... שהגישה לטקסט חייבת להיות נקייה מגאווה או מניסיון להוכיח מראש שהטקסט טועה. הוא מדגיש שאם אתה ניגש לקרוא משהו מתוך עמדה של אני אוכיח שהטקסט הזה לא נכון, אתה כבר סוגר את עצמך בפני האמת שיכולה להיות בטקסט. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שברגע שאדם מחליט מראש להוכיח שטקסט הוא שגוי, הוא נאחז בעמדה מוגדרת ומצומצמת, דבר המונע ממנו לחקור ולהגיע להבנה אמיתית. אליעד משתמש בציטוט של רבי נחמן מברסלב שמסביר כי הנצחנות אינה סובלת את האמת, כלומר, מי שמטרתו לנצח בוויכוח ולהוכיח את הצד השני כטועה, לעולם לא יגיע לאמת. כי כאשר אדם נאחז בעמדה של נצחנות, הוא לא באמת מוכן לבדוק לעומק אם הוא צודק או טועה. למה צריך לתת מקום גם לצד הטיפש שבנו? אליעד מסביר רעיון חשוב נוסף: כדי להיות בטוח באמת של דבר מה, עליך לתת מקום לספק, או במילים אחרות, להיות מוכן לחשוב כמו טיפש. הוא נותן דוגמה של ... הזה בטענה שהוא טיפשי. אך אליעד מסביר שדווקא אם אדם ירשה לעצמו לחשוב כמו טיפש, ולהעמיק בספק של אולי באמת אין שולחן, הוא יוכל להיות בטוח יותר בכך שיש שולחן. זאת משום שאם אינך בודק ברצינות את הצד השני של הדברים (אפילו אם הם נראים טיפשיים), תמיד יהיה ספק קטן שיישאר בך. מה הקשר בין שקרים לחיפוש האמת? אליעד מתייחס לנושא להיות שקרן כדי להגיע לאמת. הוא מסביר שדווקא אם אתה רוצה לדעת האם משהו נכון באופן מוחלט, עליך לנסות במודע לשקר ולהגיד שהוא לא ... זה אומר שיש בתוכך ספק לגבי אמיתותו. אם לא תוכל לשקר אפילו במודע, זה יהיה סימן חזק לכך שאתה באמת בטוח באמיתות הדבר. הרעיון הזה מדגיש את החשיבות של היכולת לבדוק את ההפך המוחלט ממה שאתה מאמין בו, כי רק כך ניתן להגיע לבהירות ואמת מוחלטת. מדוע חשוב לא להאמין לאף אחד מראש? אליעד כהן מציג דוגמה מתלמידים שלומדים טקסטים מסוימים בצורה עיוורת, מתוך הנחה שהכותב הוא קדוש או חכם באופן מוחלט. הוא מסביר שכאשר אדם לומד טקסט מתוך הנחה כזו, הוא מונע מעצמו את היכולת לביקורת אמיתית ולבירור אמיתי של התוכן. אליעד מדגיש שאין להניח מראש שהכותב צודק, אך גם לא צריך להניח מראש שהכותב טועה. צריך פשוט לבדוק בצורה כנה ונייטרלית מה האמת. כאשר האדם מאמין אוטומטית לטקסט שהוא קורא, הוא מפספס את ההזדמנות להגיע להבנה מעמיקה באמת. מה הסכנה בגישה דמגוגית להבנת המציאות? אליעד מזהיר מפני הגישה הדמגוגית, בה אדם משתמש בכוח שכנוע כדי להוכיח שהוא צודק, ולא בכדי להגיע לאמת. הוא מציין שישנם מורים או רבנים שמשתמשים בדמגוגיה כדי ליצור אשליה של אמינות. למשל, הם אומרים אל תאמין לי, ... אומר מראש שכל דבר שהוא אומר, ההפך שלו גם נכון, וכך הוא מעודד בדיקה ביקורתית אמיתית. מה קורה כשאנו מתעלמים מהסתירות שבדברים? אליעד מדבר על החשיבות של לראות את הסתירות בטקסטים. הוא טוען שדווקא כאשר אדם מתחיל לראות סתירות רבות בדברים שהוא לומד, הוא מתחיל באמת להבין. מי שמרגיש שהוא מבין הכל באופן ברור ומוחלט הוא אדם שלא באמת הבין. ההבנה האמיתית היא לראות את הסתירות והפרדוקסים, ואז לגלות כיצד הסתירות האלה מתקיימות יחד באחדות. לכן, הסתירות אינן בעיה אלא דווקא סימן להבנה עמוקה. מה משמעות הרעיון סם חיים וסם מוות בהקשר של לימוד רוחני? אליעד משתמש בביטוי סם חיים וסם מוות כדי לתאר את ההוראה הרוחנית שלו. אם התלמיד מתייחס אל דבריו כאל אמת מוחלטת, הם הופכים לסם מוות, כי התלמיד לא בודק לעומק את ההפך, ונשאר מצומצם. אך אם התלמיד מבין שדבריו של אליעד הם רק כלי ... כלפי כל מידע, ועל הצורך לתת מקום אמיתי לספק, לחשיבה טיפשית לכאורה, ולסתירות. רק דרך גישה כזו ניתן להגיע לאמת מוחלטת. איך לדעת אם אני צודק? למה לא להאמין לאף אחד? איך למצוא את האמת? מה זה נצחנות? איך להתייחס לסתירות בטקסטים? האם טיפשות עוזרת להבין אמת? מה זו דמגוגיה?

