... רוצה, רטוריקה, איך להשפיע על אנשים? מהי השיטה לטיפול בהתנגדויות ואיך להתמודד עם לא בצורה אפקטיבית? השיטה לטיפול בהתנגדויות מתמקדת ביכולת שלנו להתמודד עם סירוב ולהשפיע על אנשים באופן שלא מתנגש ישירות עם עמדותיהם. במקום להתחיל במאבק ישיר, שבו אנו אומרים אתה טועה או אתה חייב לחשוב אחרת, הגישה מבוססת ... לא רוצה לעשות שיעורים, במקום להילחם בזה, יש להסכים איתו: אני מבין שאתה לא רוצה לעשות שיעורים. כך, התהליך מתחיל בהבנה של הלא רוצה, ולא בהכחשה של המצב. למה מוסיפים את הכן רוצה אחרי ההבנה של הלא רוצה? לאחר ... בכך שהאדם עשוי לשאת בתוכו גם רצון חיובי לעשות את הפעולה, לצד הרצון להימנע ממנה. מה עושים אם האדם מתעקש בעמדתו? לעיתים, האדם יכול להיתקע בעמדתו הקיצונית ולהיות סגור לשינוי. במקרה כזה, במקום להפעיל לחץ ישיר, ניתן להציג את היתרונות שבפעולה, כך שהאדם לא ירגיש מותקף. לדוגמה, אם מדובר בילד, אפשר לומר: אני מבין שאתה לא רוצה לעשות שיעורים, אבל יש גם יתרונות בללמוד ולהצליח. ... גם בחפים מפשע), אך להימנע מלהיגרר לעמדה קיצונית של רק - כלפי צד אחד בלבד. למה לא כדאי להיכנס לעימות חזיתי? כאשר נכנסים לעימות חזיתי ישיר, במיוחד כאשר מישהו אומר אני לא רוצה, יש סיכון ליצור התנגדות חזקה יותר. שיטת המעבר ההדרגתי, שבה מתחילים בהסכמה עם התנגדות מסוימת ומציגים את הצדדים החיוביים לאחר מכן, היא הדרך היעילה יותר לשינוי עמדות. איך מסכמים את השיטה? הסיכום של השיטה ... השווה על מה מבוססת הגישה לטיפול בהתנגדויות? הגישה עוסקת ביכולת שלנו להתמודד עם סירוב ולהשפיע על אנשים בדרכים שאינן מתנגשות חזיתית עם העמדה שלהם. במקום לומר למישהו אתה טועה או אתה חייב לחשוב אחרת, אפשר להשתמש בטכניקה הדרגתית שעוזרת ... על אנשים. איך מזהים את קצוות הרק לא רוצה ורק כן רוצה? קיימים שני מצבי קיצון: רק לא רוצה לעומת רק כן רוצה. לדוגמה, ילד שאומר אני לא רוצה לעשות שיעורים בשום אופן, אני מוכן למות ולא לעשות שיעורים מייצג את המצב של רק לא רוצה. לעומתו, מצב הקיצון ההפוך הוא אני רק רוצה לעשות שיעורים, לא רוצה שום דבר אחר, מוכן למות כדי לעשות שיעורים. בין שני הקצוות האלה אפשר למקם את המצב האמצעי של גם לא רוצה וגם כן רוצה, ... רוצה לעשות שום דבר ממה שהצעת, לא מומלץ מיד להוכיח לו שהוא טועה. קודם כל אפשר להסכים איתו שהוא באמת לא רוצה ולהכיר בסיבה שלו. בשלב הזה הופכים את רק לא רוצה לגם לא רוצה. לדוגמה, אם הילד אומר ... לשחק, מאשרים שאכן יש לו צורך לשחק, ומכירים בכך שהוא לא רוצה להשקיע בשיעורים. זה מאפשר לו להרגיש שלא מתעלמים מההתנגדות שלו או כופים עליו משהו. למה מוסיפים גם את הכן רוצה אחרי שמבינים את הלא רוצה? לאחר שהילד ... האפשרות גם כן רוצה, כלומר, להכיר בכך שיש בנו גם מניעים חיוביים לעשייה, לצד המניעים להימנע מאותה עשייה. איך מתמודדים עם מצב שבו אדם נצמד לעמדה שלו? לפעמים, כדי להימנע להרגיש נופל למלכודת, האדם שהוצגה לו שאלה ישירה עלול ... בעמדתו הקיצונית. לכן לא תמיד שואלים אתה רק לא רוצה או גם לא רוצה?. אם קיים חשש שהוא ירגיש מותקף, אפשר פשוט לשלב בשיחה את הצדדים החיוביים שבפעולה, מבלי להעמיד אותו בפינה. לדוגמה, אפשר לומר: אני מבין שאתה ממש לא רוצה, אבל לדעתי יש גם יתרונות בללמוד ולהכין שיעורים. כך מציגים ברקע את צד הכן רוצה בלי ליצור עימות חזיתי. כיצד מובילים מגם וגם לרק כן רוצה? אחרי שמבינים יחד שיש באדם גם צד שלא רוצה וגם צד ... שבצד שרוצה. שואלים אותו מדוע אולי כן כדאי להשקיע בלימודים או מדוע הוא מעוניין להצליח בתחום מסוים. כאשר הוא מתחיל לפרט את הסיבות שבגללן הוא כן רוצה, ניתן לחזק ולהעצים את אותן סיבות, כך שהן יקבלו משקל גדול יותר מהצד המתנגד. בשלב הזה ניתן לעודד אותו להתמקד בצד הכן רוצה עד שבמידה מסוימת יגיע למצב של רק רוצה או לפחות יהיה קרוב יותר לצד החיובי מאשר לצד השלילי. איך להתמודד עם דוגמאות ... יש להישאר זהירים ולהבין שאפשר להחזיק בעמדה המשלבת מספר גורמים, מבלי לגלוש לאחד הקצוות באופן בלעדי. למה לא להיכנס לעימות חזיתי ישיר? כאשר מנסים לטפל בהתנגדות של מישהו באופן ישיר מדי, כמו באתה כן צריך לעשות כך וכך, לעיתים קרובות נוצרת התנגדות חזקה יותר. לעומת זאת, שיטת המעבר ההדרגתי מרק לא רוצה לגם כן רוצה מחלישה את ההתבצרות בעמדה הראשונית. האדם לא מרגיש שמכחישים ... עוד אחת מהאסטרטגיות שכנוע שיש זה די פשוט, זה הולך ככה בן אדם רוצים שהוא יעשה משהו שיחשוב בצורה מסוימת, הוא אומר לא רוצה לחשוב ככה לא חושב ככה אתה אומר לו תקשיב צריך לעשות ככה וככה, לא צריך ... רוצה לעשות שיעורים בשום פנים ואופן בעולם לא רוצה לעשות שיעורים, שונא לעשות שיעורים לא מוכן לעשות שיעורים, מוכן למות ולא לעשות שיעורים זה מה שהוא אמר. בקצה אחד יש רק לא רוצה כל כך לא רוצה שמוכן לוותר ... שאני רוצה לעשות בעולם זה לעשות שיעורים אף פעם לא רציתי משהו אחר, תמיד רציתי לעשות שיעורים ואני מוכן למות כדי לעשות שיעורים. אוקי אחד אני מוכן למות כדי לא לעשות שיעורים ואחד אני מוכן למות כדי כן לעשות שיעורים. אז מה עושים? הילד אמר אני לא רוצה לעשות שיעורים אז לא צריך להתחיל ב ... זאת אומרת? הוא אומר אני לא רוצה לעשות שיעורים, למה אתה לא רוצה לעשות שיעורים? סתם בשביל השיחה לא באמת חייבים לשאול אותו את זה כי אני רוצה לשחק, אוקי אני מבין שאתה גם לא רוצה לעשות שיעורים כי ... או שאתה גם חושב ככה?, למה? כי הבן אדם עצמו אין לו אינטרס לשקר לנו הוא מנסה לבדוק מה האמת הוא רוצה לעזור לעצמו, הוא רוצה לחשוב אחרת על מה שהוא חושב כרגע. לעומת זאת אם לדוגמה בן אדם רוצה להתחפר בעמדה שלו או שהוא מפחד אז אם אנחנו נשאל אותו תגיד לי ... יפה עכשיו ברגע שהוצגו על השולחן ה - הלא רוצה הפך ל - גם לא רוצה עכשיו לאט לאט מתחילים לדבר על למה אתה גם כן רוצה ואחר כך אומרים תגיד לי אבל אולי תתמקד בכן רוצה. עוד פעם ...

