... כשבני הזוג נמצאים בשלב ההיכרות הראשונית, ישנה התרגשות רבה וסקרנות טבעית להכיר את עולמו של הצד השני. בשלב זה קיימת הקשבה רבה לכל פרט ופרט בסיפורים של בן הזוג, מכיוון שהכל חדש ומעניין. למשל, בני הזוג מתעניינים זה בזה, איך עבר יומם, מה הם מרגישים, ומה הם עשו בכל רגע נתון. עם זאת, ככל שעוברות השנים, זוגות רבים חווים ירידה משמעותית ברמת ההקשבה לפרטים היומיומיים של הצד השני. אחת הסיבות לכך היא התחושה שהסיפורים כבר חוזרים על עצמם, שהשגרה יוצרת מצב ... שאנשים מצליחים להקשיב לעצמם במשך כל החיים, חוזרים שוב ושוב על אותן פעולות יומיומיות כמו אכילה ונשימה, ועדיין אינם מתייאשים מכך. ובכל זאת, כשמדובר בהקשבה לאחר, נוצר קושי עם השנים. האם ההקשבה חייבת לדעוך עם השנים בזוגיות? למרות שהקשבה ... לא יקרא לעומק כל כתבה בעיתון, אלא רק את הכתבות שמעניינות אותו. באופן דומה, אנשים בוחרים להעמיק בשיחות לפי רמת העניין והתועלת המופקת מהן. מדוע זוגות נשארים יחד גם כאשר ההקשבה פוחתת? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית שזוגות נשארים יחד אינה קשורה תמיד לרמת ההקשבה או לאיכות הקשר, אלא תלויה באלטרנטיבות העומדות בפניהם. זוגות יכולים להישאר יחד לאורך שנים למרות קשיים בתקשורת, אם האלטרנטיבה לפרידה נראית גרועה יותר. לדוגמה, יש זוגות שמתחילת הקשר חווים קשיים ואפילו אלימות, אך ממשיכים יחד כי האלטרנטיבה נראית מאיימת או גרועה יותר. הסיבה לכך יכולה להיות פחד אמיתי או מדומה ממה שיקרה לאחר הפרידה, חוסר ביטחון באפשרויות הקיימות מחוץ לזוגיות, או פשוט חוסר יכולת לדמיין חיים טובים יותר מחוץ לקשר הקיים. אליעד נותן דוגמה שאנשים לעיתים ממשיכים ... אם ההקשבה יוצרת תחושת קרבה, אדם שרוצה שיקשיבו לו יכול להדגיש את חשיבותה של קרבה זו ולהפוך את ההקשבה למשתלמת יותר עבור בן הזוג. מצד שני, אליעד מציין שישנם מצבים שבהם שום מאמץ לא יעזור, משום שלפעמים ההקשבה אינה ... התקשורת הזוגית? למה בני זוג מפסיקים להקשיב אחד לשני? איך לשפר את התקשורת בזוגיות? למה נשארים בזוגיות לא טובה? רמת הקשב והאינטראקציה בזוגיות בזוגיות, במיוחד בשלבים ההתחלתיים, ישנה תחושת ריגוש ועניין גבוהים יותר באדם השני. כששני בני הזוג עדיין ... - איך עבר יומו, מה הוא מרגיש, מה הוא עשה בכל רגע. בשלבים אלו, אנשים נוטים להקשיב יותר ולהקדיש תשומת לב לפרטים הקטנים בסיפורים של בני הזוג שלהם. שחיקה טבעית בהקשבה לאורך הזמן עם השנים, אנשים מדווחים על ירידה ... נשימה, ושגרות יומיומיות - ועדיין ממשיכים לעשות זאת. אז למה כשמדובר בהקשבה לאחר, זה נהיה יותר קשה? האם זה באמת הכרחי שהקשבה תדעך עם השנים? לא כל קשר מאבד בהכרח את הרמה הגבוהה של ההקשבה. יכול להיות מצב שבו עם השנים ההבנה דווקא מתעמקת, כך שגם אם בן זוג מקשיב פחות למילים המדויקות, הוא מבין את הרגשות והצרכים של השני בצורה עמוקה יותר, ... הבעות פנים ושפת גוף. לפעמים, דווקא אדם שמאזין פחות לפרטים יכול להבין יותר מהותית את הצרכים של בן זוגו, לעומת אדם חדש שמקשיב לכל מילה אבל עדיין לא מבין לעומק. גורמים שמשפיעים על רמת הקשב הקשבה תלויה במספר גורמים: האם הנושא שמדברים עליו מעניין את המקשיב. האם יש תועלת ישירה בהקשבה - למשל, ... הקשבה גבוהה, הקשר לא יוכל להחזיק מעמד זמן רב. אך בפועל, אנשים נשארים בקשרים גם אם ההקשבה לא הייתה מושלמת מההתחלה. הרבה פעמים, מה שקובע האם קשר ימשיך או לא זה לא איכות הקשב, אלא האם האלטרנטיבות של בני ... זאת, יש גם מקרים שבהם, לא משנה כמה תשתדל, הצד השני פשוט לא פנוי רגשית או מנטלית להקשיב. סיכום רמת ההקשבה בין בני זוג אינה נובעת רק משחיקה טבעית עם השנים, אלא תלויה בתועלת הנתפסת שבהקשבה, בעלות של המאמץ ... תלויה גם במאמץ של הדובר וגם ברצון וביכולת של השומע. מה את אמרת מה התיאוריה שלך אז דיברנו לגבי רמת הקשב של הבן אדם לאיזה רזולוציה הוא נכנס כשהוא מקשיב לבן או בת הזוג שלו נגיד, מה התיאוריה שלך ... לא הסיבות היחידות. אליעד: איך נדע אם זה הסיבות או לא. ש: שלא מקשיבים אחד לשני. אליעד: אבל מה האמת גם נגיד זוג אחרי שלושים שנה האם בכל תחום הם לא מקשיבים אחד לשני או שיש תחומים שהם יקשיבו יותר טוב אחד לשני נגיד את אומרת הם לא מקשיבים אבל אולי בשיחות מסוימות ששם הם יותר מקשיבים דבר נוסף יכול להיות מישהו שאחרי שלושים שנה הוא יקשיב לך פחות אבל הוא יבין ... שעכשיו תכירי מישהו סתם ונגיד תדברי איתו והוא יקשיב לכל מילה שאת אומרת אבל כמה הוא כבר יבין אותך לעומת זאת יש מישהו אחר שלא יקשיב לך אבל לפי כבר הבעת הפנים הוא כבר יודע מה את רוצה לספר ... כל הסיפור. ש: כן אבל צריכה להיות אינטראקציה של שיחה. אליעד: בסדר לא זה נושא אחר עכשיו השאלה היא באמת במה תלוי האם כשאת מספרת למישהו סיפור עד כמה הוא נכנס לרזולוציה של כל פרט ופרט בסיפור. ש: טוב ... דורש מאמץ המוח צריך להתאמץ מה הוא אמר מה הוא התכוון מה הוא חושב זה מאמץ עכשיו בן אדם מתאמץ לפי כמה שהוא חושב שיביא לו תועלת המאמץ הזה לפי כמה תועלת, עכשיו התועלות יכולות להיות כל מיני תועלות ... לעשות לה טוב כדי שהיא תרצה אותך יכול להיות הרבה תועלות. ש: או להרגיש שקרובים אחד לשני אז אתה מתאמץ להקשיב גם אם זה לא הנושא הכי חשוב לך אבל אתה תתאמץ להקשיב. אליעד: בגלל שאתה מקבל מזה תועלת. ... להיות בקשר או לא, יכול להיות שני אנשים שהם בקשר זוגי שהקשר זוגי שהם מרביצים אחד לשני ואיך שהם מתחילים את הקשר הם כבר מרביצים אחד לשני והם עדיין ימשיכו להיות בקשר הרבה שנים כי האלטרנטיבות שלהם לשניהם יותר ... בכל מקרה. ש: ולכן יש הרבה מאוד אנשים לא מרוצים שהפחד לעזוב את המסגרת. אליעד: יש הרבה אנשים שלא מתאבדים כי הם מפחדים מה יקרה אחרי שהם ימותו. ש: נכון. אליעד: אז? ש: אז זאת החלטה שלהם. אליעד: אז מה לעשות אז הם לא יודעים מה יהיה אחרי שהם ימותו אין להם מושג. ש: אם הם חיים חצי חצי או לא חיים חצי חצי כאילו אם הם חיים בשלמות או לא חיים בשלמות. אליעד: כמה אנשים חיים בשלמות סתם לא משנה, בקיצור אז עוד פעם המחויב הוא שני מחויבים לגבי קודם כל כמה תועלת הבן אדם חושב שהוא יפיק מהתרכזות בכל פרט בשיחה שזה נגזר גם לעוד דבר האם זה באמת יהיה נכון שזה תלוי רק בכמה תועלת הבן אדם חושב שהוא יקבל מההתרכזות בכל פרט בשיחה האם זאת האמת. ש: איזה נזק יהיה לו אם הוא לא יקשיב. אליעד: שזה כמו להגיד איזו תועלת יהיה לו הוא אמר ... המדבר? ש: של זה שרוצה שיקשיבו לו לא משנה אם זה הגבר או האישה. אליעד: שמה? ש: אם מישהו מתלונן שלא מקשיבים לו שיהיה מספיק עם שכל כדי שיקשיבו לו שידע להטות את המאזניים. אליעד: האם זאת האמת? ש: חלק ממנה. אליעד: ומה הצד השני העיקר אמרת חלק ממנה האם זאת האמת בא נגיד שזה חלק ומה הצד השני. ש: זה בטוח חלק עכשיו צריך לחשוב מה הצד השני. אליעד: אולי ...

... לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 2 מהו נטל ההוכחה ואיך הוא קשור להרגלי אכילה? המושג נטל ההוכחה מתייחס לשאלה מי צריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בדיון על קיום אלוהים, עולה השאלה האם המאמין חייב להוכיח שאלוהים קיים, או שמא האתאיסט חייב להוכיח שאלוהים ... ההוכחה חל גם על התנהגות יומיומית, ומדגים את הרעיון דרך שני דפוסי התנהגות שונים: דפוס ראשון - אדם שפועל מתוך עיקרון של בא לי. אדם כזה עושה כל פעולה שעולה לו בראש בלי לחפש סיבות עמוקות יותר. לדוגמה, ילד קטן פועל לפי מה שמתחשק לו: אם הוא רוצה משהו - הוא עושה, ואם לא - אז הוא פשוט נמנע מזה. לדוגמה, אם אדם ... סיבה להתחיל לפעול, אלא סיבה להפסיק לפעול. כלומר, במקרה הזה נטל ההוכחה נמצא על הצד שמנסה לגרום לו להפסיק. לעומתו, האדם השני פועל באופן הפוך: אצלו נטל ההוכחה נמצא דווקא בצד של הפעולה עצמה. הוא לא יפעל עד שתהיה סיבה מוצדקת לפעולה. איך זה מתבטא בהרגלי אכילה של אנשים שמנים לעומת רזים או אנורקטים? אליעד ממחיש זאת דרך הסרט השמן והרזה ודרך ניתוח התנהגות של אנשים בעלי הרגלי אכילה שונים: ... יש אוכל, והוא יכול לאכול - הוא יאכל. הוא מפסיק לאכול רק כשהוא כבר אינו מסוגל לאכול יותר, כשהצלחת מתרוקנת, או כשיש סיבה חזקה במיוחד להפסיק (למשל סכנה בריאותית מיידית). אדם אנורקטי לעומתו מתנהג הפוך. הוא כמעט לעולם לא אוכל אלא אם כן הוא חייב לאכול. כלומר, אצלו נטל ההוכחה נמצא על עצם ... לאכול: האם יש לי סיבה מספיק חזקה או ממשית לאכול כרגע?. עליו להפסיק לאכול סתם, ולהתחיל לאכול רק כשהוא באמת חייב לעשות זאת. לדוגמה, כשאדם מרגיש חשק או דחף לאכול סתם ללא רעב אמיתי, עליו לעצור את עצמו ולשאול: ... הצדקה מעבר לבא לי לפני כל פעולה של אכילה. הוא מדגיש כי זו בעצם כל השיטה: במקום שאדם יאכל מתוך דחף או חשק רגעי ויפסיק רק כשאין ברירה, עליו לאמץ דפוס חשיבה הפוך - להפסיק לראות בבא לי כסיבה ... והרגל אחר בחיים. אדם שיתרגל לחשוב באופן שבו הוא מבצע פעולות רק אם יש לו סיבה מספיק טובה, ולא מתוך דחפים רגעיים, יוכל לשנות הרגלים גם בתחומים נוספים כמו עבודה, לימוד או מערכות יחסים. לדוגמה, אם אדם נוטה לבזבז ... יוכל להפסיק פעולות לא רצויות ולהתחיל לפעול בצורה ממוקדת ומודעת יותר בכל תחום בחייו. אליעד מסכם כי השינוי בהרגלים מתחיל בשינוי עמוק של תפיסת נטל ההוכחה - מהגישה של פעולה ללא הצדקה לגישה של פעולה רק עם הצדקה ברורה ומוצדקת היטב. איך להפסיק אכילה רגשית? מה ההבדל בין חשיבה של שמן לחשיבה של רזה? כיצד להימנע מאכילה מתוך שעמום? נטל ההוכחה בהרגלי אכילה איך לשנות הרגלים רעים? האם תחושת בא לי מספיקה כדי לאכול? איך לחשוב כמו אדם רזה? ניתוח מושג נטל ההוכחה נטל ההוכחה עוסק בשאלה מי הצד שצריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בוויכוח על קיומו של אלוהים, השאלה היא האם המאמין צריך להוכיח שאלוהים קיים, או שהאתאיסט צריך להוכיח שאלוהים ... ההוכחה על הצד השני. התנהגות המבוססת על סיבה מול חוסר סיבה בחיים יש דפוסי התנהגות שונים: יש אנשים שפועלים מתוך עיקרון של בא לי. כלומר, הם עושים דברים כי מתחשק להם, בלי לחפש סיבה נוספת מעבר לכך. דוגמה לכך היא ילד קטן שפועל לפי דחפים טבעיים, הוא רוצה לעשות משהו - הוא עושה, לא רוצה - לא עושה. לעומת זאת, יש אנשים שפועלים לפי ההפך - הם לא עושים שום דבר אלא אם כן יש להם סיבה טובה ... דברים כי בא לי, אם יש סיבה טובה להפסיק - אז אני אפסיק. במקרה זה, ההוכחה נדרשת עבור ההפסקה. לעומתם, יש אנשים שאומרים: אני לא עושה שום דבר, אם יש סיבה טובה לעשות משהו - אז אני אעשה. כאן ההוכחה נדרשת עבור הפעולה. הקשר לדפוסי אכילה בסרט השמן והרזה, אפשר לראות איך הדפוסים האלה מתבטאים בהרגלי אכילה: השמן אומר: אני אוכל כי בא לי. כלומר, הוא פועל לפי גישת אני עושה דברים אלא אם ... אם לא יוכל יותר פיזית, אם ייגמר האוכל, או אם תהיה לו סיבה מאוד חזקה להפסיק (למשל סכנת חיים). לעומת זאת, אדם רזה או אנורקטי נוקט בגישה ההפוכה: הוא לא אוכל בכלל אלא אם כן תהיה לו סיבה מספיק ... האכילה אם אדם שמן רוצה להיות רזה, עליו לאמץ את הגישה ההפוכה לזו שהוא רגיל אליה. כלומר, במקום לאכול מתוך רצון סתמי (כי בא לי), עליו להכניס לעצמו כלל חדש: אני אוכל רק אם יש לי סיבה טובה לכך. ... יש לו הכרח אמיתי לאכול. אם אין הצדקה, עליו לוותר על הארוחה. סיכום והשלכה לחיים הגישה שהוצגה כאן לא מתייחסת רק לאכילה, אלא לכל פעולה בחיים. יש אנשים שפועלים מתוך דחפים, ויש כאלה שלא פועלים כלל אלא אם כן הם מוכרחים. שינוי החשיבה לגבי נטל ההוכחה יכול לעזור לאדם ... יפה עכשיו יש מושג שנקרא נטל ההוכחה מה זה נטל ההוכחה נטל ההוכחה זה נגיד שמישהו אומר יש אלוהים ומתווכחים יש אלוהים או אין אלוהים עכשיו יש שאלה מי צריך להוכיח האם זה שאומר אין אלוהים צריך להוכיח שאין ... עד כאן הבנו. זאת אומרת שיש לו רצון והוא מקשיב לרצון שלו והוא פועל עם סיבה אבל זאת לא באמת סיבה הסיבה היא כי בא לו אין סיבה מעבר לזה זה בא לי כי ככה בא לי, אוקי אז ... אומרת הוא עושה מה שבא לו איך שבא לו כמה שבא לו כי בא לו עכשיו הבן אדם הזה מתי הוא יפסיק לעשות דברים כאשר תהיה סיבה לא לעשות אותם הוא אומר אני קם בבוקר ועושה מה שבא לי ... אליעד: מה זה נטל ההוכחה אחד אומר אני עושה מה שאני רוצה ככה בא לי לא צריך להוכיח הוכחות, מתי אני אפסיק. ש: אוקי אז הוא יכול להפסיק כי בא לו. אליעד: נכון אם לא בא לי אני אפסיק. ש: אז איפה נטל ההוכחה? אליעד: שנייה