייקט כלשהו. שימו לב, בן אדם מתייחס לכל מיני דברים בצורה שונה. ההתייחסות הזו מבטאת רגש. לדוגמה, אם אתה קונה למישהו מתנה, זה מבטא אהבה או חיבה כלפיו. אם אתה מתנהג כלפיו בתוקפנות, זה מבטא כעס או תסכול. כלומר, כאשר שני בני אדם נמצאים באינטראקציה, או אפילו כאשר אדם מגיב לסיטואציה מסוימת, הרגש שמתעורר בו קשור ישירות לאופן שבו הוא תופס את המצב. מהי השתקפות רגשית? השתקפות רגשית או השלכה רגשית מתרחשת כאשר הרגש שאדם מרגיש כלפי מישהו אחר או משהו אחר אינו בהכרח קשור ישירות לאותו אובייקט, אלא משקף רגש כלפי גורם אחר לחלוטין. לדוגמה, אדם יכול לאהוב בחורה אחת, להעניק לה ולתת לה תשומת לב, אך למעשה הרגש שהוא מרגיש כלפיה אינו באמת כלפיה, אלא כלפי מישהי אחרת שהוא אהב בעבר. הוא רואה בה את ההשתקפות של אהבה ישנה ולכן מרגיש אליה רגשות חזקים. דוגמה נוספת: גבר שנפרד מהאקסית שלו ועדיין מתגעגע אליה, פוגש אישה חדשה שמזכירה לו אותה, ואז הוא משליך עליה את האהבה שהוא רצה לתת לאקסית שלו. אותו ... רגש חזק ולא מעבד אותו ישירות מול הגורם הרלוונטי, ולכן הוא משליך אותו על אובייקטים אחרים. לדוגמה, אם מישהו מתוסכל מהעבודה שלו, הוא עלול לחזור הביתה ולכעוס על בן או בת הזוג שלו על עניין פעוט. או להפך - ... לאדם מבוגר שמזכיר להם את ילדם האבוד. אדם שעובר תקופה קשה ונפגע מסיטואציות שונות, עלול להיות רגיש מדי ולהרגיש מותקף גם במקומות שבהם לא באמת תוקפים אותו. מדוע זה קורה? המוח שלנו עובד בצורה מורכבת מאוד, ויש בו מנגנונים כמו הדחקה והגנה פסיכולוגית. כאשר ... אתה מוצא את עצמך מרגיש רגש חזק מאוד כלפי אדם מסוים בצורה לא פרופורציונלית, כדאי לבדוק האם הרגש הזה באמת נובע ממנו, או שמא הוא השלכה של רגש אחר ממקום אחר. זה נכון גם אם מישהו אחר מפגין כלפיך ... שלנו טוב יותר. אם אתה מרגיש רגש חזק במיוחד כלפי מישהו או משהו - עצור רגע וחשוב: האם זה באמת עליו, או שהוא רק מייצג עבורך משהו אחר מהעבר? למידע נוסף, חפשו באתר האינטרנט EIP.co.il את המונחים: השלכה רגשית, ...

ההימור של פסקל, גן עדן גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?

