ערבים וחרדים עליך ישראל, מורשת ישראל, המורשת היהודית - מה השקר? ומה ללמוד מכך?

... = חוסר ידיעה. אם היה האדם יודע הכל ומבין הכל, לא היה לו שום פחד. מבין הכל = מבין בשלמות מדוע הדברים כפי שהם. ומה טוב בדברים כפי שהם. פחד = הנחות יסוד = אמונות טפלות = ידיעות שאינן וודאיות. אמת = ביטחון. שקר = פחד. כל הפחדים של האדם נובעים מחוסר הבנה שלמה את המציאות. פחד = חוסר הסכמה ... את המציאות, היה מסכים איתה והיה חווה אותה כמשהו טוב. חוסר הסכמה = נובע מחוסר הבנה. האדם אינו מבין בשלמות את המציאות, ולכן נדמה לו שהמציאות הייתה יכולה להיות טובה יותר אילו היא הייתה אחרת כפי רצונו. חוסר הבנה = ריחוק מהאמת = חוסר ידיעה. הבנה אמיתית של המציאות = אמת = ידיעה שלמה = אחדות של רצונו של האדם עם המציאות = חוסר פחד = ביטחון. כדי לסלק את כל הפחדים על האדם לחפש את האמת. הפחד נוצר בעקבות הנחות יסוד. אין פחד שאינו מבוסס על הנחות יסוד. לדוגמה הפחד מהמוות מבוסס על הנחת יסוד שאומרת שהמוות פחות טוב מהחיים. אילו היה יודע בוודאות כי המוות אינו שונה מהחיים, הרי שלא היה מפחד מהמוות. פחד ממוות דומה לאדם שנמצא בתוך חלום שמפחד למות. אילו היה יודע האדם שהוא נמצא בתוך חלום / מחשבה של המציאות, ואם התודעה שלו תעלם, הוא בסך הכל יתעורר ויחזור למהות הנצחית שלו שהיא המציאות, הרי שהוא לא היה מפחד. הפחד מכך שלא יהיה לאדם כסף, נובע מתוך הנחת יסוד שאומרת שאם לא יהיה לאדם כסף מצבו הרגשי יהיה פחות טוב מאשר ברגע הזה. הנחת היסוד הזו ... שאומרת כי מצבו הרגשי של האדם תלוי בין השאר בכסף. וזה עצמו מבוסס על הנחת יסוד שאומרת שמה שהאדם באמת צריך זהו דבר חיצוני, שאפשר להשיג אותו רק בכסף וכולי. אם היה האדם יודע כי את מה שהוא באמת רוצה אי אפשר לקנות בכסף, וכי אין שום קשר בין כסף לבין מה שהוא באמת רוצה, הרי שלא היה האדם מפחד מכך שלא יהיה לו כסף. כל הפחדים כולם נובעים מכך שהאדם רחוק מהבנה ... הרי שהוא אינו מספיק טוב, והרי שהוא אינו טוב אמיתי. כך שכל החרדות והפחדים של האדם נובעים אך ורק מתוך הנחות יסוד כלשהן לגבי המציאות. האדם מניח שטוב פירושו X. האדם מניח שמציאות כלשהי אינה טובה. והרי שנוצר פחד וכולי. הפחד מהמוות הוא אחת הדוגמאות הטובות לכך. הרי כל אדם יודע שבסופו גופו ימות. ואם כך, מדוע האדם מפחד ככ מדבר שבכל מקרה יקרה?! הפתרון לפחד הוא חיפוש האמת. על האדם לחפש את האמת ולא להניח שום דבר שהוא אינו יודע אותו בוודאות. קח כל פחד, בדוק ממה הוא נובע. בדוק מהן הנחות ... טוב יותר או פחות מצורה אחרת. וזה עצמו נובע מהנחות יסוד לגבי מהו טוב ומהו רע. לגבי מה האדם באמת רוצה וכולי. קח את הנחות היסוד שעליהן מבוסס הפחד וחקור אותן לעומק. תשאל עליהן את כל השאלות האפשריות. אל ... כל הפחדים כולם ייעלמו. פירוק לגורמים של כל פחד, עד שמגיעים לגורם הראשון שממנו נובעים כל הפחדים, זאת ההגעה לאמת שתעלים את כל הפחדים כולם = טוב אמיתי.

