... משהו, מדוע שירצה אותו. הרצון דוחף את האדם כל הזמן לבצע פעולות שונות. כל בחירה של האדם נובעת מרצון. שלמות = לא חסר. כל זמן שהאדם רוצה משהו כלשהו, הרי שהוא חסר את הדבר שאותו הוא רוצה. כל זמן שהאדם רוצה משהו, הרי שאינו חווה תחושה מלאה של שלמות. שלמות = תחושה שלא חסר דבר / חוויה של חוסר רצון כלשהו. גם אם האדם רוצה את מה שיש לו, גם אז קיימת האפשרות שעדיין הוא ירגיש חסר / רצון. לרצות את מה שיש לך, שכולל בתוכו את הרצון שמה שיש לך ישתנה. גם זהו רצון = חיסרון שונה מ: שלמות. גם אם האדם מרוצה ממה שיש לו, אם הוא עדיין רוצה שיהיה דווקא את מה שיש לו = מפחד לאבד את מה שיש לו, גם זו אינה שלמות. שלמות = לאהוב את מה שיש לך, ולא לפחד מכך שתאבד את מה שיש לך. תלות רגשית = רצון לא לאבד X = חיסרון = חוסר שלמות. השאלה הנשאלת היא, האם אפשר לא לרצות בכלל? האם ואיך האדם יכול להגיע למצב שבו אינו חווה שום רצון ... דבר שאותו יעשה האדם כדי להפסיק לרצות, כל דבר שנובע מהאדם עצמו, עדיין כרוך ברצון שלו עצמו = חוסר שלמות. כדי שהאדם לא יחווה רצון, על הרצון להיעלם מעצמו. או במילים אחרות שגורם חיצוני לאדם ישתיק את הרצון של ... שבו ורק בו הרצון של האדם נעלם מעצמו. מהו המצב הזה? תשובה: ידיעה מלאה וברורה של האדם שהכל טוב באמת. כאשר האדם חווה את המציאות כדבר שכולו אך ורק טוב, הדבר הזה מעלים מעצמו את הרצון של האדם ומאפשר לו להרגיש שלמות. האדם אינו מתמקד בכלל ברצון שלו. האדם מתמקד בלדעת משהו והרצון נעלם מעצמו. אלא מה? אם האדם ינסה לחשוב על כך שהכל טוב כדי שהרצון שלו יעלם, ... לגמרי, אך עדיין זה לא מעלים את הרצון לגמרי, אלא רק מקטין אותו. אז מה עושים? תשובה: מחפשים את האמת. כאשר האדם מחפש את האמת ומבין בשלמות את המציאות, הדבר הזה עצמו גורם לו לדעת שהכל טוב באמת, כי הרי האדם מבין את המציאות באמת. כאשר האדם יודע שהכל טוב, כי זו האמת, ולא רק כי הוא רוצה לחשוב כך, זו ידיעה שלמה. כאשר הידיעה של האדם שהכל טוב, נשענת על ידיעת האמת, הרי שזו ידיעה שאינה נובעת מהרצון אלא מהאמת. ואז הרצון נעלם מעצמו לגמרי. מה זא לחפש את האמת ברמה המעשית? תשובה: לחפש את האמת = לחקור ולהבין את הסיבה האמיתית שבגללה הדברים קורים. לדעת את האמת = להבין בצורה ברורה ומלאה את הסיבה הראשונה של כל הסיבות שיש בעולם. קח אירוע כלשהו ותחקור מדוע הוא ... שבגללה הסיבות התרחשו. עכשיו תמשיך לחקור עד שתגיע אל הסיבה הראשונה. כאשר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה = מבין בשלמות את הסיבה שבגללה דברים קורים, בשלב הזה האדם מבין את הטוב האמיתי שבמציאות. תוספת: אחרי שהאדם מגיע אל השלמות, גם אז הוא ממשיך לרצות. רק שאז הרצון שלו הוא רצון שמהותו שונה מרצון רגיל. רצון של שלמות = רצון שאינו נובע מחיסרון = רצון שאינו חסר את הדבר שאותו הוא רוצה. בחירה חופשית של שלמות = בחירה בין טוב אחד לטוב אחר זהה לו. אפשר להעמיק בעניין הזה של מהות הרצון של השלמות, אך בכל מקרה קודם כל צריך להגיע אל השלמות = אין רצון = אין חיסרון = לא להרגיש חסר כלשהו = להרגיש טוב באמת. הדרך להגיע לזה היא על ידי הבנה מלאה של המציאות. כאשר זה מתרחש, שהאדם מבין ויודע באמת שהכל טוב מצד האמת = הרצון נעלם מעצמו = שלמות. הבהרה: חשוב רק להבהיר את הדבר הברור מאליו, כי מוות של הגוף אינו משחרר את התודעה עצמה מהרצון. גם כאשר התודעה נפרדת מהגוף, גם אז היא ממשיכה לחוות רצון כלשהו. אאכ האדם הגיע לשלמות הנל.

