האם אני מאושר? מורה רוחני מאושר, איך לזהות מישהו מאושר? איך לדעת שמישהו מאושר? אושר של תינוק, מורה רוחני מת מאושר, דומם מאושר, מורה רוחני מואר, להפסיק לרצות להיות מאושר, ללמוד ממישהו מאושר, אימון להיות מאושר איך ניתן לדעת ... לאותו מצב. אך השאלה הזו שואלת גם הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח. האם השאלה האם אתה מאושר באמת מספקת תשובה? השאלה האם אתה מאושר? היא שאלה בעייתית, משום שהיא תלויה בהגדרה אישית של אושר. כל אחד מגדיר את האושר בצורה שונה - עבור אחד זהו מצב של הנאה מתמדת, עבור אחר זהו היעדר סבל או קבלה מוחלטת של המציאות. כך, כל תשובה לשאלה זו עשויה להיות סובייקטיבית ולתלוי ... הוא חייב להחוות את האושר כדי להכיר בו? יתכן שכשאדם עונה כן לשאלה אם הוא מאושר, הוא עושה זאת מתוך מטרה לספק את הציפיות של השואל, גם אם התשובה לא באמת משקפת את המציאות הפנימית שלו. במקרים אחרים, אדם עשוי לשדר שהוא מאושר מתוך אמונה פנימית, אך למעשה הוא לא חווה אושר באופן מוחלט. האם האושר יכול להיות מוחלט? האם אפשר באמת להיות מאושר בצורה מוחלטת כל הזמן? ככל שאדם מתאר את תחושת האושר שלו, הוא למעשה מודע גם לאי - האושר שבו - אם לא היה עובר חוויה של ... שהיא. איך להגיע לאושר אמיתי? האם ניתן להיות מאושר כל הזמן? מהי ההגדרה של אושר? איך לדעת אם אני באמת מאושר? למה אנחנו מחפשים להיות מאושרים? איך בן אדם מאושר עונה לשאלה האם הוא מאושר? כאשר אנחנו רוצים ללמוד ... כאשר אדם רוצה ללמוד איך להיות מאושר, הוא בדרך כלל יחפש מישהו שנראה לו מאושר ושואל אותו האם הוא באמת מאושר. למה השאלה האם אתה מאושר היא בעייתית? השאלה עצמה בעייתית משתי סיבות עיקריות: הגדרה של אושר: כל אדם מגדיר אושר בצורה שונה. האם אושר הוא מצב של הנאה מתמדת? האם הוא היעדר סבל? האם הוא קבלה מוחלטת של המציאות? כל הגדרה תשפיע על התשובה. מדידה של אושר: גם אם נקבל הגדרה מסוימת של אושר, כיצד ניתן למדוד אם מישהו באמת מאושר? נניח שמישהו עונה כן, אני מאושר - האם יש דרך לבדוק זאת? אושר הוא חוויה פנימית, ואין לנו גישה ישירה לחוויות הפנימיות של אחרים. האם אדם מאושר חייב לומר שהוא מאושר? רבים מצפים שאדם שמתיימר ללמד אושר יענה כן לשאלה האם אתה מאושר?, אחרת, כיצד יוכל ללמד אושר אם הוא עצמו לא מאושר? אך ייתכן שהתשובה הזו לא באמת משקפת את האמת. ייתכן שאדם יגיד כן כדי לספק את הציפיות של השואל, או שהוא עצמו מאמין שהוא מאושר אך בעצם אינו ... שאלת האושר היא מורכבת ואינה ניתנת למדידה פשוטה. כאשר מישהו אומר שהוא מאושר, זה לא בהכרח אומר שהוא מאושר באמת, משום שאם הוא עדיין מודע לאושרו, סימן שהוא גם חווה חוסר אושר. במקום לשאול אם אחרים מאושרים, עדיף שכל ... האושר. איך להגיע לאושר אמיתי? האם ניתן להיות מאושר כל הזמן? מהי ההגדרה של אושר? איך לדעת אם אני באמת מאושר? למה אנחנו מחפשים להיות מאושרים?

