נוסטלגיה, אחדות משעממת או לא, הכל אחד ולא משנה, אין שינוי, לחוות את העדר השינוי, לא משנה טוב או רע מה המשמעות ... אדם נפגע ממילים של אחרים, עליו להבין שאין הבדל מהותי בין מה שקורה לו לבין העצמי הפנימי שלו. הכל מתרחש בתוכו ואין הפרדה אמיתית בין הפנים לחוץ. החוויה הזו של האחדות מתרחבת ככל שאדם מצליח לראות שדברים רבים שפעם החשיב כמשמעותיים, כלל אינם משנים. לדבריו, המושג לא משנה איננו סתם ביטוי, אלא חוויה עמוקה שמבטלת את ההפרדה בין טוב ורע, עבר ועתיד, ומקום אחד למקום אחר. למשל, בנוסטלגיה, אדם מתגעגע לזמנים עברו כי הוא תופס אותם כטובים יותר. אך באמת, אם הוא היה מבין שהכל אחד ושום דבר לא באמת שונה, הוא היה חווה את ההווה כמו את העבר, ללא צורך בנוסטלגיה. איך נוסטלגיה קשורה להבנת האחדות? נוסטלגיה היא הדוגמה של אליעד כהן לכך שאדם מתגעגע לעבר רק משום שהוא תופס אותו כטוב יותר מההווה. הנוסטלגיה נובעת מההנחה שיש הבדל בין רגעים שונים בזמן. אך ... שום שינוי, גם הנוסטלגיה מאבדת משמעותה, כי כבר לא קיים משהו שהיה פעם טוב יותר מההווה. האם תפיסת האחדות גורמת לשעמום או לאושר מוחלט? לכאורה, תפיסת הלא משנה והחוויה שהכל אחד, עלולה להיות משעממת, כי כששום דבר לא משנה, אין לכאורה ריגושים. אולם אליעד מסביר שגם השעמום הזה, שהוא לכאורה התוצאה של אחדות ... הוא עצמו לא משנה. כלומר, החוויה של אחדות כוללת את הכל, כולל את האפשרות להשתעמם או להתלהב באותה מידה. מתוך נקודת מבט עמוקה יותר, מצב זה מתואר כחיים הכי יפים שאפשר לדמיין, כי האדם משוחרר מכל סבל או פחד, כאשר הוא חי מתוך תחושת האחדות. האם אפשר לחיות גם באחדות וגם בנפרדות בו - זמנית? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת - שתי הפרספקטיבות מתקיימות בו זמנית אצל האדם: מצד אחד הוא חווה שיש משמעות לכל דבר, כלומר, הוא רוצה לחיות חיים מסוימים, מוגדרים ... זוהי תודעה כפולה: האדם יכול להיות מודע בו זמנית לכך שיש מקום ושהוא רוצה דברים מסוימים, ומצד שני להבין שבאמת, במהות העמוקה, הכל חסר משמעות והכל אחד. אליעד נותן דוגמה מאדם שמתלבט לגבי החלטות בחיים, כמו להישאר או לעזוב זוגיות. אם האדם היה יודע בבירור מה לעשות, הוא לא היה מתלבט. אבל כשאדם לא יודע מה נכון לעשות, הוא סובל ומתענה מההתלבטות. המצב הזה הוא ביטוי של חוויה של נפרדות - כשלא ברור מה יותר טוב, נוצרת תחושת סבל. אך גם כאן, אליעד אומר שהבנת האחדות מסייעת, משום שאם האדם מבין שבאמת לא משנה מה יבחר, הוא יכול להשתחרר מהכאב של ההתלבטות. הוא מבין שכל בחירה בסופו של דבר היא בתוך ... בעולם הוא בעל ערך זהה, מה שנותר לו הוא רק הרצון שלו עצמו. זה לא שמפסיקים לפעול, אלא שפועלים מתוך מקום של בחירה אמיתית, לא מתוך כפייה או מתוך פחד מתוצאה זו או אחרת. אם אדם מבין ששום דבר לא באמת משנה, הוא יכול להחליט רק לפי הרצון האמיתי שלו. לדוגמה, אם אדם מתלבט האם לנסוע למקום מסוים או לא, הוא יכול לראות שמבחינה מוחלטת זה לא משנה בכלל, אך מה שמשנה הוא ... שיותר חשוב מהחיים עצמם, זה שהאדם יבין שגם אם ייקח את התרופה או לא ייקח אותה, זה לא משנה באמת. אליעד מדגיש שההבנה הזו חשובה יותר מעצם קבלת התרופה, כי היא משחררת את האדם מהפחד ומהסבל שמלווה את הפחד ... היא תרופה אמיתית לסבל בחיים. היא מאפשרת לאדם להשתחרר מהלחץ והחרדות שמלוות אותו בקבלת החלטות או בשאלות של חיים ומוות. כי אם הכל באמת אחד, שום דבר לא מפחיד באמת, ואין באמת תוצאה שהיא טובה או רעה יותר. הכל מתמזג למציאות אחת, שבה כל מה שקורה הוא בעל ערך שווה. לסיכום, הבנת המושג לא משנה והחוויה של האחדות מאפשרת לאדם לחיות את חייו מתוך שחרור אמיתי, ללא סבל, ללא פחד וללא חרטות על החלטות שקיבל. זוהי דרך לחוות את החיים במלואם, ללא ההפרדה המלאכותית שיוצרת את הסבל. מה זה אחדות אמיתית? איך להשתחרר מחרדות בהחלטות? מהי נוסטלגיה ולמה היא נובעת? האם הכל באמת לא משנה? איך להתגבר על פחד בקבלת החלטות?

