... להערכה גדולה בהרבה. לכאורה, היינו מצפים שגודל הנתינה יהיה שווה לגודל ההערכה, אבל בפועל, הדברים מורכבים הרבה יותר. האם כמות הנתינה קובעת את גודל ההערכה? אליעד מסביר שברור שאדם מעריך ואוהב את מי שעושה לו טוב. לכן, ההיגיון הפשוט ... שנתת. מדוע לפעמים דווקא נתינה קטנה תזכה להערכה גדולה? אליעד מביא דוגמה של אדם שמטייל במדבר ללא מים, שעומד למות מצמא. אם תיתן לו כוס מים אחת, הוא יעריך אותך כל חייו, משום שאותה כוס מים הייתה הדבר הכי חשוב ומשמעותי בעולם בשבילו באותו רגע, ממש הצלת את חייו. לעומת זאת, אדם שיקבל כוס מים כאשר הוא נמצא בסביבה עם הרבה מים, לא יעריך כלל את אותה נתינה, כי ... מחמאה קטנה, אפילו סתמית, הוא עלול להעריך אותך מאוד, משום שבאותו רגע הוא היה זקוק למילים מעודדות. לעיתים אדם מתאהב במישהו רק כי היה בנקודת שפל רגשית (ריבאונד), והאדם החדש אמר לו דבר טוב בדיוק בזמן הנכון. מי שקיבל את ההערכה הרבה חושב לעצמו שהוא עשה משהו מיוחד, אך האמת היא שהוא רק הגיע ברגע של חולשה אצל השני. למה לפעמים נתינה גדולה לא זוכה להערכה ראויה? מצד שני, ... לא משפרת לו את מצבו. לדוגמה, אם הוא שקוע בחובות גדולים של 100 מיליון שקלים, הנתינה הגדולה שלך לא באמת תשפיע עליו. במקרה כזה, הוא לא יעריך אותך במיוחד, כי בפועל הוא לא מרגיש שהשתפר מצבו. עוד דוגמה לכך ... על ההערכה? אליעד מוסיף שהחשש מהתחייבות כלפי מי שנתן לנו משהו משפיע מאוד על הערכה. אם אתה נותן למישהו מתנה גדולה מאוד, האדם עשוי לא להביע הערכה, כי הוא לא רוצה להרגיש מחויב כלפיך. במקרה כזה, הוא יעדיף להפגין ... ההשקעה הזאת. במקרה כזה, הילד לא מעריך במיוחד את מה שהוא מקבל, כי הוא תופס את הנתינה כמובנת מאליה. לעומת זאת, אם הילד יקבל דבר קטן מאדם זר, הוא יעריך זאת יותר, כי הוא לא ציפה לכך ולא הרגיש ... הוא קטן יחסית. מה השורה התחתונה? לסיכום, אליעד מסביר בצורה מפורטת מאוד שהערכה שאדם חש כלפיך לא תלויה רק בכמות הנתינה שלך, אלא בגורמים רבים נוספים: מידת הצורך או הרצון של האדם במה שנתת. המצב הרגשי של האדם שקיבל את המתנה. האם הנתינה באמת שיפרה לו את חייו או שהייתה שולית וחסרת משמעות. האם המקבל מרגיש שאתה חייב לו את הנתינה או שעשית ... שנתת ממקורות אחרים. לפעמים נתינה קטנה ברגע הנכון יכולה להיות יקרה מאוד, ולפעמים נתינה גדולה בזמנים או נסיבות לא מתאימים תיתפס כחסרת ערך. חשוב להבין את ההיבטים הללו, כדי לא לחוש תסכול או אכזבה מנתינה שלא זוכה להערכה. למה ילדים לא מעריכים את ההורים? למה מתאהבים בך? חוסר פרופורציה בין נתינה לקבלה למה לא מעריכים את מה שאני נותן? לתת ולקבל במערכת יחסים לא רוצה ... תלויה בגודל הנתינה? לכאורה, כמה שאדם נתן לאחר, כך אמורה להיות מידת ההערכה. למשל, אם נתת למישהו 100 שקלים ולעומת זאת נתת למישהו אחר 100,000 שקלים, אז לכאורה האדם שקיבל 100,000 שקלים צריך להעריך אותך פי אלף יותר ממי ... זה נשמע הגיוני, כי הרי נתת יותר, ולכן האדם השני נהנה יותר, ולכן הוא אמור להעריך אותך יותר. אבל האמת היא שכמה האדם מעריך את מה שנתת לו, זה לא תלוי רק בגודל הנתינה שלך. זה תלוי גם בצורך שלו במתנה שלך, בתלות שלו בה, ובמצב הנפשי והחווייתי שהוא נמצא בו. המשמעות של נתינה ביחס לצורך כדי להבין את זה ... אם תיתן לו כוס מים אחת, זה יהיה הדבר הכי יקר בעולם מבחינתו, והוא יעריך אותך עד סוף חייו. לעומת זאת, אם תיתן לאדם אחר כוס מים באירוע עם שפע של שתייה מסביבו - זה בכלל לא יהיה משמעותי עבורו. מסקנה: כמות הנתינה היא לא הקריטריון היחיד לקביעת ההערכה - אלא מידת הצורך של האדם המקבל. נתינה שלא מתמלאת יכול להיות מצב שבו אתה נותן למישהו 100,000 שקלים, אבל האדם הזה נמצא בחובות ענקיים של 100 מיליון שקלים, ולכן הנתינה שלך לא באמת עשתה לו שינוי. הוא אולי יעריך, אבל לא באופן שמצדיק את גודל הנתינה. לעומת זאת, ייתכן שתיתן למישהו 100 שקלים, ובשבילו זה בדיוק מה שהיה חסר לו כדי לקנות אוכל לאותו יום - ... לשנות לו את כל היום - ואפילו לגרום לו לאהוב אותך מאוד. הוא יזכור את המחמאה שלך ויראה בך דמות חיובית ומשמעותית בחייו. לעומת זאת, אם תיתן לאדם אחר המון אהבה, עזרה והשקעה, אבל הוא בכלל לא מרגיש שהוא זקוק לזה, הוא יעריך ... מהתחייבות. כאשר אתה נותן למישהו משהו קטן, הוא מרגיש נוח להודות לך ולהעריך אותך, כי הוא לא מרגיש מחויב. לעומת זאת, אם אתה מעניק למישהו המון, הוא עלול לחשוש שהוא חייב לך משהו בתמורה - ולכן הוא ישדר שהוא ... לנצח, ולפעמים נתינה ענקית יכולה להיתפס כמובן מאליו. לכן, כשאתה נותן למישהו משהו - אל תצפה שההערכה תהיה בהתאם לכמות הנתינה, אלא תבין שהרבה משתנים משפיעים על כך. למה לא מעריכים אותי? הערכה וקבלת תודה לתת, לקבל והיחס בין השניים מתי אנשים מעריכים יותר ומתי פחות? השפעה של מצב רגשי על הערכה למה ילדים לא מעריכים את ההורים? לא רוצה להרגיש מחויב, חוסר פרופורציה בין נתינה לקבלה, רצון לתת, רצון לקבל, פער בין נתינה לקבלה, למה מתאהבים בך? במה תלוי כמה יעריכו את הנתינה שלך? רעה תחת טובה, טובה תחת טובה, נתינה הדדית, חוסר הדדיות במערכת ...

