... עצמית, להכיר את עצמך, מי אני, תודעה, הסתכלות פנימית, נשמה נצחית, לחיות לנצח מה המשמעות של להכיר את עצמי באמת? להכיר את עצמך באמת, לפי ההסבר של אליעד כהן, פירושו להיכנס פנימה באופן הדרגתי ולבחון את מהות האני בצורה הכי עמוקה ומדויקת. בתחילת התהליך האדם מתחיל מהסתכלות חיצונית, כלומר, הוא מתבונן על דברים שמחוצה לו ואומר: זה לא אני. לדוגמה, כשאדם אומר זה הבית שלי, זה הרכוש שלי, הוא מבין שהם חיצוניים לו. אחרי שהאדם מבין שכל הדברים החיצוניים הם לא באמת חלק ממנו, הוא מתחיל להסתכל פנימה. מה ההבדל בין הסתכלות חיצונית להסתכלות פנימית? בהסתכלות חיצונית, האדם מזדהה עם דברים שהם מחוץ לעצמו. למשל, ... הוא מסתכל על הגוף שלו כמשהו שהוא שלו ולא כמשהו שהוא עצמו. בהסתכלות פנימית, האדם עובר לשלב שבו הוא מתחיל לבחון את התחושות, המחשבות והרגשות שלו. למשל, כשהוא אומר אני מרגיש עצוב, הוא כבר מסתכל על משהו פנימי יותר, ... או רגשות, כי אלו עדיין דברים חיצוניים ביחס לאני האמיתי. לדוגמה, כשאדם אומר אני חושב כך וכך, הוא עדיין מתייחס למחשבה כמשהו חיצוני ביחס לעצמו. ההסתכלות צריכה להתקדם לשלב שבו האדם מתחיל לבדוק את האני עצמו, ללא מחשבות, ללא רגשות, ללא רצונות וללא שום דבר אחר. האדם שואל את עצמו: מי ... מה שהוא לא, הוא מגיע לאני הכי בסיסי, שזה אני שמודע אך ורק לקיומו, ללא שום תוכן נוסף. אליעד מתאר את זה כנקודה פנימית קטנה ומדויקת מאוד, שאין בה שום דבר מוגדר. במצב זה, האדם חווה את האני שלו ... לה. מה קורה לאחר שהאדם מעלים את עצמו? כאשר האדם מצליח להעלים את עצמו לחלוטין, הוא מגיע לחוויה אליה מתייחסים לפעמים כהארה או כשחרור רוחני. במצב זה אין עוד הפרדה בין אני ולא אני. האדם חווה את עצמו כקיום טהור שאינו מותנה בזמן, במקום, או בכל תחושה מוגדרת אחרת. במצב כזה האדם כבר לא יכול למות, כי הוא כבר אינו מזדהה עם שום דבר שנולד או מת. הוא חווה את עצמו כנשמה נצחית. איך מתבטאת המדיטציה וההתבוננות היומיומית בדרך להארה? אליעד מסביר שהתהליך הרוחני חייב להיות משולב בחיי היום יום. למשל, כאשר אדם מנהל משא ומתן על כסף, הוא עשוי לחשוב שהוא רוצה את הכסף, אבל למעשה הכסף הוא רק לבוש חיצוני לרצון פנימי יותר: אולי הוא רוצה ביטחון, אולי הוא רוצה שקט נפשי. אם האדם מודע לכך במהלך היום, הוא מתאמן להסתכל על דברים בצורה פנימית יותר. באופן כזה, כשהוא מתבונן על עצמו, הוא כבר מתורגל בזיהוי השכבות העמוקות של האני. מה החשיבות של התהליך הרוחני וההתבוננות העצמית? התהליך הרוחני שתיאר אליעד הוא לא רק פילוסופי או רוחני, אלא נועד לתת לאדם אפשרות לחיות חיים מלאים ומודעים יותר. כאשר האדם מתרגל מדיטציה והתבוננות נפשית לאורך זמן, הוא יכול להגיע לנקודה שבה הוא כבר לא סובל או מפחד ממוות, כי הוא מזדהה עם משהו שהוא מעבר לכל הזדהות זמנית או מוגדרת. אליעד מדגיש שהתהליך דורש אימון מתמשך והקפדה על מודעות בחיי היום - יום. מה זה התבוננות פנימית? איך להגיע למודעות עצמית? מה המשמעות של נשמה נצחית? מי אני באמת? איך למדוט בצורה נכונה? איך אפשר להעלים את עצמי?