... ורע, הכל אחד מה משמעות לבחור בטוב לפי אליעד? אליעד מסביר את המושג לבחור בטוב בצורה עמוקה ופילוסופית, כשהוא מתייחס לפסוק המוכר ובחרת בחיים וביערת הרע מקרבך. לפי הסברו, המושג של טוב ורע הוא יחסי ואינו מוחלט. כאשר נאמר ... הקיימים, בלי להעדיף מצב אחד על פני מצב אחר. מה המשמעות של ביערת הרע מקרבך לפי אליעד? כאשר אליעד מתייחס למושג ביערת הרע מקרבך, הוא לא מתכוון לכך שאדם צריך ממש להסיר או לחסל את הרע באופן פיזי. המשמעות היא פנימית יותר - מדובר על תהליך שבו האדם צריך להוציא מתודעתו את התפיסה של ההפרדה בין טוב ורע. במילים אחרות, אליעד מבהיר שהמטרה אינה להיפטר מהרע כמשהו ממשי שקיים במציאות, אלא להבין ברמה עמוקה יותר שהרע לא קיים כמציאות מוחלטת. ברגע שהאדם מזהה שכל קונפליקט פנימי שהוא חווה נובע מתפיסה מוטעית שלו לגבי טוב ורע, הוא יכול להיפטר מהקונפליקט ולהגיע למצב תודעתי של אחדות ושלמות. איך להבין את המושג שאין טוב ואין רע לפי אליעד? אליעד מציג גישה שמטרתה להביא את האדם להבנה שאין באמת מושגים מוחלטים של טוב ורע. לפי אליעד, כל דבר יכול להיראות טוב או רע בהתאם לפרספקטיבה של המתבונן. כאשר אדם מתעקש לראות קונפליקט או להתמקד בהבדלים בין טוב לרע, הוא לא יוכל להשתחרר מהסבל. לעומת זאת, ברגע שהאדם מבין שכל דבר שמוגדר כרע הוא למעשה רק תפיסה, ושבמציאות עצמה אין הבדל מוחלט בין טוב ... ורק להוביל את האדם להבנת האחדות, להכרה בכך שהכל אחד. במילים אחרות, אליעד מסביר שהפסוקים וההוראות שניתנות לאדם אינן באמת מכוונות ליצירת הפרדה בין דברים (כגון טוב ורע, חיים ומוות), אלא הן מיועדות לגרום לאדם להכיר שאין הפרדה אמיתית ושהאמת היא תמיד אחדות מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהכל אחד לפי אליעד? אליעד טוען שאין דרך אובייקטיבית ומוחלטת להוכיח באופן חיצוני שהכל אחד, כי כל ניסיון להוכיח מתבסס על הנחות מוקדמות. הוא מדגיש שכל טיעון או הוכחה לאחדות, כולל הטענה שהכל אחד, תמיד יתבסס על נקודת מוצא של הנחה מסוימת. אדם יכול להניח שהכל אחד, ואז כמובן שכל דבר שיאמר יאושש את הנחתו זו. אך גם אם אדם ינסה ... יהיה מחויב להנחות בסיס אחרות. אליעד מבהיר שהניסיון להוכיח שהכל אחד הוא למעשה ניסיון לשכנע את עצמך בהנחה שכבר קיימת אצלך. לפי אליעד, האדם חייב להכיר בכך שהנחותיו הבסיסיות הן אלה שמעצבות את הדרך שבה הוא תופס את המציאות. כיצד האדם משתחרר מהקונפליקט בין טוב ורע? לפי אליעד, השחרור מהקונפליקט בין טוב ורע מתאפשר רק כאשר האדם מוכן להכיר בכך שכל הרע שהוא רואה בעולם הוא השתקפות של התפיסה שלו בלבד. במילים אחרות, כאשר האדם מבין שכל מצב שמוגדר על ידו כטוב או כרע הוא מצב שנובע מתפיסה יחסית, הוא יכול להתעלות מעל ההבחנה הזאת. אליעד מציין שהדרך המעשית להשתחרר מהקונפליקט היא לבחור בנקודת המבט של הודיה ... כבר קונפליקטים פנימיים והוא יכול לחיות בשלום עם המציאות כפי שהיא. איך להשתחרר מהקונפליקט הפנימי? האם טוב ורע קיימים באמת? מהי משמעות הפסוק ובחרת בחיים? כיצד להפסיק להיאבק בטוב וברע? מה הכוונה הכל אחד? איך להגיע לאחדות עם המציאות? ...

הנצחת נפטרים, אסון הכרמל, כבוד המת, למות למען מטרה, התמודדות עם אובדן, משמעות הסבל, משמעות החיים מדוע חשוב למשפחות הנפטרים שהשם יופיע ביד לבנים? אחת השאלות העיקריות שאליעד מעלה בשיחה היא מדוע משפחות הנפטרים מתעקשות כל כך ששמות יקיריהן יופיעו ביד לבנים או במקומות הנצחה שונים. הנחת היסוד שעומדת מאחורי השאלה היא, שהאדם כבר מת ואינו יכול להפיק תועלת מכך. אולם, אליעד מסביר בפירוט כי עבור המשפחות עצמן ההנצחה משמשת כמנגנון התמודדות משמעותי עם ... תחושה של משמעות, של כבוד ושל סטטוס חברתי גבוה יותר. המשפחה יכולה לומר לעצמה ולאחרים שהאדם הקרוב אליהם לא מת סתם, אלא הקריב את חייו למען מטרה גדולה יותר - למען המדינה או למען הקהילה. לכן, עבורם, יש משמעות ... שיש כאן מנגנון פסיכולוגי עמוק. המשפחה משקיעה עשרות שנים של משאבים רגשיים, כלכליים ואנושיים בגידולו של אדם, וכאשר הוא מת, במיוחד בנסיבות טראגיות כמו אסון הכרמל או במקרים של נפילה בשירות המדינה, המשפחה חווה את המוות כאובדן כפול - הן של האדם עצמו והן של כל ההשקעה שהשקיעו בו במשך שנים רבות. זו תחושה של אובדן ושל פשיעה מצד המציאות כלפיהם. ההנצחה נועדה לתת משמעות לאובדן ולסבל הזה, ולהפוך את המוות ממקריות חסרת משמעות למשהו בעל ערך גדול יותר. לדוגמה, אם אדם נפטר בשריפה כמו באסון הכרמל, והמשפחה חווה תחושת כאב גדולה, עצם הידיעה שהוא מת למען הצלת חיים או למען המדינה מאפשרת להם להרגיש שהמוות שלו היה למען מטרה חשובה, ושיש משמעות לסבל שלהם. האם לנפטר עצמו יש ערך בכך שמנציחים אותו? אליעד מרחיב ... גופו ועם הזיכרון של האדם שנפטר. המשפחה חושבת שהאדם שנפטר היה רוצה להיות מונצח משום שהם עצמם עדיין חושבים מתוך הזדהות עם הגוף. כיצד ההנצחה משפיעה על תפיסת החיים והמוות של אנשים אחרים? בנוסף, אליעד מסביר שלעצם ההנצחה יש השפעה גם על אנשים חיים אחרים. אם אנשים מתים סתם, כלומר, ללא מטרה מיוחדת, זה עשוי לעורר תחושת חוסר משמעות גם בחייהם של האנשים החיים. מנגד, אם לאנשים יש תחושה שהמוות של מישהו היה למען מטרה נעלה, זה נותן להם תחושת משמעות חזקה יותר בחיים עצמם. ההנצחה יוצרת בעצם נפרדות ומשמעות נוספת למשחק החיים. ככל שיש יותר משמעות למוות, כך גם החיים עצמם נתפסים כבעלי משמעות גדולה יותר. לדוגמה, אדם שרואה כי מישהו הונצח ביד לבנים על הקרבתו, יכול לחשוב לעצמו שיש משמעות לחיים ולמוות, ולהרגיש כי הוא עצמו חי בתוך עולם של משמעויות מוגדרות. לעומת זאת, אם הוא יחשוב שאין שום משמעות למוות, הוא עלול להרגיש שגם החיים שלו חסרי משמעות. כיצד הנצחת הנפטר עוזרת להתמודד עם הסבל והכאב של האובדן? אליעד ... כאשר אנשים חווים סבל רב בעקבות אובדן של אדם אהוב, ההנצחה מסייעת להם להפחית את תחושת חוסר הצדק של המוות. אנשים אומרים לעצמם שהמוות לא היה חסר תכלית לחלוטין אלא שירת מטרה חשובה כלשהי, ובכך הם מקלים על עצמם להתמודד עם הכאב. המשמעות ... יחסי עם האובדן אלא גם להתמודד עם השאלות הקיומיות הגדולות שעולות בעקבותיו, כמו למה בכלל אנו חיים אם בסוף מתים? ומה משמעות החיים?. מה הקשר בין ההנצחה לבין הצורך האנושי במשמעות החיים? אליעד מתאר את ההנצחה כדרך לחיפוש משמעות עמוקה לחיים עצמם. אם המוות נתפס כדבר חסר טעם וחסר תכלית, הדבר משפיע על התחושה הכללית של משמעות החיים. לעומת זאת, ההנצחה מייצרת תחושה שיש מטרה גדולה יותר לחיים ולמוות. כך, אנשים מסוגלים לקבל את הקושי שבחיים ביתר קלות, משום שהם רואים בו חלק ממסלול שיש לו משמעות גדולה ... ואת הכאב למשהו שניתן להכיל ולתת לו משמעות. מה המשמעות של הנצחת נפטרים? למה אנשים צריכים משמעות לחיים? כיצד מתמודדים עם אובדן של אדם קרוב? מה הקשר בין הנצחה למשמעות הסבל? למה חשוב לאנשים להנציח את יקיריהם? האם יש משמעות למוות? איך אסון הכרמל משפיע על תפיסת החיים?