... כפי שכבר ביארתי אלוהים הוא המהות של המציאות עצמה שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. האדם המקום והזמן, כולם מתהווים בכל רגע מחדש ממהותו של אלוהים / המציאות עצמה. האם קיים רע? האם קיימת ענישה? האם קיים גהנום? תשובה: תלוי את מי שואלים. אם שואלים את השקר ואת הדמיון אז אכן יש טוב ורע. אך אם שואלים את האמת, אז יש אך ורק טוב אמיתי תמיד. הסבר: הטוב והרע אפשריים רק כאשר קיימים שינויים בין מצבים שונים. אם ... היו טוב מול רע, אלא הייתה מהות אחת נצחית וקבועה תמיד. כפי שכבר ביארתי, כל השינויים שאותם חווה האדם, מתרחשים רק מנקודת מבטו של האדם עצמו שאינו רואה את המציאות מנקודת מבטה של המציאות. לדוגמה: כאשר אדם שחי בעולם ... ורע מסתכל על אדם אחר, הוא אינו מרגיש אני ביחס לאדם האחר. כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מתייחס לכל דבר אחר, הוא אינו מרגיש שהדבר האחר זה הוא עצמו ממש. לעומת זאת, כאשר המציאות מסתכלת על העולם, על כל דבר היא אומרת באופן שווה אני. זא מנקודת מבטה של המציאות אין שום דבר שהוא אינו הוא עצמה. מנקודת מבטה של המציאות המהות של כל האירועים / מקומות / זמנים, היא בכלל דבר אחד זהה לחלוטין. הדבר דומה לאדם שמצייר ציור. מנקודת מבטם של הדמויות שבתוך הציור, ... אחד לציור אחר, כי זהו רק ציור. הדבר דומה גם לאדם שחולם חלום. כאשר האדם חולם חלום האני שלו מתפצל לשני חלקים. יש את החלק הער שחושב את החלום מחוץ לחלום ויש את החלק הישן שנמצא בתוך החלום. האני ... בתוך החלום. מנקודת מבטו של האני שנמצא בתוך החלום, יכולים לקרות לו דברים רעים נגד רצונו, והוא יכול אפילו למות... אך מנקודת מבט חיצונית לחלום, דהיינו, נקודת מבטה של האמת, מנקודת מבט כזו אין בכלל שום הבדל מהותי בין אותו אחד שנמצא בתוך החלום ואומר אני לבין כל שאר הדברים שנמצאים בתוך החלום / מחשבה. מנקודת מבט של האמת, כל הדברים שנמצאים בתוך החלום הם מהות אחת וישות אחת ממש. כאשר בתוך החלום מישהו עושה משהו נגד רצונו ... עצמו ממש רוצה את כל מה שקורה לו בתוך החלום, הרי שלא היה שייך אצלו רע כלל. ולכן מצד האמת, אין דבר כזה צדיק ורע לו רשע וטוב לו. מצד האמת, צדיק טוב לו ורשע רע לו. מצד האמת צדיק הוא זה שטוב לו כרגע בהווה - רשע הוא זה שרע לו כרגע בהווה. כמובן שלא מדובר כאן ... יותר צדיק. מאחר שהוא מחובר יותר לבורא / למציאות / לאני האמיתי שלו שהוא זה שיוצר את העולם כולו... לעומת זאת, רשע רע לו. משום שהוא נמצא במאבק תמידי עם עצמו... והוא אינו מבין שהוא בכלל נגד עצמו... וכל זה כמובן רק מנקודת מבטו, כי מנקודת מבטה של האמת שנמצאת מחוץ לחלום, הכל טוב תמיד. ולכן מידה כנגד מידה קיימת ברמה המדויקת להפליא. המציאות / אלוהים מדקדק עם כולם כחוט השערה. היינו כל אדם טוב לו או רע לו, בדיוק ממש כפי מעשיו. וכל התשלום כולו משולם במזומן ובזמן אמת ממש. ככל שהאדם יותר רואה את עצמו באחדות עם המציאות ומבין כי הכל זו ישות אחת, כך הוא צדיק ... מקבל את העולם הבא / גן העדן / התכלית הנצחית וכולי, במזומן ומיד. אך ככל שהאדם רחוק יותר מידיעת האמת, כך רע לו יותר וכך הוא מרגיש מיידית את הגהנום / הסבל / העונש ואת כל הייסורים כולם. מצד האמת גן עדן וגהנום הם אותו המקום ממש. גם גן העדן וגם הגהנום שניהם בסך הכל כינויים שונים לעולם הזה. גם עולם האמת ועולם השקר, הם בכלל אותו עולם ושניהם כינויים שונים לעולם הזה. וגם העולם הזה והעולם הבא, גם שניהם כינויים שונים לעולם הזה ממש. כאשר האדם מבין את האמת שהכל אחד והכל טוב, הרי שהוא מרגיש בגן עדן / עולם האמת / העולם הבא. אך כאשר האדם אינו יודע את האמת שהכל טוב, אז הוא מרגיש את עולם השקר / הגהנום / והעולם הזה... לסיכום: ידיעת האמת שהכל טוב, הופכת את האדם לצדיק שטוב לו באמת.

