מהי משמעות החיים? חיים ומוות, האם יש לחיים משמעות? בריאת העולם יש מאין, איך לחיות בלי חוקים? למה העולם קיים? מטרת החיים, למה אלוהים ברא את העולם? מהות החיים מהי משמעות החיים? איך להבין את החיים והמוות? ההרצאה עוסקת בשאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר: מהי משמעות החיים? איך יש להבין את החיים והמוות? האם החיים והמוות יכולים להיות בעלי משמעות? שאלות אלו נוגעות במהות קיומנו, בדרך בה אנו תופסים את העולם, את עצמנו ואת הסיבה לקיום שלנו. ההרצאה מתחילה בשאלה בסיסית - האם החיים יכולים להיות מוגדרים? אליעד כהן מבהיר שאין חיים מוגדרים בתפיסה הפיזית, אלא יש חיים ... ורע. החיים הם לא תוצר של צורת התארגנות, אלא כוח חיים טהור, שמייצר את כל מה שקיים. בהמשך, אליעד מתייחס לשאלת בריאת העולם: אם לאלוהים אין הגדרות ואין מחויבות, איך הוא החליט לברוא את העולם? הוא מסביר שהשאלה הזו בעצם לא קיימת כי לא ניתן לחייב או להגדיר את אלוהים. הוא לא מחויב לשום רעיון, וממילא לא ניתן להבין איך נוצרו ההחלטות שקשורות לבריאת העולם, או למה העולם קיים. מכאן, השיחה מתפתחת לכיוון נוסף - איך העולם קיים למרות שאין לו שום הגדרה? אליעד מציין שאין זה אפשרי להבין את הדרך ... מבינים את עקרון האחדות. העולם, בעצם, קיים בגלל שאין כל הגדרה או מחויבות למהות או למטרה. כל דבר קיים מתוך חוסר הגדרה - ובזכות חוסר זה יש אפשרות לפעולה, קיום ושינוי. בשאלות נוספות, אליעד מתאר את הדרך בה כל אחד מאיתנו מחפש משמעות: מדוע אנחנו שואלים על משמעות החיים? האם השאלה הזו נובעת ממקום ... כיצד לחיות, ושאלה כזו יכולה להכביד עלינו. לאורך ההרצאה, אליעד מדבר גם על איך לחיות בלי חוקים או גבולות, ומתאר איך כל מבנה מחשבתי או מוסרי מצמצם אותנו. הוא מציע לנסות לשחרר את עצמנו מהמגבלות הללו כדי לחיות בצורה ... לא נשחרר את עצמנו ממבני ההגדרה של יש משמעות ולא יש משמעות, תמיד נמשיך להרגיש מחויבים ומצומצמים. בנוגע לחיים ומוות, הוא מציין שכשיש לנו הבדל בין חיים למוות, אנו מייחסים להם משמעות רבה, אבל למעשה מדובר רק בשני צדדים של אותו מטבע. כאשר מבינים שאין הבדל מהותי בין החיים למוות, פתאום כל פרט קטן יכול להיות משמעותי. לפי אליעד, זו גם הסיבה שבני אדם יכולים להילחם על דברים שלכאורה אינם בעלי ערך - לדוגמה, מלחמות שמתפרצות בגלל נושא חסר ערך כמו מלח. הוא טוען כי כל צורת התפיסה הזו נובעת מההבנה שאין באמת משמעות מוחלטת למי שנמצא במצב של תודעה צרה. ההסבר הזה, של אין משמעות או כל משמעות, מוביל את אליעד לשאלה נוספת: מה היא האמת? והוא טוען שאין הבדל בין יש משמעות ל אין משמעות. השניים הם בעצם חלק מאותו הדבר, כי כל צורה או מחשבה על משמעות היא שקר אחד גדול. איך להבין את משמעות החיים והמוות? לסיכום, אליעד כהן מציע ראייה חדשנית ועמוקה על משמעות החיים. הוא מבקש מכל אחד לחשוב מחדש על ההגדרות והמבנים המחשבתיים שמכתיבים את הדרך בה אנו תופסים את החיים והמוות. התשובה לשאלות אלו לא תבוא מתוך חיפוש אחר משמעות חיצונית, אלא מתוך חופש מחשבתי ושחרור מהמגבלות המובילות אותנו לתפיסות נוקשות של טוב ורע, חיים ומוות. מהי משמעות החיים? האם החיים והמוות הם בעלי משמעות? מהו מקור החיים? כיצד ניתן לחיות בלי חוקים? איך להבין את העולם ללא הגדרות? מהו עקרון ...

... למצוא את הטוב שברע, למה אתה מרגיש רע? איזה טוב יוצר הרע? פחד מרע גדול יותר, פחד להתמכר, פחד מתלות רגשית, פחד להיפגע למה שמישהו ירצה להרגיש רע? אנשים נוטים לראות דברים מסוימים כרעים, אך בפועל, במקרים רבים, מאחורי הראייה הזו מסתתרת כוונה חיובית או תועלת מסוימת. אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית שבגללה אדם רואה דבר מסוים כרע, היא שלמעשה יוצא לו מכך משהו טוב. כלומר, ... מרכזיים שאליעד מסביר בהרצאה: האדם רואה דבר כרע, וכך הוא משיג את ההנאה ההפוכה מהמצב החיובי, כמו אדם שחושב שמוות הוא רע, וזה גורם לו ליהנות יותר מהחיים, או מי שרואה את הלבד כרע, ולכן נהנה יותר להיות בחברה. האדם רואה דבר כרע כדי להגן על עצמו מרע גדול יותר, כלומר, הוא נמנע מהדבר באמצעות כך שהוא מתייג אותו כרע, ובכך נמנע מסכנה או נזק חמור יותר. איזה טוב יכול לצאת לאדם כשהוא רואה דבר מסוים כרע? ... דברים מסוימים כרעים, כדי להצדיק ולחזק את אמונתו באלוהים. איך הפחד להיפגע יוצר את התחושה שרע? אליעד