פחד מידיעת האמת - למה האדם מפחד לדעת את האמת? איך לא לפחד לדעת את האמת? פחד מידיעת האמת. מהי מהותו של הפחד? מדוע ישנם בני אדם שמפחדים מידיעת האמת? תשובה: הגורם היחיד שחושש מידיעת האמת, זהו כמובן השקר. אך ורק לשקר יש אינטרס לגרום לאדם לא לדעת את האמת. ידיעת האמת = גזר דין מוות לשקר. התעוררות משינה / חלום = התחזקות השכל = המוות של הדמיון. הפחד מידיעת האמת, נובע אך ורק מהשקר והדמיון הרע של האדם שמפחד להפסיק להתעלל באדם. השקר והדמיון מתעללים באדם. כל הצרות של האדם שורשן בשקר ובדמיון. ידיעת האמת המלאה = הבנת המציאות בשלמות = אהבת המציאות = שלמות. אדם שחי בשקר / דמיון = שינה / חלומות. אדם שיודע את האמת = ערני = השכל עובד. ברמה המעשית: על האדם להבין, כי ככל שהוא מבין את המציאות טוב יותר, כך ... המציאות, כך יש פחות אי הבנות בינו לבין המציאות = חיים טובים. פחד שורשו בספק. האדם אינו יודע את האמת בוודאות = חוסר ביטחון = פחד. על האדם לחפש אך ורק את האמת, כי היא הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו באמת. כאשר האדם יודע את האמת המלאה = אושר בשלמות.

... התודעה שלו עצמה. זא רע לו בלי קשר לשום דבר חיצוני. רע לו בגלל עצם הקיום של התודעה עצמה. מוות של הגוף (התאבדות) לא יעזור לתודעה להינצל מהרע הזה. כאשר הרע נובע מעצם הקיום של האדם עצמו, הרי שזהו ... המודעות של האני שלו לעצמו?! בכל מקרה, זהו הרע הגדול ביותר שניתן להגיע אליו. איך יוצאים מרע כזה? תשובה: קיימת אך ורק דרך אחת לצאת מכל מבוי סתום, והיא באמצעות חיפוש האמת בלבד. הסבר: המציאות היא אין סופית. הפוטנציאל של המציאות מאפשר אין סוף אפשרויות. אין דבר שאינו אפשרי במציאות. הסיבה היחידה שהאדם נמצא במבוי סתום, הוא משום שהוא אינו רואה את האמת של המציאות. גם בעיית הקיום העצמי הנל, גם היא דמיון שקרי מצד האמת של המציאות. רק השקר והדמיון יוצרים את הבעיה הנל ולא מאפשרים לאדם לראות שאין בכלל בעיה. במציאות האין סופית אין שום בעיה בשום נושא. הדרך להגיע אל הפתרון לנל, היא על ידי חיפוש האמת לאמיתה. וכאן נדגיש כי הדרך לצאת מהמבוי הסתום הנל, היא על ידי שכל כוח הרצון של האדם רוצה אך ורק לדעת את האמת. כל זמן שהאדם רוצה עוד משהו מלבד לדעת את האמת, הרי שהוא לא מספיק רוצה את האמת לאמיתה. כאשר 100% מהרצון של האדם רוצה אך ורק את האמת, דהיינו, אין לאדם שום שיקול נוסף באשר הוא מלבד לדעת את האמת, במצב כזה האדם פתאום מבין את המציאות האין סופית. כאשר כל התשוקה של האדם היא אל האמת, האמת הבלתי תלויה של המציאות מתגלה אליו. כאשר זה קורה, הרע הגדול הנל הופך בבת אחת לטוב הגדול ביותר שקיים. מהמדור הנמוך ביותר של גהנום ישר אל גן עדן. הכל תלוי בדבר אחד כנל, שהאדם לא ירצה שום דבר מלבד את האמת כפי שהיא. כאשר כל הרצון של האדם הוא אך ורק את האמת, אז מגיע השלמות האמיתית והטוב האמיתי באמת.

... את החומר עצמו. בחירה חופשית. הכל צפוי והרשות נתונה. ידיעה ובחירה. כפי שכבר ביארתי כאן, המציאות היא הגורם היחיד שבאמת בוחר מה לעשות. האדם שבתוך המציאות רק נדמה לו שהוא בוחר מה לעשות. אך כאשר האדם מבטל את הישות ... דהיינו, רואה את המציאות כפי מה שהיא רואה את עצמה, הוא מקבל בחירה חופשית כמו של המציאות. חיים / מוות. חיים אמתיים וחיים נצחיים יש רק למהות של המציאות. כל השאר הן רק תופעות חולפות. האדם עצמו מפחד למות, רק משום שהוא חושב שהוא זה הגוף / התודעה העצמית שלו ואינו מבין כי אין לו ישות עצמית נפרדת מהמציאות. מצד האמת, גם אם התודעה של האדם תעלם לגמרי, הרי שהוא יחזור להיות מה שהוא היה קודם לכן, דהיינו, אלוהים. בדיוק כמו אדם שמתעורר מחלום, שהוא עדיין נשאר חי... אדם שיש לו שכל קטן ואינו מבין כי מרחב המקום כולו, הוא רק נקודה ... עולם בחוץ שהוא בכלל משוגע. אך כמובן שלא כן הוא הדבר, אלא שלתינוק יש שכל מצומצם... אדם שחושב שהמציאות מסתיימת בחוקי הלוגיקה המצומצמים של האדם, דומה גם הוא לנל שאינו רואה את התמונה כולה. כאשר האדם מתבונן בנל ומבין את העניין לעומק, הוא מבין שבעצם כל מה שקורה לו, זה בכלל רצון עצמי שלו. לדוגמה: גם כאשר קורה לאדם משהו נגד רצונו, זה בכלל הוא עצמו שרוצה שזה יקרה לו נגד רצונו. הסבר: מצד האמת אין הבדל בין אלוהים לבין האדם, זאת הכל ישות אחת. כאשר קורה לאדם משהו, כאשר בכלל קורה משהו בעולם, ... מהותו של החולם ממש. כאשר האדם רואה משהו, חושב על משהו, הוא בעצם חושב על עצמו ממש. כי מצד האמת, כל מה שקיים זאת ישות אחת. בדיוק כמו אדם שחולם, שכל מה שהוא רואה, הוא בעצם רואה את המהות ... הפכים בעולם זה לא הגיוני. זה לא הגיוני שממהות אחת יהיו דברים שונים. זה לא הגיוני שמציאות אחת תהווה מקומות שנראים שונים, צורות שנראות שונות. זה שנדמה לאדם שיש רע בעולם, גם זה לא הגיוני. שום דבר ממה שמתרחש כאן בתוך הזמן והמקום הוא אינו הגיוני. משום שאכן הזמן והמקום הם מעין חלום של המציאות / של מי שהאדם עצמו באמת. הסיבה שיש דברים שנראים לא הגיוניים בתוך העולם, הם רק משום שהעולם הוא צמצום של ישות אחת לחלקים שונים ... מבין שהכל זו מהות אחת ושאין שום 2 דברים ששונים זה מזה במהותם. כל השאלות כולן באשר הן, כולן נעלמות כאשר האדם מבין שהכל זאת בכלל מהות אחת וישות אחת. האדם עצמו הוא ישות אחת עם המציאות. הבנת הנל ... שהוא לא רוצה שום דבר, הכוונה היא שהוא לא רוצה שום דבר שאינו ממשי, דהיינו, מה שישנו. מה שהאדם באמת רוצה זה את השום דבר / כלום/השלם שמהווה את כל מה שישנו. פשוט אפשר להתבונן כל משפטים שונים שבהם ...

