9:42החיים כתרגילי חשיבה, רצוא ושוב, צריך צמצום בדרך לאושר, גם קצת זה טוב, לעשות פעולות קטנות, כחוט השערה, להיות פרקטי, חשיבה מופשטת, לרצות שלמות, לחשוב בקטן, לחשוב בגדול, להסתכל על השכל שיש בכל דבר... למודעות עמוקה יותר של המציאות. הוא מציג גישה המכילה בתוכה שתי פרספקטיבות מנוגדות לכאורה: הפרספקטיבה של רצוא, שהיא הרצון לשאיפות גדולות מאוד, בלתי מוגבלות, והפרספקטיבה של שוב, שמתמקדת בפעולות הקטנות והמעשיות ביותר שניתן לבצע. לטענתו של אליעד, האדם חייב להחזיק בשתי הפרספקטיבות במקביל, אחרת לא יוכל להתקדם. הפרספקטיבה הראשונה, רצוא, היא הצורך בשאיפות אינסופיות, כגון הרצון להיות אלוהים, לחוות שלמות מוחלטת או להרגיש אינסוף. החשיבות של שאיפות אלו היא ביצירת דחף חזק שיניע את האדם קדימה. מצד שני, אם האדם יישאר רק עם שאיפות אלה, הוא ייתקע ולא יוכל לעשות שום צעד פרקטי, כי השאיפות יהיו גדולות מדי ומופשטות מדי. הפרספקטיבה השנייה, שוב, היא להתמקד בפרטים הקטנים ביותר, אפילו ברמת כחוט השערה. למשל, לשאוף ... אל האושר ואל השלמות. מדוע חשוב לרצות שלמות בכל פעולה קטנה? אליעד מדגיש שלמרות שהשלמות עצמה אינה המטרה הסופית, השאיפה לשלמות חיונית משום שהיא מחייבת את האדם להפעיל את השכל שלו באופן המקסימלי. כשאדם שואף לפתרון מושלם, הוא מכריח את עצמו להיות מדויק יותר, חד יותר ובהיר יותר, וכך השכל שלו מתפתח. למשל, אם ... בדרך זו ויתייחס לחיים כאל סדרת תרגילי חשיבה במטרה לשפר את עצמו, הוא יוכל להגיע בסופו של דבר גם לשאיפות הגבוהות ביותר שלו (כגון להיות אלוהים או להרגיש שלמות רוחנית) וגם למימוש המעשי של מטרות יומיומיות. כך הוא ישלב ...