... משמעות עבורה באותו רגע. למרות שהיא מבינה את הכוונה החיובית שלכם, נוצרת אצלה במוח התניה לפיה האהבה שלהם לא באמת עוזרת לי. במצב כזה, בפעם הבאה שתביעו כלפיה אהבה או תמיכה, הזיכרון השלילי הזה עלול לפגוע באפקטיביות של הנתינה ... השלילי שהעזרה שלכם חסרת משמעות אמיתית. יותר מכך, הצעה זו עשויה אפילו להחליש את האפקט החיובי של כל הפעמים הקודמות שבהן הענקתם לו עזרה, כי הוא עלול להכליל ולחשוב שהעזרה שלכם אף פעם לא מועילה באמת. איך להימנע מיצירת התניה שלילית במערכת יחסים? אליעד מדגיש שחשוב להיות מודעים לכך שבכל פעם שאתם מציעים משהו לאדם ... מסוים תענישו אותם, אבל בפועל אינכם מקיימים את העונש, נוצרת אצלם התניה שלילית שלפיה המילה שלכם אינה משמעותית. וכך, כשבאמת תרצו שהם יקשיבו לכם בעתיד, הם לא יתייחסו אליכם ברצינות. כיצד נכון להציע עזרה באופן שמחזק קשרים בינאישיים? לפי ... כהן, כאשר אתם מציעים עזרה או מביעים תמיכה כלפי אדם אחר, כדאי לוודא תחילה שהעזרה שלכם אפקטיבית בעיניו, ושהוא באמת ירגיש שההצעה שלכם מועילה לו. אם לא, עדיף לא להציע כלל, כדי להימנע מיצירת התניה שלילית. כמו כן, כאשר ... מרגיש שהוא נגדכם כשאומר לא. יחד עם זאת, אליעד מבהיר שגם בדרך הזו יש חיסרון: כיוון שאתם משדרים שאינכם מתעקשים על הכן, זה עלול להגביר את הסיכוי שתקבלו סירוב. לכן, יש למצוא איזון עדין בין השניים. מה לעשות כשהעזרה שלכם לא באמת יכולה לעזור? לפעמים, הדרך הטובה ביותר לעזור לאדם אחר היא דווקא לומר לו שאין מה לעשות. למשל, אדם שמתמודד עם מציאות קשה ומסרב לקבל אותה, עשוי להרוויח יותר אם תגידו לו בצורה כנה שאין מה לעשות, ובכך תסייעו ... רק שאינכם יוצרים אצלו התניה שלילית, אלא שאתם גם מחזקים את היכולת שלו לקבל את המציאות, וכך עוזרים לו באמת. לסיכום, אליעד כהן מסביר שהמפתח למערכת יחסים מוצלחת טמון במודעות ובשימוש זהיר באינטראקציות שלנו עם אחרים. יש צורך במחשבה ... בינאישית חיובית ויעילה. איך להציע עזרה בצורה נכונה? יצירת כימיה בינאישית מהי התניה שלילית ביחסים? איך להימנע מקבלת סירוב? מתי לא כדאי להביע אהבה? שתילת מחשבות חיוביות ושליליות תקשורת בין אישית אפקטיבית עכשיו השאלה היא כזאת האם זה הגיוני ... שמח שעזרת לי אני שמח שעזרת לי אני שמח שאתה עוזר לי האם בעצם מחויב. ש: השאלה האם זאת האמת. אליעד: לא בהנחה שהוא גם מתכוון לזה אפילו האם מחויב שבעצם אם הוא יהיה באיזו בעיה זה הגיוני שתגיד לו אני אעזור לך. ש: לא ... אעזור לה לא נדחפת לה לעניינים אמרת לה אני כאן בשבילך אם תצטרכי, האם יכול להיות מצב שהמשפט הזה שברמת מערכת היחסים ביניכם כדי שהיא תאהב אותך היה עדיף לך לא להגיד את המשפט הזה בא נחשוב בפשוט נגיד ... רוצה שהוא יאהב אותך עדיף לך לא להציע לו עזרה, את רוצה שמישהו יאהב אותך סבבה ועכשיו יש סיטואציה מסוימת ונגיד הוא באיזו בעיה ואת יכולה להגיד לו תקשיב אם תצטרך אני אעזור לך או אם תרצה אני אעזור ... שזה חסר לו אבל גם יכול להיות לצד השני שהוא ירגיש אתה לא איתי אתה לא תומך בי איפה נעלמת שיש איזה יתרון וחיסרון, אוקי בא נאמר שיש משהו יותר מתוחכם מה שיותר מתוחכם זה עובד ככה אם מציע למישהו נגיד עזרה ומדובר במקרה שזה לא עושה לו רע שהצעת לו עזרה אבל ... אוהבים אותי אז בראש שלה נכנסה התניה שאומרת זה שהם אוהבים אותי זה לא נותן לי כלום, עכשיו מה האמת שנגיד שזה נותן לה משהו ונגיד שבסיטואציות אחרות זה נותן לה משהו אבל בסיטואציה הזאת זה לא נתן לה ... נגיד האם זה עושה לה טוב עושה לה טוב בהנחה שאתה רוצה שהיא תאהב אותך. ש: אוקי מזה זה מתחיל. אליעד: עכשיו אז אתה אומר לה נגיד שאתה אוהב אותה וזה עושה לה טוב והיא אומרת הוא אוהב אותי ... שאתה אוהב אותי, עכשיו כשהיא אומרת בראש שלה אפילו כשהיא אומרת זה לא עוזר לי שאתה אוהב אותי היא מתכוונת להגיד בסיטואציה הזאת אבל זה יוצר לה התניה שזה לא עוזר לה שאתה אוהב אותה ואתה לא רוצה שהיא ... השני התניה שהעזרה שלך לא עוזרת ואז אתה מוריד מהערך של העזרה שלך, בן אדם נגיד חולה הוא עומד למות צריך כסף מיליון דולר ואתה אומר אני אתן לך מאה שקל עכשיו זה נחמד אבל מצד שני אתה בעצם ... הוא יגיד הנה הוא בא לתת לי כסף וזה לא עוזר לי ואז המשפט הזה יכול לדרוס את הפעמים הקודמות שהוא נתן לי כסף זה עזר לי. ש: גם לא כדי להגיד לו תשמע הייתי רוצה מאוד לעזור לך ... בא להגיד זה