... אמונה, מאמין או יודע, ידיעה או אמונה, מה זה שכל? מה זה אמונה? מה זה היגיון? מה זה רגש? אמת או שקר, לדעת או להאמין, לוגיקה, מה זה אמת? מה זה שקר? מה ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה? בשיחה הארוכה הזו, אליעד כהן מנסה לברר מהו ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם הפעולות או המחשבות שלנו מגיעות מתוך היגיון טהור או מתוך אמונה סמויה. השיחה התחילה משאלה של אישה שחשה שיש לה מאבק פנימי בין האמונה שלה לבין ההיגיון שלה. היא מתארת שיש לה נטייה חזקה מאוד ללכת לכיוון ההיגיון, ושהיא מרגישה מאבק מתמיד בין הצורך בהוכחות לוגיות לבין הנטייה הטבעית שלה להאמין בדברים מסוימים ללא הוכחה. אליעד מדגים לה תחילה שהטענה שלה, ... אחרי ההיגיון, ולכן המחשבה הזו בעצמה אינה הגיונית בהכרח אלא אמונה. כדי להדגים את הרעיון הזה, אליעד נותן דוגמה מתוך חלום: בחלום אדם יכול לראות פיל ענקי שנכנס לתוך חור קטן של מחט. בתוך החלום, המצב הזה נראה הגיוני לחלוטין, אך כאשר האדם מתעורר הוא מבין שהסיטואציה הזו לא הגיונית בכלל. אליעד מסביר שבעצם, בזמן החלום האדם האמין במשהו חסר היגיון לחלוטין. לכן, עצם העובדה שמשהו נראה הגיוני באותו הרגע לא הופך אותו להגיוני באמת. יכול להיות שהכל דמיון מוחלט או אמונה עמוקה. האם אפשר ללמוד תורה בהיגיון ועדיין להאמין באלוהים? אליעד מביא דוגמה נוספת מתוך כתבה שעסקה בשאלה איך יכול להיות שאנשים דתיים שלומדים גמרא, שהם כביכול משתמשים בהיגיון כל היום, בכל זאת מאמינים ... אם הלימוד הוא כל כך הגיוני, הם היו אמורים להטיל ספק באמונה שלהם באלוהים. אליעד מסביר שבפועל הם לא באמת בודקים הכל בהיגיון מוחלט, אלא מראש מניחים הנחות יסוד מתוך אמונה, ולכן הם מוגבלים בהיגיון שלהם. כלומר, הם משתמשים בהיגיון רק עד נקודה מסוימת, ובנקודה שבה ההיגיון עלול לסתור את האמונה שלהם, הם עוצרים או מוותרים על החשיבה ההגיונית. מהי הדרך לדעת אם אני פועל מתוך אמונה או היגיון? השלב הראשון שאליעד מציג כדי לברר אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה, הוא קודם כל להגדיר ... מחשבה שלו לפי ההגדרה הזו. אבל גם כאן יש בעיה: עצם זה שאתה חושב שבדקת משהו לא אומר בהכרח שבאמת בדקת אותו כראוי או מכל הזוויות האפשריות. אליעד מסביר, שאפילו כשאתה בטוח שבדקת בהיגיון, עדיין יכול להיות שלא באמת בדקת את כל ההיבטים האפשריים, ולכן זו בעצם עדיין יכולה להיות אמונה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא בנוגע לאמונה ... שזה היגיון, כי אתה מסתכל ורואה את הקיר, אבל בפועל גם זה יכול להיות אמונה. למה? כי אולי אינך באמת יודע ב - 100% שיש שם קיר, אולי אפילו המבט שלך לא מייצג הוכחה מוחלטת אלא סוג של אמונה ... מדויק. האם אפשר להגיע לתשובה מוחלטת האם המחשבה שלי היא אמונה או היגיון? אליעד מסביר שגם אם הגדרת בצורה מושלמת וברורה מה זה היגיון ומה זה אמונה, עדיין לא בטוח שתצליח לדעת באופן מוחלט אם אתה פועל מתוך היגיון או מתוך אמונה. הסיבה היא, שגם אחרי ההגדרה הברורה ביותר, תמיד יהיה צורך ביכולת לדעת לבדוק לפי ההגדרה הזו. אם אין ... לא תוכל להגיע לתשובה ברורה ומוחלטת. לדוגמה, אם אדם מגדיר שמצב של חי הוא כזה שהמוח פעיל ומצב של מת הוא כזה שהמוח אינו פעיל, הוא עדיין חייב דרך לבדוק אם המוח פעיל או לא. אם אין לו דרך ... דבר, אליעד ממליץ לנסות להגדיר בבירור את המושגים היגיון ואמונה בעיניך, ואז לבדוק בזהירות כל מחשבה ומחשבה האם היא באמת נופלת תחת הקטגוריה של היגיון או תחת אמונה. אך הוא גם מזהיר מראש שאף פעם לא תוכל להגיע לביטחון ...

ניסיון התאבדות ילדים, ילדים שמדברים על התאבדות, איומי התאבדות ילדים, אמירות אובדניות אצל ילדים, ילד שאומר שרוצה למות, חינוך ילדים, הדרכת הורים, התאבדויות אצל ילדים, לגרום למישהו לא להתאבד מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? כשילד אומר שהוא ... להבין תחילה את המשמעות האמיתית של המושג התאבדות עבורו. ישנם ילדים שעבורם מדובר בדרך לבטא תסכול עמוק או לקבל תשומת לב, ולכן הצעד הראשון הוא בירור מעמיק של מה באמת עומד מאחורי האיום. לדוגמה, ילד שאומר אני אקפוץ מהחלון, לא בהכרח מתכוון לבצע זאת, ייתכן שהוא ממתין לתגובה מסוימת מהסביבה. הדבר הראשון שצריך לעשות במצב כזה הוא למנוע פיזית את האפשרות לפגיעה, כלומר, לסגור את החלון או להרחיק ... להתאבד. כלומר, להבין מה היה הטריגר שהוביל אותו לאיום או למחשבה כזו ולנטרל את הגורם. למשל, אם הילד חש מתוסכל מאוד מכיוון שלא קיבל משהו שהוא רצה, יש לנסות להרגיע אותו או לספק לו פתרון מיידי שיעזור לו להתמודד עם התסכול הראשוני. מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להתאבד אצל ילדים? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל כשילד מגיע לאיום בהתאבדות, זה קורה אחרי שהוא חווה מצוקה עמוקה ומתמשכת. בדרך כלל, הילד מתרגל לקבל את מה שהוא רוצה כשהוא צעיר מאוד, והחינוך שלו נוטה להעניק לו תחושה שרע זה כאשר דברים קורים בניגוד לרצונו. כשהילד מתבגר, המציאות מתחילה להציג לו מצבים שבהם הוא לא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה, מה שיוצר אצלו תסכול גדול מאוד. התסכול הופך לבלתי נסבל, משום שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם רצון שנחסם או לא מתממש. התוצאה של מצב כזה היא שהילד חש שהוא מוכרח לברוח מהמציאות הזאת, והוא מתחיל לחשוב על התאבדות כדרך בריחה מוחלטת מהסבל. כיצד למנוע מראש מצבים שבהם הילד רוצה להתאבד? הפתרון האמיתי למניעת מצבים כאלה הוא ללמד את הילד להתייחס באופן אחר למצבים שבהם המציאות לא תואמת את רצונו. במקום ללמד את הילד שכל פעם שמשהו לא מתרחש כפי שהוא רוצה מדובר ברע, יש ללמד אותו להתמודד עם המציאות ולשנות את הרצון שלו במקום את המציאות עצמה. ... להכין שיעורי בית: הגישה השלילית - להכריח אותו לעשות את הדבר בניגוד לרצונו. זו גישה פחות יעילה מכיוון שהיא גורמת לילד להרגיש כפוי ומושפל, והוא לא לומד כיצד לשנות את התפיסה שלו. הגישה החיובית - להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות את הפעולה, אבל כדאי שיבין מדוע הוא מתנגד לה. גישה זו מאפשרת לילד להרגיש שיש לו בחירה ושליטה במצב, ומעודדת אותו לשנות את רצונו מרצונו החופשי. אליעד ... החיובית שבה הילד לא מרגיש שהוריו מנסים לקחת ממנו משהו או לכפות עליו דבר, אלא מאפשרים לו לבחור בעצמו מתוך הבנה והסבר. איך ליישם את הגישה החיובית עם הילד בפועל? כאשר הילד מסרב לעשות משהו (למשל להתקלח), במקום להכריח ... אלא דווקא ירגיש שמעניקים לו אפשרות בחירה אמיתית, וזה יסייע לו ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים שבהם המציאות אינה מתיישבת עם הרצונות שלו. בסיכומו של דבר, כדי למנוע מחשבות ואיומים על התאבדות אצל ילדים, אליעד כהן ממליץ ללמד את ... רצוננו, ושאפשר לשנות את הרצון שלנו ולא את המציאות. מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? איך לדבר עם ילד שרוצה למות? איך למנוע מחשבות התאבדות אצל ילדים? כיצד להתמודד עם ילד שמסרב להקשיב? מה לעשות אם הילד לא מקבל את ...

... יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר לעומק על הנחות יסוד, מדגים כיצד למצוא ... אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: גם אם מצאת שהרעיון X נובע מהנחות A, B, C, ו - D, ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים גם מסיבות אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני אדע שמצאתי את כל הנחות היסוד?, אתה צריך לבדוק שני דברים שונים לחלוטין: האם ההנחות שמצאת באמת מחייבות את המסקנה? האם קיימות הנחות יסוד אחרות, שלא התייחסת אליהן, שגם הן יכולות להוביל לאותה המסקנה? אליעד מדגיש שיש להקפיד לשאול את שתי השאלות בנפרד, אחרת יש סיכון לפספס את ההבנה המלאה. איך לדעת שהנחות היסוד באמת מחייבות את המסקנה? כדי לוודא שהנחות היסוד אכן מחייבות את המסקנה, אליעד ממליץ לשאול את עצמך שאלה פשוטה: האם ייתכן מצב שבו ההנחות האלו נכונות, אבל המסקנה לא מתקיימת? אם אתה יכול לחשוב על מצב כזה, סימן שההנחות האלו לא מחייבות את המסקנה. לדוגמה, אם הנחת שלא הזמנת ... הזמנת אותה לסרט, אבל אולי גם בגלל סיבות אחרות כמו: היא נפגעה ממך בעבר, פירשה את ההתנהגות שלך בצורה מסוימת, או שיש עוד סיבות שלא לקחת בחשבון. כלומר, אתה אולי צודק במה שמצאת, אך עדיין מפספס סיבות נוספות אפשריות. ... להחזיק את השולחן, אליעד ממליץ לשאול את עצמך האם הרגל הזאת בלבד מספיקה או שיש צורך ברגליים נוספות. אם באמת צריך את כל הרגליים, לא די יהיה לציין רק חלק מהן. יש לשאול האם ניתן לקיים את התוצאה ללא ... אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע מסיבות אחרות לגמרי. לדוגמה, אם אדם מת אחרי שירו בו, אולי הוא מת מהיריות, אבל אולי הוא מת קודם מהתקף לב. היריות הן אכן סיבה אפשרית ומספיקה למוות, אבל הן לא בהכרח הסיבה היחידה האפשרית. לכן, גם כאשר אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם קיימות עוד סיבות אלטרנטיביות שהיו יכולות להוביל לאותה תוצאה. לסיכום, כדי לוודא שמצאת את כל הנחות היסוד, יש לבצע שני שלבים הכרחיים: לוודא שכל ההנחות שמצאת אכן הכרחיות ומספיקות למסקנה. לבדוק האם ייתכן שקיימות סיבות או הנחות יסוד אחרות שיכולות להוביל לאותה המסקנה. כך ניתן להבטיח שהמסקנה שהגעת אליה מבוססת באופן מלא ומדויק, ... הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של טיעונים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד

... מהקורונה? האם הפאניקה מהקורונה מוצדקת? היפוכונדריה, פחד ממחלות, איך שולטים באנשים באמצעות פחד מהקורונה? חרדת קורונה האם הפאניקה מהקורונה באמת מוצדקת? אליעד כהן מסביר כי כדי להבין אם הפאניקה מהקורונה מוצדקת, חשוב קודם כל להגדיר מהי פאניקה. פאניקה היא ... משהו רע שצפוי לקרות. כאשר שואלים אם הפחד מוצדק או לא, יש לבדוק האם הדברים שהאנשים חוששים מהם הם באמת דברים שהולכים לקרות. אם אנשים חוששים שהקורונה תגרום למוות המוני של כלל האוכלוסייה, הרי שפאניקה כזו אינה מוצדקת, כיוון שזה לא יקרה במציאות. מי מרוויח מזה שאתם בפאניקה? ... להם אינטרס ברור בהפצת הפחד מהקורונה. הדרך שבה הם גורמים לפחד היא פשוטה - הם כל הזמן מדווחים על כמות החולים והמתים, מה שמעלה את תחושת הלחץ בציבור. בנוסף, התקשורת והגורמים שמעוניינים לשלוט בדעת הקהל משתמשים בשיטות מניפולטיביות, כמו הצגת מקרי קיצון ממדינות מסוימות, והם אומרים לאנשים: אם לא נתנהג כך, זה מה שיקרה גם לנו. אלא שזו מניפולציה, מכיוון שלא כל המדינות פועלות בצורה דומה. יש מדינות רבות שמתייחסות לקורונה בצורה שונה לחלוטין, חלקן אפילו מתעלמות מהמגפה. האם באמת הגיוני לפחד מהקורונה יותר מדברים אחרים? אליעד מחדד נקודה חשובה ואומר שכדי לבדוק האם הפחד מוצדק, יש להשוות את נתוני המוות וההדבקה של הקורונה ביחס לסיכונים אחרים הקיימים בעולם. לדוגמה, בכל שנה מתים אנשים רבים מתאונות דרכים, משפעת, מזיהומים שונים ועוד, ובכל זאת אין פאניקה סביב נושאים אלו. אם מספר המתים מקורונה היה מושווה למספר המתים מדברים אחרים, ייתכן שהלחץ סביב הקורונה היה פוחת משמעותית. לדוגמה, אם במדינת ישראל היו מתים אלף אנשים בשעה אחת מקורונה, לכאורה זה אירוע מלחיץ במיוחד. אך השאלה היא, מה ההסתברות שלך אישית למות מהקורונה? האם הנתון הזה צריך לגרום לך לפאניקה? לא בהכרח, אם משווים אותו לסיכון שלך למות בתאונת דרכים או ממחלות אחרות. כל עוד הסיכון מהקורונה הוא נמוך משמעותית מהסיכון למות מסיבות אחרות - הרי שאין הצדקה לפאניקה. מה הסיבה האמיתית שהפחד מהקורונה מצליח כל כך? אליעד מדגיש נקודה נוספת: ... בציבור. הוא מביא דוגמאות מהחיים: איך אלוהים שלט באנשים - באמצעות הפחדה של עונשים, כמו אם תאכל מעץ הדעת, תמות, אם לא תקבל את התורה, פה תהיה קבורתכם. גם הורים מפחידים את ילדיהם: אם לא תעשה כך וכך, יהיו ... אפשרי לשלוט באנשים מבלי להפעיל עליהם לחץ ופחד. ככל שהפחד גדול יותר, השליטה של הגורם המאיים גדולה יותר. מה באמת המשמעות של המספרים שמתפרסמים? אליעד מזכיר שהמספרים שמתפרסמים בתקשורת לגבי מספר החולים והמתים מקורונה הם חסרי משמעות כשלעצמם. המספרים האלה משמעותיים רק כשהם מוצגים ביחס לנתונים אחרים. למשל, להגיד שיש במדינה 300 ... זהירות בסיסיים, כגון רחיצת ידיים ושימוש בחגורת בטיחות כשנוסעים ברכב, אך מבהיר שאין צורך להיכנס לפאניקה. הוא מזכיר שכולם ימותו בסופו של דבר, בין אם מקורונה ובין אם מסיבות אחרות, והקורונה היא לא הגורם היחיד או אפילו העיקרי למוות של אנשים. האם הפחד שלכם מקורונה הוא הגיוני? אליעד מציג נקודת מבט נוספת: אם אתם לא מפחדים לנסוע בכביש למרות הסיכון למות בתאונת דרכים גבוה מהסיכון למות מקורונה, מדוע אתם מפחדים מהקורונה? הוא טוען כי יש לבחון את הפחד מקורונה ביחס לפחדים אחרים ולא כסכנה אבסולוטית יחידה. מהן הדרכים שבהן מפחידים אנשים? אליעד מזכיר כי קיימות שיטות רבות להפחדת הציבור, כגון: פרסום מספרי מתים וחולים ללא השוואה לנתונים אחרים. הצגת מקרי קיצון ממדינות אחרות כתרחיש שיכול לקרות גם לנו. שימוש בפחד כדי לשלוט ... לפחד ממשהו? איך להתמודד עם פחד מהקורונה? איך לא לפחד ממחלת הקורונה? איך לא לפחד משפעת הקורונה? מה הסיכוי למות מקורונה? מה הסיכוי להידבק בקורונה? מה הסיכוי להיות חולה קורונה? איך לטפל בפחד מהקורונה?