... שהוא משקר לעצמו. הוא טוען שכל פחד הוא למעשה ביטוי לשקר פנימי של האדם כלפי עצמו, משום שאדם שצמוד לאמת באופן מוחלט, לעולם לא יחוש פחד. האם קיים אדם שאינו מפחד כלל? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין אדם בעולם שאין לו פחדים כלל. אפילו אנשים שאומרים שאין להם פחדים כלל, אינם דוברים אמת, משום שרק דבר חסר תודעה לחלוטין כמו אבן, או ישות חסרת מודעות עצמית, יכולה להיות ללא פחד לחלוטין. בני האדם, מתוקף היותם בעלי תודעה, לעולם יחוו פחדים כל עוד הם לא מגיעים לנקודת האמת המוחלטת. למה אדם מפחד לאבד את עבודתו? כדוגמה מרכזית, אליעד מביא אדם המפחד שיפטרו אותו מעבודתו. בפועל, האדם אינו ... רצוי. כהמחשה נוספת, ישנם אנשים המייחלים לפיטורים, משום שזה מה שהם רוצים, והם אף ישמחו בכך. מכאן שהפחד לא מתייחס לאירוע עצמו, אלא לרצון הפנימי ביחס לתוצאה העתידית. זה המקום שבו השקר העצמי נכנס לתמונה. איך השקר הפנימי גורם לפחדים? כל פחד הוא תוצאה של אי אמירת האמת לאדם עצמו. אם אדם היה שואל את עצמו בצורה אמיתית, למה אני מפחד מזה?, וחוקר את הנושא באופן יסודי, הוא היה מגלה שאין סיבה אמיתית לפחד. אליעד מסביר כי אנשים מפחדים רק משום שהם אינם מגיעים לנקודת האמת הפנימית שבה מתרחשת השתוות הרצון. השתוות הרצון היא מצב בו האדם מרגיש שאין הבדל בין הרצונות שלו לבין מה שקורה במציאות בפועל, ... ממנו. מהי השתוות הרצון וכיצד להגיע אליה? השתוות הרצון מוגדרת על ידי אליעד כמצב בו האדם מבין שהמציאות היא מושלמת כפי שהיא. אם האדם כנה מספיק, ישאל את עצמו שאלות באופן מתמיד ויסודי לגבי כל רצונותיו. לדוגמה, אם הוא חושש מפיטורים, עליו לשאול: למה אני חושש מפיטורים? התשובה הראשונה שתעלה היא כי לא תהיה לו עבודה, אחר כך כי לא יהיה לו כסף, אחר כך כי הוא יסבול ואולי אף ימות. כל אחת מן התשובות תיבחן שוב ושוב: ומה אז? מה באמת כל כך נורא בזה?, עד שבסופו של דבר יגיע האדם לנקודה שבה הוא יבין שאין באמת שום סיבה לפחד, שכן כל התוצאות וההשלכות הן נייטרליות במהותן. מה הקשר בין כנות עצמית לפחדים וחרדות? אליעד מדגיש ... כאשר האדם משקר לעצמו ואומר שטוב לו כשבפועל רע לו, או להפך, הוא מייצר פחדים וחרדות פנימיות. לדוגמה, אדם שבאמת מרוצה מעצמו אך מושפע מדעות הסביבה שאומרות לו שהוא לא בסדר, מייצר לעצמו פחדים ותחושות שליליות. על האדם להיות נאמן לעצמו, ולהודות באמת שלו בפני עצמו, בלי להתחשב במה שאומרים לו אנשים אחרים. איך להתנהל בצורה כנה כדי לא לפחד? כדי להשתחרר מפחדים, האדם צריך לתרגל כנות מוחלטת בכל היבט של חייו. עליו להגיד לעצמו את האמת תמיד: אם הוא מרגיש טוב - שיאמר שהוא מרגיש טוב, אם הוא מרגיש רע - שלא ינסה לייפות את ... להסכים עם אחרים רק כדי לרצות אותם. הכנות המוחלטת הזו תגרום לאדם לחיות באופן אותנטי ולא לפחד לחשוף את האמת שלו, וכך יעלמו הפחדים. מדוע האדם צריך לחקור את סיבת הפחדים שלו? אליעד מסביר שאם האדם כבר סובל מפחד ... אם כבר האדם מפחד - לפחות שיבין לעומק למה הוא מפחד, ממה בדיוק הוא חושש, ומדוע הוא כל כך מתנגד לתרחיש מסוים. כשיבין זאת עד הסוף, יגיע לאותה נקודת האמת שבה אין באמת סיבה לפחד. איך מגיעים למצב בו לא מפחדים יותר בכלל? בסופו של תהליך בירור עצמי יסודי, אליעד כהן מתאר מצב שבו האדם מגיע להבנה עמוקה שהכל למעשה טוב והכל אחד, ואין עוד שום סיבה לפחד או לחרדה משום ... לפחד? למה אני מרגיש חרדה? איך לזהות שקרים פנימיים? מה זה השתוות הרצון? איך להיות כנה עם עצמי? איך מתמודדים עם פחדים? מה הקשר שבין חרדות ופחדים, לבין שקרים. למה כל הפחדים הם שקר? היום נדבר על הקשר שיש ... דבר שאין בכלל פחד, רק אבן בכלל לא מפחדת. רק חסר תודעה עצמית אינו מפחד משום דבר. יש הרבה רמות בהקשר, וניתן היבט אחד, מי שאינו משקר אין לו ממה לפחד, אבל אם אדם נצמד לאמת, אין לו ממה לפחד. ואדם שמשקר את עצמו, מפחד, ומי שאמיתי ואינו משקר את עצמו, לא יפחד. לדוגמה אדם המפחד לאבד את העבודה, אם ישאל את עצמו אם באמת מפחד לאבד את העבודה, יגלה שזה לא באמת הפחד מאיבוד העבודה, אלא הפחד שיהיה לו רע בחיים. הפחד שאדם לא רוצה את מה שהוא פוחד שיקרה, הפחד ... לא הדבר עצמו. ועד כדי כך הוא גם רוצה משהו שהוא פוחד שזה לא יקרה. והאדם לא אומר את האמת לעצמו, ולא מבין למה הוא רוצה דבר זה או אחר. וכשאדם ישאל מספיק, וירגיל את עצמו להיות אמיתי ולא ... טוב לאחרים ולהסכים איתם, מי אמר שהם צודקים. אדם צריך ללכת עד הסוף ולבדוק למה אני מפחד מזה? מה האמת? האם באמת יש לי ממה לפחד? ולחקור ולברר ולהבין והיה והאדם יהיה אמיתי וכנה עם עצמו בכל התשובות, ושלא יהיה מוכן ...