לכל שאלה תשובה - שאלות ותשובות - 20100829 האם יש לאדם ייעוד בחיים? אליעד כהן מתייחס לשאלה, האם יש לאדם ייעוד בחיים, ומסביר את המורכבות שלה. הוא פותח בכך שלפני ששואלים מה הייעוד, חייבים לשאול ... מזהים אירועים שיש להם ייעוד ואירועים שאין להם. לדוגמה, כשאדם אוכל כדי להיות שבע, ברור שיש לעניין הזה ייעוד. לעומת זאת, אם זורקים קוביות בשש - בש, המספר שיוצא הוא לכאורה חסר תכלית, כי אין סיבה הגיונית למה דווקא ... ייעוד, צריך לבדוק אם יש בכלל ייעוד לכל המציאות. כי אם לעולם אין ייעוד, בוודאי שגם לאדם אין ייעוד. לעומת זאת, אם לעולם עצמו יש ייעוד, אולי יש גם לאדם. כלומר, השאלה על ייעוד האדם תלויה בשאלה עמוקה יותר: ... או סיבה? האם בכלל יש ייעוד לעולם? אליעד מבהיר שכל ניסיון לקבוע ייעוד לקיום מגיע לפרדוקס. אם נגיד שהמציאות קיימת כדי לממש את הפוטנציאל שלה, נשאל מיד מה הייעוד של מימוש הפוטנציאל הזה. וכך אפשר להמשיך ולשאול בלי סוף, ... סיבה אפשר לשאול מה הסיבה שלה, אז למעשה אין שום סיבה אמיתית מוחלטת לקיום. האם אפשר שהמציאות לא תהיה קיימת? לדבריו, גם קיום המציאות אינו מחויב. עצם העובדה שאפשר לחשוב שהעולם לא יהיה קיים מוכיח שהוא אינו חייב להיות ... עומדים בפני שאלה קשה: מה קורה אחרי שמשיגים את הייעוד? הוא מדגים זאת עם אדם שהגיע לגן עדן אחרי המוות ושואל: מה התכלית שלי עכשיו? - או שאין תכלית בכלל, או שתמיד יש עוד תכלית חדשה. אם תמיד יש ... ליישם את הייעוד. איך מגיעים להבנה שאין הבדל בין יש ייעוד לאין ייעוד? אליעד מסביר שהבנה עמוקה תגלה לנו שבאמת אין הבדל בין יש ייעוד לבין אין ייעוד, כי שניהם מתאחדים. אדם אמור להגיע למצב שהוא לא מחפש ייעוד יותר, לא כי אין ייעוד, אלא כי הוא מבין שהייעוד האמיתי הוא לחוות את הייעוד בכל פעולה שעושה, כלומר, לחוות את השלמות בכל רגע. האם כדאי להקשיב לסימנים בחיים? אליעד מתייחס לאנשים שמאמינים שיש סימנים מהמציאות. הוא מסביר שישנה בעיה לוגית בהקשבה לסימנים, כי אם המציאות רוצה שתגיע למטרה מסוימת, למה היא צריכה לתת לך סימנים? או שתביא אותך ישירות לשם, או שכל סימן יכול להתפרש בדרכים מנוגדות. אליעד ... לכל דבר כסימן - גם לדברים הכי קטנים, כמו מחשבות או רגשות שעולים באופן אקראי. אם הוא יעשה זאת באמת, הוא יגיע בסוף להבנה שאין שום משמעות לשום דבר, ובכך יגלה את השלמות שבה כל דבר הוא המשמעות של עצמו. האם השלמות האמיתית היא לחיות בלי שאלות? אליעד מסביר שדווקא לא נכון לחשוב שהשלמות היא מצב ללא שאלות. השלמות האמיתית היא מצב שבו יש לאדם שאלות אינסופיות, אך בו - זמנית אין לו אף שאלה, כי הוא מסוגל ... וכל פעולה שלו הם הייעוד והמשמעות עצמה. זה אומר שלא צריך לחפש את המשמעות באירוע עתידי, אלא למצוא את השלמות והמשמעות בכל דבר שקורה כרגע. האם יש משמעות לחיים? איך למצוא ייעוד אמיתי? מה התכלית של המציאות? האם להקשיב לסימנים בחיים? איך להגיע לשלמות פנימית? האם באמת קיימת בחירה חופשית?

... הרגש האלוהי כי האדם, הוא גם רק מושלם כאלוהים ממש. ובכל רגע ורגע, יש בתוך האדם רגש מודחק של שלמות / אלוהים ממש. ולכן האדם, לעולם לא מאושר בשלמות. משום, שהוא רוצה להעצים ולגלות את הרגש של האלוהים שבו. והאדם לא מרוצה משום רגש שיש בעולם, מלבד הרגש ... האלוהים. וגם להפך, שכל רגש רע, הוא משום הסתרת הרגש של חוויית האלוהים. והנה, הרגש הזה של האלוהים ושל השלמות, שכבר נמצא בתוך האדם, הוא מוסתר ומודחק בתוך האדם. והסיבה שהאדם מדחיק את הרגש הזה של השלמות, היא משום שהאדם רוצה להרגיש גם רע! ומצד האחדות, הסיבה האמיתית לכך היא, שאין שום שאלה כלל. אבל מצד ... הרגשות, שגם היא תהיה מוסתרת. והאדם מפחד לבטא את הרגשות שלו כלפי עצמו. דהיינו, שהאדם מפחד לומר לעצמו את האמת, לגבי מה שהוא מרגיש. כי עבור מי שמודה שהוא רוצה שלמות, העולם הזה, הוא גיהנום של ממש, שבו תמיד חסר לאדם משהו. והאדם מפחד להודות, שתמיד חסר לו משהו, ושהוא ... שדים אכזריים, שמפחידים את האדם לא להתקרב אליהם. והם גורמים לאדם, לפחד להיות מודע אל הרגשות שלו. וככל שהאדם מתבונן, פנימה יותר אל תוכו, כך, מהיבט מסוים, הוא מפחד יותר לאבד את הטוב השקרי שלו, ומהיבט אחר, הוא כבר רוצה להתחבר אל הטוב האמיתי באמת. כי ברגע שהאדם מסתכל פנימה באמת, הוא רואה את האלוהים שהוא, והאני השקרי של האדם נעלם. והאני הזה מפחד למות, ולכן הוא מפחיד את האדם, שלא יסתכל פנימה. כי גם הנפרדות, רוצה לשרוד כנפרדות. ולכן היא מרחיקה את האדם מהאחדות. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, שאליה הוא כן יכול להתחבר בקלות, דהיינו, שהאדם משתדל להיות כמה שיותר אמיתי, במה שכן קל לו להיות אמיתי, ... ואמיץ, והוא מסתכל אל תוכו פנימה, דהיינו, אל תוך מהותו, ואל תוך השכל של עצמו. ואז הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, ואז מתגלה הרגש האלוהי, שהוא החוויה של השלמות. ובסיכומו של דבר, אסור לאדם להדחיק את הרגשות שלו, כי זה גורם לאדם, לא להרגיש את האלוהים שהוא ואת ... האדם לפקוח את עיניו, ולא לשקר לעצמו לגבי הרגשות שלו באשר הם, טובים או רעים. ועל האדם להודות על האמת, גם כאשר הוא מרגיש רע, ולא להדחיק את זה שהוא מרגיש גם קצת טוב, ולא לשקר לגבי כמה רע או טוב הוא מרגיש, ומה בדיוק הוא מרגיש, אלא להיות מדויק בשלמות, לגבי ההבנה שלו את מה שהוא מרגיש, ולמה באמת הוא מרגיש כך וכולי. ועל ידי זה, האדם מתחבר ומגלה את האמת ואת הרגש הפנימי ביותר שלו, שהוא הרגש של האלוהים שהוא.