הפליליסטים - מתי עבריין מקבל עליו את הדין באהבה? ומהי המשמעות הרוחנית? אם נתבונן על עולמם של הפליליסטים נראה משהו מעניין, והוא ... העבריין יקבל עליו את גזר הדין בצורה מכובדת או לא, זה האם העבריין חושב ששפטו אותו בצורה הוגנת ועפ האמת. כי כאשר האדם הולך להיות עבריין, וכאשר האדם מתעסק בענייני פשיעה, הוא מודע מראש לכך שיכול להיות שהוא יאלץ לשאת בתוצאות. וכאשר הפושע מבצע דבר פשע כלשהו, אז ... שאותו הפושע היה שמח לא להיתפס כלל, עדיין אם הפושע חושב ומבין שהוא קיבל את עונשו על פי הדין והאמת, הרי שהוא מוכן להשלים עם גזר הדין, גם אם הוא קשה. וזה משום שגדר הדין הוא על פי האמת, והעבריין מוכן לשאת בתוצאות. אבל, גם הפושע שמוכן לשלם את עונשו, הרי שהוא מוכן לשלם את עונשו, רק אם הוא על פי האמת. וגם עבריין שמוכן לשלם עונש כבד, ושהוא לוקח בחשבון מראש שיכול להיות שהוא ישלם עונש כבד על מעשיו, עדיין ... מוכן לקבל על עצמו עונש כבד וגזר דין כבד, כל זמן שהוא חושב ומבין שגזר הדין הוא על פי האמת. כי האדם מוכן להשלים עם האמת. וכאשר הפושע מבצע את הפשע שלו, הוא מבין שעל פי האמת זה פשע, ושעל פי האמת הוא יצטרך לשלם על הפשע שלו. ואם הוא משלם על הפשע שלו על פי האמת, הוא מוכן להשלים עם זה מבחינה רגשית. אבל העבריין שמוכן לשלם עונש כבד אם העונש יגיע לו, גם הוא לא מוכן לקבל עונש סתם כך שלא על פי האמת. כי עם האמת, האדם מוכן להשלים. ואם נתבונן על העניין היטב, נראה כי הסבל של האדם בחייו, נגרם לו משום שהוא לא יודע את האמת. כי העונש של האדם, זה הספקות שבהם הוא נמצא. לדוגמה: נניח שהאדם חולה באיזו מחלה. ונניח שהאדם היה יודע ... האדם. ואם האדם היה יודע בוודאות של 100%, שלא משנה מה שהוא יעשה, בכל מקרה בעוד שבוע הוא צריך למות מהמחלה שלו. גם אז, למרות שהיה קשה לאדם לקבל את המצב הזה, הרי שהאדם היה משלים איתו. כי כאשר ... רק כאשר הוא חושב שבצורה כלשהי הוא יכול לשנות את העתיד שלו. אבל אם היה ברור לאדם בוודאות את האמת, או שהוא יצליח להשיג את רצונו בעתיד, או שהוא בוודאות מוחלטת לא ישיג את רצונו בעתיד, בכל אחד מהמקרים האלו, האדם היה מפסיק להיות מוטרד לגבי העתיד. ואותו האדם שיודע שהוא ימות בוודאות בעוד שבוע, יתכן מאוד שבעקבות כך הוא יתחיל להיות מוטרד מדברים אחרים. כגון מה יקרה עם משפחתו אחרי מותו. אבל מהמוות שלו הוא יפסיק להיות מוטרד. כי האדם לעולם לא מוטרד מהאמת, אלא רק מהספק. וכמו שהעבריין מוכן להשלים מבחינה רגשית עם העונש שלו, אם הוא מבין שהוא על פי האמת, כך גם האדם משלים עם המצב שלו, בהנחה שהוא מבין בוודאות שהוא לא יכול לשנות את מצבו, בלי קשר למה יהיה מצבו. כי כאשר האדם מבין את האמת ומחובר אליה, הדבר הזה מרגיע אותו. ויש כאן עוד עניין נוסף, והוא שהעבריין מוכן להשלים עם העונש שלו, בהנחה ... עם מה שקורה לו, ומקבל את המציאות שלו כפי מה שהיא. ולכן, כאשר רע לאדם, על האדם לחפש את האמת. ועל האדם לנסות להתבונן ולהבין, מהי הסיבה האמיתית שבגללה כרגע מצבו כפי מה שהוא. ואם האדם לא מרוצה מהסיבה, הרי שזה רק משום שהוא לא הבין את הסיבה בשלמות. כי על ידי זה שהאדם מגיע אל נקודת האמת, ורואה את האמת, ומבין מדוע כרגע מצבו כפי מה שהוא, והאדם מבין את זה בבירור ובשלמות, על ידי זה האדם משלים עם המציאות וחי איתה בשלום.