קונפליקט פנימי / מאבק פנימי - כיצד החכם מתמודד עם קונפליקטים ועם מאבק פנימי? החכם הוא זה שיודע ומבין כיצד כל הדעות השונות שבעולם מתחברות אחת לשנייה והוא זה שמבין את החיסרון ואת היתרון של כל הדעות השונות עד כדי נקודת איזון שווה בין ... נובע משום כך שיש בו כוחות מנוגדים שכל אחד מהם מושך אותו לנקודה כלשהי אחרת. ואין לאדם מושג מה האמת ומה טוב יותר וכולי. אך החכם שמבין כיצד הכל מתחבר ורואה את נקודת האמת שיש בכל דבר ודבר, על ידי זה הוא מצליח לאזן בין הדעות השונות ולהתחבר לכל אחת מהן כפי מה שראוי להתחבר אליה. כי כאשר האדם לא מבין בשלמות את הכוחות שבתוכו, על ידי זה נוצר מאבק פנימי. אך כאשר האדם כן מבין את נקודת האמת שיש בכל אחד הכוחות השונים שבתוכו, על ידי זה הוא מצליח לאזן ביניהם. ולצורך הדוגמה: ניקח את העניין של פחד מוות וחרדה מהמוות. ישנם בני אדם שפחד מהמוות משתק אותם וכולי. וישנם בני אדם ששכחו בכלל שבסוף מתים. והחכם הוא זה שחי את חייו בצורה נכונה מתוך איזון של הידיעה של זה שבסוף מתים. היינו כי ידיעת המוות לא משתקת אותו, אך מהצד השני היא כן מאזנת אותו. ועל ידי האיזון הזה, החכם ניצול מכל המאבקים הפנימיים.

שתיקה / דיבור - שלמות השתיקה והדיבור - דיבור מתוך שתיקה שתיקה ודיבור. מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של השתיקה הפוכה ממהותו של הדיבור. מהותה של השתיקה היא ... אותו. וכל מהותו של הדיבור, הוא להגדיר דברים. והדיבור מבטא את השונות ואת הנפרדות שיש בין הדברים השונים. והשתיקה לעומת זאת, היא מבטאת חוסר הגדרה. כאשר לא יודעים משהו, אז שותקים. אי אפשר לדבר על מה שלא יודעים אותו. ... מגדיר שום דבר, אלא הוא נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות ועם הדברים כפי מה שהם. ומי שיתבונן בעניין יראה, שהשלמות היא החיבור של הדיבור ושל השתיקה. כי במציאות שלנו, יש גם דיבור וגם שתיקה. ואם הייתה במציאות רק שתיקה, הרי שכל הדברים היו דוממים. וכאשר הכל דומם ושותק, הרי שזה סוג של מוות. המוות הוא סוג של שתיקה. האדם חדל ושותק מלהמשיך לבטא את עצמו כאן בעולם הזה בגוף שלו. ואם בעולם שלנו הייתה רק שתיקה, הרי שלא הייתה תקשורת בין הדברים השונים שבעולם. ומצד האמת, שתיקה שלמה, פירושו חידלון מוחלט וחוסר הגדרה מוחלט. כי אפילו הדומם לא שותק. כאשר האבן נופלת על האדמה, היא ... השינויים שבתוכו. ואם הכל היה חסר הגדרה והייתה שתיקה מוחלטת, הרי שרגעי הזמן השונים לא היו קיימים, והרי שכל המקומות השונים שיש במרחב המקום היו אחד, וממילא לא היה מרחב המקום קיים כלל. כך שהדיבור הוא הכרחי לצורך קיום ... לא היה מוגדר, אז לא הייתה בעולם שום ישות שנפרדת מישות אחרת, ואז אפילו ציר הזמן ומרחב המקום היו מתחברים, ואז לא היה קיום לשום דבר. והדיבור הכרחי לצורך קיום העולם. ומצד שני, גם השתיקה הכרחית לצורך קיום העולם. ... זורחת בכל בוקר באותה צורה, הרי שזה סוג של שתיקה. כך שגם הדיבור וגם השתיקה הכרחיים לצורך קיום העולם. והשלמות של כל הדברים, הוא החיבור של ההפכים. ושלמות השתיקה, היא הדיבור שיוצא ממנה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא יוצא מתוך שתיקה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא מבטא שתיקה וכאשר הוא כולו שתיקה. והפירוש הוא, שהיופי של השתיקה, היא כאשר היא ככ ... הכל נשאר אחד באחדות מלאה. והטוב של המציאות כל כך גדול, עד שיכול להיות רע שהוא בכלל יהיה טוב. ושלמות אמיתית, היא כאשר הדבר מכיל את ההפך שלו. שאז הוא שלם באמת. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא נובע מתוך שתיקה. לדוגמה: כאשר האדם שמח בחלקו שזה סוג של שתיקה, ותוך כדי זה הוא רוצה להתקדם בחיים שזה סוג של דיבור, הרי שזו שלמות השתיקה והדיבור. כי כאשר האדם שמח בחלקו ומתוך זה הוא רוצה להתקדם בחיים, כדרך לבטא את זה שהוא שמח בחלקו, וכאשר האדם רוצה להתקדם בחיים, ותוך כדי ... האדם עושה משהו וחושב משהו ואומר משהו, ותוך כדי זה הוא מכיל בתוכו גם את כל שאר הדברים, זו שלמות הדיבור והשתיקה.