התמכרות לפנטזיה, מה יותר עוצמתי? דמיון או מציאות, פנטזיה או מציאות, הדמיון יותר טוב מאשר המציאות, המציאות יותר טובה מאשר הדמיון, התאהבות דמיונית, פחד ... היא ממשית. אליעד כהן מסביר בהרצאה זאת את הסיבות השונות לכך, ואת היתרונות והחסרונות של החיים בתוך פנטזיה ודמיון לעומת המציאות עצמה. מה גורם לאנשים להעדיף דמיון ופנטזיה למרות חוסר הממשות שלהם? אליעד כהן מציג בתחילה דוגמאות רבות, המראות שלכאורה המציאות תמיד עדיפה על הדמיון, למשל: אדם שמתכנן ארוחה אמור ליהנות יותר מהארוחה עצמה מאשר מתכנון הארוחה, כי הארוחה ממשית, והתכנון הוא דמיוני. אדם שמדמיין שהוא עשיר אמור ליהנות פחות מאדם שבאמת עשיר, כי העושר במציאות הוא הרבה יותר ממשי ומשמעותי מהעושר שבדמיון. באותו אופן, אדם שמדמיין הצלחה עם בחורה ייהנה פחות ממי שבאמת הצליח עם הבחורה במציאות, כי המציאות נותנת לו סיפוק ממשי. עם זאת, אליעד מסביר מדוע בפועל אנשים נהנים לפעמים ... לאדם לדמיין כל דבר שהוא רוצה, בלי הגבלות ובלי חסרונות ממשיים. למשל, אדם יכול לדמיין שהוא יוצא עם בחורה מסוימת, ושהקשר איתה הוא מושלם. הוא ידמיין רק את הטוב שיש בקשר ויתעלם לחלוטין מהחסרונות. במציאות, לעומת זאת, אם הוא יהיה עם אותה בחורה, הוא יגלה מהר מאוד שהמציאות כוללת גם חסרונות, בעיות, וכאבים. כך לדוגמה, אדם שמתגעגע לאקסית שלו מתגעגע כי הוא זוכר ומדמיין רק את הדברים הטובים שהיו בקשר, והוא שוכח את הרגעים הרעים. אם אותה בחורה הייתה ... עד שהוא יחוש סבל וחרדה גדולים הרבה יותר מאשר אם הכלב היה נושך אותו במציאות עצמה. באותה דרך, פחד מהמוות יכול להיות קשה יותר מהמוות עצמו, כי בדמיון אדם יכול לחשוב על סיטואציות קיצוניות מאוד ולחוות פחד עצום ומוגזם ביחס למציאות. האם הדמיון תמיד יותר חלש מהמציאות, או שיש לו יתרון ייחודי? אליעד מציין שהמציאות תמיד תהיה יותר ממשית ועוצמתית מאשר הדמיון, כי הממשות שלה חזקה יותר. להיות בריא במציאות תמיד טוב יותר מאשר לדמיין שאתה בריא, בדיוק כפי ... מוחלטת. כך למשל, אפשר לדמיין חיים מושלמים ולחוות הנאה ואושר דמיוניים, ואפשר לדמיין אסון ולחוות סבל וחרדה דמיוניים בצורה מוגזמת וקשה. החופש המוחלט של הדמיון, העובדה שהוא לא כפוף למגבלות המציאות, הוא זה שמעניק לו כוח ייחודי שהמציאות לא ... הגבלה יוצרת לפעמים התמכרות לפנטזיה. הוא נותן דוגמה להתמכרות לסרטי סקס, שיכולה לנבוע מכך שבסרטים אפשר לחוות מציאות דמיונית מושלמת, שאין בה את כל הבעיות והחסרונות הקיימים בקשר אמיתי עם בן או בת זוג. אנשים מתמכרים לפנטזיות כי הפנטזיה מאפשרת להם לברוח מהמציאות, שהיא תמיד מורכבת מחסרונות ומקשיים, לעולם דמיוני שבו הכל טוב. אליעד מסביר ... להפסיק להתמכר לפנטזיה? האם הדמיון יכול להיות מסוכן? מה גורם להתמכרות לפנטזיה? למה הגעגוע דמיוני ולא ממשי? למה הפחד מהמוות קשה מהמוות עצמו? למה הפנטזיה יותר טובה מאשר המציאות? למה הדמיון יותר רע מאשר המציאות? למה הדמיון יותר טוב מאשר המציאות? ...