אבל מתי אני אפסיק בטוח אם תוכיח לי שאני צריך להפסיק אז גם אם בא לי אני אפסיק, זאת אומרת הוא אומר אני עושה מה שבא לי בא לי אני עושה לא בא לי אני לא עושה אבל מתי יבוא לי ואני לא אעשה אם תוכיח לי שאני לא יכול לעשות את זה והשני אומר תקשיב אני לא ... לי למה אני צריך סיבה בא לי אני אוכל, עכשיו בן אדם שמן גם הוא לא אוכל עד שהוא מת מתי השמן מפסיק לאכול או כשנגמר האוכל בצלחת או כשהוא לא יכול לאכול יותר או כשמשהו או כשהוא אומר טוב ... כבר אמות לא יכול לאכול יותר מפסיק זאת אומרת הוא אוכל כשבא לו למה הוא אוכל כי בא לו מתי הוא מפסיק לאכול כשבא לו או כשאי אפשר להמשיך. לעומת זאת בן אדם אנורקטי נגיד הוא הפוך מה הוא עושה הוא אומר אני לא אוכל בכלל למה אתה לא אוכל לא בא לי לא רוצה לאכול לא אוכל כלום מתי הוא אוכל כשהוא חייב לאכול טוב אין מה לעשות חייב לאכול טוב נאכל, עכשיו מה באתי להגיד פה בסיפור ... כה. ש: רגע אנורקטי התעורר רצון בו והוא אומר עד שתוכיח לי אני לא אוכל. אליעד: מה זה אומר מתעורר הרצון האנורקטי? ש: כן מצד מתעורר לו רצון לאכול וכל אחד יגיד אחרת ובעצם מה ההבדל. אליעד: השאלה האם זה שבא לי זאת סיבה או לא סיבה. ש: לא יודע אני רוצה להבין בהקשר למה שדיברנו. אליעד: לשתיהם מתעורר רצון לאכול לכן אז האנורקטי אומר אז לא צריך עזוב אתה חייב לא עזוב לא צריך השמן אומר כן ... זה מה שצריך בהנחה שזאת הבעיה שלך שאתה אוכל סתם, הבנת את זה אתה הבנת את זה? ש: כן מתעורר לו רצון לאכול אצל שניהם מתעורר רצון לאכול. אליעד: כן השמן הרזה לא מעניין אותי הרזה הוא לא נושא השיחה אתה צודק נכון הוא לא ...

... טובים שעוזרים לאחרים, אלו המוגדרים כטובים באמצע הדרך, הם לעיתים קרובות דווקא האנשים הכי אומללים שיש. הוא מסביר שדווקא מתוך האומללות האישית שלהם, הם מרגישים צורך לעשות טוב לאחרים, וכך לזכות בתחושת סיפוק ואושר רגעי. לדוגמה, אדם שמרגיש מדוכדך, ... מראה שבעצם הוא עצמו סובל ואומלל, כיוון שהוא עדיין לא השיג הבנה עמוקה שהכל טוב באופן מוחלט. הדרך היחידה באמת לעזור למישהו שסובל היא לגרום לו להבין את הרעיון של אחדות ושלמות - להבין שהרע והטוב הם למעשה אותו דבר, וששום דבר לא באמת משנה. האם באמת צריך לעזור לאדם אחר שסובל? אליעד טוען שאם אדם חושב שהוא צריך לעזור לאחר כי יש לו בעיה, אז אותו אדם עצמו נמצא בבעיה. ההנחה שיש בעיה היא עצמה הבעיה. אם אתה רוצה לעזור לאחר מתוך מחשבה שהוא סובל, אתה לא באמת עוזר לו, אלא למעשה מייצר אצלו את התחושה שיש לו בעיה. העזרה היחידה האמיתית היא להסביר לו שהכל טוב, ושגם הבעיה שהוא חושב שיש לו אינה קיימת באמת. לדוגמה, אדם רואה עני ברחוב וחושב לתת לו צדקה כי הוא מרחם עליו. אך העני עצמו יכול להיות שאינו סובל בכלל, ואולי אפילו מעוניין למות ואין לו בעיה עם המצב שלו. האדם שמרחם עליו סובל הרבה יותר, כי הוא לא מסוגל לשאת את הרע של השני. למה דווקא מי שטוב לו יכול לעשות רע לעצמו ולאחרים? אליעד מסביר רעיון עמוק, שאדם שבאמת הגיע להבנה מוחלטת שהכל טוב, יכול לאפשר לעצמו לרצות ולהציב מטרות, למרות שהוא יודע שכל רצון הוא סוג של ... שהחיים הם אמיתיים, רואה בעיות, מצוקות, ורוצה לפתור אותן כדי להפוך את העולם לטוב יותר. אבל ברגע שנפתרות בעיות מסוימות, נוצרות מיד בעיות חדשות. האדם נשאר אומלל, כיוון שהוא אף פעם לא מגיע לשלמות, ותמיד יהיה משהו חדש לפתור. לעומת זאת, מי שמבין שהכל הוא משחק, שהטוב והרע הם זהים במהותם, לא צריך לפתור שום בעיה באמת. הוא יכול לפעול בעולם מתוך המשחק, להציב לעצמו מטרות ולנסות להשיג אותן, אבל הוא יודע שזה רק משחק ואין לזה משמעות מוחלטת. אדם כזה לא סובל באמת, גם אם הוא נכשל או אם יש רע בעולם, כי הוא כבר הבין שאין שום דבר רע באמת, אלא הכל חלק מהשלם. מי באמת סובל יותר - העוזר או הנעזר? אליעד מביא דוגמה ברורה בנושא: שני אנשים, אחד גוסס מרעב והשני שרואה אותו ומרחם עליו. מי שבאמת סובל יותר הוא דווקא זה שמרחם, כי הוא סובל מכך שהשני נמצא בסבל. ייתכן והגוסס בכלל לא סובל ואפילו מרגיש שמחה וסיפוק מכך שהוא עומד למות. העוזר הוא זה שלא מצליח להכיל את המצב, ולכן הוא זה שסובל באמת. בסופו של דבר, אליעד מדגיש שכל העזרה מתוך תחושת אומללות היא שקרית ולא באמת מועילה, אלא רק מנציחה את הסבל. מה הדרך לחיים טובים באמת? הדרך שאליעד מציע כדי להגיע לחיים טובים באמת, היא להבין באופן עמוק ואמיתי שהכל הוא אחד והכל הוא טוב מוחלט. רק כאשר האדם מבין את זה לחלוטין, ... עושה לו להרגיש טוב ויש תפישה של הגורואים, תעשה ככה וככה, תגיע להארה, ויש שאלה, מה אעשה אחרי שאגיע לשלמות, ואומרים לו לאדם אחרי שתגיע לשלמות תוכל לעזור לאחרים, שיהיה לך טוב מוחלט, תוכל לעשות עכשיו גם טוב לאחרים ולמה זה שגוי? כי מצד האמת, המציאות טובה כפי שהיא כרגע והטיפשים שסובלים ואינם מבינים את המציאות וחושבים שצריך לשנות אותה רואים לדוגמה אדם מדוכדך, צולים מישהו על המנגל, סובל, וכל עוד אתה חושב שזה רע לא הבנת את האחדות, את השלמות שהכל טוב, וצריך להתבונן בדברים שהאדם אומר זה טוב וזה רע, אז רע לו, ואם יש רע, האדם נאחז ... לעצמו ולאחרים, ומה זה אומר? מי שרוצה משהו, עצם הרצון לאכול, עצם הרצון בכלל הוא עונש, ומי שרוצה לחיות, למות, רוצה כסף, הוא עושה רע, לדוגמה הורים המחנכים את ילדיהם, מי הם שיחנכו שהם בעצמם לא יודעים מה טוב ... ורע אין לך הבדל רק שאתה בטוב המוחלט אתה יכול לעשות רע, יכול לרצות, ולהוביל את האחרים להבין שהכל באמת טוב. ואם אדם רגיל רואה עני, סובל, ומישהו אחר, מרחם עליו, ורוצה לתת לו צדקה ההוא