... כך שגם כאשר המקצוע הנלמד, הוא כן יביא לילד תועלת כאשר הוא יהיה בוגר, הרי שגם אז, זה לא באמת מעניין את הילד. כי הילד רוצה הנאה מיידית. כל שכן, כאשר מדובר על מקצוע, שלא מביא שום תועלת ממשית, ... לא מביאים לאדם שום תועלת ממשית. מלבד זה, שאולי הוא יזכה באמצעותם באיזה חידון טריוויה וכיוב. שברור, שהם לא באמת מעניינים אף אחד. ובנוסף על כל אלו, כאשר המורה עצמו מרגיש שחיקה מהעבודה כנל, וכאשר המורה עצמו, לא באמת מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז כיצד בדיוק אפשר לצפות מהילד, שיתעניין במה שהוא לומד?! ואף על פי כן, יש ... לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה להבין, כיצד באמת הלימודים המשמימים האלו, כיצד הם מביאים לאדם תועלת ממשית כלשהי. ואם באמת יצליח המורה עצמו שמלמד את התלמידים, אם הוא יצליח להבין, כיצד הלימודים שלו יכולים לייצר הנאה מיידית עבור התלמידים, הרי שהוא יצליח לגרום גם להם להתעניין בלימודים. ומצד האמת, אם המורה היה יודע, כיצד המקצוע שאותו הוא מלמד, כיצד הוא יכול להועיל לתלמידים ליהנות בחיים, הרי שגם הוא היה נהנה ממה שהוא מלמד, והוא עצמו לא היה מרגיש שחיקה, ממה שהוא מלמד. כי מצד האמת, כל דבר שיש בעולם, וכל שכל כלשהו בכל תחום שהוא, הכל נועד לשרת את האדם כדי ליהנות. וכאשר האדם ... כל מקצוע אחר, הרי שבצורה כלשהי, האדם רוכש שכל כלשהו. שהשכל הזה, עוזר לאדם ליהנות טוב יותר בחיים. ומצד האמת, כל הלימודים שהאדם לומד בבית הספר, כל הלימודים עוזרים לאדם בחיים. לא באופן ישיר באמצעות השימוש במה שהאדם למד, ... יותר טובות. בגלל, כל אותם הדברים, שהוא למד בבית הספר. וכאשר הילד לומד בבית הספר דבר כלשהו, מה שהוא באמת לומד, זה איך לחשוב בצורה נכונה יותר, כדי ליהנות יותר בחיים, גם כילד וגם כאדם בוגר. אלא, שהאדם נדמה ... מלמד. כי הוא, הרי כבר יודע את החומר הנלמד. וכאשר המורה מלמד משהו שהוא כבר יודע, הוא סוג של מת חי. כי הרבה מורים, ממש מרגישים סוג של מוות, כאשר הם מלמדים. כי הלימודים ומה שהם מלמדים, זה משעמם אותם בצורה מאוד רצינית, והם ממש עובדים על אוטומט ... לשם כך על התלמיד לפתח אצל עצמו, יכולות שכלית ורגשיות שונות. וכאשר התלמיד לומד כל מיני מקצועות, מה שהוא באמת מפיק מכך, זה את השיפור של היכולות האישיות שלו. ומי שרוצה לגרום לילד לאהוב את הלימודים, עליו להתבונן עם ... הלימודים האלו יכולים לגרום לילד, ליהנות טוב יותר בחיים שלו כילד. ורק אחרי שההורה והמורה מבינים, כיצד הלימודים האלו באמת עוזרים לילד, רק אז הם יכולים לנסות לגרום גם לילד, לרצות להצליח בלימודים. כי כל ילד, היה מוכן לבוא ... חברתית, וכיצד לנצח במשחקי מחשב, וכיצד להשיג את המטרות שלו טוב יותר וכיוב. והילד היה מוכן להשקיע המון זמן ותשומת לב וכיוב, כדי ליצור אצל עצמו עוד הנאה. ואם ההורה והמורה יצליחו להבין קודם כל מול עצמם, כיצד ובאיזו ... התלמיד תועלת כלשהי עבורו כילד, הרי שיהיה יותר קל לגרום גם לתלמיד, להתעניין בלימודים. ועכשיו השאלה הנשאלת היא, כיצד באמת יכול ההורה והמורה לגלות, איך בדיוק הלימודים של בית הספר, כיצד הם עוזרים לתלמיד, ליהנות טוב יותר באופן מיידי ...

