... ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה אחת פחדה מאוד להביא ילד כי היא חששה שאם תביא ילד, הוא עלול להיפגע או אפילו למות, והיא לא תוכל לשאת את הכאב הנפשי שיתלווה לכך. האישה הזו היא דוגמה למישהי שלוקחת אחריות רבה ואינה מקבלת ... מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה של קושי. הפחד שלה התמקד בדאגה לילד: הפחד שהוא ימות, ידרס בכביש, יעבור התעללות בגן, ייאנס, יירצח ועוד. החרדה התבססה על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ... נובע מהפעולה עצמה אלא מהתלות בתחושת הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא ... באמצעות הבאת ילד. לאחר שתרגיש שהיא יכולה להשיג את התחושות הללו בעצמה, ללא תלות בילד, רק אז תוכל לבחור באמת האם היא רוצה ילד או לא, ממקום של חופש אמיתי ולא מתוך פחד. מדוע לא מספיק לשקול סיכוי מול סיכון? יש גישה שאומרת שעל האדם לשקול יתרונות מול חסרונות. אך אליעד מסביר שזה פתרון לא מספיק, כי באמת יש סיכון משמעותי שמשהו רע יקרה לילד. במקום זאת, הפתרון הוא לטפל ישירות בגורם לפחד - התלות הרגשית בדבר. ... טוב בלי קשר לתגובת האישה. רק כאשר הוא יוכל להרגיש את תחושת הטוב הזו בכוחות עצמו, הוא ייגש לאישה מתוך חופש בחירה ולא מפחד. היכולת להרגיש טוב בלי תלות במשהו מאפשרת בחירה חופשית אמיתית. אם האדם כבר מרגיש מסופק ... יעניקו לו ללא ילדים, הוא עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - הוריים אינם בוחרים בכך באמת, אלא מתוך פחד. רבים מהם רואים את העולם כאכזרי, ולו היו יכולים לבחור מראש האם להיוולד או לא - רבים היו ... וגם לא להביא ילדים, ומרגיש טוב בשני המצבים. רק אז, אחרי שהוא מסוגל להרגיש מסופק גם בלי ילד, הוא באמת בוחר אם להביא ילדים או לא, ממקום של חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. איך להתגבר על פחדים? מהי בחירה חופשית אמיתית? כיצד לשפר ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות בצורה רציונלית? איך ... דומה, לפני שהיא תביא ילד, היא רוצה להיות בטוחה במאה אחוז שהיא מסוגלת להתמודד עם כל מה שכרוך בכך. לעומת אנשים שמביאים ילדים מתוך גישה של נזרום עם החיים ונראה מה יהיה, היא לא רצתה להיות תלויה בחסדי אחרים. היא רצתה לתכנן מראש ... רגשי תמידי: היא תאהב את הילד שלה עד מאוד ולכן תפחד מכל סכנה שעלולה לאיים עליו. היא תפחד שהוא ימות, שתתרחש תאונה, שהמטפלת בגן תתעלל בו, שיאנסו אותו, שירצחו אותו - וכל הפחדים האפשריים יהפכו למציאות נפשית קשה עבורה. ... אנשים בתחומים אחרים. לדוגמה, יש אנשים שחוששים להיות בזוגיות כי הם מפחדים שיבגדו בהם, או אנשים שחוששים לעבוד בעבודה מסוימת כי הם מפחדים שיפטרו אותם. באופן דומה, יש אנשים שפוחדים להתאהב כי הם חוששים להיפגע. הפתרון לכל המצבים הללו ... במונחים של סיכוי - סיכון, כלומר, לשקול את היתרונות מול החסרונות. אבל זו לא תשובה מספקת במקרה הזה, כי באמת יש סיכון גבוה שיקרה משהו רע, והסיכון להרגיש רע במקרה של אסון הוא עצום. לכן, הפתרון הוא לא רק ... הזה בעצמו, בלי תלות באחרים. רק לאחר שיצליח בכך, הוא יוכל לגשת לאישה ממקום של ביטחון ובחירה חופשית, ולא מתוך פחד. האם אפשר להרגיש טוב בלי ילדים ועדיין לרצות ילדים? שאלה שעולה היא: אם אני כבר מרגישה טוב בלי ... שיש הבדל בין לא לרצות לבין לא להיות תלוי. אדם יכול להרגיש מסופק בלי משהו, אך עדיין לבחור בו מתוך רצון חופשי. לדוגמה, אם האישה תצליח להרגיש את כל היתרונות שהילד אמור להביא לה גם בלי ילד, היא תוכל ... מניע את רוב האנשים האל - הוריים? לרוב, אנשים שבוחרים לא להביא ילדים עושים זאת לא מבחירה אמיתית, אלא מתוך פחד. רובם חושבים שהעולם הזה אכזרי, וחלקם אף היו מעדיפים לא להיוולד מלכתחילה. אם היה להם כפתור שמאפשר לבחור ... רואים את החיים כמקום של סבל, ולכן הם לא רוצים להביא עוד מישהו לסבל הזה. במקרים רבים, הם לא באמת בוחרים לא להביא ילדים, אלא פשוט לא מצליחים לראות איך הם יכולים להסתדר עם הרעיון. המסקנה: איך להגיע לבחירה ... רגשי היא תפחד היא מאוד תאהב את הילד שלה אז היא תפחד שיקרה לו דבר רע והיא תפחד שהוא ימות והיא תפחד שהוא ירוץ בכביש וידרס והיא תפחד שהמטפלת בגן תתעלל בו והיא תפחד שיאנסו אותו והיא תפחד שירצחו ... בעלי זה לא משנה ואז יכול לקרות משהו, אמרת סיכוי סיכון למה סיכוי סיכון זאת תשובה גרועה כי סיכוי באמת יש סיכוי גבוה שיקרה אסון כי באמת יש סיכוי גבוה שיקרה אסון וסיכון גם הסיכון מאוד גבוה כי אם את אוהבת אותו באמת יש סיכון מאוד גבוה שתרגישי רע ולכן הדרך הנכונה היא לטפל בגורם הסיכון. מה זאת אומרת בגורם הסיכון כי ... בלעדיו ורק אז אתה יכול לבחור אם אתה רוצה את האובייקט הזה או לא רוצה את האובייקט הזה. ומה האמת שאם יהיה לך אותו אז אתה גם לא תרצה אותו נכון ומה האמת שזה נכון אבל תתרכז, בא נסביר מה הוא שאל הוא אומר אבל אם יהיה לי את הטוב למה שאני ... ש: שזה פותח לה עוד אפשרות של בחירה. אליעד: נכון אבל אם היא כבר תשיג את זה משם אז באמת. ש: אז היא יכולה לבחור גם שלא. אליעד: לא אם היא תשיג את זה כבר ממקום אחר אז היא גם לא תרצה ילד כי זאת האמת. עכשיו רוב האנשים האל הוריים רוב האנשים האל הוריים אלא שלא רוצים ילדים רובם הם לא רוצים ילדים לא ... חושבים שהעולם הזה אכזר בסדר זה רובם, רוב האנשים האל הוריים גם אם הם היו יכולים להתאבד הם היו מתאבדים ורובם כאילו אם הם היו יכולים לא להיוולד לא היו נולדים מלכתחילה רוב האנשים שלא רוצים ילדים זה אנשים ... ילדים, הם לא יודעים לאהוב נגיד שמישהו אומר אני לא יכול להביא ילד כי אני לא יכול להקדיש לו תשומת לב כי זה אומר שאתה לא יודע לאהוב לא יודע לאהוב בלי תנאים לא יודע לתת את כל כולך ...