קורונה ואמונות תפלות, קורונה והתנהגות לא הגיונית, למה אנשים מתנהגים בצורה לא הגיונית בגלל הקורונה? פחד ואמונות תפלות, איך נוצרת אמונה תפלה בגלל הקורונה? למה אנשים מאמינים באמונות תפלות? ... תפלות? למה אנשים פועלים בצורה לא הגיונית בזמן קורונה? אנשים רבים מגיבים באופן לא הגיוני למשבר הקורונה, וההתנהגות הזו מתבטאת בביצוע פעולות שנובעות מפאניקה, כמו למשל רכישה מיותרת של מוצרי מזון ואגירתם ללא צורך אמיתי. למשל, אליעד כהן מסביר כי למרות החששות, המדינה לא באמת תגרום לאזרחיה למות מרעב, ולכן אין היגיון באגירה חסרת פרופורציה של מזון. פעולה כזו נעשית לא מתוך מחשבה רציונלית, אלא מתוך ניסיון להרגיש ביטחון ושליטה על מצב שאין עליו שליטה מלאה. מה גורם לאנשים לבצע פעולות לא הגיוניות במצבי לחץ? לפי אליעד כהן, אנשים שנמצאים במצב של לחץ או חרדה כמו בזמן התפרצות הקורונה, מתמודדים למעשה עם שתי בעיות מרכזיות: הבעיה הראשונה: הגורם הישיר ללחץ, כמו החשש להידבק בקורונה, לאבד עבודה או לאבד את ... אדם מפחד מהאפשרות להידבק בקורונה, הוא יכול לנקוט באמצעים הגיוניים כדי להקטין את הסיכון, כמו שטיפת ידיים או הימנעות ממקומות צפופים. אבל כשהאדם מבין שהוא לא יכול לפתור את הבעיה במאה אחוז, מתעוררת הבעיה השנייה - התחושה הרעה שמלווה את הפחד, ואז הוא מתחיל לבצע פעולות לא הגיוניות, במטרה להרגיש שהוא עושה משהו שמסייע לו, למרות שאין לכך באמת בסיס רציונלי. איך אמונות תפלות קשורות לפחדים כמו הקורונה? אליעד כהן מסביר כי אמונות תפלות נוצרות כאשר יש לאדם ... צדיקים ועוד פעולות לא רציונליות, כדי לתת לעצמה תחושת שליטה ומענה מדומה לבעיה שאין לה פתרון מלא. כך בדיוק מתרחש גם בזמן הקורונה: אדם מרגיש פחד וחרדה, ומאחר והוא לא יכול לפתור את הבעיה הזו לחלוטין, הוא פונה לאמונות תפלות ולפעולות חסרות בסיס הגיוני, מתוך רצון להרגיש שהוא עושה משהו. כיצד פאניקה מובילה להתפתחות אמונות תפלות? פאניקה וחרדה ממצב כמו הקורונה מובילות אנשים לחפש פתרונות גם במקומות לא הגיוניים, מה שמביא להתפתחות אמונות תפלות. לדוגמה, אליעד כהן מסביר שאדם שלא מצליח לפתור את הבעיה של רעב ... שאין לה פתרון מלא. התנהגות זו נותנת להם תחושה של הקלה זמנית מהלחץ והחרדה, אף שהאמונה או הפעולה אינן באמת משנות את המציאות. מהי המסקנה האופרטיבית לפי אליעד כהן? המסקנה שאליעד כהן מציע היא להיות מודעים להתנהגות שלנו בזמן ... אם אדם רוחץ את ידיו עשרות פעמים ביום בגלל החשש מהקורונה, עליו לשאול את עצמו בכנות אם הפעולה הזאת באמת עוזרת או שמא הוא רק עושה זאת מתוך מצוקה פנימית ותחושת חוסר - אונים. הוא מדגיש שחשוב להימנע מלנקוט בפעולות לא הגיוניות כדי לפתור בעיות שאין להן ...

ערבים וחרדים עליך ישראל, מורשת ישראל, המורשת היהודית - מה השקר? ומה ללמוד מכך?

... = חוסר ידיעה. אם היה האדם יודע הכל ומבין הכל, לא היה לו שום פחד. מבין הכל = מבין בשלמות מדוע הדברים כפי שהם. ומה טוב בדברים כפי שהם. פחד = הנחות יסוד = אמונות טפלות = ידיעות שאינן וודאיות. אמת = ביטחון. שקר = פחד. כל הפחדים של האדם נובעים מחוסר הבנה שלמה את המציאות. פחד = חוסר הסכמה ... את המציאות, היה מסכים איתה והיה חווה אותה כמשהו טוב. חוסר הסכמה = נובע מחוסר הבנה. האדם אינו מבין בשלמות את המציאות, ולכן נדמה לו שהמציאות הייתה יכולה להיות טובה יותר אילו היא הייתה אחרת כפי רצונו. חוסר הבנה = ריחוק מהאמת = חוסר ידיעה. הבנה אמיתית של המציאות = אמת = ידיעה שלמה = אחדות של רצונו של האדם עם המציאות = חוסר פחד = ביטחון. כדי לסלק את כל הפחדים על האדם לחפש את האמת. הפחד נוצר בעקבות הנחות יסוד. אין פחד שאינו מבוסס על הנחות יסוד. לדוגמה הפחד מהמוות מבוסס על הנחת