... הוא מדגים זאת דרך הרעיון שככל שאדם מפתח את החשיבה שלו, כך הוא רואה יותר אפשרויות בעבודה ובחיים. הוא מתחיל לראות אופציות נוספות שלא היו קיימות מבחינתו קודם לכן, ולכן הבחירות שהוא עושה ביום - יום משתנות. כיצד הבנה פנימית משנה את החוויה הממשית? אליעד ... החשיבה ולגרום לאדם לראות את המציאות מזוויות שונות. זה מאפשר לאדם לקבל החלטות טובות יותר, או לפחות לקבל החלטות מתוך הבנה עמוקה יותר של האפשרויות השונות. החשיבה מופשטת אינה מנותקת מהמציאות המעשית, אלא להפך - היא משפרת ומחדדת אותה. כשאדם מבין שישנם תמיד צדדים נוספים לסיפור, הוא פחות נאחז בעמדה מסוימת ופחות מפחד מהתוצאות של הבחירות שלו. מה הקשר בין פחדים להחלטות שאנחנו עושים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מפחד להיות רעב, למשל, כי הוא מפחד למות. אבל אם הוא מרחיב את החשיבה ומבין שגם למות יכול להיות דבר חיובי, הוא כבר לא פוחד מהמוות באותו אופן. לכן, החשיבה המופשטת מאפשרת לאדם להיפתח לאפשרויות חדשות ולשחרר פחדים וחרדות שהגבילו אותו קודם לכן. האם לא ... להרגיש טוב באותה מידה גם אם יעשה פעולה וגם אם לא יעשה אותה. אדם צריך להגיע להבנה שלהיות רעב ולמות מרעב זו חוויה שיכולה להיות טובה באותה מידה כמו לאכול ולהרגיש שובע. איך אפשר להגיע לחוויה של בחירה חופשית אמיתית? אליעד אומר שהמטרה שלו היא להביא את האדם לחוויה אמיתית של בחירה חופשית. כדי להרגיש שבאמת בחרת, אתה חייב להבין שגם אם לא תבחר או תבחר אחרת, עדיין תרגיש טוב באותה מידה. כל עוד אתה ... אלא אילוץ. אליעד רוצה להביא את האדם למצב שבו הוא בוחר לאכול לא כי רע לו להיות רעב, אלא מתוך הבנה שגם רעב הוא טוב באותה המידה. מה המשמעות של טוב ורע בחיים? לפי אליעד, טוב ורע אינם דברים ... מצב? כיצד להשתחרר מפחדים וחרדות? האם לא לעשות כלום זו החלטה אקטיבית? מהו אושר בלתי תלוי? איך להפסיק לפחד מהמוות? האם טוב ורע הם סובייקטיביים? שאלה: האם הבנתי נכון? אליעד: כל מה שהבנת נכון, אבל מהיבט מסוים, למה? כי ... של האחד, כך פחות תאחז במציאות, ולמשל פחות תפחד. למשל למה האדם מפחד להיות רעב? כי הוא אולי מפחד למות. אבל אם הוא מבין שגם ההפך נכון, אז הוא יכול לחשוב, אולי למות זה טוב? כך שזה משחרר אותך מהפחד למות. זה מכניס עוד פרספקטיבות על החוויה המוחשית שלך. שאלה: אני רוצה להיות יותר אקטיבי. אליעד: למה אתה רוצה להיות ... אם תצליח וגם אם לא תצליח. אני רוצה לשחרר אותך ממה שאתה תלוי בו. אני רוצה להביא אותך לאחד. ומתוך ההבנה הזאת תעשה מה שאתה רוצה. אני רוצה להביא אותך למצב שבו אפילו אם תאכל, אתה מבין שגם רעב טוב לך באותה מידה כמו שאתה אוכל. שאתה עושה את הפעולות שלך מתוך בחירה ולא מתוך מצב שבו אתה פועל בגלל שלא טוב לך. כי אם אין לך את החוויה האמיתית שאומרת לך, שלהיות רעב ולמות ברעב זה טוב, אז אתה אף פעם לא חי מתוך בחירה. טוב ורע זוהי חוויה, זה לא פרקטי. האם טוב לו או לא טוב לו? איך אתה יכול לדעת? ...

... - חלק 1 מהי אחדות המציאות וסוד הצמצום יש מאין? במילים פשוטות, אליעד מציין שבכל דבר יש מהות פנימית שמתאחדת עם כל שאר הדברים במציאות. את המהות הפנימית הזו הוא מכנה כסוד הצמצום, כלומר, כל הדברים בעולם נראים לנו ... במקומם או בזמן. לדוגמה, אם יש לנו שני ספרים, הם שונים לא בגלל הצורה שלהם, אלא בגלל שהם נמצאים במקומות או בזמנים שונים. כל דבר בעולם שלנו משתנה ומסתגל למקום ולזמן בו הוא נמצא, ולכן מה שאנחנו רואים כנפרדות ... תפיסה גבוהה יותר שבה שני דברים שונים יכולים להיות אחד באותו זמן ובאותו מקום. מהו צמצום שכלי? צמצום שכלי מתייחס לאותה תפיסה שמגבילה את השכל האנושי להאמין שיש נפרדות מוחלטת בין כל הדברים, בגלל חוויית הזמן והמקום. בעצם, השכל ... חלק ממכלול מהותי אחד, זה אומר שכל הדברים בעולם הם כמו קבוצה אחת רחבה של ישויות שכל אחת מהן מתקיימת מתוך אותו מקיף / מהות. אחדות המציאות סוד הצמצום יש מאין מהות המציאות הפכים ומהותם צמצום שכלי הספר להיות אלוהים, ... לו סוד הצמצום, שמי שיסתכל לתוך הפנימיות של המציאות, ויחפש את המהות הפנימית של כל דבר, יגלה שכול הדברים מתאחדים. בעולם שלנו כל דבר שונה משאר הדברים, ואין שתי ישויות שזהות אחת לשנייה, כי אם הן זהות, אז הן ... ההפכים שנפרדים, הם נפרדים רק בצורה החיצונית. בין כל שתי ישויות שיש בעולם אפשר למצוא מכנה משותף וגם הפרדה מסוימת. ומה מהות ההפרדה בין כל הדברים שבעולם? שלאחד יש צורה מסוימת, ולשני אין את הצורה הזאת. למשל לאחד יש צורה של יד ולשני אין צורה של יד. ההבדל הוא בין ... הספר הזה. אבל תדע לך, שגם שני דברים שהפוכים אחד מהשני, כמו זה קר וזה חם, זה חי וזה מת, הם הפוכים רק בצורה החיצונית שלהם. אבל לכל הדברים בעולם יש מכנה משותף רחב מהם, שמקיף אותם. למשל שחור ... ששניהם צבעים, את שניהם אפשר לראות בעין, שניהם קיימים, שניהם ישנם. ולכן אם יש משהו שמקיף אותם, אז מפרספקטיבה מסוימת אין ביניהם הבדל. למשל שחור ולבן הם צבעים שונים, אבל מבחינת זה שהם צבעים, אז אין ביניהם הבדל. תלוי ... צבעים, לא היה קיום לצבע, כך שאם לא הייתה נפרדות לא היה קיום לאחדות. כך שאפשר להגיד שאלוהים לא באמת קיים, והוא סך כל הדברים. ואם לא היו הדברים לא היה אלוהים. ומצד שני אפשר להגיד הפוך, שאם לא ...