... לחוות תחושה של חוסר סיפוק ושל ריקנות קיומית, כל זמן שהוא לא מבין את המציאות בשלמות. והדברים האלו, הם האמת לאמיתה. וכל אחד שמתבונן על האמת הפנימית שלו מתוך ישוב הדעת, הוא יודה על האמת, שהכל זאת האמת לאמיתה ככתבה וכלשונה. וממילא זה אומר, שהחשיבה החיובית היא שקר גדול. משום שהיא יוצרת אצל האדם הטעייה ואשליה, שכאילו ... זהו כמובן שקר ככ גדול, עד שרוב בני האדם בעולם חיים בתוך השקר הזה. והחשיבה החיובית היא ההפך של האמת. כי האמת צריכה להיאמר, והאמת נאמרה, והיא, שחשיבה חיובית לא מביאה אושר. ולא רק שהיא לא מביאה אושר, אלא שהיא מרחיקה את האדם מהאושר האמיתי. על ידי זה שהיא גורמת לו לחיות באשליה ובשקר, שכאילו אם הוא ישיג את מה שהוא רוצה, אז הוא יהיה מאושר. למרות שמצד האמת אין הדבר כך. ונמצא אם כן, כי החשיבה החיובית, לא רק שהיא לא מקרבת את האדם אל האושר, אלא שהיא גם מרחיקה אותו מהאושר. וכפי שביארתי, שככל שיותר אנשים בעולם חושבים בחשיבה חיובית, כך רמת הדיכאון בעולם עולה. משום שכולם לאט לאט מגלים את השקר של החשיבה החיובית. והפיתרון יבוא בהמשך. אבל בחשיבה החיובית ... האושר אלא מרחיקה את האדם מהאושר, אלא שבנוסף, היא גם יוצרת לאדם לא פחות סבל מאשר תועלת. כי יש אמת ויש חשיבה חיובית. והאמת, לא צריכה להיות חיובית או שלילית, אלא היא אמת. וכאשר האדם נצמד רק אל האמת, ממילא הוא לא צריך לא חשיבה חיובית ולא חשיבה שלילית, אלא האדם חי, אך ורק על פי האמת בלבד. ועל ידי זה האדם חי חיים טובים באמת. כי כאשר יש לאדם איזו מטרה שאותה הוא רוצה להשיג, מי שהוא חושב בחשיבה אמיתית עפ האמת, הוא בודק ומברר רק את האמת, האם הוא יכול או לא יכול להשיג את המטרה שלו. וכאשר קורה לאדם איזה דבר נגד רצונו, מי שהוא חי על פי האמת ומי שהוא מבין את המציאות באמת, הוא יודע ומבין מדוע הדבר הזה קרה לו, וממילא הוא מרגיש שלמות עצמית אמיתית, עם מה שקרה לו. אבל מי שהוא רחוק מהאמת, ומי שלא מבין את המציאות באמת, אז כאשר הוא צריך להשיג איזו מטרה, אין לו מושג האם הוא יכול או לא יכול להשיג את המטרה הזאת. ומאחר שאין לאדם מושג האם הוא יכול או לא יכול להשיג את המטרה שלו, אז האדם מתקשה לקבל החלטה מה לעשות. וכל זה, רק משום שהאדם רחוק מהאמת והאדם לא יודע איך לקבל החלטות. כי מי שהוא מחובר לאמת בשלמות, הוא יודע את הדרך איך לקבל החלטות בכל תחום. כי יש דרך בדוקה ומדויקת איך לקבל החלטות. והדרך ... ולחזק את הביטחון העצמי שלו, ולחשוב חיובי, ולשכנע את עצמו, שהוא כן יכול לעשות את הדבר, שאותו הוא לא באמת יודע, האם הוא יכול או לא יכול לעשות אותו. וכאשר האדם הולך אחרי החשיבה החיובית השקרית הזו, אז אכן לפעמים הוא בטעות מכוון אל האמת. דהיינו, לפעמים בטעות האדם חושב את האמת שהוא כן יכול להשיג את המטרה, כאשר אכן זו האמת שהוא כן יכול להשיג את המטרה. כי כאשר יש לאדם התלבטות, האם הוא יכול להשיג או לא יכול להשיג איזו מטרה, אז מצד האמת, ישנם מצבים שבהם הוא כן יכול להשיג את המטרה שלו. וכאשר האדם רחוק מהאמת ולא יודע מה עליו לעשות כאשר הוא לא יודע מהי היכולת שלו, אז כאשר האדם חושב בחשיבה חיובית, אז לפעמים הוא מכוון אל האמת, והוא מנסה להשיג את מה שהוא יכול להשיג מצד האמת, ואז האדם חושב שהחשיבה החיובית עזרה לו. למרות שאם היה לאדם שיקול דעת ושכל ישר, הוא היה יודע איך ... שהוא אכן יכול להשיג את כל מה שהוא רוצה? ואם יחשבו כל חכמי העולם בחשיבה חיובית, שלא יהיה יותר מוות בעולם, האם זה יעזור להם?! ברור שלא. וכיוב ניתן להביא דוגמאות שונות ולהראות את השקר של החשיבה החיובית. וזה בעצם השקר השני של החשיבה החיובית. כי לפעמים מצד האמת, האדם לא יכול להשיג את המטרה שלו. כי לא כל אחד יכול לעשות ולהשיג כל דבר. והחשיבה החיובית, לפעמים יוצרת שקר אצל האדם וממילא גורמת לו לסבול. כי כאשר האדם לא באמת יכול להשיג את המטרה שלו, והאדם הזה חושב בחשיבה חיובית ומשקר את עצמו, שהוא כן יכול להשיג את המטרה שלו, הרי שהחשיבה החיובית הזאת, רק גרמה לאדם לסבול. משום שהיא יוצרת התנגשות, בין האדם לבין האמת של המציאות, שלפיה, האדם לא באמת יכול להשיג את המטרה שלו. וכמו שהחשיבה החיובית יוצרת לפעמים לאדם הצלחה, על ידי זה שהיא גורמת לאדם לחשוב ...