לא ברור מאליו שכשנותנים למישהו מעניקים שזה בהכרח טוב לפעמים צריך לדעת לא לעשות את זה במקומות שזה לא יתלבש נכון כדי שלא תיווצר לו התניה שלילית ביחס אליך לנתינה שלך. ש: יש אלטרנטיבה כאילו במקום ... התניה. ש: אפשר לסנן אותו. אליעד: נכון ולכן זה אומר שאל תשאל משהו שאתה יכול לקבל עליו לא. ש: באמת. אליעד: לא מתאים לך עכשיו איפה כביכול אני עשיתי את הטעות הזאת מולה עכשיו כי אני אמרתי משפט שכביכול נו באמת זאת אומרת שכביכול היא אומרת מה שהוא אומר זה לא נכון נוצרה לה בראש התניה שמה שאני אומר זה ... תבקש משהו אל תבקש תביא לי כוס מים אם אתה יודע שיש סיכוי שתקבל עליו לא וזאת לא כל האמת צריך לדעת איך לבקש צריך לדעת כן לתמרן צריך לדעת איך לתמרן אבל בגדול תשים לב שאם אתה מבקש ... לא רק קיבלת לא אתה יצרת פה גם נזק לתווך ארוך וככה זה עובד. ש: לא עד כמה זה באמת יוצר את ההתניה הזאת אם זה קרה פעם? אליעד: לא משנה זה באופן יחסי לא משנה זה משפיע אם ... שאתה לא יכול לקבל לא. אליעד: מה זאת אומרת לא הבנתי את השאלה. ש: כאילו אתה אומר שצורת בקשה מסוימת זה שלגרום לבן אדם השני להבין שאתה יכול לקבל לא. אליעד: לא אמרתי לדוגמה עוד פעם יש כל מיני ...

... מהקשרם? איך לגרום למישהו לחשוב מחשבה שהוא לא רוצה לחשוב? איך לגרום למישהו לחשוב שהוא טועה? האם זה משנה מתי ובאיזה רגע, האדם השני יתחיל לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב? איזה נזק יכול להיגרם, אם מישהו יסכים ... לייצר אצל האדם השני את התחושה, שהוא לא מסכים עם עצמו. ועוד אסביר עיקרון נוסף, בנושא של טיימינג. דהיינו, מתי אסור לך לגרום למישהו לחשוב שהוא טועה, לפני הזמן. ושיש טיימינג מסוים, שבו האדם השני צריך לחשוב את הדעה ... שזה ההפך של המחשבה שלו, שהוא לא רוצה ללכת לעבוד היום. או לדוגמה, נניח שמישהו אומר אני סובל מהפרעה שגורמת לי לחוסר ריכוז. ונניח שאנחנו רוצים לשכנע אותו שהוא לא סובל משום הפרעה. אז לדוגמה אפשר לקחת את הביטוי ... אתה כבר שבע שלא בא לך לאכול?!. או משהו בסגנון של אז אתה היום ביום צום?!. או מה, כבר סיימת לאכול שלא בא לך לאכול עוד. או כל ניסוח אחר, שבעצם לוקח את מה שהוא אמר, מפרש אותו בדרך ... אליה, ושהוא עצמו לא יסכים עם מה שהוא עצמו אמר, כאשר יוצג הפירוש שלנו. וכך בעצם תוך כדי שהוא מתכחש לפירוש שלנו את דבריו, הוא בעצם מתכחש לדעה של עצמו בהיבט מסוים. לדוגמה: נניח שמישהו אוהב מאוד את הכלב שלו. אז אם לדוגמה נאמר לו משהו ... של מה שהוא עצמו אמר, שזה כאילו שהוא לא מסכים עם מה שהוא עצמו אמר, במובן מסוים. ועוד דרך קיימת לגרום לכל הנל, על ידי זה שאנחנו משדרים לאדם השני, את התחושה, שלא הבנו את מה שהוא אמר. שאז, ... אומר. נניח לדוגמה אדם דתי שאומר ברוך השם. ונניח שאתה אומר לו משהו בסגנון של לא הבנתי, את מי האשמת ובמה? סוג של משחק מילים של המילה השם / אשם. שאז בעצם אתה משדר לתת המודע של האדם השני, ... כלשהי. והוא מניח בנוסף, שגם אתה מסכים עם הנחת היסוד הזאת. והוא טוען בפניך טענה, שמבוססת על הנחת היסוד הקודמת. ולא תמיד אתה יכול להגיד לו בצורה ישירה, שהנחת היסוד הבסיסית שלו שגויה. ולכן אם תשדר לו, שאתה לא ... וכמו כן, ישנם מצבים שאתה רוצה שהאדם השני יחשוב את ההפך של מה שהוא חושב כרגע, רק אחרי הקדמה מסוימת. דהיינו, רק אחרי שהוא יחשוב איזה רעיון אחר כלשהו. כי לפעמים, אם הוא יחשוב מוקדם מידי את ההפך של מה שהוא חושב כרגע, זה עוד יותר עלול לחזק אצלו את המחשבה הקיימת שלו. ואז עליך להיזהר, לא לגרום לו לחשוב את ההפך של מה שהוא חושב, עד שהוא לא יחשוב את ... לגרום לו לחשוב את ההפך של מה שהוא חושב כרגע, לפני הזמן. וזה כמו לידה, שצריכה להיות בזמנה ובצורה מסוימת, כדי שהתינוק לא ימות. או כמו פרי, שאם קוטפים אותו לפני הזמן, לפעמים זה גורם לנזק לפרי. וצריך לדעת לתת לפרי להתבשל עד לשלב שנכון לקטוף אותו. ובהקשר שלנו, צריך לדעת לזהות, באיזה שלב ומתי אנחנו רוצים שהאדם השני יחשוב את ההפך של מה שהוא חושב כרגע. כי לפעמים אם הוא יחשוב את זה מוקדם מידי, זה דווקא עלול לגרום נזק יותר מתועלת. ולפעמים מישהו צריך להמשיך לחשוב מחשבה לא נכונה, עד שניתן לו הקדמות מסוימות, שיעזרו לו להכיל את המחשבה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב. וכמו תמיד, גם כאן יש רמות שונות, מינונים שונים וכולי וכל מקרה לגופו.