... לגבי האושר? לדוגמה, אליעד מסביר שאדם קם בבוקר והולך לעבודה. אותו אדם צריך לשאול את עצמו האם העבודה הזאת באמת מסבה לו אושר אמיתי. נניח שהאדם מבין שהעבודה לא באמת מביאה לו אושר. האם עליו להפסיק לעבוד? לא בהכרח. הוא מציין שכמו שאדם חייב לאכול, כך יש מצבים בהם ... טוען שאם אדם משקיע מאמץ אפילו בדבר אחד שלא מסב לו אושר אמיתי, הוא מפזר את המשאבים שלו ולא באמת מתמקד בחיפוש האושר. לכן על האדם להקדיש את כל האנרגיה שלו במלואה רק לדברים המביאים אושר אמיתי, אלא אם מדובר בעניין של חיים ומוות או בצורך קריטי. איך תדע אם הדבר שאתה רוצה יביא לך אושר אמיתי? כאן אליעד כהן מציע מבחן פשוט ... יותר או להרגיש טוב יותר, כי הוא כבר מלא ומסופק לחלוטין. מהו אושר שקרי ולמה אסור להתפשר עליו? אליעד מתאר את העולם כמקום מלא בנוכלים, אבל הוא מסביר שהנוכלים הגדולים ביותר הם האנשים עצמם שמרמים את עצמם. לדוגמה, אדם ... ברור שזה אושר זמני ושקרי. אליעד מזהיר שאסור להתפשר על אושר זמני או חלקי, כי זה מוכיח שהאדם אינו באמת מחפש אושר אמיתי. מה מאפיין אושר אמיתי לעומת אושר זמני? אליעד מדגיש שאושר אמיתי הוא לא רק הרגשה טובה, אלא הוא מצב מוחלט של שלמות. באושר אמיתי, האדם אינו מפחד לאבד שום דבר, כי אין באמת טוב או רע - הכל טוב באופן מוחלט ומושלם. אושר אמיתי, לדבריו, מביא לכך שהאדם כבר לא מחפש להרגיש ... לשקר לכל העולם, אבל הוא לעולם לא יוכל לשקר למצפון שלו. הוא לעולם לא יוכל לומר לעצמו שהוא מאושר באמת אם בפועל הוא לא. האדם יודע בוודאות מתי הוא משקר לעצמו, משום שאם הוא עדיין מחפש להרגיש טוב יותר, סימן שהוא לא מאושר באמת. מהו המבחן הסופי למציאת אושר אמיתי? אליעד חוזר ומדגיש שהמבחן הסופי לשאלה האם אתה באמת מאושר הוא האם הפסקת לחפש אושר נוסף. אם אדם עדיין מחפש משהו נוסף כדי להרגיש טוב יותר, זה סימן ... האדם צריך לשאול את עצמו: האם הדבר הזה יגרום לי להפסיק לחפש אושר נוסף?. רק מי שמקפיד על כך באמת, ימצא את האושר האמיתי. איך מתקדמים לחיים של אושר אמיתי? בסופו של דבר, אליעד מבהיר שרק מי שבאמת מתעקש ולא מתפשר על חצי אושר, ורק מי שדורש לעצמו אושר אמיתי באופן מוחלט - רק הוא יוכל להגיע לאושר אמיתי. כאשר האדם מגיע לאושר כזה, הוא יכול ליהנות מכל דבר בעולם מתוך הבנה עמוקה שהכל שלם, מושלם ואחד. איך להשיג אושר אמיתי? איך לדעת אם אני מאושר באמת? האם קיים אושר מוחלט? איך לזהות אושר שקרי? איך להפסיק לחפש אושר נוסף? הפעם נדבר על חיפוש האושר האמיתי, ... כל דבר ודבר שהוא עושה בחיים שלו, מביא לו אושר אמיתי, כן