... איך לקחת דברים בפרופורציה הנכונה? ביחס למה איך ניתן להבין את הפחד מקורונה באופן פרופורציונלי? ההבנה של הפחד מקורונה מתבצעת דרך עיקרון חשוב שנקרא יחסיות. אליעד כהן מסביר כיצד הפחדים שאנשים חווים קשורים ליחסיות של הנתונים והסיטואציות השונות, ומדוע חשוב לשאול ביחס למה? לפני שמפחדים. לדוגמה, כאשר אומרים לך ש - 1,000 אנשים מתים מקורונה ביום, חשוב להבין את המשמעות ביחס למה. כמה אנשים מתים בדרך כלל ממחלות אחרות? אם בלי הקורונה מתים 950 אנשים ביום, אז מדובר בגידול של 50 אנשים נוספים ולא במצב קטסטרופלי. הכל תלוי בהקשר ובמה שמוצג לך. ... נתונים שונים נמסרים לעיתים בצורה שמעוררת פחד מיותר, תוך השמטת ההשוואות המהותיות. לדוגמה, אם אומרים לך שבאיטליה יש שיעור תמותה של 10% בקרב חולי קורונה, האם ידעת שמחוץ לקורונה יש שיעור תמותה גבוה יותר ממחלות אחרות? הצגת המידע באופן כזה מעוותת את התמונה הכוללת. שאלות כמו מה קורה בלי הקורונה? או מה הסיכוי למות ממחלה אחרת? נותנות הבנה מדויקת יותר ומפחיתות את הפאניקה. איך הפחדים שלנו קשורים לחשיבה יחסית? אליעד כהן מסביר שהרבה מהפחדים שלנו, כמו פחד למות או פחד להיות נכה, מבוססים על חוסר פרופורציה. הוא מביא דוגמה על פחד ממחלה. אם אדם חושש ממוות מקורונה, הוא צריך לשאול את עצמו ביחס למה. האם זה אומר שהוא לא ימות בכלל אם לא יחלה בקורונה? מה היו אפשרויות המוות האחרות? כלומר, כל פחד צריך להיבחן בהקשר של האפשרויות האחרות שיכולות לקרות, ולא להתמקד רק בסכנה היחידה שמוצגת. איך הפחדים בונים את המציאות שלנו? חלק מהפחדים באים מתוך החשיבה השחורה והלבנה - דברים קורים או לא קורים, וזו לא תמיד האמת המוחלטת. לדוגמה, אם נאמר לאדם שהוא ייהפך לנכה אם יקרה משהו, השאלה היא ביחס למה? הרי גם אם לא ... בחיים? העיקרון המרכזי הוא לשאול כל הזמן את השאלה ביחס למה? כדי להבין את הדברים בצורה נכונה ולא להגיב מתוך פחד לא מבוסס. אליעד כהן טוען שכשמישהו בא אליך עם נתון מפחיד, יש לשאול: האם זה מפחיד ביחס למשהו ... בחיים - מיחסים ועד כסף, בריאות ועד אושר - יש לבחון ביחס למצב הכללי ולסיטואציות אחרות. מהו מחיר ההיצמדות לאמת בהבנת החיים? אם אדם תמיד יראה את הדברים באופן פרופורציונלי ויתעקש להיצמד לאמת, הוא יכול להיות מאוזן ולא ירגיש רע משום דבר. אך מצד שני, יש אנשים שצורכים את החיים דרך פילטרים מוגזמים - לפעמים המציאות המוחלטת גורמת להם לא להרגיש הנאה אמיתית. זהו יתרון לחיים שמבוססים על פרופורציה נכונה, אך יש לזה גם חיסרון: אי אפשר ... בבחירה שנעשית כל הזמן. קורונה פחד מקורונה חשיבה יחסית איך לא לפחד משום דבר חשיבה מוחלטת מה זה טוב? תמותה מקורונה ביחס למה? טוב ורע יחסי, הגדרה יחסית, הגדרה מוחלטת, משמעות היחסיות, איך לא לפחד מהקורונה? מה הסיכוי למות מקורונה? איך לא לפחד מהמוות? פחד להיות נכה, פחד להיות חולה, פחד למות, פחד לאבד את הכל, פחד מבגידה, פחד מוחלט, פחד יחסי, חשיבה בשחור ולבן, חשיבה פרופורציונאלית, איך לראות דברים בפרופורציה ...

... שלו. עם זאת, לפי אליעד, אם נבחן לעומק, נראה שכל בני האדם הם משוגעים לחלוטין, כי אף אחד לא באמת יודע מדוע הוא עושה את מעשיו. רוב האנשים מאמינים שהם פועלים מתוך סיבות הגיוניות, אך למעשה, כאשר חוקרים את סיבותיהם לעומק, מגלים שהן שרירותיות לחלוטין. אליעד נותן דוגמה לכך, שאדם הולך ... מראש יודעים שלא ייתנו להם אושר לטווח ארוך. האדם רודף אחרי הישגים חומריים, או אחרי זוגיות, או אחרי עבודה מסוימת, אבל יודע מראש שלאחר השגת הדברים האלה, הוא ירגיש ריקנות וחוסר סיפוק, ובכל זאת ממשיך לרוץ אחריהם כמו משוגע. הדוגמה שהוא נותן לכך היא אדם שמתאמץ מאוד להשיג משהו, וכשישיג אותו, אחרי שבועיים או שלושה, הוא ירגיש ריקנות בדיוק כמו שהרגיש לפני שהשיג אותו. האם בני האדם יודעים למה הם חיים? אליעד כהן מציין שאף אחד לא באמת מבין למה הוא חי. האדם חי כ - 70 או 80 שנה, עובד קשה, מתאמץ, אבל בסוף מת. הוא שואל: מה התכלית של כל זה? האם מישהו באמת יודע למה הוא חי? אנשים הולכים לעבודה, חיים את חייהם, אבל מעולם לא עוצרים ושואלים מה המטרה של כל זה. הם פשוט מתנהלים כמו רובוטים או כמו חמורים, בלי להבין מהי המטרה האמיתית של הקיום שלהם. הוא מוסיף שגם אם יגידו שהמטרה ... של המציאות, ממילא אף אחד גם לא מבין את התכלית של חייו הפרטיים. האם צריך לפחד להשתגע כשמחפשים את האמת? אליעד כהן מתייחס לפחד של אנשים להתחיל לשאול שאלות עמוקות, שמא יגרמו לעצמם להשתגע. הוא מרגיע את השומעים באומרו שהם כבר משוגעים, ... החיים ללא הבנה. הוא מציע לאנשים להתעמק בשאלות האלה, לא לפחד להשתגע, אלא להבין שהם כבר משוגעים. וכאשר אדם מתמודד עם השאלות העמוקות של החיים ומתחיל להבין את הסיבות האמיתיות לכל דבר, רק אז הוא יוצא מהשיגעון האמיתי ומתחיל לחיות חיים נורמליים. איך חיים טובים באמת לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסיים בכך שהאדם יכול להמשיך להשתתף במשחק החיים כמשוגע, אבל לפחות יהיה נורמלי בתוך עצמו ויבין למה הוא חי. כשאדם מבין באמת את תכלית החיים, הוא יוכל ליהנות מכל דבר, כי יהיה ברור לו מדוע הוא עושה את כל הפעולות שהוא ... איך להפסיק להיות משוגע? מה התכלית של החיים? האם יש בחירה חופשית? איך יוצאים מהשיגעון? האם לפחד להשתגע מחיפוש האמת? למה להרגיש טוב זו המטרה? הפעם אדבר על הנושא של משוגעים וחכמים. מי שיתבונן יראה שיש הרבה הבדל בין משוגעים לחכמים, וההבדל הוא מדוע עושה האדם את הדברים. החכם עושה את הדברים עבור תכלית מסוימת, והמשוגע עושה את מעשיו ללא