... לקבל החלטות בטוחות. אחת הגישות שאליעד כהן מציע היא שיטה שנמצאת מעבר להיגיון המקובל. לפי שיטה זו, כאשר אדם מתלבט בין שתי אפשרויות, במקום לנסות לברר מה עדיף, הוא יכול לשאול את עצמו: אולי בכלל מדובר באותה אפשרות? לדוגמה, נניח שאדם מתלבט אם להתפטר או להישאר במקום עבודתו. לכאורה, מדובר בשתי אפשרויות שונות באופן מהותי. ההיגיון הרגיל טוען כי יש הבדל ... אפשר להטיל ספק בהבדלים שבין האפשרויות? ההיגיון המקובל אומר לנו שיש הבדל בין שתי אפשרויות שונות, אך האם אנחנו באמת יכולים להיות בטוחים בכך? אליעד כהן משתמש בדוגמה פשוטה להמחשה: אדם נכנס לחדר שיש בו כיסא אחד בלבד, אך ... אפשרות אחת. האם יכול להיות שגם אנחנו בעצמנו עושים את אותה טעות במחשבה? אולי אנו רואים שתי אפשרויות כשלמעשה קיימת רק אפשרות אחת, ואנחנו טועים לחשוב שמדובר בשתי אפשרויות נפרדות. השאלה איך להתמודד עם קושי להחליט? הופכת לשאלה עמוקה ... ההבדל בין שתי האפשרויות אמיתי או מדומיין? האם אפשר להסתכל על הבחירה כאשליה תודעתית? אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מתחיל להטיל ספק בכך שבכלל יש שתי אפשרויות, הוא עשוי להשתחרר מהצורך להחליט. זוהי נקודת מבט עמוקה יותר מאשר סתם ... האפשרויות הן למעשה אותה אפשרות בדיוק, ושכל ההבדלים הם תוצאה של אשליה בתודעה שלנו. לדוגמה נוספת, אליעד מציין דוגמה מתחום האסטרונומיה: מדענים ראו בשמיים שני כוכבים נפרדים, ורק לאחר מכן גילו ששני הכוכבים הללו היו בעצם השתקפויות של אותו ... הפיזי קיים מצב שבו אנו טועים לחשוב שיש הבדל בין שני דברים כשמדובר באותו הדבר עצמו. האם הגישה הזו מתאימה לכולם? הגישה הזו מתאימה בעיקר לאנשים שאינם מקובעים על עמדתם, שמוכנים לבדוק האם באמת יש הבדל מהותי בין האפשרויות. לאנשים שיש להם ביטחון עצמי רב, בעלי אגו חזק, אנשים שחשוב להם להיות בטוחים ... שהבחירה שלהם היא אשליה. אך לאדם שמוכן להטיל ספק, גישה זו מאפשרת חופש מחשבתי גדול. במקום להיות תקוע בהתלבטות מתמשכת, הוא יכול להטיל ספק אפילו בעצם ההתלבטות שלו, ולהבין שייתכן שכל האפשרויות זהות לחלוטין. האם חוסר ודאות מוביל להבנה ... לא לשכנע את עצמנו שבסוף הכל יסתדר או שהתוצאות יהיו זהות. הגישה הזו יותר קיצונית: אולי בכלל מלכתחילה אין באמת הבדל בין שתי האפשרויות. אולי כל התפיסה שלנו לגבי קבלת החלטות, אפשרויות ובחירה היא מוטעית, ונדמה לנו שיש הבדל ... אפשרויות? ההיגיון אומר שברור שיש הבדל בין האפשרויות: להתפטר או לא להתפטר זו החלטה ששונה במהותה. אבל האם אתה באמת יודע שזה כל ההבדל? אולי כל אחד מהמצבים יוביל אותך לאותה תוצאה, או לא משנה את הדרך שבה תרגיש ... מציג את הדברים כך שהאדם יחשוב שיש שתי אפשרויות, בעוד שלמעשה מדובר באפשרות אחת בלבד. האם יש דבר כזה אמת בהקשר הזה? הגישה הזו אולי לא תעבוד לאדם שמרגיש בטוח בעצמו ומוכן להילחם על דעתו, אולם אם אדם לא ממהר לקבוע עמדות ומוכן לשאול את עצמו אם באמת יש הבדל בין האפשרויות, הוא עשוי לגלות שהן לא שונות כפי שחשב. ברגע שבן אדם מוותר על הצורך להגדיר כל דבר כהגדרה נפרדת, הוא עשוי להגיע למקום שבו הוא מבין שאין הבדל מהותי, וכך להשתחרר ... איך אנחנו רואים את הדברים. אולי כל המהות היא לא מה עדיף, אלא מהות הבחירה. השאלה האם כל התלבטות באמת נוגעת לבחירה בין שניים, או שמא מדובר במשהו אחר לגמרי - יכולה לעזור לצאת ממעגל ההתלבטות. החלטות בחיים הבנת ... אליעד: בדיוק לשאול אולי זה בכלל אותו דבר, עכשיו כשאתה אומר לשאול אולי זה בכלל אותו דבר למה אתה מתכוון אולי זה לא משנה כשאתה עכשיו אמרת אותו דבר מה זה אומר אותו דבר? ש: שזה מוביל לאותה תוצאה. ... נגיד? ש: לא יודע אם לפנות ימינה או שמאלה. אליעד: תן דוגמה. ש: אם להגיע