... הפנוי איך נוצר רצון ומה הקשר שלו להיפך שלו? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד בנוי הרצון, ומדוע תמיד מתקיימים רצונות מנוגדים בו זמנית. כל רצון קיים לצד הרצון ההפוך שלו, כאשר בכל פעם שאדם רוצה משהו מסוים, הוא ... כיצד כל רצון בנוי משלוש פרספקטיבות: הרצון עצמו, הרצון ההפוך שלו והמצב שבו לא אכפת לך מהתוצאה. הרצונות הללו מתקיימים כל הזמן במקביל בתוך האדם, גם כאשר נראה שהוא בוחר ברצון אחד בלבד. לדוגמה, כאשר אדם מעשן סיגריה, הוא ... אצלך בתודעה. אתה יכול לרצות להיות קיים, לא להיות קיים, להיות אלוהים, להיות השטן - כל רצון אפשרי, כי ברמת התודעה, אתה תמיד רוצה הכל. מה קורה כשאתה מודע לכך שאתה תמיד רוצה הכל? אליעד טוען שכאשר אדם מגיע ... טוב וגם רע באותה המידה. מצב זה מוביל לאושר אמיתי ולחוויית שחרור מוחלט, מכיוון שהאדם מסוגל לקבל כל סיטואציה מתוך הבנה עמוקה שהכל כבר נמצא בתוכו. למשל, כאשר האדם אוכל, הוא לא תמיד מודע לכך שהוא בו זמנית רוצה להיות רעב, רוצה לשבוע, ולא אכפת לו כלל - אך כאשר הוא מתבונן לעומק, הוא מגלה את שלוש הפרספקטיבות הללו במלואן. איך מתבצעת החקירה לעומק של הרצונות? אליעד מפרט כיצד לבצע את תהליך ההתבוננות הפנימית באמצעות שאלות. לדוגמה, אם אדם אומר אני ... מה המשמעות של רצונות סותרים במצבי קיצון? אליעד נותן דוגמה קיצונית של אנשים במצב של רעב קשה, שחלקם מעדיפים למות ולא לאכול בשר אדם. דוגמה זו מראה שהרצון לחיות אינו תמיד דומיננטי, לעיתים קיים רצון חזק יותר לא לבצע פעולה מסוימת, גם במחיר של אובדן החיים. במקרים אלו ניתן לראות בבהירות את קיומם של רצונות מנוגדים הפועלים באותה עוצמה בו זמנית, אף שבדרך כלל האדם אינו מודע לכך. מהו החלל הפנוי ואיך הוא קשור למבנה הרצון? אליעד מתייחס למושג החלל הפנוי של רבי נחמן, המסמל את המקום בתודעה שבו מתקיימים ההפכים. לדבריו, כל רצון קיים בזכות ההפך שלו, וכל דבר ביקום נוצר כתוצאה מצמצום של האפשרויות האחרות שהיו יכולות להיות קיימות. החלל הפנוי הוא הצמצום שבו מתאפשרת מציאות מוגדרת, ובתוכו מתקיימים כל הרצונות הסותרים. אליעד מסביר כי אדם לא יכול להבין באופן מלא את היווצרות הרצון, מפני שהדבר כרוך בהבנת פרדוקס עמוק. כל רצון נוצר מתוך פוטנציאל שבו קיימים כל הרצונות האחרים, ולכן התודעה האנושית מוגבלת להבין זאת במלואו. מדוע אנשים מתקשים ליהנות מרצונותיהם? אליעד מסביר שאנשים מתקשים ליהנות מהרצונות שלהם, כי כל עוד קיים בהם הרצון המנוגד, הם לא יוכלו ליהנות באופן מלא משום דבר. למשל, אדם שרוצה לעשן לעולם לא יוכל ליהנות לחלוטין מהעישון, כי תמיד קיימת בו מחשבה שהעישון מזיק לו, ולכן רצון נגדי חוסם אותו להרגיש סיפוק מלא. האדם שמנסה להתכחש לרצונות מנוגדים אלה ... שהניסיון להכחיש את הצד השני בסופו של דבר לא עובד. כאשר הוא מגיע להבנה מלאה על קיום שני הרצונות, מתרחש תהליך עמוק של שחרור תודעתי. איך להתמודד עם הפחדים והקונפליקטים של הרצונות? אליעד ממליץ להעמיק את ההתבוננות פנימה ולחקור כל רצון על ידי שאלות ממוקדות. כאשר אדם עושה זאת שוב ושוב, הוא מתחיל לחוות את עצמו מעבר לרצונות ולפחדים שלו. התהליך של התבוננות חוזרת מוביל לשחרור אמיתי, מכיוון שהאדם מבין בסופו של ... - 100% לא אכפת לו - הוא למעשה משתחרר מהצורך לקבל או לשנות משהו. הוא מגיע למצב תודעתי של שלמות, שבו כבר אין משמעות לקונפליקטים הפנימיים שלו. זו הרמה התודעתית הגבוהה ביותר, שבה אדם כבר אינו מחויב לשום רצון ספציפי. מהו החלל הפנוי? איך נוצרים רצונות מנוגדים? איך להפסיק לעשן? איך להשתחרר מקונפליקט פנימי? למה קשה ליהנות באמת? האם אפשר לרצות שני דברים הפוכים בו זמנית?