הסוד של הרצון האמיתי - מהו רצון אמיתי בשלמות אין סופית, לדעת את האמת? כפי שכבר ביארתי, התנאי היחיד ההכרחי לאושר אמיתי מושלם בשלמות, הוא ידיעת האמת. דהיינו, הבנת המציאות בשלמות. כגון לדוגמה הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא הסיבה שבגללה כל האירועים בכל רגע ורגע הם כפי מה שהם. או הבנת התכלית הסופית והמשמעות האמיתית של כל האירועים שמתרחשים בעולם בכל רגע ורגע דווקא כפי מה שהם ולא אחרת. והתנאי היחיד ההכרחי לידיעת האמת והבנת המציאות בשלמות, הוא הרצון של האדם. כי עפ השכל האנושי, האדם מוגבל להבין את כל המציאות בשלמות. כי ... ירצה האדם, הוא יכול לבחור למקד את כל כוח הרצון שלו אך ורק בדבר אחד, שהוא ברצון לדעת את האמת של המציאות בלי להיות מוגבל לתפישה האנושית. וכאשר כל כוח הרצון של האדם, ממוקד כולו אך ורק בדבר אחד ויחיד, שהוא לרצות להבין את האמת של המציאות, אז האדם על ידי הרצון האין סופי שלו, הוא פורץ את הגבול האין סופי, ומקבל שכל אין ... ורואה את התמונה האין סופית וכולי. וכאן נבאר מהו רצון אמיתי ואין סופי. כי כפי שאמרנו, כדי לדעת את האמת, לשם כך יש תנאי אחד ויחיד, והוא רצון אמיתי לדעת את האמת. וכל זמן שהאדם רוצה לדעת את האמת, אבל רוצה גם עוד דבר אחר, הרי שהרצון של האדם הוא לא מספיק אמיתי, אלא הוא מוגבל. ואז גם האדם מוגבל להבין את האמת. ועל ידי רצון אמיתי בשלמות, אז האדם גם מבין את המציאות בשלמות. ורצון אמיתי פירושו, שהאדם מגיע לנקודה שבה האדם מוכן לוותר וויתור מלא על כל העולם ומלואו, למען האמת. כי לרצות באמת דבר כלשהו, פירושו להיות מוכן לוותר למענו על כל שאר הדברים. ומי שרוצה איזה דבר, ככל שהוא רוצה את הדבר יותר, כך הוא מוכן לוותר למענו על יותר דברים. ולכל אדם יש רצונות שונים. ולרצות לדעת את האמת, פירושו של דבר הוא, שהאדם מבחינתו מגיע לרמת רצון שכזו, שבה מבחינתו הוא מוכן לוותר על כל דבר אפשרי, תמורת ידיעת האמת. וכל זמן שיש אפילו דבר אחד קטן שהאדם לא מוכן לוותר עליו תמורת ידיעת האמת, הרי שהאדם עדיין לא מספיק רוצה את האמת, וממילא הוא לא יכול להבין אותה. כי ידיעת האמת, תלויה אך ורק ברצון אמיתי להבין אותה. וכדי שהאדם יבין את האמת, לשם כך על האדם להגיע למצב רגשי, שבו שום דבר במציאות לא יעניין אותו כלל, מלבד להבין את האמת ולהבין את המציאות ולהבין את הסיבה הראשונה ואת המשמעות האמיתית של המציאות. וזה בא לידי ביטוי בכך, שהאדם מבחינה רגשית מוכן לוותר על כל דבר אפשרי, תמורת ידיעת האמת. והדבר שהכי קשה לאדם לוותר עליו, הוא על הרצון העצמי שלו להיות קיים. כי יש לאדם כמה רצונות פנימיים. ואחד הרצונות הפנימיים ביותר של האדם, הוא הרצון להרגיש טוב. ועל הרצון הזה האדם עוד מסוגל לוותר תמורת ידיעת האמת. ולא שהאמת היא רעה, אלא שכדי להבין אותה, על האדם להיות מוכן לוותר על הרצון שלו להרגיש טוב. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו מלבד לדעת את האמת, הרי שלא כל כוח הרצון של האדם ממוקד בידיעת האמת. ומי שרוצה רק את האמת ואת כל האמת, עליו להיות מוכן לוותר למענה, גם על הרצון שלו להרגיש טוב. אבל, יש עוד רצון אחר פנימי יותר, והוא הרצון להיות קיים. כי כל ישות רוצה להיות קיימת ולא מוכנה לוותר על הקיום העצמי שלה. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו להגיע לנקודה רגשית שכזו, שבה תמורת ידיעת האמת הוא יהיה מוכן לוותר אפילו על הקיום העצמי שלו. ולא מדובר כאן על מוות של הגוף וכיוב, אלא מדובר כאן על כך שהאדם יהיה מוכן לוותר על הקיום של התודעה העצמית שלו. דהיינו, שאם יציעו לאדם שתי אפשרויות, שהאפשרות הראשונה היא לדעת את האמת כפי מה שהיא ולאחר מכן התודעה של האדם מפסיקה להתקיים, או לחלופין להמשיך להתקיים כתודעה שמודעת לעצמה, אז רצון אמיתי פירושו, שהאדם מוכן למען ידיעת האמת, לוותר אפילו על ידיעתו העצמית. והדבר הזה הוא נגד כל השכל האנושי. כי מילא שהאדם מוכן לוותר על זה שהוא ירגיש טוב, זה עוד אפשר להבין בשכל אנושי. כי האדם חושב שהוא יקבל סיפוק רגשי כלשהו להבין את האמת, ולמענו הוא מוכן לוותר על להרגיש טוב. אבל שהאדם יהיה מוכן לוותר למען ידיעת האמת, על ידיעת האני העצמי שלו, זה חסר כל היגיון. כי הדבר דומה לאותו סוס שאמרו לו, שיחתכו את ראשו, ... שכמובן אחרי שיחתכו את ראשו של הסוס, הרי שאין משמעות לאוכל שיתנו לו. ולוותר על ידיעת האני תמורת ידיעת האמת, פירושו שהאדם מוכן לדעת את האמת ולהיעלם, תמורת זה שהוא ידע את האמת. רק שזה אומר שאחרי שהוא ידע את האמת, כבר לא תהיה לכך כל משמעות עבורו, כי הוא כבר לא קיים כלל. ולהיות קיים פירושו להיות מודע לעצמך ... הגדול ביותר בעולם, גם הוא מודע לעצמו וגם הוא אומר אני ויודע שהוא עצמו קיים. אבל, כדי לדעת את האמת לשם כך צריך רצון נקי לגמרי מכל רצון אחר. וברגע של הרצון האמיתי, על האדם להיות מוכן לוותר אפילו על המשך הקיום של התודעה העצמית שלו. ונחדד: אין הכוונה לומר שידיעת האמת היא רעה. או שידיעת האמת מעלימה את התודעה של האדם. כי האדם יכול לדעת את האמת המלאה ולראות את ...

אין שכל אין דאגות - האם שכל יוצר אושר או סבל? מהו הסוד של השכל שמעל / מתחת לשכל? וכאן נבאר את עניין הקשר שיש בין השכל וחוסר השכל, לבין האושר וחוסר האושר. ונתחיל מהסוף, והסוף הוא ... כוחות. והכוח הראשון הוא השכל והכוח השני הוא העדר השכל / חוסר השכל / אין שכל. ושני הכוחות האלו מתקיימים זה לצד זה במציאות שלנו. כי המציאות שלנו מכילה בתוכה את הכל, את השכל ואת חוסר השכל. ובתוך השכל ... שכל. ורוב בני האדם בעולם נמצאים סביב דרגת הממוצע של השכל. ובני האדם הנורמאליים והרגילים של המציאות, הם אלו שרמת השכל שלהם היא ממוצעת. ומי שדרגת ועוצמת השכל שלו גדולה יותר, הוא נחשב לגאון ולחכם גדול. ומי שעוצמת השכל שלו נמוכה, הוא נחשב לטיפש ולמשוגע. כי השיגעון והחוכמה, הם רק ביחס לממוצע. כי אם רוב העולם היו חושבים כמו מה שנקרא משוגע, הרי שמה שנקרא נורמאלי ומה שנקרא שפוי וחכם, כל אלו היו מתהפכים למשוגע. ובמצב שכזה, המשוגעים, היו החכמים האמיתיים. וגם להפך, אם כולם היו חושבים כמו הגאונים, הרי שגם הנורמאליים היו נחשבים למשוגעים. כך שכל מה שנדמה לבני אדם לחוכמה או לשיגעון, זה הכל רק מחמת הכמות של המשוגעים / חכמים שחושבים את אותו השכל / שיגעון. וככל שכמות המשוגעים שחושבת את אותו הדבר גדלה, ... כך, שכל מושג השכל החוכמה והטיפשות והשיגעון, הוא לחלוטין רק באופן יחסי בלבד, אך הוא לא בהכרח משקף את האמת של המציאות. כי מצד האמת אולי בדיוק ההפך הוא הנכון, ואולי דווקא המשוגע צודק וכולי... ובכל מקרה כל בני האדם בעולם משתמשים בשכל שלהם. ... מסוים. משום שהוא משתמש בשכל שלו. ויש נקודת שכל אחת בכל בני האדם בעולם שכולם מסכימים עליה, והיא שהמציאות קיימת. כי גם המשוגע הגדול ביותר בעולם, גם הוא חושב שהמציאות קיימת. ויש עוד נקודת שכל נוספת שגם עליה מסכימים כל בני האדם בעולם, והיא שהם עצמם קיימים. כי גם המשוגע ... את הקיום העצמי של עצמו ואת האני שלו. כי המשוגע יכול לומר עד מחר שהוא לא קיים ושהמציאות לא קיימת. אבל אילו הוא באמת הרגיש שהמציאות לא קיימת ושהוא עצמו לא קיים, הרי שהוא לדוגמה לא היה אוכל ארוחת בוקר, והוא לא היה מרגיש אם האש הייתה ... הכי גדול, כולם משתמשים בשכל של עצמם. וההבדל היחיד בין המשוגע הגדול ביותר לחכם הגדול ביותר, הוא רק כמות ועוצמת השימוש בשכל האנושי. אבל יש גם חוסר שכל / העדר שכל / אין שכל. וחוסר השכל הוא לא מה ... סופי, שהוא מקיף את השכל האנושי מכל הצדדים שלו. זא שהשכל העל אנושי השכל שמעל