... הסוד, קבלה ומיסטיקה יהודית. אליעד מסביר שהפרעות נפשיות, כמו סכיזופרניה, פרנויה, פסיכוזה, מאניה - דיפרסיה, שיגעון גדלות ותסביך רדיפה, מתבטאות באופן שבו האדם מפרש את המציאות בצורה שאינה הגיונית. דוגמאות להפרעות נפשיות כוללות אדם שרואה מסוק וחושב שעוקבים אחריו, ... גרושתו או בדיקת כשרותה של סוכה שאחת מדפנותיה היא פיל - אלו לימודים שלמרות האבסורד שבהם, מפתחים חשיבה לוגית מסוימת. לימודים מיסטיים ומטאפיזיים - אלו כוללים את תורת הסוד, קבלה, אמונה בשדים ורוחות, גרימת ניסים, גימטריה, ראשי תיבות, פרשנויות מיסטיות על התורה וסיפורים תנכיים על ניסים. אליעד טוען שהלימודים האלה מעודדים חשיבה לא ... נותן דוגמה לכך בתופעה של נטילת ידיים בבוקר, הנעשית כדי להרחיק רוחות רעות. חלק מהאנשים הלוקחים חלק בטקס זה, באמת מאמינים שבכך הם מגרשים שדים. איך תורת הסוד והקבלה יכולות לגרום להפרעה נפשית? תורת הסוד, המתוארת בסיפור המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס (תורת הסוד), ממחישה היטב את הסכנה שבלימוד הזה. מתוך ארבעה אנשים שנכנסו לפרדס, אחד השתגע, אחד מת, אחד הפך לכופר, ורק אחד יצא בשלום. כלומר, יש סיכון נפשי ברור בלימודי הקבלה. הסיבה לכך היא שלימודים אלו מתמקדים ברעיונות מיסטיים כמו גימטריה, ראשי תיבות, גלגולי נשמות, עולמות וספירות, דבר המגביר אובססיביות, מחשבות שווא וניתוק מהמציאות. אליעד מפרט את המרכיבים בלימודי היהדות שמעודדים הפרעות נפשיות: אמונה ברוחות ... או לא לאכול זיתים כדי לא לשכוח דברים. שימוש בפרקטיקות דתיות כמו נטילת ידיים בבוקר או נענוע ארבעת המינים מתוך אמונה שמגרשים שדים. הקבלה ותורת הסוד, שבהן נעשה שימוש אינטנסיבי בגימטריות, ראשי תיבות וסופי תיבות, המוביל אנשים מסוימים לפתח ... לבלבול, ניתוק חלקי מהמציאות ותפיסת העולם בצורה לא ברורה, וכאשר השפעה זו מצטרפת ללימודים מיסטיים, היא עלולה להוביל לפסיכוזה מתקדמת. דוגמה לכך היא אדם שהיה בתחילה יציב נפשית, אך כאשר התחיל ללמוד יהדות בשילוב עם עישון סמים, החל להאמין שהרב שלו מתגלה אליו בחלומות, מה שגרם לו לאבד אחיזה במציאות ולהגיע לאשפוז. אילו אנשים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה נפשית מלימודי יהדות? אנשים עם מצוקה רגשית קודמת, כמו דיכאון, חוסר ביטחון עצמי, תחושת בדידות, או רגשי נחיתות, נמצאים בסיכון גבוה יותר להיסחף לתוך עולמות מיסטיים מתוך רצון למצוא משמעות ונחמה. כאשר אנשים אלו פוגשים בלימודי מיסטיקה יהודית בשילוב סמים או פגיעות רגשית, הסיכון שלהם לפתח ... מדגיש שאפשר לטפל בהפרעות נפשיות מכל סוג שהוא, אך חשוב לזהות סימני אזהרה מוקדם ככל האפשר. לסיכום: האם יהדות גורמת להפרעות נפשיות? אליעד מסכם ואומר שיהדות לכשעצמה אינה גורמת להפרעות נפשיות, אך היא מכילה אלמנטים מיסטיים שיכולים לעודד הפרעות כאלה, במיוחד אצל אנשים עם פגיעות מוקדמת או בשילוב עם סמים. חשוב להיות מודעים לכך ולשים לב מתי העיסוק במיסטיקה מתחיל להשפיע לרעה על האדם או על הקרובים אליו. איך להתמודד עם מחשבות טורדניות? מה הסיכון בלימודי קבלה? האם יהדות ... מסוימים בתוך מערכת האמונה והלימוד עשויים להוות טריגר או גורם מחמיר עבור אנשים מסוימים, במיוחד כאשר יש להם נטייה מוקדמת לכך. מהי הפרעה נפשית? הפרעה נפשית מוגדרת כמצב שבו אדם תופס את המציאות בצורה שאינה נחשבת ריאלית או הגיונית בעיני החברה. דוגמאות כוללות: אדם הרואה מסוק ברחוב ומאמין שעוקבים אחריו. צפייה בטלוויזיה מתוך מחשבה שהשדרנים מדברים עליו. אמונה חזקה שהוא המשיח, השטן, או גלגול של דמות היסטורית. תופעות אלו יכולות להיגרם מסיבות שונות - גנטיות, סביבתיות, רגשיות - אך ישנם אלמנטים מסוימים בלימודי יהדות, ובמיוחד בתורת הסוד, שיכולים לתרום להתפתחותן או להחמרתן. מהם החלקים ביהדות שמגבירים את הסיכון להפרעות נפשיות? לימודי יהדות מתחלקים לכמה רבדים: הלכה - דנים בדינים והלכות באופן לוגי, בדומה ללימודי משפטים. אגדה - סיפורים ומדרשים, חלקם בעלי תוכן מיסטי. קבלה ותורת הסוד - כוללים רעיונות על עולמות רוחניים, ספירות, גלגולי נשמות, השפעת שדים ועוד. בעוד שהלימוד ההלכתי עשוי לפתח חשיבה אנליטית, החלקים המיסטיים נוטים לעודד תפיסה לא רציונלית של המציאות. ... הגבול בין מציאות לדמיון. תורת הסוד והשפעתה על המחשבה בתלמוד מסופר על ארבעה שנכנסו לפרדס (סמל ללימודי הקבלה): אחד מת. אחד השתגע. אחד כפר באמונה. אחד בלבד נכנס בשלום ויצא בשלום. מכאן כבר