...
להסביר את עצמך יותר מידי, כל המוסיף גורע, להצטדק יותר מידי, לנמק יותר מידי, להתפרס יותר מידי, האם לבקש סליחה? כמה לבקש סליחה? כמה
להסביר את עצמך? כמה להתנצל? התרפסות יתר, הצטדקות יתר, התנצלות יתר, למצוא חן יותר מידי למה הצטדקות יתר גורמת לכם להיראות אשמים? הרבה אנשים מרגישים צורך
להסביר את עצמם בצורה מוגזמת, לנמק כל פעולה או החלטה, ולהתנצל הרבה מעבר למה שנדרש. אליעד כהן
מסביר שהסיבה המרכזית לכך היא הצורך הבסיסי של האדם להיתפס כבסדר בעיני אחרים. ככל שהאדם חושש יותר שלא יקבלו אותו או שלא יבינו אותו, כך הוא ירגיש צורך להצטדק יותר, לנמק יותר
ולהסביר את עצמו בצורה מוגזמת. אך באופן פרדוקסלי, דווקא הצורך הזה להצטדק יותר מדי גורם לתוצאה ההפוכה מזו שהאדם רצה להשיג. ככל שאדם
מסביר את עצמו יותר, כך הוא נראה פחות אמין בעיני מי ששומע אותו. אליעד
מסביר את הסיבה לכך: באופן טבעי, אנשים חושדים במי
שמסביר את עצמו יותר מדי. התפיסה האנושית היא שאדם שבטוח בעצמו ובמעשיו לא מרגיש צורך מיוחד
להסביר אותם באריכות. לעומת זאת, אדם שחושש או שמרגיש אשם הוא זה שבדרך כלל יכביר במילים
ובהסברים. למה דווקא אדם שמנמק יותר מדי נראה חשוד? הסיבה המרכזית היא
שהסברים מפורטים ומוגזמים יוצרים אצל המאזין תחושה שהאדם המדבר מסתיר משהו. ככל
שההסבר ארוך ומפורט יותר, המאזין מתחיל לחשוב: למה הוא צריך
להסביר את עצמו כל כך הרבה? האם הוא משקר? האם הוא עשה משהו רע?. אליעד מדגים את הנקודה הזו בצורה מוחשית דרך כמה דוגמאות מחיי היומיום. לדוגמה, אדם שמאחר ... אבל אם אותו אדם יתחיל
להסביר יותר מדי, כגון: תקשיב, אני ממש מצטער, היה לי מקרה דחוף, זה לא בשליטתי, לא יקרה שוב... - דווקא אז הוא יעורר אצל המאזין חשד. המחשבה האוטומטית שתעלה תהיה: אם הוא
מסביר כל כך הרבה, אולי הוא מנסה להסתיר משהו? עוד דוגמה שאליעד מביא היא של גבר שחוזר הביתה ואשתו שואלת אותו באופן שגרתי: מה שלומך?. אם הוא עונה לה בצורה ... לפגוע בכם? אליעד
מסביר שגם בהתנצלויות צריך לדעת לשמור על מינון נכון. אם אדם פגע במישהו ומתנצל בצורה קצרה וכנה, הדבר יתקבל בדרך כלל בצורה טובה. אך כאשר האדם מתנצל יתר על ... במקום להכביר במילים
ובהסברים, מומלץ לתת לדברים פשוט לדבר בעד עצמם. מתי
הסבר מפורט דווקא הכרחי? חשוב להבין שיש גם מצבים הפוכים שבהם דווקא
הסבר מפורט הוא נכון ומתבקש. אך כאן אליעד מדגיש שהכוונה היא לאנשים
שמסבירים יותר מדי מתוך חוסר ביטחון עצמי, מתוך פחד שלא יקבלו אותם או מתוך תחושת אשמה פנימית מוגזמת. דווקא
ההסברים וההתנצלויות שנובעים מחוסר ביטחון, הם אלו שמפעילים את המנגנון החשדני במוחו של הצד השני. איך לאזן נכון את הצורך
להסביר ולהתנצל? כדי למצוא את האיזון הנכון בין
הסבר להתנצלות, אליעד מציע לשאול את עצמכם: האם
ההסבר שלי משרת מטרה אמיתית, או שהוא רק נובע מהפחד להיראות לא בסדר? אם
ההסבר או ההתנצלות שלכם באים ממקום ענייני, מדויק ופשוט, הם יתקבלו בדרך כלל בצורה טובה. אך אם הם באים מתוך פחד וחשש, הם יגרמו לאחרים להרים גבה ולהתחיל לחשוד. ... פחות זה יותר. ככל
שההסברים וההתנצלויות שלכם יהיו ענייניים, קצרים וברורים, כך תצליחו להעביר מסר של ביטחון, אמינות וכנות. לעומת זאת, הצטדקות יתר, התנצלות מוגזמת
והסברים מפורטים מדי ייצרו את התוצאה ההפוכה ויגרמו לצד השני לחשוב בדיוק את המחשבה שאתם רוצים להימנע ממנה - שכנראה יש לכם משהו להסתיר. איך לא לגרום למישהו ... בצורה נכונה? מתי
הסברים מיותרים פועלים לרעתנו? איך לפתח ביטחון עצמי ולשדר אמינות? האם צריך להתנצל על כל דבר? כיצד הצטדקות יתר עלולה לפעול לרעתכם? לפעמים, בני אדם רוצים ... להצדיק את עצמם, לנמק,
להסביר, ואפילו להתנצל יתר על המידה. אך באופן מפתיע, דווקא הצורך הזה להצטדק עלול לגרום להם להיראות לא בסדר. מדוע הצטדקות יתר מחשידה? הסיבה לכך טמונה ... הם אלו שמרגישים צורך
להסביר את עצמם. לעומת זאת, אדם שבטוח בצדקתו לא מרגיש צורך להכביר במילים. דוגמה מהחיים: איחור לעבודה נניח שמישהו מאחר לעבודה. אם הוא אומר בפשטות: אני ...