... חיים מסודרים, לתכנן את החיים, מה מוכרחים לעשות, ריכוז בעבודה למה אתה לא מצליח להתרכז בעבודה ומה זה הכרחי באמת? אנשים רבים מתקשים להתרכז בעבודה או במשימות השונות שהם מתכננים לבצע במהלך היום, ומתמודדים עם קושי לארגן את סדר היום שלהם בצורה יעילה. אליעד כהן מסביר את העניין דרך הדוגמה של אדם שקם ... גם לעשות דברים אחרים כמו ללמוד או לסכם תכנים, לטפל בכלב או פשוט להירגע. אותו אדם מוצא את עצמו מתקשה להתרכז במשימה אחת ספציפית ומרגיש מבולבל מכך. למה אנחנו מרגישים צורך שהחיים יהיו מסודרים? הסיבה שבני אדם מחפשים סדר ... אינסטינקטיבית וללא התלבטות אמיתית. לדברי אליעד, עצם העובדה שהאדם עושה משהו בצורה אינסטינקטיבית וללא בחירה מודעת, מעידה שהדבר הכרחי באמת. לעומת זאת, אם האדם מסוגל להימנע ממשהו או לדחות אותו בלי לחוש הכרח פנימי עמוק לעשותו, אזי הדבר הזה אינו באמת הכרחי. לדוגמה, אם האדם רעב הוא פשוט יאכל אינסטינקטיבית, לכן אכילה היא הכרחית. הוא מבהיר זאת בכך שאפילו אם האדם יטען שהוא יכול לבחור לא לאכול, עדיין ברגע האמת, אינסטינקט ההישרדות ישתלט והוא ימצא את עצמו אוכל. זהו סימן לכך שזה אכן הכרחי. אם האדם מוצא את עצמו ... את הפעולה בכל מצב, גם כאשר הוא מנסה להימנע מכך, סימן שהיא הכרחית. מדוע יש קושי להתרכז בעבודה או במשימות? כאשר השואל מציין שהוא מתקשה להתרכז בעבודה שלו, אליעד מציע הסבר פשוט וברור: הוא לא מתרכז מספיק בעבודה מכיוון שהיא אינה הכרחית מספיק עבורו. אם האדם היה נמצא במצב של סכנת חיים, לדוגמה רעב קיצוני, והייתה לו האפשרות לעבוד תמורת אוכל, הוא היה מתרכז מיד ללא קושי. כלומר, חוסר הריכוז נובע מכך שהאדם לא באמת מרגיש הכרח פנימי או מצב הישרדותי מספיק חזק כדי להתמקד במשימה. כאשר משהו נתפס כלא מספיק הכרחי, קל לאבד ... לדחות אותו. האם עבודה שאינה מהנה היא בעייתית? השואל מציג דוגמה נוספת לגבי עבודה כעורך דין, שהוא עושה אותה מתוך פנטזיה שיום אחד היא תוביל אותו למצב טוב יותר, שבו יהיה לו מספיק כסף ליהנות. אליעד עונה שאין שום ... עורך דין או בכל עבודה אחרת. הבעיה אינה העבודה עצמה אלא כיצד האדם חווה את העבודה: אם האדם עובד מתוך תחושה שהוא עושה את זה רק כדי להשיג משהו אחר בעתיד (כמו כסף), הוא יחווה סבל או אי נוחות, מכיוון שהחוויה שלו היא שהפעולה הנוכחית אינה שלמה בפני עצמה אלא רק אמצעי להשגת אושר עתידי מדומיין. לעומת זאת, אם האדם נהנה ממה שהוא עושה כאן ועכשיו, הוא לא יחווה סבל מהמשימה הנוכחית. אליעד מציין דוגמה נוספת ... הסבל נובע בדיוק מכך שהאדם לא נהנה ממה שהוא עושה וחווה את הרצון הנוכחי שלו כמשהו בעייתי וכגורם לסבל מתמשך. האם הבעיה היא ברצון עצמו או באופן שבו אנחנו חווים אותו? אליעד מדגיש שאין שום רצון שהוא בעייתי בפני ... האדם מצליח ליהנות מהפעולה עצמה, הוא לא יחווה סבל, גם אם הפעולה קשה או מאתגרת. למה פנטזיות על העתיד גורמות לסבל? אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שיש לו פנטזיה לעבוד כמה חודשים כעורך דין, להרוויח הרבה כסף ואחר כך ... אותו בהנאה. אליעד מדגיש שהפנטזיה הזאת עצמה יוצרת סבל, מכיוון שהאדם לא חי בהווה אלא תלוי בעתיד. כשהאדם חי בהמתנה לעתיד, הוא כבר סובל ברגע הנוכחי. גם אם האדם יגשים את הפנטזיה, הוא יחווה שוב סבל כאשר הכסף יתחיל להיגמר, או כאשר הוא יחשוש שההנאה תיעלם. איך אפשר להפחית את הסבל מעבודה ומשימות? הדרך להפחית את הסבל לפי אליעד היא לשנות את הגישה הפנימית כלפי הפעולות והמשימות. אם האדם ילמד ליהנות מהפעולה עצמה ולא רק ממה שהיא אמורה להביא לו בעתיד, הסבל ייעלם. המפתח נמצא בשינוי ... מה הכרחי לעשות בחיים? איך ליהנות מהעבודה? מדוע קשה לי להתמקד במשימה? איך יודעים מה הכרחי לעשות? האם עבודה מתוך אילוץ גורמת לסבל? איך להתמודד עם דחיינות? ש: אני קם בבוקר פתאום כאילו ואני יודע שיש לי עבודה מסוימת שאני צריך לעשות ויחד עם זה יש דברים אחרים שאני רוצה לעשות למשל כמו קצת ללמוד לסכם את הדברים ... אליעד: אתה מחליט. ש: איך אני מחליט אם לאכול זה הכרחי אני נהיה רעב אם אני לא אוכל אני אמות. אליעד: אבל עובדה שכשאתה רעב אתה הולך לאכול נכון גם אם לא תרצה אינסטינקטיבית אתה תלך לאכול זה לא באמת אתה בוחר זה סימן שזה הכרחי. ש: הבנתי אז לאכול זה הכרחי. אליעד: לא זה לא הכרחי אתה יודע ... הכרחי. ש: אז זה הכרחי. אליעד: אם לחיות זה הכרחי. ש: אז למה אני לא מצליח להתרכז בלעבוד? אליעד: האמת כי זה לא הכרחי לך מספיק אם עכשיו היה לך, אם היית מת מרעב תתרכז אם היית מת מרעב מת מרעב ועכשיו הייתה לך פה פרוסת לחם והיו אומרים לך תקשיב בשביל פרוסת הלחם הזאת אתה צריך לעשות איזו ... הזמן אז למה כי זה הכרחי העבודה. ש: זה לא מספיק הכרחי. אליעד: זה לא מספיק הכרחי נכון זאת האמת נכון או לא נכון? ש: נכון אבל זהו איך שאתה הרעיון שלו נניח זה אומר שהוא או אני עושה ... איך חווה אותו, האם אתה חווה אותו לדוגמה כדבר שנועד לשרת משהו אחר שאז בעצם אתה חווה אותו כחוסר שלמות או שאתה חווה אותו כביטוי של השלמות. ש: אני חווה אותו כחוסר שלמות כמשהו שבא לשרת משהו אחר. אליעד: זאת התשובה אם אתה עובד כדי להשיג משהו אחר אז אתה סובל אם ...