שום סיבה. ומי שיסתכל יראה, שכל בני האדם בעולם משוגעים, כולם ממש. רוב האנשים בעולם כביכול עושים את הדברים בגלל סיבה מסוימת, אך אם יחקור האדם מה הסיבה, הוא יחשוב שזה בגלל שהוא רוצה לעשות דבר זה ולא אחר, ואז על ... עצמו, למה אתה בוחר לעשות זאת ולא אחרת, אם יש לך בחירה חופשית, אז למה דווקא את זה. ומצד האמת כולם משוגעים, כי אנשים אין להם שמץ של מושג, למה הוא עושה את הפעולות שלו. האדם חי בממוצע 80 ... הוא חי, ולמה הוא במרדף אחרי דברים שהוא לא יודע בכלל למה הוא עושה אותם. ובסוף עוד זורקים אותו מתחת לאדמה, או לאיפה שזורקים אותו. למה החלטת בן אדם, שזה יותר טוב מזה, ושזה בכלל רע ולא באמת טוב? והאדם רץ אחרי האושר, אחרי הרצון להיות מאושר, ומי אמר מה זה אושר? ומי אמר שצריך בכלל להיות ... אבל זה יותר גרוע, כי אם יש לו בחירה באיזו דרך ללכת, למה שיבחר בדבר שלא מרגיש לו טוב. ובאמת, אדם אין לו מושג בכלל למה הוא עושה את הפעולות שלו, ואם תשאל אותו למה הוא הולך לדוגמה לעבוד. ... חי, כי אף אחד לא ודע מה התכלית של המציאות, והיא ההבנה של תכלית החיים, ואין לו לאדם הבנה באמת של מה התכלית של חייו של עצמו. ונאמר שהתכלית היא לעשות טוב, מה הסיבה של לעשות טוב? לחקור את זה, האם זה באמת נכון? ואדם שהולך כמו חמור יום יום לעבודה, ואינו מבין מה היא התכלית של החיים שלו, האם הוא לא משוגע? ויש משוגע לכל דבר ועניין, אנשים המתחילים לשאול את השאלות האלו, פוחדים להשתגע אתה לא צריך לפחד להשתגע, אתה כבר משוגע, אתה חי חיים שלמים בלי ... לא משוגע! וכדי לצאת מהשיגעון הזה, צריך לשגע אותך, אם אתה מרגיש שאתה נכנס לשיגעון מרוב שאלות של חיפוש האמת, ושאלת שאלות, וכשתשאל את השאלות, מה הסיבה לכל דבר, ולמה אני עושה כך ולא אחרת, ותתעמק בכך, זה יוציא אותך מהשיגעון, אז תקבל את הבנה למה אתה חי, ותוכל להתחיל ליהנות מהחיים באמת.

חוסר שקט נפשי - מה לעשות? איך מתמודדים עם חוסר שקט נפשי? כשלאדם יש חוסר שקט נפשי, עליו להבין שחוסר השקט הזה אינו מחויב המציאות. אנשים רבים חיים עם תחושה של לחץ, מתח, חרדה, ופחד, אבל האם אי פעם עצרתם לשאול את עצמכם, למה באמת אתם מרגישים את חוסר השקט הזה? אליעד כהן מסביר שכל בעיה נפשית וכל תחושת חוסר שקט חייבות להיות נבדקות ... שעליו לעשות הוא לשאול את עצמו: מהו שורש הבעיה? מהו הדבר שאם לא היה קיים, הבעיה גם לא הייתה מתעוררת כלל? כדי להמחיש את הרעיון הזה, אליעד כהן נותן דוגמה מילדים קטנים. ילד קטן, שזה עתה נולד, לא סובל ... או חרדה, הוא אינו מוטרד מכלום. האדם נולד ללא חוסר שקט נפשי, אבל במהלך חייו הוא פוגש את המציאות, מתחיל לפרש אותה, וכך נוצרים אצלו פחדים ומתחים. לכן השאלה המהותית היא, מה בעצם השתנה מאז הילדות, ולמה יש לאדם חוסר שקט נפשי כיום? האם חוסר שקט נפשי הוא באמת מחויב? האדם שמרגיש חוסר שקט נפשי צריך לשאול את עצמו אם באמת הבעיה שגרמה לו להרגיש כך מחייבת תחושת אי - שקט. למשל, אדם שפוטר מעבודתו עשוי להרגיש לחוץ, מפוחד ומוטרד. אבל האם בהכרח פיטורים מהעבודה מובילים לחוסר שקט נפשי? התשובה, כפי שמבהיר אליעד, היא לא בהכרח. קיימת אפשרות תאורטית שבה האדם יוכל לומר לעצמו: פוטרתי, ומה בכך? ויישאר בשלווה פנימית. אפילו דוגמה קיצונית כמו מצב שבו אדם עומד להיות מוצא להורג אינה מחייבת בהכרח חוסר שקט נפשי. אליעד מסביר זאת באופן הבא: האדם ממילא ימות יום אחד, ואף אחד לא שואל אותו אם הוא הספיק לסיים את כל התוכניות שלו. אדם נולד, ובאותו רגע מתחיל להתקרב אל המוות, לכן מדוע שיהיה כל כך לחוץ כאשר מודיעים לו שימות בקרוב, למשל מחר? הרי גם אם יחיה עד גיל מאה, סביר להניח שגם אז לא יספיק הכל. הבנה זו יכולה להוביל לשחרור מלחץ ופחד אפילו במצבים הקיצוניים ביותר. מדוע אנחנו באמת מרגישים חוסר שקט נפשי? אליעד כהן מבהיר שתחושת חוסר השקט אינה תוצאה ישירה של המצב שבו אנו נמצאים, אלא ... את הדבר הזה, ומה הופך אותו לרע בעינינו. האם ניתן להיפטר מהפחד שמוביל לחוסר שקט נפשי? כן. לפי אליעד, קיימת דרך אחת ויחידה שבאמת עובדת, וכל הדרכים האחרות אינן יעילות. הדרך הזו מבוססת על בירור פנימי עמוק של מהות הטוב והרע. האדם צריך ... כאשר האדם עושה זאת מספיק פעמים, הוא מגיע להבנה עמוקה שהפרשנות שלו היא זו שיוצרת את חוסר השקט. בפועל, ברמת המציאות עצמה, אין באמת משמעות מוחלטת לטוב או לרע. הפרשנות האישית שלנו היא שיוצרת את ההבדל. אם נשנה את הפרשנות הזו, נגלה שאפשר ... להגיע לשקט נפשי אמיתי, על פי אליעד, היא להתמיד בשאילת שאלות שמפרקות את הרעיון של טוב ורע. כאשר האדם מתרגל לברר את הפחדים והחרדות לעומק, הוא מגיע לנקודת אמת פנימית, שבה הוא רואה כי מנקודת המבט העמוקה ביותר, הכל טוב באותה המידה. הפרספקטיבה הזו מחזירה לאדם את השקט ... שהוא חלק בלתי נפרד ממנו מעצם קיומו. אליעד כהן מדגיש שברגע שהאדם מפסיק לקבל את חוסר השקט כמובן מאליו ומתחיל לחקור אותו לעומק, הוא מגלה שבעצם אין לו שום סיבה אמיתית לפחד או להיות מוטרד. זהו השלב שבו השקט הנפשי חוזר אליו, והוא יכול לחיות את חייו ללא חרדה, מתח, או פחדים מיותרים. איך להתמודד עם חוסר שקט נפשי? מה הסיבה לחוסר שקט נפשי? האם חוסר שקט נפשי הוא ... הנפשי כמובן מאליו. האדם אומר מה אני יכול לעשות כדי להתמודד עם חוסר השקט הנפשי. אדם מודע לכך שהוא מת, בסופו של דבר יהיו דברים שאדם לא יספיק, לא שואלים את האדם לוקחים אותו. אדם רוצה לחיות ואין ברירה. אדם נולד אוטומטית מתחיל למות, הרעיון הוא שברגע שאדם מסתכל על דברים בצורה רציונלית הוא לא נלחץ. מה שהוא צריך לעשות זה לא לקבל ...