שמרחמים עליו בכלל ... יותר טוב לו מזה שמרחם, כי אתה לא מסוגל להכיל את הרע של השני, וההוא בכלל לא אכפת לו למות. וזה שאין לו לא סובל, ומי שמרחם על זה שאין לו, הוא סובל בעצמו, כי הוא לא מסוגל לראות ... שמשחק משחק אתה רוצה לנצח, אתה רוצה לנצח את היריב, אז בואו נשחק אבל בידיעה שזה משחק, אבל אם באמת אתה חושב שאתה תעזור לשני כי באמת צריך ואתה לא מבין את המשחק, אז אתה סובל, כי צריך במשחק להבין שהכל אחד, צריך לפעול לפי החוקיות ... שאדם שלא מבין שהכל טוב והכל אחד, הכל עמוק בהבנה, כאשר מישהו לא הגיע להבנה שהכל טוב הוא עוזר מתוך אומללות, וממציא משמעות כי רע לו. ונגיד שפתרו את בעיות הרעב באפריקה, אז תהיה כבר בעיה אחרת שירצו לפתור וכן הלאה בסיכומו של דבר, שכל אחד יהיה אמיתי, יבין שהכל טוב, ואז יחיה חיים טובים באמת.

... חשוב להבין? מה הכי חשוב לדעת? הנוסחה של האושר, מודעות עצמית, להבין את חוקי המשחק, משמעות החיים, חיים אחרי המוות, הדרך אל האושר, המרדף אחרי האושר מה הכי חשוב להבין כדי להגיע לאושר אמיתי? הדרך לאושר אמיתי דורשת להבין ... מרגישים חוסר, סבל ואי - סיפוק, היא שהם אינם מבינים לעומק את המנגנון שמבדיל בין יש לאין. החיים, לדבריו, מתבססים על דינמיקה תמידית של הבחנה והבדלה בין מה שרוצים למה שלא רוצים, בין טוב לרע, בין מה שיש ומה ... יכול להפסיד הכל ולהיכנס לחובות. ללא הבנה מעמיקה של חוקי המשחק - האדם נשאר תקוע במצב הקיים, ממשיך לפעול מתוך דחפים אוטומטיים ללא חופש אמיתי. כדי להמחיש זאת, אליעד מסביר שישנם כשבעה מיליארד אנשים בעולם הרוצים להיות מאושרים, אך אף אחד מהם לא באמת יודע להסביר מדוע הוא רוצה להיות מאושר. כששואלים אנשים למה הם רוצים אושר, הם עונים: כי אנחנו סובלים, אך ... הוא מגיע - כל התפיסה שלו לגבי משמעות החיים תשתנה מן היסוד. האם חשוב להבין את חוקי המשחק לפני המוות? כאשר עולה השאלה מה יקרה אם לא נבין את חוקי המשחק לפני המוות, אליעד מסביר שהשאלה מה יקרה אחרי המוות? תלויה בשאלה רחבה יותר - האם בכלל יש חיים אחרי המוות? אך הוא מוסיף נקודה חשובה: האדם צריך לשאוף להבין את חוקי המשחק לא בגלל מה שיהיה לאחר המוות, אלא בגלל מה שקורה לו בחיים עצמם. ההבנה אינה מיועדת רק לעולם הבא, אלא לשיפור איכות החיים והחוויה בהווה. ... משמעות מעבר לחיים או שאין משמעות מעבר לחיים, תמיד יישאר ספק בליבו של האדם. לכן, הפתרון האמיתי הוא לצאת מתוך מעגל השאלות הבלתי נגמרות, באמצעות הבנה עמוקה של חוקי המשחק. למה עדיף לרדוף אחרי הבנת חוקי המשחק? אליעד כהן ... המשחק עצמם. לדבריו, מי שיבין את חוקי המשחק יקבל אפשרות אמיתית לבחור - להמשיך לרוץ או להפסיק לרוץ, וזאת מתוך חופש אמיתי ולא מתוך אילוץ או פחד לא מודע. כך, הבנה זו מעניקה לאדם שליטה אמיתית על חוויית החיים שלו. אליעד מדגיש שללא ההבנה הזאת, האדם פשוט ימשיך לחיות חיים אוטומטיים שבהם הוא כל הזמן נמצא בריצה, ללא אפשרות לעצור ולבחור מתוך מודעות. הבנת חוקי המשחק, אם כן, לא רק מביאה לאושר, אלא מעניקה את האפשרות להפסיק את המרדף חסר התכלית, ... החיים וכיצד למצוא אותה? איך להשתחרר מהמרדף אחרי האושר? מהו הקשר בין יש לאין בהבנת המציאות? מה יקרה אחרי המוות - האם יש לכך תשובה חד - משמעית? מה הכי חשוב להבין כדי להגיע לאושר אמיתי? כדי להבין את ... - רע לי. בני אדם פועלים בתוך מערכת חוקים שהם לא מבינים אותה עד הסוף, ולכן הם נמצאים במרדף מתמיד אחרי הרצונות שלהם. למה חשוב להבין את חוקי המשחק של החיים? אחד הדברים החשובים ביותר שאדם יכול לעשות עבור ... שונות מבלי להבין את מקור הרצון שלך. החיים שלך ימשיכו להתנהל בצורה אוטומטית, ללא חקר מעמיק. מה יקרה אחרי המוות אם לא אבין את זה? השאלה מה יקרה אחרי המוות? תלויה קודם כל בשאלה עצמה - האם יש בכלל חיים אחרי המוות? אבל בלי קשר למה שיקרה אחרי שתמות, חשוב להבין את חוקי המשחק כדי לשפר את החוויה שלך בזמן שאתה חי. ההבנה לא נועדה רק בשביל העולם ... לרדוף אחרי ההבנה של חוקי המשחק עצמם. ההבנה הזו יכולה לאפשר לך בחירה חופשית - לרוץ או להפסיק לרוץ מתי שתרצה. איך להבין את חוקי המשחק של החיים? מהי משמעות החיים וכיצד למצוא אותה? איך להשתחרר מהמרדף אחרי האושר? מהו הקשר בין יש לאין בהבנת המציאות? מה יקרה אחרי המוות - האם יש לכך תשובה חד - משמעית? אתה שואל איזה? ש: איזה חשיבות יש בלהבין את זה כאילו ... אחרי הרצון שלי מאיפה הוא בא בכלל הרצון הזה מי שלח אותו אני אומר לך שזה ישנה לך באופן דרמתי את כל משמעות החיים שלך את כל הסיפור. ש: אוקי. אליעד: כאילו אתה אומר מה המשמעות של זה אני ... אז תישאר במצב הקיים. ש: ואחר כך מה יהיה? אליעד: אחרי שתישאר במצב הקיים? ש: לא אחרי שנגיד אני אמות מה יקרה עם זה. אליעד: מה יקרה אם לא תבין אחרי שתמות? ש: כן. אליעד: זאת נגזרת של השאלה של מה יקרה אחרי שתמות, אתה אומר אם אני אמות בלי להבין מה יקרה נכון, אני אומר קודם כל זה תלוי במה יקרה אחרי שתמות באופן כללי אבל אני אומר שתנסה להבין את זה לא בשביל מה יקרה אחרי שתמות תנסה להבין את זה בשביל זה שאתה חי. עכשיו אני רוצה לתת לך עוד זווית חשיבה. ש: האם יש ... גם את הפרדוקס הזה אבל אני רוצה להגיד לך עוד דבר ותתרכז טוב בן אדם בחיים האלה בכל מקרה מתאמץ להשיג משהו כאילו אם לא תרדוף אחרי זה אז אתה תרדוף אחרי משהו אחר זה לא שאתה אומר עזוב אותי אין לי כוח לרדוף אחרי זה אני רוצה לחיות את החיים הרגילים הרי אי אפשר באמת לחיות את החיים הרגילים. הרי בכל מקרה אתה רודף אחרי משהו אתה רודף אחרי כבוד אחרי פרסום אחרי בחורות, ...