... חוסר ריכוז בעבודה איך להצליח יותר בעבודה ולהתגבר על לחץ ופחד מכישלון? אליעד כהן מסביר שהדרך להצליח יותר בעבודה מתחילה בשחרור מהלחץ. הוא מדגיש כי יש שני סוגי לחץ: לחץ מוצדק ולחץ לא מוצדק. לחץ מוצדק הוא כמו פחד ... גורם ללחץ. אם הסיבה היא פחד מכישלון, לדוגמה פחד לאכזב את הסובבים, פחד להיראות רע, או חוסר הצלחה בעבודה קודמת, יש להבין לעומק מה משמעות הפחד הזה. אליעד מסביר כי בעצם אין כאן פחד אמיתי מכישלון, אלא פחד להרגיש ... על ילדים קטנים כדוגמה. ילד קטן לא מפחד להיכשל ולא חושש ממה יגידו או יחשבו עליו, כי הוא לא מתנה את האהבה העצמית שלו בהצלחות או בכישלונות. ילד פשוט עושה מה שהוא רוצה ולא סובל מפחד או חרדה מהדימוי שלו בעיני אחרים. כשהסביבה מתחילה להחמיא לילד על הצלחותיו, כמו גננת שמוחאת כפיים כשהוא מצליח, הילד מתחיל להבין שיש משמעות להצלחה וכישלון, וכך מתחילים הסבל והפחד להיכשל. אליעד מסביר שהמבוגרים חושבים שהם עושים לילד טוב, אבל בפועל הם יוצרים אצלו תפיסה שרק הצלחה ... עצמו. כאשר מטפלים בסיבות השליליות, האדם מגיע למצב שבו אין לו סיבות לא לאהוב את עצמו, ואז האהבה העצמית מתרחשת מאליה. אליעד מדגים זאת בכך שאם מישהו אומר לך שאת רחפנית וזה מפריע לך, את צריכה לבדוק למה זה מפריע. ילד קטן לא נעלב כשאומרים עליו שהוא רחפן, כי הוא לא שופט את עצמו לרעה. הבעיה מתחילה כשהאדם מתחיל לשפוט את עצמו ואומר: אני לא בסדר כי אני רחפן. כאשר האדם מפסיק לשפוט את עצמו ומקבל את עצמו ... לסבל האנושי ולחוסר אהבה עצמית היא ההפרדה בין טוב ורע. כאשר האדם חושב שזה טוב להצליח ורע להיכשל, הוא מתחיל לסבול. אם האדם היה רואה את הכל כרע או הכל כטוב, הוא היה בשקט נפשי מוחלט. האדם סובל כי ... ודברים שהוא לא רוצה, והוא נמצא כל הזמן בספקות ובפחדים. אליעד מציע לבדוק שוב ושוב את השאלות הבאות: האם באמת הדבר הזה טוב? האם באמת הדבר הזה רע? מי החליט שזה טוב או רע? דרך ההתבוננות בשאלות הללו, האדם מגיע להבנה עמוקה שכל ההגדרות ... דברים שאת לא אוהבת בעצמך. לשאול על כל דבר האם זה מוצדק לא לאהוב את עצמך בגללו. לברר את האמת ולראות שאין שום סיבה מוצדקת לא לאהוב את עצמך. הוא מסביר שגם אם את רחפנית, לחוצה, או לא מצליחה ... אותך ולא תרגישי רע. אז האם את סגורה שזה פחד להיכשל? שאלה: יש גם העניין שלא הסתדר לי בעבודה בקודמת. אליעד: אז מה אכפת לך שלא הסתדר לך בעבודה הקודמת? זה קודמת, את אולי מפחדת שכמו שהקודם לא הסתדר גם זה לא הסתדר, כן, אז זה שוב פחד להיכשל. אז בסוף ... מה בעלך יחשוב, מה החברים יחשבו וכו. ובגלל שאת לחוצה זה משפיע על הריכוז ועל האפקטיביות וכו. אז השאלה המתבקשת עכשיו היא למה את מפחדה להיכשל? אמרת שאת מפחדת לאכזב וגם אמרת אני מפחדת להראות רע. עכשיו אני אנסה ... לקחת אותך לשורש של העניין. שאלה: כן, אני מפחדת להרגיש רע עם עצמי. אליעד: אם היית בטוחה שאת הכי מושלמת בעולם, האם היית מפחדת להיכשל? לא, היית אומרת אפילו שנכשלתי זה סתם, כי אני יודעת שאני מוצלחת. אז לא ... החסרונות שלך ואז יראו החסרונות שלך שאת לא אוהבת בעצמך. אבל אם היית אומרת לעצמך, אני יודעת שאני לא מושלמת, כי אין מושלם, אנחנו ישות מצומצמת שתמיד יש משהו שאנחנו לא. אם אתה מבינה שאלו חוקי המשחק, ותמיד יש עליך מגבלה כל שהיא, ואת שלמה עם זה באמת כי את מקבלת את זה, אז את לא תפחדי להיכשל, כי את יודעת שתמיד את כישלון ביחס למה שיותר, ... לפני כן, אבל המבוגר לא מקובל עליו שהילד סתם יהיה שמח, אני צריך לעשות אותו מאושר במירכאות, ואז הוא מתחיל לשבח אותו ולפרגן לו, הוא מכניס לו בראש את התבנית שאומרת, שרק אם תצליח אז אתה מוצלח. או שאומרים ... להצליח, כל דבר יכול להיות כישלון או הצלחה. את רוצה שאני אביא אותך למצב שתהיה מרוצה ממנו. את לא באמת רוצה את ההצלחה בחוץ, לא אכפת לך מה קורה בחוץ, אכפת לך שאת תהיי מרוצה ממה שקורה שם בחוץ. ... שקורה לך. הצלחת, הצלחת, לא הצלחת, לא הצלחת, את לא רוצה כל הזמן לחשוב על ההצלחה. שאלה: כן, אני באמת רוצה להרגיש טוב, לא אכפת לי מההצלחה. אליעד: שזה נקרא איש מצליח. תמיד יש הצלחות וכישלונות. כמו האדם שהרוויח ... מה הם הדברים שהכי מפריעים לך ומפחידים אותך בקשר לעבודה? מה הדבר שהכי פוגע בך? בדרך כלל אנשים מפחדים להתעמת עם מה שהם מפחדים ממנו, אבל אז הם לא יוכלו לחסל את הדבר הזה. אם אנו רוצים לחסל את ... אותך, למשל כל החמורים אמרו שצריך ללכת שמאלה, אז אם לא תלכי שמאלה האם זה כישלון? השאלה היא מה האמת? האם אלוהים עושה דברים מוצלחים? תראי מה הוא יצר. יש הרבה אנשים שחושבים שזה כישלון מאוד רציני. אז מה, ... הוא משקיע את הכסף לא נכון, אז הוא כישלון, כי הוא נכשל בליהנות מהחיים, הוא חי פה, בסוף הוא מת, והוא לא מצליח ליהנות. האם את מסכימה איתי שאדם חי פה שבעים שנה וכל הזמן חושב, אם אני יעשה את זה אני אצליח, והוא לא קולט שבסוף הוא מת. מה תצליח? איפה תצליח? בסוף אתה מת, מה אתה רוצה להשיג? ולפי זה, מה זה נקרא הצלחה? שאלה: לאהוב את עצמי בלי תנאי. אליעד: למה זה ... עצמי? האם זה מוצדק? ושאלנו האם יש דברים שאני לא אוהבת בעצמי, וגילינו את הריחוף והכישלון, ושאלנו האם זה אמת שאני לא צריכה לאהוב את עצמי בגלל זה? וראינו שזה לא מוצדק. ובסוף הגענו לרמה של הפנימי והחיצוני, בעולם ... טוב אתה גם רגוע. אבל אם זה טוב ורע, אז אני רוצה את זה, ואת זה אני לא רוצה, ומתחילים להסתבך. ככול שאת רוצה להרגיש יותר טוב כך את מרגישה יותר רע. אם את לא רוצה להרגיש טוב אז ... לא לאהוב את עצמך. ואם אין סיבה למה לא לאהוב את עצמך, אז מה שנשאר זה לאהוב את עצמך באמת ללא תנאים. מה את צריכה לעשות פרקטית? להתבונן, לשאול את עצמך מה האמת? האם באמת זה טוב וזה רע? את צריכה להיצמד לאמת. כל מחשבה שאת חושבת שאת לא טובה בה, תשאלי מה היא האמת? תעשי רשימה ותרשמי את הדברים הטובים והרעים שלך. ולגבי דבר טוב, תשאלי האם זה באמת טוב? ולגבי דבר רע, תשאלי האם זה באמת רע? בסוף תגיעי למסקנה שזה לא משנה. אם תעשי את ההתבוננות הזאת באמת אז את תגיעי להשתוות. אם לא תפחדי, כי הפחד יכול להגיד לך, מה זאת אומרת זה ממש גרוע, אבל ... מה זה אומר? למשל היית מרוכזת בעבודה, ואז הרווחת יותר, ואז אכלת יותר, ואז חיית יותר, אבל בסוף את מתה בגיל שמונים. ולמשל את רחפת, והרווחת פחות כסף ואכלת פחות בסוף גם את מתה בגיל ששים. האם זה משנה? לא משנה, אם את מבינה את זה את חיה טוב ששים שנה ואם את ...

