מאמץ, התאמצות, להיות מאושר, כמה להתאמץ, מאמץ מוגדר, לא רוצה להתאמץ, מאמץ חלקי, מאמץ אין סופי, אתה מקבל את מה שאתה נותן האם מאמץ מוביל בהכרח לאושר? אנשים רבים תוהים האם הדרך לאושר דורשת מאמץ מתמשך, ואם כן, כמה בדיוק להתאמץ? בשיחה זו, אליעד מסביר לעומק את המושגים של מאמץ, התאמצות והקשר שלהם לתחושת האושר. לדבריו, קיימות שלוש גישות עיקריות ביחס למאמץ ולהשגת אושר: גישה ראשונה - מאמץ בלתי מוגבל: אדם שמחליט שהוא מוכן להשקיע כל מאמץ אפשרי כדי להיות מאושר. במצב כזה, הוא אמור לקחת את הנושא שהוא רוצה לפתור, לדוגמה הרגשתו הרעה, ולהתאמץ להבין אותה עד הסוף, בלי גבול ובלי להתייאש. אליעד נותן דוגמה: אדם נמצא בתחנת אוטובוס בגשם, מרגיש רע, ואם הוא מוכן להתאמץ ללא גבול כדי לשפר את מצבו, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב למה רע לו, עד שיגיע לשורש הבעיה ויפתור אותה לחלוטין. גישה שנייה - אפס מאמץ: האדם מחליט שהוא אינו מוכן להתאמץ כלל. במצב כזה, עליו לקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא, מבלי לנסות לשנות או לשפר דבר. לדוגמה, אם הוא עומד בתחנת האוטובוס בגשם ומרגיש רע, הוא פשוט מקבל את ההרגשה הרעה ללא התנגדות וללא ניסיון לשנות אותה. הוא לא מתאמץ להיות מאושר ולא מתאמץ לשנות דבר. פשוט חי את המציאות כפי שהיא. גישה שלישית - מאמץ חלקי ומוגבל: האדם מחליט שהוא מוכן להתאמץ, אבל רק עד גבול מסוים. לדוגמה, אדם מחליט שהוא מתאמץ שעה אחת ביום בלבד כדי להיות מאושר. במשך השעה הזו הוא עושה הכל כדי להבין את הבעיה שלו ולפתור אותה, אך בשאר היום הוא אינו מאפשר לעצמו להמשיך להתעסק בזה. הוא מחליט מראש גבולות ברורים מאוד של מאמץ, ומתנהל לפי הגבולות האלה בלבד. מעבר לכך הוא לא מתעסק בשאלה האם הוא יכול להיות מאושר יותר או לא. האם נכון להיכנס למאבק מנטלי ללא גבול? ... של בדידות, עליו לשאול את עצמו למה הוא מרגיש כך, לבדוק את התשובות שעולות לו, ולחקור אותן עד שלא יישאר לו ספק כלל. עם זאת, אליעד מדגיש כי מי שמחליט על מאמץ חלקי בלבד, חייב לעמוד בגבולות שהגדיר. אם קבע שהוא מתאמץ שעה אחת ביום בלבד, הוא חייב לעמוד בזה. בשאר הזמן עליו פשוט לקבל את המציאות כמו שהיא, בלי לנסות לשנות אותה או להרגיש רע על כך שאינו מתאמץ מספיק. מה קורה אם מתאמצים באופן חלקי ולא עד הסוף? אליעד מסביר שבחירה בהתאמצות חלקית, כלומר, השקעת מאמץ מוגדר מראש (כמו שעה ביום), יוצרת מצב שבו האדם מצד אחד נותן לעצמו הזדמנות אמיתית לפתור את בעיותיו, ומצד שני מאפשרת לו חופש נפשי לאחר שעבר הזמן שקבע. עם זאת, הוא מזהיר שמי שבוחר במאמץ חלקי, חייב להיות מאוד ברור עם עצמו ולהפסיק את המאמץ מיד לאחר הזמן שקבע. אם ימשיך להרגיש ספק או אשמה שלא השקיע מספיק, הוא ייפול למלכודת של מחשבות אינסופיות והתלבטויות בלתי פוסקות. לכן, אליעד ממליץ לאדם הבוחר בדרך זו להקפיד לשמור על הגבולות שהגדיר, ולא להמשיך להילחם בעצמו לאחר תום הזמן שקבע. האם כדאי להפסיק להתאמץ לחלוטין? אליעד טוען שישנה גם אופציה להפסיק כליל לה

