אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל... דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי לא מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה והרופאים אומרים שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, האדם מתחיל לשאול שאלות כמו: למה דווקא לי?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך ייתכן שזה קורה לי?. אליעד מסביר שהשאלות ... רק מוסיפות סבל, משום שאין להן תשובה ברורה. אליעד מדגים מצב זה באמירה: אם אני שומע שעוד שלושה חודשים אמות, אני לא אשאל למה, אני פשוט אקבל את המצב. במצב זה, האדם אינו מוטרד ולא סובל, משום שהוא מפסיק ... היתרון המרכזי בגישה זו הוא השקט הפנימי וההרמוניה. האדם שחי ללא שאלות לא מוטרד, לא עצוב, לא חרד ולא מתווכח עם המציאות. המציאות מתרחשת כפי שהיא, והאדם פשוט חי בתוכה ללא התנגדות. אליעד מדגים זאת בכך שהוא משווה את האדם לקיר או לאוויר, ... לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי ... כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב ... פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין בדיוק למה כל דבר מתרחש כפי שהוא מתרחש. לדוגמה, אם מישהו זורק נעל למעלה והיא נופלת, האדם צריך לחקור מה בדיוק גורם לה ליפול. הוא מבין את ... תמיד יסבול. הוא או שיחיה בזרימה ללא התנגדות כלל או שיחקור עד שיגיע להבנה מלאה. רק בשני המצבים האלה קיימת הרמוניה אמיתית עם המציאות. האם המציאות אקראית או סיבתית? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר עוד נקודה מרכזית: על האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול שאלות כי אין היגיון במה שקורה. אבל אם המציאות היא סיבתית ויש בה היגיון, על האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין את הסיבות לעומק. אליעד נותן דוגמה מתחום הכסף: אם אין לאדם כסף, הוא צריך להחליט - האם זה אקראי או שיש לכך סיבה. אם הוא מחליט ... אותה עד הסוף, ואז או שהוא יצליח לשנות את המצב, או שיבין שהמצב מחויב ולא ישאל יותר שאלות. ההרצאה מסתיימת במסר חד - משמעי: האדם חייב להחליט על אחת משתי הגישות באופן מוחלט - או שיפסיק לשאול שאלות לגמרי ...