... מסביר לעומק כיצד להתמודד עם רגשות שליליים כמו כעס, חרדה ופחד, על ידי פירוק המנגנונים הפנימיים שיוצרים אותם. ההסבר מתמקד במושגים בסיסיים כמו התנגדות למציאות, קבלה עצמית, ומודעות לפחדים הפנימיים. מהו כעס וכיצד נוצרת תחושת כעס? כעס הוא ביטוי של התנגדות למציאות. אליעד מסביר שהסיבה המרכזית לתחושת כעס היא שהמציאות אינה תואמת לרצון האישי. האדם רוצה שהמציאות תהיה אחרת, וכשהיא אינה כך, הוא מגיב בכעס. לדוגמה, אם אדם מרגיש שמישהו מתנהג אליו באופן לא הוגן, הוא כועס כי המציאות לא תואמת את ציפיותיו. איך להפסיק לכעוס על המציאות? כדי להפסיק לכעוס, ישנן שתי אפשרויות מרכזיות: לשנות את המציאות כך שתתאים ... כועס מכיוון שאיבד משהו, עליו להבין שכעסו נובע מהרצון שהדבר לא יאבד. כאשר האדם מקבל את העובדה שהמציאות אינה תואמת את רצונו ומפסיק להתנגד אליה, הוא מפסיק לכעוס. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם חרדה ופחד? אליעד מסביר שחרדה ופחד הם רגשות שנובעים מאי ודאות ומתחושת חוסר שליטה. הוא נותן דוגמה שבה אדם מפחד לאבד אצבע. הפחד נובע לא מהאובדן עצמו אלא מתחושת חוסר השליטה או מחוסר היכולת להחזיר את המצב לקדמותו. האדם חושש שכאשר יסתכל אחורה, ירגיש תחושת פספוס או חרטה על שלא היה זהיר מספיק. מדוע אנשים מפחדים לדעת ... הם מפחדים? אחד ההסברים העמוקים של אליעד הוא שהפחד הגדול ביותר של אנשים הוא לא לדעת ממה הם מפחדים באמת. במילים אחרות, הפחד העמוק ביותר הוא הפחד מהלא נודע. אנשים נמנעים מלשאול את עצמם את השאלות החשובות מפני שהם ... חייו או פחד שהעתיד לא יתאים לרצונו, אך בו זמנית הוא לא מוכן לחקור לעומק למה הוא מפחד מזה באמת. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד באמצעות מודעות ושאלות עמוקות על הסיבות האמיתיות לפחד. איך מתמודדים עם פחד מהעתיד? אליעד מסביר שפחד מהעתיד מבוסס על אי ודאות. אף אדם לא יודע מה יהיה בעוד חמש או עשר דקות, ולכן פחד זה מבוסס על חוסר ודאות. הוא מציע להתמקד ברגע הנוכחי בלבד. אם האדם באמת היה מתמקד רק ברגע הזה, הוא לא היה חש פחד, כיוון שהפחד תמיד קשור לעתיד. אליעד מדגים זאת בכך שאומר שאף אחד לא באמת יודע האם מחר תהיה שמש, למרות הסבירות הגבוהה לכך. הידיעה אינה מוחלטת, ולכן עדיין קיימת אפשרות של אי ודאות ופחד. מה הפתרון לפחד מהמוות? אחת הדוגמאות העמוקות שאליעד מביא היא הפחד מהמוות. הוא מסביר שהדרך להתמודד עם פחד כזה היא להתבונן ישירות במנגנון של הפחד. האדם צריך לשאול את עצמו ממה הוא באמת מפחד כאשר הוא חושב על המוות. האם זה הכאב, אי הוודאות, או משהו אחר? הוא מסביר שהפתרון אינו לברוח מהפחד אלא לחקור אותו לעומק, להבין ... הקבלה המוחלטת של המציאות, כולל כל האפשרויות שעלולות לקרות בעתיד. לדוגמה, אם אדם מפחד שמשהו רע יקרה, עליו לקבל באמת ובתמים את האפשרות שזה אכן יקרה, ואז לא יהיה לו ממה לפחד. כיצד להיות מודעים לסיבות האמיתיות של הפחד? ... מפחד מזה? מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? מה הסיבה שאני לא רוצה שזה יקרה? רק לאחר שהאדם מבין באמת ובאופן מלא את הפחד שלו, הוא יכול להתמודד איתו ולהתגבר עליו באופן סופי. איך להפסיק לפחד להיות מאוכזב? כדי ... חוסר קבלה של המציאות. הוא נותן דוגמה של פחד להיפגע פיזית או לאבד משהו יקר, ומסביר שאם האדם מקבל באמת את כל האפשרויות שיכולות לקרות, כולל האפשרות של פגיעה ואובדן, הוא כבר לא יחוש פחד מכך. לבסוף, אליעד מדגיש ... חרדה ופחד. איך להפסיק לכעוס? איך להתמודד עם חרדה? התמודדות עם פחד למה אני מפחד מהעתיד? איך להפסיק לפחד מהמוות? איך לשלוט ברגשות?

התמודדות עם חרדה, התמודדות עם פחד, הכל זה אמונה, מהי אובייקטיביות? מהי סובייקטיביות? פחד מפיטורים, להטיל ספק באמת, לראות גם את ההפך, להתמודד עם פחד, להתמודד עם חרדה מה הקשר בין חרדה, פחד ואמונה? הבסיס המרכזי שאליעד כהן מציג, הוא שהחוויה של חרדה ופחד מבוססת תמיד על אמונה. האדם מאמין באופן מסוים לגבי המציאות, ומתוך כך הוא חושש מדברים מסוימים שיתרחשו או לא יתרחשו. אליעד מסביר כי האדם לא רואה עובדות מוחלטות, אלא מפרש ... חשוב שמראה לאדם שהוא למעשה נמצא בתוך סיפור, בתוך משחק מנטלי. אם האדם מבין שהכל אמונה, הוא מבין שאין אמת מוחלטת. אבל אם הוא רק מאמין שזה כך ולא חווה את זה בפועל, זה לא יעזור לו להתמודד עם ... שטחית - לא מספיק לומר הכל זה אמונה, אלא חייבים לראות זאת בבירור מוחלט ולהרגיש זאת באופן חווייתי. איך מתמודדים עם פחד מפיטורים לפי אליעד כהן? אליעד נותן דוגמה להתמודדות עם פחד מפיטורים. האדם חושש שיפטרו אותו כי הוא מאמין שזה רע. השאלה שאליעד מציג היא: מי אמר שזה רע? הוא מבהיר כי אם אדם היה חווה באמת את ההבנה שהפחד שלו הוא תוצאה של אמונה בלבד ולא של מציאות מוחלטת, הוא היה יכול לשחרר את הפחד. ... שלה. כיצד הספק עוזר בהתמודדות עם פחד? ההתמודדות עם פחד על פי אליעד נעשית דרך הטלת ספק עמוק במחשבות שגורמות לפחד. הוא מביא דוגמה של קופסה עם פתק שמודיע אם תחיה או תמות. כל עוד לא פתחת את הקופסה, המצב הוא ספק אמיתי, ולכן אינך יכול להרגיש פחד אמיתי, כי באותה מידה ... מדגיש הבדל מהותי בין להבין לבין להאמין. להבין שהכל זה אמונה, זו עדיין אמונה. אליעד מדמה זאת לאדם שקורא מתכון ועדיין לא בישל את האוכל. רק לאחר שיבשל ויאכל, הוא ידע באמת מה הטעם. כך גם עם הפחד והאמונה: להבין שהכל זה רק סיפור או אמונה לא ישנה את החיים שלך באופן מוחלט, אלא אם תחווה את זה בצורה ממשית וברורה בכל היבט של חייך. כדי להתמודד באמת עם פחדים, האדם צריך לחוות בעומק את ההבנה שכל מחשבה שלו, כולל המחשבות הכי בסיסיות, היא רק אמונה. מהי ... שהכל זה אמונה מסייעת ביומיום? אליעד מסביר שההבנה הזו מאפשרת לאדם לבחור במה להאמין. אם הכל זה אמונה ואין אמת מוחלטת, האדם יכול לשנות את האמונות שלו לפי מה שנכון לו ברגע נתון. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא מאמין ... את ההפך כדי להתמודד עם פחד? אליעד מדגיש שלא מספיק רק לחשוב או להכיר בכך שיש אפשרות אחרת. כדי באמת לשחרר פחד, האדם צריך לחוות ולהבין באופן מוחלט את האפשרות ההפוכה. לדוגמה, לא מספיק רק לומר אולי הפיטורים יהיו טובים, אלא יש צורך להרגיש ולחוות באמת שזה אפשרי וטוב. רק חוויה ממשית של ההפך יכולה לאזן את הפחד ולנטרל אותו לחלוטין. איך להתמודד עם פחד ...

... בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי היא החלה להימנע מאכילה, ומה הייתה הסיבה הראשונית לכך. הבירור הזה מאפשר לה לראות שאנורקסיה אינה מצב קבוע או מחויב המציאות, אלא תהליך שהחל בנקודת זמן מסוימת ויכול להשתנות. לדוגמה, אם הבחורה אומרת שהיא הפסיקה לאכול בגלל פחד להשמין, צריך להבין למה הפחד הזה קיים אצלה. ... עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור זה, ניתן להחליש בהדרגה את הפחדים הללו, ולהראות לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה ... ובפרט אנורקסיה, קשורות קשר הדוק לתפיסה של האדם את עצמו. רבים הסובלים מהפרעה זו תלויים מאוד באישור חיצוני ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות ... את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות הנתפסים ... של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו הבסיס להפרעה וכיצד מזהים אותו? ראשית, חשוב לזהות מתי ואיך החלה ההפרעה. יש לבדוק עם האדם הסובל ממנה אם הוא תמיד היה כך, או שמדובר בשינוי שהתרחש בנקודת זמן מסוימת. כאשר מבררים כיצד התחיל התהליך, ניתן לגרום לו להבין שמדובר במצב שנוצר ולא משהו מחויב וקבוע. מדוע אדם אנורקסי מפחד לאכול? במקרים רבים, אנורקסיה נובעת מפחד מהשמנה, שמתפתח לאמונה שאכילה היא דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או ... שלא תמיד ייחשפו בקלות. 2. להחליש את הסיבות השליליות - לאחר שזוהו המחויבים, יש לערער אותם ולבחון אם הם באמת הכרחיים. 3. להגדיל את היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב ... למטופל בגישה של כפייה - את חייבת לאכול - לרוב ייווצר אפקט הפוך של התנגדות. במקום זאת, יש לגשת מתוך הבנה והכלה: אין בעיה שאת לא אוכלת, אך אנו רוצים להבין מדוע. מה ההיגיון מאחורי זה?. גישה זו יכולה לגרום למטופל להיפתח ולשתף ברגשותיו. מה הקשר בין דימוי עצמי לקבלה עצמית? הפרעות אכילה רבות נובעות מתלות בהערכה חיצונית. מטופלים מרגישים שעליהם לשמור על דימוי גוף מסוים כדי להיות אהובים או מקובלים. חלק מהטיפול כולל חיזוק ... את ערכו ללא קשר למשקל או מראה חיצוני. כיצד ניתן לתמרן את המחשבות של המטופל כדי לעזור לו? במקום להתעמת עם המחויבים שלו, יש להשתמש במחויבים אחרים שכבר קיימים אצלו לטובתו. לדוגמה, אם יש לו מחויב חזק להיראות בריא ... לה שלאכול זה רע. ככה אני מניח שכאילו אם זה קשה היא תגיד אני אוכלת אני מרגישה שאני עומדת למות, לא יכולה להכניס את האוכל לגוף התחושה לא נעימה לי לא יודע משהו כלשהו. מה שצריך לעשות זה כמובן ... זה אומר שלא חשפנו את כל החסרונות שהיא חושבת שיש בלאכול, יש דברים שלא דיברנו עליהם או שלא פתרנו באמת את הבעיות שלה. זה מחויב במאה אחוז זה פשר העניין, הפשיטות זה כמו כל התנהגות טורדנית אחרת מה המחויב ... חייבת לאכול מהקטע של אין בעיה שאת לא אוכלת אך אנחנו רוצים להבין למה, רוצים לדעת מה לכתוב במצבה מתה למען מה, רוצים לדעת למה מה ההיגיון אולי יש דרך לפתור לך את זה בדרך אחרת לדעת מה ההיגיון. ... לא תמיד מחויב אבל בנושאים האלה זה ככה בדרך כלל, ואז הבן אדם יכול להיפתח תראה אתה יודע את האמת כי אז כשאכלתי קרה לי ככה וככה ואז היה לי רע ככה וככה לכן החלטתי ללכת לצד השני ואז ... את צריכה לדעת לאהוב את עצמך בלי תנאים ואז מה אכפת לך שתאכלי, זה שאת רוצה לאכול, עכשיו מה האמת? שעוד פעם אם היא תאהב את עצמה בלי תנאים היא גם כן לא תצליח לאכול אז למה היא צריכה ...