... קשה, מחשבות שווא סומטיות, התמודדות עם מחשבות שווא, סכיזופרניה, דלוזיה, פרנויה, חרדת בריאות, מחלות פסיכוסומאטיות, איך להפסיק לפחד ממחלות מדומות? הפרעות נפשיות מהן מחשבות שווא סומטיות על טפילים? מחשבות שווא סומטיות הן מצב פסיכולוגי שבו אדם משוכנע לחלוטין שיש לו מחלה או בעיה גופנית מסוימת, אף שלמעשה אין לכך בסיס רפואי. דוגמה נפוצה היא אדם המאמין שבגופו ישנם טפילים, כמו תולעים שנמצאות מתחת לעור. במצב כזה, האדם עלול לנסות לחלץ את התולעים המדומיינות מתוך גופו, אף על פי שבדיקות רפואיות אינן מוצאות לכך שום הוכחה. האדם באמת סובל ומרגיש לחץ נפשי חמור מכך, אפילו שהבעיה אינה קיימת בפועל. מדוע תמיד יש היגיון במחשבות שווא והפרעות נפשיות? אליעד כהן מדגיש כי אף על פי שמחשבות שווא נתפסות ... אך הלחץ עשוי להיות קשור בכלל לפחדים עמוקים יותר, כגון פחד מאי - ערך עצמי, פחד מנטישה או פחד מהמוות. כלומר, הגוף והנפש מחפשים דרך עקיפה לבטא פחדים וקונפליקטים עמוקים, ולכן נוצרת מחשבת השווא שמספקת הסבר מוחשי לתחושת הלחץ או החרדה. כיצד עוזר ניתוח סיבתיות לחשוף את מקור המחשבה השגויה? ניתוח סיבתיות הוא שיטה שבודקת האם תוצאה מסוימת באמת נובעת מהסיבה שהאדם טוען לה. לדוגמה, אדם הטוען כי הוא בלחץ ולא נרדם בלילה בגלל תחושת הטפילים מתחת לעורו. בשלב זה יש לשאול, האם חוסר השינה והלחץ אכן נגרמים רק מהאמונה בתולעים? או שישנה סיבה אחרת ועמוקה ... להם להתמודד איתן ישירות. למשל, אדם עשוי להמציא שהוא חולה בסרטן כדי להצדיק מדוע הוא אינו יוצא מביתו. ייתכן והאמת היא שיש לו פחד עמוק לצאת לעולם או להתמודד עם אתגרים חברתיים, והמחלה הדמיונית מאפשרת לו להישאר בבית בלי ... הקושי שלו להתמודד עם פרידה באופן ישיר. למה אנשים מעדיפים להמציא בעיה רפואית מאשר להתמודד עם המציאות? יש אנשים המתקשים להתמודד עם המציאות הפשוטה של התמותה, ופחד עמוק מהמוות מוביל אותם להמציא מחלות דמיוניות. במקום להכיר בעובדה שכולנו בסופו של דבר מתים ושאין ביטחון מוחלט בבריאות, הם ממציאים מחלה שטרם אובחנה, ובכך יוצרים לעצמם הסבר מוחשי לכאבם ולחרדתם. האדם מעדיף מחלה ... האינטרסים הסמויים שהאדם מנסה להשיג דרך ההפרעה, ניתן לטפל בכל בעיה נפשית באופן אפקטיבי ויעיל. מהי סומטיזציה? פחד ממחלות מדומות דלוזיות סומטיות איך להפסיק להיות היפוכונדר? ניתוח סיבתיות של הפרעות נפשיות האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך נוצרת הפרעה נפשית? כיצד מתבטאות מחשבות שווא סומטיות על טפילים? מחשבות שווא סומטיות על טפילים הן מצב שבו אדם משוכנע שיש לו בעיה רפואית דמיונית, כמו תולעים מתחת לעור, אף שלמעשה אין לו שום בעיה רפואית אמיתית. האדם עשוי לנסות לחלץ את התולעים או להיות מוטרד מאוד מכך שהוא מרגיש שיש לו משהו שלא באמת קיים. למה תמיד יש היגיון כלשהו גם במחשבות שווא? יש היגיון בכל הפרעה נפשית, גם אם לא מבינים אותו ... רואה את השורש שמניע אותה. איך ניתוח סיבתיות עוזר להבין את מקור הלחץ? ניתוח סיבתיות כולל בדיקה האם התוצאה באמת נובעת מהסיבה. לדוגמה, אדם שמאמין שיש לו תולעים מתחת לעור וטוען שזו הסיבה לכך שהוא לחוץ ולא נרדם בלילה. השאלה היא האם חוסר השינה נובע באמת מאמונה בתולעים, או שאולי קיימת בעיה עמוקה יותר, כמו פחד לא מודע להיות חסר ערך או פחד להינטש. האדם עלול להחזיק באמונה בתולעים כדי ... בתשובה כהסבר לכך שהוא חייב לעזוב אותה. למה לפעמים אנשים מעדיפים להמציא בעיה רפואית? לפעמים האדם חושש מאוד לחלות באמת, ולא מוכן להשלים עם העובדה שבני אדם מתים בסופו של דבר. במקום להתמודד עם החרדה הטבעית של התמותה, הוא ממציא לעצמו מחלה ספציפית שעדיין לא אובחנה, וכך כביכול יש לו הסבר יותר מוחשי לחששותיו. כיצד ניתן להתמודד ... חשוב לחפש את ההיגיון הפנימי שלה. כאשר מזהים את הסיבה האמיתית למחשבה השגויה - למשל פחד להישאר לבד, פחד מהמוות, רצון להימנע מסיטואציה מסוימת - אפשר לטפל בשורש הבעיה. כשמנטרלים את האינטרס הנסתר, האדם לא צריך עוד את ההסבר הדמיוני שהוא המציא לעצמו, ... עשויים להיחלש או להיעלם. הפרעות נפשיות מחלות נפש סכיזופרניה פרנויה מחשבות שווא והזיות ניתוח סיבתיות מהי סומטיזציה? פחד ממחלות מדומות, הפרעה דלוזיונלית, פחד ממחלות נפש, דלוזיות סומטיות, מחלה דמיונית, מדמיין שאני חולה, חושב שאני חולה, מדמיין שיש לי מחלה, ... דיסמורפית, Body dysmorphic disorder, דאגה יתירה לבריאות גופנית, הפרעת היפוכונדריה, אני היפוכונדר, ניתוח סיבתיות של הפרעות נפשיות, האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך נוצרת הפרעה נפשית? תסמונת בריקט, בעיה פסיכוגנית, תסמונת הכאב הכרוני, Delusional parasitosis, מחשבת שווא על טפילים בבית, מחלת מורגלונז, הפרעה סומטית, מחלות מדומות, מחלה מדומה, איך להפסיק להיות היפוכונדר? דלוזיות סומאטיות, הפרעות סומטיות, סומטיזציה פיברומיאלגיה, סומטיזציה קשה, הפרעת כאב פסיכוגני, הפרעות כאב, ...

תחיית המתים - מהי? איך להחיות מתים? והעניין הוא, כי האדם הוא אפס. ולא סתם אפס, אלא אפס אמיתי, כלום אמיתי של ממש. ככ כלום, עד שאפילו כלום, זה יותר מידי עבור מה שהאדם באמת מצד האמת. והנה, הכלום הגדול ביותר, הוא הדבר הממשי ביותר. משום, שככל שהדבר הוא יותר כלום, כך קיומו יותר מחויב. כי ... כל צורה, ושהוא המהות של המציאות, שנמצאת מחוץ לזמן ולמקום, שהיא כלום ממש. והנה, הכלום הזה שיש באדם, הוא מת. כי האדם מזדהה רק עם מה שהוא יש. ולאדם נדמה, שהכלום הוא איננו, ושהוא לא נמצא בכלל. והאדם לא מתייחס בשום צורה שהיא, לכלום שהוא עצמו. והאדם ככ רחוק מהכלום, עד שהאדם לא יכול, אפילו לא לחשוב על דבר ... היותר, האדם יכול לחשוב על מקום ריק וכיוב, אך לא על העדר מקום וזמן מוחלט ועל כלום מוחלט. ומי שמתקרב לצדיק (= חכם) אמיתי, הוא מקבל גדולה. ועיקר הגדולה, היא השפלות והענווה האמיתית (עפ רבי נחמן מברסלב). והעניין הוא, ... הוא כבר גם רק כלום. כי מהות האדם ומהות הישות כולה, היא כלום ואין ואפס ממש. והאלוהות שבאדם, היא מתה. כי האלוהות, היא הכוח שמניע את הכל, שהוא הכלום המחויב והאחדות הראשונה. והאלוהות הזאת, היא מתה בתוך האדם. שהאדם לא חווה, את האין שמהווה את היש. ומי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי, הוא מתחיל לקבל כבוד אמיתי. כי הצדיק האמיתי, מנפץ לאדם את הכבוד השקרי שלו. כי הכבוד של האדם, הוא בזכות האני של האדם. כי האדם מזדהה רק עם האני המצומצם והנפרד שלו, שהוא לא יותר מאשר כמו דמות בדיונית באיזה סרט מצויר, או כמו דמות שאינה ממשית, שנמצאת בתוך חלום. ונדמה לה שהיא דמות ממשית, למרות שהיא כמעט כלום של ממש. וכאשר האדם חושב בטעות, שהוא הדמות שנמצאת בתוך החלום ובתוך המחשבה של המציאות, אז האדם מקבל כבוד שקרי. והאדם רודף אחרי הכבוד הזה, והכבוד הזה ... התחושה של האלוהים, שהיא, שהכל כרצונו תמיד. אבל מי שזוכה לחזור בתשובה אמיתית, על ידי התקרבות לצדיקי (= חכמי) אמת, שהם מלמדים את האדם לחשוף את כל השקרים האפשריים, ולגלות את המחויב, אז על ידי זה, האדם חוזר בתשובה אמיתית ושב להיות מי שהוא באמת. דהיינו, הישות שחושבת את החלום, שזהו האלוהים, הכלום הראשון המחויב, שממלא ומקיף את המקום והזמן כולם וכולי. וזוהי תחיית המתים, שהשפלות והכלום של האדם מתעורר לתחייה. שהאדם מתחיל להזדהות עם הכלום האין סופי שהוא. ושהאדם מצליח לצאת ממגבלת השכל שלו, שמאפשר לו לחשוב רק על מה שישנו, והאדם מצליח לחשוב על מי שהוא ועל מה שהוא באמת, דהיינו, הכלום. ואז האדם קם לתחייה, כי האדם מתעורר מהשינה, ומתחבר לתודעה של הישות שחושבת את החלום ואת המציאות שלנו, ואז האדם חוזר להיות אלוהים, ומקבל כבוד אמיתי, שהכל כרצונו תמיד, ואז האדם חי חיים טובים באמת לנצח נצחים.