לאשדוד אם לקחת ימינה בצומת או שמאלה בצומת. אליעד: כן אבל זה אז תסתכל בשילוט נגיד. ש: אוקי. אליעד: לא נגיד משהו של החיים אלה שאומרים להתפטר ... תשאל את עצמך אוקי מה זה משנה אולי זה אותו דבר עכשיו כשאתה אומר אולי זה אותו דבר אתה מתכוון להגיד אולי בסוף זה מוביל לאותה תוצאה אולי בסוף אני אהיה מאושר באותה מידה אולי אני אהיה מרוצה באותה ... אותו דבר באיזה מובן במובן נגיד שיש לך התלבטות אם להתפטר או לא ואתה אומר לעצמך אולי בעצם בכלל האמת היא שלהתפטר או לא להתפטר זה בכלל אותו דבר ורק נדמה לי ששתי האפשרויות שונות, כאילו תדמיין את התרחיש שאתה מתפטר ואתה מפסיד את כל כספך ואתה מת ברעב תדמיין את התרחיש שאתה לא מתפטר שאתה מתקדם בעבודה ואתה מצליח זה וזה לא אולי בסוף זה אותו דבר אולי בסוף זה יוביל אותי לאותו דבר, אולי ... פעמים אבל אתן עוד פעם, יש כיסא אחד בא בן אדם ושואל אותך על איזה כיסא לשבת למה הוא מתכוון איזה כיסא לשבת ואז לוקח לך זמן להבין אתה אומר לו למה אתה מתכוון הוא אומר לך על הכיסא הזה או על הכיסא הזה ומצביע על אותו כיסא ואתה אומר תשב ואז הוא ... מוכן שיגידו לו שהוא מטומטם בן אדם שהוא כזה העצה הזאת לא תעבוד לו. אבל בן אדם שהוא נצמד לאמת והוא פיקח אז מאיפה אתה יודע שזה נכון מה שאתה חושב מאיפה אתה בטוח במאה אחוז שזה שתי אפשרויות ... זה אותו דבר אולי זה בכלל יש רק דבר אחד רק נדמה לך שהוא שתיים. ש: אז אם זה באמת אחד שהוא נדמה לי כשתיים אז על כל דבר אני יכול להגיד את זה. אליעד: נכון. ש: למה זה ... היה אחד. עכשיו ואז המוח אומר לך כן אבל אם זה אותו אחד איך אני רואה שניים אם זה באמת אותו אחד אז למה אני רואה שתיים זאת אומרת שמה הוא אומר לך שיש הבדל בין אחד לשתיים אתה ...

... אליעד כהן מסביר שהפחד נובע מכך שבזמן השינה האדם לא נמצא בתודעה הרגילה שלו. במצב הערות, התודעה מרגישה שליטה מסוימת, בעוד שבזמן חלימה התודעה משתנה, והאדם חווה מצב של אובדן שליטה מוחלט. כשאתה חולם, אתה כבר לא אתה הרגיל שאתה מכיר - הדמות בחלום היא לא הזהות שאתה מכיר בעולם הערות. האובדן הזה של תחושת העצמי יוצר פחד וחרדה. כיצד פחד מאיבוד שליטה בחלום קשור לפחד מהמוות ומהעולם הבא? אליעד כהן מקשר את הפחד הזה לפחד מהמוות ומהעולם הבא. לטענתו, אדם שמפחד להירדם ולחלום הוא בעצם אותו אדם שמפחד ממה שעלול לקרות לו לאחר המוות. הוא מסביר שאם אתה לא בטוח במה שיכול לקרות לך בעולם הזה, אתה בהכרח תפחד ממה שיכול לקרות לך ... הרי שגם בעולם הבא לא יקרה לך משהו יותר גרוע מזה. אליעד מזכיר את הסרט אימגינריום (Imaginerium), שבו דמיון מתממש למציאות, ומסביר שכל דבר שאפשר לדמיין, יכול להתרחש ברמה כלשהי של התודעה. לכן, האדם צריך להתמודד עם הפחד כבר עכשיו, ולכתוב על נייר את הדברים שהוא מפחד מהם, ואז להבין שאם הוא מתמודד איתם כאן, הוא כבר לא יפחד מהם בעתיד. האם החיים עצמם הם סוג של חלום? אליעד כהן מתעמק בשאלה הפילוסופית - האם המציאות היא למעשה חלום? הוא מציין שכאשר אדם נמצא בחלום, הוא אינו מודע לכך שזה רק חלום, אלא רק לאחר שהוא מתעורר. האדם זוכר דברים שקרו בעבר, אבל בפועל הוא חווה אותם רק לפני רגע בחלום. לפי תפיסה זו, גם בחיים שלנו, אנחנו לא באמת יודעים שאנחנו לא חולמים. אולי החיים שאנחנו מכירים הם רק חלום נוסף, ואחרי שנתעורר נמצא את עצמנו בחלום אחר, או אפילו ביקיצה לממד אחר לגמרי. אליעד מציע דוגמה של חלומות בתוך חלומות, שבהם אדם מתעורר שוב ושוב לתוך חלום נוסף, ומסביר שייתכן שאנחנו נמצאים כעת בתוך שרשרת אינסופית של התעוררויות. כך שגם הזיכרונות שלנו ... לזה משמעות. אם אתה מודע לכך שאתה בחלום ותקוע בו, אז כבר אינך בתוך החלום - אלא ער במידה מסוימת. כך שאין שום משמעות לפחד להיתקע