... הכל לרעה, דרך הטוב להיטיב, רצון להרגיש טוב למה אלוהים ברא את העולם? אליעד כהן מסביר בהרצאתו מדוע אנשים מתמודדים עם השאלה: למה אלוהים ברא את העולם? ההסבר הנפוץ ביותר בקרב אנשים הוא שהעולם נברא מתוך כוח טוב, כלומר, שאלוהים טוב מטבעו ורצה להיטיב עם הברואים. לפי תפיסה זו, אלוהים היה לבד, והחליט מתוך טוב ליבו לברוא יצורים כדי לעשות להם טוב. אם אלוהים טוב, מדוע קיים רע בעולם? אליעד מציין שהשאלה הבעייתית ... טוב, למה הוא לא ברא עולם שבו רק טוב קיים? למה יש סבל, כאב ורוע? לפי ההסבר הנפוץ שאליעד מתייחס אליו, אלוהים כביכול הסתבך עם המצב הטכני שבו אי אפשר לברוא עולם שיש בו רק טוב, ולכן יצר מצב ... הזה בסופו של דבר נועד לטובה. לדוגמה, לפי ההסבר הזה, אדם סובל בחיים האלה, אך בסופו של דבר, אחרי מותו או בהמשך דרכו, הוא יבין שהסבל היה למעשה לטובתו. אליעד כהן מותח ביקורת על הרעיון הזה וטוען שהסיבה שהסבר זה פופולרי היא שהאדם רוצה להרגיש טוב. האדם מטבעו שואף להאמין שבסופו ... הפוכה, למשל שקיים כוח עליון שהוא רע ושהוא ברא את העולם כדי לעשות רע או כדי להתעלל באנשים, סתם מתוך שעמום או מתוך כוונה רעה. מדוע אנשים מעוותים את המציאות כדי להרגיש טוב? אליעד מסביר לעומק את מנגנון ההטעיה העצמית של האדם. הוא מדגיש כי אנשים אינם באמת מחפשים את האמת כפי שהיא, אלא הם מחפשים אמת שתהיה נעימה ונוחה להם. כלומר, הם רוצים להגיע למסקנה שהמציאות טובה, משום שהדבר מספק להם נחמה ותקווה. לפי אליעד, אדם המחפש את האמת באופן אמיתי צריך להיות מסוגל להתמודד עם האפשרות שהמציאות אינה טובה, ואולי היא אף רעה לחלוטין. הבעיה המרכזית שאליעד מדגיש היא שאם האדם מחפש את האמת מתוך אינטרס אישי להרגיש טוב, הוא למעשה אינו מחפש אמת אמיתית. הוא נותן כדוגמה אדם שאומר לעצמו אני מאוד רוצה שהמציאות תהיה טובה, או אני מחפש את האמת, אבל רק אם היא תגרום לי להרגיש טוב. במקרה כזה, האדם בעצם משקר לעצמו. האם החיים באמת טובים או רעים? אליעד טוען שבחינה אובייקטיבית של המציאות מעלה שהחיים האלה הם יותר רעים מטובים. הוא שואל, כמה טוב באמת יש בחיים האלה? הוא טוען שאם המטרה המקורית הייתה לעשות טוב לאנשים, הרי שהתוצאה בפועל לא משקפת זאת. רוב ... לברוא עולם מושלם לחלוטין, ולכן ההסבר של הכל לטובה נתפס בעיני אליעד כהתחמקות מהמציאות. מהי הדרך הנכונה לחפש את האמת? אליעד מסכם את הרעיון המרכזי של ההרצאה ואומר שהדרך הנכונה לחפש את האמת היא לחפש אותה ללא תנאי, ללא דרישה שהיא תהיה טובה או רעה. חיפוש אמת אמיתי פירושו להיות מוכן לכל אפשרות - גם לאפשרות שהמציאות היא לא טובה ואפילו רעה לחלוטין. רק כך האדם באמת מחפש אמת ולא רק נחמה פסיכולוגית. הוא מדגיש שהכנות הפנימית הזאת קריטית. אדם חייב להודות בפני עצמו שלפעמים הסיבות שהוא מוצא לעולם הן רק מנגנוני הגנה של הרצון להרגיש טוב. כאשר אדם מכיר במנגנון הזה, הוא מסוגל לגלות אמת עמוקה יותר על המציאות, מעבר להטעיות העצמיות שלו. למה אלוהים ברא את העולם? האם הכל לטובה או הכל לרעה? למה אנשים מעוותים את המציאות? האם אלוהים טוב ומטיב? איך לחפש את האמת? האם יש רע הכרחי בעולם? האם המציאות באמת טובה?

