... האני באופן הדרגתי. איך מושג האני מתפתח לאורך החיים? אליעד כהן מפרט שבמהלך החיים, אנשים מתרגלים לזהות את עצמם עם דברים חיצוניים כמו
הישגים, רכוש וידע. למשל, אדם יכול להזדהות עם כספו ורכושו, ואז מושג האני שלו יכלול את הרכוש הזה. אך ברגע שיגידו לו שכסף מסוים כבר אינו שלו, מושג האני שלו יצטמצם. ... היית מרגיש שהכיסא אינו שלך, האני שלך היה קטן יותר ולא היה כולל את הכיסא. איך מתמודדים עם הזדהות והיצמדות? אליעד מסביר שההזדהות עם
הישגים או עם כישלונות נובעת מהדרך שבה האדם תופס את עצמו. לדוגמה, כשאדם מרגיש שהוא מצליח, הוא מנכס את ההצלחה לעצמו, אך כשהוא נכשל, הוא עשוי להרגיש שגם הכישלון הוא חלק בלתי נפרד ממנו. כתוצאה מכך, נוצרת תלות רגשית חזקה
בהישגים, ברכוש, או בדימוי העצמי, והאדם עשוי להרגיש פחד לאבד אותם. לדעתו של אליעד, הפתרון הוא להבין שבפועל, האדם אינו הדברים שהוא מזדהה איתם. הדברים שהאדם מרגיש שהם ... רגשית בדימוי עצמי או ברכוש. סיכום של עיקרי ההבנה של המודעות העצמית: האני משתנה לאורך החיים, תלוי במה שאדם מזדהה איתו. הזדהות עם
הישגים וכישלונות יוצרת לחץ ופחד מפני אובדן. האדם איננו באמת הדברים שהוא מזדהה איתם, אלא רק מתייחס אליהם כאל עצמו. כשמבינים שכל ההפרדה בין האדם לעולם היא דמיונית, ... לא שלך. אליעד כהן מבהיר שאני הוא בעצם אוסף של דברים שאדם חווה תחושה של שייכות כלפיהם. האדם מגדיר את עצמו על ידי כל מיני מאפיינים
והישגים: הידע שלו, הרכוש שלו, ההצלחות והכישלונות שלו, ובעצם מזדהה עם כל דבר שהוא חושב ששייך לו. לדוגמה, אם מישהו לוקח ממך כסף ואומר זה כבר לא שלך, פתאום התחושה היא ... מצב בו אדם עובר תאונת דרכים ומאבד את הזיכרון, מה שגורם לו פתאום לתפוס את עצמו אחרת לגמרי. לפני התאונה הוא הזדהה עם זיכרונותיו,
הישגיו, הדברים שהשיג בחייו, אבל אחרי התאונה, כשהזיכרונות הללו נמחקים, הוא כבר לא רואה את אותם דברים כחלק ממנו. במילים אחרות, אליעד אומר שאני הוא בסך הכל הזדהות עם ... הוא, הוא היה מבין שאין הבדל בין אני לבין העולם. בדיוק כך, אליעד מסביר, במציאות האמיתית האדם מזדהה עם דברים שונים כמו רכוש, ידע
והישגים , כאילו הם מהווים אותו, אבל אם היה מבין את הטבע האמיתי של המציאות, היה מגלה שכל הדברים האלה לא באמת נפרדים ממנו, אלא הכל זה הוא עצמו. מה המשמעות של הזדהות ... כאשר האדם מצליח, הוא מרגיש טוב עם עצמו, וכאשר הוא נכשל, הוא מרגיש רע עם עצמו, אבל כל ההזדהות הזאת היא בסך הכל אשליה של תודעה.
ההישגים או הכישלונות אינם באמת חלק מהמהות של האדם, אלא דברים שהאדם החליט להזדהות איתם, ויכול היה באותה מידה גם לא להזדהות איתם כלל. אליעד ממחיש את הרעיון הזה באמצעות השוואה בין אדם לרובוט. האדם מרגיש שהוא שונה מרובוט, כי הוא מזדהה עם דברים שונים שמאפיינים אותו כאדם, כמו
ההישגים שלו או הרכוש שלו, ואילו הרובוט לא מזדהה עם דבר כזה. אבל אליעד מציע שאולי האדם עצמו הוא סוג של רובוט, שגם לו אין באמת בחירה חופשית בהזדהות הזאת, אלא הוא ... לסיבה למה הוא מזדהה איתם. אז מי אתה באמת? השאלה המרכזית שאליעד מנסה לענות עליה היא מי אתה באמת?. הוא טוען שהאדם הוא לא באמת
ההישגים שלו, לא באמת הרכוש שלו, וגם לא הזיכרונות או המחשבות שלו. אלו רק דברים שהוא אימץ כשלו מתוך הרגל או מתוך הזדהות רגשית. האדם האמיתי, על פי אליעד, הוא בעצם זה ...