מאמץ והתאמצות, מהו מאמץ? ממה נובע מאמץ? ההגדרה של מאמץ, מתי יש מאמץ? סוגים של מאמץ, במה תלוי מאמץ, איך לא להתאמץ בכלל? מה קורה בלי שום מאמץ? מה יקרה אם לא יהיה מאמץ? מתי להתאמץ? מהי תחושת התאמצות? מה זה מאמץ ומהי תחושת התאמצות? אליעד כהן מסביר לעומק את המושגים מאמץ והתאמצות. לדבריו, המושג מאמץ הוא ביטוי לתחושה מסוימת המתרחשת כאשר אדם חווה פער בין הרצון שלו לבין המציאות. באופן פשוט, מאמץ נובע מהשילוב של שני דברים: רצון לשנות את המציאות, וקושי בשינוי הזה. אליעד מדגיש שמאמץ לא מופיע סתם כך, חייבת להיות התנגדות כלשהי או קושי לשינוי המצב הקיים. אם לא הייתה התנגדות ולא היה קושי, לא היה גם שום מאמץ. לדוגמה, אם אדם מנסה להרים קילו אחד או מאה קילו, ברור שהרמת מאה קילו כרוכה ביותר מאמץ, משום שזה קשה יותר. הקושי כאן הוא ההתנגדות של כוח הכבידה. ככל שההתנגדות גדולה יותר, כך גם המאמץ שנדרש גדל. דוגמה זו ממחישה באופן חד וברור כיצד המאמץ תלוי בגודל ההתנגדות ובקושי הנתפס. מתי מאמץ מופיע בחיים שלנו? אליעד מסביר שמאמץ מופיע בכל פעם שאדם רוצה לשנות משהו ממצבו הנוכחי. הוא מדגים זאת באומרו שאם המציאות מתאימה בדיוק למה שהאדם רוצה, לא נדרש מאמץ כלל. אך ברגע שיש פער, אפילו קטן, בין מה שהאדם רוצה לבין מה שיש במציאות - הוא מיד יחווה מאמץ. לדוגמה, כאשר אדם רעב, הוא מרגיש תחושה של מאמץ כי המציאות היא שהוא רעב והוא רוצה לשנות זאת על ידי אכילה. כלומר, כדי שהאדם יחווה מאמץ חייב להיות לו רצון מנוגד למצב הנוכחי, רצון שיגרום לו לנסות לשנות את המצב. אליעד מוסיף שהמאמץ לא חייב להיות פיזי בלבד, הוא יכול להיות גם מנטלי או רגשי. למשל, אדם שרוצה להבין רעיון מורכב ואינו מצליח בכך, חווה מאמץ רגשי ושכלי. הוא מ

... עצלות התאמצות יעילות - מה טוב בעצלנות? איך להתמודד עם עצלות? אם נתבונן בעניין העצלות נראה, כי יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד העצלנות לא מאפשרת לאדם להניע את עצמו ולהתקדם בחיים. ולפעמים, האדם יכול במאמץ קטן מאוד להצליח לשפר את מצבו, אך העצלות שלו מונעת ממנו לעשות זאת. דהיינו, העצלנות מונעת מהאדם להתאמץ ולהצליח. אך מהצד השני, העצלנות היא גם טובה מאוד. משום, שבזכותה האדם לא מתאמץ מאמץ מיותר, ולא מבזבז את כוחו לריק. אם לא הייתה לאדם שום תכונת עצלות, הרי שהוא היה מתאמץ ללא הפסקה על שטויות, ומכלה