... באלוהים, ערבים ויהודים, יחסי ערבים יהודים, התבוללות, להיגעל, האמונה הראשונה למה אנשים מחפשים אחיזה ואמונה במשהו? השאלה המרכזית שאליעד מתמודד איתה היא למה האדם מחפש אחיזה, כלומר, למה יש לו צורך להיאחז במשהו. אליעד מסביר שכאשר אדם שואל למה ... כאשר האדם מרגיש שיש הבדל בינו לבין העולם, נוצר אצלו הצורך באמונה. תחושת הנפרדות הזאת, היא תחילת הסיפור, והיא שגורמת לאדם להרגיש בודד ולא מחובר. האדם רוצה להרגיש מחובר, ולכן הוא ממציא לעצמו עוד אמונות שיחברו אותו לעולם, לאנשים, ולאלוהים. למה האדם צריך להאמין באלוהים? ההסבר של אליעד על הצורך להאמין באלוהים נובע מתחושת הבדידות והנפרדות. כאשר אדם חושב שיש רק את עצמו ועוד את העולם בנפרד, הוא מרגיש לבד. לכן הוא יוצר ... שנראים רעים או לא הוגנים. אליעד נותן דוגמה נוספת מהאמונה בגן עדן וגיהינום. אנשים מאמינים שיש צדק אלוהי לאחר המוות, כי קשה להם לקבל את המצב שהרשע מצליח והצדיק סובל. לכן, הם צריכים אמונה בגן עדן ובגיהינום כדי להעניק ... מגוקים אינו רציונלי, מפני שהאדם מפחד מדברים לא מציאותיים. למשל, אדם מפחד מגוק אף על פי שגוק איננו מזיק באמת כמו נחש או עכבר, שהם מסוכנים יותר. הסיבה לפחד מהגוק היא בעיקר תחושת גועל ודחייה, אבל גם זו תחושה ... תחושת החסר הזאת. אבל אם האדם מבין שהאמונה הראשונית הזאת - האמונה שיש נפרדות - איננה הכרחית אלא סתם קיימת בלי שום סיבה, הוא יכול להשתחרר מכל שאר האמונות והבעיות. אליעד מדגיש שכל החיים של האדם מבוססים על אמונות ... מיחסי ערבים ויהודים, ומסביר שהאדם לא נולד עם הפרדה טבעית בין יהודים לערבים, אלא הוא מאמץ אותה במהלך חייו מתוך הרגל. הוא מסביר שהערבים לא באמת רוצים להשמיד את היהודים כאנשים, אלא את הרעיון של שליטה של היהודים בהם. הוא מסביר שהפחד מהתבוללות הוא פחד ... מאמינים באלוהים? מה המקור לתחושת הגועל? איך להתמודד עם פוביות? מה הסיבה לפחד מהתבוללות? מהי האמונה הראשונה? איך להשתחרר מתחושת נפרדות?

חיבור הרגש והשכל, חוויית האני כצורה של מקום וזמן, להרגיש את מה שאתה מבין, הבנה רגשית, בירור האמת מה המשמעות של חוויית האני כצורה של מקום וזמן? אליעד כהן מסביר כי תפיסת האני היא למעשה תפיסה של ... וזמן אינסופיים. הבנה עמוקה של הרעיון הזה אמורה לשנות מהיסוד את חוויית המציאות של האדם, ואת האופן שבו הוא מתייחס לעצמו ולסביבתו. לפי אליעד, רוב האנשים לא מרגישים ביום - יום שהם רק צורה בתוך המקום והזמן, אלא חווים את עצמם כישות נפרדת, בעלת רצונות וחוויות ייחודיות. לכן, לדבריו, אדם שיבין באמת את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן, יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה של זמן ומקום שרוצה לאכול, אלא מתייחס לזה כאילו יש לו אישיות ורצון ייחודי. מהו המקום והזמן שאליעד מדבר עליהם? אליעד מדגיש שההבנה של מהו מקום וזמן חיונית לצורך ההבנה של מה אני באמת. לדבריו, המקום והזמן הם מציאות אינסופית המכילה אינספור צורות ותופעות, ואחת הצורות הללו היא האדם. המשמעות של אני היא ... הדוגמאות המפורטות שאליעד נותן היא ההשוואה בין אדם שאומר ירח או זבוב, לאדם שאומר אני. כשאדם אומר ירח, הוא מתכוון למשהו רחוק בשמיים, כשאומר זבוב, הכוונה למשהו קרוב בחדר. אבל כשאדם אומר אני, הוא לא תופס את עצמו בצורה דומה, אלא מתייחס לעצמו בצורה אחרת, ייחודית. התפיסה הזו היא, על פי אליעד, הגורם לפער בין ההבנה השכלית של המציאות לבין החוויה ... יכול להבין רעיונית שהוא צורה של מקום וזמן, אך כל עוד הוא לא מרגיש את ההבנה הזו, הוא לא באמת הפנים אותה. הפער הזה בין ההבנה השכלית לבין החוויה הרגשית, הוא שגורם לאדם להמשיך לחוות חיסרון וסבל, ולהרגיש שהוא ... להגיע לחוויה כזו, אדם צריך לא רק להבין אלא גם לתרגל באופן תמידי את הרעיון הזה, במיוחד כאשר הוא מתמודד עם אירועים יומיומיים, כמו רצונות שמתממשים או לא מתממשים, או מצבים שבהם הוא נפגע או סובל. איך אפשר לחקור את האמת ולגשר בין שכל לרגש? אליעד מציע תהליך בירור מעמיק ואינטנסיבי של כל תפיסותיו ואמונותיו של האדם. התהליך הזה מחייב ... אני מפחד למות? ולמה בכלל אני קיים?. רק על ידי הבנה של נקודת ההתחלה של הרצון