מסביר שהאדם מתייג דברים מסוימים כרעים כי הוא מפחד להיפגע. לדוגמה, אדם שמסרב לקבל מתנות כי הוא מפחד להיפגע בעתיד מכך שלא יקבל מתנות נוספות. אם האדם יראה מתנות כדבר חיובי, הוא יתאכזב אם לא יקבל מתנה שוב, ולכן מראש הוא מתייג מתנות כרעות, ובכך נמנע מאכזבה עתידית. למה אנשים פוחדים מתלות רגשית? אחת הסיבות המרכזיות שבגללן אדם יעדיף להרגיש רע, לפי אליעד כהן, היא הפחד מתלות רגשית. האדם עשוי להימנע להרגיש טוב כי הוא מפחד להתמכר לתחושה הטובה או להיקשר אליה רגשית. לדוגמה, אדם ימנע ... מחנכים את ילדיהם לראות דבר מסוים כרע, כמו התנהגות מסוכנת בכביש, כדי למנוע מהם סכנה גדולה יותר, כמו תאונה ומוות. במובן זה, הילד רואה פעולה מסוימת כרעה כי הוא מגן על עצמו מנזק חמור יותר. דוגמה נוספת היא אדם שנמנע מאכילת מתוקים, כי אם יראה את המתוק כטוב, הוא יאכל ללא הגבלה ויפגע בבריאותו. לכן, האדם מראש מתייג את המתוקים כדבר שלילי, וכך הוא מגן על עצמו מנזק אפשרי בעתיד. מדוע חשוב לזהות את הטוב שמסתתר בתוך הרע? אליעד מדגיש כי ברגע שהאדם מבין את הסיבה האמיתית שבגללה הוא מתייג דבר מסוים כרע, הוא יכול להשתחרר מהתחושה השלילית. ההבנה שיש סיבה חיובית מתחת להרגשה הרעה מאפשרת לאדם שליטה גבוהה יותר ברגשותיו ובהתנהגותו. לדוגמה, אדם שמודע לכך שהוא מפחד להתמכר או להיפגע, יכול ... פוחד להיפגע, צריך להבין שהוא מפספס גם את ההנאה מהקשר עצמו. כך הוא יוכל לבחור בצורה מודעת האם הפחד מתלות רגשית באמת משרת אותו או שהוא מעוניין לחוות גם את הצדדים הטובים של התלות. לסיכום, מדוע כדאי להבין את הטוב ברע? ... יכול להשתחרר מכבלי התחושות השליליות ולהרגיש חופשי יותר לפעול לפי רצונותיו האמיתיים. למה אני מרגיש רע? איך להפסיק לפחד מתלות רגשית? איך למצוא את הטוב ברע? מה הטוב שמאחורי הפחד להיפגע? למה אנשים פוחדים להתמכר?

חוסר צדק בעולם, כל כלב יבוא יומו, כל אחד בא על עונשו, שכר ועונש, עונש אחרי המוות, גיהנום וגם עדן, תורת הגמול, עולם הבא מהו חוסר הצדק בעולם? האם כל אחד מגיע לעונשו? בהרצאה זו, אליעד ... לא שילמו עליהם בעולם הזה. במהלך השיחה, אליעד מציין את עיקרי הנחות היסוד של המחשבה על חוסר צדק. המנחה מתאר את תחושת חוסר הצדק כהנחה בסיסית בהשקפת העולם של רבים. לפי הנחות אלו, חוסר צדק עשוי להיגרם כאשר אדם פוגע באיזון הכללי או פוגע בזולת. השאלה העיקרית שהעלו היא אם אחרי מותו של אדם, אשר לא שילם על חוסר צדק שביצע, יישא בעונש כלשהו בעולם הבא. מהם הצעדים להבנת תורת הגמול? האם יש חובת עונש לאחר המוות? הדיון מתפתח כאשר השניים שואלים אם אדם שחי חיים של חוסר צדק ישלם על כך אחרי מותו. האם זהו עונש שמופעל על ידי אלוהים או האם כל אחד מתמודד עם מעשיו לאחר מותו? אליעד מסביר את הרעיון של תורת הגמול, לפיה כל אדם שעושה עוול יקבל את עונשו, אף אם לא נגזר ... עונש מיידי בחייו. הסוגיה המרכזית היא כיצד אדם שמשליך רע על אחרים, או פוגע בהם, יכול לקבל תיקון לאחר מותו. הנושא הזה עולה מתוך הפניית השאלה, אם חוסר צדק שנעשה, לדוגמה במקרה של אדם שפוגע בזולתו, מוביל באופן ישיר לעונש בעולם הבא. שאלת ... או אם כל תוצאה של חוסר צדק היא תמיד מהווה עונש כזה. מהו העונש על חוסר הצדק ואיך הוא מתבצע? במהלך השיחה, נשאלת השאלה על אופן העונש. אליעד מבהיר כי העונש של חוסר צדק יכול להתרחש בדרכים שונות, ואף ... הדרכים האפשריות של העונש, ברור כי יש עונש שמופעל במקרה של פעולה בלתי צודקת. יש המאמינים כי עונש זה מתרחש בגיהינום, אך לא כולם בהכרח מקבלים את התפיסה הזו. השניים בוחנים את כל אפשרויות ההנחות והאפשרויות שבבסיסן מצוי עונש ... ישנם כאלו שמסרבים להאמין בתיאוריה הזו, ומעדיפים לחשוב על דרכים אחרות להסביר את תופעת העונש. האם יש חיים אחרי המוות? כיצד משפיעים המעשים על העולם הבא? אחת מהשאלות המרכזיות בהרצאה היא האם יש חיים אחרי המוות, והאם בחיים אלו מתקיימת איזושהי מערכת עונשים או גמול. אליעד מציע שזוהי השאלה הקריטית להבנת חוסר הצדק עלי אדמות. במידה ויש עונש על חוסר צדק בעולם הבא, כיצד זה מתבצע? האם תורת הגמול אומרת שברגע שאדם עשה רע, הוא ישלם על כך, ומה הדרך שבה זה יקרה בעולם הבא? ... מדובר על עולם הבא או לא, תלויה בהשקפת עולמו של כל אדם. חוסר צדק בעולם שכר ועונש עונש אחרי המוות תורת הגמול עולם הבא גיהנום וגן עדן האם יש חיים אחרי המוות?