את כוחו בחינם וללא תועלת. והעצלנות מאזנת את האדם, לא להתאמץ סתם. ובנוסף, העצלנות של האדם, היא זו שדוחפת אותו להתקדם ולפתח דברים, שיעזרו לו לא להתאמץ. לדוגמה: האדם יכול לשתות מים מהברז, ולא צריך ללכת לבאר לשאוב מים, בזכות העצלנות! האדם התעצל ללכת לבאר, ולכן הוא המציא קיצור דרך. וכיוב ... יותר זמן וכוח, לדברים החשובים יותר. אז מה טוב יותר, להתעצל או לא? תשובה: הכל לפי העניין. ועל האדם להחליט בכוחות עצמו, מה יגרום לו להרגיש טוב יותר, האם להתאמץ ולהשיג את המטרה, או לוותר עליה. ולפי זה להחליט. ולפני שהאדם בוחר האם להתאמץ או להתעצל, עליו לנסות להבין כמה שיותר טוב את מצבו, את המטרות שלו, את החשיבות שלהן, את היכולת שלו להשיג את המטרות שלו, ואת התועלת שתצמח לו מכך שהוא ישיג את המטרות שלו. ואז באפשרותו של האדם להחליט, האם וכמה הוא רוצה להתאמץ. כי ישנם מצבים, שבהם האדם מתאמץ להשיג משהו, למרות שהוא לא באמת יכול או צריך להשיג אותו. ואילו ידע האדם מראש שהוא לא יכול להשיג את הדבר, הרי שהוא היה יכול לחסוך מעצמו את המאמץ. ומצד שני, ישנם גם מצבים שבהם האדם, סתם מתעצל ולא משיג איזה משהו, שהוא גם צריך אותו וגם יכול להשיג אותו בקלות. וזה רק משום שהוא לא יודע שהוא יכול בקלות להשיג את הדבר. ולכן, צריך להשתדל לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולהשתדל לפעול בצורה מחושבת. ואם מבין האדם שעליו להתאמץ, אך אין לו חשק להתאמץ ונוח לו יותר להתעצל. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר להקל על תחושת העצלנות? תשובה: קיימת דרך טובה להתגבר על העצלנות. והיא, על ידי זה שחוסכים מאמץ. העצלנות שונאת מאמץ. וככל שיש פחות מאמץ, כך יש פחות עצלנות. ולכן, כאשר האדם מתעצל לעשות איזה משהו, עליו לנסות למצוא איזו דרך קיצור יעילה יותר, להשיג את המטרות שלו, עם כמה שפחות מאמץ. ועל ידי זה, גם העצלנות של האדם פחות תציק לו, וגם הוא יוכל להשיג את המטרות שלו בצורה יעילה יותר. ואם בזכות העצלנות, מצא האדם קיצור דרך ... ואם לא מצליחים למצוא דרך קיצור, מה עושים אז? תשובה: במקרה כזה, קיימת דרך נוספת להקל על העצלנות, והיא, על ידי זה שהאדם מנסה ליהנות מעצם מה שהוא צריך לעשות. מאמץ נוצר, כאשר האדם עושה פעולה כלשהי שהוא לא נהנה ממנה, כדי להשיג מטרה אחרת. ואם האדם מצליח למצוא משהו טוב וחיובי ולהפיק הנאה כלשהי, מעצם מה שהוא עושה, גם בלי קשר לתוצאה שאותה הוא רוצה להשיג, הרי שהוא נהנה גם מהדרך אל המטרה, וממילא הוא פחות מרגיש מאמץ. ונסכם: צריך להתעצל ולהתאמץ על פי האמת. דהיינו, על האדם לנסות להבין טוב יותר מה באמת חשוב לו. ועל האדם לנסות למצוא את הדרך היעילה ביותר להשיג את מה שבאמת חשוב לו. ...