יסוד שאומרת שהמוות פחות טוב מהחיים. אילו היה יודע בוודאות כי המוות אינו שונה מהחיים, הרי שלא היה מפחד מהמוות. פחד ממוות דומה לאדם שנמצא בתוך חלום שמפחד למות. אילו היה יודע האדם שהוא נמצא בתוך חלום / מחשבה של המציאות, ואם התודעה שלו תעלם, הוא בסך הכל יתעורר ויחזור למהות הנצחית שלו שהיא המציאות, הרי שהוא לא היה מפחד. הפחד מכך שלא יהיה לאדם כסף, נובע מתוך הנחת יסוד שאומרת שאם לא יהיה לאדם כסף מצבו הרגשי יהיה פחות טוב מאשר ברגע הזה. הנחת היסוד הזו ... שאומרת כי מצבו הרגשי של האדם תלוי בין השאר בכסף. וזה עצמו מבוסס על הנחת יסוד שאומרת שמה שהאדם באמת צריך זהו דבר חיצוני, שאפשר להשיג אותו רק בכסף וכולי. אם היה האדם יודע כי את מה שהוא באמת רוצה אי אפשר לקנות בכסף, וכי אין שום קשר בין כסף לבין מה שהוא באמת רוצה, הרי שלא היה האדם מפחד מכך שלא יהיה לו כסף. כל הפחדים כולם נובעים מכך שהאדם רחוק מהבנה ... הרי שהוא אינו מספיק טוב, והרי שהוא אינו טוב אמיתי. כך שכל החרדות והפחדים של האדם נובעים אך ורק מתוך הנחות יסוד כלשהן לגבי המציאות. האדם מניח שטוב פירושו X. האדם מניח שמציאות כלשהי אינה טובה. והרי שנוצר פחד וכולי. הפחד מהמוות הוא אחת הדוגמאות הטובות לכך. הרי כל אדם יודע שבסופו גופו ימות. ואם כך, מדוע האדם מפחד ככ מדבר שבכל מקרה יקרה?! הפתרון לפחד הוא חיפוש האמת. על האדם לחפש את האמת ולא להניח שום דבר שהוא אינו יודע אותו בוודאות. קח כל פחד, בדוק ממה הוא נובע. בדוק מהן הנחות ... טוב יותר או פחות מצורה אחרת. וזה עצמו נובע מהנחות יסוד לגבי מהו טוב ומהו רע. לגבי מה האדם באמת רוצה וכולי. קח את הנחות היסוד שעליהן מבוסס הפחד וחקור אותן לעומק. תשאל עליהן את כל השאלות האפשריות. אל ... כל הפחדים כולם ייעלמו. פירוק לגורמים של כל פחד, עד שמגיעים לגורם הראשון שממנו נובעים כל הפחדים, זאת ההגעה לאמת שתעלים את כל הפחדים כולם = טוב אמיתי.

... כפי שכבר ביארתי אלוהים הוא המהות של המציאות עצמה שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. האדם המקום והזמן, כולם מתהווים בכל רגע מחדש ממהותו של אלוהים / המציאות עצמה. האם קיים רע? האם קיימת ענישה? האם קיים גהנום? תשובה: תלוי את מי שואלים. אם שואלים את השקר ואת הדמיון אז אכן יש טוב ורע. אך אם שואלים את האמת, אז יש אך ורק טוב אמיתי תמיד. הסבר: הטוב והרע אפשריים רק כאשר קיימים שינויים בין מצבים שונים. אם ... היו טוב מול רע, אלא הייתה מהות אחת נצחית וקבועה תמיד. כפי שכבר ביארתי, כל השינויים שאותם חווה האדם, מתרחשים רק מנקודת מבטו של האדם עצמו שאינו רואה את המציאות מנקודת מבטה של המציאות. לדוגמה: כאשר אדם שחי בעולם ... ורע מסתכל על אדם אחר, הוא אינו מרגיש אני ביחס לאדם האחר. כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מתייחס לכל דבר אחר, הוא אינו מרגיש שהדבר האחר זה הוא עצמו ממש. לעומת זאת, כאשר המציאות מסתכלת על העולם, על כל דבר היא אומרת באופן שווה אני. זא מנקודת מבטה של המציאות אין שום דבר שהוא אינו הוא עצמה. מנקודת מבטה של המציאות המהות של כל האירועים / מקומות / זמנים, היא בכלל דבר אחד זהה לחלוטין. הדבר דומה לאדם שמצייר ציור. מנקודת מבטם של הדמויות שבתוך הציור, ... אחד לציור אחר, כי זהו רק ציור. הדבר דומה גם לאדם שחולם חלום. כאשר האדם חולם חלום האני שלו מתפצל לשני חלקים. יש את החלק הער שחושב את החלום מחוץ לחלום ויש את החלק הישן שנמצא בתוך החלום. האני ... בתוך החלום. מנקודת מבטו של האני שנמצא בתוך החלום, יכולים לקרות לו דברים רעים נגד רצונו, והוא יכול אפילו למות... אך מנקודת מבט חיצונית לחלום, דהיינו, נקודת מבטה של האמת, מנקודת מבט כזו אין בכלל שום הבדל מהותי בין אותו