... הרצונות שלנו? אליעד כהן מסביר כיצד סביבת האדם משפיעה בצורה משמעותית על הרצונות שלו, כיצד אנחנו מאמצים רצונות והתנהגויות מתוך חשיפה לאחרים. לדוגמה, כאשר אדם נמצא בסביבה שבה כולם עושים משהו מסוים, יש סיכוי גבוה שגם הוא יאמץ את ... הוא טוב, האדם באופן טבעי ירגיש שזה טוב וירצה זאת גם הוא. מצד שני, אם האדם לא נחשף להתנהגות מסוימת, יש סיכוי גדול שהוא בכלל לא ירצה אותה. אליעד נותן דוגמה מפורטת בעניין זה: אם אדם רואה שכולם הולכים ... ויגידו שזה טעים, הוא כנראה יתחיל לחשוב שזה הגיוני ולגיטימי וירצה גם הוא לאכול גוקים. כך נוצרת לגיטימציה להתנהגות מסוימת דרך חשיפה לאחרים שעושים אותה. מדוע חיקוי הסביבה משפיע כל כך על אנשים? אליעד מסביר שההשפעה של הסביבה על האדם נובעת בעיקר מתחושת ההזדהות. ככל שהאדם מזדהה יותר עם הסביבה, כך הוא מושפע ממנה יותר. אדם יכול להיות מושפע אפילו מבעלי חיים או מתופעות בטבע, כל עוד הוא מרגיש הזדהות או קשר אליהם. לדוגמה, אם אדם צופה בחיות שעושות פעולה מסוימת, זה עשוי לגרום לו לרצות לחקות אותן. לכן ההשפעה מגיעה לא רק מבני אדם אלא מכל גורם שהאדם יכול ... מיוחדת בנושא של רצון לחיות ומדגים כיצד אפילו הרצון הבסיסי הזה מושפע מהסביבה. אם אדם רואה סביבו אנשים רבים שמתאבדים ומציגים את ההתאבדות כדבר רצוי או אפילו כגיבורי, הוא עשוי להתחיל לחשוב שלהתאבד זה דבר נורמלי או ראוי להערצה. מצד שני, אם הסביבה שלו מפחדת מאוד ממוות ומזהירה כל הזמן תיזהר שלא תמות, הוא יתחזק מאוד ברצונו לחיות, כי הפחד מהמוות יהפוך לחלק מהמודעות שלו. כלומר, אפילו רצונות שנראים אינסטינקטיביים לחלוטין, כמו הרצון לחיות, מושפעים מאוד מהסביבה והחשיפה להתנהגות של אחרים. איך נוצרת הלגיטימציה לאלימות ולהתנהגויות שליליות? אליעד מדגיש כי אפילו התנהגויות שליליות יכולות להפוך ללגיטימיות אם האדם רואה אותן שוב ושוב בסביבתו. לדוגמה, צפייה בסרטוני אלימות או חשיפה לאלימות פיזית בעולם האמיתי יכולה לגרום לאדם להתחיל לחשוב שאלימות היא דרך לגיטימית לפתרון בעיות. כאשר התנהגות מסוימת הופכת לנפוצה, המוח מתחיל לתפוס אותה כסטנדרטית ולגיטימית, אפילו אם האדם במקור התנגד לה. האם מודעות לשיטות השכנוע יכולה לעזור להתגונן מהשפעות הסביבה? ... מהשפעות שליליות ינסה להפחית את החשיפה שלו לסביבה שעושה פעולות לא רצויות מבחינתו. אם אדם לא רוצה לאמץ התנהגות מסוימת, עליו להתרחק מסביבות שבהן התנהגות זו נפוצה, או לפחות להיות מודע לכך שכל חשיפה נוספת מעלה את הסיכוי שהוא בסופו של דבר יאמץ את אותה ההתנהגות. לדוגמה, אם אדם לא רוצה להיות מושפע מאלימות, כדאי לו לא לצפות בסרטים אלימים ולא לשהות בחברת אנשים אלימים. ההימנעות מהחשיפה עצמה מפחיתה את הסיכון להיות מושפע ...