מאמץ מביא תועלת, תועלת לא תלויה במאמץ, כמה להתאמץ? האם להתאמץ? תועלת בלי מאמץ, למה לא מעריכים אותך? עוצמה של אהבה, עוצמה של התאהבות, האם הכרחי להתאמץ? התאמצות האם מאמץ מביא תועלת או תועלת לא תלויה במאמץ? ההרצאה מתמקדת בשאלה המרכזית: האם ניתן לקבל תועלת גדולה ממאמץ קטן? או אולי, איך התועלת קשורה למאמץ, והאם תמיד יש קשר בין השניים? אליעד מסביר את הדינמיקה בין המאמץ לתועלת, תוך כדי שהוא מציין דוגמאות ומעביר תובנות שונות בנוגע למושגים של מאמץ ותועלת. ההרצאה מתחילה בשיחה שבמהלכה נדונה השאלה איך ייתכן שבן אדם יתאמץ מעט, אך יקבל הרבה תועלת. הוא מציין מקרה שבו אדם מרגיש שהוא נתן מעט אך קיבל הרבה בתמורה, ושואל האם זה אפשרי. בתחילת השיחה, אליעד מעלה את השאלה האם זה הגיוני שבן אדם יתאמץ מעט ויקבל תועלת רבה, ומקשר את העניין למקרים יומיומיים שבהם אנשים מרגישים שהם לא מקבלים תועלת שווה למאמץ שלהם. לאורך השיחה, אליעד מציע את הדוגמה של תן מעט כסף ולקבל הרבה תועלת, ושואל אם זה באמת ייתכן. הוא מסביר שהתועלת שונה מאדם לאדם, והיא אינה תמיד תלוית במאמץ שנעשה. דוגמה נוספת שמוזכרת היא אם אדם רעב מאוד יכול להרגיש יותר תועלת ממאכל קטן, בעוד שבן אדם שאינו רעב ירגיש פחות תועלת מאותו מאכל, גם אם הוא ינסה להשקיע מאמץ באכילה. כחלק מהדיון, אליעד עובר לשלב שבו הוא שואל אם קיימת אפשרות כזו שבה התועלת לא תלויה במאמץ. הוא מציין שהדבר עשוי להיות תלוי בציפיות האישיות ובכמות החיסרון המרגיש בתוך כל אדם. אליעד טוען שהתועלת נובעת מהחיסרון שממלאים, ולא תמיד נובעת באופן ישיר ממאמץ. בהמשך, השיחה מתמקדת בשאלות נוספות לגבי איך תועלת מוגדרת וכיצד ההנאה משפיעה על תחושת התועלת. לדוגמה, אם אדם מסכים לתת משהו לאדם אחר מתוך תחושת אהבה, יתכן והאהבה הזו תספק לו תועלת גדולה יותר ממה שהיה מקבל מאדם שלא היה אוהב אותו. אליעד שואל אם ניתן להרגיש תועלת רבה אפילו אם לא הושקע מאמץ גדול, ומדבר על ההתמודדות עם קונפליקטים פנימיים בזמן עשיית פעולות. בסופו של דבר, אליעד מסכם שהתועלת לא תמיד תלויה במאמץ, אבל יש פעמים שבהן המאמץ באמת מגביר את תחושת התועלת, במיוחד כשמדובר במילוי חסרונות פנימיים. הוא מציין שיכולת השגת התועלת נובעת מהחיסרון שבני אדם מרגישים, וכשחיסרון זה מתמלא, התועלת משתנה. מאמץ מול תועלת האם מאמץ מביא תועלת? כיצד תועלת משתנה על פי המאמץ? השפעת תועלת על רגשות מהי תחושת התועלת? ...