... האם אדם יכול לגרום לעצמו לחלות, והאם החשיבה שלו היא הגורם לכך? אליעד כהן מסביר את הנושא לעומק, תוך מתן דוגמאות מפורטות. ראשית, הוא מחדד את השאלה בעזרת דוגמה פשוטה: אם אדם מכניס את היד שלו לאש, האם הוא גורם לעצמו למחלה או לכאב? התשובה ברורה - כן, כי הוא פעל באופן ישיר. אך השאלה האמיתית מתייחסת למצבים עקיפים יותר, כמו מחלות פסיכוסומטיות, מצבים שבהם המחשבות או הרגשות משפיעים על הגוף בצורה לא ישירה. האם חשיבה שלילית יכולה לגרום לחולי באופן ישיר? אליעד מסביר שאין באמת קסם מיסטי שבו החשיבה לבדה יכולה לגרום למחלה באופן ישיר. בסופו של דבר, הגוף הוא חומר, וחולי הוא תהליך ... לשבת בתנוחה לא נכונה או להזניח את עצמו, מה שיוביל למחלה. האם התנהגויות לא מודעות יכולות לגרום למחלות? אליעד מתייחס לעומק לסוגיה זו, ומדגים כי אדם יכול להיות מתוח או בלחץ מבלי לשים לב. כתוצאה מכך הוא עשוי לשבת בצורה עקומה, לנשום מהר מדי או לשנות את התנהגותו ... יכול להוביל בסופו של דבר לחולי פיזיולוגי, כמו כאבים או מחלות אחרות. הוא מדגיש שוב שאין זו החשיבה עצמה שגורמת למחלה, אלא ההשפעה שלה על התנהגות הגוף, שהיא למעשה פעולה פיזית לכל דבר. האם יש קשר בין אמונה אישית להופעת מחלות? אליעד מתייחס לדוגמה של אדם המאמין שמגיע לו לסבול בגלל אמונה כלשהי. כאשר אדם מאמין ברעיון כזה, גופו מתכווץ או מתנהג אחרת, ומשם יכול להיווצר חולי. אך הוא שוב מבהיר שהקשר בין החשיבה למחלה הוא בתהליך הפיזיקלי שנוצר בעקבות המחשבה, ... במחשבה עצמה. האם האדם שולט במחלות שנוצרות בגופו? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם בן מאה שיקפוץ מגג וימות. האדם ימות לא בגלל הרצון שלו למות, אלא בגלל התהליך הפיזיקלי של נפילה. באותה מידה, אדם שחולה במחלה קשה כמו סרטן, לא חולה בגלל רצונו או ... השליליות, אלא בעקבות תהליכים פיזיולוגיים שייתכן שהתפתחו לאורך זמן. הוא מבהיר כי לעיתים סרטן יכול להתפתח בשל לחץ נפשי מתמשך, שגורם לשינויים פיזיולוגיים, כמו שינויים בזרימת הדם. אבל שוב, זו פעולה פיזיולוגית של הגוף, והמחשבה רק מהווה טריגר עקיף לכך. האם באמת אפשר למנוע מחלות באמצעות חשיבה חיובית? אליעד טוען שגם אם אדם יחיה אורח חיים מושלם ויהיה שמח כל הזמן, הוא לא יימנע מכל המחלות. קיימות מחלות מולדות ואחרות שהן בלתי נמנעות, לא משנה מה תהיה החשיבה שלך. בסופו של דבר, הוא טוען שגם אם תהיה הכי שמח ובריא שיש, המוות הוא בלתי נמנע. האם חשוב יותר להיות בריא נפשית או בריא פיזית? אליעד מעביר מסר עמוק יותר, שלפיו עדיף ... להיות מאושר למרות המחלה, אז החולי פחות משמעותי עבורו. אליעד מוסיף כי רצוי לשמור על בריאות פיזית, אבל לא מתוך אובססיה, מכיוון שגם כך המוות בלתי נמנע. לדבריו, אין טעם לוותר על הנאה מהחיים בגלל הפחד ממחלות, מכיוון שבסופו של דבר המטרה החשובה יותר ... למצבו הגופני של האדם. אז מה חשוב יותר - הבריאות הפיזית או הנפשית? אליעד מדגיש שהבריאות הנפשית היא החשובה באמת, כי בסופו של דבר האדם תמיד יהיה נתון למחלות ולמוות. לכן, מה שחשוב הוא לא לברוח מהכעס כדי לא לחלות פיזית, אלא כדי לא לחוות סבל נפשי. אם אתה כועס ומאוכזב, הסבל הנפשי הוא מה שמטריד באמת. הבריאות הפיזית, גם אם תישמר היטב, עדיין תהיה מוגבלת על ידי טבע הגוף. בסופו של דבר אליעד מסכם כי ... נפשית, כיוון שזו הבריאות החשובה ביותר, ודווקא היא שקובעת את איכות החיים האמיתית. מהי מחלה פסיכוסומטית? האם חשיבה שלילית גורמת למחלה? כיצד משפיע לחץ נפשי על הבריאות? מה חשוב יותר בריאות פיזית או נפשית? האם אפשר לשלוט על מחלות? ...