בחלום. האם ההבנה שהחיים הם חלום תעזור לנו? אליעד מתאר דוגמה של אדם שחלם שאשתו בגדה בו, וכאשר הוא מתעורר הוא עדיין כועס עליה, אף שהכל התרחש רק בחלום. המסקנה היא שהתודעה שלנו מתבלבלת בין מציאות לחלום, וההפרדה בין השניים לא ברורה כפי שנדמה לנו. לכן, ההנחה שהחיים הם חלום אינה תמיד מועילה ... הם חלום, ובתחילה היה מאושר מאוד, ואף הפך למורה רוחני מפורסם. אולם, עם הזמן, אדם אחר שגילה את אותה האמת חי זמן רב מדי והגיע לבית משוגעים, כי האמת הזו הפכה להיות סיוט עבורו. לדעת אליעד, ההבנה שהחיים הם חלום היא רק צד אחד של המטבע, ולא האמת השלמה. מהי המציאות האמיתית? אליעד כהן מסביר שהמציאות האמיתית היא מצב ללא שום הבדל או נפרדות - הכל אחד ... - הכלום. לדברי אליעד, החלום הוא סוג של רמז לכך שהאדם צריך להתעורר למציאות גבוהה יותר. אם הוא ייצמד לאמת המוחלטת, הוא יחווה התעוררות מהחלום של החיים לעבר מודעות שאין בה אשליה או פחד. הדרך להתעורר באמת היא להיצמד לאמת המוחלטת, להבין שאין הבדל בין האני לבין כלום, וכך לחוות מצב של שחרור מלא מפחד, אשליה וסבל. האם המציאות ... מהחלום? שיתוק שינה ופחד להירדם התעוררות רוחנית ואחדות שקרית שיתוק שינה, לא מצליח להתעורר בחלום, משותק בשינה, עולם השינה והחלומות, החיים הם רק חלום, איך להתעורר מחלום? האם המציאות היא חלום? חלומות צלולים, מדריך לעולם החלומות, פחד מאובדן שליטה, פחד מהעולם הבא, פחד למות, פחד מגיהנום, פחד מהחיים אחרי המוות, הכנה למוות, אחדות שקרית, שום דבר לא משנה, הכל מרגיש כמו חלום, התעוררות רוחנית, מורים רוחניים, הארה רוחנית

... אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית ומזעזעת של אונס וכפייה רגשית על מנת להמחיש את הקשר בין האדם למציאות. הוא מתאר סיטואציה שבה אדם כופה על מישהי לאהוב אותו בכוח, תוך איומים חמורים כגון פגיעה בה, במשפחתה או הרס מוחלט של חייה. נשאלת השאלה האם אפשר באמת לאהוב מישהו מתוך פחד ואיום קיצוני, והאם אהבה מסוג כזה בכלל יכולה להיות כנה ואמיתית. איך הדוגמה הקיצונית של אונס ממחישה את ... שהמציאות עצמה פועלת בצורה דומה: היא מציבה לאדם תנאי ברור וקשה - אם לא תאהב אותה בצורה מלאה ובלתי מתפשרת, תחווה סבל וכאב. הוא מתאר זאת כאונס של המציאות, כשהיא למעשה מכריחה את האדם לאהוב אותה, מאחר שהיא זו ששולטת בכל פרטי חייו. המציאות ... אם יהיה לו כוח וחשק לפעול, אם הוא יצליח לשמור על עצמו, או אפילו אם הוא בכלל יחיה או ימות. למשל, אם אדם רוצה לשמור על בריאותו, גם אם הוא משוכנע שיש לו שליטה על כך, המציאות יכולה להחליט ... לו לאבד שליטה, להכניס לו למוח מחשבה כפייתית שעליו לעשן או לאכול לא בריא, וכך, למעשה, הוא כפוף לחלוטין לגחמות המציאות. האדם הוא כמו קורבן חסר ישע, שאם לא יציית לרצונה של המציאות במלואו, המציאות תהרוס אותו ותגרום לו לסבל בלתי פוסק. האם אפשר לאהוב את המציאות מתוך פחד? אחד ההסברים העמוקים בהרצאה הוא השאלה האם אהבה שנובעת מתוך פחד ואיום יכולה להיות אהבה אותנטית. אליעד טוען שאהבה שנכפית תחת איום תמידי אינה יכולה להיות שלמה לחלוטין, כי תמיד נשאר הפחד והכעס כלפי מי שכופה את האהבה הזו. בדומה לכך, אם אדם מרגיש שהמציאות מאיימת עליו בסבל, האם הוא באמת יכול לאהוב אותה בצורה אמיתית, או שהוא רק מעמיד פנים מתוך חוסר ברירה? אליעד מדגיש כי עם המציאות לא ניתן לרמות: כל אחוז אחד של חוסר אהבה למציאות, יגרום לאחוז אחד של סבל. כלומר, אם האהבה למציאות אינה מלאה במאה ... שבעומק הדברים, האדם עצמו הוא גם האונס וגם הקורבן. האדם המקורי (אלוהים) פיצל את עצמו לאינספור חלקים, וכעת הוא מתבונן במציאות מנקודת מבט חלקית ומוגבלת, מרגיש קורבן שנאלץ לאהוב את המציאות בכוח כדי להימנע מסבל. המשמעות