... - איך להתמודד איתם? איך לגלות שמישהו משקר לך או שאתה משקר לעצמך? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לגלות מתי אנשים אחרים או אפילו אתה עצמך משקרים, ומה הדרך להתמודד עם שקרים ולהגיע אל האמת. לדבריו, השקר חושש משאלות ולכן הדרך לחשוף אותו היא באמצעות שאילת שאלות ללא פחד או מעצורים. למה השקר פוחד ... לעולם אינו יכול לעמוד מול חקירה ממוקדת של שאלות. ברגע ששואלים מספיק שאלות על כל תיאוריה או סיפור, השקר מתחיל להיסדק, כי הוא לא מבוסס על המציאות אלא רק על דמיון. ככל ששואלים יותר שאלות, כך השקר מנסה לברוח ולהסיט את הדיון לנושאים אחרים. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו גנב החביא גניבה בביתו, וכשהגיעו שוטרים, הגנב התנדב לעזור להם לחפש, אך דווקא במקום שבו הייתה הגניבה, הוא אמר להם שאין צורך לחפש שם. לפי אליעד, השוטרים טעו כי האמינו שהגנב דובר אמת, ודווקא שם היה עליהם לחפש. זאת משום שהגנב, מתוך פחד שיגלו אותו, ניסה להרחיק את החיפוש בדיוק מהמקום בו החביא את הגניבה. איך לזהות שמרמים אותך? כשמישהו נותן ... לשינוי אמיתי. אדם יכול להגיד לעצמו שהכל טוב, אך אם הוא לא חווה זאת בפנימיותו, זה לא ישנה לו באמת. לדבריו, אדם צריך להרגיש מבפנים שהכל טוב. למשל, אם אדם רעב, לא יעזור לו שיספרו לו שאינו רעב. האדם חייב להרגיש שאינו רעב באמת. איך להתמודד עם הפחד משאלות? אליעד מסביר שבני אדם פוחדים לשאול שאלות כי הם חוששים ממה שיגלו. הם מפחדים ... מהפחד לשאול שאלות. אם אדם יעז לשאול שאלות מספיק עמוקות ולבדוק הכל לעומק, הוא יפסיק לסבול כי יגיע אל האמת. אליעד מתאר זאת באמצעות דימוי של גדר בגיהינום שמפחידה אנשים לא לשאול שאלות ולא לחקור לעומק כדי שלא יגלו אמת שעלולה לערער אותם. אבל הוא מעודד שלא להיכנע לפחדים האלה, כי רק חקירה אמיתית ובלתי מתפשרת של האמת מביאה לחופש וליציבות. האם באמת אי אפשר להבין הכל? לדברי אליעד, כשאומרים לך שאי אפשר להבין משהו, עליך לבדוק את הטענה הזאת בעצמך, כי ... מצב, אפילו אם זה נראה לך ברור. הוא טוען שהאדם חי בשקרים והנחות שמבוססים על דמיונות, ולכן הוא לא באמת בטוח בשום דבר. לדוגמה, אם אתה חושב שאתה רוצה משהו מסוים, אליעד מציע לך לשאול את עצמך האם באמת אתה רוצה זאת או אולי רק נדמה לך שאתה רוצה זאת. לדבריו, אין דבר ברור מאליו ועל כל הנחה או אמונה צריך להטיל ספק. מה לעשות אם האמת מפחידה אותך? אליעד אומר שאם לאדם חשובה האמת, הוא חייב לבדוק אותה בכל מחיר, אפילו אם יתגלה שהיא לא נעימה או שהכל רע. אם האמת אינה חשובה לך, אתה רשאי להמשיך לחיות בשקר, אך אל תעמיד פנים שאתה מחפש את האמת. אם אדם רק רוצה להרגיש טוב, הוא יכול להתעלם מהאמת, אך עליו להיות מודע לכך שזאת בחירתו ושלא ישקר לעצמו שהוא מחפש את האמת. לדוגמה, אם מישהו נותן לך מכה בראש ואתה לא רוצה להודות בכך כי זה גורם לך להרגיש רע, אתה ... לשקר לעצמך ולהגיד שלא קיבלת מכה, אם המטרה שלך היא רק להרגיש טוב. אך אם חשוב לך לדעת מה באמת קרה, אסור לך לשקר לעצמך ועליך להודות במציאות ולהתמודד איתה. איך להגיע לאמת המוחלטת? לבסוף, אליעד מסכם שאם אדם ממשיך לשאול שאלות בלי לפחד ובלי להאמין אוטומטית, הוא יגיע בסוף למחויב המציאות, שהיא אמת מוחלטת שאינה ניתנת לערעור. כשהאדם מגיע לכך, הוא כבר לא יכול לשאול יותר שאלות, כי אין שום ספק יותר. רק אז החיים שלו יהיו מבוססים על אמת יציבה, והוא יחיה חיים טובים באמת, ללא סבל. לדברי אליעד, המפתח לאמת מוחלטת הוא חוסר הפחד לשאול שאלות, לבדוק כל דבר לעומק, ולהימנע מלהאמין באופן עיוור לשום דבר. רק אז אפשר להגיע אל האמת שאין לה הפך כלל. איך לזהות שקרים? איך לשאול שאלות כדי לגלות את האמת? מהו מחויב המציאות? איך להפסיק לשקר לעצמי? האם השכל באמת מוגבל? כיצד להתמודד עם פחדים משאלות? היום נדבר על איך אדם יכול לגלות שמרמים אותו, איך לדעת שעובדים עליך, וגם איך לדעת אם אתה מרמה את עצמך. והתשובה, השקר, מת מפחד משאלות, השקר בורח משאלות, ואם מתחילים לשאול מישהו שאלות והוא מתחיל להסיט את הדיבור לכיוון אחר, דווקא שם תתמקד. כמו שגנב החביא את הגניבה בבית שלו, באו שוטרים למקום בו ... כי את הפנימיות אי אפשר לשקר, אפשר מהפה לחוץ להגיד שהכל טוב, אבל תנסה ותבדוק עד הסוף עד שיבוא מתוכך. האדם צריך להגיע למצב שהאמת תנבע מתוכו. ואולי כולם טועים, ואסור לפחד לשאול שאלות, כי אדם צריך להבין שהסבל שלו פוחד מהשאלות. בגיהינום יש גדר שאומרת ... ברור מאליו. גם אולי השכל אינו מוגבל, ולא כפי שטוענים שהוא מוגבל, ועל כל דבר על האדם לשאול מה האמת, ולא להילחץ. כי אדם פוחד להשתגע, יותר מאשר חשוב לו מה האמת. ומי שלא חשובה לו האמת, וטוב לו להמשיך בחייו כמו שהם, גם שיקבל מכה על הראש שיגיד ככה אני רוצה, שלא פתאום יגיד רגע, כאן אני כן רוצה את האמת. או שאדם יבדוק את המציאות האמיתית כפי מה שהיא ללא פחדים משאלת שאלות, או שיעזוב את זה לחלוטין ולא ...