או לא. ואולי האדם מגלה שהעבודה שחשב שגורמת לו אושר, אינה מסבה לו אושר, שיהיה אמיתי עם עצמו שזה לא מביא לו אושר, אם להישאר שם או ... האם כסף חדש ייתן לי אושר. והאדם מרמה את עצמו שוב ושוב ואם מציעים לו לאדם אושר אמיתי בדרך מסוימת, עליו לשאול את עצמו, האם הדרך או הדבר הזה נותנים לי מענה שאחריו לא יהיה לי צורך לחפש אושר ... אושר אמיתי לא תלוי בדבר, ולא תלוי בדבר שקרי שנחשב טוב, אבל הוא רע כי אתה פוחד לאבד אותו. והאמת של האושר האמיתי, הכל כל כך מושלם, והכל טוב באותה המידה, שאין כל פחד להפסיד או לאבד משהו, כי הטוב או הרע הם אחד. וכשאדם מגיע להשגה הזו, אז מתחיל הוא ליהנות מהחיים באמת, ואז יש יכולת הכלה של ההפכים, ואז יש כביכול השגה של אושר כזה או אחר, ואז החיים באמת מעניינים. כי האדם חווה כל דבר כטוב, ואז אין פחד לאבד או להרוויח. והמבחן של האדם, האם הוא מוכן לוותר על שקריות על דברים שלא באמת הם הדבר, ואם זה לא הדבר, אל לו לאדם לקחת את אותו הדבר עד ש... אלא לתת את כולו עד להשגת האושר האמיתי שאין אחריו חיפוש של משהו שיעשה אותו מאושר, ואז יוכל לבקש לעצמו הנאות והתחדשויות מתוך האושר האמיתי בהבנה שהכל אחד.

... שום ביטחון בשום דבר - לא במי הוא, לא במה טוב ומה רע, אפילו לא בהאם הוא חי או מת - במצב קיצוני כזה לא יכול להיות לו רע כלל. מדוע? כי במצב זה הרצון העצמי של האדם מתבטל לחלוטין. הרצון של האדם תמיד תלוי בכך שהוא מאמין שהוא יודע מה טוב ומה רע, אבל כאשר הוא אינו ... וממילא לא יכול לסבול. מדוע מצב של ודאות חלקית גורם לסבל ואי - שקט? הסבל נוצר רק במצב שבו קיימת ודאות חלקית, כלומר, כשהאדם בטוח שהוא רוצה משהו, אך אינו בטוח אם הוא יכול להשיג אותו. במצב כזה, האדם רוצה דבר מסוים כי הוא מאמין שזה טוב, אבל בו בזמן הוא אינו יודע אם זה באמת ניתן להשגה. זוהי נקודת החיכוך שיוצרת סבל - הפער בין מה שהאדם רוצה לבין מה שהוא חושב שהוא יכול ... שאין לו סיכוי להשיג את הדבר, גם אז לא יסבול, כי לא ירצה כלל את הדבר הבלתי מושג. הבעיה מתחילה כשקיימת אי ודאות - האדם רוצה משהו ולא יודע אם הוא יצליח או לא, ולכן הוא סובל. מהי הדרך להגיע לוודאות ולשקט נפשי מוחלט בחיים? הדרך היחידה לצאת ממעגל הסבל של חוסר ודאות היא באמצעות חיפוש האמת. האמת היא הדבר הוודאי היחיד והיציב ביותר בחיים. לפי אליעד כהן, כאשר האדם מתרחק מהאמת, הוא נכנס למצב של ספקות רבים, תהיות וחוסר ודאות. לעומת זאת, ככל שהאדם מתקרב לאמת המוחלטת, כך הוא מתקרב לוודאות מוחלטת, ולכן הוא ירגיש יציבות ושלווה אמיתית. אליעד מדגיש