... אחריות על התוצאה, לקחת אחריות על המאמץ, גישות ניהוליות, אחריות ניהולית, אחריות של מנהל, העיקר המאמץ, העיקר התוצאה, תתאמץ בלי קשר לתוצאה, להצביע לביבי נתניהו, שכר על המאמץ, ניהול כושל, מנהל כושל מה ההבדל בין אחריות על המאמץ לאחריות על התוצאה? הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא ההבדל בין לקחת אחריות על מאמץ לבין לקחת אחריות על תוצאה. הוא מסביר את הנושא באמצעות מספר דוגמאות וסיטואציות יום - יומיות וניהוליות ... אחריות על תוצאה חשובה יותר מגישה שמתמקדת במאמץ בלבד. מדוע עדיף לשאול האם הטלפון שקט ולא האם השתקת את הטלפון? אליעד מסביר באמצעות דוגמה פשוטה של ... כששואלים האם השתקת את הטלפון? האדם נשאל על המאמץ או הפעולה שהוא עשה. אולי הוא ניסה להשתיק ולא הצליח, אולי הוא לחץ בטעות על הכפתור הלא נכון או שכח לבצע ... אלא צריך תמיד לבדוק את התוצאה הסופית. האם מאמץ בלי תוצאה הוא בעל ערך? אליעד מדבר על הגישה שבה נותנים שכר או הערכה על המאמץ בלבד, ללא קשר לתוצאה. הוא נותן דוגמה מעולם הדת, בו יש אמירה כל מאמץ מתקבל לברכה, ושאדם מתוגמל על כך שהוא מתאמץ ללמוד תורה, אפילו אם לא הגיע להישגים. לפי אליעד, זו גישה שנכונה אולי לחלקים מסוימים בחיים, אך היא לא ... איש מקצוע לתקן את המקרר, לא מעניין אותו המאמץ של הטכנאי - מה שמעניין אותו זה האם המקרר עובד או לא. אם הטכנאי השקיע מאמץ אך המקרר עדיין לא עובד, הוא נכשל במשימה. אליעד מדגיש שהלקוח משלם על תוצאות ולא על מאמצים. מדוע הגישה של ביבי נתניהו מוגדרת כניהול כושל? בהמשך, אליעד מתייחס כדוגמה לניהול פוליטי. הוא מציג ... אחריות על התוצאה ולא סיפק אותה, ללא קשר לכמה התאמצות הייתה בדרך. אליעד מדגיש שזה לא משנה כמה נתניהו התאמץ או כמה הוא רצה להצליח, מה שמשנה זה התוצאה הסופית - והיא לא סופקה. אליעד לא שולל את האפשרות שאולי מישהו ... בפועל ולכן הוא מנהל כושל. האם לקחת אחריות על המאמץ בלבד זו בריחה מאחריות? אליעד מזהיר מפני נטייה שיש לאנשים להאשים אחרים כשמשהו משתבש - למשל לייחס את ... צורת חשיבה שבה האדם מתרגל לקחת אחריות רק על המאמץ ולא על התוצאה, וכך מתרגל להתחמק מאחריות אמיתית. אליעד מזהיר שהרגל זה מוביל לחוסר הצלחה כרוני ולכישלונות ... אדם שמתרגל לקחת אחריות על תוצאות יפעל במאמץ מלא, ללא תירוצים, ללא האשמת גורמים חיצוניים, וייתן את כל מה שיש לו כדי להשיג את המטרה. הוא מציין ... איך לוקחים אחריות על תוצאה? מה ההבדל בין מאמץ לתוצאה? האם ניהול של ביבי נתניהו כושל? איך להתמודד עם עובדים שמתחמקים מאחריות? למה חשוב לשאול על התוצאה ולא על המאמץ? כיצד סיבתיות משפיעה על אחריות ניהולית? האם יש ערך למאמץ ללא תוצאות? האם השתקת את הטלפון? האם הטלפון שקט? ניתוח סיטואציה, אחריות של מנהל, אחריות של עובד, יעוץ ...