... לכך היא כאשר אדם מגלה שבן הזוג שלו שיקר לו לגבי דבר מה חשוב, כמו היותו טייס. כאשר התגלתה האמת, המשמעות שהאדם מעניק למידע החדש פוגעת בתגובה המינית, ולכן גם אם הפעולה המינית עצמה לא השתנתה, החשק המיני פחת ... הנאה. כך, חשוב להבין את מצבו הרגשי של האדם ואת פירושיו לגבי המצב בו הוא נמצא כדי להבין את עוצמת החשק המיני. איך ילדים מפתחים חשק מיני? אליעד כהן מציין כי ילדים קטנים בדרך כלל נגעלים ממיניות, ובזמן שהם צעירים הם לא מפתחים העדפות מיניות. עם הזמן, התניות ופרשנויות מתחילות להיווצר במוחם, ופעולות שהיו גורמות להם גועל בעבר עשויות להפוך למושכות. לעיתים, מחשבות שמיוצרים בגיל מאוחר יותר עלולות לשנות את ההעדפות המיניות של ילדים ... ערך עצמי כפי שחשב, הוא עשוי לאבד את החשק המיני כלפיה. אליעד מסביר כי פירוש הוא זה שקובע את עוצמת החשק, ולא רק הפעולה הפיזית. כיצד מושפע החשק המיני מפרסומות ומתרבות? אליעד מציין כי התרבות, פרסומות והסביבה החברתית משפיעות רבות על החשק המיני של האדם. כאשר אדם רואה פרסומות שבהן מוצגת בחורה יפה או מוצרים שמבוססים על ערכים חברתיים כמו אם תשיג את הבחורה הזו תקבל יותר ערך עצמי, הוא עשוי לפתח חשק מיני בעקבות פרסומות אלה, גם אם הגוף לא היה זקוק לתגובה פיזיולוגית כזו. איך נוצר חשק מיני? האם חשק מיני הוא פיזיולוגי או פסיכולוגי? מה משפיע על ירידה בחשק המיני? איך לשלוט בדחף המיני? מה גורם לאובדן חשק מיני? איך פרסומות משפיעות על החשק המיני? מה הקשר בין חשק מיני לאושר? איך נוצר חשק מיני ומה משפיע על העוצמה שלו? ... בכמה האדם חושב שתועלת תצמח לו מהפעילות המינית. ככל שהאדם חושב שיקבל יותר ערך עצמי או תועלת מפעילות מינית מסוימת, כך החשק שלו גדל. למשל, אם הוא מאמין שיציאה לדייט או קשר עם אדם מסוים תיתן לו תחושת ערך או סיפוק, החשק המיני שלו יהיה גבוה יותר. לעומת זאת, ככל שאדם מרגיש שבע מבחינה רגשית או מרגיש שאין לפעילות המינית ערך אמיתי עבורו, החשק שלו יפחת. אליעד ... שמשויכת לה במחשבותיה של האישה היא שלילית, ולכן החשק המיני שלה יורד או נעלם לחלוטין. המשמעות שהאדם מעניק לפעולה מסוימת היא זו שקובעת את החשק, ולא הפעולה הפיזית עצמה. עוד דוגמה שמובאת היא כאשר במהלך יחסי מין, אם צד ... הוא מרגיש חוסר חשק או עודף חשק. איך ילדים מפתחים חשק מיני ומדוע הוא משתנה עם הגיל? אליעד כהן מתייחס גם לכך שילדים קטנים בדרך כלל נגעלים ממיניות ומיחסי מין. הוא מסביר שילדים נולדים ללא העדפה או דחייה כלפי שום דבר, אך עם הזמן הם מפתחים התניות שמעניקות משמעות מסוימת לפעולות שונות. אם ילד קטן יראה זוג מתנשק, לרוב הוא יגיב בגועל, משום שעדיין לא נוצרו אצלו התניות חיוביות לגבי מגע מיני או יחסים אינטימיים. אך עם ... שהפעולה המינית עצמה הייתה זהה, החשק נפגע קשות עקב השינוי בפירוש והמשמעות שנתנו לאדם שמולם. כיצד מושפע החשק המיני מפרסומות ומתרבות? אליעד כהן מסביר כי חשק מיני יכול להיות מושפע משמעותית מפרסומות, מהתרבות ומהסביבה, ששותלות במוח האדם את המחשבה שאם הוא ישיג דבר מסוים, כמו קשר או מגע עם אדם יפה, ... פיזיולוגי או פסיכולוגי? מה משפיע על ירידה בחשק המיני? איך לשלוט בדחף המיני? מה גורם לאובדן חשק מיני? איך פרסומות משפיעות על החשק המיני? מה הקשר בין חשק מיני לאושר? אז אתה שואל במה תלוי חשק מיני נכון אז אני אמרתי לך במה תלוי חשק לאכול נכון, מה תלוי חשק לאכול אמרנו בכמה שאתה רעב אבל זאת לא האמת כי בן אדם אוכל גם לא כשהוא רעב, במה תלוי נגיד עכשיו לדוגמה אתה לוקח פרוסה מורח עליה חומוס ... לחשק המיני הזה. ש: השבוע זה קרה לי בעבודה יצאתי לעבודה וכאילו לא היה לי חשק כזה למכור ואז שמתי לב שכאילו בתחושה שלי כאילו אני שמח עם מה שמכרתי עד עכשיו במהלך החודש אבל עדיין רציתי כאילו אם ... טמפרטורה נכון הגוף מעדיף טמפרטורה כזאת ולא כזאת נכון. ש: גם מזון נגיד. אליעד: גם מזון? ש: כן. אליעד: באמת גם קוקוריקו מה זה קשור עכשיו מזון מה זה משנה שזה גם מזון גם מזון יפה תודה הלאה, נכון ... יכול להיות לו העדפה של מגע הוא מעדיף מגע חזק או מעדיף מגע חלש אם זה מגע חזק בעוצמה מסוימת כואב לו מגע זה נעים לו מסכים איתך אבל איך יכול להיות שבן אדם מעדיף הוא אומר אני מעדיף ... רק פיזי אז לא היית צריך להבדיל מה זה משנה אם זה חפץ בן אדם דומם חוץ מזה מה האמת כשבן אדם נגיד נולד נגיד יש לו רעב לאכול אוכל רגיל הוא רעב הוא רוצה לאכול אבל נגיד ילדים לדוגמה אין להם שום חשק מיני באופן יחסי נגיד הם נגעלים מזה נכון. נגיד ילדים שרואים מישהו מתנשק אומרים שזה מגעיל למה זה מגעיל מגעיל אז איך פתאום הדבר המגעיל נהיה מושך איך זה יכול להיות אברקדברה ... אליעד: יש להם חשק מיני נכון ברור יש להם גם חשק לרצוח רק הם לא פיתחו אותו עד שהם מתו יש להם חשק לכל דבר עד שלא פיתחו אותו זה שכל בן אדם יש לו הכל והוא לא פיתח זה נכון בכל מקרה אבל עובדתית ילדים נגיד לדוגמה, למרות שמה האמת ילד כשהוא נולד אין לו העדפה בכלל לשום דבר בעולם אבל באופן יחסי נגיד ילדים נגיד שיראו יחסי מין ... השתנה שום דבר הגוף אותו גוף אותו דבר אותו עניין מה השתנה רק הפירוש בראש זה יכול לסכן אותך למות וזה לא יסכן אותך למות נגיד נניח מה השתנה. או נגיד לדוגמה נשים שאמרו שגבר אנס אותם במה הוא אנס אותם הוא סיפר להם ... נהנית מה ההבדל. אבל זאת לא הפעולה לכשעצמה טכנית אתה הבנת את התשובה זאת אומרת שאם לדוגמה נגיד כל פרסומת שאתה רואה בטלוויזיה נגיד שמים לך ליד זה בחורה שותלים מחשבה שאם תשיג יש לך ערך אז יש לך ...