שהאדם חייב לקחת לפחות דבר אחד בחייו ולחקור אותו ... ולא מגיעים לוודאות מוחלטת אפילו בדבר אחד פשוט. הם נשענים על מחשבות, תיאוריות והשערות, וכל עוד הם לא הגיעו לאמת מוחלטת בנושא אחד, הם עדיין נמצאים בספק וחוסר ודאות. לדברי אליעד, מי שרוצה לחיות חיים של שקט נפשי ושלמות, חייב לבחור לפחות דבר אחד ולברר אותו לעומקו, בלי להשאיר ספקות ושאלות. כאשר הוא יגיע לוודאות מוחלטת לגבי אותו ... מבהיר שוודאות מוחלטת וחוסר ודאות מוחלט הם למעשה שני קצוות המובילים לאותו מקום - למצב של שקט נפשי מוחלט ושלמות פנימית. בשני המצבים הללו האדם אינו סובל, מכיוון שבמצב של ודאות מוחלטת הוא יודע בדיוק מה הוא יכול ומה הוא אינו יכול להשיג, ולכן הוא שליו, ובמצב של חוסר ודאות מוחלט, הרצון העצמי שלו מתבטל והוא אינו סובל כלל. הבעיה של האדם נמצאת תמיד באזור האמצעי, בו קיימת עירוב של ודאות ואי - ודאות. במצב כזה, האדם יודע מספיק בשביל לרצות משהו, אבל לא יודע מספיק בשביל להיות בטוח שהוא ישיג את זה, וזו הסיבה לסבל ולתחושת חוסר הביטחון. כיצד מוצאים את האמת בחיים? ההמלצה של אליעד כהן לאדם החווה חוסר ודאות היא לקחת נושא או תחום אחד ולהתמקד בו לעומק, עד ... חקירה מעמיקה, בירור עצמי, ושאלת שאלות ללא הרף, עד שהאדם משיג בהירות מוחלטת. כאשר האדם מגיע לוודאות הזאת, הוא מתחיל לבנות בסיס של שקט פנימי, שמאפשר לו לחיות חיים של שלווה ויציבות, ללא ספקות וחוסר ביטחון. אליעד מדגיש שחשוב ... ידיעה מוחלטת או אי - ידיעה מוחלטת - ולכן, מי שרוצה לחוות שלווה ואושר אמיתי, צריך להתאמץ ולהגיע אל האמת, שהיא הוודאות היחידה בעולם. איך להתמודד עם חוסר ודאות? מהי הסיבה לסבל בחיים? איך להגיע לוודאות מוחלטת? מדוע אנשים מרגישים מבולבלים? איך למצוא את האמת? מה לעשות כשאין לי ביטחון עצמי? למה האדם סובל? הפעם אני רוצה להשיב על שאלת חוסר ביטחון, חוסר וודאות ... איבוד של חוסר הרצון העצמי, ואז לא היה רוצה לחוות וודאות ולא הייתה שאלה. בן אדם צריך להבין, שוודאות מושלמת וחוסר וודאות מוחלט, בשני המקרים תרגיש טוב באותה המידה. ואדם סובל תמיד מכיוון אין חוסר וודאות. אם היה וודאי ... את מה שאתה רוצה, אז גם כן אין שום בעיה, כי ממילא לא תנסה. והדבר הוודאי היחיד פה, היא האמת. מי שרוצה וודאות בחיים, צריך לחפש את האמת בכל דבר ודבר, זה הדבר הוודאי היחיד בחיים, האמת! אדם צריך לקחת משהו אחד לפחות בחיים שלו, ולברר אותו עד הסוף, עד שיגיע לאמת. כי אנשים חיים פה בעולם הזה, ואינם מודעים אפילו לדבר אחד עד הסוף. כך שכדי להגיע לוודאות מוחלטת בכל ...