אחד שנמצא בתוך החלום ואומר אני לבין כל שאר הדברים שנמצאים בתוך החלום / מחשבה. מנקודת מבט של האמת, כל הדברים שנמצאים בתוך החלום הם מהות אחת וישות אחת ממש. כאשר בתוך החלום מישהו עושה משהו נגד רצונו ... עצמו ממש רוצה את כל מה שקורה לו בתוך החלום, הרי שלא היה שייך אצלו רע כלל. ולכן מצד האמת, אין דבר כזה צדיק ורע לו רשע וטוב לו. מצד האמת, צדיק טוב לו ורשע רע לו. מצד האמת צדיק הוא זה שטוב לו כרגע בהווה - רשע הוא זה שרע לו כרגע בהווה. כמובן שלא מדובר כאן ... יותר צדיק. מאחר שהוא מחובר יותר לבורא / למציאות / לאני האמיתי שלו שהוא זה שיוצר את העולם כולו... לעומת זאת, רשע רע לו. משום שהוא נמצא במאבק תמידי עם עצמו... והוא אינו מבין שהוא בכלל נגד עצמו... וכל זה כמובן רק מנקודת מבטו, כי מנקודת מבטה של האמת שנמצאת מחוץ לחלום, הכל טוב תמיד. ולכן מידה כנגד מידה קיימת ברמה המדויקת להפליא. המציאות / אלוהים מדקדק עם כולם כחוט השערה. היינו כל אדם טוב לו או רע לו, בדיוק ממש כפי מעשיו. וכל התשלום כולו משולם במזומן ובזמן אמת ממש. ככל שהאדם יותר רואה את עצמו באחדות עם המציאות ומבין כי הכל זו ישות אחת, כך הוא צדיק ... מקבל את העולם הבא / גן העדן / התכלית הנצחית וכולי, במזומן ומיד. אך ככל שהאדם רחוק יותר מידיעת האמת, כך רע לו יותר וכך הוא מרגיש מיידית את הגהנום / הסבל / העונש ואת כל הייסורים כולם. מצד האמת גן עדן וגהנום הם אותו המקום ממש. גם גן העדן וגם הגהנום שניהם בסך הכל כינויים שונים לעולם הזה. גם עולם האמת ועולם השקר, הם בכלל אותו עולם ושניהם כינויים שונים לעולם הזה. וגם העולם הזה והעולם הבא, גם שניהם כינויים שונים לעולם הזה ממש. כאשר האדם מבין את האמת שהכל אחד והכל טוב, הרי שהוא מרגיש בגן עדן / עולם האמת / העולם הבא. אך כאשר האדם אינו יודע את האמת שהכל טוב, אז הוא מרגיש את עולם השקר / הגהנום / והעולם הזה... לסיכום: ידיעת האמת שהכל טוב, הופכת את האדם לצדיק שטוב לו באמת.

לכל שאלה תשובה - שאלות ותשובות - 20100829 האם יש לאדם ייעוד בחיים? אליעד כהן מתייחס לשאלה, האם יש לאדם ייעוד בחיים, ומסביר את המורכבות שלה. הוא פותח בכך שלפני ששואלים מה הייעוד, חייבים לשאול ... מזהים אירועים שיש להם ייעוד ואירועים שאין להם. לדוגמה, כשאדם אוכל כדי להיות שבע, ברור שיש לעניין הזה ייעוד. לעומת זאת, אם זורקים קוביות בשש - בש, המספר שיוצא הוא לכאורה חסר תכלית, כי אין סיבה הגיונית למה דווקא ... ייעוד, צריך לבדוק אם יש בכלל ייעוד לכל המציאות. כי אם לעולם אין ייעוד, בוודאי שגם לאדם אין ייעוד. לעומת זאת, אם לעולם עצמו יש ייעוד, אולי יש גם לאדם. כלומר, השאלה על ייעוד האדם תלויה בשאלה עמוקה יותר: ... או סיבה? האם בכלל יש ייעוד לעולם? אליעד מבהיר שכל ניסיון לקבוע ייעוד לקיום מגיע לפרדוקס. אם נגיד שהמציאות קיימת כדי לממש את הפוטנציאל שלה, נשאל מיד מה הייעוד של מימוש הפוטנציאל הזה. וכך אפשר להמשיך ולשאול בלי סוף, ... סיבה אפשר לשאול מה הסיבה שלה, אז למעשה אין שום סיבה אמיתית מוחלטת לקיום. האם אפשר שהמציאות לא תהיה קיימת? לדבריו, גם קיום המציאות אינו מחויב. עצם העובדה שאפשר לחשוב שהעולם לא יהיה קיים מוכיח שהוא אינו חייב להיות ... עומדים בפני שאלה קשה: מה קורה אחרי שמשיגים את הייעוד? הוא מדגים זאת עם אדם שהגיע לגן עדן אחרי המוות ושואל: מה התכלית שלי עכשיו? - או שאין תכלית בכלל, או שתמיד יש עוד תכלית חדשה. אם תמיד יש ... ליישם את הייעוד. איך מגיעים להבנה שאין הבדל בין יש ייעוד לאין ייעוד? אליעד מסביר שהבנה עמוקה תגלה לנו שבאמת אין הבדל בין יש ייעוד לבין אין ייעוד, כי שניהם מתאחדים. אדם אמור להגיע למצב שהוא לא מחפש ייעוד יותר, לא כי אין ייעוד, אלא כי הוא