השכל, הוא נמצא גם מתחת לשכל האנושי. והשכל האנושי הוא נמצא בתוך השכל העל אנושי. והשכל העל אנושי שנמצא מעל השכל, הוא נמצא גם מתחת לשכל. זא שכדי שהאדם יגיע לשכל העל אנושי שמעל השכל, לשם כך על האדם ללכת עד לקצה של השכל, ... יש שכל מחוץ לשכל, שהוא החיבור של הטיפשות הכי גדולה ושל השכל הכי גדול. כי יש שכל אחד של אמת, שבו הטיפשות הכי גדולה והשכל הכי גדול נפגשים לישות אחת. וכל מי שיחקור את השכל עד הקצה העליון שלו או עד הקצה התחתון שלו, הוא יגלה את האמת ואת השכל הגדול יותר שמקיף את השכל האנושי. כי השכל העל אנושי, הוא ככ גדול, עד שהוא נדמה לשיגעון ... כי שם אין סוף וגבול בין הרע לבין הטוב. ובאחד לא שייך רע. כי הרע הוא סופי. ובאחד הכל מתהפך לטובה (וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יש לו כוח של חיים ושל מוות כוח של טוב ושל רע. והעניין הוא, שכאשר האדם מקשר את השכל שלו לשורש השכל שלו, על ידי זה ... וגם רע. וגם המשוגע הגדול ביותר שנדמה שאין לו שכל, גם הוא סובל. כי גם המשוגע, גם הוא לא באמת מאושר. והסבל שלו הוא סבל אחר. ואין שום משוגע בעולם שהוא מאושר באמת. כי גם למשוגע יש את הרצונות שלו. והרצונות הם סבל. כי גם המשוגע אכפת לו מעצמו, והוא לא רוצה ... שהוא מודע לקיום העצמי שלו, הרי שיש לו רצון וממילא יש לו גם סבל. אלא, שיש דרגות של סבל. ועוצמת הסבל היא תוצאה של הפער שיש בין הרצון העצמי של האדם לבין המציאות. וככל שהפער גדול יותר, כך הסבל גדול יותר. ולכן יש טיפשים שרמת הסבל שלהם נמוכה יותר. כי מאחר שאין להם הרבה שכל, לכן הם לא מבינים שהמציאות רעה, ולכן הם לא ... שכל אין דאגות. כי האדם לא מספיק חכם להבין שמרמים אותו ושרע לו. וגם הטיפש גם הוא סובל. אלא שעוצמת הסבל שלו נמוכה יותר. כי כל זמן שיש רצון, יש סבל. ולכולם יש רצון. אלא שיש גם צד שני ... ככל שיש יותר רצון עצמי, כך האדם יכול להרגיש יותר רע. אך מצד שני כך גם האדם יכול להרגיש עוצמת טוב יותר גדולה. כי אבן לדוגמה, היא אומנם לא רע לה, אבל גם לא טוב לה. כך שיש למטבע ... לאושר. ומי שלא מקשר את השכל האנושי שלו, לשכל שיש מעל השכל, אצלו השכל שלו הוא כלי קיבול לסבל. ורמת הסבל של האדם, היא תלויה במרחק שבין השכל של האדם לבין השכל שמעל לשכל. כי ככל שהאדם קרוב יותר ... כך רע לו יותר. והמשוגע הגדול לפעמים הוא קרוב מאוד לשכל שמעל השכל. כי השכל שמעל לשכל, נמצא גם מתחת לשכל. כי הוא מקיף את השכל מכל הצדדים. ולפעמים יש משוגעים גדולים, שנראה שטוב להם, ולפעמים יש משוגעים גדולים, ... להם, זה משום שהם רחוקים מהשכל שיש מעל לשכל. כי למרות שנדמה שהם משוגעים / חכמים גדולים, הרי שמצד האמת הם רחוקים מהשכל שיש מעל לשכל. כי רק מי שיודע מהו השכל שיש מעל לשכל, רק הוא יודע להבחין ... דווקא מה שנראה לי לטעות גדולה, אולי דווקא הוא הכי נכון? וכאשר האדם חוקר את המחשבות שלו ומחפש את האמת, הוא מגלה את הנחות היסוד שעליהן מבוסס השכל של האדם. עד שלבסוף האדם מגיע אל שורש השכל, שהוא לא מבוסס על שום דבר. מאחר שהוא האמת. והאמת לא מבוססת על שום דבר, כי היא לא תלויה בשום דבר. כי השקר מבוסס על השכל ועל הוכחות שכליות וכיוב, אך האמת היא אמת גם בלי הוכחות שכליות וכיוב. והשכל של האדם עוזר לו לראות את האמת, אך האמת עצמה לא מבוססת על שום דבר. כי בנקודת האמת, אין שום הנחות יסוד. כי האמת היא היסוד הראשון של הכל. ועליה הכל מבוסס. וכאשר האדם חוקר ומנסה לגלות את הנחות היסוד שעליהן החשיבה שלו מבוססת, על ידי זה האדם מגלה את שורש השכל ומגלה את האמת. ואחרי שהאדם מגלה את שורש השכל, עכשיו עליו לקשר את השכל עם השורש שלו. דהיינו, שעכשיו האדם מתחיל לקבל שכל אמיתי, שהוא השילוב של שני השכלים. וכאשר האדם מבין מהו השכל שיש מעל לשכל, עכשיו הוא בעצם ...