... לאדם ללכת לאכול, לא משום שהוא לא רעב, אלא בגלל עצם המחשבה שהוא חייב ללכת לאכול. באותו האופן, אנשים מתקשים להתחייב מראש לתוכניות, משום שהרעיון של התחייבות מראש מלחיץ אותם ולא נוח להם. איך תחושת המחויבות מונעת ממך לפעול? כשאדם מרגיש שהוא חייב לעשות משהו, נוצרת בתוכו התנגדות אוטומטית. לדוגמה, אדם מתקשה לקום לעבודה לא משום שהוא לא רוצה לעבוד, אלא כי הוא מרגיש מחויב לעבוד, ואז נוצרת התנגדות פנימית שמעוררת בו מרד ואי - רצון לבצע את הפעולה. עצם התחושה של אני חייב גורמת לו לסלוד מהפעולה. כיצד להחליש את תחושת המחויבות כדי להגביר מוטיבציה? אליעד כהן מסביר כי הפתרון הוא לעשות דווקא ... לו להבין שהוא כלל לא חייב לעבוד. ככל שהאדם ירגיש פחות מחויב לעבוד, יהיה לו קל יותר לקום לעבודה מתוך רצון ובחירה, במקום מתוך תחושת חובה ומחויבות. למה פחות מוטיבציה דווקא יכולה לעזור לך להצליח? לעיתים, הסיבה שאתה מתקשה לעשות משהו היא דווקא משום שאתה רוצה אותו יתר על המידה. לדוגמה, אדם שמתקשה להשיג כסף יכול להיתקל בקושי לא משום שאין לו מספיק מוטיבציה, אלא דווקא משום שיש לו עודף מוטיבציה וכמיהה גדולה מדי להשיג כסף. כשהוא מרגיש אני חייב להשיג כסף, התחושה הזו גורמת לו להרגיש מושפל ומשועבד. אם הוא היה רוצה פחות כסף, היה לו קל יותר לגשת לעניין בקלילות, כמו אל משחק, ולא כאל מטלה כבדה. כיצד פחד מכישלון וחרדת ביצוע קשורים לעודף מוטיבציה? הרבה פעמים, אדם מתקשה לפעול בגלל לחץ ופחד להיכשל. לדוגמה, אדם שקשה לו לקום לעבודה בבוקר יכול להיות מוטרד עמוקות דווקא משום שחשוב ... תצליח, הוא ירגיש לפתע הקלה. הוא יבין שלא מדובר בחובה או בעניין גורלי, מה שיאפשר לו לבצע את הפעולה מתוך בחירה חופשית ורצון אמיתי. איך להפוך פעולה לחופשית במקום מחויבת? אליעד כהן מציע להקצין את הגישה הזו אפילו יותר. אם אדם מתקשה לעשות פעולה כמו ללכת לעבודה, הוא צריך לשמוע שהוא בכלל לא חייב לעשות שום דבר - אפילו לא לעבוד, לא לאכול, לא לשתות, לא לחיות ולא למות. ככל שהוא יבין לעומק ובאמת ירגיש בתוכו שהוא לא חייב דבר ושאינו מחויב לכלום, כך הוא יוכל לבצע את הפעולות שהוא מעוניין בהן מתוך בחירה אישית וחופשית. אז כל פעולה הופכת למעין משחק, ולא לדבר שצריך או חייבים לעשות. מה קורה כשאתה באמת מרגיש שאתה לא חייב כלום? כאשר אדם באמת מבין שהוא אינו חייב שום דבר, נוצר אצלו מרחב פנימי של שחרור מוחלט. בתוך המרחב הזה, הפעולות היומיומיות או המשימות שעד כה נראו מעיקות, הופכות להיות קלות, נעימות, ומתבצעות ללא מאמץ. במקום לפעול מתוך חובה, פחד או חרדה, האדם פועל מתוך חופש בחירה אמיתי, מה שמעניק לו כוח ואנרגיה חדשים להתמודד עם החיים. איך לטפל בחוסר מוטיבציה? איך להתמודד עם ... מרגיש שאני חייב לעשות דברים? כיצד להחליש את הרצון כדי להצליח יותר? מה עושים כשיש פחד מכישלון? איך להיפטר מתחושת מחויבות? למה אני לא מצליח לקום בבוקר לעבודה? עכשיו הנושא הוא כזה הרבה פעמים אנשים קשה להם לעשות משהו ... מרגישים שהם מחויבים למשהו הזה לא משנה מה, קשה לך ללכת לאכול כי הרעיון שאתה צריך ללכת לאכול לא מתאים לך קשה לך לקבוע דברים מראש כי הרעיון שאומר אני צריך להתחייב מראש לא מתאים לך קשה לך לקום בבוקר לעבודה כי התחושה של אני חייב לקום בבוקר לעבודה לא מתאימה לך, אתה לא רוצה להיות בזוגיות בתת מודע הכל קורה כי המחשבה שאומרת אני חייב להיות בזוגיות לא נותנת ... המחשבה שאומרת שהוא חייב לעבוד אז בכל בוקר הוא קם יש לו מחשבה שאומרת אני חייב לעבוד ואז הוא מתמרד הוא אומר לא מוכן לעבוד ולכן הפתרון יהיה להגיד לו אוקי מה שאנחנו צריכים לעשות זה להחליש אצלך את ... שאפשר להגיד לו לא רק להגיד לו אתה לא חייב ללכת לעבוד אפשר להגיד לו תקשיב אתה רוצה את האמת לא רק שאתה לא צריך לעבוד אתה גם לא צריך כלום בכלל, אתה יכול להישאר פה על הכיסא אל ... אתה לא צריך אתה לא צריך לאכול לא צריך לשתות לא צריך לחיות לא צריך כלום וגם לא צריך למות אבל אתה לא צריך שום דבר. ככל שהבן אדם יהיה יותר בחוויה שהוא לא צריך כלום כך יהיה לו יותר קל לעשות דברים מתוך בחירה לא מתוך מחויב כי הרבה פעמים מרוב שאתה רוצה אתה לא יכול לעשות את זה. הבנו?