... אחת השאלות החשובות שעולות בתחום השכנוע והתקשורת בין אנשים היא: איך אפשר להעביר ביקורת בצורה כזו שהאדם ששומע אותה באמת יקשיב ויקבל אותה, ולא יתנגד או ידחה אותה? אליעד כהן מציג גישה מעמיקה לסוגיה זו ומפרק אותה למרכיבים בסיסיים ... למצב טוב יותר מהמצב הנוכחי. כלומר, אנשים זזים או משתנים רק כשהם חווים מצב של יותר טוב במקום אחר לעומת המצב הנוכחי. לכן, השאלה האמיתית היא כיצד לגרום לאדם להרגיש באופן ברור וחד משמעי שטוב לו יותר במקום החדש ... מרגיש דחף חזק לשינוי. ביקורת כזו אינה מעוררת בו מספיק מוטיבציה, וכך היא לא מביאה לשינוי הרצוי. איך קשורה דילמת הביקורת לשינוי הרגלים? הנושא של ביקורת מתקשר באופן ישיר לשינוי הרגלים עצמיים. למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא מבקר את עצמו (העישון שלי רע). אם ... אז איך בכל זאת אפשר לגרום למישהו להקשיב ולקבל ביקורת? אליעד מסביר שהגישה האפקטיבית ביותר תהיה לשלב בין שני העולמות: מצד אחד, להבהיר לאדם שיש סיבה אמיתית וברורה לשינוי (להראות באופן חד משמעי כמה טוב לו במקום החדש). מצד ... אך ברור מדוע המצב הנוכחי רע ואינו כדאי. כך, האדם ישתכנע שכדאי לו לעבור אל המצב החדש, בלי שיחוש מותקף ויתגונן. מדוע אין נוסחה אחת שעובדת תמיד בהעברת ביקורת? אליעד מבהיר שהמציאות מורכבת ואין שום מהלך או נוסחה שתפעל ... יותר, לשכנע אנשים בצורה יעילה יותר, וליצור מוטיבציה אמיתית לשינוי. אם מבינים לעומק את המנגנון הזה, ניתן לפתח דרכים מתוחכמות להעברת ביקורת בצורה שמייצרת שיתוף פעולה ולא התנגדות. איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב ... לכאורה, זה אמור להניע את האדם לפעול, כי הוא שומע שהוא לא בסדר במאה אחוז וחייב לשנות את התנהגותו. לעומת זאת, ביקורת אפשרית עשויה להישמע עדינה מדי, ולא ליצור דחף אמיתי לשינוי. איזה פרדוקס נוצר כשמשתמשים בביקורת מחויבת? מצד אחד, אם אדם באמת יאמין לך שהוא גרוע כפי שאתה מתאר, הוא ירגיש לחץ או תחושת רע חזקה, מה שעלול לכאורה לדחוף אותו לשנות את דרכיו. אבל בו - זמנית, ... עלולה להוביל אותו להתגונן או להתכחש אליה, וכך בפועל הוא לא ישנה את מעשיו. מדוע ביקורת אפשרית לא תמיד גורמת לשינוי? כשביקורת נאמרת כאפשרות בלבד, היא רכה ולא מחייבת. מצד אחד, זה נוח למי ששומע את הביקורת כי הוא אינו מרגיש מותקף ישירות. מצד שני, הוא יכול בקלות לדחות את הצורך בשינוי ולומר לעצמו שזה רק אפשרות או אולי זה לא באמת כזה חשוב. כך הוא לא מרגיש רע חזק שישכנע אותו לפעול, אבל גם לא מרגיש צורך דחוף לשנות. איך ... בסדר. אם הביקורת תהיה חזקה מדי, הוא ירגיש רע גדול ויתכחש למחשבה שהוא לא בסדר, הוא ישכנע את עצמו שמותר לו לעשן. אם הביקורת תהיה חלשה מדי, הוא לא ירגיש מספיק רע כדי להניע את עצמו לשנות את ההרגל. ... פרדוקס: מצד אחד צריך להכיר בזה שהמעשה רע, אבל לא בצורה כל כך קיצונית שתגרום להתנגדות ולהצדקות הפוכות. האם קיימת תשובה מוחלטת לשאלה איך להעביר למישהו ביקורת כך שישנה את מעשיו? התשובה היא שאין נוסחה מוחלטת. אין דרך ודאית ... המצפה לו. מדוע אין נוסחה אוניברסלית שעובדת תמיד? הטקסט מסביר שהמציאות מורכבת, והפרדוקס נעוץ בכך שכל צעד, מהלך, או רמת עוצמה של ביקורת, יכול להביא לתוצאה מנוגדת. מצד אחד, האדם צריך להבין שזה מחויב בשבילו לשפר את מצבו. מצד ... לעורר בו התנגדות שתמנע ממנו להסכים עם הביקורת. אין דרך אחת מוחלטת שמובילה בהכרח לתוצאה הרצויה. איך הרעיון הזה מתקשר ליישומים יומיומיים? בסופו של דבר, כל הנושא הזה הוא דוגמה לשימוש בתובנות של מחויב ואפשרי בחיי היומיום. השילוב הזה ... למה שהוא יקשיב לך. אז לכאורה אתה צריך להעביר עליו ביקורת בצורה מחויבת, אלא מה למה זה לא עובד באמת אז למה זה לא עובד הנה לכאורה יש לו את המנגנון, אם תגיד לו שמחויב במציאות שהוא ישנה את ... את דרכיו. אז למה זה לא עובד? למה זה לא עובד אני אסביר. אז קודם כל ככה אם הוא באמת היה מאמין לך שמה שהוא עושה מחויב במציאות שזה רע זה היה עובד, אלא מה כשאתה אומר לו מחויב ... לגמרי אז זה מלחיץ אותך, אתה אומר מה אני כל כך לא בסדר? לא נכון אני בסדר שאני מעשן, מותר לי לעשן, וכל פעם שתרצה להפסיק לעשן אתה תגיד רגע אני כל כך גרוע שאני מעשן? לא אני רוצה ... אבל את הפרדוקס? ש: כן. אליעד: מה הבנת? ש: כי אם את הביקורת מעבירים בצורה אפשרית אז זה לא מתוך מחויבות אז הוא לא יעשה את זה, יהיה סיכוי שהוא לא ישנה. אם הביקורת תהיה ביקורת מחויבת אז יכול ... הפוך. ש: במצבים מסוימים. אליעד: בכל מצב, בכל מצב בעולם, נגיד אתה במדבר, אני אקצין, אתה במדבר ומישהו עומד למות מצמא ואתה אומר הנה מים יכול להיות שדווקא בגלל שאמרת לו הנה מים הוא לא ישתה את המים, הוא יגיד אה אתה חושב שתגיד לי איפה המים, שאני לא יודע? לא שותה את המים, מוכן למות. יכול להיות שאם לא היית אומר לו איפה המים אז הוא אז הוא היה רואה את המים ושותה. מה ...