... להעניק לאנשים רעיונות פשוטים שיביאו להם הנאה או תחושת טוב מיידית, בלי שיתמודדו עם מאמץ מחשבתי. מהו סוכר בתוכן? ההשוואה שמהווה את הליבה של ההרצאה היא ההשוואה בין סוכר למסר שמטרתו להחזיר תחושת טוב מיידית לאדם. אליעד מסביר כי אנשים אוהבים סוכר כי הוא מביא להם אנרגיה מהירה, בלי להדרש למאמץ. באותו אופן, אם אתה רוצה למשוך אליך קהל, עליך להגיש להם רעיונות מתוקים - רעיונות או מסרים שמקלים עליהם, שלא דורשים מאמץ מחשבתי. מסרים כאלה יכולים להיות סיסמאות כמו הכל לטובה, הכל אהבה, או תאמין בעצמך. למה אנשים אוהבים סוכר? סוכר מהווה מקור מיידי לאנרגיה, שמסייע להרגיש טוב ... ואופטימיים כמו הכל לטובה, תהיה לך קהל רחב שמעריץ אותך ומקבל את מה שאתה אומר ללא מאמץ. האם כדאי למכור רעיונות שמבוססים על מאמץ מחשבתי? אליעד מציין כי קיימת דרך שמבוססת על שימוש בשכל, כלומר, חקירה ובדיקה עמוקה של השאלות המהותיות בחיים, כמו מי אני?, מהו הרצון שלי?, האם הכל באמת לטובה?. עם זאת, דרך זו דורשת מאמץ מחשבתי, דבר שמעטים רוצים להשקיע בו. רוב האנשים לא מעוניינים להשקיע מאמץ להבין את עצמם או את העולם סביבם, ולכן הם יעדיפו רעיונות פשוטים שמספקים להם תחושת טוב מיידית. הסכנה שבאמונה מיידית אליעד מסביר כי אמונות פשוטות, כמו הכל ... כדאי להציע להם אמונה פשוטה שיכולה להעניק להם תחושת טוב מיידית. אליעד מציין כי אמנם המאמץ הפנימי שהוא מציע עשוי להרגיש מסובך יותר בהתחלה, אך הוא מביא לתוצאות ארוכות טווח, בעוד שאמונה פשוטה יכולה להחזיק את האדם לזמן קצר אך לא תפתור את הבעיה ... או גורואים גדולים? מהו אותו סוג תוכן שיגרום להרבה אנשים לאהוב אותנו במהירות ובלי מאמץ? תשובה: הרעיון המרכזי הוא למכור לאנשים סוכר. כמו שאנשים אוהבים סוכר במזון, כי הוא מעניק להם הרגשה טובה, מהירה ומיידית, בלי מאמץ - כך כשמוכרים רעיונות או מסרים מתוקים (כלומר, פשוטים, מבוססי אמונה, לא דורשים מאמץ מחשבתי), זוכים להערצה ולהצלחה מיידית אצל קהל רחב. מדוע אנשים כל כך אוהבים סוכר? שאלה: למה סוכר הפך למוצר כל כך ממכר עבור בני אדם? תשובה: סוכר גורם ... מיד עם צריכת משהו מתוק, לדוגמה שתיית משקה ממותק כמו קולה או אכילת ממתק. אין צורך להתאמץ: המנגנון הפיזיולוגי של הגוף מפרק סוכר בקלות, והאנרגיה מופיעה מהר. זה מפתה מאוד, במיוחד במצבי נפילת סוכר או עייפות, כי מיד מרגישים השתפרות. אנשים מעדיפים להימנע ממאכלים שמצריכים זמן עיכול או מאמץ, כמו מזון בעל סיבים תזונתיים גבוהים או מאכלים מסובכים שעיכולם איטי. בגלל שהסוכר זמין בכל כך הרבה צורות (משקאות ממותקים, שוקולדים, גלידות ועוד), נוצרת ... את