לתת מאה אחוז יותר ממאה אחוז, מוטיבציה התמדה לאורך זמן, נותן מאה אחוז ולא רואה תוצאות, להגיע למאה אחוז באמת, משקיע ולא רואה תוצאות, תמיד אפשר יותר, כמים לים מכסים, לתת את הכל, מקיף מעל מקיף, סוגים של מאה אחוז איך לתת מאה אחוז באמת ומהו ההבדל בין 100% ל - 99%? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מסביר הוא כיצד לתת מאה אחוז אמיתי בכל פעולה ומה המשמעות של לתת את כל מה שיש ביכולתך באופן מוחלט. אליעד כהן מתחיל בהסבר שההבדל בין לתת מאה אחוז לבין לתת 99 אחוז הוא הבדל מהותי ולא כמותי בלבד. כלומר, ההבדל בין 100% ל - 99% הוא שונה מהותית מאשר ההבדל בין 99% ל - 1%. זו לא רק שאלה של מספרים, אלא של רמת התמסרות ואיכות הפעולה. כשאדם נותן מאה אחוז, הוא נכנס למימד אחר של עשייה, מימד שמביא לתוצאות אחרות לגמרי. לדוגמה, ... הוא שואל מה עליו לעשות, ואז הוא מחליט להתאמן עד גבול היכולת שלו, אפילו עד להתעלפות. אליעד מדגים שהאדם באמת נתן מאה אחוז - הוא התאמץ עד כדי עילפון והיה מוכן לעשות הכל, אפילו למות למען המטרה. אך כאן מגיעה הנקודה שאליעד מדגיש: גם לאחר שאותו אדם נתן את כל כולו, עדיין יש עוד מאה אחוז שהוא לא הגיע אליו. לכאורה זה נשמע בלתי אפשרי, כי האדם כבר הגיע למצב קיצוני. אך האמת היא שיש רמות עומק נוספות. כיצד אפשר לתת מאה אחוז נוסף, כשאתה בטוח שכבר נתת הכל? אליעד מסביר זאת בעזרת דימוי של ... עמוק ולא יכול להיות מקום עמוק יותר. אתה אומר לעצמך: הנה, הגעתי לקצה. לא ניתן להיכנס יותר לעומק. אבל האמת היא שאם תלך רק כמה מטרים הצידה, תגלה שיש מקום עמוק עוד יותר. גם אם עכשיו הגעת באמת לעומק המרבי האפשרי מנקודת המבט שלך, תמיד ייתכן שיש עומקים אחרים, מקומות אחרים שבהם תוכל לצלול עמוק עוד יותר. במילים אחרות, תמיד יש עוד מאה אחוז מעבר למאה אחוז הנוכחי שלך. אתה חייב להיות מודע לכך שבכל פעם שאתה בטוח שהגעת לסוף, עדיין קיימת אפשרות להתקדם הלאה. מה ההבדל בין מאה אחוז יחסי למאה אחוז מוחלט? אליעד מסביר שיש שני סוגים של מאה ... המאה אחוז היחסי הזה הוא לא בהכרח מאה אחוז מוחלט. מאה אחוז מוחלט זה הגבול האמיתי והעמוק ביותר שאליו באמת אפשר להגיע, ללא שום אפשרות להמשיך הלאה. לכן, המפתח להגיע למאה אחוז המוחלט הוא קודם כל לתת את המאה ... גבוה יותר. איך לשמור על מוטיבציה והתמדה גם כשלא רואים תוצאות? הרבה אנשים מרגישים שהם נתנו מאה אחוז והם מתוסכלים מכך שהם לא רואים תוצאות. הם מרגישים שנתנו את כל מה שיש להם, ולא ברור להם למה הם לא מתקדמים. אליעד מסביר שהסיבה היא שאף על פי שהם מרגישים שנתנו את הכל, הם נתנו רק את המאה אחוז היחסי ... לפעמים המאמץ הקיצוני והחד - פעמי הוא לא בהכרח המאה אחוז האמיתי. לפעמים ההתמדה השיטתית לאורך זמן, אפילו במאמץ מתון יותר לכאורה, תהיה המאה אחוז האמיתית, שתביא לתוצאות טובות ויציבות לאורך זמן. מדוע תמיד אפשר לתת יותר? הסיבה שתמיד אפשר לתת יותר, לפי אליעד, היא שתמיד קיימת אפשרות לעומק נוסף. בכל תחום בחיים, בכל פעם שנדמה לך שהגעת לסוף, אם רק תסתכל טוב יותר, תחקור את ... ולהתקדם. בדיוק כמו הים, גם כאשר נדמה לך שהגעת לעומק מקסימלי, תמיד יש עומק נוסף שמסתתר במקום אחר. האם באמת אפשר לתת את הכל, או שזה רק מושג תיאורטי? אליעד מבהיר שזה לא מושג תיאורטי. באמת אפשר לתת את הכל, אבל העניין הוא שזה אף פעם לא נגמר. זה לא סותר את העובדה שנתת מאה אחוז - באמת נתת, באמת התאמצת - אבל תמיד קיים עוד מאה אחוז. ככל שתבין זאת, כך תוכל להתמיד לאורך זמן, לא להתייאש כשאתה לא רואה תוצאות, ותוכל להמשיך ולהתקדם באופן בלתי מוגבל. איך לתת מאה אחוז באמת? ההבדל בין 100% ל - 99% מוטיבציה והתמדה לאורך זמן נותן מאה אחוז ולא רואה תוצאות מה ההבדל בין ...