של כך היא, ... נדבך מורכב נוסף כשהוא מעלה את שאלת הבחירה החופשית. הוא טוען שאולי אפילו הרצון לאהוב את המציאות הוא לא באמת רצונו של האדם, אלא רצון נוסף שנכפה עליו על ידי המציאות. האדם אולי חושב שהוא רוצה או לא רוצה ... ומקיימים את התנאים לאונס הזה. ההבנה הזו עשויה לגרום לאדם לשאול את עצמו שאלות קיומיות עמוקות יותר: מי אני באמת? האם אני קורבן של המציאות או אולי היוצר של המציאות עצמה? האם יש בכלל משמעות למושגים של אהבה ושנאה ... את האדם לחקור את שאלת הזהות שלו, את הקשר שלו עם המציאות, ואת שאלת הבחירה החופשית בצורה חדשה ובלתי מתפשרת. האדם מתבקש להרהר האם הוא באמת רוצה לאהוב את המציאות, או שמא הוא עושה זאת כי אין לו שום ברירה אחרת. בסיכום, אליעד כהן מציג ... של האדם עצמו? האם יש בחירה חופשית או שהכל נכפה מלמעלה? כיצד סבל קשור לחוסר קבלה של המציאות? כיצד דוגמת האונס הקיצוני ממחישה את היחס בין האדם למציאות? הטקסט מתאר מצב מזעזע שבו אדם כופה בכוח על מישהי לאהוב אותו, תוך שימוש באיומים חמורים והפחדה קשה. נשאלת השאלה איך ... 1% של סבל. מכאן בא הרעיון שהאדם נאלץ או נאנס לאהוב את המציאות כדי לא לסבול. האם ניתן לאהוב באמת כשיש איום תמידי? עולה השאלה אם אהבה הנובעת מאיום היא אהבה אותנטית. לדוגמה, אם אדם עומד מול תוקף שעלול להרוס לו את החיים, האם אפשר באמת לפתח רגש חיובי ואמיתי כלפיו? הטקסט משווה זאת למציאות, שבה לא ניתן לרמות: אם יש סתירה כלשהי בין האדם לבין המציאות (אפילו ברמה של 1%), הסבל לא ייעלם. לכן, נטען שהדרך היחידה ... וכעת אחד החלקים הללו מרגיש שנכפה עליו החוק אם לא תאהב את המציאות, אתה תסבול. מכאן שגם המאיים וגם המותקף הם למעשה אותה ישות בשורש. האם קיימת בחירה חופשית לאהוב או שלא לאהוב? בטקסט מוזכר שיש בכך המון מורכבות: אם הרצון עצמו לאהוב את המציאות הוא ... הזו אמורה לעורר מחשבה? הטקסט מזמין להתבוננות רעיונית על האופן שבו האדם בעצם נאנס לאהוב את המציאות, תוך שהמציאות מאיימת עליו בסבל בלתי נמנע אם לא יבחר לאהוב אותה לגמרי. יחד עם זאת, יש בו גם מימד של אתה זה שיצרת את הסיטואציה, כך שהאדם והמציאות הם אחד. רעיון זה מותיר מקום לשאלות רחבות יותר על בחירה חופשית, על משמעות האהבה האמיתית ועל שאלת הזהות של האדם מול מה שנראה ...

ניסים, לדעת עתידות, מופתים, שליטה במציאות, להחיות מתים, התורה, נבואות התורה, הכל מאלוהים

... החיים בקלות? מרגיש חוסר משמעות בחיים, אין לי מטרה לחיים, אובדן זהות עצמית, לזרוק את השכל, לעבוד את ה בתמימות ופשיטות, לתת למציאות לעשות בך כרצונה, לתת למציאות להתגלות דרכך, להתבטל למציאות, לשתוק, לשמור על זכות השתיקה, שב ואל ... אין לו מושג אם בכלל כדאי לו להציב מטרה כלשהי, הוא לא יודע אם בכלל הוא רוצה לחיות או למות, אין לו מושג אם הוא רוצה להרגיש טוב או רע, הוא לא יודע מה טוב ומה רע, הוא לא ... קורה? מה אכפת לי מה אני רוצה? וכיוב. ובמהות זה נקרא לזרוק את השכל ונקרא גם לעבוד את ה בתמימות ובפשיטות, במובן של לתת למציאות לעשות בך כרצונה, לתת למציאות להתגלות דרכך, לתת לבורא לגלות את רצונו דרכך, להתבטל ... אדם ובהמה תושיע ה, אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה, וכמו שאמר אסף: ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך). וגם צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה https://breslev.eip.co.il/?key=69, דהיינו, ביטול הרצון, העדר השתנות מרצון לרצון וכולי. ... ושלא יהיה לו מושג מה הוא רוצה מעצמו וכולי. וזה כמובן נושא בפני עצמו. אבל באופן כללי, החיפוש אחרי השלמות, גורם לבן אדם לא לדעת מה הוא רוצה מעצמו, ביטול הרצון וכיוב. לסיכום: מי שאין לו מושג מה הוא ...