והקיום, אפשר להבין באמת את המהות של האני, ואת מה שמעבר למקום ולזמן. האם זה משנה איך מתנהגים אם הכל הוא רק צורות של מקום וזמן? אליעד נותן דוגמה עם היטלר, כדי להמחיש את הרעיון הזה: אם אדם באמת היה חווה שהוא רק צורה בתוך המקום והזמן, האם היה מתייחס להיטלר כפושע או רק כעוד צורה נוספת של המציאות? מצד אחד, ברור לנו שהיטלר עשה דברים רעים. מצד שני, ... לשאול ולחקור עד שהוא מבין את המהות לעומק. הבירור הזה אמור להביא לחוויה שלמה של המציאות שבה האדם מרגיש באמת שהוא לא שונה מכל מה שקיים, ושהוא באמת רק צורה חולפת בתוך המקום והזמן. לסיכום, התהליך שאליעד מציע הוא ברור ואינטנסיבי, ודורש מהאדם לחקור באופן מלא ושלם ... מה זה חוויית האני? איך לחבר שכל ורגש? מה זה מקום וזמן? איך לחוות אחדות עם המציאות? מהי חקירת האמת? האם הכל שווה ערך? למה האדם רוצה דברים? אליעד: מי שהיה מבין באמת את כל מה שהסברנו, צריכה להיות לו חוויית מציאות אחרת, לגבי הנושא של האני. אין לי בעיה שנאמר, שאני ... שאני זה צורה של מקום וזמן, חוויית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא שהוא חווה שהוא משהו מעבר לזה, זה אומר שהוא עוד לא הבין מה שהסברנו. ביום ... שאלה: זה שאני בתוך תחושה של מקום וזמן מביא אותי לכלום. מה אני בכלל? מי אני בכלל? אליעד: זה באמת ככה, זה אפילו יותר גרוע, גם המקום והזמן זה כלום, אבל בסוף את מגלה שאת אלוהים. אבל את אמורה לחפש את האמת ולא את אלוהים. תחפשי את האמת תגלי את אלוהים. תחפשי את אלוהים לא תגלי שום דבר. האדם ביום יום כשיש לו בעיה בחיים, כשהוא רוצה ... שאתה רוצה, אלא זה בגלל שאתה בכלל רוצה. ואם אדם רע לו בחיים בגלל שהוא רוצה דבר וזה לא מתקיים, הוא צריך להבין שהבעיה היא לא בגלל שאתה רוצה אלא בגלל שאתה קיים. כי הקיום הוא המהות של הרוצה. ... לא שלמה. אני מראה לכם מקום שכול אחד יכול להתבונן ולראות מה הוא מפספס בהבנה. כשאדם אומר ירח, הוא מתכוון למשהו שנמצא בשמיים, כשהאדם אומר זבוב, הוא מתכוון למשהו שנמצא בחדר, אבל כשהוא אומר אני, הוא לא מתכוון למשהו שנמצא שם, הוא מתכוון אני, מה ההבדל בין הכוכב לכת לבינך, מה ההבדל? אין הבדל בתכלס, אם אתה רואה הבדל, זה מראה שלא ... תעצור כאן, אתה חייב להבין למה אני מבין את זה ולא מרגיש את זה, למה? ואז תגלה שאתה לא באמת מבין את זה. ואם תבין את זה באמת, יהיה לך יותר קל להבין את מה שקורה אחר כך. שאלה: מה הבעיה שהאדם מרגיש שהוא חי בתוך מקום ... אני רוצה את זה ולא את זה? למה קורה ככה ולא אחרת? אתה צריך להסתכל פנימה ולראות מאיפה התהליכים מתחילים. אבל בהנחה שאתה רוצה להבין למה אתה חי, עד שלא תגלה את הראשון אתה לא תבין למה אתה רוצה. כול המסע הזה מתחיל בשאלה, למה אני לא רוצה להרגיש רע? למה אני מפחד למות? ולכן אתה צריך להתבונן פנימה. למה האדם מחפש ... יותר. אבל מה שאני טוען שלכל אחד מכם יש בתוכו שאלות מודחקות, שהוא לא מבטא אותם, לא בא לו להתעמת איתם, ולכן הוא לא מבין בשלמות. למשל היטלר, אם היית חווה שאתה צורה בזמן ומקום, האם היית אומר שהיטלר ... בדיוק כמו שאר הצורות. יש לך פילוסופית חיים שלמה ששוללת שאתה צורה בזמן ומקום. ולכן האדם חייב לברר את האמת, מה זה אומר? לעשות אימות ועימות. מה האמת? האם באמת היטלר הוא פושע או שהוא רק צורה של זמן ומקום? ואי אפשר להיות בחוויה של גם וגם. בסוף אתה יכול להיות בחוויה של גם וגם, אבל בתהליך של ההתבוננות, אתה צריך לברר מה האמת. אם אני זמן ומקום בלבד, אז כולם הם זמן ומקום, ובכלל איפה הבחירה שלי? האם יש לי בחירה? ואם ... זמן ומקום, וזהו. אליעד מדבר עכשיו כצורה של זמן ומקום בלבד. כשאתה אומר לאשתך, אני רוצה לאכול, האם אתה מתכוון, שצורה של זמן מקום רוצה לאכול? האם אתה חושב שיש מקום וזמן שהחליטו שמישהו צריך לאכול? שאלה: האם זה מה שצריך לתרגל? אליעד: אתה צריך לחקור את האמת, מה זה, אני רוצה לאכול? זה גוף שרוצה לאכול, מה זה אומר? מי זה אני רוצה לאכול, מה זה ... צריך לחשוב על השאלות האלו עד שמבינים. שאלה: אתה נותן תשובה שאנחנו מקום וזמן, אבל מקודם אמרת לברר את האמת, אז איך לעשות זאת? אליעד: לשאול האם זה נכון שאני רק מקום וזמן? רק לשאול את זה. את מבינה ...