... הוא מדגים זאת דרך הרעיון שככל שאדם מפתח את החשיבה שלו, כך הוא רואה יותר אפשרויות בעבודה ובחיים. הוא מתחיל לראות אופציות נוספות שלא היו קיימות מבחינתו קודם לכן, ולכן הבחירות שהוא עושה ביום - יום משתנות. כיצד הבנה פנימית משנה את החוויה הממשית? אליעד ... החשיבה ולגרום לאדם לראות את המציאות מזוויות שונות. זה מאפשר לאדם לקבל החלטות טובות יותר, או לפחות לקבל החלטות מתוך הבנה עמוקה יותר של האפשרויות השונות. החשיבה מופשטת אינה מנותקת מהמציאות המעשית, אלא להפך - היא משפרת ומחדדת אותה. כשאדם מבין שישנם תמיד צדדים נוספים לסיפור, הוא פחות נאחז בעמדה מסוימת ופחות מפחד מהתוצאות של הבחירות שלו. מה הקשר בין פחדים להחלטות שאנחנו עושים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מפחד להיות רעב, למשל, כי הוא מפחד למות. אבל אם הוא מרחיב את החשיבה ומבין שגם למות יכול להיות דבר חיובי, הוא כבר לא פוחד מהמוות באותו אופן. לכן, החשיבה המופשטת מאפשרת לאדם להיפתח לאפשרויות חדשות ולשחרר פחדים וחרדות שהגבילו אותו קודם לכן. האם לא ... להרגיש טוב באותה מידה גם אם יעשה פעולה וגם אם לא יעשה אותה. אדם צריך להגיע להבנה שלהיות רעב ולמות מרעב זו חוויה שיכולה להיות טובה באותה מידה כמו לאכול ולהרגיש שובע. איך אפשר להגיע לחוויה של בחירה חופשית אמיתית? אליעד אומר שהמטרה שלו היא להביא את האדם לחוויה אמיתית של בחירה חופשית. כדי להרגיש שבאמת בחרת, אתה חייב להבין שגם אם לא תבחר או תבחר אחרת, עדיין תרגיש טוב באותה מידה. כל עוד אתה ... אלא אילוץ. אליעד רוצה להביא את האדם למצב שבו הוא בוחר לאכול לא כי רע לו להיות רעב, אלא מתוך הבנה שגם רעב הוא טוב באותה המידה. מה המשמעות של טוב ורע בחיים? לפי אליעד, טוב ורע אינם דברים ... מצב? כיצד להשתחרר מפחדים וחרדות? האם לא לעשות כלום זו החלטה אקטיבית? מהו אושר בלתי תלוי? איך להפסיק לפחד מהמוות? האם טוב ורע הם סובייקטיביים? שאלה: האם הבנתי נכון? אליעד: כל מה שהבנת נכון, אבל מהיבט מסוים, למה? כי ... של האחד, כך פחות תאחז במציאות, ולמשל פחות תפחד. למשל למה האדם מפחד להיות רעב? כי הוא אולי מפחד למות. אבל אם הוא מבין שגם ההפך נכון, אז הוא יכול לחשוב, אולי למות זה טוב? כך שזה משחרר אותך מהפחד למות. זה מכניס עוד פרספקטיבות על החוויה המוחשית שלך. שאלה: אני רוצה להיות יותר אקטיבי. אליעד: למה אתה רוצה להיות ... אם תצליח וגם אם לא תצליח. אני רוצה לשחרר אותך ממה שאתה תלוי בו. אני רוצה להביא אותך לאחד. ומתוך ההבנה הזאת תעשה מה שאתה רוצה. אני רוצה להביא אותך למצב שבו אפילו אם תאכל, אתה מבין שגם רעב טוב לך באותה מידה כמו שאתה אוכל. שאתה עושה את הפעולות שלך מתוך בחירה ולא מתוך מצב שבו אתה פועל בגלל שלא טוב לך. כי אם אין לך את החוויה האמיתית שאומרת לך, שלהיות רעב ולמות ברעב זה טוב, אז אתה אף פעם לא חי מתוך בחירה. טוב ורע זוהי חוויה, זה לא פרקטי. האם טוב לו או לא טוב לו? איך אתה יכול לדעת? ...

