... כאן מתעוררת שאלה עמוקה: אם אתה באמת חושב שהחיסרון הזה מחויב, אז לא היית מתלונן עליו, כי לא היית מצליח
לדמיין מצב ללא חיסרון. אדם לא מתלונן על משהו אם אין לו אפשרות לחשוב על היפוכו. כדי שתרצה לבטל חיסרון, אתה צריך לחשוב שיש אפשרות ... אם אינך מצליח לתפוס בדמיון או בתודעה מצב ללא חיסרון - לא תהיה לך התנגדות לעצם קיומו. מה הקשר בין היכולת
לדמיין את ההפך לבין חוויית הבעיה? שאלה: אז כדי לחוות בעיה, אני צריך גם
לדמיין את ההפך שלה? תשובה: נכון. לא יכולה להיות בעיה ללא ידיעת הפתרון, או לפחות האפשרות
לדמיין פתרון. אם אתה אומר אני לא רוצה שולחן, זה מעיד שאתה מסוגל
לדמיין אין פה שולחן. אם אתה אומר אני לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, זה מעיד שאתה מסוגל
לדמיין מצב של אין שום חיסרון - שהוא מצב הנובע מהתודעה שמבטלת את הנפרדות (או במילים אחרות, אין שכל). כאשר אדם באמת חושב שאין שום ... אבל זה עדיין לא הופך אותך לעשיר באותו רגע. ואילו כשאתה חווה את הבעיה הבסיסית של תמיד יש חיסרון - עצם היכולת
לדמיין מצב של אין חיסרון (מצב של אחדות מוחלטת או אין שכל) משנה את כל נקודת המבט באותו רגע, כי ההבנה הזו הופכת את עצם השאלה על קיום ... אותה תחושה תמיד יש חיסרון - שאל את עצמך: האם אני באמת בטוח שאין שום דרך להשתחרר מהחוויה הזו? האם אני מסוגל
לדמיין מצב של אחדות? עצם ההתבוננות הזו יכולה לפתוח פתח לחוויה שבה אינך מפריד בין הדברים, או לפחות להבין שהיכולת
לדמיין או לתפוס מצב אחר קיימת בך. שאלה: אז המודעות של אני מבין שיש לי בעיה היא בעצם הכיוון לתשובה? תשובה: כן, משום שככל שאתה מבין ... לתחושת יש כאן משהו ואין כאן משהו אחר. לכן, כשאתה אומר אולי יש דרך לצאת מהחיסרון, עצם השאלה מעידה שאתה מסוגל
לדמיין מצב אחר, וזו כבר ההוכחה שאתה לא בטוח שהחיסרון מחויב. איך להעמיק את ההתבוננות? שאלה: מה כדאי לי לעשות כדי להבין את הנושא ... אבל אני לא כיוונתי לזה. אני מתכוון שעצם ההפרדה היא חוויית החיסרון. למשל אתה יודע שיש פה שולחן? אתה יכול
לדמיין שולחן? כן. זה אומר שאתה בחוויית חיסרון. למה? כדי להרגיש שזה שולחן, אתה צריך להרגיש שאין פה דברים אחרים. זה לא משחקי מילים. ... שאלה: אני לא בטוח שהבעיה מחויבת. אליעד: אז מה השאלה? כדי להגיד על משהו שהוא בעיה, אתה צריך להיות מסוגל
לדמיין את ההפך. אתה רואה את כל הבעיות שיש וחווה שהם קיימות בגלל שאתה רואה את ההפך. אבל אם האדם מסוגל לתפוס גם את ההפך של הבעיה, אז ... מה הפיתרון שלה. אליעד: להגיד, אני לא רוצה פה משהו, זה כמו להגיד, אני רוצה פה משהו אחר. אז אם לא היית יכול
לדמיין פה משהו אחר, אז לא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה משהו. להגיד אני לא רוצה את זה, זה בעצם להגיד אני רוצה משהו אחר, ואם התודעה שלך הייתה חושבת שמחויב שיהיה פה המשהו הזה, והיא לא הייתה יכולה
לדמיין משהו אחר, לא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה את המשהו האחר. שאלה: לא יכולה להיות לך שאלה, אם אין לך שאלה. אליעד: לא יכולה להיות ... שלך יכול לחשוב על משהו אחר. אבל אם אדם אומר, שהוא לא רוצה להיות במצב שתמיד יש בו חיסרון, זה אומר שהוא יכול
לדמיין מצב שלא תמיד יש בו חיסרון. כי אם הוא לא היה יכול להתחבר לאין שכל, הוא לא היה יכול להיות מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון. ואם הוא ... עט אדום. אבל באין שכל, אם אתה מבין מה אמרת, זה עושה היפוך לשאלה עצמה. לדוגמה, אני רעב ורע לי, אתה יכול
לדמיין את עצמך שבע. אבל זה שאני אומר לעצמי שאני שבע זה לא אומר שאני לא רעב. (בחיצוני זה לא אותו הדבר) אבל בפנימי, ברמה הכי תחתונה, ... אמרת, אז כדי שיהיה לך רע מזה שתמיד יש חיסרון, אתה מתבונן, למה רע לי מזה שתמיד יש חיסרון? כי אני בעצם יכול
לדמיין שלא תמיד יש חיסרון, כי אם הייתי בטוח שתמיד יש חיסרון, אז לא היה לי רע מזה שתמיד יש חיסרון. אם היית בטוח שתמיד יש חיסרון, אז ...