שמירת מצוות, האם התורה אמת? האם לשמור מצוות? ההימור של פסקל, חיי נצח, גיהנום וגן עדן, שכר נצחי, עונש נצחי, האם יש אלוהים? חזרה ... אתה לא בטוח שאלוהים קיים, עדיף להמר שכן ולשמור מצוות בגלל הפוטנציאל הגדול של גן עדן וחיי נצח. האם באמת יש רק שתי אפשרויות לגבי קיום אלוהים? אליעד מסביר כי החשיבה שגורסת שיש רק שתי אפשרויות - או שיש ... או שאין - היא חשיבה מוטעית, מכיוון שיש אפשרויות רבות נוספות. לדוגמה, ייתכן שאלוהים קיים, אך אינו טוב כפי שמתארת התורה, או שאלוהים טוב אבל רוצה לבדוק מי ייכנע למבחן וישמור מצוות בלי להבין את מטרתו האמיתית, או אפילו שאלוהים הוא רע ומתעתע בבני האדם כדי להעניש אותם לאחר שישמרו מצוות. כל אחת מהאפשרויות האלה משבשת את ההיגיון של ההימור של פסקל, ... באפשרות של טוב נצחי או כלום, אלא גם באפשרות של עונש נצחי. אליעד מדגים זאת עם דוגמאות נוספות: הוא מתאר מצב שבו יש קופסה עם פתק שאומר או שקיבלת מיליארד דולר או שקיבלת מינוס מיליארד דולר ואתה חייב לשלם. ... מסביר שלמעשה לא ניתן להוכיח בוודאות מוחלטת שאכן הייתה התגלות של אלוהים במעמד הר סיני. אפילו אם עכשיו הייתה מתרחשת התגלות אלוהית מול כל האנושות, לא ניתן להוכיח בוודאות שמדובר באלוהים ולא בדמות אחרת, כמו חייזר, שטן או ישות אחרת שמתחזה לאלוהים. עצם קיומן של תופעות על - טבעיות או ניסים אינו מוכיח שמדובר באלוהים האמיתי שמתואר בתורה. לכן, עצם ההוכחה לכאורה של התורה היא בעייתית. בנוסף, אליעד טוען שגם אם התורה עצמה נכונה, אין זה ... נצחי מבחינה לוגית הוא מצב בעייתי. בנוסף, הרעיון של עונש נצחי נראה גם הוא לא הגיוני, כי אם אלוהים באמת כל - יכול וטוב, למה הוא ייצור מערכת שבה יש צורך להעניש בכלל? האם אפשר להבין את האינטרס של אלוהים במצוות? עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שאין באמת דרך להבין את האינטרס של אלוהים במתן המצוות או בשכר ובעונש. כשאדם מבטיח לך משהו, חשוב להבין את האינטרס שלו. אבל במקרה של אלוהים, האינטרס אינו ... הן מגבילות את חייו. לכן, עצם העובדה שיש אינטרס אינה מוכיחה מי צודק ומי טועה. מה שחשוב זה מה האמת, ולא מה נוח לך להאמין. האם שמירת מצוות מבטיחה באמת חיים טובים יותר? אליעד מציין שלא בהכרח מי ששומר מצוות חי חיים טובים יותר בעולם הזה. יש אנשים שמקיימים ... לפחות לא בעולם הזה. לבסוף, אליעד מבהיר שכל הרעיונות האלה צריכים להיות מובנים לעומק, כי כל אחד צריך להבין באמת מה הוא בוחר לעשות עם חייו, בלי לפחד מאיומים של גיהנום או להתפתות להבטחות של גן עדן. האם אלוהים באמת קיים? האם יש הוכחה לתורה מהשמיים? האם משתלם לשמור מצוות? מהו ההימור של פסקל? האם יש גן עדן וגיהנום? האם אלוהים הוא טוב? האם יש חיים אחרי המוות?