... מסביר את המנגנון הפסיכולוגי שמניע בני אדם לרצות להרגיש טוב ולהימנע להרגיש רע. הוא פותח בשאלה יסודית: האם האדם באמת רוצה להרגיש טוב בלבד ולא לסבול כלל? לכאורה אנשים אומרים שהם לא רוצים לסבול, אך אליעד מצביע על הסתירה הפנימית הטמונה בכך: אם באמת אדם לא היה מוכן לסבול אפילו טיפת סבל אחת, לא היה קיים מצב שבו הוא היה מרגיש רע. כי ... אותו אדם יהיה מוכן לסבול את הכאב שבאש, מכיוון שהאלטרנטיבה גרועה בהרבה. מכך אליעד מסיק שהכל תלוי בכמה האדם באמת מוכן לסבול בשביל להרגיש טוב בעתיד. האם אדם באמת לא רוצה להרגיש רע, או שהוא מוכן לסבול קצת? אליעד כהן מדגיש כי האדם, אם היה באמת לא מוכן לסבול שום כאב בכלל, אז כל רגע שבו היה מרגיש אפילו טיפה של סבל, היה מיד מפסיק לחיות או מתנגד בצורה מוחלטת לסבל. אך במציאות זה לא כך. אנשים מוכנים לסבול מעט כדי לקבל תמורה כלשהי, ולכן האדם לא באמת רוצה רק אושר מוחלט. ישנה תמיד נכונות קטנה לפחות, לחוות כאב כלשהו בתמורה לתוצאה שנתפסת טובה יותר בעתיד. לדוגמה, ... סוכרייה פשוטה שהאדם לא מעוניין בה במיוחד, הוא לא יהיה מוכן להיכנס לאש. אבל אם מדובר במצב של חיים ומוות, אותו אדם ייכנס לאש כי האלטרנטיבה גרועה יותר. כלומר, הסבל הוא תמיד יחסי לתמורה. האם אתה באמת רוצה להימנע מסבל ב - 100 אחוז? אליעד שואל שוב ושוב במהלך השיחה האם האדם באמת רוצה לא להרגיש שום סבל בכלל. הוא מסביר שאם האדם באמת היה בטוח במאה אחוז שהוא לא רוצה להרגיש רע, אז כל טיפת כאב הייתה מובילה אותו להתנגדות מוחלטת. אבל ... תנאי. מכאן, שאנשים אינם מחפשים אושר מוחלט אלא אושר יחסי - אנשים רוצים להרגיש כמה שפחות רע, אבל לא מתעקשים על היעדר מוחלט של כאב. למה אנשים בוחרים בסבל למרות שטוענים שלא רוצים לסבול? אליעד מסביר שיש לאדם גם רצון נסתר, במודע או בתת - המודע, לסבל. הוא מדגים זאת בכך שאם באמת ובתמים האדם היה רוצה רק טוב, כל מה שקורה לו היה מתקבל באהבה, כי לא היה נותר שום מרווח של סבל. אבל האדם לפעמים לא מקבל את המציאות, הוא מתלונן, מתנגד ומרגיש רע, ובכך בעצם מראה שהוא מעוניין לחוות גם את הצד השלילי של המציאות. אם אדם באמת היה רוצה אך ורק טוב, הוא היה מיד מקבל כל אירוע במציאות שלו בשלווה, ללא התנגדות. עצם ההתנגדות והכעס מוכיחים שהאדם לא באמת מתנגד לסבל באופן מוחלט, אלא רוצה בו חלקית. האם כולם רובוטים? אליעד כהן מעלה את השאלה המרתקת האם כל האנשים סביבך באמת מרגישים כמוך, או שייתכן שהם פשוט רובוטים שנועדו לגרום לך לחשוב שיש עולם אמיתי מסביב. הוא נותן דוגמה דמיונית ... המדמים התנהגות של בני אדם אמיתיים, כאשר רק הוא בעצם אדם אמיתי, וכל השאר רובוטים. כך שאליעד מחדד שהאדם באמת יכול לדעת אך ורק מה הוא עצמו מרגיש. לא ניתן לדעת מה אנשים אחרים באמת מרגישים, גם אם הם מתנהגים ונראים אמיתיים לחלוטין. הוא מדגיש שוב ושוב שאדם חייב לדבר בשם עצמו בלבד, ולא להסיק מסקנות על אחרים. אל תדברי על אחרים, דברי על עצמך, הוא מסביר. אי אפשר לדעת באמת אם האחרים הם רובוטים או בני אדם שמרגישים רגשות אמיתיים. את יכולה להיות בטוחה רק במה שאת חווה. מה המשמעות של נפרדות לעומת אחדות? אליעד מסביר בצורה מפורטת שהמציאות תמיד הייתה בנויה מנפרדות, שהיא ההיפך מאחדות. הוא מדגיש שהנפרדות אינה תוצאה של משהו, אלא היא תמיד הייתה קיימת. ההבדל בין הדברים תמיד היה קיים ואין צורך בסיבה להופעת הנפרדות. לדוגמה, אנשים שואלים למה יש טוב ולמה יש ... במציאות. ההפך של הנפרדות, האחדות, היא המצב שבו אין הבדלה בין טוב לרע או בין דבר לדבר, ואז לא מתרחשת בכלל שאלת הסבל או האושר. ההבדל הוא תמיד קיים בטבע העולם, וזה מאפשר לנו לחוות ולהבדיל בין חוויות. למה אנחנו מתנגדים לסבל ולרגשות רעים? אליעד מסביר שההתנגדות לסבל נובעת מזה שאנשים לא מקבלים את המציאות כפי שהיא. האדם מחלק את ... מוכן לחוות ומה לא. אם האדם היה מקבל את הרע באותה צורה שהוא מקבל את הטוב, כבר לא היה מתנגד לסבל, ולכן גם לא היה חווה אותו כרע. לפי אליעד, הכאב והסבל נוצרים כאשר האדם אומר אני לא רוצה את זה, אך לא מוכן באמת להתנגד בצורה מוחלטת, ולכן ממשיך לסבול. למה לפעמים אנחנו רוצים להרגיש רע? אליעד כהן מסביר נקודה משמעותית - שאנשים ... שמאפשר לנו לחוות את ההנאה. אם לא היה רע בעולם, לא היינו מעריכים את הטוב. לכן, עמוק בתוך האדם קיימת נכונות לסבול כדי לחוות את ההקלה שמגיעה אחר כך. כך, במובן עמוק, אנשים רוצים את הרע, כי הרע מאפשר ... שמוכן לסבול כאב זמני כדי לזכות בהנאה עתידית גדולה, כמו במצבים שבהם הוא מוכן להיכנס לתוך אש כדי להינצל ממוות. למה אנשים רוצים לסבול? מהו פרדוקס האושר והסבל? למה אנחנו לא רוצים רק אושר מוחלט? האם אנשים אחרים מרגישים ... עוסקת בשאלת המשמעות של הרצון להרגיש רע במקום טוב. אליעד כהן מציג את הרעיון שניתן לרצות לסבול ולחוות רע, מתוך ההבנה שהסבל הוא חלק מהחוויה האנושית ואי אפשר להימנע ממנו לגמרי. אחד הנושאים המרכזיים בהרצאה הוא פרדוקס האושר והסבל, ... שאליעד מדבר עליו הוא שהאדם שמאוד רוצה להיות מאושר, בעצם פועל באופן שמוביל אותו להרגיש רע יותר. כאשר אדם מתמקד רק בשאיפה לאושר, הוא יכול להימנע מלהתמודד עם רגשות שליליים באופן טבעי, מה שמוביל לו להרגיש יותר תסכול או ... כל הזמן ממצבים קשים או רגשות שליליים, בעצם מונע מעצמו את האפשרות להבין את מקומו ואת הדרך בה הוא מתמודד עם הקשיים. מה זה אומר לא רוצה להרגיש