... החיים של הדתיים? האם יש משמעות חיים חילונית או משמעות חיים דתית? האם לדתיים יש יותר משמעות בחיים? האם באמת יש משמעות לחיים? איך להתמודד עם ריקנות וחוסר משמעות מוחלטת בחיים? מהי משמעות החיים אצל דתיים וחילונים? אליעד כהן דן בשאלה מהי משמעות החיים עבור אנשים חילונים לעומת אנשים דתיים, והאם בכלל קיימת משמעות מוחלטת או שהמשמעות תמיד יחסית. תחילה, הוא מסביר כי עבור אדם דתי, לכאורה, החיים יותר פשוטים משום שיש ... אליעד מפריך את ההנחה הזו ומבהיר שגם אצל אדם דתי, המשמעות אינה מוחלטת. הוא מדגים שגם אדם דתי לא באמת יודע מדוע חשוב להגיע לעולם הבא, ולמי בכלל אכפת שהוא יקיים מצוות. האדם הדתי מאמין בסיפור שהוא אימץ לעצמו, ... אליעד כהן משתמש בדוגמה של אדם המאמין שאלוהים אוהב אותו בכל מצב. הוא מציין שהאמונה שאלוהים אוהב אותך אינה באמת משנה את המציאות. גם אם האדם מאמין שאלוהים אוהב אותו, עדיין יש לו בעיות וסבל. למשל, אם אלוהים גרם ... דתי עלול למצוא את עצמו נרדף על ידי ספקות כמו עשיתי עבירה או לא עשיתי עבירה, והוא יכול לחוות מתח וספק מתמיד, כך שהמערכת הדתית לא בהכרח מקלה עליו את ההתמודדות. האם אמונה בחיים לאחר המוות באמת עוזרת? אליעד כהן מתייחס גם לרעיון האמונה בחיים לאחר המוות כדוגמה נוספת לחיפוש אחרי משמעות מוחלטת. הוא שואל האם האמונה הזו באמת מסייעת לאדם, או שמדובר בסוג של נחמה מדומה. הוא מדגים זאת בכך שאדם שמאמין שאשתו נאמנה לו יכול להיות מאושר יותר, אך ייתכן שהוא טועה. כלומר, האמונה בחיים לאחר המוות יכולה להרגיע, אבל אין לה תוקף אמיתי או פתרון מוחלט. איך להתמודד עם חוסר משמעות מוחלט בחיים? אליעד מציע ... מכיסא לכיסא וסובל. אליעד טוען שהפתרון הנכון הוא לשאול את עצמך האם אתה בכלל חייב לשבת על כיסא, האם באמת יש לך בעיה או חיסרון כלשהו. במילים אחרות, אליעד מציע לא לתקוף את השאלה מה לעשות? אלא לתקוף את השאלה האם באמת רע לי, האם באמת חסר לי משהו?. מהו פתרון אמיתי לבעיית החיפוש אחר משמעות? אליעד מדגיש את הנקודה שהפתרון האמיתי הוא להפסיק לחפש ... האדם הזה צריך לשאול את עצמו למה אני בכלל צריך כסף? ולהעמיק בשאלה הזו עד שיגיע להבנה שהוא לא באמת חייב כסף. התהליך שאליעד מציע אינו בהכרח ויתור על כסף או על רצונות אחרים, אלא ויתור על הצורך להגיע לפתרון מוחלט. האדם יכול להמשיך לחיות את חייו, אך לא מתוך תחושת חוסר או סבל, אלא מתוך הבנה שאינו באמת חסר דבר. האם באמת אפשר לפתור את בעיית הריקנות בחיים? אליעד מסכם בכך שהאמת היא שאין באמת משמעות מוחלטת לחיים. כל ניסיון למצוא תשובה מוחלטת נועד לכישלון, בין אם האדם דתי ובין אם הוא חילוני. לדעתו, ... רק מהחיפוש עצמו. האדם יכול להשתחרר מהריקנות לא על ידי מציאת משמעות חדשה אלא על ידי זיהוי שאין לו באמת בעיה. מהי משמעות החיים של חילונים? איך להתמודד עם ריקנות בחיים? האם לדתיים יש יותר משמעות בחיים? האם אמונה ...

... לקום מכיסא או לחתוך ירקות. בכל אחת מהפעולות האלו יש אפשרויות שונות איך לבצע אותן, ובפועל האדם בוחר בדרך מסוימת לבצע אותן. בדרך כלל, האדם לא באמת בודק מה הדרך הכי נכונה לבצע את הפעולה. הוא פשוט פועל מתוך אוטומט ואומר לעצמו: מה זה משנה?. הבעיה היא שברגע שהאדם אומר זה לא משנה, הוא מפסיק לחקור את האפשרויות ולא חושב באופן מודע ועמוק. הוא בעצם מתרגל לחשיבה שטחית ולא יעילה. כשהאדם פועל ככה, הוא מאבד הזדמנויות לשיפור עצמי, יעילות ויצירתיות. ככל שהאדם רגיל יותר לומר ... כשאתה קם מהכיסא, יש לך המון דרכים לעשות זאת. אבל האדם אומר זה לא משנה, וקם איך שיוצא לו. לעומת זאת, אם האדם יעצור וישאל: איך הדרך הכי יעילה לקום מהכיסא? איך הדרך הכי נוחה? הכי בטוחה? הכי מהירה?, ... צריכה להפוך להרגל. בכל פעולה קטנה, יש לשאול: אולי זה כן משנה?. כאשר האדם עושה זאת באופן קבוע, הוא מתרגל חקירה מעמיקה של אפשרויות ומפתח את ההיגיון, היצירתיות והיכולת האנליטית שלו. כך הוא יגלה דרכים יעילות וטובות יותר לבצע ... רעב וצמא באותה מידה, ולא ידע מה לבחור קודם - אוכל או מים. הוא התלבט כל כך הרבה עד שמת מרעב וצמא. מוסר ההשכל הוא שיש מקרים נדירים בהם באמת לא משנה באיזו אפשרות נבחר. אבל ברוב המקרים כן יש הבדל משמעותי, וכדאי לחקור ולמצוא אותו. לסיכום, הדרך להפוך לאדם חכם ויעיל יותר היא להפסיק לומר זה לא משנה, ולהתחיל להפעיל את השכל בכל פעולה. ככל שאדם מתרגל חשיבה כזו, הוא הופך להיות חכם, מודע, מקצועי ויעיל הרבה יותר. איך לפתח את השכל? מוטיבציה להתייעלות אישית כיצד ... איך להיות יעיל וחכם? כיצד להפוך לחכם יותר: האם אני בטוח שזה לא משנה? רבים רוצים להיות חכמים יותר מתוך הבנה שהחיים שלהם ישתפרו אם יפתחו את השכל. אחת הדרכים המרכזיות לפתח את השכל היא על ידי השאלה: האם אני בטוח שזה לא משנה? החשיבות של התלבטות בכל פעולה במהלך היום כל אדם עושה אינספור פעולות. ישנן דילמות גדולות כמו האם להתחתן או להתגרש, האם להתפטר או להישאר בעבודה, אך ישנן גם דילמות קטנות. למעשה, כל פעולה, אפילו הפעולה הפשוטה ביותר כמו החזקת כוס מים, כוללת אפשרויות בחירה. איך להחזיק את הכוס? ... אדם מבצע פעולות רבות ואומר לעצמו שוב ושוב שאין לזה חשיבות, הוא מחזק בתוכו את דפוס החשיבה של חוסר תשומת לב ופעולה מתוך הרגל ולא מתוך חקירה מודעת. כלומר, האדם פועל מתוך דפוסים אוטומטיים מבלי לבדוק האם קיימת דרך טובה יותר לעשות דברים. למה אמירת זה לא משנה הופכת אדם לפחות חכם? אם בכל פעולה