... למה יש קושי בדרך הרוחנית ומה המחיר שמשלמים עליה? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על הקושי בדרך הרוחנית, כשהוא מתמקד בפחדים ובתחושות שמתלוות להתקדמות בתהליך רוחני. אחד מהנושאים המרכזיים הוא התחושה שככל שאדם מתקרב לאיזושהי אמת רוחנית או מתעמק בתהליך רוחני מסוים, דברים שהיו בעלי משמעות עבורו מתחילים לאבד את משמעותם. לדוגמה, כאשר מישהו מתחיל לחקור לעומק את הסיבה מאחורי כל פעולה שלו, הוא עלול להגיע לתחושה שאין באמת סיבה מוחלטת לכלום, ולכן הפעולות והמשמעויות שהיו חשובות לו עד כה מתחילות להתפורר או להיעלם. מה המשמעות של פחד מאיבוד זהות בדרך הרוחנית? אליעד כהן מסביר שלעיתים האדם מרגיש שהוא מאבד חלקים מזהותו ככל שהוא מתקדם בחקירה עצמית וברוחניות. כדוגמה, הוא מביא מצב שבו אדם שואל את עצמו שאלות על הסיבות לפעולות היומיומיות שלו. למשל, ... הזה מונע מאנשים להמשיך ולהעמיק בחקירה הרוחנית, מכיוון שההגעה למצב שבו שום דבר לא משנה נראית להם מפחידה או מאיימת. אליעד אומר שהפחד הזה הוא לא בהכרח מוצדק, מכיוון שהאדם לא באמת יודע מה יהיה בסוף התהליך. הוא מדגיש שזה לא בהכרח מחויב שאדם יגיע למקום שבו שום דבר לא משנה, ... את הקושי שחווים אנשים בתהליך הרוחני. הוא אומר שכאשר מישהו נחנק, האדם שמציל אותו למעשה לוקח ממנו את האפשרות למות ונותן לו את האפשרות להמשיך לחיות. כך גם בתהליך הרוחני: יש דברים שהאדם חושב שנלקחים ממנו, כמו משמעויות או אמונות ישנות, אך בו בזמן הוא מקבל את ההזדמנות לחיות חיים יותר מודעים וחופשיים. אליעד מסביר שבעצם אין פה באמת איבוד אלא החלפה - לקיחת משהו מסוים והענקת משהו אחר במקומו. מדוע אנשים נמנעים מלחפש את האמת עד הסוף? אליעד כהן מפרט שרבים נמנעים מלחקור את האמת עד הסוף בגלל תחושה שהמחיר גבוה מדי. הוא נותן דוגמה: אדם יכול לחשוב שהוא אמור לבדוק כל פעולה שהוא ... המשמעות הם בידיים של האדם עצמו, ולכן אין סיבה לפחד מאיבוד משמעות. מה פירוש המושג לרצות בלי סיבה שאליעד מתאר? אליעד מתאר את המושג לרצות בלי סיבה, שזהו מצב שבו האדם חוקר לעומק את רצונותיו, עד שהוא מבין שהסיבות שהוא חשב שקיימות לרצונותיו הן רק דמיונות או אשליות. כאשר האדם מגיע להבנה שאין באמת סיבה לרצות משהו, הוא יכול לבחור לרצות את הדבר ללא סיבה מיוחדת, פשוט כי הוא בוחר בו. זה מצב שמאפשר לאדם חופש גדול יותר לבחור את הרצונות שלו, ללא תלות או מחויבות לסיבות קודמות. אליעד מדגיש שוב ושוב שחקירה פנימית אמיתית לא בהכרח מובילה לאיבוד מוחלט של משמעות, אלא מאפשרת לאדם ליצור משמעויות ...

... תוצאות? מודעות עצמית למה חשוב לכתוב על נייר בזמן חקירה עצמית רגשית? אליעד כהן מסביר שבזמן חקירה עצמית רגשית, קיימת נטייה טבעית של המחשבה לקפוץ מנושא לנושא. אדם מתחיל לחקור נושא אחד, לדוגמה למה אני מפחד למות?, ומבלי לשים לב, הוא כבר עבר לשאלות אחרות כמו מה קורה אחרי המוות? או למה אמא שלי לא אהבה אותי?, וכך הוא מתרחק מהשאלה המקורית. הסיבה לכתוב על נייר היא כדי להיות ממוקדים יותר. ברגע שאדם רושם את השאלה שעליה הוא עובד, ... אלא אם כן ישנה ודאות מוחלטת במאה אחוז שללא חקירת הנושא החדש לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה המקורית. מתי נכון לעבור מנושא לנושא בחקירה עצמית? אליעד כהן מדגיש שלא תמיד צריך לעבור מנושא לנושא, אך לפעמים זה הכרחי. ... אם אין ודאות מוחלטת כזאת, עדיף להישאר ממוקדים בנושא המקורי. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה אני מפחד למות?, ומתחיל לחקור הנחות יסוד כמו מה קורה אחרי המוות?, עליו לוודא תחילה שהשאלה הזו אכן הכרחית לפתרון השאלה הראשונה. אליעד נותן דוגמה נוספת: אם ביקשו ממך לסדר שולחן, ... צריך לקחת הלוואה..., זו דוגמה קלאסית לפיזור מחשבתי וחוסר מיקוד. עדיף פשוט להישאר עם המשימה הראשונית, אלא אם כן באמת לא ניתן לסיים אותה ללא פתרון כל השרשרת. איך להימנע מפיזור מחשבתי ואסוציאציות לא קשורות? כדי להימנע מפיזור מחשבתי, ... כיוון שהוא טייל בין המון שאלות ולא התמקד באף שאלה ספציפית עד לסיומה. בדיוק כמו עובד שיש לו אלף משימות והוא מתחיל משימה אחת ובאמצע נזכר במשימה אחרת, בסוף היום הוא לא סיים אף משימה. פיזור מחשבתי ואסוציאציות בלתי מבוקרות מונעות את השגת המטרה ומבזבזות אנרגיה וזמן יקרים. מה התועלת במעבר מנושא לנושא בכל זאת? אליעד כהן מציין שבכל זאת קיימת תועלת במעבר בין נושאים, אך זו תועלת מוגבלת. הוא נותן דוגמה של אדם שנכנס לחדר כושר ומתחיל תרגיל אחד, ואז עובר לתרגיל אחר, ואז לעוד תרגיל נוסף. בסופו של דבר, הוא אולי עשה משהו מועיל, אך לא השיג את התועלת האופטימלית שיכל להשיג אם היה מתמקד בתרגיל אחד עד הסוף. באופן דומה, מעבר בין נושאים בחקירה עצמית אכן יכול לפתח את המוח ולעזור לאדם להתקדם במידה מסוימת, אך עדיין לא מדובר באידיאל. האידיאל הוא לבחור נושא אחד ולחקור אותו עד לפתרונו המלא. האם באמת הכל קשור להכל בחקירה עצמית? אליעד כהן מבהיר שלמרות שהכל נראה קשור להכל, בפועל לא תמיד חייבים לחקור כל ... הבעיה הראשונית?. למה אנשים לא רואים תוצאות בחקירה עצמית? הסיבה המרכזית שאנשים לא רואים תוצאות בחקירה עצמית היא שהם מתפזרים בין נושאים רבים מדי בלי להתמקד באף אחד מהם. לדוגמה, אדם חוקר למה אני רוצה את הבחורה הזו?, והוא ... לא אוהב את עצמי?, ואז שוב למחרת חוזר להתחלה, במקום להמשיך מהנקודה שעצר בה. חוסר עקביות כזה גורם לאיבוד התקדמות. לפי אליעד, אם באמת הייתה חובה לעבור לנושא אחר, לא היה צורך לחזור כל פעם אחורה מחדש. אם מישהו חוזר תמיד לשאלה המקורית, ... מגיע לתוצאות ברורות. איך להימנע מפיזור מחשבתי? למה חשוב לכתוב על נייר בחקירה עצמית? איך לחקור רגשות בצורה ממוקדת? מתי נכון לעבור נושא בחקירה עצמית? למה אין תוצאות בחקירה עצמית? חוסר מיקוד בחקירה עצמית, חוסר התמקדות בנושא אחד, איך ...