... הוא סובל, טוב שתלוי בסיבות, האם תמיד יהיה טוב, איך אפשר להיות בטוח שתמיד יהיה טוב האם גלעד שליט באמת סובל? אליעד כהן מעלה בהרצאה סוגיות הקשורות לשאלה האם גלעד שליט באמת סובל, ומסביר לעומק כיצד להבין את מושג הסבל. אליעד מתאר כי לעיתים אנשים חושבים שטוב או רע תלויים במציאות חיצונית, אך לטענתו זו טעות. הדוגמה המרכזית שניתנת היא המקרה של גלעד שליט, שבזמן שהותו בשבי הייתה קיימת דאגה גדולה לשלומו, כאשר השיח התקשורתי התמקד בכך שהוא עדיין חי. אליעד מסביר שלפי ההיגיון הפשוט, אם גלעד שליט היה מת, זה היה פותר את הבעיה, כי אז לא היה סובל יותר. אולם התקשורת, המשפחה והחברה הדגישו שהוא חי, כי המוות נתפס כדבר שלילי, בעוד החיים נתפסים כטובים. אליעד טוען שצריך לשאול אם החיים של גלעד שליט בשבי הם אכן חיים טובים או שמא מדובר בסבל מתמשך. אליעד ממשיך ומרחיב את הדיון, ומבהיר שכולם בסופו של דבר מתים, ולכן הלחץ והחרדה לגבי הישרדות הם בעייתיים. הוא מעלה שאלה פילוסופית משמעותית: אם בסופו של דבר כולם ימותו, מדוע אנשים לחוצים כל כך למנוע את המוות של אדם כמו גלעד שליט, ובכלל? האם תמיד יהיה טוב, ומהו הטוב האמיתי? אליעד מתאר דיאלוג שבו משתתף אומר שהוא לפעמים מרגיש שתמיד יהיה טוב, אך זהו מצב זמני. לפי אליעד, הסיבה לכך היא שהטוב של אותו אדם עדיין תלוי בסיבות חיצוניות. כלומר, הטוב שלו מותנה בכך שיקרה או לא יקרה משהו מסוים. למשל, הוא נותן דוגמה שבה אדם מפוטר מהעבודה או מרומה בשוק, ואותו ... כטוב, בתנאי שהוא יחליט שכך זה. אליעד מביא דוגמה נוספת הקשורה להיבט של גלעד שליט ואומר שאם גלעד היה מת בשבי, בעיה אחת הייתה נפתרת - הבעיה של הסבל שלו. החברה חושבת שהמוות הוא הדבר הגרוע ביותר, ולכן עושה מאמצים למנוע אותו, אך אליעד מסביר שאם גלעד לא חי טוב באמת, מה היתרון בלהחזיק אותו בחיים? האם הסבל תלוי במצב או בתפיסת המציאות? אליעד ממשיך ומסביר שגם אנשים שלא נמצאים ... שגלעד בשבי הייתה לו תקווה להשתחרר, בעוד יש אנשים שחייהם נטולי תקווה לגמרי. מדוע אנשים לחוצים אם ממילא כולם מתים? אליעד ממשיך להסביר את המורכבות של החרדה האנושית מהמוות. הוא טוען שאם כולם בסופו של דבר ימותו, מדוע אנשים חיים בלחץ מתמיד בדרך אל המוות הוודאי? הוא מסביר שהלחץ נובע מהתלות בכך שיקרה משהו ספציפי בחיים. לטענתו, אפשר וצריך ללמוד להשתחרר מהלחץ הזה ולראות את המציאות כפי שהיא: שאין באמת הבדל מוחלט בין מצבים שונים, משום שכל מצב הוא למעשה פרשנות סובייקטיבית של האדם. האם גלעד שליט היה סובל ... סובל מהפער בין מה שהוא רוצה לבין המציאות. אליעד מוסיף כי למעשה, כולם סובלים, והשאלה היחידה היא כמה ומה עוצמת הפער בין הרצונות למציאות. כיצד ניתן להיות בטוח שתמיד יהיה טוב? לסיכום, אליעד מסביר שכדי להבטיח שתמיד יהיה טוב, ... את המציאות. רק אם האדם יצליח להפסיק להגדיר מצבים מסוימים כרעים או טובים, ויקבל כל מציאות כפי שהיא, אז באמת תמיד יהיה לו טוב, כי הטוב לא יהיה תלוי במצב חיצוני אלא בפרשנות שלו בלבד. האם גלעד שליט סובל? איך תמיד יהיה טוב? מהו טוב אמיתי? האם המוות הוא רע? מדוע אנשים מפחדים למות? האם ניתן להפסיק לסבול? האם הסבל הוא סובייקטיבי?