אדם ממהר לומר לא משנה מבלי לבדוק אם זה באמת נכון, הוא מרגיל את עצמו לחשיבה שטחית ולא מודעת. אדם כזה מפסיק לבדוק אפשרויות, מפסיק לחשוב לעומק ומונע מעצמו ... טורח לבדוק זאת, הוא למעשה מחמיץ הזדמנות להיות יעיל יותר, חכם יותר ומודע יותר לפעולותיו. איך לפתח חוכמה? חקירה מתמדת של האפשרויות במקום למהר ולקבוע שדבר מסוים לא משנה, יש לעצור ולשאול: האם אני בטוח במאה אחוז שזה לא ... לדעת איזו מהן הכי טובה. מי שמחפש תמיד את הדרך הטובה ביותר לבצע דברים, מפעיל את שכלו באופן קבוע ומתרגל חקירה מעמיקה. מה קורה כאשר מתרגלים חקירה מתמדת? כאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב מה הדרך הטובה ביותר?, הוא מפתח את ההיגיון שלו, מחדד את היכולת ... יש הבדל. אם יש דרך טובה יותר לבצע משהו, החוכמה היא לזהות אותה ולפעול בהתאם. חשוב לשים לב: במידה ובאמת אין הבדל בין שתי דרכים, אז אין הכרח להעמיק בכך. דוגמה קלאסית: חמורו של בורידן באגדה הידועה על חמורו של בורידן, היה חמור שעמד בין דלי מים לערמת אוכל. הוא היה צמא ורעב במידה שווה ולא ידע במה לבחור קודם. מאחר שהוא לא הצליח להכריע, הוא נותר במקומו ולבסוף מת מרעב וצמא. מוסר ההשכל הוא שבמקרים מסוימים, אם באמת שתי האפשרויות זהות לחלוטין, אפשר פשוט לבחור אחת מהן באופן אקראי ולהתקדם. אך אם אינך בטוח שהן זהות, עליך לבדוק ולוודא. הקשר בין חקירה לחוכמה כאשר אדם מתרגל חקירה מתמדת של אפשרויות, הוא נהיה חכם יותר משני היבטים: 1. הוא לומד דרכים טובות יותר לפעול, מה שמביא ליעילות גבוהה ... ולכן לא ניתן לזלזל בהשלכות של פעולות לכאורה לא חשובות. הקשר בין אמירת זה לא משנה לטיפשות אם אדם מוותר על בדיקה וחקירה, הוא למעשה מחזק בתוכו חשיבה לא רציונלית, שמובילה אותו לבצע טעויות מבלי להבין אותן. לעומת זאת, חכם אמיתי הוא זה שתמיד שואל איך אני יכול לעשות זאת טוב יותר? ומחפש את הדרך היעילה והחכמה ... זה לא משנה ולהתחיל לשאול: מה הדרך הכי טובה לעשות זאת?. כל פעולה שאנו עושים יכולה להיות משופרת, ואם מתרגלים חשיבה כזו, המוח נעשה חד יותר, ההיגיון מתפתח והיכולת לנתח מציאות משתפרת משמעותית. איך לפתח את השכל שיפור יכולות קוגניטיביות ניתוח וקבלת החלטות מודעות עצמית ושיפור אישי ...

... מוצאים תשובה מוחלטת? מה לעשות כשיש כמה תשובות אפשריות? למה לפתח את השכל? למה ללמוד לוגיקה? חיפוש עצמי, חיפוש האמת מה לעשות כשנתקעים במבוי סתום בחיפוש עצמי? אליעד כהן מתייחס למצב שבו אדם חוקר את עצמו ואת המציאות, ומגיע למבוי סתום בגלל שאין לו תשובה חד משמעית לשאלות מסוימות. הוא מתאר מצב שבו בחורה מספרת שהיא משתמשת בשיטת החקירה שלמדה ממנו, ובכל זאת היא נתקעת כשהיא מגיעה למספר תשובות אפשריות ... כך: אם האדם שואל שאלות כמו האם יש אלוהים?, האם יש לי בחירה חופשית? או האם יש חיים אחרי המוות? הוא עלול להגיע למצב שבו הוא רואה כמה תשובות אפשריות, ולא יודע איך להכריע ביניהן. מבחינת האדם זה נראה ... השוקולד הזה?, שבה יש תשובה מספרית אחת ויחידה. למה ציפייה לתשובה מוחלטת יוצרת תחושת תקיעות? אליעד משתמש בדוגמה של מתמטיקה כדי להסביר את התופעה. במתמטיקה ישנם תרגילים שלכל אחד מהם יש שיטה אחת ברורה לפתור אותם, והתלמיד מצפה שכאשר ישתמש בשיטה הוא יגיע בוודאות לתשובה מוחלטת אחת. אבל יש מצבים שבהם אפילו במתמטיקה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, או שמספר רב של תשובות הוא נכון. למשל, במשוואות מסוימות אפשר להגיע למסקנה שכל מספר הוא פתרון אפשרי (למשל, 0 כפול מספר כלשהו תמיד שווה 0, ולכן הפתרון יכול ... בטוח במאה אחוז שאין אפשרות להגיע לתשובה אחת, הוא אמור להרגיש שהוא פתר את השאלה לחלוטין. איך לדעת אם באמת הגעת לתשובה סופית או לא? אליעד מציג מספר אפשרויות לגבי מה שקרה למי שחושב שנתקע: אפשרות ראשונה היא שהאדם לא באמת הבין את השיטה שבה הוא חוקר, או לא יישם אותה נכון. אפשרות שנייה שהאדם לא חקר מספיק לעומק, ואם ... אפשריות כאשר בפועל הוא לא הגיע לתשובה כלל, ולכן הוא רק חושב שיש כמה אפשרויות. אפשרות רביעית היא שהאדם באמת חקר מספיק לעומק, הבין את השיטה, יישם אותה, והגיע למסקנה חד - משמעית שאין אפשרות להגיע לתשובה חד - ... הוא למעשה טועה, משום שהוא עדיין לא הבין את ההבדל בין תשובות אפשריות לבין אי - הגעה לתשובה. האם באמת יכולות להיות כמה תשובות לשאלה אחת? אליעד מסביר שלפעמים באמת יכולה להיות יותר מתשובה אחת לשאלה מסוימת, וצריך להכיר בכך שיש שאלות שבהן מספר תשובות יכולות להיות נכונות בו זמנית. אבל הוא מזהיר שלפעמים מה שנראה ... ולכן צריך להתאמן בהדרגה על שאלות לוגיות מסובכות יותר. רק לאחר שהאדם מסוגל לפתור שאלות לוגיות פשוטות ומורכבות בצורה מושלמת, הוא יכול להתחיל לחקור שאלות פילוסופיות גדולות כמו האם יש אלוהים? או האם יש בחירה חופשית? ולהגיע לתוצאות ברורות יותר. אליעד אומר שכדי להבין תשובות לשאלות פילוסופיות מורכבות, יש צורך בהבנה מלאה של המון הקדמות ושיטות הסקה ברורות. הוא מציין שלפי רבי נחמן, יש שכל שכדי להבין אותו חייבים לעבור דרך כל ההקדמות שמובילות אליו. לכן חשוב לתרגל לוגיקה, כי רק שכל חזק, ממוקד וברור יכול להתמודד עם שאלות מופשטות גדולות באמת. מה לעשות כשלא מוצאים תשובה מוחלטת? אליעד מציע לא להתייאש ממצב שבו לא מוצאים תשובה מוחלטת, אלא לבדוק האם באמת אין תשובה חד - משמעית או שפשוט לא חקרנו מספיק לעומק. הוא ממליץ לבדוק האם יש משהו שהתפספס בדרך, ...