טוב? נראה כי ישנה סתירה פנימית כאשר אנחנו שואפים רק להרגיש ... כולל את הרגשות הלא נעימים. אליעד מדבר על כך שאדם שלא מוכן להרגיש רע, בעצם לא יכול להרגיש טוב באמת. אם אנחנו לא מוכנים להתמודד עם הקשיים, אנחנו לא יכולים להבין את המשמעות של האושר, כי אין לנו את המגוון הרגשי הזה שמגיע עם הסבל. האם אנחנו רובוטים? במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הרעיון של אנשים שמתנהגים כמו רובוטים, כלומר, חסרי רצון עצמאי או מטרה. הוא מסביר כי הרבה פעמים אנשים חיים את חייהם בצורה אוטומטית, בלי לשאול שאלות אמיתיות על מהותם או על הדרך בה הם חיים. השאלה שהוא מציע היא אם אנחנו באמת יכולים לבחור או שאנחנו פשוט פועלים על פי דפוסים אוטומטיים שכולנו רגילים להם. כשאדם מוותר על החירות האישית או לא בודק את עצמו, הוא עלול להרגיש שהוא רובוט, חסר אופי עצמאי. למה אני לא רוצה לסבול? בהמשך אליעד מציין שאנשים לא באמת רוצים לסבול. כשהם שואלים את עצמם למה הם לא רוצים לסבול, הם בעצם מונעים את עצמם מהמקום של קבלה ... אדם שיכול לקבל את המציאות כפי שהיא, כולל את הסבל, יוכל להבין את המשמעות האמיתית של האושר. האם אנחנו באמת רוצים להרגיש טוב? בסופו של דבר, השאלה הגדולה שמציב אליעד היא האם אנחנו באמת רוצים להרגיש טוב. אם אנחנו ...

... רוצה, רטוריקה, איך להשפיע על אנשים? מהי השיטה לטיפול בהתנגדויות ואיך להתמודד עם לא בצורה אפקטיבית? השיטה לטיפול בהתנגדויות מתמקדת ביכולת שלנו להתמודד עם סירוב ולהשפיע על אנשים באופן שלא מתנגש ישירות עם עמדותיהם. במקום להתחיל במאבק ישיר, שבו אנו אומרים אתה טועה או אתה חייב לחשוב אחרת, הגישה מבוססת ... לא רוצה לעשות שיעורים, במקום להילחם בזה, יש להסכים איתו: אני מבין שאתה לא רוצה לעשות שיעורים. כך, התהליך מתחיל בהבנה של הלא רוצה, ולא בהכחשה של המצב. למה מוסיפים את הכן רוצה אחרי ההבנה של הלא רוצה? לאחר ... בכך שהאדם עשוי לשאת בתוכו גם רצון חיובי לעשות את הפעולה, לצד הרצון להימנע ממנה. מה עושים אם האדם מתעקש בעמדתו? לעיתים, האדם יכול להיתקע בעמדתו הקיצונית ולהיות סגור לשינוי. במקרה כזה, במקום להפעיל לחץ ישיר, ניתן להציג את היתרונות שבפעולה, כך שהאדם לא ירגיש מותקף. לדוגמה, אם מדובר בילד, אפשר לומר: אני מבין שאתה לא רוצה לעשות שיעורים, אבל יש גם יתרונות בללמוד ולהצליח. ... גם בחפים מפשע), אך להימנע מלהיגרר לעמדה קיצונית של רק - כלפי צד אחד בלבד. למה לא כדאי להיכנס לעימות חזיתי? כאשר נכנסים לעימות חזיתי ישיר, במיוחד כאשר מישהו אומר אני לא רוצה, יש סיכון ליצור התנגדות חזקה יותר. שיטת המעבר ההדרגתי, שבה מתחילים בהסכמה עם התנגדות מסוימת ומציגים את הצדדים החיוביים לאחר מכן, היא הדרך היעילה יותר לשינוי עמדות. איך מסכמים את השיטה? הסיכום של השיטה ... השווה על מה מבוססת הגישה לטיפול בהתנגדויות? הגישה עוסקת ביכולת שלנו להתמודד עם סירוב ולהשפיע על אנשים בדרכים שאינן מתנגשות חזיתית עם העמדה שלהם. במקום לומר למישהו אתה טועה או אתה חייב לחשוב אחרת, אפשר להשתמש בטכניקה הדרגתית שעוזרת ... על אנשים. איך מזהים את קצוות הרק לא רוצה ורק כן רוצה? קיימים שני מצבי קיצון: רק לא רוצה לעומת רק כן רוצה. לדוגמה, ילד שאומר אני לא רוצה לעשות שיעורים בשום אופן, אני מוכן למות ולא לעשות שיעורים מייצג את המצב של רק לא רוצה. לעומתו, מצב הקיצון ההפוך הוא אני רק רוצה לעשות שיעורים, לא רוצה שום דבר אחר, מוכן למות כדי לעשות שיעורים. בין שני הקצוות האלה אפשר למקם את המצב האמצעי של גם לא רוצה וגם כן רוצה, ... רוצה לעשות שום דבר ממה שהצעת, לא מומלץ מיד להוכיח לו שהוא טועה. קודם כל אפשר להסכים איתו שהוא באמת לא רוצה ולהכיר בסיבה שלו. בשלב הזה הופכים את רק לא רוצה לגם לא רוצה. לדוגמה, אם הילד אומר ... לשחק, מאשרים שאכן יש לו צורך לשחק, ומכירים בכך שהוא לא רוצה להשקיע בשיעורים. זה מאפשר לו להרגיש שלא מתעלמים מההתנגדות שלו או כופים עליו משהו. למה מוסיפים גם את הכן רוצה אחרי שמבינים את הלא רוצה? לאחר שהילד ... האפשרות גם כן רוצה, כלומר, להכיר בכך שיש בנו גם מניעים חיוביים לעשייה, לצד המניעים להימנע מאותה עשייה. איך מתמודדים עם מצב שבו אדם נצמד לעמדה שלו? לפעמים, כדי להימנע להרגיש נופל למלכודת, האדם שהוצגה לו שאלה ישירה עלול ... בעמדתו הקיצונית. לכן לא תמיד שואלים אתה רק לא רוצה או גם לא רוצה?. אם קיים חשש שהוא ירגיש מותקף, אפשר פשוט לשלב בשיחה את הצדדים החיוביים שבפעולה, מבלי להעמיד אותו בפינה. לדוגמה, אפשר לומר: אני מבין שאתה ממש לא רוצה, אבל לדעתי יש גם יתרונות בללמוד ולהכין שיעורים. כך מציגים ברקע את צד הכן רוצה בלי ליצור עימות חזיתי. כיצד מובילים מגם וגם לרק כן רוצה? אחרי שמבינים יחד שיש באדם גם צד שלא רוצה וגם צד ... שבצד שרוצה. שואלים אותו מדוע אולי כן כדאי להשקיע בלימודים או מדוע הוא מעוניין להצליח בתחום מסוים. כאשר הוא מתחיל לפרט את הסיבות שבגללן הוא כן רוצה, ניתן לחזק ולהעצים את אותן סיבות, כך שהן יקבלו משקל גדול יותר מהצד המתנגד. בשלב הזה ניתן לעודד אותו להתמקד בצד הכן רוצה עד שבמידה מסוימת יגיע למצב של רק רוצה או לפחות יהיה קרוב יותר לצד החיובי מאשר לצד השלילי. איך להתמודד עם דוגמאות ... יש להישאר זהירים ולהבין שאפשר להחזיק בעמדה המשלבת מספר גורמים, מבלי לגלוש לאחד הקצוות באופן בלעדי. למה לא להיכנס לעימות חזיתי ישיר? כאשר מנסים