... להרגיש טוב, מהו שורש הרצון? איך נוצר רצון? למה יש רצון? מה אני רוצה? איך להיות מאושר? לא רוצה למות, צורך הישרדותי מה בן אדם רוצה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשורש הרצון האנושי ובמהות של הרצון. הוא שואל שאלות מרכזיות כגון: מה אדם באמת רוצה? האם הרצון להרגיש טוב חזק יותר מהצורך לשרוד? מהו שורש הרצון ומדוע יש לנו רצון בכלל? האם הרצון לחיות והצורך להרגיש טוב הם אותם הדברים או שהם נפרדים? אליעד מתחיל את הרצאתו בכך שהוא מציג את השאלה אם יש הבדל בין הרצון להרגיש טוב לבין הרצון לשרוד. השאלה הזאת, ... גם אם הוא לא מודע לכך. לדוגמה, אם אדם שותה מיץ קולה במקום מיץ תפוזים, הוא עושה זאת לא מתוך צורך הישרדותי מובהק, אלא מתוך רצון להרגיש טוב. אך בסופו של דבר, גם הרצון הזה תורם להישרדות - שכן אכילת או שתיית דבר מה גורמת לאדם להרגיש טוב יותר ולהימנע מתחושת חסר או כאב פנימי, דבר שמסייע לו להמשיך ולהתקיים. אליעד מפרט איך הרצון להרגיש טוב הוא למעשה רצון למנוע ... שתייה או אכילה), אלא גם במצבים נפשיים. הוא טוען כי כל פעולה שנעשית על ידי אדם נובעת מהצורך להימנע מתחושת חוסר או כאב. לדוגמה, אדם יכול לרצות להצליח כדי להרגיש טוב יותר, או לחפש אהבה כדי למלא את החסר הרגשי. כל פעולה כזאת נעשית מתוך הרצון לחוש טוב, ולאו דווקא מתוך צורך הישרדותי מוחלט. כשהוא מדבר על הרצון להרגיש טוב, אליעד מוסיף עוד נקודה חשובה: הרצון הזה הוא לא רק ... מהווה את עיקר המניע לפעולותיו, וזה מה שמוביל אותו להרגיש טוב. בהמשך, אליעד מדבר על איך הרצון של האדם מתבטא בצורות שונות, ולדבריו: כל מה שאדם רוצה, גם אם מדובר במשהו שנראה כמו רצון למרוד או רצון להימנע - בסופו של דבר נובעת מכל זה תחושת החיסרון שמניעה את הרצון הזה. אפילו הרצון של אדם למות לא נובע מתוך רצון להימנע מהחיים, אלא מתוך רצון להימנע מכאב או חיסרון פנימי אחר. הוא מדבר על איך הרצון נבנה מתוך חוויות מנוגדות. לדוגמה, אדם שחווה חוויות של כאב פיזי או נפשי עשוי לרצות להימנע מהם בעתיד, ולכן כל פעולה שהוא עושה, כל רצון שהוא מפתח, נועד להימנע מהכאב הזה. אפילו הרצון להימנע מכאב גופני או נפשי הוא חלק מתהליך הישרדותי. זהו פרדוקס: כל מה שמניע את האדם - גם דברים שנראים לא הישרדותיים כמו רצון לאכול אוכל טעים ... שקשור לרצון בהנאה, ברגש טוב, או אפילו ברגיעה, קשור בעצם לרצון להמשיך ולהתקיים בעולם. לסיום, אליעד מציין שכולנו פועלים מתוך תחושת חסר פנימי שמניעה אותנו לחפש סיפוק בכל תחום - פיזי, רגשי, או רוחני. גם הרצון לרגעי אושר, שמקבל ביטוי במילים כמו אני רוצה להרגיש טוב או אני רוצה להיות מאושר, בסופו של דבר נובע מתוך הצורך הביולוגי הבסיסי ביותר - הצורך להישאר בחיים. מהו שורש הרצון? האם הרצון להרגיש טוב חזק יותר מהצורך לשרוד? ... אליעד מציין כי הרצון להרגיש טוב והרצון לשרוד הם למעשה שני צדדים של אותו מטבע, וכי כל רצון נובע מתוך צורך הישרדותי. הוא מסביר את הקשר ההדוק בין רצון להרגיש טוב ורצון לשרוד, ומוסיף כי ישנם אנשים שמבינים את הרצון להרגיש טוב כחלק מההישרדות האישית שלהם. לדוגמה, כשאדם שותה מיץ קולה במקום מיץ תפוזים, הוא עושה זאת מתוך רצון להרגיש טוב, ולא מתוך הצורך הישרדותי הברור של קיום הגוף, אך בפועל כל פעולה כזו גם משרתת את הרצון הביולוגי להמשיך ולחיות. בהמשך ההרצאה, הוא מתאר כיצד הרצון האנושי הוא תמיד מונע מתוך צורך פנימי שמחפש להשלים חסר, ולהגיע למקום של תחושת סיפוק. על פי אליעד, הרצון להרגיש טוב הוא למעשה רצון להימנע מתחושת חסר או כאב פנימי. הוא מוסיף כי כל פעולה שמבצע אדם נובעת מתוך הרצון למלא את החסר הזה, בין אם מדובר בעשייה פיזית כמו אכילה או שתייה ובין אם מדובר במצבים נפשיים ...