... פעולות ממשיות, שמטרתן היא, הקטנת ההוצאות הכספיות, והגדלת ההכנסות הכספיות. כי חוב כספי ומשבר כספי ובעיות כספיות נוצרות, כאשר כמות ההכנסות של האדם, קטנה מכמות ההוצאות שלו. או במילים אחרות, כאשר האדם צריך יותר כסף, מאשר כמות הכסף שיש לו, הרי שיש לו בעיה כספית. וכדי לצאת מבעיה כספית ברמה הממשית, לשם כך האדם צריך להביא את עצמו למצב, שיהיה לו כסף, לפחות לפי כמות ההוצאות שהוא צריך אותן. ואת זה עושים, על ידי הקטנת הוצאות ועל ידי הגדלת הכנסות. והדברים האלו ידועים וברורים, ... והתשובה לכך, היא פשוטה מאוד. והיא, שהסיבה לכך שהאדם נמצא בחובות, היא אכן משום שהוא מוציא יותר כסף, מאשר כמות הכסף שהוא מרוויח ומכניס. אבל, הסיבה לכך שהאדם מוציא יותר כסף ממה שהוא מכניס, והסיבה לכך שהאדם לא מתנהל נכון מבחינה כלכלית, היא משום שיש לאדם בעיה רגשית וכל מיני צרכים רגשיים כאלו ואחרים, שהם אלו שאחראים להתנהגות ... לא תמיד) הן ביטוי של בעיה נפשית כזו או אחרת, שאפשר וצריך לפתור אותה. ועכשיו נבאר, מהו השורש הנפשי שמתבטא בבעיה החיצונית, של חובות כספיים כאלו ואחרים שהאדם נקלע אליהם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי חובות כספיים, מהותם היא, ... אחרת, ושהוא חייב שהסביבה שלו תחשוב שיש לו דבר כזה או אחר, ושהוא חייב שהחיים שלו יהיו דווקא בצורה מסוימת. וככל שהאדם מרגיש שיש יותר דברים שאותם הוא חייב, כך ממילא הוא צריך יותר כסף, וכך ממילא הוא מוציא ... החובות הנפשיים שלו, באמצעות החובות הכספיים שלו. לדוגמה: לאדם יש חוב נפשי, שהוא מרגיש שהוא חייב לגור, דווקא בדירה מסוימת במקום מסוים. והחוב הנפשי הזה שיש לאדם, הוא גורם לאדם להרגיש רע עם עצמו, מכך שהוא לא מצליח למלא ... והאדם צריך לברר היטב על כל דבר, בפרט על הדברים שעליהם הוא מוציא המון כסף, ולשאול את עצמו, האם באמת אני חייב את הדבר הזה? ולמה אני חושב שאני חייב את הדבר הזה? והאם באמת הדבר הזה, באמת גורם לי להיות יותר מאושר? והאם אני באמת חייב לקנות כרגע, דבר כזה או אחר? כי יש כאלו שסובלים מהתמכרות לקניות וכל הזמן עושים שופינג, כדי לצאת מהשעמום שיש להם בחיים, וכדי לגרום לעצמם להיות יותר מאושרים. והם מתעלמים מהנפש שלהם, שרוצה דבר יותר טוב, שהוא אושר פנימי, שאינו תלוי בדברים חיצוניים. ולכן, השופינג וההתמכרות לקניות, היא לעולם לא נגמרת. כי הנפש של האדם, אף פעם לא מצליחה להיות מאושרת באמת, מכך שהאדם קונה עוד דבר כזה או אחר. ויש כאן תהליך נפשי שהאדם צריך לעבור. כי מי שייקח את ... הוא יגלה שהוא לא חייב כמעט שום דבר. כי מבחינה מוחלטת, האדם לא חייב שום דבר. ובכל מקרה בסוף מתים, ולכן האדם גם לא באמת חייב לאכול, כי בכל מקרה האוכל לא מונע ממנו את המוות שבדרך. ומבחינה מוחלטת, האדם לא חייב שום דבר. אלא, שהאדם גם מבין את זה שהוא לא באמת חייב שום דבר, ואעפכ הוא לוקח על עצמו כל מיני חובות נפשיים כאלו ואחרים, שהם יוצרים חובות כספיים. וזה ... המוח שהוא חייב להשיג דבר כזה או אחר. ועכשיו האדם מרגיש רע מכך שאין לו את הדבר, שהוא לא באמת חייב להשיג אותו. אבל האדם כן מרגיש טוב, מכך שיש לו מטרה לקום בבוקר. ואז האדם גם מכניס את ... או אחר, יכול ללמד את האדם, איך להיות שמח בחלקו, ואיך לא להוציא הרבה כסף, על מה שהוא לא באמת חייב להוציא כסף. אבל טיפול פסיכולוגי שכזה, לא יכול לעזור לאדם להתמודד עם החסרונות שיש, בכך שהאדם מרגיש שהוא ... כלא, שבו הוא מוגבל להשיג, את כל מה שבא לו להשיג. כי כאשר האדם קונה רק את מה שהוא באמת חייב לקנות, אז הוא מרגיש סוג של דיכאון, מכך שהוא מוגבל ומכך שהוא לא יכול לקנות את כל מה שהוא רוצה, גם אם הוא לא באמת חייב לקנות את הדבר הזה. ולכן קשה לאדם לחיות באיזון כלכלי. משום שאיזון כלכלי פירושו, שהאדם מוגבל ולא חופשי ולא יכול לעשות מה שהוא רוצה איך שבא לו, כמו מלך שעושה מה שבא לו. אלא, האדם מוגבל לחיות ברמת חיים כלשהי, שהיא מוגבלת וכולי. והאדם סובל, מכך שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. כי חופש כלכלי, הוא ... שבו הוא יצליח להיות מאושר, גם עם זה שהוא מוגבל ונמצא בחוויה של צמצום רגשי. דהיינו, שהאדם ירגיש טוב באמת, למרות שהוא לא כל יכול, ולמרות שהוא לא יכול לעשות כרצונו החופשי, אלא יש לו מגבלות כאלו ואחרות. כי ... של מי שמכיר את כל התהליכים הנפשיים שעוברים על האדם. שהוא יכול להראות לאדם את הדרך, איך להיות מאושר באמת, למרות שבאמת אכן חסרים לו דברים כאלו ואחרים. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו, במקומות אחרים.

... מהו הסיפור על בן המלך שעשוי מאבנים טובות? הסיפור מעשה מבן מלך שהיה מאבנים טובות של רבי נחמן מברסלב מתאר בן מלך מיוחד, בן של מלך אחד שהיה כולו עשוי מאבנים טובות. במבט ראשון, לא ברור כיצד ייתכן שבן ... לחלוטין, אך בפנימיותו הוא כולו אבנים טובות. כלומר, פנימיות המציאות - אף שהיא נראית פשוטה ורגילה - מכילה למעשה שלמות ואוצרות של יופי וערך אינסופי, שרק לעיתים נדירות ניתן לראות ולהבין. מדוע המלך רצה שיהיו לו בנים? בסיפור מסופר על מלך שלא היו לו בנים, והחשש העיקרי שלו היה שאחרי מותו תעבור המלוכה לאנשים זרים. המלך הלך לחפש פתרונות אצל דוקטורים אך הם לא עזרו לו. הוא החליט לצוות על ... ילד. מדוע נולדה למלך בת בתחילה ולא בן? המלך קיבל בתחילה בת, ילדה יפה מאוד וחכמה, היודעת את כל החכמות