רצח, רעידת אדמה, צונאמי, אסונות, אכזריות, הרג, מוות, זעזועים בחיים, מה טוב בדברים רעים, רחמנות, פירוק ההגדרות והנפרדות איך תמונה של פיגוע ואסונות יכולה לגרום לאדם להרגיש ... אדמה וצונאמי - דווקא התמונות המזעזעות ביותר - יכולות להביא את האדם לחוויה של תחושה אלוהית ואחדות מוחלטת. הוא מתאר תמונות קשות של פיגוע, של גופות מדממות, ומעלה את השאלה מה יכול להיות טוב בדבר כל כך קשה. התשובה המעמיקה של אליעד היא שהזעזוע שאנו חווים מתמונות כאלה נובע מכך שהן פוגעות בהגדרות שלנו, בתפיסות העולם שלנו ובאשליית הנפרדות שלנו. מדוע אנשים מזדעזעים דווקא מתמונות של גופות ודם? הסיבה לזעזוע היא פשוטה וברורה: התמונות האלה פוגעות במיתוס שהאדם שונה מבעלי החיים, שהחיים שלו מיוחדים וקדושים יותר. האדם מזדעזע כי הוא רואה שהדם שלו, המוות שלו, הוא בדיוק כמו דם של חיה או בשר בחנות. ההגדרה של אני בן אדם ולא חיה מתפרקת מול התמונות האלה. אם האדם היה רואה בשר מדמם של חיה, הוא לא היה מזדעזע באותה מידה. אבל כשהוא ... האדם מבין שאין שום הבדל בינו לבין בעל חיים או אפילו חפץ דומם, הוא מגיע לחוויית האחדות, תחושה של שלמות מוחלטת. האדם סובל רק משום שהוא חושב שהוא בן אדם ולא חיה, שהוא שונה ונפרד. איך זעזוע מתמונות דם וגופות הופך לחוויה טובה? אליעד כהן מסביר שאם האדם מבין לעומק את משמעות פירוק ההגדרות, הוא מתחיל לחוות את המציאות בצורה אחרת לגמרי. הזעזוע הופך להזדמנות - הזדמנות להבין שאין שום הבדל בין הדברים, שכל הדברים הם אחד, וכך להגיע לשלווה פנימית אמיתית. במקום לברוח מהזעזוע, הוא יכול להשתמש בו כדי להיזכר באמת המוחלטת של האחדות. מדוע אנשים מוטרדים דווקא מאכזריות חסרת סיבה? אליעד ממשיך ומסביר מדוע אנשים מוטרדים מאכזריות בלתי מוסברת. בעולם שבו הכל היה מוסבר והגיוני, האדם היה חושב שהעולם פועל לפי חוקיות מסוימת, שאלוהים או הכוח העליון מחויב לפעול לפי מערכת מסוימת, כמו עבד שפועל כי אמרו לו. אבל כאשר מתרחשת אכזריות חסרת פשר, כמו רעידת אדמה שהורסת חיים שלמים בלי שום סיבה הגיונית, האדם מרגיש את ההלם של העדר סיבה והעדר שליטה. זו התחושה שאלוהים הוא מלך שפועל כי הוא רוצה, ולא כי הוא חייב. כך האדם נזכר באמת של קיום שהוא מעבר להגדרות, שהוא לא שולט, וזה מאפשר לו לחוות את עצמו כאלוהים, כמי שעושה דברים ללא ... האדם חושב שהוא שולט בחיים שלו, שהוא יכול לתכנן הכל מראש, לבנות בניינים בטוחים, אבל פתאום מגלה שהוא לא באמת שולט בשום דבר. רעידת אדמה, אסון טבע, גלים ענקיים - כל אלה מראים שהאדם תלוי לחלוטין בגורמים חיצוניים. האדם חשב שהוא מוגן, שיש לו שליטה, אבל מתחת לפני השטח יש כוחות חזקים בהרבה שמפעילים את המציאות. איך ניתן לראות אסון חיצוני כתהליך פנימי בתוכנו? לדברי אליעד, ... פירוק הגדרות פנימיות. כשהאדם מגדיר דברים, הוא מקבע אותם וחווה חוסר גמישות. אבל אם האדם בונה את ההגדרות שלו מתוך הבנה של אחדות בסיסית, של חוסר הגדרה מוחלטת, אז הוא הופך לגמיש ויציב גם בזמנים של זעזוע פנימי וחיצוני. ... כל אכזריות בעולם - כהזדמנות להגיע להבנה עמוקה יותר של אחדות, של פירוק הנפרדות וההגדרות, של הזדמנות לזכור את האמת המוחלטת. במקום לסבול מאסונות, האדם יכול להבין שהכאב והזעזוע הם הכלי החזק ביותר שמאפשר לו לגלות את האמת הפנימית ולהגיע לחוויית שלמות ואחדות מוחלטת. איך להתמודד עם אסונות? מה הטוב שבדברים רעים? מה המשמעות של פירוק ההגדרות? מדוע אנשים מזדעזעים מתמונות דם? מה המשמעות של רעידת אדמה ביפן? איך להגיע לחוויית אחדות באמצעות זעזועים? מה המשמעות של אכזריות חסרת סיבה?

שלמות או חיסרון, חיפוש השלמות יוצר חיסרון, האם יש שלמות, האם הגעת לשלמות, אמונה או שכל, אולי השכל טועה האם אמונה היא טובה או לא טובה? אליעד מסביר ששאלה מרכזית היא האם ... את השכל מספיק לעומק, תוכל לגלות שאולי מה שהשכל אומר לך - אינו נכון. מדוע בני אדם מחפשים את השלמות? לדברי אליעד, אנשים רודפים אחרי השלמות כי הם חווים תחושת חיסרון. החיסרון הזה נוצר מההנחה של השכל שיש נפרדות בין האדם לבין המציאות. האדם חושב לעצמו זה שולחן ולא חדר, אני לא המציאות ולכן אני לא מושלם, וכך נולד בו הצורך לחפש שלמות במקום אחר. אבל אליעד מסביר שאפשר גם אחרת: אם האדם יטיל ספק במה שהשכל אומר, הוא יגיע להבנה שאולי אין נפרדות כלל בין האדם לבין המציאות, ואולי הוא כבר בשלמות כאן ועכשיו. האם באמת קיימת שלמות? אליעד מבהיר שהשאלה אם יש שלמות או אין שלמות היא בעצם שאלה חסרת משמעות. מצד אחד, הוא אומר שאין שלמות בשום מקום אחר - כלומר, השלמות נמצאת בדיוק כאן ועכשיו, במציאות הנוכחית. מצד שני, השכל תמיד יצביע על חיסרון כלשהו (זה שולחן ולא חדר, לכן זה לא מושלם). הוא מסביר את הפרדוקס בכך שהשכל אינו מסוגל להבין את השלמות, ולכן חייבים להטיל בו ספק כדי לחוות את המציאות בצורה שלמה. כיצד השכל מגביל את התפיסה שלנו? אליעד נותן ... קיר, הוא מגביל את עצמו ומרגיש חסר ומצומצם. אבל מי קובע זאת? השכל. ומי אומר שהשכל צודק? אולי האדם באמת יכול לעבור דרך הקיר אבל פשוט לא מודע לכך. אליעד מציע להטיל ספק בכך, כי השכל הוא זה שיוצר ... הגבולות של האדם, והטלת ספק בו פותחת אפשרות