... טיפוליות איך מטפל יכול לא להרגיש רע מהבעיות של המטופלים? מטפל, בין אם הוא פסיכולוג, פסיכותרפיסט, מאמן או כל דמות אחרת המסייעת לאנשים, עשוי להרגיש לעיתים השפעה רגשית שלילית מהבעיות של המטופל. כאשר המטפל עוזר לאחרים, הוא נדרש להקשיב ... המטפל לא רואה את הסבל של המטופל כבעיה אמיתית, אלא כמצב מושלם. לדוגמה, אם המטופל אומר אני בדיכאון ורוצה למות, המטפל יכול לדמיין את עצמו חווה את אותם רגשות, אך לא להרגיש רע מהם. המטפל מבין שאין באמת רע במצב זה, אלא רק בהבנה שהמטופל מרגיש שהוא לא יכול לשנות את רגשותיו. למה המטפל לא צריך לשנות ... המצב. התפקיד של המטפל הוא להחזיר את המטופל לכוח הבחירה שלו, ולהראות לו שהוא יכול לשנות את המצב שלו מתוך תובנה שהכל מושלם כפי שהוא. מהו טיפול נכון? הגישה הנכונה בטיפול היא לא לנסות להציל את המטופל, אלא להוביל ... רגשותיו. מה חשוב לדעת על טיפול ממקום של הזדהות בריאה? הזדהות עם המטופל היא חיונית, אך צריך לעשות זאת מתוך מקום שבו המטפל מבין שהמצב של המטופל הוא לא רע או בעייתי, אלא שהמטופל פשוט שכח שהוא יכול לבחור ... המטפל טוב לא מרגיש רע מהבעיות של המטופל, משום שהוא מבין שאין בעיה אמיתית בסבל. הוא עוזר לו לא מתוך רחמים או רצון לשנות את מצבו, אלא מתוך רצון להחזיר לו את הבחירה והשליטה על רגשותיו. סיכום הדרך הנכונה שבה מטפל יכול לא להרגיש רע מהבעיות של ... אם העבודה שלו היא רק בשביל כסף, בלי עניין אמיתי, הוא לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. מטפל טוב באמת הוא אדם שנכנס לעומק הבעיה של המטופל, מרגיש אותה וחווה אותה כאילו היא הבעיה האישית שלו. הסכנה שבהזדהות רגשית ... היא שהמטפל צריך להגיע לתובנה שהמצב של המטופל הוא מושלם כפי שהוא. למשל, אם מטופל אומר אני בדיכאון ורוצה למות, המטפל צריך להיות מסוגל לדמיין את עצמו חווה את אותם רגשות, ועדיין להרגיש שלם עם זה. כלומר, להבין שאין באמת רע בכך שמישהו מרגיש רע. אם אתה כמטפל מסוגל לחשוב שהמצב של המטופל הוא מושלם כפי שהוא, אז גם כשאתה מזדהה איתו לחלוטין, זה לא פוגע בך. למה לעזור למטופל אם מצבו מושלם? אם באמת הכל מושלם ואין בעיה, למה בכלל לעזור למטופל? התשובה היא שהמטרה האמיתית של מטפל טוב היא לא לשנות את ... לא צריך להציל את המטופל, אלא להראות לו שהוא יכול לבחור. אם מטופל אומר אני שונא את החיים ורוצה למות, המטפל יכול להראות לו שהוא לא חייב להרגיש כך. הוא יכול לבחור בכך, אבל הוא גם יכול לבחור לאהוב ... בעצם משחרר אותו מהכבלים הרגשיים שלו. איך גישה כזו משנה את חוויית הטיפול? רוב המטפלים עובדים מהנחת יסוד שהמטופל באמת בבעיה, ולכן הם מרחמים עליו ורוצים להציל אותו. אך גישה זו שגויה, כי היא רק מחזקת את האמונה של המטופל שהוא במצב נורא. מטפל טוב באמת הוא כזה שמבין שהמטופל רק שכח שהוא יכול לבחור איך להרגיש, ולכן הוא עוזר לו להיזכר בכך. כשמטופל אומר אני בדיכאון כי עזבו אותי, רוב המטפלים ינסו להוציא אותו מהדיכאון, אבל מטפל טוב באמת יראה לו שהוא יכול לבחור אם להיות בדיכאון או לא. הוא יראה לו שאין בעיה אמיתית במצב שלו, אלא ... להראות לו את זה. הגישה הנכונה בטיפול: לא להציל את המטופל מטפל שלא מבין זאת מנסה להציל את המטופל מתוך רחמים, אבל מטפל טוב באמת לא מנסה להציל אף אחד. הוא פשוט מזכיר למטופל שהוא בעצמו יכול לבחור איך להרגיש, איך לחשוב ואיך לחיות. ... לו שהוא יכול לבחור. סיכום כדי שמטפל לא ירגיש רע מהבעיות של המטופלים שלו, הוא צריך להבין שהבעיות אינן באמת בעיות. הדרך להגיע לכך היא להיכנס לעולם הפנימי של המטופל, להזדהות איתו לחלוטין, אבל לא להרגיש רע מההזדהות, כי הוא מבין שאין באמת בעיה. כאשר מטפל מצליח להבין זאת, הוא יכול לטפל באחרים מתוך שלווה, ללא סבל וללא עומס רגשי. איך להיות מטפל טוב? איך להתמודד עם רגשות שליליים? מהי משמעות הבחירה החופשית? ... המציל, להציל את העולם, בודהיזם, גישות של מטפלים, איזה מטפל מומלץ? הזדהות מטופל מטפל, סכנות בטיפול באנשים, האם אני מתאים לטפל באנשים? להקשיב לבעיות של אנשים, אלוהים בא לטיפול, אלוהים מטפל באנשים, מורה רוחני מואר, המטפל כאלוהים, האם המטפל ...