זה בצורה מתוקה. כלומר, לתת להם רעיונות שעושים להם טוב כאן ועכשיו, בלי שישקיעו מאמץ. כשם שסוכר דורש מעט טרחה לעיכול, כך מסרים מתוקים דורשים מעט טרחה שכלית או עמוקה. אנשים אוהבים את מה שקל, ומה שקל הופך לממכר - כמו סוכר. מי שמעביר מסרים ... עצמך, הכל לטובה, תהפוך לימון ללימונדה, בלי לדרוש חשיבה מעמיקה. האם כדאי למכור לאנשים מאמץ מחשבתי? שאלה: מה קורה אם דווקא מוכרים לאנשים תוכן שדורש שימוש בשכל ומאמץ? תשובה: לפי הטקסט, יש דרך שמבוססת על שכל - כלומר, חקירה, הבנה לעומק, התבוננות בשאלות יסוד כמו מי אני?, מהו הרצון שלי?, האם הכל באמת לטובה? וכן הלאה. דרך השכל היא הרבה פחות מושכת עבור רוב האנשים, כי היא דורשת מהם להתאמץ, לחקור ולשאול שאלות קשות. בדיוק כפי שמזון בריא אולי לא יוצר התלהבות מיידית כמו ממתקים - כך גם תוכן הדורש הבנה עלול להיתקל בהתנגדות. אנשים רבים אין להם ... שפע מהיקום. אלו מסרים קליטים, לא דורשים חקירה, והאדם יכול להיאחז בהם מהר ובפחות מאמץ. כיצד הדובר עצמו רואה את הנושא של למכור אמונה? שאלה: מדוע יש ביקורת כלפי שיטת האמונה ואיך היא ביחס לגישת השכל? תשובה: הדובר מציין שהוא יכול היה לבחור ... לנקודה שבה לא צריך דבר. בדומה למזון בריא: בשביל לשמור על בריאות לטווח ארוך, צריך התאמצות מסוימת, להימנע מגאנק, ולבחור את הדרך הנכונה, גם אם היא פחות טעימה בהתחלה. אז איך בוחרים בין אמונה לשכל? שאלה: האם לבחור בדרך הסוכר ולספק לאנשים מסרים ... באמת לעזור לאחרים להגיע לפתרון עמוק ושורשי, יצטרך ללמד אותם להפעיל את השכל. זה כולל מאמץ, הכולל הבנה, חקירה והתמודדות עם שאלות קשות. לאדם עצמו מומלץ לבדוק: האם אני נמשך לסיסמאות מהירות ולפתרונות מיידיים, או שאני מוכן להשקיע מאמץ בהפעלת השכל?. ההשוואה לתזונה ממחישה זאת: סוכר נותן בוסט אנרגיה מיידי אך עשוי להזיק בהמשך. מזון בריא מצריך זמן ומאמץ אבל בונה בריאות אמיתית לטווח הארוך. כיצד לסכם את המסר המרכזי? שאלה: מהו המסר השלם למי ששוקל להיות מנטור, גורו או פשוט ללמוד משהו חדש? תשובה: למי שרוצה ... כלומר, אמירות מעודדות ופשוטות, שלא דורשות חשיבה מעמיקה. כך מושכים קהל רב שלא רוצה להתאמץ. אולם, בראייה ארוכת טווח, הדבר דומה למכור לאנשים התמכרות, שדורשת מהם עוד ועוד סוכר מנטלי, בלי לפתור את בעיית השורש. מצד שני, אפשר לבחור ללמד אנשים ... לפתרון אמיתי ומלא. בסופו של דבר, אמנם יש אפשרות להגיע להכרה שהכל מושלם גם בלי שום מאמץ שכלי, אבל אם כבר האדם סובל ושואל שאלות, כדאי לנצל זאת כדי לגלות מה באמת מתרחש במציאות, ולא להסתפק ברעיונות מהירים. גורו ומנטורים שיטות אמונה לעומת הבנה ...