והשפות, ומלכים מכל העולם הגיעו לראותה. על פי אליעד, לידת הבת מסמלת את בריאת הנפרדות מהאחדות הראשונית. לפני הבריאה ... הצדיק אמר למלך שעליו לאסוף את כל סוגי האבנים הטובות שיש בעולם - אבנים שמסמלות את כל סוגי השכלים והחוכמות שבעולם - ולכתוש אותן לאבקה דקה. הצדיק ערבב את האבקה הזו בתוך כוס יין, ונתן למלך ולמלכה לשתות. הצדיק הבטיח שהילד שיוולד להם יהיה כולו מאבנים טובות, כלומר, בעל כל הסגולות, החוכמות, והיכולות הנעלות שבעולם. אליעד מסביר כי המעשה של כתישת כל האבנים הטובות מסמל תהליך שבו האדם לוקח את כל השכלים ואת כל התפיסות הקיימות בעולם, כותש אותם עד שהוא מגיע אל המהות הפנימית שלהן, ואז מתאחד איתה. כאשר האדם מצליח לעשות זאת, הוא הופך להיות בן מלך שעשוי מאבנים טובות, כלומר, אדם הרואה את הטוב ... כשהיה בן ארבע שנים, חתך עצים ובטעות נחתך באצבעו. כאשר הבת המלכה ניסתה לחבוש לו את האצבע, היא גילתה שמתחת לעורו נמצאת אבן טובה. היא הבינה שלמרות שמבחוץ הוא נראה אדם רגיל, הפנימיות שלו אכן עשויה מאבנים טובות, בדיוק ... כיוון שראתה שהפנימיות שלה אינה כזו, ולכן עשתה עצמה חולה. מדוע הבת המלכה הטילה כישוף על בן המלך? הבת, מתוך קינאה גדולה, החליטה לפגוע בבן המלך, ופנתה למכשף כדי שיעשה לו כישוף שיגרום לו להיות מצורע. הכישוף הוטל על הבן, והוא אכן נהיה מצורע על פניו ועל שאר גופו, באופן שהסתיר את הטוב שבתוכו. הנפרדות השלילית (הבת), מתוך קנאתה, ניסתה להסתיר את הטוב הפנימי שקיים בנפרדות החיובית, כדי שאדם לא יוכל להבחין ביופיו האמיתי של העולם. איך ... אמונות שליליות שהוטלו עליו כמו כישוף, אך כאשר האדם מחליט בהחלטיות לזרוק מעליו את כל האמונות השליליות והמזיקות, פתאום מתגלה לו הטוב האמיתי שהיה נסתר בפנימיות של המציאות. ברגע שהוא משליך את כל האמונות השגויות, מתגלה המציאות כפנינה יקרה, כולה אבנים טובות. מעשה מבן מלך שהיה מאבנים טובות פירוש סיפורי מעשיות מהי המשמעות הפנימית של ... שלא היו לו בנים והלך ועסק בדאקטורים [רופאים], כדי שלא תהיה מלכותו נהפכת לזרים (אליעד: המלך לא רצה שאחרי מותו המלוכה תימסר לזר ולכן הוא רצה בנים) ולא הועילו לו וגזר על היהודים שיתפללו בעבורו שיהיו לו בנים והיו ... והלך למקומו וילדה המלכה בת והיתה אותה הבת מלכה יפת תאר מאד וכשהיתה בת ארבע שנים היתה יכולה כל החכמות ולזמר בכלי שיר, והיתה יודעת כל הלשונות והיו נוסעים מלכים מכל המדינות לראותה (אליעד: מי שיש לו קצת שכל ... אותן והוא מאוד שמח אבל זה לא מספק אותו, הוא אומר אני רוצה בן במובן מילוי רצון שממלא רצונך באמת) וגזר שוב על היהודים שיתפללו שיהיה לו בן והיו מבקשים ומחפשים את הצדיק הנל ולא מצאו אותו, כי כבר ... המלך והבן הנולד לא היה מאבנים טובות כשהיה הבן בן ארבע שנים היה יפה תאר מאד וחכם גדול בכל החכמות, והיה יודע כל הלשונות והיו נוסעים מלכים לראותו והבת מלכה ראתה שאינה חשובה כל כך ונתקנאה בו רק זאת היה נחמתה באשר שאותו הצדיק אמר שיהיה כלו מאבנים טובות טוב שאינו מאבנים טובות פעם. אחת היה הבן מלך מחתך עצים ... ועשתה עצמה חולה ובאו כמה דאקטורים, ולא היו יכולים לעשות לה רפואה וקראו למכשפים והיה שם מכשף וגלתה לו האמת, שהיא עשתה עצמה חולה כנל ושאלה אותו אם יוכל לעשות כשוף לאדם שיהיה מצרע אמר: הן אמרה לו: אולי ... ונעשה הבן מלך מצרע מאד [והיה לו] על חטמו צרעת ועל פניו ועל שאר גופו (אליעד: הנפרדות של סם המוות קינאה בנפרדות הטובה והנפרדות הרעה עשתה כישוף כדי שהנפרדות תראה רעה בעייניך כדי שלא תגלה כמה הוא יפה) ועסק המלך בדקטורים ובמכשפים ולא הועילו וגזר על היהודים שיתפללו, ובקשו הצדיק הנל והביאו אותו למלך והצדיק הנל היה מתפלל תמיד להשם יתברך באשר שהוא היה מבטיח שיהיה הבן מלך כלו מאבנים טובות, ולא היה כן והיה טוען להשם ... עשיתי זאת בשביל כבודי? לא עשיתי כי אם בשביל כבודך ועכשו לא נתקים כמו שאמרתי ובא הצדיק להמלך והיה מתפלל ולא הועיל והודיעו לו שהוא כשוף והצדיק הנל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא ... עושה לי רע או לא? אל תתחיל לבדוק קח את כל האמונות ותשמיד אותם ואז האמונה הבעייתית הולכת ודווקא מתוך הרע מתגלה הטוב שבדבר.

... פתוחה, מערכת יחסים מונוגמית, זוגיות עם המציאות, בגידה בזוגיות, לגרום למישהו לרצות רק אותך, פוליאמוריה מה היתרונות והחסרונות בפוליגמיה לעומת מונוגמיה? אליעד כהן מסביר לעומק את ההבדלים בין פוליגמיה למונוגמיה, ואת ההיבטים הפסיכולוגיים והפילוסופיים הכרוכים בכל אחת מהן. הוא מתחיל בדיון על היתרונות של פוליגמיה, שמאפשרת לאדם לחוות מגוון, חופש והיעדר מגבלות בזוגיות. פוליגמיה מתוארת כמצב בו האדם חופשי לאהוב ולהיות בקשר עם יותר מאדם אחד בו זמנית, ובכך מאפשרת לאדם להימנע מתחושת מחנק או מגבלה, שעלולה להתעורר במערכת יחסים מונוגמית. לעומת זאת, אליעד מפרט את היתרונות במונוגמיה, שהמרכזיים בהם הם התמקדות, יציבות ותחושת ביטחון. במערכת יחסים מונוגמית יש התמקדות באדם אחד בלבד, דבר המאפשר לפתח קשר עמוק ואינטימי במיוחד, ללא הסחות דעת. מונוגמיה מביאה עמה תחושת יציבות וחוסכת מתח וחרדה הנובעים מהצורך לחלוק את תשומת הלב של בן או בת הזוג עם אחרים. האם קיים מצב אופטימלי בין פוליגמיה למונוגמיה? אליעד מעלה תרחיש מעניין, ... חופש ובגידה? אליעד מנתח לעומק את המושג של אהבה גדולה, שלכאורה מאפשרת