לטפל בהתנגדות של מישהו באופן ישיר מדי, כמו באתה כן צריך לעשות כך וכך, לעיתים קרובות נוצרת התנגדות חזקה יותר. לעומת זאת, שיטת המעבר ההדרגתי מרק לא רוצה לגם כן רוצה מחלישה את ההתבצרות בעמדה הראשונית. האדם לא מרגיש שמכחישים ... עוד אחת מהאסטרטגיות שכנוע שיש זה די פשוט, זה הולך ככה בן אדם רוצים שהוא יעשה משהו שיחשוב בצורה מסוימת, הוא אומר לא רוצה לחשוב ככה לא חושב ככה אתה אומר לו תקשיב צריך לעשות ככה וככה, לא צריך ... רוצה לעשות שיעורים בשום פנים ואופן בעולם לא רוצה לעשות שיעורים, שונא לעשות שיעורים לא מוכן לעשות שיעורים, מוכן למות ולא לעשות שיעורים זה מה שהוא אמר. בקצה אחד יש רק לא רוצה כל כך לא רוצה שמוכן לוותר ... שאני רוצה לעשות בעולם זה לעשות שיעורים אף פעם לא רציתי משהו אחר, תמיד רציתי לעשות שיעורים ואני מוכן למות כדי לעשות שיעורים. אוקי אחד אני מוכן למות כדי לא לעשות שיעורים ואחד אני מוכן למות כדי כן לעשות שיעורים. אז מה עושים? הילד אמר אני לא רוצה לעשות שיעורים אז לא צריך להתחיל ב ... זאת אומרת? הוא אומר אני לא רוצה לעשות שיעורים, למה אתה לא רוצה לעשות שיעורים? סתם בשביל השיחה לא באמת חייבים לשאול אותו את זה כי אני רוצה לשחק, אוקי אני מבין שאתה גם לא רוצה לעשות שיעורים כי ... או שאתה גם חושב ככה?, למה? כי הבן אדם עצמו אין לו אינטרס לשקר לנו הוא מנסה לבדוק מה האמת הוא רוצה לעזור לעצמו, הוא רוצה לחשוב אחרת על מה שהוא חושב כרגע. לעומת זאת אם לדוגמה בן אדם רוצה להתחפר בעמדה שלו או שהוא מפחד אז אם אנחנו נשאל אותו תגיד לי ... יפה עכשיו ברגע שהוצגו על השולחן ה - הלא רוצה הפך ל - גם לא רוצה עכשיו לאט לאט מתחילים לדבר על למה אתה גם כן רוצה ואחר כך אומרים תגיד לי אבל אולי תתמקד בכן רוצה. עוד פעם ...

... אמונה, מאמין או יודע, ידיעה או אמונה, מה זה שכל? מה זה אמונה? מה זה היגיון? מה זה רגש? אמת או שקר, לדעת או להאמין, לוגיקה, מה זה אמת? מה זה שקר? מה ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה? בשיחה הארוכה הזו, אליעד כהן מנסה לברר מהו ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם הפעולות או המחשבות שלנו מגיעות מתוך היגיון טהור או מתוך אמונה סמויה. השיחה התחילה משאלה של אישה שחשה שיש לה מאבק פנימי בין האמונה שלה לבין ההיגיון שלה. היא מתארת שיש לה נטייה חזקה מאוד ללכת לכיוון ההיגיון, ושהיא מרגישה מאבק מתמיד בין הצורך בהוכחות לוגיות לבין הנטייה הטבעית שלה להאמין בדברים מסוימים ללא הוכחה. אליעד מדגים לה תחילה שהטענה שלה, ... אחרי ההיגיון, ולכן המחשבה הזו בעצמה אינה הגיונית בהכרח אלא אמונה. כדי להדגים את הרעיון הזה, אליעד נותן דוגמה מתוך חלום: בחלום אדם יכול לראות פיל ענקי שנכנס לתוך חור קטן של מחט. בתוך החלום, המצב הזה נראה הגיוני לחלוטין, אך כאשר האדם מתעורר הוא מבין שהסיטואציה הזו לא הגיונית בכלל. אליעד מסביר שבעצם, בזמן החלום האדם האמין במשהו חסר היגיון לחלוטין. לכן, עצם העובדה שמשהו נראה הגיוני באותו הרגע לא הופך אותו להגיוני באמת. יכול להיות שהכל דמיון מוחלט או אמונה עמוקה. האם אפשר ללמוד תורה בהיגיון ועדיין להאמין באלוהים? אליעד מביא דוגמה נוספת מתוך כתבה שעסקה בשאלה איך יכול להיות שאנשים דתיים שלומדים גמרא, שהם כביכול משתמשים בהיגיון כל היום, בכל זאת מאמינים ... אם הלימוד הוא כל כך הגיוני, הם היו אמורים להטיל ספק באמונה שלהם באלוהים. אליעד מסביר שבפועל הם לא באמת בודקים הכל בהיגיון מוחלט, אלא מראש מניחים הנחות יסוד מתוך אמונה, ולכן הם מוגבלים בהיגיון שלהם. כלומר, הם משתמשים בהיגיון רק עד נקודה מסוימת, ובנקודה שבה ההיגיון עלול לסתור את האמונה שלהם, הם עוצרים או מוותרים על החשיבה ההגיונית. מהי הדרך לדעת אם אני פועל מתוך אמונה או היגיון? השלב הראשון שאליעד מציג כדי לברר אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה, הוא קודם כל להגדיר ... מחשבה שלו לפי ההגדרה הזו. אבל גם כאן יש בעיה: עצם זה שאתה חושב שבדקת משהו לא אומר בהכרח שבאמת בדקת אותו כראוי או מכל הזוויות האפשריות. אליעד מסביר, שאפילו כשאתה בטוח שבדקת בהיגיון, עדיין יכול להיות שלא באמת בדקת את כל ההיבטים האפשריים, ולכן זו בעצם עדיין יכולה להיות אמונה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא בנוגע לאמונה ... שזה היגיון, כי אתה מסתכל ורואה את הקיר, אבל בפועל גם זה יכול להיות אמונה. למה? כי אולי אינך באמת יודע ב - 100% שיש שם קיר, אולי אפילו המבט שלך לא מייצג הוכחה מוחלטת אלא סוג של אמונה ... מדויק. האם אפשר להגיע לתשובה מוחלטת האם המחשבה שלי היא אמונה או היגיון? אליעד מסביר שגם אם הגדרת בצורה מושלמת וברורה מה זה היגיון ומה זה אמונה, עדיין לא בטוח שתצליח לדעת באופן מוחלט אם אתה פועל מתוך היגיון או מתוך אמונה. הסיבה היא, שגם אחרי ההגדרה הברורה ביותר, תמיד יהיה צורך ביכולת לדעת לבדוק לפי ההגדרה הזו. אם אין ... לא תוכל להגיע לתשובה ברורה ומוחלטת. לדוגמה, אם אדם מגדיר שמצב של חי הוא כזה שהמוח פעיל ומצב של מת הוא כזה שהמוח אינו פעיל, הוא עדיין חייב דרך לבדוק אם המוח פעיל או לא. אם אין לו דרך ... דבר, אליעד ממליץ לנסות להגדיר בבירור את המושגים היגיון ואמונה בעיניך, ואז לבדוק בזהירות כל מחשבה ומחשבה האם היא באמת נופלת תחת הקטגוריה של היגיון או תחת אמונה. אך הוא גם מזהיר מראש שאף פעם לא תוכל להגיע לביטחון ...