להבין שהגבולות האלה הם דמיוניים. מהי המטרה האמיתית של החיפוש אחרי השלמות? אליעד מדגיש שהמטרה בחיפוש אחר השלמות אינה למצוא אותה, אלא להפסיק לחפש אותה. הוא מסביר שאם מישהו חושב שיש שלמות ומשיג אותה, הוא מפסיק לחפש, ולכן הוא מגיע לאותו מצב כמו מי שמבין שאין שלמות מלכתחילה ומפסיק לחפש. המטרה היא להגיע למצב שבו האדם לא מחפש עוד שלמות חיצונית, מכיוון שהוא כבר מבין שהשלמות קיימת כאן ועכשיו, גם במה שנראה כחיסרון. כיצד אפשר לדעת שהגעת לשלמות? אליעד מציע מבחן פשוט: אם האדם חושב שהגיע לשלמות, עליו לנסות ללכת לאנשים מדוכאים ולהסביר להם שהמצב שלהם מושלם. אם יצליח לשכנע אותם, סימן שאכן הגיע לשלמות. אם לא, זה סימן שהוא עדיין לא שם. אליעד מדגיש שהחוויה הפנימית חייבת להיות יציבה לחלוטין, ללא קשר למה שקורה בחוץ. איך אפשר להרגיש שלמות גם כשיש תחושת חיסרון? אליעד משתמש בדוגמה של רעב כדי להמחיש: כאשר אדם רעב, הוא חש חוסר שלמות ורוצה לאכול. אך אליעד רוצה להביא את האדם למצב שבו להיות רעב הוא דבר מושלם בפני עצמו. האדם יחווה שלהיות רעב זו שלמות, ובכל זאת יבחר לאכול מתוך תחושת השלמות. אליעד טוען שיש מצב תודעתי בו כל דבר בעולם נחווה כמושלם לחלוטין, גם הדברים שנתפסים על ידי השכל כחוסר שלמות. מה הכוונה לחיות כמו חתול או אבן? אליעד משתמש בדוגמה נוספת - חתול שקם בבוקר, אוכל, וחוזר לישון ללא ... למצב גבוה עוד יותר, שבו האדם מסוגל לשבת כמו אבן במשך 24 שעות בלי לעשות דבר, בתחושה מוחלטת של שלמות ושקט פנימי, ללא רצון לשנות דבר. מהי המשמעות האמיתית של שלמות לפי אליעד? אליעד מסביר שהשלמות האמיתית היא מצב בו האדם לא מבדיל עוד בין חסר למלא. הוא רואה הכל ... דואליות. מבחינה שכלית יש דואליות. מצד השכל, זה מה שהשכל אומר שיש דואליות. אליעד: שים לב שאתה אומר את האמת, מצד השכל תמיד יש דואליות, ומכאן יש לך ספק בשכל, שאולי השכל לא צודק. אתה לא אומר, תמיד יש ... אחד? ואני מגלה לך שאם תטיל ספק, אתה תגיע לתפיסה חדשה שבה לא יהיה אצלך הבדל בינך לבין המציאות, ובאמת אתה תפסיק לחפש את השלמות. כי אין שלמות, ומה זה אומר שאין שלמות? אין שלמות במקום אחר, השלמות כבר ... מבין שכול מה שאתה כל כך בטוח בו, זה רק בגלל שיש לך הזדהות עם השכל. כול מה שאני מתכוון להגיד, שאם תזרום עם המחשבה שלך, בסוף תגיע לאן שאני נמצא. שאלה: לפני שאני רודף אחרי שלמות.. אליעד: אל ... שלמות, כי זה היה הרצון שלי. אליעד: אני שואל שאלה בסיסית, כאשר אתה רעב, ואתה הולך לאכול, האם זה מתוך ההרגשה שאתה חווה שלהיות רעב זה מושלם? כן או לא? לא. אז אני רוצה להביא אותך למצב, שלהיות רעב ... הזה שכל מסוים, שאם תבין אותו, אתה תחווה שלמות על כל הדברים בעולם. אתה תהיה בשלמות כל כך גדולה, שמתוך זה שלהיות רעב, אתה תלך לאכול. אבל בחוויה שלך תחווה שלהיות רעב זה מושלם. שאלה: מה זה שלמות, איך ... למעשה חוסר השלמות דוחף אותנו לעשות דברים כדי להתקיים. אליעד: מה טוב בלהתקיים? שאלה: אני לא יודע, לא הייתי במוות. אליעד: היית שם לפני כמה שנים. שאלה: הייתי, אבל אני לא זוכר. אליעד: גם היית שם וגם אתה חוזר ...

... או המציאות? אליעד כהן מסביר כי האדם רגיל לראות את המציאות כמשוגעת ורעה, וטוען שהיא הגורם לסבל שלו. אך האמת היא, שהאדם עצמו הוא המשוגע והרשע, ולא המציאות. האדם מאשים את המציאות מתוך חוסר רצון לקחת אחריות על כל מה שקורה לו. אליעד מדגיש נקודה זו באמצעות דוגמה נפוצה: האדם תמיד מאשים ... שקורים לו. הוא אף פעם לא לוקח אחריות מלאה, אלא אם כן הוא מבין שהוא עצמו אלוהים - היחיד שבאמת יכול לקחת אחריות מלאה על הכל. למה האדם לא לוקח אחריות מלאה כמו אלוהים? האדם לא לוקח אחריות מלאה ... רעים שקורים, כמו רציחות או אסונות טבע, אז הוא ירגיש רע עם עצמו. אבל אליעד מסביר שאם האדם יבין באמת שהוא אלוהים והוא אחראי באופן מוחלט לכל דבר שקורה בעולם, הוא גם יבין שכל דבר שקורה הוא בדיוק מה ... כאשר האדם לא רוצה את מה שקורה. מה הכוונה באמירה שהמציאות היא חלום של האדם? אליעד משתמש בדוגמה של חלומות כדי להבהיר שהאדם והמציאות הם אחד. כאשר האדם ישן, התודעה שלו מתפצלת ויוצרת דמויות ואירועים שונים בתוך החלום. כאשר הוא מתעורר, כל הדמויות חוזרות להתאחד בתודעתו, והוא מבין שכולם היו בעצם הוא. כך בדיוק גם בחיים: המציאות היא מעין חלום ... האדם, וכאשר האדם מבין זאת, הוא יכול להתעורר ולהבין שהוא אלוהים שחולם את הכל. למה האדם משוגע אם הוא מתפלל או מבקש מהמציאות דברים? אליעד מסביר כי כאשר האדם מבקש מהמציאות או מתפלל לאלוהים, זהו בעצם שיגעון. הסיבה היא שהאדם הוא עצמו המציאות והוא עצמו אלוהים, ולכן בקשתו היא בעצם בקשה מעצמו. ... הוא מחשבה בלבד. לדוגמה, כאשר האדם חושב שהוא נוגע בשולחן, אם הוא אמיתי עם עצמו, הוא יבין שהוא לא באמת יודע שיש שולחן, אלא רק חושב שיש שולחן. ככל שהאדם יפסיק לשקר לעצמו, הוא יגיע להבנה מלאה של האחדות ... מבהיר שלמרות שיש נקודת מבט שבה האדם הוא אלוהים והכל בתוך מחשבתו, רוב האנשים לא נמצאים בנקודת המבט הזו באמת. מנקודת מבט של האדם הרגיל, העולם גדול מהמחשבה שלו. המחשבה מחברת את האדם למציאות, יוצרת העתק של המציאות בתוכו, ... האדם לא יכול לשלוט