מבין שהייעוד האמיתי הוא לחוות את הייעוד בכל פעולה שעושה, כלומר, לחוות את השלמות בכל רגע. האם כדאי להקשיב לסימנים בחיים? אליעד מתייחס לאנשים שמאמינים שיש סימנים מהמציאות. הוא מסביר שישנה בעיה לוגית בהקשבה לסימנים, כי אם המציאות רוצה שתגיע למטרה מסוימת, למה היא צריכה לתת לך סימנים? או שתביא אותך ישירות לשם, או שכל סימן יכול להתפרש בדרכים מנוגדות. אליעד ... לכל דבר כסימן - גם לדברים הכי קטנים, כמו מחשבות או רגשות שעולים באופן אקראי. אם הוא יעשה זאת באמת, הוא יגיע בסוף להבנה שאין שום משמעות לשום דבר, ובכך יגלה את השלמות שבה כל דבר הוא המשמעות של עצמו. האם השלמות האמיתית היא לחיות בלי שאלות? אליעד מסביר שדווקא לא נכון לחשוב שהשלמות היא מצב ללא שאלות. השלמות האמיתית היא מצב שבו יש לאדם שאלות אינסופיות, אך בו - זמנית אין לו אף שאלה, כי הוא מסוגל ... וכל פעולה שלו הם הייעוד והמשמעות עצמה. זה אומר שלא צריך לחפש את המשמעות באירוע עתידי, אלא למצוא את השלמות והמשמעות בכל דבר שקורה כרגע. האם יש משמעות לחיים? איך למצוא ייעוד אמיתי? מה התכלית של המציאות? האם להקשיב לסימנים בחיים? איך להגיע לשלמות פנימית? האם באמת קיימת בחירה חופשית?

... הרגש האלוהי כי האדם, הוא גם רק מושלם כאלוהים ממש. ובכל רגע ורגע, יש בתוך האדם רגש מודחק של שלמות / אלוהים ממש. ולכן האדם, לעולם לא מאושר בשלמות. משום, שהוא רוצה להעצים ולגלות את הרגש של האלוהים שבו. והאדם לא מרוצה משום רגש שיש בעולם, מלבד הרגש ... האלוהים. וגם להפך, שכל רגש רע, הוא משום הסתרת הרגש של חוויית האלוהים. והנה, הרגש הזה של האלוהים ושל השלמות, שכבר נמצא בתוך האדם, הוא מוסתר ומודחק בתוך האדם. והסיבה שהאדם מדחיק את הרגש הזה של השלמות, היא משום שהאדם רוצה להרגיש גם רע! ומצד האחדות, הסיבה האמיתית לכך היא, שאין שום שאלה כלל. אבל מצד ... הרגשות, שגם היא תהיה מוסתרת. והאדם מפחד לבטא את הרגשות שלו כלפי עצמו. דהיינו, שהאדם מפחד לומר לעצמו את האמת, לגבי מה שהוא מרגיש. כי עבור מי שמודה שהוא רוצה שלמות, העולם הזה, הוא גיהנום של ממש, שבו תמיד חסר לאדם משהו. והאדם מפחד להודות, שתמיד חסר לו משהו, ושהוא ... שדים אכזריים, שמפחידים את האדם לא להתקרב אליהם. והם גורמים לאדם, לפחד להיות מודע אל הרגשות שלו. וככל שהאדם מתבונן, פנימה יותר אל תוכו, כך, מהיבט מסוים, הוא מפחד יותר לאבד את הטוב השקרי שלו, ומהיבט אחר, הוא כבר רוצה להתחבר אל הטוב האמיתי באמת. כי ברגע שהאדם מסתכל פנימה באמת, הוא רואה את האלוהים שהוא, והאני השקרי של האדם נעלם. והאני הזה מפחד למות, ולכן הוא מפחיד את האדם, שלא יסתכל פנימה. כי גם הנפרדות, רוצה לשרוד כנפרדות. ולכן היא מרחיקה את האדם מהאחדות. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, שאליה הוא כן יכול להתחבר בקלות, דהיינו, שהאדם משתדל להיות כמה שיותר אמיתי, במה שכן קל לו להיות אמיתי, ... ואמיץ, והוא מסתכל אל תוכו פנימה, דהיינו, אל תוך מהותו, ואל תוך השכל של עצמו. ואז הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, ואז מתגלה הרגש האלוהי, שהוא החוויה של השלמות. ובסיכומו של דבר, אסור לאדם להדחיק את הרגשות שלו, כי זה גורם לאדם, לא להרגיש את האלוהים שהוא ואת ... האדם לפקוח את עיניו, ולא לשקר לעצמו לגבי הרגשות שלו באשר הם, טובים או רעים. ועל האדם להודות על האמת, גם כאשר הוא מרגיש רע, ולא להדחיק את זה שהוא מרגיש גם קצת טוב, ולא לשקר לגבי כמה רע או טוב הוא מרגיש, ומה בדיוק הוא מרגיש, אלא להיות מדויק בשלמות, לגבי ההבנה שלו את מה שהוא מרגיש, ולמה באמת הוא מרגיש כך וכולי. ועל ידי זה, האדם מתחבר ומגלה את האמת ואת הרגש הפנימי ביותר שלו, שהוא הרגש של האלוהים שהוא.