ניתן להבין שלימוד תורת הסוד עלול להיות מסוכן עבור אנשים מסוימים. רעיונות קבליים, כמו גמטריות, ראשי תיבות, ונומרולוגיה יהודית, עלולים להוביל אדם עם נטייה מסוימת למחשבות אובססיביות, פרנויה ואשליות גדלות. מיסטיקה והשלכותיה היהדות מלאה בתפיסות מטאפיזיות שהופכות להיות חלק מהחיים היומיומיים: נטילת ידיים בבוקר ... מוחלטת של רעיונות אלו, כך גדל הסיכוי שהוא יתנהג בהתאם בצורה העלולה להיראות כלא רציונלית. מה קורה כשהאמונות הללו מתחברות למצוקה רגשית? אנשים הסובלים מקשיים נפשיים עלולים למצוא נחמה באמונה דתית, אך גם להיות מושפעים לרעה אם הם נכנסים עמוק מדי לעולמות המיסטיים: אדם בדיכאון עלול לחשוב שהוא חווה ייסורי נשמה. מישהו עם נטייה פרנואידית עשוי להאמין ששדים רודפים אותו. אדם ... סכיזופרניה בעקבות שימוש בסמים, הזיות בגלל מריחואנה, פרנויות בגלל מריחואנה, טיפול בהפרעות נפשיות, טיפול במחלות נפשיות, סם החיים וסם המוות, ארבעה שנכנסו לפרדס

קורונה ופחדים, איך באמת לא לפחד מהקורונה? האם יהיה טוב עם הקורונה? איך לא להיות בחרדה מהקורונה? מה יכול לקרות בגלל הקורונה? מה שיהיה יהיה? האם יהיה בסדר עם הקורונה? איך להתמודד עם הפחד מהקורונה? איך לא לפחד מהקורונה? איך באמת אפשר לא לפחד מהקורונה? אליעד כהן מסביר את הדרך הנכונה להתמודד עם פחדים וחרדות, ובמיוחד עם הפחדים הקשורים למגפת ... תשרוד, יש לנו מדינה חזקה, עברנו דברים יותר קשים, ויש לנו עורף חזק. אבל אליעד מבהיר שהגישה הזאת לא באמת יעילה ולא באמת מרגיעה אף אחד. למה אנשים מפחדים למרות שאומרים להם יהיה בסדר? אליעד מדגיש שכאשר אנשים דואגים לעצמם אישית, הפחדים שלהם אינם נובעים מדאגה לשלום המדינה או לשרידותה של מדינת ישראל, אלא מדאגה לחייהם האישיים: האם יחלו בקורונה, האם ימותו, האם יאבדו את פרנסתם או יגיעו למצב של עוני וחוסר בית. לכן, כשמישהו אומר להם המדינה תשרוד, זה לא באמת עוזר להם. אדם שנמצא תחת סכנה או תחת אש לא מתנחם בזה שהמדינה חזקה או שיש עורף חזק, משום שברגע של מצוקה אישית - הוא דואג לעצמו ולא למדינה. אליעד מדגים זאת בדוגמה של אדם שיורים עליו, כאשר הוא תחת איום, העובדה שהמדינה חזקה לא מנחמת אותו ולא עוזרת לו. הוא לא מתעניין בכך שיש מדינה חזקה - אלא מעוניין בפתרון המיידי לסכנה האישית שהוא נתון בה כרגע. האם האזרחים באמת סומכים על הממשלה במשבר הקורונה? אליעד מצביע על סתירה שקיימת בחברה: מצד אחד, האזרחים מצביעים לממשלה וסומכים על המנהיגים לכאורה, ומצד שני הם רצים לסופרמרקטים ומרוקנים את המדפים. אם באמת היו סומכים על הממשלה ועל כך שיהיה בסדר ושלא יהיה מחסור, למה הם ממהרים להצטייד? זה מעיד בפועל שאנשים לא באמת סומכים על מה שהממשלה אומרת. גם אם הממשלה אומרת שיהיה בסדר, האזרחים פוחדים ולא מאמינים עד הסוף. מהי הדרך ... הדרך שאליעד כהן מציע להתמודד עם פחדים וחרדות היא לא להסתמך על האמירה יהיה בסדר, אלא להבין ולקבל את האמת: מה שיהיה יהיה. הוא מדגיש שאיש לא יכול להבטיח שאכן יהיה בסדר, ולכן עדיף לא להיתלות בתקווה זו בלבד. הדרך הנכונה היא לחשוב בצורה אחרת לחלוטין - להבין לעומק מה באמת יכול לקרות, ואז להתמודד עם התרחישים הגרועים ביותר באופן שכלתני. מהו התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות בעקבות הקורונה? אליעד מסביר שאנשים צריכים להתמודד מנטלית עם האפשרות הגרועה ביותר - למות, לחלות, לאבד הכל ולהיות חסרי כל. אבל הוא אומר שגם בתרחיש הגרוע ביותר, בסופו של דבר, מה שיקרה - יקרה. אם נמות, אז נמות. במקום לחיות עד גיל 100, נחיה פחות. גם אם נאבד את הבית והפרנסה, נגיע למצב הכי גרוע - להיות ... ולשאול: אז מה אם נאבד את הכל? באנו לעולם בלי כלום ונעזוב בלי כלום. כשהמחשבה על הדבר הכי גרוע מתקבלת באופן טבעי ושכלתני, הפחד מתפוגג. השימוש בשכל באופן הזה מאפשר לאדם להגיע למצב של שלווה אמיתית, מכיוון שהוא כבר לא תלוי באמירה יהיה בסדר. ... מעשיות להפחתת הסיכון לחלות בקורונה, כמו שמירה על היגיינה ומניעת הידבקות, וכן חשוב לדעת מה הסיכויים האמיתיים להידבק או למות מקורונה, אך הדרך האמיתית להרגעה היא ההבנה שמה שיקרה - יקרה, ואין טעם לדאוג מזה יתר על המידה. איך ... המדינה חזקה, האזרח הקטן, למה הקורונה יוצרת פאניקה? איך להתמודד עם משבר הקורונה? איך מפחידים אנשים מהקורונה? כמה אנשים מתים מהקורונה? בהלת הקורונה, האם הציבור סומך על ראש הממשלה? האם הציבור סומך על המדינה? בהלת הקניות בגלל הקורונה, פחד ...

... בלי חלום, אין לי מושג למה אני חי, אין לי מטרה בחיים, ריקנות קיומית, בשביל מה לחיות? למה לא למות? לא יודע מה אני רוצה מעצמי, דיכאון קליני מדוע דיכאון נובע מתחושה של חוסר משמעות בחיים? ישנם אנשים שמוצאים את עצמם במצב של דיכאון עקב תחושה של חוסר משמעות, בלבול קיומי ... מטרה ברורה לחיים. המציאות נראית לו סתמית לחלוטין, חסרת טעם, חסרת משמעות, ולכן הוא מרגיש ריקנות ודיכאון עמוק. האם באמת ניתן להרגיש רע אם לא רוצים שום דבר בכלל? לפי ההסבר של אליעד כהן, אם באמת היה מצב שבו האדם לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה יכול לחוות דיכאון. הסיבה לכך היא פשוטה - הרגשת רע נובעת תמיד מרצון מסוים שלא מתממש. אם לאדם אין בכלל רצונות, אם הוא באמת לא יודע כלום על מה שהוא רוצה או מהי משמעות החיים, ואין לו שום שאיפה או תקווה לשום דבר, ... נמצא בדיכאון מעידה על כך שאתה כן רוצה משהו. הדיכאון לא יכול להתקיים ללא קיום של רצון כלשהו שאינו מתמלא. אם אתה מרגיש רע, זה אומר שבוודאות של מאה אחוזים יש משהו שיש לו משמעות עבורך, אפילו אם אתה ... או מטרה שאתה שואף אליה ולא מצליח להשיג אותה. אפילו אם במודע אתה חושב שהחיים חסרי משמעות ושהכל ריק מתוכן, הרי שבתוך תוכך, ברמה עמוקה יותר, אתה רוצה משהו, ולמעשה, יש לך תקווה או חלום כלשהו, גם אם הוא ... למה שירגיש רע? אילו לא היה רוצה כלום, התחושה הרעה לא הייתה יכולה להתקיים. איך למצוא את מה שאתה באמת רוצה? המפתח להתמודד עם דיכאון שנובע מחוסר כיוון הוא להבין את המנגנון הפנימי הזה. ראשית, להכיר בכך שהדיכאון שאתה ... שיש לך רצון. שנית, יש לנסות לברר לעומק מהו אותו רצון נסתר - לשאול את עצמך שאלות כמו: מה באמת חסר לי בחיים? מה הדבר שהייתי רוצה להשיג או לשנות? מה לדעתי ייתן לי תחושת סיפוק או משמעות? למה ... לכלום? איך אפשר לראות את החיים כמשחק ולא לקחת הכל ברצינות תהומית? למה בכלל אנשים מחפשים משמעות לחיים? מה באמת מעניק משמעות לחיים שלי באופן אישי? כיצד אוכל להתחבר מחדש לרצונות הפנימיים שלי? בירור שאלות אלה עשוי להוביל לתהליך ... משמעותי שיעזור להתמודד בצורה יעילה יותר עם תחושת הדיכאון וחוסר המשמעות. לסיכום, לפי אליעד כהן, דיכאון שנובע מחוסר משמעות ומתחושת ריקנות הוא עדות לכך שיש בתוכך רצון ומטרה סמויים שאתה עדיין לא מודע אליהם. ברגע שתצליח לזהות את הרצונות ... רוצה. תחושה זו עלולה להוביל לדיכאון, מכיוון שהאדם מרגיש שהכל נראה לו סתמי, חסר חשיבות וללא כיוון. למה אדם שבאמת אין לו שום רצון לא יכול להיות בדיכאון? אם אדם באמת לא היה רוצה דבר ולא היה יודע דבר, לא היה לו מושג מהו טוב ומהו רע, ולא היה חווה שום ציפייה או רצון. במצב כזה, לא היתה מתעוררת תחושת רע או דיכאון, כי לא היתה שום שאיפה שלא התגשמה. אדם שאין לו שום רצון כלל לא יכול ... רוצה להשיג ולא מצליח. כיצד דיכאון מעיד על כך שיש לך רצון? דיכאון נובע מכך שקיים רצון מסוים שאינו מתמלא. אם אדם מרגיש רע, סימן שיש משהו שהוא כן רוצה ושבעיניו יש לו משמעות, אך הוא לא משיג אותו ... כלשהי, גם אם האדם לא מזהה אותה במפורש. מהי נקודת המפתח להתמודדות? המפתח הוא להבין שאם אתה בדיכאון, אינך באמת נטול רצון. חשוב להכיר בכך שאתה כן רוצה משהו, גם אם אינך מודע בדיוק מהו. אפשר לנסות לברר עם ...

... בעולם? חלק 3 כי יש בעולם שלנו המון נוכלים ורמאים. שהם מטעים את האדם בהטעיות שונות. ואחת ההטעיות הכי מפורסמות שהם מטעים את האדם, היא בכך שהם מייאשים את האדם ואומרים לו שאין דבר כזה שלמות, ושהאדם לא יכול בשכל המוגבל שלו להבין את הכל. ועל ידי זה הם יוצרים רע שנאה ומלחמות בעולם. כי הייאוש שהם מייאשים את האדם, הוא יוצר אצל האדם את הכעס העצמי, שהוא יוצר את המלחמות. והטיפשות והשקר של אותם מנהיגים מפורסמים שלא נותנים לאדם לשאול שאלות, ושלא מעודדים את האדם לשאול שאלות, ושמעודדים את האדם להישאר טיפש ולהאמין בהם ובכזבים שלהם, הדבר הזה אחראי לייאוש העולמי ולכל המלחמות שיש בעולם, בין האדם לעצמו ובין האדם לסביבתו. ויש את החכם האמיתי, שהוא נצמד לאמת. והדבר שהאמת אוהבת יותר מכל, הוא שאלות. כי האמת מאוהבת בשאלות. כי השאלות מאפשרות לאדם לדעת את האמת. והדבר שהשקר מפחד ממנו יותר מכל, הוא שאלות. כי השאלות חושפות את השקר ומגלות את האמת. והחכם האמיתי מלמד את האדם לשאול שאלות ולחקור כל דבר, כדי שהאדם יקבל שכל, יבין את האמת, ויהיה מאושר באמת. כי כדי לקבל שכל, לשם כך צריך ליצור כלי לקבלת השכל. והכלי נוצר על ידי השאלה. כי על ידי זה שהאדם שואל שאלה, על ידי זה הוא יוצר כלי לקבל תשובה וללמוד שכל חדש ולהתקרב יותר אל האמת. כי השכל והידע מקרב את האדם אל האמת. אבל מנהיגי השקר שיש בכל מקום ומקום, לא רק שאין להם תשובות לכל השאלות, ולא רק שהם לא נותנים ... עליו ולשלוט עליו. כי השכל מוציא את האדם לחופשי. והמנהיג האכזרי ביותר בעולם, הוא הרצון העצמי של האדם. שהוא מתעלל באדם וגורם לו לעבוד כל יום כל היום ללא הפסקות וללא מנוחה וללא שום תכלית סופית כנל. והמנהיג האכזרי ... מוציא את האדם לחופשי. והשכל צריך שהוא יהיה אמיתי. כי יש בעולם שלנו המון אנשים שנחשבים לבעלי שכל. ולמרות שבאמת הם משוגעים כמו כולם, הרי שבבית המשוגעים, כל משוגע יכול להיחשב לחכם. ויש משוגעים מאוד גדולים, שהם נדמים לחכמים מאוד גדולים. וזה משום שאלו שחושבים שהם חכמים גדולים, גם הם עצמם משוגעים כמותם. ולכן לא מספיק רק שכל, אלא צריך גם שכל אמיתי. והחכם האמיתי שהצליח לקבל שכל אמיתי, הוא נותן לאדם ... כי יש עבד ויש מלך. והאדם הוא מלך שהפך להיות עבד. כי האדם מטבעו הוא מלך אמיתי. ויש בזה רמות עומק שונות, אבל מצד פנימיות המהות של האדם, האדם הוא מלך אמיתי שאין מלך אחר גדול ממנו. אבל המלך ... להיות עבד. ובמקום שהאדם ימלוך הוא משועבד תחת כוחות שונים ומשונים. והכל זה רק בגלל שהאדם לא מבין את האמת, שהוא עצמו מלך. ותת המודע של האדם יודע שהאדם בשורשו הוא מלך. ולכן האדם כל הזמן רוצה למלוך, לקבל כבוד ולשלוט. ואפילו ילדים קטנים מחפשים כבוד ורוצים למלוך ולשלוט. וזה משום שמצד האמת האדם הוא באמת מלך, מלך גדול מאוד. אבל המלך נמצא כרגע בבית משוגעים. ואז המלך מנסה למלוך על משוגעים אחרים, במקום להשתחרר ... האדם לחפש כבוד ולשלוט במציאות ולשנות את המציאות וכל כיוב, הכל זה ביטוי לכך שהאדם רוצה להיות מה שהוא באמת, שזה מלך. כי האדם הוא מלך אמיתי, והוא יכול לחזור להיות מלך, אם הוא רק יפעיל את השכל שלו, ... חכם אמיתי, על ידי זה שהוא הכיר איזה חכם אמיתי שעזר לו לצאת מבית המשוגעים ולחזור להיות מי שהוא באמת. וכל חכם אמיתי הופך להיות חכם אמיתי, על ידי זה שהוא מוצא איזה חכם אמיתי אחר שכבר ניצח את ... ומלמד גם אחרים את השכל של החכם האמיתי (והחכם האמיתי הראשון, הוא מאז ומעולם היה חכם אמיתי). ונסכם: כל המלחמות שיש בעולם, הן ביטוי לתסכול העמוק שבו נמצאים כל בני האדם בעולם, מכך שלאף אחד אין מושג מה התכלית שלשמה הוא קיים. ובפרט כאשר האדם מבין ויודע מראש שסופו למות, ושהוא כמו עבד נרצע עובד את הרצון העצמי שלו כל הזמן, וכל הזמן מרגיש חסר ללא סוף וללא תכלית. והדבר הזה יוצר כעס, שיוצר אלימות ויוצר מלחמות. והדרך של האדם להשתחרר מהעבדות המתמדת שבה הוא נמצא, היא על ידי זה שהאדם שואל את עצמו ואת סביבתו שאלות. מה התכלית שלשמה אנחנו עובדים ככ קשה? מה התכלית של המאמץ? הרי בסוף מתים, אז בשביל מה להתאמץ? ונניח שנשיג את מה שאנחנו רוצים, האם אז נהיה מאושרים? והאם אז באמת נרגיש שלא חסר לנו יותר שום דבר? ואם בכל מקרה גם בסוף לא נהיה מאושרים באמת, אז בשביל מה בכלל להתאמץ? והאם אנחנו בכלל יכולים לבחור להפסיק את הרצון העצמי של עצמנו? הרי אם היינו ... הם לא יהיה מאושרים. ולכן ממילא המרוץ מיותר וחסר תכלית. ושלום עולמי הוא תוצאה של השכל של החכם האמיתי שמתפשט בעולם. כי החכם האמיתי נותן לאדם שכל ומעודד את האדם לשאול שאלות, כמה שיותר שאלות, מכל הסוגים ומכל המינים, ... אותו לעצמו וגם לאחרים ולכמה שיותר אנשים בעולם. עד שבני האדם בעולם יקבלו שכל, וממילא יהיה בעולם שלום בכל הרמות השונות.

... הזה נובע בעיקר ממחשבות ודעות שיש לנו על המצב עצמו. התחושה של הפחד אינה נובעת בהכרח מכך שאדם הוא באמת לבד, אלא מעצם המחשבה שלו על כך שהוא לבד. כאשר אדם אומר שהוא מפחד להיות לבד, הוא למעשה מפחד מתחושת סבל או מכאב שהוא מדמיין שיחווה אם יהיה לבד. אליעד נותן דוגמה לכך שאפילו חיות לא זקוקות למשפחה, לילדים ... בני האדם חושבים שהם זקוקים לזוגיות או למשפחה, אך למעשה הם פשוט לא רוצים לסבול. האם הפחד מבדידות הוא באמת פחד מהסבל? אליעד מסביר שהפחד מבדידות הוא פחד מסבל ולא בהכרח להיות לבד פיזית. האדם מדמיין מצבים קיצוניים כמו ... לכן, לפי אליעד, הבעיה אינה עצם הבדידות, אלא המחשבה השלילית והחשש מן הסבל שיכול להתלוות לבדידות. מה קורה כשאנחנו מתנגדים לבדידות שהמציאות מציעה? אליעד מתאר את החיים כמו מסעדה של אלוהים. במטאפורה הזאת, אלוהים מגיש לנו מנות שונות, בהן בדידות וזוגיות. הוא אינו שואל אותנו איזו מנה נרצה מראש. כשאדם מתלונן על המנה שקיבל (למשל, על בדידות), הוא בעצם מתנגד למציאות. אליעד מסביר כי ההתנגדות למציאות גורמת לסבל כפול: מצד אחד האדם סובל מהבדידות עצמה, ומצד שני, הוא סובל מהתנגדות שלו למציאות, ובנוסף לכך גם מהלחץ של הנורמות החברתיות. הוא מסביר שהסבל גדל ככל שהאדם יותר מושפע מנורמות חברתיות. האדם לא רק סובל כי הוא לבד, אלא סובל גם כי הוא חושב שהחברה מצפה ממנו להיות בזוגיות, משפחה וכו. ככל שהאדם מתנגד יותר לבדידות שמוצעת לו על ידי המציאות, כך הסבל שלו יגבר. האם יש דרך להתמודד עם הפחד מבדידות? לפי ... להיות לבד כי זה נחשב לכישלון חברתי. אליעד מדגיש שהבנה עמוקה יותר יכולה לשחרר את האדם מהסבל הזה. האם באמת יש הבדל בין להיות לבד או בזוגיות? אליעד מסביר שאין באמת הבדל אובייקטיבי בין להיות לבד או בזוגיות, כי בכל מצב יש יתרונות וחסרונות. הוא משתמש בדימוי של בחירת חולצה ... אז עכשיו יש לי בעיה עם ההבדל עצמו שזה אותה בעיה עצמה בין היש לבין האין נכון? אליעד: אתה מתכוון להגיד שעצם זה שאתה מבדיל או לא מבדיל זה עצמו הבדל הבנו אתה בלופ אינסופי, אוקי הלאה מה את ... ולהיות בזוגיות מה זה אומר עבורך זוגיות ומה זה אומר עבורך לבד או בואי נקדם את הסיפור מה את באמת רוצה לדעת, מה את רוצה לדעת מה יותר טוב? ש: לא מה יותר טוב. אליעד: מה באמת את רוצה לדעת? ש: יש את הפחד מבדידות להישאר לבד להיות לבד זה פחד שמניע הרבה אנשים אז כשנכנסים ... לבד. ש: עד שמגיעים לנקודת הזאת. אליעד: את אומרת רגע שלפני ההלוויה בדרך להלוויה שלא יהיה לבד, רגע את מתכוונת לומר נגיד שלא תמותי ביער לבד שאם את כבר מתה לפחות שיהיו אנשים בהלוויה. ש: לא אני מדברת על החיים לבד ללא משפחה וללא ילדים וללא בעל. אליעד: אוקי ... עד שהוא לא הכיר אותך הוא היה אומלל, איך שהוא הכיר אותך אמר מצאתי משפחה ילדים ובעל וזהו, זאת האמת את אומרת לא ומה עכשיו את אומרת לא אבל הוא חתול אני לא חתול אז תסבלי זה מה יש. ... זה סוג של צורך. אליעד: נכון ואם לא יהיה לך אוכל מה קרה אז לא יהיה לך אוכל אז תמותי מהבדידות נו אז מה הבעיה? ש: שאני לא רוצה את זה. אליעד: למה לא מה הבעיה? ש: למה אני ... בקטלוג גם בדידות וגם ביחד, עכשיו את אומרת לאלוהים תקשיב אתה יודע ארוחת הצהריים המנה הזאת של הבדידות לא מתאימה לי מה הקטע ואת מתלוננת הוא שואל אותך מה הבעיה שלך שאת תהיי בודדה את אומרת לו לא רוצה, למה לא בואי ננסה להבין למה לא באמת מה הבעיה שלך, עכשיו אלוהים רוצה שתהיי בודדה מה הבעיה? ש: זה גם נורמות חברתיות. אליעד: אז נכון ולכן יהיה לך עוד יותר רע, נכון ולכן עכשיו תסבלי כפליים שגם תהיי בודדה וגם בנורמות החברתיות יצחקו עליך אבל מה הבעיה. ש: היא אוהבת את עצמה והיא רוצה שמישהו יאהב אותה. אליעד: חשבתי שאת ... עצמה מה אכפת לה שאוהבים אותה, אני כבר חשבתי שהיא אומרת משפט נכון פתאום היא אומרת את ההיפוך, את מתכוונת לומר שהיא רוצה לאהוב את עצמה ולכן היא רוצה שיאהבו אותה כי אם יאהבו אותה זה יגרום לה לאהוב ... נתקדם בסיפור אז נגיד שעכשיו את לבד חולה בודדה, ניתקו לך את הטלפון את מחייגת ונגמרה הסוללה והפסקת חשמל וקמת והחלקת על הרצפה זהו ולמזלך הגרוע גם נפלת על הכבל חשמל והוא הצית את הבית והבית במדבר ואין לך ... הגוק. עכשיו הגוק הזה איזה גוק גם טוב, למה הוא גוק גם טוב למה הוא גם טוב. ש: אני מקדמת. אליעד: כי בזכותו אנחנו מדברים, לא יודע אם מקדמת את בזכותו את גם מתדרדרת לא רק מתקדמת. ש: בזכותו אני עושה משהו. אליעד: כי בזכותו יש חיים על פני האדמה אם היית אומרת לא משנה לי ... אותי להיות לבד. אליעד: נכון זה לא מעניין אותך שאתה לבד, זה לא מעניין אותך אם אתה חי או מת. ש: אבל לפני שבוע הבאת את ליקוטי מוהרן ודיברת שם על השפה שהיא מובילה לגן עדן נדמה לי אמרת שאם אתה מתנהג בשפה אז אפשר להבין אז עכשיו הגעתי לגן עדן. אליעד: אבל אתה יודע איך תדע שהגעת לגן עדן כשתתחיל ...

איך אפשר לא לדעת כלום? חוסר ידיעה, תכלית הידיעה שלא נדע, לא להבדיל בין יש לאין, משמעות החיים, חיים ומוות, להשתחרר מהסבל, להפסיק לסבול איך אפשר לא לדעת כלום? ההסבר המרכזי בהרצאה הזו עוסק בשאלה הפילוסופית והקיומית איך אפשר ... שעלינו לשחרר את עצמנו ממטעני הידע שמלווים אותנו כל הזמן ולשאול את עצמנו אם כל מה שאנחנו יודעים הוא באמת נכון או אם מדובר בתפיסות שגויות שאנחנו לוקחים אותן כמובן מאליו. השאלות שעולות בהרצאה קשורות לעקרונות של חוסר ידיעה ... כשמשהו קורה לו כי הוא כבר יודע מה המשמעות של כל פעולה או אירוע. הידיעה של המשמעות של דברים גורמת לו לפתח רגשות של סבל או שמחה, תלוי במידה שבה הוא מקבל את המציאות. ההבדל בין ילד למבוגר בהבנת העולם ההבדל בין הילד למבוגר הוא בכך שלילד אין תפיסות לגבי טוב ורע. אם היו אומרים לילד שהוא אמור למות בגיל שמונה, הוא לא היה יודע איך להגיב. אם יגדלו אותו בתנאים שבהם כל הילדים מתים בגיל שמונה, הוא היה פשוט מקבל את זה כחלק מהמציאות. לעומת זאת, מבוגר שמודע לכך שהוא אמור למות בגיל 80, פתאום מצפה לעתיד שונה ומשתמש בידיעה זו כדי להתכונן ולהתנהל באופן שונה. זה מעורר אצלו סבל, כי הוא מודע לכל פרט בחיים - לדעת מתי למות, מתי להתחיל, מתי לסיים. מהו הידע שגורם לסבל? כשהאדם עובר מתוך ידיעה עמוקה על המציאות, זה גורם לו להיות טרוד יותר על כל דבר. כל החלטה וכל פעולה נתפסת כמשמעותית וגורמת לסבל אם היא לא מתבצעת באופן מושלם. אליעד מציין את הדילמה של החיים - האם הידיעה היא זו שגורמת לנו לסבול יותר. הוא טוען שלפעמים הידיעה לא בהכרח עוזרת לנו להתמודד עם מצבים, אלא יוצרת לנו מציאות שבה ... בצורה חופשית ורגועה. החיים כחוויה של סבל והקבלה של מה שיש ההבנה שמה שאנחנו יודעים לא בהכרח תואם את האמת יכולה לעזור לנו להשתחרר מהסבל. אליעד מדבר על הדרך בה צריך להפסיק להימנע מהידיעה המוגזמת ולפני כל פעולה או תגובה לשאול את עצמנו - האם באמת אנחנו יודעים את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים?. הרעיון הוא לשחרר את האחיזה שלנו בתפיסות העמוקות והקבועות על החיים ולחיות בצורה פתוחה ומקבלת יותר. האם אנחנו באמת יודעים משהו? לסיום, אליעד מבקש מהקהל להרהר בשאלה - האם כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על החיים, על טוב ורע, על עתידנו, הוא באמת נכון? הוא טוען שמה שאנחנו יודעים עשוי להיות רק מושג שנמצא בראשנו, מבלי שהוא באמת משקף את המציאות כפי שהיא. החיים והמוות מהות הידיעה חוויית הסבל הבדלים בין ילד למבוגר מהות קיומית האם צריך לדעת כל דבר? השלמות בחיים

... אצל אליעד כהן? העברת ביקורת על מורה רוחני, תלונות על מורה רוחני, רבי נחמן מברסלב, הסיפור של אליעד, לרעוב למוות, השתקפות עצמית, מנורת החסרונות, מסירות נפש, חלק 2 למה לא נכון לנסות לשנות את המציאות החיצונית? אליעד כהן מדגיש שהמפתח לשינוי והקלה על התחושות שלנו נמצא בפנים, ולא בשינוי המציאות החיצונית. כאשר אדם מרגיש רע בגלל מציאות מסוימת, הוא בדרך כלל מנסה לשנות אותה, בתקווה שזה יביא להקלה. לדוגמה, אם האדם מרגיש אי - נוחות בגלל חום, הוא מיד מדליק מזגן. אבל אליעד אומר שהבעיה אינה באמת בחום החיצוני אלא בתחושת החסר שהאדם חש בפנים, והפתרון האמיתי צריך להימצא בתוכו. הוא נותן דוגמה נוספת על אדם ... בו כבר קודם לכן. אם כך, למה בכלל לחפש בחוץ? לדעת אליעד, האדם צריך להתאמן ולפתח יכולת לקבל תשובות מתוכו ולא להיות תלוי בחיפוש חיצוני. האם חיפוש עזרה חיצונית הוא סוג של הסרת אחריות? אליעד מסביר שכל פעולה שבה ... על האדם להתמקד במהות ולא בצורה החיצונית של הדברים. מה המשמעות של לאכול או לא לאכול לפי אליעד? אליעד מתייחס לנושא של אכילה כמשל להתנהגות שלנו בכלל. הוא טוען שאדם יכול להפסיק לאכול כדי להוכיח לעצמו שהוא לא תלוי במציאות החיצונית, אבל למעשה גם הפעולה הזו מבוססת על רצון להרגיש טוב דרך אקט חיצוני. אם אדם באמת היה במצב של שלמות פנימית, הוא לא היה מרגיש צורך לעשות פעולה כזו. באותו אופן, גם כאשר האדם בוחר לאכול, עליו לשים לב מדוע הוא בוחר לאכול - האם זו בריחה מתחושת חוסר פנימי, או שהפעולה נעשית מתוך מודעות למניע הפנימי האמיתי. למה אי אפשר לשפוט אדם אחר לפי מעשיו החיצוניים בלבד? לפי אליעד, השיפוט של אנשים אחרים על פי מעשיהם החיצוניים אינו נכון ואינו אפשרי באמת. זאת מכיוון שכל פעולה של אדם מושפעת מגורמים פנימיים שהמתבונן החיצוני אינו יכול להבין לעומק. הוא מסביר שישנם תהליכים פנימיים ונסיבות מורכבות מאחורי כל פעולה, ולכן שיפוט חיצוני לא באמת מייצג את האמת. מדוע אדם לא יכול לדעת בוודאות שהוא מצא את האמת? אליעד מדגיש כי אדם שחושב שהוא מצא אמת לאחר שחי שנים רבות בשקר, לא יכול לדעת בוודאות שאכן מצא את האמת, כי ייתכן שהוא רק עבר לסוג חדש של שקר. למשל, אדם שחי 30 שנה באמונה מסוימת ולפתע גילה משהו חדש, עשוי להרגיש שמה שמצא עכשיו הוא האמת המוחלטת. אבל אליעד מזכיר שאם אותו אדם היה בטעות כל כך הרבה שנים, אין סיבה שפתאום יהיה בטוח לחלוטין שהגיע לאמת. עליו להישאר ספקן ולבדוק את עצמו שוב ושוב. מה המשמעות האמיתית של מסירות נפש לפי אליעד? אליעד משתמש במונח ... של הקרבה עצמית חיצונית כמו להפסיק לאכול או להפסיק לנשום, אלא פעולה פנימית עמוקה יותר. מדובר במצב שבו האדם מוותר באופן מוחלט על תלות חיצונית כלשהי ומבין שכל האחריות והיכולת לשינוי נמצאות בתוכו. גם אם האדם עדיין אוכל, שותה או מתקשר עם אנשים אחרים, המסירות האמיתית היא פנימית: ההחלטה לקחת אחריות מלאה על החוויה ועל התפיסה העצמית שלו מבלי לנסות להעביר את האחריות למציאות החיצונית. מהי הטעות במחשבה שהאדם נולד עם השקפה מסוימת? אליעד מסביר כי אדם לא נולד עם השקפה או אידיאולוגיה מובנית. הוא נולד נטול העדפות ונטול דעות. האדם לומד ... למידה מבחוץ. גם כשאדם מחליט לשנות את ההשקפה שאיתה הוא גדל, עדיין מדובר בלמידה חדשה ולא בהכרח בגילוי של האמת. לפי אליעד, ההבנה הזו אמורה לעודד את האדם להמשיך ללמוד ולהתפתח, בלי לחשוב שיש בידיו אמת מוחלטת. למה תפיסת עצמך כבן אדם היא הסרת אחריות לפי אליעד? אליעד מסביר שעצם המחשבה של האדם שהוא בן ... היא בעצמה סוג של הסרת אחריות. אם אדם חושב שמשהו קורה לו בעולם מבלי שהוא אחראי לכך, הוא בעצם מתכחש לכוח ולשליטה הפנימית שיש לו על החוויה שלו. התפיסה של האדם כאדם נפרד מהמציאות, שרק מגיב אליה ולא יוצר ... החיים? למה לחפש תשובות בפנים? מהי מסירות נפש אמיתית? איך לשפוט נכון אנשים אחרים? האם אפשר לדעת בוודאות שהגעתי לאמת? מהי השקפה מולדת? מדוע המציאות החיצונית לא פותרת בעיות?

סודות הרצון, רצון לפני המוות, הרצון הראשון, כוחו של הרגע הזה, כוחו של הרגע הבא, כוחו של הרגע הקודם, לחיות את הרגע הזה, לחיות את הרגע הבא, לחיות את הרגע הקודם, למה יש רצון? מהו רצון? איך ניתן לדעת מה אנחנו באמת רוצים? המרצה אליעד כהן פותח את הרצאתו בהתמקדות בשאלה איך אדם יכול לדעת מה הוא באמת רוצה. מדובר בשאלה שעוסקת בהחלטות היומיום - כיצד נוכל לדעת אם אנו רוצים משהו או לא? כדי להסביר את ... אם מדובר בהחלטה קטנה או גדולה, כמו האם כדאי לקחת עבודה חדשה או לא. איך נוכל להבין אם אנחנו באמת רוצים משהו? אליעד מציע דרך לחשוב על מה אנחנו באמת רוצים: לשאול את עצמנו מה היינו עושים אם היינו יודעים כי נמות מחר. השאלה הזו מאפשרת להבין את מהות הרצון שלנו, שכן אם אנחנו שואלים את עצמנו מה היינו עושים או ... התשובות עשויות לחשוף אם מדובר ברצון אמיתי או ברצון שקשור לתועלת עתידית. התובנה שנעולה בשאלה הזו היא שהתשובות שלפני המוות מתמקדות בהנאה ובחוויות מהירות, ולא בתכנונים לעתיד. האם אנחנו באמת רוצים את מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים? במהלך ההרצאה אליעד מבצע ניתוח של הרצון עצמו. לדוגמה, הוא מציין כי ... אך הם נגרמים לעיתים על ידי זיכרונות מהעבר. אם היינו שואלים את עצמנו מה היינו רוצים אם היינו עומדים למות מחר, הרבה רצונות נעלמים, שכן חלקם עוסקים בטווח זמן רחוק מאוד, שאותו אנו לא רואים כקרוב או חשוב. הוא גם מסביר שהרצונות שעשויים להתפוגג כשאנחנו חושבים על המוות הקרוב הם הרצונות שמעורבים בקיום של דברים שקשורים לתחום הזמן, כלומר, למי שאינו מתכנן או חושב מעבר לזמן הקצר. האם הרצון הוא תמיד חזק אם הוא קשור למשהו רחוק? כשאליעד מציין את הכיוונים ... כל רצון שאנחנו רוצים תלוי במקום ובזמן. ברגע בו אנו חושבים על הרצון, הוא שואף להשיג אותו מיד, ולא מתוך רצון של התפשטות עתידית רחוקה. מה קורה כשאנחנו מפסיקים לחשוב על העתיד והעבר? כאשר אנחנו מפסיקים לחשוב על העבר והעתיד, אליעד טוען כי הרצון מתחיל להיעלם. הוא מסביר שאם אנחנו מוחקים את תחושת העתיד והעבר, אנחנו לא רוצים כלום. כל רגע עובר כאילו הוא ריק מהרגש של רצון - אנחנו פועלים מתוך חיבור לרגע הנוכחי בלבד. אם המוח שלנו לא מתעסק בעבר או בעתיד, גם הרצון הופך להיות לא ממשי. ההשלכות של הימצאות ברגע הנוכחי באם אדם ימצא את עצמו שואל מה אני באמת רוצה עכשיו?, הוא יגלה כי פעמים רבות לא נמצא רצון פעיל ברגע הנוכחי. ברגע הזה, כל הרגשות או הרצונות מתפוגגים, ובמקום זה מתגלה תובנה חדשה על איך לא לשאוף למשהו מעבר לרגע הנוכחי. אליעד מציין שבעצם, ברגע שאנחנו חיים את הרגע הנוכחי, אנחנו מבינים שאין לנו צורך ברצון. מהו התהליך שהופך את הרצון ללא משמעותי? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את התהליך שבו אנחנו מתחילים להבין שאין משמעות לרצון, כשהוא לא נשען על חוויות הזמן או זיכרונות. חוויות העבר והעתיד יוצרות את הרצון, והבנתן מאפשרת לנו להתחיל להבין איך רצון מתפוגג מבלי ששום רצון גולמי ייוותר. סיכום אליעד כהן מציע דרך חשיבה שגורמת לנו להבין שאולי הרצון הוא לא מה שאנחנו חושבים, ואם נניח רגעים של זיכרון ועתיד, אנחנו עשויים להימצא ללא רצון כלל. הרצון, כפי שמתאר אליעד, הוא תוצאה של סדרי זמנים - מהעבר ומהעתיד - אך כאשר אנו חיים רק את הרגע הנוכחי, הרצון מתפוגג ונותר מהות פנויה ואמיתית, נטולת רצון. מהו רצון? איך להבין את הרצון האמיתי? כיצד העבר והעתיד משפיעים על הרצון? ...

פחד מהלא נודע, פחד מזיקנה, פחד מהמוות, פחד מהעולם הבא, פחד מאחרי המוות, פחד מגיהנום, טיפול בחרדה, פחד ממה שיהיה, פחד מהעתיד, פחד ממקום חדש, טיפול בחרדות, התמודדות עם חרדה מהם הפחדים העיקריים של בני אדם לגבי העתיד ומהו טיפול בחרדות? ההקשר לפחדים לגבי העתיד, המוות והלא נודע עולה בצורה משמעותית במהלך ההרצאה. אחד הפחדים המרכזיים שמוזכרים הוא פחד מהמוות ומה שלא ידוע שיקרה לאחריו. הדיון נפתח כאשר מישהו מביע את פחדו למות, ובמענה נשאלת השאלה למה אתה מפחד למות?. הפחד הזה טמון בעיקר בחוסר הידיעה לגבי מה שיקרה לאחר המוות. כיצד פחד מהמוות משפיע על תחושת הביטחון של האדם? הפחד מהלא נודע לאחר המוות יוצר תחושת פחד שמובילה לדאגות ולעיתים גם למחשבות חודרניות שמזינות את החרדות. לא מדובר על פחד מהמוות עצמו אלא מהחוויות או מהמצב שאחריו. במצב זה, לאדם יש תחושת חוסר שליטה על מה שיקרה, והוא נותר עם תחושות של חרדה ושאלות רבות שגורמות לו להימנע מלהתמודד עם פחדיו. מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם פחדים לא נודעים? הפחדים הללו מייצגים למעשה את ... אך הפתרון שמוצע הוא ללמוד כיצד להתמודד עם כל פחד באופן כללי. גישה זו ממליצה על קבלה של מה שמתרחש, ולא על שינוי של המציאות או התנגדות לה. הקשר בין פחדים ובחירה חופשית עוד נקודה שנדונה הייתה החשש מכך שהאדם ירגיש כאילו אין לו שליטה על חייו או על מה שיקרה לאחר מותו. השאלה המעסיקה את האדם היא מה יקרה אם הוא יישכח את הדברים שלמד על מנת להתמודד עם פחדיו. אליעד ... יקרה בעתיד. בסופו של דבר, המפתח הוא תרגול ומיומנות של קבלה ואימוץ גישה שמורידה את חרדת הבלתי נודע. פחד מהמוות פחד מהלא נודע טיפול בחרדות הכנה לפחדים עתידיים קבלה של המציאות פחדים ותחושת חוסר שליטה טיפול בחרדות עתידיות