... אפשרי, אפשר להשיג הכל, לא תמיד יש חיסרון, להשיג אושר מוחלט, האם יש אושר מוחלט? האם אפשר להיות מאושר באמת? איך להיות מאושר באמת? האם באמת הכל אפשרי ואפשר להשיג הכל? אליעד כהן מסביר שהטענה הכל אפשרי היא בעלת משמעות עמוקה יותר ממה שנראה במבט ראשון. לדבריו, כשאנשים אומרים הכל אפשרי, הם בדרך כלל מתכוונים שניתן להשיג כל מטרה ספציפית שהאדם שם לעצמו. עם זאת, אליעד מדגיש שיש רובד עמוק יותר: אפשר להגיע למצב ... שמצב זה אפשרי משום שהחוויה של החיסרון או של המגבלה היא תוצאה של ההבחנה בין דברים שונים, למשל רוצה לעומת לא רוצה, יש לעומת אין. אם אדם יגיע לתפיסת מציאות שבה הוא לא יבדיל כלל בין מצבים מנוגדים, הוא למעשה יגיע למצב שאין בו חיסרון כלל. האם אפשר להיות מאושר באמת? אליעד מתאר מצב של אושר מוחלט כאחד שבו אין כלל תחושת חיסרון. הוא מדגים שאם לאדם יש רצון להשיג דבר מסוים, והדבר הזה מושג, האדם חש תחושת סיפוק. עם זאת, תחושת הסיפוק תלויה בעוצמת הרצון שהיה לאדם מראש. אם הרצון היה קטן (למשל, בעוצמה 5 מתוך 10), ההנאה גם היא מוגבלת לאותה עוצמה. כלומר, עוצמת ההתרגשות או הסיפוק מוגבלת לפי מידת המחויבות או הרצון של האדם למטרה. לדוגמה, אם אדם רוצה לחיות ולא למות בעוצמה של 9.5 מתוך 10, הוא ירגיש הקלה משמעותית כאשר ישיג את המטרה של הישרדות, אך עדיין לא מדובר בסיפוק מוחלט. האם חופש ... חזקים במיוחד. כשהאדם לא מחויב לשום רצון בצורה מוחלטת, הוא מאבד גם את היכולת להתרגש באופן משמעותי כאשר הרצון מתמלא. מצד שני, אדם שכן מחויב לחלוטין למטרה מסוימת יחווה התרגשות רבה כשהיא מושגת, אך באותו הזמן הוא גם סובל בצורה משמעותית כשהמטרה לא מתמלאת. אליעד מסביר שיש כאן דילמה, ושהמוח האנושי כל הזמן נע בין שני הקצוות הללו. איך אפשר לצאת מהלופ של ... למצב של ביטול ההבחנות האלו ובכך להפסיק לחוות חיסרון. מה יקרה אם נגיע למצב שבו לא יודעים כלום? אליעד מתאר מצב של ידיעה מוחלטת שבו אדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה שהוא לא יודע כלום - אפילו לא יודע שהוא ... מוחלטת לתודעה רגילה, הוא לא בהכרח זוכר או מודע לאותו מצב, אך הוא עדיין מושפע ממנו ברמה עמוקה. האם קיימת דרך לאושר מוחלט ללא חיסרון? אליעד מדגיש שמצד אחד, המוח תמיד מחפש משהו אחר כי הוא מזהה חיסרון בכל ... שתמיד יהיה חיסרון, כי אם היה מאמין בכך באופן מוחלט, לא היה שום מניע לעשות פעולה כלשהי. לכן הוא מתאר מצב שבו אדם כל הזמן נע בין שני הקצוות האלו: מצד אחד הוא מקווה שפעולה כלשהי תביא לו סיפוק ... יישאר חיסרון כלשהו. הפתרון לכך הוא לחקור את המחשבה הבסיסית שאומרת שיש הבדל בין מושלם ללא מושלם, ולבדוק אם באמת חייבים לקבל את ההבדל הזה כאמת מוחלטת. האם אפשר להגיע למצב שבו אין משמעות להבדלים? אליעד מסביר שהדרך אל מצב של אושר מוחלט עוברת דרך ... או להשיג משהו, כי לא תהיה לו תחושה של חיסרון. עם זאת, הוא מציין שברגע שאדם מגיע למצב הזה באמת, הוא גם לא יכול להיות מודע לכך, כי אין לו את היכולת להבחין אפילו בכך שהוא במצב הזה. בסיכום, אליעד כהן מתאר מסלול עמוק של חקירה פנימית שבו האדם יכול להגיע למצב של ביטול מוחלט של כל ההבדלים, ועל ידי כך ... עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר במצב מורכב מאוד שמצריך הבנה עמוקה ויסודית של מנגנון התפיסה והחשיבה האנושית. האם באמת הכל אפשרי? איך להיות מאושר באמת? האם אפשר לחיות בלי חיסרון? מהו אושר מוחלט? איך להיפטר מתחושת חיסרון?

... להבין את הרצון בצורה עקיפה? איך לחקור רצון גם כשיש פחד לחקור את הרצון? מפחד לחקור למה אני מפחד למות, חקירת שורש הרצון האם אפשר לחקור רצון בלי לחקור אותו ישירות? אליעד כהן מציג בהרצאתו שאלה מרכזית שעוסקת בחקירת ... בצורה עקיפה: האם אפשר לגלות את הסיבה האמיתית והעמוקה של רצון מסוים, מבלי לחקור ישירות את הרצון עצמו? ההרצאה מתמקדת בעיקר בדוגמה של פחד למות, מצב שבו האדם רוצה להבין למה הוא מפחד למות, אך הפחד עצמו מונע ממנו לחקור את הנושא בצורה ישירה. מה המשמעות של חקירת רצון עקיפה? אליעד כהן מסביר את הרעיון של חקירת רצון עקיפה באמצעות דוגמה פשוטה וברורה: נניח שאדם מפחד לחקור את הפחד שלו למות. באופן טבעי, כדי להבין למה הוא מפחד למות, הוא אמור להיכנס לעומק הפחד הזה. אך מאחר והוא מפחד לעשות זאת, הוא שואל את עצמו האם יש אפשרות להבין את הסיבה האמיתית של הפחד למות מבלי לעסוק ישירות בפחד עצמו. אליעד מדגיש שהפחד למות הוא למעשה רק השכבה החיצונית, שמתחתיה יש סיבות פנימיות ועמוקות יותר. לטענתו, כאשר אדם מעמיק בכל רצון אחר שיש לו, בסופו של דבר הוא יגיע לשורש עמוק ויסודי המשותף לכל הרצונות שלו, כולל הפחד למות, וכך יוכל לגלות את הסיבה האמיתית מבלי להתמודד ישירות עם הרצון שהוא חושש ממנו. כיצד מתבצעת חקירה עקיפה של רצון? אליעד נותן הסבר מפורט כיצד מתבצעת חקירה עקיפה כזו, באמצעות חקירה של רצונות אחרים שהאדם אינו חושש לבדוק. הוא מציין שכל רצון של האדם בנוי בשכבות: יש את השכבה החיצונית שהיא הרצון הנוכחי והגלוי, ומתחת לה יש שכבות עמוקות יותר עם סיבות מהותיות יותר. כאשר אדם שואל את עצמו מדוע הוא רוצה דבר מסוים, למשל מדוע אני רוצה לאכול שוקולד?, הוא יקבל תשובה מסוימת (כי אני רוצה להרגיש טוב). אחר כך, אם ישאל שוב ולמה אני רוצה להרגיש טוב?, יקבל תשובה עמוקה יותר, ... האם יש עדיפות לחקור רצון באופן ישיר או עקיף? בהרצאה עולה שאלה נוספת לגבי העדיפות של חקירת רצון ישירה לעומת עקיפה. אליעד מבהיר שזו שאלה אחרת ונפרדת. לדבריו, הוא אינו עוסק בשאלה מה קל יותר או מה עדיף, אלא מתמקד בנקודה חשובה אחת: אפשר להגיע להבנת הסיבה העמוקה של רצון מסוים גם אם האדם בוחר במודע שלא לחקור אותו ... בצורה עמוקה, כנה ועקבית. הוא מסביר שהמטרה אינה בהכרח להתמודד ישירות עם הפחד הכי גדול, אלא להבין שלבסוף הכל מתחבר למקום פנימי אחד שדרכו אפשר להבין ולפתור את כל הרצונות והפחדים. חקירת רצון עקיפה איך להתמודד עם פחד למות? איך להבין את סיבת הרצון בלי חקירה ישירה? מהו שורש הרצונות של האדם? חקירה פנימית של רצונות איך להיות ...