... הכל לרעה, דרך הטוב להיטיב, רצון להרגיש טוב למה אלוהים ברא את העולם? אליעד כהן מסביר בהרצאתו מדוע אנשים מתמודדים עם השאלה: למה אלוהים ברא את העולם? ההסבר הנפוץ ביותר בקרב אנשים הוא שהעולם נברא מתוך כוח טוב, כלומר, שאלוהים טוב מטבעו ורצה להיטיב עם הברואים. לפי תפיסה זו, אלוהים היה לבד, והחליט מתוך טוב ליבו לברוא יצורים כדי לעשות להם טוב. אם אלוהים טוב, מדוע קיים רע בעולם? אליעד מציין שהשאלה הבעייתית ... טוב, למה הוא לא ברא עולם שבו רק טוב קיים? למה יש סבל, כאב ורוע? לפי ההסבר הנפוץ שאליעד מתייחס אליו, אלוהים כביכול הסתבך עם המצב הטכני שבו אי אפשר לברוא עולם שיש בו רק טוב, ולכן יצר מצב ... הזה בסופו של דבר נועד לטובה. לדוגמה, לפי ההסבר הזה, אדם סובל בחיים האלה, אך בסופו של דבר, אחרי מותו או בהמשך דרכו, הוא יבין שהסבל היה למעשה לטובתו. אליעד כהן מותח ביקורת על הרעיון הזה וטוען שהסיבה שהסבר זה פופולרי היא שהאדם רוצה להרגיש טוב. האדם מטבעו שואף להאמין שבסופו ... הפוכה, למשל שקיים כוח עליון שהוא רע ושהוא ברא את העולם כדי לעשות רע או כדי להתעלל באנשים, סתם מתוך שעמום או מתוך כוונה רעה. מדוע אנשים מעוותים את המציאות כדי להרגיש טוב? אליעד מסביר לעומק את מנגנון ההטעיה העצמית של האדם. הוא מדגיש כי אנשים אינם באמת מחפשים את האמת כפי שהיא, אלא הם מחפשים אמת שתהיה נעימה ונוחה להם. כלומר, הם רוצים להגיע למסקנה שהמציאות טובה, משום שהדבר מספק להם נחמה ותקווה. לפי אליעד, אדם המחפש את האמת באופן אמיתי צריך להיות מסוגל להתמודד עם האפשרות שהמציאות אינה טובה, ואולי היא אף רעה לחלוטין. הבעיה המרכזית שאליעד מדגיש היא שאם האדם מחפש את האמת מתוך אינטרס אישי להרגיש טוב, הוא למעשה אינו מחפש אמת אמיתית. הוא נותן כדוגמה אדם שאומר לעצמו אני מאוד רוצה שהמציאות תהיה טובה, או אני מחפש את האמת, אבל רק אם היא תגרום לי להרגיש טוב. במקרה כזה, האדם בעצם משקר לעצמו. האם החיים באמת טובים או רעים? אליעד טוען שבחינה אובייקטיבית של המציאות מעלה שהחיים האלה הם יותר רעים מטובים. הוא שואל, כמה טוב באמת יש בחיים האלה? הוא טוען שאם המטרה המקורית הייתה לעשות טוב לאנשים, הרי שהתוצאה בפועל לא משקפת זאת. רוב ... לברוא עולם מושלם לחלוטין, ולכן ההסבר של הכל לטובה נתפס בעיני אליעד כהתחמקות מהמציאות. מהי הדרך הנכונה לחפש את האמת? אליעד מסכם את הרעיון המרכזי של ההרצאה ואומר שהדרך הנכונה לחפש את האמת היא לחפש אותה ללא תנאי, ללא דרישה שהיא תהיה טובה או רעה. חיפוש אמת אמיתי פירושו להיות מוכן לכל אפשרות - גם לאפשרות שהמציאות היא לא טובה ואפילו רעה לחלוטין. רק כך האדם באמת מחפש אמת ולא רק נחמה פסיכולוגית. הוא מדגיש שהכנות הפנימית הזאת קריטית. אדם חייב להודות בפני עצמו שלפעמים הסיבות שהוא מוצא לעולם הן רק מנגנוני הגנה של הרצון להרגיש טוב. כאשר אדם מכיר במנגנון הזה, הוא מסוגל לגלות אמת עמוקה יותר על המציאות, מעבר להטעיות העצמיות שלו. למה אלוהים ברא את העולם? האם הכל לטובה או הכל לרעה? למה אנשים מעוותים את המציאות? האם אלוהים טוב ומטיב? איך לחפש את האמת? האם יש רע הכרחי בעולם? האם המציאות באמת טובה?