... (במאמר משחק החיים / עולם המשחקים - מהו משחק החיים? איך להתייחס אל החיים כמשחק?) החיים הם כמו משחק. והשלמות של האדם היא, כאשר האדם יודע ולומד איך לשחק במשחק של החיים. כי יש כאלו שהם לא יודעים איך ... מבין את חוקי המשחק, אז מצב הרוח שלו משתנה כל הזמן והוא לא מוצא מנוח לנפשו. והאדם מרגיש כאילו שנשמתו נמצאת בתוך כף הקלע. כי כל הזמן האדם מנסה למצוא את עצמו, ולא מצליח. כי המציאות שלנו משתנה כל ... שהוא נוצר על ידי זה שכל הדברים משתנים כל הזמן. ומאחר שהאדם לא נהנה מהמשחק, לכן לפעמים נדמה לאדם שהשלמות היא ושהאושר הוא, זה לעזוב את המשחק. שבמקרה הקיצוני זה מוביל את האדם להתאבדות. ובמקרים הפחות קשים, זה מוביל ... לו שום תשוקה גשמית וכיוב, על ידי זה האדם חושב בטעות שאותו האדם שנראה ככ רגוע, כנראה שהוא מאושר באמת. והאדם הולך אחרי אותו מנהיג שקר, מתוך מחשבה שאותו מנהיג שקר יראה לו את הדרך איך להיות מאושר. ולמה מנהיג שקר? כי רוב רובם של המנהיגים ... וכיוב בדרכים שונות. ומה שהאדם לא מבין, שכל העצות האלו הן עצות של איך יכול האדם להרגיש כמו אדם מת. כי גם גופו של אדם מת לא מרגיש דבר. וכל אותן עצות של אותן אנשים שנראים כחכמים, הם בעצם עצות של איך לעזוב את המשחק ואיך לא ליהנות מהמשחק. כי אף אחד לא באמת מבין את חוקי המשחק. ואף אחד לא באמת יודע את הסוד של איך באמת אפשר ליהנות מהמשחק באמת. בצורה כזו שההנאה של האדם מהמשחק, כל הזמן רק תגדל. ולכן כל העצות של רוב המנהיגים הרוחניים, עוסקות באיך האדם יכול פחות לסבול מחוסר ההבנה שלו את המשחק של העולם. אבל אף אחד לא באמת יודע איך ליהנות מכל דבר שקורה כאן בעולם. וכאשר האדם רואה את אותם אנשים רוחניים שנראה כאילו הם מאושרים, ... העולם הזה וכיוב, נדמה לאדם כאילו אותם אנשים מצאו את האושר. ועפ צורת החשיבה הזאת, יכול האדם לחשוב בטעות, שהמתים בבתי הקברות, גם הם מצאו את האושר. כי הם ככ רוחניים, עד שהם לא אוכלים כלל. והם ככ רגועים, עד שהם לא מתנגדים לכך שהגוף שלהם מתפרק ונרקב. ועל האדם להבין, שהסיבה שנראה לו שאותם אנשים רוחניים פרושים ומורמים מעם, הסיבה שנראה לאדם שהם מצאו את ... יודע איך אפשר ליהנות מהמשחק. כי כל אותם פרושים רוחניים, הם בסך הכל פרשו או נמצאים בתהליך של פרישה מתמדת מהמשחק. וההארה הרוחנית שאליה הגיעו גדולי המורים הרוחניים בעולם, היא איך לעזוב את המשחק כמעט לגמרי, בלי להתאבד ובלי למות. כי אנשים רוחניים סובלים מהחיים, לא פחות מאנשים רגילים. משום שהם לא נהנים מהחיים. כי הכל נראה להם כחסר ... הם לא הצליחו להביא את עצמם למצב שבו הכל יהיה טוב עבורם באותה המידה ממש. כי אם הם מאושרים בשלמות והכל טוב עבורם באותה המידה ממש, אז מדוע הם אוכלים כאשר הם רעבים. הרי הרעב טוב בדיוק כמו השבע. והמוות לשיטתם, טוב בדיוק כמו החיים. ואכ מדוע יש להם תאווה לאכול כאשר הם רעבים? וזאת ההוכחה לכך שהם עוד ... שהם לא יודעים ליהנות מהמשחק. כי גם אם יצליח האדם להיות כמו אבן ממש, הרי שגם אז זאת לא השלמות. כי השלמות היא ליהנות מהמשחק. והאבן לא נהנית מהמשחק. ועל האדם לשאול את עצמו, האם יתכן ששיא האושר הוא להיות במצב רגשי של אבן חסרת כל רגשות? כי אם נאמר שכן, אז עפ ההיגיון הזה השלמות של כל בני האדם בעולם, היא שהם יהיו מנותקים רגשית ממה שקורה בעולם. ואם נקצין את המחשבה הזאת שלא ...

חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל באמת? האם טיפול פסיכולוגי יכול למנוע מהחרדות לחזור? אליעד כהן דן בנושא החרדות והפחדים, ומתמקד בשאלה חשובה: האם אדם שסבל מחרדות והצליח לצאת מהן באמצעות טיפול פסיכולוגי יכול להיות בטוח שהחרדות לא יחזרו אליו? ... האם טיפול איכותי יכול להיות זמני? לפי אליעד, טיפול איכותי חייב להיות קבוע ויציב. הסיבה לכך נעוצה בטבעה של האמת. לדבריו, האמת היא הדבר היחיד הקבוע והיציב במציאות. לעומת זאת, השקר משתנה ללא הרף. אם טיפול פסיכולוגי היה אמיתי ואיכותי, החרדות לא היו יכולות לחזור כלל. אך מכיוון ... הם בעצם אחד. כשאדם מבין שהטוב והרע שווים לחלוטין מבחינה מהותית, הוא כבר לא מפחד להרגיש רע, כי אין באמת רע במובן השלילי. במצב כזה, האדם אינו יכול יותר להיכנס לחרדה, מכיוון שאין דבר שהוא חושש ממנו באופן מוחלט. ... פשוטות כמו שתיית מים, נובעות מפחד. מדוע אדם שותה מים? כי הוא פוחד להיות צמא, או פוחד לסבול או למות מצמא. כל בחירה של