ניסיון התאבדות ילדים, ילדים שמדברים על התאבדות, איומי התאבדות ילדים, אמירות אובדניות אצל ילדים, ילד שאומר שרוצה למות, חינוך ילדים, הדרכת הורים, התאבדויות אצל ילדים, לגרום למישהו לא להתאבד מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? כשילד אומר שהוא ... להבין תחילה את המשמעות האמיתית של המושג התאבדות עבורו. ישנם ילדים שעבורם מדובר בדרך לבטא תסכול עמוק או לקבל תשומת לב, ולכן הצעד הראשון הוא בירור מעמיק של מה באמת עומד מאחורי האיום. לדוגמה, ילד שאומר אני אקפוץ מהחלון, לא בהכרח מתכוון לבצע זאת, ייתכן שהוא ממתין לתגובה מסוימת מהסביבה. הדבר הראשון שצריך לעשות במצב כזה הוא למנוע פיזית את האפשרות לפגיעה, כלומר, לסגור את החלון או להרחיק ... להתאבד. כלומר, להבין מה היה הטריגר שהוביל אותו לאיום או למחשבה כזו ולנטרל את הגורם. למשל, אם הילד חש מתוסכל מאוד מכיוון שלא קיבל משהו שהוא רצה, יש לנסות להרגיע אותו או לספק לו פתרון מיידי שיעזור לו להתמודד עם התסכול הראשוני. מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להתאבד אצל ילדים? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל כשילד מגיע לאיום בהתאבדות, זה קורה אחרי שהוא חווה מצוקה עמוקה ומתמשכת. בדרך כלל, הילד מתרגל לקבל את מה שהוא רוצה כשהוא צעיר מאוד, והחינוך שלו נוטה להעניק לו תחושה שרע זה כאשר דברים קורים בניגוד לרצונו. כשהילד מתבגר, המציאות מתחילה להציג לו מצבים שבהם הוא לא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה, מה שיוצר אצלו תסכול גדול מאוד. התסכול הופך לבלתי נסבל, משום שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם רצון שנחסם או לא מתממש. התוצאה של מצב כזה היא שהילד חש שהוא מוכרח לברוח מהמציאות הזאת, והוא מתחיל לחשוב על התאבדות כדרך בריחה מוחלטת מהסבל. כיצד למנוע מראש מצבים שבהם הילד רוצה להתאבד? הפתרון האמיתי למניעת מצבים כאלה הוא ללמד את הילד להתייחס באופן אחר למצבים שבהם המציאות לא תואמת את רצונו. במקום ללמד את הילד שכל פעם שמשהו לא מתרחש כפי שהוא רוצה מדובר ברע, יש ללמד אותו להתמודד עם המציאות ולשנות את הרצון שלו במקום את המציאות עצמה. ... להכין שיעורי בית: הגישה השלילית - להכריח אותו לעשות את הדבר בניגוד לרצונו. זו גישה פחות יעילה מכיוון שהיא גורמת לילד להרגיש כפוי ומושפל, והוא לא לומד כיצד לשנות את התפיסה שלו. הגישה החיובית - להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות את הפעולה, אבל כדאי שיבין מדוע הוא מתנגד לה. גישה זו מאפשרת לילד להרגיש שיש לו בחירה ושליטה במצב, ומעודדת אותו לשנות את רצונו מרצונו החופשי. אליעד ... החיובית שבה הילד לא מרגיש שהוריו מנסים לקחת ממנו משהו או לכפות עליו דבר, אלא מאפשרים לו לבחור בעצמו מתוך הבנה והסבר. איך ליישם את הגישה החיובית עם הילד בפועל? כאשר הילד מסרב לעשות משהו (למשל להתקלח), במקום להכריח ... אלא דווקא ירגיש שמעניקים לו אפשרות בחירה אמיתית, וזה יסייע לו ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים שבהם המציאות אינה מתיישבת עם הרצונות שלו. בסיכומו של דבר, כדי למנוע מחשבות ואיומים על התאבדות אצל ילדים, אליעד כהן ממליץ ללמד את ... רצוננו, ושאפשר לשנות את הרצון שלנו ולא את המציאות. מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? איך לדבר עם ילד שרוצה למות? איך למנוע מחשבות התאבדות אצל ילדים? כיצד להתמודד עם ילד שמסרב להקשיב? מה לעשות אם הילד לא מקבל את ...

... יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר לעומק על הנחות יסוד, מדגים כיצד למצוא ... אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: גם אם מצאת שהרעיון X נובע מהנחות A, B, C, ו - D, ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים גם מסיבות אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני אדע שמצאתי את כל הנחות היסוד?, אתה צריך לבדוק שני דברים שונים לחלוטין: האם ההנחות שמצאת באמת מחייבות את המסקנה? האם קיימות הנחות יסוד אחרות, שלא התייחסת אליהן, שגם הן יכולות להוביל לאותה המסקנה? אליעד מדגיש שיש להקפיד לשאול את שתי השאלות בנפרד, אחרת יש סיכון לפספס את ההבנה המלאה. איך לדעת שהנחות היסוד באמת מחייבות את המסקנה? כדי לוודא שהנחות היסוד אכן מחייבות את המסקנה, אליעד ממליץ לשאול את עצמך שאלה פשוטה: האם ייתכן מצב שבו ההנחות האלו נכונות, אבל המסקנה לא מתקיימת? אם אתה יכול לחשוב על מצב כזה, סימן שההנחות האלו לא מחייבות את המסקנה. לדוגמה, אם הנחת שלא הזמנת ... הזמנת אותה לסרט, אבל אולי גם בגלל סיבות אחרות כמו: היא נפגעה ממך בעבר, פירשה את ההתנהגות שלך בצורה מסוימת, או שיש עוד סיבות שלא לקחת בחשבון. כלומר, אתה אולי צודק במה שמצאת, אך עדיין מפספס סיבות נוספות אפשריות. ... להחזיק את השולחן, אליעד ממליץ לשאול את עצמך האם הרגל הזאת בלבד מספיקה או שיש צורך ברגליים נוספות. אם באמת צריך את כל הרגליים, לא די יהיה לציין רק חלק מהן. יש לשאול האם ניתן לקיים את התוצאה ללא ... אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע מסיבות אחרות לגמרי. לדוגמה, אם אדם מת אחרי שירו בו, אולי הוא מת מהיריות, אבל אולי הוא מת קודם מהתקף לב. היריות הן אכן סיבה אפשרית ומספיקה למוות, אבל הן לא בהכרח הסיבה היחידה האפשרית. לכן, גם כאשר אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם קיימות עוד סיבות אלטרנטיביות שהיו יכולות להוביל לאותה תוצאה. לסיכום, כדי לוודא שמצאת את כל הנחות היסוד, יש לבצע שני שלבים הכרחיים: לוודא שכל ההנחות שמצאת אכן הכרחיות ומספיקות למסקנה. לבדוק האם ייתכן שקיימות סיבות או הנחות יסוד אחרות שיכולות להוביל לאותה המסקנה. כך ניתן להבטיח שהמסקנה שהגעת אליה מבוססת באופן מלא ומדויק, ... הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של טיעונים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד