הספר להיות אלוהים - המשוגע הרע, הוא האדם עצמו. וזה, גם אם נאמר שהמציאות היא משוגעת ורעה - למה... או המציאות? אליעד כהן מסביר כי האדם רגיל לראות את המציאות כמשוגעת ורעה, וטוען שהיא הגורם לסבל שלו. אך האמת היא, שהאדם עצמו הוא המשוגע והרשע, ולא המציאות. האדם מאשים את המציאות מתוך חוסר רצון לקחת אחריות על כל מה שקורה לו. אליעד מדגיש נקודה זו באמצעות דוגמה נפוצה: האדם תמיד מאשים ... שקורים לו. הוא אף פעם לא לוקח אחריות מלאה, אלא אם כן הוא מבין שהוא עצמו אלוהים - היחיד שבאמת יכול לקחת אחריות מלאה על הכל. למה האדם לא לוקח אחריות מלאה כמו אלוהים? האדם לא לוקח אחריות מלאה ... רעים שקורים, כמו רציחות או אסונות טבע, אז הוא ירגיש רע עם עצמו. אבל אליעד מסביר שאם האדם יבין באמת שהוא אלוהים והוא אחראי באופן מוחלט לכל דבר שקורה בעולם, הוא גם יבין שכל דבר שקורה הוא בדיוק מה ... כאשר האדם לא רוצה את מה שקורה. מה הכוונה באמירה שהמציאות היא חלום של האדם? אליעד משתמש בדוגמה של חלומות כדי להבהיר שהאדם והמציאות הם אחד. כאשר האדם ישן, התודעה שלו מתפצלת ויוצרת דמויות ואירועים שונים בתוך החלום. כאשר הוא מתעורר, כל הדמויות חוזרות להתאחד בתודעתו, והוא מבין שכולם היו בעצם הוא. כך בדיוק גם בחיים: המציאות היא מעין חלום ... האדם, וכאשר האדם מבין זאת, הוא יכול להתעורר ולהבין שהוא אלוהים שחולם את הכל. למה האדם משוגע אם הוא מתפלל או מבקש מהמציאות דברים? אליעד מסביר כי כאשר האדם מבקש מהמציאות או מתפלל לאלוהים, זהו בעצם שיגעון. הסיבה היא שהאדם הוא עצמו המציאות והוא עצמו אלוהים, ולכן בקשתו היא בעצם בקשה מעצמו. ... הוא מחשבה בלבד. לדוגמה, כאשר האדם חושב שהוא נוגע בשולחן, אם הוא אמיתי עם עצמו, הוא יבין שהוא לא באמת יודע שיש שולחן, אלא רק חושב שיש שולחן. ככל שהאדם יפסיק לשקר לעצמו, הוא יגיע להבנה מלאה של האחדות ... מבהיר שלמרות שיש נקודת מבט שבה האדם הוא אלוהים והכל בתוך מחשבתו, רוב האנשים לא נמצאים בנקודת המבט הזו באמת. מנקודת מבט של האדם הרגיל, העולם גדול מהמחשבה שלו. המחשבה מחברת את האדם למציאות, יוצרת העתק של המציאות בתוכו, ... האדם לא יכול לשלוט במציאות באופן מלא דרך המחשבה בלבד. לדבריו, רק מי שהגיע להבנה מלאה של האחדות יכול באמת לומר שהכל נמצא בתוך המחשבה שלו. מה הכוונה שהאדם עצמו אחראי לאסונות ולסבל בעולם? אליעד מסביר שאם האדם מבין ... או סבל של אחרים, הוא באחריותו המלאה. האדם שואל את עצמו: למה קרה לי דבר רע? אבל אם הוא באמת מבין שהוא המציאות עצמה, אז הוא גם זה שגרם לכל הדברים האלה לקרות. האדם משקר לעצמו כאשר הוא טוען שאירועים חיצוניים אשמים בסבלו, במקום להבין שהוא עצמו בוחר בכל מה שמתרחש. איך האדם יכול לגרום למציאות להשתנות כרצונו? אליעד אומר שהסיבה שהמציאות לא משתנה לפי רצונו של האדם היא שהאדם לא באמת רוצה את השינוי באופן מוחלט. אם האדם היה רוצה באמת שהמציאות תשתנה, ללא כל ספקות או רצונות סותרים אחרים, היא הייתה משתנה מיד. למשל, אם מישהו רוצה באמת להפסיק את הסבל שנגרם מאסון טבע ביפן, אך לא מוכן לשלם מחיר אישי (כגון למות בעצמו), הוא לא באמת רוצה שהסבל ייפסק, אלא הוא רוצה להרגיש טוב עם עצמו, ולכן הוא לא מצליח לשנות את המציאות. מה האדם ... עושה את הכל. הוא חייב להפסיק להאשים אחרים או את המציאות בסבלו. כאשר הוא לוקח אחריות מלאה ומבין שהכל מתרחש בתודעה שלו, אין לו שום בעיה. האדם חייב להבין ששום כוח חיצוני לא יכול לעזור לו - לא אנשים ... אלוהים, האדם צריך לקחת את כל האחריות על עצמו. לכאורה זה נשמע רע, אבל אם היית מבין שאתה אלוהים, ובאמת מבין שאתה עושה הכל, אז איך יכול להיות רע? שאלה: אבל אתה עושה רע לעצמך. אליעד: רע, זה רק ... אני מבקשת מהמציאות משהו. אליעד: זה אומר שאת משוגעת. את המציאות, ואת מבקשת מעצמך. אם הייתי אומר לך שאלוהים מתפלל, זה נראה שיגעון. את אלוהים ושכחת שאת אלוהים. זה כמו שעבד רוצה לקבל טובה, אבל העבד שכח שהוא אלוהים. ... מבקש טובה? הכל מושלם. אם האדם חווה שחסר לו משהו, אז הוא משוגע, והוא שכח שהוא אלוהים. למשל את חולמת חלום, ומתעוררת, איפה האנשים שהיו בתוך החלום? הם נעלמו, הם נכנסו לתוכך. האנשים שהיו בתוך החלום היו פיצול שלך, וברגע שהתעוררת, ... להיות מה שהיית קודם. בחלום את יוצרת אנשים ועצמים חדשים, שאולי דומים לחיי היום יום, אבל הם אחרים. וכשאת מתעוררת כולם חוזרים לתודעה שלך. זה מה שאומר לחזור להיות אלוהים. לחזור להיות מי שהיית לפני שבאת לעולם. כשאני אומר להיות אלוהים, הכוונה שאת מתעוררת מהחלום ואת חוזרת להיות מה שהיית לפני כן, לפני ההפרדה בין אני ללא אני. שאלה: זה אומר שאני אתעורר, רק מתי שזה שחולם אותי יתעורר. אליעד: נכון, אבל את יכולה לגרום לו להתעורר. כמו בעליסה בארץ הפלאות, היא קראה לעצמה, ... זה אני, למה אני מאשימה אותו? בסוף תחווי שאת אלוהים. למשל הלכת ברחוב וגנבו ממך כסף, תגידי לעצמך שאת גרמת לו שהוא יגנוב לך כסף. את תגידי את זה לעצמך, אבל לא תרגישי את זה, תחשבי למה זה אני? ... לכך שבסוף תיעלמי. מה כל כך קשה להבין, זה כמו אצבע בתוך גוף, את חלק מהמציאות, את לא רק קיימת וזהו, את חלק ממשהו, זה גוף אחד גדול. שאלה: למה אני רק חלק ולא הכול אליעד: עכשיו את תופסת ... שמשהו מפעיל אותך, אחר כך תעברי להיות הוא, ובסוף תביני שזה אחד. יש אנשים שאומרים שהם רק הצופה, רק המתבונן, זה אומר שהם חושבים שהעולם הוא רק חלום, אבל הם לא באמת חווים עכשיו שהם ישנים. הם רק מרגישים שזה לא הם, אבל האם הם בתודעה של זה שחולם אותם? מה ... שום דבר, זה יביא אותך לחוויה, שכאשר תיגעי בשולחן, את לא תשקרי ותגידי שיש פה שולחן, את תחווי את האמת, שאת רק חושבת שיש פה שולחן. האדם חושב שאם הוא רואה שולחן, אז בטוח שיש פה שולחן, אבל אם אתה אמיתי עם עצמך, אתה תגיע לפרספקטיבה שתבין, מה זה באמת ככה, מה אתה חושב שככה, מה החושים אומרים לך שזה ככה, יש דרגות, יש דרגה של החושים, דרגה של ... המחשבה שלי. ומעליה יש פרספקטיבה שהכל אחד, שם אין בכלל הבדל ביני לבין מה שאני חושב עליו. אבל יש מתחתיו, אנחנו אומרים, יש אותי, יש מה שאני חושב עליו, ויש את המחשבה שמחברת ביניהם, אבל אל תגדיר שזה שחושבים ... בתוכך? אבל המציאות היא גם את. השלם שמכיל את הכל, הוא האני האמיתי של האדם. ובתוך האני האמיתי שלך מתרחש כל החלום של המציאות. ובסוף לא יהיה הבדל אצלך בין האני המצומצם לאני השלם. כאשר האדם מאשים את המציאות, ... למעשה האדם עצמו אחראי לצונאמי. כי האדם כאלוהים עושה הכל. וכאשר האדם מבין שכאשר הוא מאשים מישהו אחר, הוא מתכוון שהאני שלו אשם, אז הוא מבין שהוא צריך לקחת אחריות, אף אחד אחר לא אשם, או שאתה המצומצם אשם ... לא. אז את לא כל כולך רוצה. שאלה: בא נגיד שאני מוכנה למות בעד זה. אליעד: כל מה שתרצי באמת יתקיים, עכשיו צריך לבדוק אם את רוצה את זה באמת או לא. את רוצה שהבעיות ביפן יפסקו? כן. למה? שאלה: כי אני מרחמת עליהם. אליעד: הבנתם? את לא רוצה שיפסקו הבעיות, כואב לך על עצמך שאת רואה אותם סובלים. למעשה את לא ... יש אנשים שמבקשים מאלוהים, ומקבלים? אליעד: נכון, הם מקבלים את מה שהם רוצים, כדי לסבול עוד יותר. ואז האדם מתבונן אל תוכו, מגלה את האלוהים שהוא, והאדם הופך לחכם אמיתי ורואה שהכל אחד. כשהאדם מתחיל לקחת אחריות, הוא מתחיל להבין שהוא עושה הכל, ואז האדם נכנס להבנה ולחוויה הזאת, ואז אין שום בעיה.