למצוא את הטוב שברע, לראות את הרע כטוב, מודעות עצמית, להיצמד לאמת, להבין את עצמך, השיטה של אליעד כהן, הדרך של אליעד כהן, שיטת ההיפוכים, להפוך רע לטוב, לאהוב את המציאות איך אפשר למצוא את הטוב שברע? כאשר אדם נתקל במשהו שנראה לו שלילי או רע, הוא מתקשה לעתים קרובות לראות את היתרון או הטוב שבאותו המצב. אליעד כהן מסביר, שכדי למצוא את הטוב שבדבר רע, או לראות את הרע כטוב, צריך להשתמש בשיטה של בירור האמת באופן יסודי. כלומר, על האדם לשאול שוב ושוב את השאלה האם זה באמת רע? מי אמר שזה רע? אולי ההיפך נכון?. עצם הפעולה של השאלה הזו מאפשרת לאדם להרחיב את זווית הראייה ... נכנס לך קוץ לרגל ואתה סובל, הדרך לראות את זה כמשהו טוב או פחות רע היא לשאול: האם זה באמת רע? אולי אפשר לראות את זה אחרת?. ברגע שמבינים שכל דבר הוא יחסי, והאמת האבסולוטית של כל המציאות היא כלום, אז אפשר לראות בכל דבר את המהות הזאת של כלום. אז כאשר משהו נראה רע, אם מתאמנים מספיק ביכולת לראות את ההפך שלו, באיזשהו שלב אפשר לראות גם בו משהו טוב, או לפחות להיות פחות סובל ממנו. מהי שיטת ההיפוכים שאליעד כהן מלמד? אליעד כהן מתאר את השיטה שלו כשיטה של היפוכים. המהות של השיטה היא היכולת לפתח מיומנות לראות את ההפך של כל דבר. ... דורשת תרגול רב. היא מבוססת על הרעיון הפשוט שאומר: מי אמר שזה רע? אולי ההיפך הוא הנכון?. השאלה הזאת גורמת למוח לאמן את עצמו לראות את שני הצדדים של המטבע, ובכך להשתחרר מהסבל שנגרם עקב נקודת מבט חד - צדדית. למה אנשים לא מצליחים ליישם את השיטה של אליעד כהן? הבעיה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה, היא שאנשים לא באמת מתרגלים את השיטה מספיק. הם עשויים לשאול את השאלות הנכונות רק בזמנים של קושי משמעותי, ובכך הם לא מאמנים את המוח לחשוב בצורה גמישה ומעמיקה באופן יומיומי. בדיוק כמו בתרגילי ספורט, ההצלחה תלויה בכמות האימון וההתמדה. אם אדם יתרגל את השאלה האם זה מחויב? מי אמר שזה נכון? בכל הזדמנות אפשרית, הוא יפתח מיומנות גבוהה לראות גם את הטוב בדברים רעים. איך התרגול של שאלות על אמת מחזק את המודעות העצמית? אליעד מסביר שהתרגול של שאלות על אמת (האם זה באמת נכון?, האם זה מחויב?) מגביר מאוד את המודעות העצמית. כאשר אדם מתרגל לשאול את עצמו שאלות אלו על מחשבותיו הרגילות, הוא נעשה מודע למניעים ולשורשים האמיתיים של המחשבות והפעולות שלו. דוגמה לכך היא שאם אדם חושב שמשהו הוא רע, כאשר הוא יבדוק האם זה באמת רע, הוא יכול לגלות שהרוע הוא רק תפיסתי ולא מוחלט. אליעד ממליץ לתרגל את השיטה כמה שיותר פעמים ביום, ... שבמהותו של כל דבר קיים צד נוסף, הפוך לחלוטין מהצד הראשוני שבו הבחין. כלומר, היכולת לראות טוב בתוך רע קיימת באופן פוטנציאלי אצל כל אדם, אבל היא תלויה במידת המיומנות והתרגול של אותו האדם. למה אנשים לא חוקרים מספיק ... חוקרים מספיק לעומק את הסיבות האמיתיות של הרצונות הבסיסיים שלהם. הוא נותן כדוגמה את הרצון הבסיסי ביותר - לא למות. הוא שואל את האדם האם אי פעם באמת ישב וחקר לעומק מדוע הוא רוצה לחיות ולא למות. רוב האנשים מתייאשים מהר מדי, מחפשים תשובות באינטרנט במהירות, או מוותרים אחרי מעט זמן. כדי להצליח לראות את הטוב ברע, על האדם להיות מוכן להשקיע הרבה יותר זמן ומאמץ בחקר פנימי ובשאלות מהותיות אלה. איך מתרגלים בצורה נכונה את שיטת ההיפוכים? כדי לתרגל את שיטת ההיפוכים בצורה נכונה, אליעד כהן ממליץ לקחת סיטואציות קטנות מהחיים היומיומיים, לא רק בעיות גדולות, ולשאול עליהן את השאלות: האם זה באמת רע? האם זה בהכרח נכון? אולי ההיפך נכון?. אם האדם מתמיד בתרגול היומיומי, הוא יתחיל לראות את ההפכים בקלות רבה יותר, וכך יוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים מורכבים בחיים. אליעד מסכם ומסביר, שהתרגול לא חייב להיות רק במצבים קשים, אלא גם בדברים הפשוטים ביותר. אימון עקבי מבטיח התקדמות ממשית במודעות העצמית וביכולת של האדם לאהוב את המציאות כפי שהיא. איך להפוך רע לטוב? מהי שיטת ההיפוכים של אליעד כהן? איך לראות את הרע כטוב? מהי מודעות עצמית אמיתית? איך להיצמד לאמת? למה חשוב לשאול שאלות על האמת?

... כי זה לא מחויב, כי אפשר לבצע את הפעולות הנכונות שיביאו לתחושה טובה גם בלי מצב תודעתי מוגדר. האם באמת חייבים להיות במצב תודעתי חיובי כדי להצליח? אליעד כהן מבהיר שלא מחויב שיהיה לך מצב תודעתי חיובי או ספציפי ... אליעד נותן דוגמה מעולם המכירות, שבה איש מכירות מציג דירה ללקוחות. הוא לא חייב בהכרח להאמין בלב שלם שהדירה מושלמת, אבל אם הוא באמת מאמין בדירה ומרגיש בנוח איתה, יש סיכוי טוב יותר שהוא ישדר ללקוחות אמינות והתלהבות שיקלו על המכירה. עם זאת, ... לא מרגיש טוב לגבי הדירה, אך מצליח להציג אותה בצורה נכונה ומדויקת, עדיין אפשר שהלקוחות ירצו לקנות. ההבדל הוא ברמת הקושי והסבירות להצליח. הדוגמה של שחקן על במה: האם הוא חייב להרגיש שמח באמת? עוד דוגמה שאליעד כהן מביא היא של שחקן במה, למשל סטנדאפיסט. הוא לא באמת חייב להרגיש שמחה אמיתית כשהוא על הבמה, הוא רק צריך לדעת כיצד לשחק את התפקיד של אדם שמח. אם ... גם אם בפנים הוא מרגיש הפוך לגמרי. אך אם השחקן לא יודע בדיוק איך לפעול בכל רגע, עדיף שהוא באמת ייכנס לתפקיד, כי כך הוא יהיה אותנטי ואמין יותר בעיני הצופים, מה שיקל עליו להצליח במופע. האם מה שחשוב ... לחשוב בצורה חיובית? אליעד מסביר שהיתרון הגדול של חשיבה חיובית הוא בכך שהיא עוזרת לאדם לפעול נכון בסיטואציות לא מתוכננות. אם אדם לא יודע מראש איך בדיוק לפעול, מצב תודעתי חיובי יעזור לו לבצע פעולות נכונות, אותנטיות ומשכנעות יותר. ... האדם כבר יודע בדיוק מה לעשות בכל מצב, הוא יכול להצליח גם בלי מצב תודעתי חיובי. אבל לרוב האנשים, שמתקשים לתכנן כל פרט, מומלץ מאוד לשנות את החשיבה שלהם למצב חיובי ואופטימי יותר, כי זה