במציאות באופן מלא דרך המחשבה בלבד. לדבריו, רק מי שהגיע להבנה מלאה של האחדות יכול באמת לומר שהכל נמצא בתוך המחשבה שלו. מה הכוונה שהאדם עצמו אחראי לאסונות ולסבל בעולם? אליעד מסביר שאם האדם מבין ... או סבל של אחרים, הוא באחריותו המלאה. האדם שואל את עצמו: למה קרה לי דבר רע? אבל אם הוא באמת מבין שהוא המציאות עצמה, אז הוא גם זה שגרם לכל הדברים האלה לקרות. האדם משקר לעצמו כאשר הוא טוען שאירועים חיצוניים אשמים בסבלו, במקום להבין שהוא עצמו בוחר בכל מה שמתרחש. איך האדם יכול לגרום למציאות להשתנות כרצונו? אליעד אומר שהסיבה שהמציאות לא משתנה לפי רצונו של האדם היא שהאדם לא באמת רוצה את השינוי באופן מוחלט. אם האדם היה רוצה באמת שהמציאות תשתנה, ללא כל ספקות או רצונות סותרים אחרים, היא הייתה משתנה מיד. למשל, אם מישהו רוצה באמת להפסיק את הסבל שנגרם מאסון טבע ביפן, אך לא מוכן לשלם מחיר אישי (כגון למות בעצמו), הוא לא באמת רוצה שהסבל ייפסק, אלא הוא רוצה להרגיש טוב עם עצמו, ולכן הוא לא מצליח לשנות את המציאות. מה האדם ... עושה את הכל. הוא חייב להפסיק להאשים אחרים או את המציאות בסבלו. כאשר הוא לוקח אחריות מלאה ומבין שהכל מתרחש בתודעה שלו, אין לו שום בעיה. האדם חייב להבין ששום כוח חיצוני לא יכול לעזור לו - לא אנשים ... אלוהים, האדם צריך לקחת את כל האחריות על עצמו. לכאורה זה נשמע רע, אבל אם היית מבין שאתה אלוהים, ובאמת מבין שאתה עושה הכל, אז איך יכול להיות רע? שאלה: אבל אתה עושה רע לעצמך. אליעד: רע, זה רק ... אני מבקשת מהמציאות משהו. אליעד: זה אומר שאת משוגעת. את המציאות, ואת מבקשת מעצמך. אם הייתי אומר לך שאלוהים מתפלל, זה נראה שיגעון. את אלוהים ושכחת שאת אלוהים. זה כמו שעבד רוצה לקבל טובה, אבל העבד שכח שהוא אלוהים. ... מבקש טובה? הכל מושלם. אם האדם חווה שחסר לו משהו, אז הוא משוגע, והוא שכח שהוא אלוהים. למשל את חולמת חלום, ומתעוררת, איפה האנשים שהיו בתוך החלום? הם נעלמו, הם נכנסו לתוכך. האנשים שהיו בתוך החלום היו פיצול שלך, וברגע שהתעוררת, ... להיות מה שהיית קודם. בחלום את יוצרת אנשים ועצמים חדשים, שאולי דומים לחיי היום יום, אבל הם אחרים. וכשאת מתעוררת כולם חוזרים לתודעה שלך. זה מה שאומר לחזור להיות אלוהים. לחזור להיות מי שהיית לפני שבאת לעולם. כשאני אומר להיות אלוהים, הכוונה שאת מתעוררת מהחלום ואת חוזרת להיות מה שהיית לפני כן, לפני ההפרדה בין אני ללא אני. שאלה: זה אומר שאני אתעורר, רק מתי שזה שחולם אותי יתעורר. אליעד: נכון, אבל את יכולה לגרום לו להתעורר. כמו בעליסה בארץ הפלאות, היא קראה לעצמה, ... זה אני, למה אני מאשימה אותו? בסוף תחווי שאת אלוהים. למשל הלכת ברחוב וגנבו ממך כסף, תגידי לעצמך שאת גרמת לו שהוא יגנוב לך כסף. את תגידי את זה לעצמך, אבל לא תרגישי את זה, תחשבי למה זה אני? ... לכך שבסוף תיעלמי. מה כל כך קשה להבין, זה כמו אצבע בתוך גוף, את חלק מהמציאות, את לא רק קיימת וזהו, את חלק ממשהו, זה גוף אחד גדול. שאלה: למה אני רק חלק ולא הכול אליעד: עכשיו את תופסת ... שמשהו מפעיל אותך, אחר כך תעברי להיות הוא, ובסוף תביני שזה אחד. יש אנשים שאומרים שהם רק הצופה, רק המתבונן, זה אומר שהם חושבים שהעולם הוא רק חלום, אבל הם לא באמת חווים עכשיו שהם ישנים. הם רק מרגישים שזה לא הם, אבל האם הם בתודעה של זה שחולם אותם? מה ... שום דבר, זה יביא אותך לחוויה, שכאשר תיגעי בשולחן, את לא תשקרי ותגידי שיש פה שולחן, את תחווי את האמת, שאת רק חושבת שיש פה שולחן. האדם חושב שאם הוא רואה שולחן, אז בטוח שיש פה שולחן, אבל אם אתה אמיתי עם עצמך, אתה תגיע לפרספקטיבה שתבין, מה זה באמת ככה, מה אתה חושב שככה, מה החושים אומרים לך שזה ככה, יש דרגות, יש דרגה של החושים, דרגה של ... המחשבה שלי. ומעליה יש פרספקטיבה שהכל אחד, שם אין בכלל הבדל ביני לבין מה שאני חושב עליו. אבל יש מתחתיו, אנחנו אומרים, יש אותי, יש מה שאני חושב עליו, ויש את המחשבה שמחברת ביניהם, אבל אל תגדיר שזה שחושבים ... בתוכך? אבל המציאות היא גם את. השלם שמכיל את הכל, הוא האני האמיתי של האדם. ובתוך האני האמיתי שלך מתרחש כל החלום של המציאות. ובסוף לא יהיה הבדל אצלך בין האני המצומצם לאני השלם. כאשר האדם מאשים את המציאות, ... למעשה האדם עצמו אחראי לצונאמי. כי האדם כאלוהים עושה הכל. וכאשר האדם מבין שכאשר הוא מאשים מישהו אחר, הוא מתכוון שהאני שלו אשם, אז הוא מבין שהוא צריך לקחת אחריות, אף אחד אחר לא אשם, או שאתה המצומצם אשם ... לא. אז את לא כל כולך רוצה. שאלה: בא נגיד שאני מוכנה למות בעד זה. אליעד: כל מה שתרצי באמת יתקיים, עכשיו צריך לבדוק אם את רוצה את זה באמת או לא. את רוצה שהבעיות ביפן יפסקו? כן. למה? שאלה: כי אני מרחמת עליהם. אליעד: הבנתם? את לא רוצה שיפסקו הבעיות, כואב לך על עצמך שאת רואה אותם סובלים. למעשה את לא ... יש אנשים שמבקשים מאלוהים, ומקבלים? אליעד: נכון, הם מקבלים את מה שהם רוצים, כדי לסבול עוד יותר. ואז האדם מתבונן אל תוכו, מגלה את האלוהים שהוא, והאדם הופך לחכם אמיתי ורואה שהכל אחד. כשהאדם מתחיל לקחת אחריות, הוא מתחיל להבין שהוא עושה הכל, ואז האדם נכנס להבנה ולחוויה הזאת, ואז אין שום בעיה.