לבן או בת הזוג להיות עם אחרים, מתוך אמונה ותחושת ביטחון שבן הזוג תמיד יחזור, מכיוון שהקשר שלהם חזק במיוחד. הוא מעלה נקודה מעניינת שאם אדם אומר ... הוא בעצם משדר חשש מכך שיש אפשרות טובה יותר בחוץ, כלומר, שיש בו חיסרון ביחס לאחרים. אם אהבה גדולה באמת קיימת, בן או בת הזוג לא אמורים לפחד כלל לאבד את האחר, ולכן יאפשרו לו חופש מוחלט. מצד שני, אם ... דווקא ההגבלה מראה על הפחד מאיבוד. אליעד מדגיש את הפרדוקס: אהבה אמיתית היא לפעמים דווקא לשחרר את האדם ללכת, מתוך ההבנה שאם הוא באמת אוהב, הוא יחזור. איך הקונפליקט בין פוליגמיה למונוגמיה מקביל לקשר בין האדם למציאות? אליעד מקשר את נושא הזוגיות לפילוסופיה ... לרצונות שונים, אפשר להבין את המשמעות של המהות. באותה מידה, מערכת יחסים שבה בן אדם מאפשר חופש לבן הזוג, מתוך אמונה שהוא תמיד יחזור, דומה למצב שבו המציאות מאפשרת לאדם להתרחק ממנה כדי להבין את ערכה. האם אהבה גדולה מתאפשרת רק כאשר אינה מתממשת? אליעד מציין שהאהבה הגדולה ביותר יכולה להתקיים רק כשאינה מתממשת בפועל, כי ברגע שהיא מתממשת לחלוטין, היא מאבדת ממשמעותה. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור על נשר, הר ומעיין: אדם שרוצה להגיע אל פסגת ההר, אך אם יגיע אליה ימות. לכן, הוא נאלץ להסתפק בלהתבונן בפסגה מרחוק, וכך שומר על האהבה האינסופית לדבר שלא ניתן לממש במלואו. באותו אופן, הרצון של אדם להגיע לשלמות מוחלטת הוא תמיד בלתי ניתן להשגה, כי ברגע שהשלמות מושגת, אין יותר משמעות לחיפוש אחריה. איך צריך להגיב כשחושדים בבגידה בזוגיות? אליעד מפרט טעות נפוצה שאנשים עושים כשהם חושדים שבן או בת הזוג מתעניינים באחרים - הם כועסים או מפגינים לחץ וקנאה. הוא מסביר שבדרך כלל זה מוביל לתוצאה הפוכה, בה הצד השני מתרחק יותר. במקום זאת, עדיף לנקוט בגישה הפוכה של מתן חופש, להראות פתיחות, ודווקא אז בן או בת הזוג ירצו להישאר. הוא מדגים זאת בכך שאם מגבילים מישהו זמן רב מדי, בסופו של דבר הוא יעזוב לחלוטין, בעוד מתן חופש דווקא יגרום לו להעריך יותר את הקשר הקיים. האם קונפליקטים בזוגיות הם בהכרח שליליים? אליעד מדגיש שקונפליקטים וריבים ... של פוליגמיה, כי אדם תמיד מודע לאפשרויות אחרות, גם אם רק באופן תיאורטי. באותה צורה, ביחס למציאות, תמיד יש מתח בין הרצון להיצמד לדבר אחד (מונוגמיה מוחלטת) לבין הרצון להתנסות במגוון (פוליגמיה מוחלטת). לכן, הסוד לזוגיות טובה ולקשר טוב ...

... שייכות, חוסר ביטחון, שעמום, חוסר אהבה עצמית איך להתמודד עם בדידות לאחר פרידה או אובדן? אחת הבעיות המרכזיות שאנשים מתמודדים איתן לאחר פרידה או אובדן של אדם קרוב, כמו בן זוג שנפטר או ילדים שעזבו את הבית, היא תחושת ... בטוח למה הוא חי או לא מוצא סיבה מספקת לחיים שלו, עצם ההשתייכות לקבוצה מאפשרת לו להימנע משאלות קיומיות ומתחושת חוסר התכלית. אליעד כהן מדגים שכאשר אדם שייך לקבוצה, הוא נוטה פחות לשאול את עצמו שאלות כמו מה משמעות החיים?, כיוון שהקבוצה מציגה עבורו מסגרת ברורה או נורמות מקובלות: אם כולם עושים כך, כנראה שזה בסדר. מדוע אנשים זקוקים לזוגיות וכיצד ניתן לספק את הצורך לבד? זוגיות ... או ברשתות חברתיות עשוי לספק את הצורך הזה, בתנאי שהשימוש בהן מאוזן. מדוע אנשים חשים שעמום כשהם לבד ואיך מתמודדים איתו? אנשים רבים מתמודדים עם שעמום כאשר הם מוצאים את עצמם לבד, מכיוון שהם רגילים למלא חלק מהזמן שלהם בפעילויות חברתיות עם אחרים. ... כנראה אני לא מספיק טוב. אליעד מסביר שהתחושה הזאת אינה נכונה במהותה, שכן הערך העצמי לא אמור להיות תלוי בכמות הקשרים החברתיים של האדם. במקום זאת, הוא מציע לחקור מהן הסיבות שבגללן אדם מעריך את עצמו, ולבנות תחושת ערך פנימית יציבה שאינה תלויה בגורמים חיצוניים או חברתיים. למה אנחנו צריכים לשתף אחרים ואיך מתמודדים כשאין את מי לשתף? הצורך לשתף אחרים מגיע בדרך כלל מהרצון לקבל חיזוק או תמיכה רגשית, במיוחד כשמדובר בבעיות ... לפתח דרכים חדשות לשיתוף רגשי, בין אם זה דרך חברים, קבוצות, טיפול, או אפילו שימוש מושכל ברשתות חברתיות. איך מתמודדים עם בדידות? התמודדות עם אובדן או פרידה איך להעלות את הערך העצמי? מדוע אנשים זקוקים לשייכות חברתית? איך מתמודדים עם שעמום כשמרגישים לבד? האם בדידות מורידה את הביטחון העצמי? חיפוש משמעות החיים איך להתמודד עם בדידות על רקע אובדן או פרידה? כאשר אדם מתמודד עם בדידות אחרי שאשתו או בעלו נפטרו, או שהילדים עזבו את הבית, חשוב לבחון מה בדיוק הוא מפיק מחברת ... עצמו יותר מדי שאלות קיומיות, מפני שהוא נסמך על הסביבה: אם כולם עושים כך, כנראה שזה בסדר, וכך הוא מוותר על הצורך לבחון כל הזמן את דרכו בחיים. בנוסף, יש אנשים שעצם ההשתייכות נותנת להם תחושת כיוון ותחושה שהם ... פעילויות חדשות שממלאות את החלל הרגשי. למה אנשים מרגישים שעמום כשהם לבד ואיך להתגבר עליו? אדם שהתרגל שחלק מזמנו מתמלא אוטומטית בשיחות או פעילויות עם אחרים, עשוי להרגיש שעמום כשהוא מוצא את עצמו לבד. כדי להתמודד עם השעמום, אפשר לגלות תחומי עניין חדשים או לשוב אל תחומי עניין ישנים שנזנחו. ככל שמפנים יותר אנרגיה לדברים שמעניינים באמת, כך קטן הצורך לחפש כל הזמן הסחת דעת דרך קשר עם אחרים. במקרים שבהם אדם חש קושי למצוא עניין, ... שאם אני לבד, כנראה אני לא שווה מספיק. זה עלול להוריד את תחושת הערך העצמי. הפתרון הוא להבין