בפועל מקל ומגביר את ... of mind מסוים כדי להצליח בחיים? במהלך השיח עולה שאלה רחבה: האם בשביל להצליח בחיים חובה לאמץ צורת חשיבה מסוימת (state of mind) או שהצלחה תלויה רק בביצוע פעולות הנכונות בשטח. השאלה עצמה מתעוררת בהקשר של כל מיני מצבים יומיומיים, למשל מציאת עבודה, הצלחה בדייטים, עשיית כסף, מכירת דירה, וגם הרצון הכללי להרגיש ... פירוש להצליח בחיים? יש מי שטוען: להצליח זה להרגיש טוב. יש מי שטוען שהצלחה היא להרוויח כסף. בשיחה מדגימים שבאמת לא משנה איך מגדירים הצלחה, השאלה היא האם נדרש state of mind כלשהו, כלומר, מצב תודעתי מסוים, כדי להצליח. האם באמת חייבים state of mind מסוים? בשיחה נבחנת הטענה הבאה: אולי אם אדם רוצה לעבור ראיון עבודה או למכור דירה או להצליח בדייט, הוא חייב להגיע עם חשיבה מסוימת, עם ביטחון עצמי או שמחה, כי אחרת הוא לא יצליח. מצד אחד נטען שיש תועלת ברורה בכך שאדם יחשוב ... להגדיל את סיכוייו להצליח. מצד שני הודגש שלא מחויב להיכנס ל - state of mind מסוים כדי להצליח בפעולה מסוימת. אדם עשוי להיות באבל או בדיכאון ולהצליח במכירה או בראיון, אם בפועל הוא אומר ועושה את הדברים הנכונים. הוסבר ... הדברים, איך מגיבים, איך משדרים התנהגות חברותית או אמפתיה. אנשים (כגון המראיין או מי שרוצים למכור לו דירה) לא באמת קוראים את מה שעובר בראש, אלא מפרשים לפי מה שהם רואים ושומעים. למה בכל זאת מדברים על state of ... חיובית, תאמין בעצמך, תהיה במצב תודעתי של שמחה, הכוונה היא בעיקר להגדיל את הסיכוי שהוא יבצע בשטח את הפעולות המתאימות. אם אדם לא יודע מה בדיוק הוא צריך לעשות או להגיד, ואין אפשרות ללמד אותו שלב - אחר - ... של ביטחון ופתיחות, הסיכוי שתדבר בצורה שתמצא חן בעיני המראיין גדל. עוד דוגמה היא מכירת דירה: אם איש המכירות באמת מאמין שהדירה טובה ומזדהה עם מה שהוא מציג, הוא כנראה ישדר זאת באופן טבעי. אם הוא מדחיק ומרגיש שזו ... טעות קטנה או יקרין חוסר אמינות. אז האם ה - state of mind הוא חובה או רק עוזר? בשיחה מתבהר שזה לא חובה מוחלטת (לא מחויב) להיות ב - state of mind חיובי או ספציפי, כי אדם מסוגל להצליח גם אם הוא לא מרגיש ככה באמת, בתנאי שיבצע בפועל את המעשים הנכונים. אולם, ברוב המקרים, אם מתאמצים מראש לשנות את החשיבה או מצב התודעה למשהו חיובי יותר, הדבר מקל בפועל על ביצוע המעשים הנדרשים. לכן מומלץ ... שהוא יודע בדיוק איך לשחק תפקיד של אדם שמח, הקהל יקבל רושם שהוא שמח. הוא לא חייב להיות שמח באמת, כי הוא יודע מה בדיוק עליו לעשות. אם אין לו את הידע המדויק, יהיה לו יותר קשה להיראות משכנע ... אתה אומר אתה הבנת את השאלה האם זה יהיה נכון לומר שבן אדם שרוצה להצליח בחיים צריך לחשוב בצורה מסוימת האם זה נכון או לא נכון? ש: השאלה איך הוא מפרש את המושג הזה להצליח בחיים. אליעד: אוקי אז ... השאלה? ש: אני חושב. אליעד: יש הרבה דברים שאתה נגיד רוצה להצליח בהם ומה שאומרים לך תקשיב תחשוב בצורה מסוימת תתחבר למשהו תחשוב על משהו תאמין במשהו ואתה תצליח. ש: לא אבל בכיוון הזה אז התשובה היא לא. אליעד: ... state of mind שאתה שמח שטוב לך שכאילו. השאלה אם זה נכון האם ה - state of mind שלך באמת צריך אותו בשביל להצליח בפעולה זאת השאלה? ש: במידה מסוימת כן כי אם אתה. אליעד: את כשאת לא יודעת את התשובה אומרת במידה מסוימת צריך או לא צריך. ש: צריך להיות ב - state of mind שזה הדבר שאתה הכי רוצה. אליעד: האם ... יש יותר סיכוי? ש: בגלל זה אני אומר שזה יגדיל את הסיכוי אבל זה לא מחויב. אליעד: אז מה האמת? ש: יש גם כמה רצונות שנפגשים. אליעד: אז אני אגיד כזה דבר. ש: מצאתי משהו. אליעד: כן. ש: אני ... יודע בנושא הזה מילים באוויר. אליעד: בעיניך. ש: בעיני אם בן אדם רוצה משהו מסוים הוא צריך לדעת מה האמת שהוא צריך לעשות כדי להצליח בדבר הזה אני רוצה לעשות כסף איך אני עושה כסף אני לומד איך לעשות ... על זה אנחנו מדברים על משהו אחר, טוב בוא אני אסביר מה אני רוצה להגיד ואז תראה איך זה מתחבר תסתכלו טוב מאוד בשביל להצליח לדוגמה בראיון עבודה אתה צריך להגיד דברים מסוימים אם תגיד אותם תצליח, אם לדוגמה ... לראיון עבודה ותקלל את המראיין אתה לא תצליח לעבור את ראיון העבודה אם אתה תהיה חבר שלו אתה באופן דרמתי מגדיל את הסיכוי שתעבור את ראיון העבודה עד כאן זה נכון נכון, אם אתה הולך למכור מוצר אתה תעשה את זה בצורה מסוימת אתה תמכור תעשה בצורה מסוימת לא תמכור עד כאן זה נכון נכון. אלא מה שבממוצע אם אתה תהיה ב - state of mind מסוים ... יותר אמינה זה נכון אבל המחויב הוא מה עשית לא מה חשבת. ש: נכון. אליעד: לא, צריך לדעת את האמת זאת אומרת אלא מה שאם אתה לא יודע מה אתה צריך לעשות אז תשנה את מה שאתה חושב ואז ... על מה שתגיד לו אפשר לעשות את זה מהלך אחד שניים ואי אפשר להתקדם קדימה או נגיד בן אדם מתכונן בבית משפט מה אני אגיד אם יגידו לי ככה לא יודע מה אפשר להתכונן על כמה דברים אבל אי ... כן משנה. אליעד: זה משנה ולא משנה זה משנה בגלל שאתה אין לך אלטרנטיבה יותר טובה אבל זה לא באמת משנה, עכשיו בן אדם אומר לך מה אני צריך כדי להצליח עם בחורות נגיד מה אני צריך אז אתה ... גם צריך להיות חברותי הוא אומר לך אוקי תלמד אותי להיות חברותי איך תלמד אותו להיות חברותי, עכשיו מה האמת שהוא לא צריך להיות חברותי מספיק שהוא יגיד את הדברים הנכונים כי לו יצויר שיכולת לשלוט בו מרחוק בהבעות ... תחשוב ככה כנראה שיצאו לך הדברים הנכונים אבל אז הוא אומר לך אז מה אני חייב לחשוב ככה מצד האמת הוא לא חייב לחשוב ככה אתה חייב לעשות דברים מסוימים אבל כדי לעשות אותם אתה כנראה צריך לחשוב ככה. ... להיות שמח כדי להצחיק את הקהל לא הוא יודע מה להגיד הוא יודע איך לחייך הוא בלב שלו רוצה למות זה לא משנה הוא העיקר יודע להיות שחקן טוב על הבמה וזהו כי הוא יודע מה הוא צריך לעשות ...