... לעשות? התמודדות עם מצבי לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם במערבולת, לברוח משריפה איך לדעת מתי להילחם ומתי להיכנע? בהרצאה זו אליעד כהן מציג את הדילמה כיצד על האדם להתנהג במצבי לחץ, סכנה או חירום: האם לפעול מיד ולהילחם, או להיכנע, לעצור ולחכות. לאורך ההסבר אליעד משתמש במגוון דוגמאות מוחשיות כדי להמחיש מתי וכיצד לבחור בפעולה הנכונה בכל מצב נתון, תוך שהוא מבהיר שהבחירה תלויה בהבנת הסיטואציה, בהכרת המציאות ובהבנה של מה שהאדם באמת רוצה להשיג. לברוח או לזרום במצבי סכנה - מה ההבדל ביניהם? אליעד מתחיל בשאלה נפוצה: מה עלינו לעשות במצב של סכנה מיידית? הוא מדגים זאת באמצעות שתי סיטואציות מרכזיות - מערבולת בים ושריפה: במצב של מערבולת בים, העצה היא לא להילחם בזרם החזק שמושך פנימה, כי מאבק זה מתיש ועלול להביא לטביעה. עדיף דווקא לזרום עם המערבולת, להיכנע לזמן קצר ולהשתמש בכוח המערבולת עצמה כדי לצאת בנקודה אחרת, רגועה יותר. לעומת זאת, במצב של שריפה ההמלצה היא בדיוק ההפך: לברוח מייד, ללא היסוס, להילחם בדחף לקפוא במקום ולפעול בצורה אקטיבית ככל האפשר כדי להציל את עצמך. לכאורה, יש כאן סתירה, ואליעד מתייחס לכך לעומק, ומסביר שזו לא באמת סתירה - שתי הפעולות הן למעשה אותו הדבר, אם מסתכלים עליהן מזווית אחרת. מה המשמעות של לפעול ולא לפעול ... אליעד מסביר נקודה חשובה ומרכזית: גם כאשר האדם בוחר לא לפעול, הוא בעצם מבצע פעולה - פעולה של בחירה בהמתנה או בחירה בכניעה זמנית. לכן, ההבדל בין לפעול לבין לא לפעול אינו קיים באמת, כי כל אי פעולה היא בעצם פעולה מסוג אחר. לדוגמה, כאשר האדם נסחף במערבולת והוא בוחר לא להילחם, הבחירה ... אליעד מסביר שהשאלה אם לפעול מיד או לעצור ולחשוב תלויה במטרת האדם: המטרה הבסיסית של כל אדם היא להימנע מתחושת רע ולהשיג מצב טוב יותר. לכן האדם צריך תמיד לשאול את עצמו: מה יגרום לי להרגיש טוב יותר בטווח ... שלא תמיד האינסטינקט הוא נכון. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור על אדם שנפל לתוך בור עם חברים (חיות שונות, כדוגמת צבי ותנין), ודווקא מתוך הרצון להיחלץ מהר מהסיטואציה, הוא נאבק ונאבק ובכך מקשה על עצמו. במקום להיאבק, היה עדיף לעצור, לחשוב ולנצל את החברים האחרים כדי לטפס עליהם ולהשתחרר. האם זה שכל או רגש שמנחה את ההחלטה? אליעד מסביר שאין באמת סתירה בין שכל לבין רגש או אינסטינקט, אלא שכל החלטה שנעשית באה לשרת את הרצונות והאינטרסים של האדם. הוא מדגים זאת עם סיפור אישי של אדם שראה גל גדול מתקרב אליו ואל בנו בן השלוש. האינסטינקט שלו היה לחבק את בנו, לצלול למטה ולחכות שהגל יעבור. זאת דוגמה של אינסטינקט המכוון על ידי רצון בסיסי מאוד להגן על בנו, והוא גם אינסטינקט חכם משום שהוא מתאים למציאות. מה לעשות כשאין לנו ידע מוקדם במצב חירום? אליעד מסביר שכאשר אין ידע מוקדם, האדם תמיד יפעל לפי ... עד הסוף או שעדיף לפעמים להיכנע לגמרי? אליעד מסביר שאם האדם בטוח במאה אחוז שאין לו אפשרות לנצח, אז באמת אין משמעות למאבק, אלא רק לשאלה מה יגרום לו להרגיש טוב יותר בשניות האחרונות שלו. הוא מדגים זאת עם דוגמת האנשים שקפצו ממגדלי התאומים בזמן השריפה: הבחירה שלהם הייתה בין שתי דרכים למות, והשאלה היחידה הייתה מה פחות כואב להם. אך כל עוד קיימת תקווה, אפילו קלושה, עדיף לפעול בחכמה ולנסות למצוא מוצא או פתרון שיביא לתוצאה הרצויה - להישאר בחיים. איך משתמשים בתובנה הזאת בחיי היום יום? אליעד מסיים בכך שהיכולת להחליט נכון במצבים קיצוניים מתחזקת כאשר האדם מתאמן בחשיבה נכונה ביום יום. ככל שאדם לומד, מנתח ומבין מצבים שונים בצורה עמוקה, הסיכוי שלו להחליט נכון במצבי חירום ... בחשיבה והבנה נכונה של מצבים פשוטים מכין את האדם להתמודד טוב יותר עם מצבים מורכבים וקשים בעתיד. איך לדעת מתי להילחם ומתי להיכנע? מה לעשות במצב סכנה? האם לפעול או להמתין במצב לחץ? למה לפעמים צריך להיכנע? מה ההבדל בין פעולה לאי פעולה? איך לשפר החלטות במצבי חירום? מה לעשות ...