גן עדן או גיהנום? למה גן עדן הוא גיהנום? מהו גיהנום? מהו גן עדן אמיתי?גן עדן או גיהנום? למה גן עדן הוא גיהנום? מהו גיהנום? מהו גן עדן אמיתי? מי שיתבונן בעניין יראה, שכל בני האדם בעולם, רוצים להגיע לגן עדן. וגן עדן הוא ביטוי לאושר ולשלמות הפנימית. וכל אחד ואחד בעולם רוצה להגיע לגן עדן. דהיינו, כל אחד ואחד בעולם רוצה להגיע לאיזו נקודה כלשהי ולאיזה מצב כלשהו, שבו הוא ירגיש טוב ושלמות באמת. ומצד האמת, זה לא ממש משנה לאדם היכן הכתובת של גן עדן ומה בדיוק עושים שם, אבל כן חשוב לאדם שבסופו של דבר, גם הוא יזכה להגיע לגן עדן. דהיינו, להרגיש תחושה כלשהי שתהיה תחושה טובה של גן עדן. ומי שיתבונן בעניין יראה, שבחזון גן עדן יש בעיה מאוד רצינית. והיא, שגן העדן של כל בני האדם בעולם, הוא בכלל הגהנום. זא שאם ננתח את התפישה שבה בני האדם תופסים את המהות של גן עדן, נראה שבאמת גן עדן הזה, לא רק שהוא לא גן עדן, אלא שהוא הגהנום הגדול ביותר שהאדם יכול להגיע אליו. וכל אחד ואחד שמגיע לגן העדן המיוחל, לא רק שהוא לא מרגיש גן עדן, אלא הוא מרגיש את הגהנום. ומיד נסביר את העניין הזה לעומק. ונסביר גם מהו גן עדן האמיתי. ונסביר גם מדוע כל העניין הזה בכלל רלוונטי לאדם כרגע, ואיך אפשר להפיק מההבנה הזאת תועלת. ואם נתבונן על תפישת הגן עדן אצל כל בני האדם שרוצים להגיע אל גן עדן, נראה שגן עדן הוא ייצוג וסמל של מצב כלשהו שבו האדם מרגיש אך ורק טוב. ואכן אחד מהשמות של גן עדן, הוא עולם שכולו טוב. העולם הבא, עולם האמת, עולם שכולו טוב. עולם שבו יש אך ורק טוב בלבד. והאדם ... אם נמשיך להתבונן על העניין לעומקו, נראה שהמצב הזה שבו הכל טוב, הוא המצב הרע ביותר שיכול להיות. דהיינו, הגן עדן הזה, הוא בכלל גהינום. ונסביר: מהותו של הרע, היא כאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו. כאשר המציאות והרצון של ... אם יהיה אפילו רצון אחד לאדם שהוא לא מלא, הרי שהאדם ירגיש חיסרון, ואכ זה לא נחשב לשלמות של גן עדן. וגן העדן המיוחל, הוא ביטוי למצב שבו כל רצונו של האדם מתמלא, שאז אפשר לומר שזהו עולם שכולו טוב. וכמובן שיש כאלו שחושבים בטעות שגן עדן זה איזה משהו שהוא טוב מבחינה חיצונית. כי יש כאלו שחושבים בטעות שגן עדן הוא מקום שבו עושים דבר כלשהו שגורם לאדם להרגיש טוב. או מקום שבו יש איזה משהו שגורם לאדם להרגיש טוב. ונדמה להם בטעות שאם המציאות החיצונית שלהם תשנה, הרי שהם יהיו מאושרים וירגישו את גן עדן. אבל גם הם בסופו של דבר צריכים להסכים על כך, שתחושת הטוב היא פנימית. וכדי שהאדם ירגיש גן עדן, לשם כך הוא צריך להיות מרוצה בתוכו מהמצב שחיצוני לו. כך שבסופו של דבר, כולם יסכימו שגן עדן הוא ביטוי של מצב פנימי של האדם. ולא משנה כיצד בדיוק האדם יגיע אליו, הרי שכדי להרגיש את גן עדן, לשם כך צריך להיות מצב כלשהו שבו כל רצונו של האדם יתמלא, שאז האדם ירגיש את גן עדן. ואם נתבונן היטב בעניין, נראה שגן העדן הזה, לא רק שהוא לא גן עדן, אלא שהוא גהינום. וכדי להבין את הדבר הזה, על האדם פשוט לנסות לדמיין את עצמו שהוא נמצא במצב כלשהו, ... בה, זה בדיוק מה שהוא רוצה. וברגע הראשון שהאדם מדמיין את הדמיון הזה, באותו הרגע האדם מרגיש תחושה של גן עדן. כי האדם כאילו נרגע מהרצון שלו. כי כאשר הכל הולך לאדם כרצונו, הרי שהאדם מפסיק לרצות לשנות את המציאות, ואז האדם מרגיש חיבור ואחדות עם המציאות. אבל, אם האדם ממשיך לחשוב על המצב הזה, הרי שהאדם יגלה שהגן עדן הזה, הוא בכלל הגהנום. כי בגן עדן הזה, החיים חסרי משמעות וחסרי תכלית כלשהי. כי כל ההנאה של האדם כאן בעולם הזה, היא על ידי זה שיש לאדם רצון כלשהו. וכאשר הרצון של האדם מתמלא, על ידי זה האדם מרגיש שמחה ואושר. אבל בגן עדן שהוא עולם שכולו טוב, שם החיים קשים ביותר. כי אין שם שום טעם ושום הנאה ושום התקדמות ושום תכלית ... את האמת, שגן העדן המיוחל, הוא בכלל גהינום. והשאלה המתבקשת היא, מאחר שתכלית האדם ורצונו זה להגיע למצב של גן עדן, שבו הכל יהיה כרצונו, ומאחר שהבנו שגן עדן המיוחל הוא בכלל הגהנום. אכ מה התכלית האמיתית? ולמה באמת צריך לשאוף? ומהו טוב אמיתי באמת? ואם נתבונן היטב בעניין הנל, נראה שהדבר המתבקש הוא, שגן בגן עדן חייב להיות רע כלשהו. כי אם הכל טוב, הרי שהחיים שם יותר גרועים מכל דבר אחר. כי כאשר הכל רק טוב, אין שום מטרה ואין משמעות וכולי כנל. וכדי שגן עדן יהיה טוב באמת, לשם כך חייב להיות רע כלשהו. ושהאדם ירצה את הטוב ולא את הרע. וכאשר האדם ישיג ... כרע. זא האדם באמת מרגיש רע, אבל מכיל בתוכו גם את תחושת הרע. ונמצא אם כן, כי מהותו של גן עדן, היא לא בכך שאין בו רע, אלא בכך שבו האדם מסוגל להכיל את הרע, בצורה שונה ממה שהאנשים בגהינום ... זה לא שהכל יקרה כרצונו, אלא שהוא יהיה מסוגל להכיל את זה שקורה נגד רצונו. וכל העניין הזה של גן עדן, כולו תלוי אך ורק בהבנה של האדם את המציאות. ולכן האדם יכול להגיע לגן עדן הסופי ממש, כבר כאן בכל רגע ורגע. כי מאחר שהכל תלוי רק בדרך שבה האדם מסתכל על הדברים, ממילא אין ההמצאות בגן עדן תלויה, אלא רק באדם עצמו.