... למרות שהוא ממהר ורוצה לסיים, אתה פועל בניגוד לרצונו, מה שגורם לו אי - נוחות. אי - נוחות זו מתפרשת במוחו כתחושה שלילית שיכולה לגרום לו לאהוב אותך פחות. הסיבה לכך היא שאנשים נוטים להתרחק ממה שגורם להם תחושה ... מצד שני, אם אדם משקיע מאמץ למענך, זה יכול לגרום לו להרגיש קרבה אליך דווקא בגלל המאמץ שהוא משקיע. קיימת נטייה פסיכולוגית להצדיק מאמצים והקרבות, ולכן אם אדם כבר השקיע מאמץ בשיחה אתך, הוא עשוי לשכנע את עצמו שההשקעה נובעת מאהבה ומחיבור אליך. מתי מאמץ עבור אדם אחר גורם לקרבה רגשית? אליעד כהן מסביר שמאמץ שעושים עבור אדם אחר עשוי להוביל להרגשה טובה, כי אנשים רוצים להרגיש שהם אוהבים מישהו מספיק כדי להתאמץ עבורו. למשל, אם מישהו מכין לך קפה או מתאמץ לפגוש אותך, הוא עלול להרגיש מצד אחד אי - נוחות בשל המאמץ, אך מצד שני, המאמץ עצמו מעיד בעיניו ... אותו אליך רגשית. ההיגיון הפסיכולוגי הוא שהאדם אומר לעצמו: אם התאמצתי בשבילו, כנראה שאני אוהב אותו מאוד, וכך המאמץ מתורגם לתחושת אהבה. כיצד משפיעה מידת המאמץ על תחושת האהבה? קיימת חשיבות למינון המאמץ. אליעד כהן מדגיש שאם תכביד יותר מדי על אדם ותגרום לו לאי - נוחות גדולה, התוצאה תהיה שלילית. אותו אדם יראה בך מטרד וירגיש דחייה. לעומת זאת, מאמץ מתון יותר יכול דווקא לחזק את הקשר ולגרום לו לחוש שהוא מקריב עבורך מתוך אהבה אמיתית. לדוגמה, כאשר אתה מתעקש לדבר עם מישהו שממהר, אם אתה עושה זאת בעדינות ובמינון נכון, הוא עשוי לחוש יותר חיבור אליך. לעומת זאת, אם תכפה את עצמך עליו במידה מוגזמת, הוא יחווה זאת כפגיעה ויאהב אותך פחות. האם כפייה יכולה ליצור תחושת אהבה במצבים קיצוניים? אליעד כהן מציג באופן ... שזה רעיון קיצוני שיש להשתמש בו בזהירות רבה, כי לא כל אי - נוחות היא הזדמנות לחיזוק האהבה, ולכפייה מוגזמת יש בדרך כלל תוצאות שליליות ברורות. לדוגמה, אם אדם חווה כפייה קיצונית (כגון מקרה של אונס), קיימת אפשרות פסיכולוגית שהוא ינסה להתמודד על ידי הצדקה פנימית של האירוע כהוא ממש רצה אותי. אבל זה אינו מצב ... אתה מאפשר לו לחוש שהוא אכן אוהב אותך, כי המאמץ וההקרבה שלו הם ההוכחה עבורו שהוא מסוגל לאהוב אותך באמת. הסיבה לכך היא שאדם יודע שהוא אוהב משהו לפי מידת ההקרבה שהוא מוכן לעשות למענו. ככל שהאדם מוכן להצטמצם ... השיחה. פעולה עדינה שתגרום לו להרגיש שהוא משקיע במערכת היחסים ביניכם יכולה להעמיק את אהבתו. אך חשוב להימנע מכפייה מוגזמת שיכולה להוביל לתוצאה ההפוכה ולהרחיק אותו. המפתח הוא איזון בין יצירת תחושת השקעה לבין שמירה על כבוד הגבולות של האדם השני, מתוך הבנה ברורה של הדינמיקה הפסיכולוגית הפועלת ברקע. פסיכולוגיה של אהבה השפעה של מעשים קטנים על רגשות כיצד לגרום למישהו ... כי הוא מחובר אליך, כלומר, שהוא אוהב אותך. דוגמאות להמחשה כאשר מישהו מכין לך קפה - מצד אחד הוא מתאמץ עבורך, וזה עשוי לגרום לו לרצות להתרחק, אך מצד שני, הוא עשוי להרגיש קרבה אליך כי הוא עושה משהו עבורך. כאשר מישהו מתאמץ לפגוש אותך למרות שזה לא נוח לו - הוא עשוי להרגיש שהוא אוהב אותך יותר דווקא בגלל שהשקיע בכך מאמץ. כאשר אתה מתעקש לדבר עם מישהו למרות שהוא רוצה לסיים את השיחה - אם תעשה זאת במינון נכון, זה עשוי לגרום לו ... המינון קובע אם תכביד יותר מדי על האדם ותגרום לו לאי נוחות גדולה, הוא עלול לפתח תחושת דחייה כלפיך. לעומת זאת, אם תייצר אצלו תחושת מאמץ מתונה, זה יכול לגרום לו להרגיש מחובר אליך יותר, כי זה יאפשר לו לראות בעצמו אדם שמוכן להקריב עבורך, וכך ... לו כל דבר שהוא. ש: נניח שאתה רוצה לדבר איתו והוא ממהר אבל אתה יכול להגיד לו משפטים בצורה מסוימת נראה לי שאתה ממהר אני לא רוצה. אליעד: נכון התשובה שלך נפסלה למה אני שאלתי מהצד של מה שאתה ... לא רוצה להמשיך את השיחה ואתה ממשיך את השיחה בכוח. ש: אז הוא יאהב אותך פחות. אליעד: נכון ומה האמת באמת. ש: שיש גם את ההפוך. אליעד: מה ההפוך? ש: שהוא ירגיש שאתה כל כך רוצה לדבר איתו שאפילו אתה ... מאוד יחמיא לך הנה לא משנה שלא רציתי הוא בכל זאת אנס אותי וממש התנגדתי אז הוא חנק אותי למוות הוא כל כך רצה שהוא היה מוכן להרוג אותי בשביל זה. ש: אבל יש את הפן הזה גם אם הוא לא נעים. אליעד: לא אני לא מכיר את הפן הזה לא מעולם לא שמעתי עליו. ש: ברמה מסוימת זה מחמיא ברמה מסוימת זה לא מחמיא. אליעד: למה לא שנייה תגידי במובן מסוים גם אם נגיד מישהו אונס אותך זה מחמיא לך ... הפן שגובר על כל העניין. אליעד: נכון אבל יש את הפן הזה נכון? ש: הוא קיים אם לומר את האמת הוא קיים. אליעד: אני מסכים איתך מה שאמרת עכשיו זה נכון קודם כל מה שאמרת זה נכון אמרת הוא ... אוהב אותך תעשה לו רע הוא לא אוהב אותך, עד כאן זה נכון? ש: כן. אליעד: יפה עכשיו מה האמת האמת היא שיש פה עוד היבט כשאתה עושה למישהו רע הוא מרגיש רע וכשהוא מרגיש רע הוא צריך למצוא דרך ... ולכן זה לפעמים בסדר גמור מלכתחילה שתגרום למישהו להרגיש רע למענך כי ככה זה יגרום לו לאהוב אותך יותר ולעומת זאת אם נגיד כל פעם אתה עושה למישהו טוב ואם אתה רואה נגיד אתה מדבר עם מישהו לא נוח ... נותן לו שום דבר אני לא עושה בשבילו שום דבר. כשמישהו נותן לך משהו מישהו בא מכין לך קפה מתאמץ למענך נכון הוא הרגיש רע מאמץ זה רע אבל זה שהוא הכין לך קפה זה גורם לו לאהוב אותך ... אוהב אותו נכון אז זה אותו סיפור אותו סיפור פה ולכן אפילו נגיד שמישהו אונס אותך לצורך העניין מצד האמת את יכולה להגיד, עוד פעם יש תפר מסוים כאילו אם את ממש לא רוצה את זה לא משנה מה ... אתה עושה לו רע הוא לא יאהב אותך זה על פי פשוטו אבל על פי העומק שלו יש רמה מסוימת של רע שאם אתה תגרום לו להרגיש את הרע הזה זה יגרום לו לאהוב אותך יותר או יכול לגרום ... מאפשר לו להצטמצם למענך אתה מאפשר לו להיכנס לפוזיציה שהוא אוהב אותך וצריך לשים לב יש מינון מסוים שכשמישהו מתאמץ עבורך גורם לו לאהוב אותך יותר ויש מינון שגורם לו לאהבו אותך פחות. הבנו עכשיו כמשהו נגד רצונך במובן מסוים זה גורם לשנוא את זה ובמובן מסוים לפעמים בלית ברירה אתה מתחיל לאהוב את זה. ש: רציתי להגיד משהו בזמנו דיברנו כאשר אתה רוצה שמישהו יאהב אותך תעשה לו טוב ואז ... שהוא רוצה לשמוע אז אני למשל אתמול היה לי ויכוח עם מישהו ואני החלטתי שאני יורד עליו ואז לא גרמתי לו שיאהב אותי אלא נתתי לו איזשהו מסר. אליעד: וכשירדת עליו זה היה מתוך זה שרצית שהוא יאהב אותך. ש: לא מתוך זה שרציתי להגיד לו. אליעד: אז זה לא רלוונטי כי לא רצית שהוא יאהב אותך זה לא קשור. ש: מתוך זה שרציתי להגיד לו שיתעורר. אליעד: מה אתה בא להגיד בזה אבל? ש: רציתי להגיד בזה שכאילו לא רציתי ...