שמחה, להיות שמח, שמחת חיים, חוסר שמחה, דיכאון, עצבות, ייאוש, חרדות, להיות בשמחהשמחה, להיות שמח, שמחת חיים, חוסר שמחה, דיכאון, עצבות, ייאוש, חרדות, להיות בשמחה ובו יתבאר עניין השמחה של האדם בחיים. ויתבאר, במה תלויה השמחה של האדם בחיים? ומה גורם לאדם להיות שמח? ואיך האדם יכול לגרום לעצמו להיות שמח? והאם אפשר להיות רק בשמחה? ולמה לפעמים האדם נכנס לדיכאון? וממה נובעת תחושת עצבות ותחושת ייאוש מהחיים? ולמה יש לאדם חרדות וחוסר שמחה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כולם מנסים להיות שמחים כמה שיותר. ולאו דווקא שמחים ומחייכים, אלא כולם מנסים להרגיש כמה שיותר טוב, ולהתקרב כמה שיותר אל תחושה של שמחה, ולהתרחק כמה שיותר מתחושה של עצב ודיכאון. כי כאשר האדם מרגיש שמח, אז הוא מרגיש טוב משמחת החיים שלו. וכאשר האדם עצוב ובדיכאון, אז הוא מרגיש רע. והאדם מנסה כמובן להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן האדם מנסה כל הזמן לעשות כמה שיותר דברים שמשמחים אותו, כדי להיות שמח וכולי. ומי שעוד יתבונן יראה, כי השמחה של האדם, כל הזמן חומקת ממנו. וגם אחרי שהאדם עושה המון מאמצים כדי להיות מאושר ושמח, וגם אחרי שהאדם כבר מצליח להיות שמח ומאושר, עדיין תמיד בדרך כלשהי, השמחה חומקת מהאדם, והאדם תמיד מסיבה כלשהי, מפסיק להרגיש שמחה ואושר. ובמקום אושר ושמחה, תמיד מופיעות פתאום מחשבות כלשהן של חוסר שביעות רצון מהמציאות כפי מה שהיא. שאם הן מתגברות, אז נוצרת גם תחושה של דיכאון ושל יאוש / מועקה / חרדות וכולי. והשאלה הנשאלת היא, במה באמת תלויה שמחת החיים של האדם? ומה באמת האדם צריך לעשות, כדי להיות שמח, וכמה שיותר שמח? וגם אם לא להיות שמח, אז לכל הפחות, כמה שיותר להיות שבע רצון מהמציאות, וכמה שפחות לחוות עצבות ותסכול מהמציאות? ומהי החוקיות של השמחה והעצב של האדם? והתשובה לשאלה הזאת היא, שמי שרוצה להיות שמח, עליו להתמקד קודם כל, בלהבין את המנגנון הרגשי ... כל הזמן אחרי דברים שאולי יעשו אותך שמח באופן רגעי, במקום זה תנסה בכלל להבין, את המנגנון, שאחראי על השמחה והדיכאון של האדם. דהיינו, יש להתמקד בהבנת המנגנון הרגשי של האדם, במקום להתמקד בכל מיני דרכים למצוא אושר רגעי ורגעים של אושר. כי הדבר החשוב ביותר כדי להיות בשמחה, הוא שהאדם בכלל יבין את המנגנון של השמחה. ומי שיעמיק בהבנת המנגנון הרגשי של השמחה והעצבות, יראה, כי הגורם היחיד שאחראי על מצב הרוח של האדם, זו רמת ההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין ... מסיבות כאלו ואחרות. וככל שרמת ההתאמה שבין המציאות של האדם, לבין הרצון שלו, ככל שרמת ההתאמה עולה, כך עולה השמחה והאושר של האדם. וככל שרמת ההתאמה יורדת, כך עולה רמת העצבות / דיכאון / כעס / חרדה / תסכול ... אף פעם לא רק שמח או רק עצוב. כי כדי להיות עצוב, לשם כך האדם צריך גם להבין מהי שמחה. וכדי להיות שמח, לשם כך האדם צריך להבין גם מהי עצבות. כי בלי שמחה אין עצבות ובלי עצבות אין שמחה. ולכן, בכל מקום שיש שמחה, יש גם עצבות כלשהי, ובכל מקום שיש עצבות, יש גם שמחה כלשהי. כי כאשר יש רק עצבות או רק שמחה, הרי שכבר אין שום משמעות לעצבות או לשמחה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ונמצא אם כן, כי כדי ליצור הרבה שמחה, לשם כך האדם צריך, לגרום לכך שתהיה התאמה גדולה יותר, בין הרצון שלו לבין המציאות. וכיצד יכול האדם להתאים ... חושב יותר על החסרונות שבדבר, כך האדם פחות רוצה אותו (עד חשיבה חיובית / חצי הכוס המלאה וכיוב). כך שהשמחה של האדם בחיים, היא בעצם תלויה, בכמה האדם רואה את היתרונות או את החסרונות שיש בכל דבר. והאדם רואה ... האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה להיות שמח, עליו להבין את המנגנון של השמחה ושל העצבות. והמנגנון הזה תלוי ברצון של האדם. שהוא תלוי בהבנה של האדם. ועל האדם להתבונן היטב אל תוכו, ...