האדם נובעת מרצון להרגיש טוב יותר או מפחד להרגיש פחות טוב. לכן, כל פעולה ובחירה ... שההבדל הוא שבעומק, האדם שנמצא בתפיסת האחדות מסוגל להכיל גם את הפחד, ואינו מפחד ממנו כפחד בפני עצמו. האם באמת אפשר להשתחרר מהחרדה לחלוטין? לפי אליעד, שחרור מוחלט מהחרדות מתרחש רק כאשר האדם מגיע להבנה עמוקה שהחרדה עצמה היא טובה באותה מידה כמו הרוגע והשלווה. אדם שמסוגל לחוות את ... יצאת מהחרדות. ונסביר האם הטיפול הוא איכותי כן או לא, והעניין הוא, די פשוט, הדבר היחיד היציב בעולם זאת האמת, האמת חייבת תמיד להיות אותו הדבר. וכאשר טיפול הוא טוב ואמיתי לא יכול להיות שהוא יתהפך ושהחרדות יחזרו, לא תהיה ... שאלה. ונסביר כרגע את שורש החרדות, הפחד הוא מפני הרגשת הרע, פחד של האדם להרגיש רע ועכשיו זה תלוי בעוצמת הפחד אם זה יעבור למה שמוגדר חרדה. ובמציאות שהאדם מבחין בין טוב לרע, יש הבדל בין טוב לרע, הוא ... אחת. וכשהאדם מבין שהטוב והרע הם ישות אחת, הוא לא יפחד יותר. ואפילו אדם כשהוא שותה, הוא גם שותה מתוך פחד, כי למה הוא ישתה אם לא יפחד? האם פוחד לסבול שיהיה צמא? אתה מפחד למות? לסבול? אז למה אתה שותה? וכל פעולה ופעולה שהאדם עושה היא נעשית מתוך פחד, ומה זאת אומרת? כי אם אדם עושה פעולה, או כל בחירה שהוא בוחר, הוא בוחר או עושה אותה ... טוב. אם אתה בוחר לעשות פעולה, אתה חושב שזה טוב יותר מלא לעשות פעולה. ובמציאות יש דבר והיפוכו, מצד האמת, הכל דבר אחד ואז לא משנה אם תעשה או לא, ומצד הצמצום יש ישויות שונות כמו הזמן, המקום ועוד ... אחד ממש. על כן נסכם, אם ישנה עדיין שאלה האם החרדות יכולות לחזור, בוודאי שכן. כי עצם השאלה נובעת מתוך חרדה, והיה ולא היתה אפשרות שהחרדה תחזור לא היתה שאלה.

העולם הזה פרוזדור לעולם הבא, תכלית העולם הזה, החיים והמוות, הבריאה, למה אלוהים ברא את העולם? האם תכלית החיים היא העולם הבא לפי הדתיים? אליעד כהן מסביר את הטענה ... רבנים דתיים כלפי אנשים חילונים היא: מה התכלית של החיים?, וכאשר החילוני אומר שהחיים הם פשוט כדי לחיות ואז למות, זה נשמע להם אבסורדי וחסר משמעות. לעומת זאת, הרבנים הדתיים בטוחים שהתכלית היא העולם הבא, עולם שבו אנשים יקבלו את שכרם לאחר המאמץ והמצוות שקיימו בעולם ... ויהיו במחיצת אלוהים. אולם, אליעד כהן טוען שזו חשיבה מטופשת ולא הגיונית אפילו יותר מהגישה החילונית, משום שהיא לא באמת נותנת תשובה לשאלה המקורית מה התכלית של החיים?, אלא רק דוחה אותה לשלב הבא. למה ההסבר של העולם הבא לא באמת עונה על השאלה? אליעד כהן מדגיש, שכאשר דתי מגיע לגן עדן ויושב ללמוד תורה במחיצת אלוהים, הוא עדיין לא ... נברא על ידי אלוהים מפני שהוא טוב ורוצה להטיב. אליעד מחדד את האבסורד בטענה זו, ואומר שאם אלוהים הוא שלמות מוחלטת - אז לפני שברא את העולם הבא היה לו טוב באופן מוחלט. ולכן עולה השאלה למה בכלל היה ... קבלת השכר בעולם הבא. כהן מסביר שהטענה הזו יוצרת תמונה של אלוהים נכה או מוגבל - כאילו הוא לא באמת יכול לתת לאדם טוב מושלם אלא רק בתנאי שהאדם יתאמץ קודם. לדבריו, מדובר בטענה מאוד לא הגיונית כי אם ... כדי לקבל שכר רק מעידה שהאל הזה הוא מוגבל ומצריך מאמץ מיותר מבני האדם. למה ההסבר הדתי אינו פותר באמת את השאלה על תכלית החיים? אליעד כהן מסכם ואומר שההסבר הדתי שהתכלית היא העולם הבא הוא למעשה חסר משמעות, ... התשובה של הדתי היא ככה אלוהים רוצה, הרי שגם החילוני יכול לומר באותה מידה ככה אלוהים רוצה שיהיו חיים ומוות, ואין הבדל מהותי בין התשובות. כהן מחדד זאת ואומר שהסבר רצונו של אלוהים מקביל בדיוק לתופעה של החיים והמוות שאין להם לכאורה סיבה ברורה או הגיונית. הוא מוסיף ששינויים מתמידים ברצון האל (יצירת גלקסיות, כוכבים, תהליכים שונים) מעלים שאלות נוספות: למה אלוהים בכלל משנה את המציאות כל הזמן ולא מסתפק במציאות אחת מושלמת וקבועה? איך אפשר לדעת את התשובה האמיתית לשאלת תכלית החיים? אליעד כהן טוען שהדרך היחידה לדעת את תכלית החיים ... אפשר להסתפק בתשובות כמו העולם הבא, וצריך לבדוק עד הסוף את כל הטענות וההסברים. רק מי שמגיע להבנה מה באמת מניע את השינויים במציאות, ומדוע המציאות מתרחשת כפי שהיא מתרחשת - רק הוא יוכל להבין באמת מהי תכלית החיים. מה תכלית החיים? האם יש עולם הבא? למה אלוהים ברא את העולם? האם חייבים להתאמץ כדי לקבל שכר? למה יש סבל בעולם הזה? האם אלוהים באמת כל - יכול?