שאין באמת קשר מוחלט בין תחושת הערך העצמי לבין כמות האנשים בסביבה. אפשר לבחון לעומק מה גורם לאדם לחוש ערך, ולנסות לפתח באדם עצמו הערכה עצמית שאינה תלויה באחרים. אם מבינים שהערך העצמי מגיע מבפנים, אפשר לעזור לעצמנו לעלות את הערך העצמי ללא תלות בכמות או באיכות הקשרים החברתיים. כיצד להתמודד עם הצורך לשתף אחרים בחוויות או בקשיים? אחד הגורמים לבדידות הוא הרצון לשתף ... לבחון אפשרות לוותר על חלק מהצרכים, אם מבינים שאינם ניתנים למימוש כעת, וללמוד לקבל מצב שבו לא כל רצון מתממש. להעמיק בתחומי עניין חדשים או ישנים, לצאת לפעילויות חברתיות או אישיות, ובכך להפחית את תחושת הריק או השעמום. לחזק ... חברתית עכשיו הנושא הוא בדידות בסדר אוקי בדידות, עכשיו השאלה איך להתמודד עם בדידות בא בן אדם אומר אשתו מתה בעלה מת הילד עזב משהו בדידות איך להתמודד עם בדידות, מה התשובה מה ההיגיון אומר? ש: היה לנו סיפור כזה שאדם ... נקרא חופש. אליעד: מה זאת הפילוסופיה הזאת, בן אדם רע לו כשהוא לבד בלי זוגיות נפרדו ממנו או אשתו מתה בגלל שכי הוא בחופש גדול מדי בלי מגבלות? ש: אם הוא נניח, אני מגדיר מה זה חופש חופש זאת ... מהחופש הזה. אליעד: למה הוא לא נהנה מהחופש? ש: כי אין לו שום מחסום כלום. אליעד: לא זאת לא האמת קודם כל הבן אדם זה לא מצב באמת שאין לו שום מחסום, דבר שני מה רע בחופש אתה אולי מתכוון להגיד שעמום כי בן אדם מתרגל למלא חלק מהזמן שלו באמצעות המערכת יחסים. אוקי? ש: כן אוקי אז מה זה שעמום? אליעד: בן אדם לא ... את עצמו. ש: הוא לא מעריך את עצמו או שהוא לא. אליעד: ואז מה שצריך לעשות זה לבדוק מה האמת האם באמת זה שאתה לבד זה פחות ערך ואולי את הערך שלך אתה יכול להשיג במקומות אחרים, זה לגבי נגיד לדוגמה תחושת חוסר ערך יש גם כן את הסיפור של לדוגמה אין את מי לשתף ... נתן לך המערכת יחסים מה חסר לך כרגע ולראות או איך משיג את זה בצורה אחרת או איך אתה מוותר על הרצון הזה או איך אתה מלשים איתו זה האופציות. טוב הבנו?

... אישה? איך לרצות גבר? מה נשים מחפשות? מה גברים מחפשים? מה מושך בחורות? מה מושך גברים? מה נשים וגברים באמת רוצים בזוגיות? השאלה מה נשים רוצות או מה גברים רוצים בתוך קשר זוגי חוזרת על עצמה פעמים רבות, והתשובה של אליעד כהן להרצאה זו מתמקדת בעקרון מרכזי אחד: אנשים רוצים תמיד גם דבר מסוים וגם את ההפך שלו, בכל תחום ובכל סיטואציה. אליעד כהן ... רוצה שילוב של דברים הפוכים, והנקודה החשובה היא היחס בין הקצוות השונים הללו - המינון, התזמון וההקשר שבו הדברים מתרחשים. הרצונות אינם קבועים והם משתנים בהתאם לסיטואציה, והחכמה הגדולה היא להבין את העיתוי המדויק ואת המינון המדויק שבו האדם ... אליה, אך גם שלא תהיה נחמד מדי. היא תרצה לחשוב שכל הנשים רוצות אותך, אך גם שאף אחת לא באמת רוצה אותך. היא תרצה שתביע קנאה אליה, אבל גם שלא תהיה קנאי. כלומר, האדם תמיד ירצה את שני הצדדים, ... אחד בלבד, הוא צריך להיות מסוגל לתמרן בין קצוות מנוגדים בהתאם למה שהאחר זקוק לו ברגע מסוים. איך יודעים מתי לתת דבר אחד ומתי את ההפך שלו? אליעד כהן מדגיש שהסוד הגדול הוא הטיימינג - העיתוי המדויק. על האדם ללמוד לקרוא את הסיטואציה ולדעת מתי להיות יותר סמכותי ומתי יותר רך, מתי להיות נחמד ומתי פחות נחמד, מתי להראות אהבה ומתי להתרחק מעט. הוא מסביר שזה לא עניין של טוב או רע אלא עניין של מינון נכון והבנת ההקשר. כל ... שהוא כביכול רוצה, הוא יאבד עניין מהר מאוד ויחפש את ההפך. הסיבה היא שהאדם תמיד מחפש איזון מסוים של מתח, אתגר, ועניין שנובע דווקא מהשינויים ומהסתירות. האם הטראומות משפיעות על העיקרון גם וגם? אליעד מוסיף הבהרה מיוחדת לגבי טראומות. הוא מציין שטראומות אכן משפיעות על התפיסה ועל המינון של הרצונות השונים, אך גם בתוך טראומות, העיקרון הכללי עדיין תקף. אפילו בטראומה או בהקשר מורכב, האדם עדיין רוצה גם דבר מסוים וגם את ההפך שלו, ... נגיד שאתה רוצה מישהי מה היא רוצה היא רוצה שתאהב אותה היא רוצה שתעריך אותה מה היא רוצה. עכשיו האמת היא שמה הנשים רוצות מה הגברים רוצים האמת היא שכל האנשים בעולם בכל קטגוריה וקטגוריה שתשאל אנשים נשים גברים וטף כל קטגוריה שתשאל מה הם רוצים התשובה ... גם וגם כל האנשים בעולם בכל הקטגוריות בכל התחומים רוצים גם וגם, כל האנשים שחיים בתוך תוכם רוצים גם למות וכל המתים היו רוצים גם לחיות. בסדר מה זה אומר זה אומר לצורך העניין נגיד אישה אישה גם רוצה שתהיה אלים כלפיה והיא גם רוצה שתאנוס אותה, בסדר אני אומר את זה בכוונה כדי להקצין שזאת לא באמת הקצנה אפשר להקצין את זה גם עוד יותר אז מצד שני היא גם רוצה שתהיה מוכן שיהרגו אותך למענה ... שיאנסו אותך בשביל שהיא תישן צהריים יותר טוב. עכשיו הרעיון הוא שבן תמיד רוצה גם וגם השאלה היא במינון בכמות בתזמון באיכות בהקשר זה הכל אבל בן אדם תמיד בכל תחום בעולם רוצה גם וגם, כל דבר יש בו ... גם רוצה שלא תקנה לה, בן אדם רוצה גם וגם אלא מה הכל תלוי מינון הקשר סיטואציה וכו. ש: ובטראומות זה יחס אחר. אליעד: לא בטראומות תלוי ובהקשרים והפירושים זה אומר מה היא רוצה כרגע אולי ביחס לזה זה מה שמשנה את הרצונות אבל הרעיון ... שתמיד תאהב אותה או לא, גם וגם תמיד בכל התחומים בעולם זה גם וגם, עכשיו החוכמה היא זה לדעת מתי זה ומתי זה אבל מה שבטוח נכון שהיא רוצה גם וגם או הוא רוצה גם וגם כולם רוצים גם וגם.