... רע. טוב. איך אפשר לגרום לרע להיעלם מעצמו ללא מלחמה? תשובה: על ידי שהאדם מושך את עצמו לכיוון של הטוב, הרע נעלם מעצמו. הדבר דומה לאדם שמנסה לנצח פיל ורוד דמיוני שמציק לו. לא משנה כמה קשה הוא יתאמץ, הפיל הורוד ימשיך להציק לו. הדרך היחידה להעלים את הפיל הורוד, היא על ידי זה שלא חושבים עליו. הדמיון אינו קיים במציאות באמת. ברגע ...

... ניהול. הגדלת תפוקות שיפור ביצועים. התפוקה של האדם היא תוצאה ישירה של מספר גורמים שונים. כגון רמת היעילות של העבודה, כמות המאמץ הנדרשת, הפוטנציאל התיאורטי של העובד וכיוב. ככל שהעובד מיומן יותר, יעיל יותר, ומסוגל לבצע את העבודה בפחות מאמץ, כך התפוקה גדלה. הרצון לשפר את התפוקה נכון ... טוב וליהנות. גם בתחום ההנאה והרגשת הטוב שייך לעשות שיפור תפוקה. שיפור תפוקה של הנאה, היינו ליהנות יותר ולהרגיש טוב יותר בפחות מאמץ. הדרך לשפר את הביצועים והתפוקה בכל תחום ... כך הוא מגדיל ראש ומשפר את הביצועים. יצירתיות יוצרת שיפור תפוקה ויעילות. יזמות, חשיבה המצאתית ויצירתית יוצרת המצאות וחוסכת מאמץ. חשיבה יצירתית ויוזמת, נובעת בין השאר ... רצון להתפשר על פחות מהטוב ביותר, היא תכונה חשובה ביותר למי שרוצה להגיע לשלמות אמיתית. שלמות אמיתית = מקסימום תועלת במינימום מאמץ. מקסימום הנאה כאשר המאמץ היחיד הוא הקיום העצמי = שלמות. כדי לשפר ... הפנימי ביותר ולסיבה האמיתית ביותר שהיא זו שגורמת לו ליהנות, באותו הרגע האדם מסוגל להגיע להנאה שלמה, דהיינו, מקסימום הנאה ללא מאמץ בכלל. לסיכום: כדי לשפר ביצועים יש להגדיל ... לראות את התמונה המלאה. ככל שהאדם מבין טוב יותר את עצמו המציאות המערכת הספציפית, כך הוא מאפשר לעצמו להשיג יותר תועלת בפחות מאמץ.

... אוטומטית - איך להצליח בקלות? איך ליצור הצלחה אוטומטית? הצלחה אוטומטית = הצלחה שאינה כרוכה במאמץ . הצלחה אוטומטית = הצלחה שמגיעה מעצמה אל האדם. מי שיחקור את ... יותר להיות אוטומטית. לא רק שהיא לא מגיעה אל האדם מעצמה, אלא שגם לא בטוח שהאדם יצליח להגיע אליה גם עם מאמץ . כאשר ההצלחה מוגדרת על ידי ציור ומצב ספציפי של המציאות, ... מוגדרת כמצב חיצוני מסוים שבו נמצא האדם, הרי שההצלחה הזו אינה אוטומטית, והרי שלשם הצלחה כזו דרוש מאמץ רב וגם לא בהכרח בטוח שהיא אפשרית. יחד עם זאת, כאשר האדם ... תלוי במצב חיצוני של המציאות. כאשר ההצלחה הופכת לפנימית לחלוטין, באותו הרגע היא גם כרוכה ב 0 אחוזי מאמץ והיא אוטומטית לחלוטין. ...

... המגבלות שלך. שלא תהיה מגבלה אחת שלך שלא תהיה מודע לה. כאשר האדם אינו מודע למגבלות של עצמו, הוא מתאמץ מתעקש וסובל בחינם. למצוא את עצמך = להבין מה בדיוק אחראי לתחושה ולרגש שמשתנה בך בכל רגע. למצוא את עצמך = לדעת על עצמך הכל. להבין את עצמך בשלמות. למצוא את עצמך = לא ...