... האם אדם יכול לגרום לעצמו לחלות, והאם החשיבה שלו היא הגורם לכך? אליעד כהן מסביר את הנושא לעומק, תוך מתן דוגמאות מפורטות. ראשית, הוא מחדד את השאלה בעזרת דוגמה פשוטה: אם אדם מכניס את היד שלו לאש, האם הוא גורם לעצמו למחלה או לכאב? התשובה ברורה - כן, כי הוא פעל באופן ישיר. אך השאלה האמיתית מתייחסת למצבים עקיפים יותר, כמו מחלות פסיכוסומטיות, מצבים שבהם המחשבות או הרגשות משפיעים על הגוף בצורה לא ישירה. האם חשיבה שלילית יכולה לגרום לחולי באופן ישיר? אליעד מסביר שאין באמת קסם מיסטי שבו החשיבה לבדה יכולה לגרום למחלה באופן ישיר. בסופו של דבר, הגוף הוא חומר, וחולי הוא תהליך ... לשבת בתנוחה לא נכונה או להזניח את עצמו, מה שיוביל למחלה. האם התנהגויות לא מודעות יכולות לגרום למחלות? אליעד מתייחס לעומק לסוגיה זו, ומדגים כי אדם יכול להיות מתוח או בלחץ מבלי לשים לב. כתוצאה מכך הוא עשוי לשבת בצורה עקומה, לנשום מהר מדי או לשנות את התנהגותו ... יכול להוביל בסופו של דבר לחולי פיזיולוגי, כמו כאבים או מחלות אחרות. הוא מדגיש שוב שאין זו החשיבה עצמה שגורמת למחלה, אלא ההשפעה שלה על התנהגות הגוף, שהיא למעשה פעולה פיזית לכל דבר. האם יש קשר בין אמונה אישית להופעת מחלות? אליעד מתייחס לדוגמה של אדם המאמין שמגיע לו לסבול בגלל אמונה כלשהי. כאשר אדם מאמין ברעיון כזה, גופו מתכווץ או מתנהג אחרת, ומשם יכול להיווצר חולי. אך הוא שוב מבהיר שהקשר בין החשיבה למחלה הוא בתהליך הפיזיקלי שנוצר בעקבות המחשבה, ... במחשבה עצמה. האם האדם שולט במחלות שנוצרות בגופו? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם בן מאה שיקפוץ מגג וימות. האדם ימות לא בגלל הרצון שלו למות, אלא בגלל התהליך הפיזיקלי של נפילה. באותה מידה, אדם שחולה במחלה קשה כמו סרטן, לא חולה בגלל רצונו או ... השליליות, אלא בעקבות תהליכים פיזיולוגיים שייתכן שהתפתחו לאורך זמן. הוא מבהיר כי לעיתים סרטן יכול להתפתח בשל לחץ נפשי מתמשך, שגורם לשינויים פיזיולוגיים, כמו שינויים בזרימת הדם. אבל שוב, זו פעולה פיזיולוגית של הגוף, והמחשבה רק מהווה טריגר עקיף לכך. האם באמת אפשר למנוע מחלות באמצעות חשיבה חיובית? אליעד טוען שגם אם אדם יחיה אורח חיים מושלם ויהיה שמח כל הזמן, הוא לא יימנע מכל המחלות. קיימות מחלות מולדות ואחרות שהן בלתי נמנעות, לא משנה מה תהיה החשיבה שלך. בסופו של דבר, הוא טוען שגם אם תהיה הכי שמח ובריא שיש, המוות הוא בלתי נמנע. האם חשוב יותר להיות בריא נפשית או בריא פיזית? אליעד מעביר מסר עמוק יותר, שלפיו עדיף ... להיות מאושר למרות המחלה, אז החולי פחות משמעותי עבורו. אליעד מוסיף כי רצוי לשמור על בריאות פיזית, אבל לא מתוך אובססיה, מכיוון שגם כך המוות בלתי נמנע. לדבריו, אין טעם לוותר על הנאה מהחיים בגלל הפחד ממחלות, מכיוון שבסופו של דבר המטרה החשובה יותר ... למצבו הגופני של האדם. אז מה חשוב יותר - הבריאות הפיזית או הנפשית? אליעד מדגיש שהבריאות הנפשית היא החשובה באמת, כי בסופו של דבר האדם תמיד יהיה נתון למחלות ולמוות. לכן, מה שחשוב הוא לא לברוח מהכעס כדי לא לחלות פיזית, אלא כדי לא לחוות סבל נפשי. אם אתה כועס ומאוכזב, הסבל הנפשי הוא מה שמטריד באמת. הבריאות הפיזית, גם אם תישמר היטב, עדיין תהיה מוגבלת על ידי טבע הגוף. בסופו של דבר אליעד מסכם כי ... נפשית, כיוון שזו הבריאות החשובה ביותר, ודווקא היא שקובעת את איכות החיים האמיתית. מהי מחלה פסיכוסומטית? האם חשיבה שלילית גורמת למחלה? כיצד משפיע לחץ נפשי על הבריאות? מה חשוב יותר בריאות פיזית או נפשית? האם אפשר לשלוט על מחלות? ...