... הבא = העולם הבא. העולם הזה הוא הרגע הזה = ההווה. הגלגול הקודם = הרגע הקודם = העבר. גלגול נשמות = המצבים השונים שהתודעה של האדם עוברת מרגע לרגע. בכל רגע הנשמה של האדם עוברת מעולם אחד לעולם אחר. יחד עם זאת, בשפת בני האדם, כאשר אומרים העולם הבא, בדכ מתכוונים ל 1 מ 2 פירושים: 1 - העולם הבא = העולם שבו לאחר המוות התודעה של האדם חווה את המציאות שלא באמצעות הגוף. 2 - העולם הבא = העולם שיבוא בסוף ואחרי כל העולמות = ביאת המשיח = עולם הנשמות = עולם התיקון = עולם שכולו טוב = גן העדן הנצחי וכולי. לכל העולמות הבאים מכנה משותף אחד, והוא שהם יבואו בעתיד. גם אחרי שהתודעה של האדם עוזבת את הגוף, גם אז יש ... של ציר הזמן. מהו בעצם העולם הבא? ומדוע הוא מייצג את הטוב האין סופי? מי שיתבונן יראה, כי האדם מתקדם כל הזמן אל התכלית הסופית. לא משנה מה עושה האדם, הוא תמיד מתקדם אל הרגע הבא, אל העולם הבא האחרון של כל העולמות כולם. השאלה היא, מה בדיוק יש באותו סוף שהאדם מתקדם אליו? במה שונה הסוף מהרגע הזה? תשובה: המהות של העולם הבא האחרון, היא בכך שאחריו אין עוד עולם אחר. פירוש: כאשר כוס המים מלאה, אין צורך למלא אותה יותר. כאשר התודעה של האדם מלאה בשלמות, אין צורך למלא אותה יותר. כאשר התודעה של האדם מגיעה לעולם הבא האחרון ביותר, אז התודעה של האדם מלאה בשלמות שאין שלמות אחריה, וממילא האדם חווה שלמות. העולם הבא האחרון = התכלית הסופית של כל התכליות = המטרה הסופית של כל המטרות = השלמות. העולם הבא האחרון, הוא השלב שבו התודעה של האדם אינה חסרה דבר = הפוטנציאל האישי מומש בשלמות = הרצונות כולם התמלאו בשלמות = אין יותר טוב מאשר המצב שבו נמצא האדם. כאשר האדם מגיע אל השלמות = אין יותר טוב ממה שיש לו, כי הוא נמצא בטוב ביותר / בשלמות = העולם הבא האחרון. נמצא אם כן, כי העולם הבא מייצג את הרגע שבו האדם מגיע אל סוף הדרך של החיפוש העצמי, אל הרגע שבו יש לאדם שקט נפשי ואושר בשלמות שאין שלמות אחריה וכולי. נמצא אם כן, כי העולם הבא מייצג מצב תודעתי של האדם. גן עדן = גאולה = השלמות = מצב תודעתי מושלם = אושר. גהנום = גלות = חוסר שלמות = רצון תמידי ותחושת חסר תמידית = סבל. כף הקלע = הנשמה של האדם נדה בחוסר מנוחה = חיפוש עצמי של האדם את השלמות. מלחמת גוג ומגוג שלפני ביאת המשיח = המלחמה שיש בתוך האדם לפני שהוא חווה את גן עדן. מסקנה: באפשרותו של ... שיש בין העולם הבא לעולם הזה, הוא רק במצב התודעתי של האדם. בעולם הבא האחרון בסוף הדרך, האדם חווה שלמות עצמית מלאה = אהבה אין סופית למציאות כולה. מי שרוצה להגיע לכך כבר כאן, עליו לחפש את הטוב האמיתי ... שיש בכל דבר, ממילא הוא מפסיק לרצות משהו שאין לו + לא מפחד לאבד את מה שיש לו = השלמות המלאה.

תכלית החיים והמוות - מהו השקר של קדושת החיים והמוות? מהו השקר של תכלית החיים ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שקיים שקר גדול במיוחד בחיים, והוא השקר של תכלית החיים. לדבריו, לאף אדם בעולם אין באמת מושג אמיתי מדוע הוא חי, או מדוע המציאות עצמה קיימת. כאשר מישהו נותן סיבה או הסבר לקיום, תמיד ניתן להמשיך לשאול ומה הסיבה של אותה סיבה? וכן הלאה, ללא ... מדוע בני אדם סובלים תמיד ומפחדים מהלא נודע? אליעד מסביר שהחוסר בתשובות אמיתיות לגבי הקיום, גורם לאדם לתחושת פחד מתמדת. לאדם אין מושג למה הוא חי, למה הוא סובל, ומה תכלית הקיום בכלל. זה גורם לכך שהאדם חווה סבל מתמיד - אפילו אנשים שמציגים חזות של אושר תמיד מפחדים לאבד את הטוב שיש להם, או מפחדים מכך שהמציאות תשתנה ... או רעים. כלומר, עצם הקיום הוא זה שגורם לתחושת סבל - כי האדם מרגיש מנותק מהמציאות השלמה והאינסופית. איך מתבטא השקר של קדושת החיים ומה הבעיה עם החיים כתכלית? אליעד מתאר כיצד אנשים רבים מתמודדים עם חוסר הידיעה והסבל הזה בכך שהם מגדירים את החיים עצמם כתכלית - כלומר, הדבר החשוב ביותר בחיים הוא החיים עצמם. אבל כאן מתגלה סתירה: איך ייתכן שהחיים הם הדבר החשוב ביותר אם מלכתחילה ברור שיש להם סוף? לפי אליעד, ההיגיון אינו מאפשר ... של הקיום היא משהו שמראש ידוע שהוא זמני וחולף. הוא משתמש בדימוי של דלי מים עם חור - האדם מתאמץ מאוד למלא דלי, בעודו יודע שהמים ממילא יברחו החוצה. זוהי הדוגמה לכך שההשקעה האינסופית והסבל הכרוך בה חסרי משמעות, ... האמיתית. כלומר, ככל שלבן אדם טוב יותר והוא מרגיש הנאה אמיתית, כך הוא פחות עסוק בשאלה למה אני חי? לעומת זאת, ככל שרע לאדם, הוא מתמלא בשאלות על תכלית החיים, כי הוא רוצה להבין למה רע לו ומה הפשר של הסבל הזה. לדוגמה, אליעד מציג ... מסתכם העניין. אם האדם יגיע להנאה וירגיש שזה לא מספק אותו לחלוטין, הוא יתחיל לחפש את התכלית האמיתית, את האמת המוחלטת, עד שיגלה אותה. כיצד ניתן לגלות את תכלית החיים האמיתית? אליעד מדגיש כי לכל דבר במציאות יש סיבה אמיתית - מדוע אתה חי, מדוע אתה קיים, מדוע אתה סובל, מדוע יש בוקר ולילה, ומדוע החיים נגמרים במוות. כאשר אדם מתחיל להתמקד בשאלות האלו ברצינות ולחפש אחר האמת, בסופו של דבר הוא מגיע לתובנה עמוקה של התכלית האמיתית של החיים והמציאות בכלל. הגילוי הזה מוביל לחיים אמיתיים ... כבר נמצאת בתוכו. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שלמרות הסבל וחוסר התכלית לכאורה, יש דרך להבין את תכלית הקיום האמיתית, ומתוך כך להגיע לחיים שלמים וטובים באמת, ללא פחד וסבל מיותר. מהי תכלית החיים? מדוע אנשים מפחדים מהמוות? איך להפסיק לסבול? מה הסיבה לסבל האנושי? האם החיים הם התכלית? מה משמעות הקיום האנושי? איך למצוא את התכלית ... שקרים בעולם. אחד מהשקרים הוא השקר של תכלית החיים, וכפי שכבר אמרתי לאף אחד אין מושג למה הוא חי באמת? ואין תשובה או הסבר, וזאת מדוע? כיוון שאם ניתן סיבה יהיה ניתן לשאול, אז מה הסיבה של הסיבה? וכן ... אמיתית, איך יוכל להגיד שהתכלית היא החיים עצמם? כי אתה יודע שיש לו סוף לדבר הזה שנחשב חיים, ואדם מתאמץ ומתאמץ עוד ועוד וסובל, וממלא דלי שיש בו חור, וכך במרדף ומאמץ ללא תכלית. אבל בשביל מה? ויש דרך, שתחיה ... אותך מה תכלית החיים. וככל שיהיה לך יותר טוב, כך לא יעניין אותך מה התכלית. ואם לא טוב לך באמת, מה יעזור לך מה התכלית. ואומרים לאדם, מחר תקבל שכר תכלית החיים שאחר כך יהיה לך טוב אתה יודע ... שינסה למקד את ההבנה שלו בתכלית, בדברים הפנימיים שהם התכלית של המציאות יבין שהתכלית היא ללא קשר לכך שאתה מת בסוף. ומי שיגלה וימצא את התכלית האמיתית, יחיה חיים טובים באמת ללא חיפוש התכלית.