... מהמשפחה, נידוי מהמשפחה, געגועים למשפחה, יחסים משפחתיים, איך להיות בלי משפחה? אני לבד בלי משפחה, בודד במשפחה למה אנשים מתגעגעים למשפחה, גם כשהיא לא טובה אליהם? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מרגישים געגועים למשפחה שלהם, אפילו כאשר היחסים במשפחה היו קשים ולא נעימים. יש אנשים שמתגעגעים למשפחה שנפטרה, למשל עקב אירועים קשים כמו השואה, אך יש כאלה שמתגעגעים למשפחה שהתנתקה מהם או נידתה אותם. הוא מסביר שהגעגוע הזה אינו תמיד למשפחה הממשית, אלא לתחושה, או לתמונה האידיאלית של משפחה שהייתה יכולה להיות להם. אנשים לא מתגעגעים למה שרע במשפחה, אלא לפנטזיה של אהבה ללא תנאים, תמיכה, ביטחון, ומישהו שתמיד יגן עליהם. התחושה שחסר משהו טוב ... לא יזדקק רגשית למשפחה ספציפית. הוא ירגיש מוגן ואהוב מעצם הקשר שלו עם המציאות עצמה. מה מיוחד בתחושת המשפחתיות לעומת קשרים אחרים? לדברי אליעד, משפחה מייצגת עבור אנשים קשר שמבוסס על אהבה ללא תנאים וקשר דם, שהוא משהו כביכול ... שמשפחה אמורה להעניק תחושת הגנה וביטחון, ואהבה שאינה תלויה בהתנהגותם או בתנאים חיצוניים. אולם אליעד מציין שלעיתים זה לא מתקיים במציאות, ומשפחות רבות מתפרקות או נכנסות למריבות ונתקים בדיוק בגלל שאותה אהבה ללא תנאים אינה באמת קיימת. האם המשפחה שלנו באמת שייכת לנו? אליעד מציג פרספקטיבה נוספת ועמוקה יותר שלפיה הגוף שלנו נולד מהגוף של ההורים, אך הנשמה של האדם קיימת ללא קשר להוריו. הוא מסביר שלפי תפיסה זו, ההורים אינם באמת ההורים של הנשמה, אלא רק של הגוף. במובן הזה, האדם היה קיים לפני שהוריו הביאו אותו לעולם, וימשיך להיות קיים גם לאחר מותם. באותה צורה, גם הילדים של האדם אינם באמת שלו אלא של גופם בלבד, משום שהנשמה שלהם אינה תלויה בו. תפיסה זו משנה את כל ההסתכלות על מושגי ... והתחושה של ניתוק או בדידות מגיעה רק כאשר האדם לא מרגיש את האחדות הזאת. מי שמצליח לאהוב את המציאות בשלמותה, ירגיש שהכל הוא משפחה שלו, ואז הוא לא יחפש באופן כפייתי קשר משפחתי ספציפי. מהי הדרך להפחית תלות רגשית ... משימה פשוטה, אבל אפשרית, ומי שרוצה ללמוד יותר לעומק על הדרך לעשות זאת, יכול למצוא מידע נוסף באתר. כיצד מתמודדים עם בדידות בתקופת החגים? אליעד מתייחס לתקופת החגים כתקופה שבה אנשים חשים בדידות במיוחד, מכיוון שיש דגש גדול על משפחתיות. הוא מסביר שהתחושה הזאת מגיעה ... אמורה להיראות משפחה ומרגישים רע אם אין להם את אותה תמונה אידיאלית. לדבריו, הפתרון הוא שוב, להפסיק לחשוב שמשפחה מסוימת היא מקור האושר, ובמקום זאת ללמוד לראות את כל המציאות כמשפחה. מי שמצליח בכך לא יחוש בדידות, אפילו בתקופת החגים. איך לאהוב את עצמי בלי תנאים? למה אני מתגעגע למשפחה שלי? איך להתמודד עם בדידות בחגים? האם המשפחה שלי באמת אוהבת אותי? מה לעשות כשאין לי משפחה? איך להרגיש טוב בלי משפחה? האם ההורים שלי באמת שייכים לי? לא מסתדר עם המשפחה שלי, קשרים משפחתיים, איך לא להתגעגע למשפחה? אין לי אמא, אין לי אבא, ...