... הקורונה, האם מסכות הקורונה מזיקות? האם מסכות הקורונה מועילות? חובת מסכת קורונה, למה לשים מסכת קורונה? נזקי מסכות הקורונה, האמת של הקורונה, השקרים של הקורונה, חוקי הקורונה, הנחיות הקורונה, קורונה סגר שני האם מסכות קורונה מועילות או מזיקות? אליעד כהן מציג את הנושא של מסכות קורונה בצורה רחבה ומפורטת, תוך שהוא מדגיש כי קיימות שתי דרכים להבין את השאלה המרכזית: האם מסכות הקורונה מועילות או מזיקות? לדבריו, חשוב להבין שהשאלה עצמה ניתנת לפירוש בשני אופנים שונים, ויש להבדיל ביניהם כדי להבין על מה באמת הוויכוח: הפירוש הראשון של השאלה הוא האם לבישת מסיכה מביאה תועלת כלשהי, או האם היא גורמת לנזק כלשהו באופן פרטני וספציפי. הפירוש השני הוא האם היתרונות של המסיכה עולים על חסרונותיה, או להפך - האם ... יכול להקטין את סיכויי ההידבקות. מנגד, הוא מציין גם את החסרונות המרכזיים של חבישת המסיכה: המסיכה מקשה על הנשימה וגורמת לאדם לנשום אוויר פחות נקי ופחות איכותי. חבישת מסיכה ממושכת גורמת לנזקים פיזיים, חברתיים ונפשיים שונים, כאשר הבסיסי שבהם הוא הקושי בנשימה. שימוש חוזר באותה מסיכה עלול לגרום להצטברות חיידקים ... מה הטעות המרכזית בויכוחים על מסיכות הקורונה? לדברי אליעד, אחת הטעויות המרכזיות בוויכוחים בין אנשים על הנושא היא שהם מתווכחים בלי להבין שכל צד מתכוון למשהו אחר לחלוטין. כאשר מישהו אומר מסיכה מזיקה, הוא יכול להתכוון בסך הכל הכללי שהחסרונות של המסיכה עולים על ... אליעד כהן מדגיש שזה תלוי מאוד בסיטואציה. לדוגמה, בחדר ניתוח, ברור שרופא ישים מסיכה וכפפות, כי הוא נמצא בסביבה מזוהמת וסיכויי ההידבקות גבוהים מאוד. לעומת זאת, ביום - יום זה לא הגיוני לחבוש מסיכת חלל או חליפת מגן, למרות שגם זה מקטין את הסיכוי להידבק. לכן, ההחלטה צריכה להתבסס על השאלה: האם הנזק שייגרם מחבישת המסיכה שווה את התועלת שלה? למה באמת מחייבים אותנו לשים מסכות קורונה? אליעד כהן טוען שהסיבה האמיתית להנחיות הקורונה, במיוחד בישראל, אינה דאגה אמיתית לבריאות הציבור. ... ולנשום אוויר נקי. האבסורד הזה מצביע, לדעתו, על כך שהמטרה אינה שמירה על הבריאות, אלא שליטה ופחד. האם המדינה באמת דואגת לקשישים באמצעות המסכות? אליעד אומר שלמדינה לא באמת אכפת מהקשישים, החולים או בריאות הציבור. הוא מדגיש שאם למדינה באמת היה אכפת מהבריאות, היא הייתה משקיעה באופן רציני וארוך - טווח במערכת הבריאות ובקשישים, ולא משתמשת במסכות כאילו זה הפתרון היחיד והנכון לבעיה. האם הציבור בישראל פועל בחוכמה בנושא המסכות? אליעד מותח ביקורת חריפה על הציבור בישראל וטוען שהציבור מתנהג בטיפשות ובצייתנות עיוורת. הוא מבקר במיוחד את אלה שלובשים מסכה אבל מורידים אותה כדי לעשן סיגריה, פעולה שמגבירה את סיכונם למות מקורונה. לדעתו, הציבור בישראל מתנהג כמו עדר, בדיוק כפי שהעם היהודי נתפס היסטורית (לדוגמה בשואה) כהולך כצאן לטבח. הוא גם מותח ביקורת על כך שהמדינה הפכה את בעלי העסקים לשוטרים, ואוכפת באמצעותם את חובת המסכה באמצעות קנסות כבדים, דבר שמוביל לפילוג חברתי ולמתחים בין אנשים. בסופו של דבר, הוא קורא לאנשים לחשוב בעצמם ולהבין לעומק את המצב במקום לקבל אותו כפי שמציגים אותו באופן שטחי. האם מסיכות קורונה באמת מגינות? נזקים מחבישת מסיכה מסכות קורונה - תועלת או נזק? חובת המסכה - בריאות או שליטה? האם המדינה באמת דואגת לבריאות הציבור? אבסורד חוקי הקורונה בישראל האם הציבור בישראל פועל בחוכמה?