... הסיבה לכך שתמיד יהיו אנשים רעבים באפריקה, באמצעות התבוננות מעמיקה על טבע האדם ועל טבעו של הרצון האנושי. אליעד מתחיל מכך שיש מגמה עולמית מתמדת לעזור, לפתור בעיות, לסייע לרעבים ולנזקקים, ומסביר כי תופעת הרעב באפריקה היא רק ביטוי חיצוני של בעיה פנימית עמוקה ... גלולה שתהפוך כל אדם לשבע ובריא לעולם, בלי שירגיש שוב רעב או יחלה לעולם. גם במקרה כזה, האנושות לא באמת תפתור את בעיות העולם. מדוע? משום שתמיד תופיע בעיה אחרת, כמו בעיית המוות. האדם עדיין יהיה מתוסכל מכך שהוא ימות, ולכן הוא ירצה לפתור גם את בעיית המוות. גם אם נפתור את בעיית המוות, וניתן לאנשים לחיות לנצח, עדיין לא פתרנו את הבעיות כולן, כי תמיד יישארו אנשים שיסבלו מבעיות אחרות, הנובעות ממגבלות ... שחייבים לפתור. כך, האנושות תמיד תמציא בעיות חדשות לפתור, מאחר שמגבלות היכולת הן אינסופיות כמעט. אליעד מדגיש כי ברמה מסוימת, בעיית האדם הרעב באפריקה והבעיה של אדם שלא יודע לנגן הן זהות לחלוטין מבחינת המהות שלהן. מדוע? משום שבסופו ... וגם האדם שאינו יודע לנגן או לא יכול לעוף כמו ציפור, סובלים מחוסר יכולת כלשהי. לשניהם יש רצון שלא מתממש. גם אם נצליח לפתור בעיה אחת, תמיד נישאר עם בעיה אחרת, משום שהרצון האנושי תמיד מתחדש. מדוע הרצון האנושי הוא מקור כל הבעיות בעולם? הבעיה המרכזית בעולם, לפי אליעד, היא תמיד הרצון האנושי. האדם תמיד רוצה דבר מה נוסף, משום שעצם קיומו נובע מתוך תחושת הנפרדות שלו מהמציאות הסובבת אותו. תחושת הנפרדות יוצרת חוסר תמידי ורצון תמידי. אפילו אם האנושות תמציא גלולה שתאפשר ... רע. מדוע? כי אין שום גלולה שתוכל להעלים לחלוטין את התודעה האנושית, את הרצון, ואת תחושת הנפרדות. רק גלולת אמת שתאפשר לאדם להבין את אחדות המציאות באמת, ולהיעלם לחלוטין בתוך האחדות, יכולה לפתור את בעיית הרצון. אליעד מציין שכאשר אדם מגיע להבנה מוחלטת של האחדות, הוא יכול להעלים את הרצון העצמי שלו ולהרגיש טוב באמת. עם זאת, גם אז האדם יכול לשוב ולשחק את משחק הרצון והנפרדות בעולם, פשוט מתוך בחירה מודעת. האם בכלל צריך לפתור את בעיית הרעב באפריקה? אליעד כהן מעלה נקודת מבט פרדוקסלית נוספת: למעשה, אין ... כי פתרון מוחלט של הבעיה ידרוש את ביטול הרצון עצמו, וביטול הרצון יוביל לכך שלא יהיה עולם בכלל. המציאות קיימת בזכות הדינמיקה הזאת בין הרצון לבין מילוי הרצון. לכן, מנקודת המבט הגבוהה ביותר, זה טוב שיש רעבים באפריקה, וזה ... הזה הוא מהותו של האדם. למה חשוב גם לרצות וגם לא לרצות שיהיו רעבים בעולם? אליעד מדגיש כי מצד השלמות האמיתית, חשוב שהאדם יחווה את שני הקצוות: גם שירצה שלא יהיו רעבים באפריקה, כי זה נותן משמעות ומשחקיות לחיים, וגם שיבין עמוק בפנים שזה לא באמת משנה, כי הכל משחק והכל אחד. חייבת להיות דינמיקה של רצון ואי - רצון, של בעיה ופתרון, כדי שתהיה ... שבסופו של דבר הכל משחק, ולכן זה בסדר גמור שיש בעיות ורצונות, ובסדר גמור גם לרצות לפתור אותן. זו השלמות האמיתית - לחוות את שני ההיבטים בו זמנית, את האחדות ואת הנפרדות, את ההבנה שהכל טוב וגם את הרצון ... ארוחה טובה. למה תמיד יש רעב באפריקה? מה הקשר בין רצון לרעב? איך לפתור את בעיית הרצון? מהי גלולת האמת? האם אפשר לחיות בלי רצון? האם צריך לפתור את הרעב בעולם? למה כל בני האדם רעבים? הפעם אני רוצה לדבר על המצב של הרעבים באפריקה, ואני רוצה לאמר שמצד האמת תמיד יהיו אנשים רעבים באפריקה, ואני אסביר, יש מגמה בעולם, לעזור ולעזור ולעזור ובעיית הרעב זו אנלוגיה לבעיות הבריאות ... זה נפתרת בעיית האנשים הרעבים באפריקה. אבל מי שיתבונן, עכשיו שזה נפתר, תהיה בעיה אחרת, למשל תהיה בעיית אנשים מתים, האנושות תרצה לפתור את בעיית המתים, את בעיות העולם. וגם אם ימציאו גלולה לפתרון בעיית המתים, ממילא היו מתחילים להמציא רעבים אחרים כמו לדוגמה, מגבלה של אדם אחד שלא יודע לנגן לעומת אלו שיודעים. ואז ירצו לפתור את בעיית המוסיקה, שאלו שלא יודעים לנגן ידעו, ואז ימצאו עוד בעיות. ואפשר להגיד, ... לא בעיה עם אלו שלא יודעים לנגן. אבל זו כן בעיה שבאותה העוצמה, כי בסופו של דבר זה באפריקה ימות, וזה שלא יודע לנגן. אבל אדם אומר אני רוצה להגדיל את היכולת שלו לשרוד. כי למות הוא ימות בכל מקרה ואתה אומר שבמקום שימות בגיל 20 שימות בגיל 80, וזה שלא יודע לנגן לא ימות מיזה וחוסר יכולת, נכנס בכל מובן לכל נושא בעולם, וכמו שזה מוגבל שאין לו מזון מוגבל גם זה שלא יודע לנגן. וגם אם יפתרו את בעיית המוות, אז ירצו לפתור את כך שאדם לא יודע לעוף לדוגמה יתחילו לרחם עליו שהוא לא עף כמו ציפור. וגם ... רע. כי הקיום שלו מפריד אותו מהשאר, ואין שום גלולה שיכולה להעלים את התודעה של האדם. יש כן גלולת אמת, שאדם יעלים את הרצון של עצמו, להבין שהכל אחד והכל טוב. אחר כך הוא יוכל לחזור לכאן ולשחק את ... עולם, לא יהיה כלום וזה טוב שיש רעבים, וזה טוב שיש מי שרוצה לפתור את הבעיה של הרעב ומצד השלמות זה טוב שיש גם וגם, חובה שתהיה דינאמיקה. חייב שאדם ירצה גם לפתור, וגם שתהיה הבעיה. ולהיות שמח שהכל ...