... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. (סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס). אני עצוב כי אין לי כסף. (סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב). אני עצבני כי חם לי. (סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני). נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. (סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי). הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. (סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי). אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. (סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי). אני מפחד שלא אצליח במבחן. (סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה). אני לבד ועצוב לי. (סיבה: אני לבד.

סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך סיבה גורמת לתוצאה? כשאנחנו נתקלים בשני אירועים שונים, אנו נוטים להניח שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה, והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש גרמה לנייר להישרף? למעשה, בשאלה הזו אנחנו מנסים להבין לעומק את התהליך הסיבתי עצמו. מה המשמעות ... משהו קורה? כאשר אנחנו שואלים איך משהו קורה?, כמו איך השמש זורחת?, איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות לתופעה שאנו עדים לה. כשאנחנו יודעים כבר שיש לנו סיבה ותוצאה, מדוע אנחנו בכל זאת שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה? הרי לכאורה כבר יש לנו את הסיבה. למה לשאול איך הסיבה גורמת לתוצאה אם כבר יש לנו סיבה? כשאנחנו שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה?, אנו בעצם מנסים למצוא את החוליה החסרה או את השלבים הנסתרים בתהליך ה

... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה , יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון ... אחכ בודקים, האם ועד כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל ... שרוף, נשאל אותה, בלי קשר לשאלה אם הוא אכן עלה באש. או לדוגמה: הכביסה נרטבה בגשם שירד. נשאל, האם באמת ירד גשם והאם באמת הכביסה רטובה. וכאן צריך לחדד, כי יש מצבים שהתוצאה, מתארת משהו שכבר קרה בעבר, ושניתן לבדוק אותו בפני עצמו. לדוגמה: האם הנייר אכן שרוף האם הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה יהיו שטפונות? אבל כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ... האם באמת יש אפשרות שיהיו שיטפונות באופן כללי, בלי קשר להאם ועד כמה ירד גשם? כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל ה

... סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה איך מנתחים נכון סיבה ותוצאה? כדי להבין לעומק מהי סיבה ומהי תוצאה ואיך נכון לנתח קשרים של סיבתיות, אליעד כהן מסביר תחילה מה ההבדל בין סיבה לתוצאה ומדגיש שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה. לפי אליעד, אירוע או פעולה המתרחשת קודם היא הסיבה, ואילו הפעולה או האירוע המתרחש כתוצאה מכך, הוא התוצאה. לדוגמה, אם בניין קרס לאחר שהסיקו אדריכל במקום מהנדס, אז הסיבה היא בחירת האדריכל במקום המהנדס, והתוצאה היא קריסת הבניין. עם זאת, אליעד מבהיר שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ברור כל כך, ולכן צריך לשאול שלוש שאלות מרכזיות כדי לנתח נכון את הסיבתיות: האם הסיבה שהוזכרה באמת התרחשה? האם הסיבה שהוזכרה בהכרח מובילה לתוצאה שקרתה? האם התוצאה שקרתה יכולה הייתה לנבוע מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה? איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה? אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם שאוכל כי הוא רעב. הוא שואל האם האדם אוכל כי הוא רעב או שהוא אוכל כדי להיות שבע. הוא מחדד, ...

... סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות מה הסוד של אליעד כהן בפתרון בעיות בעזרת ניתוח סיבתיות? אליעד כהן מציג נוסחה של ניתוח סיבתיות שהיא כלי יעיל לפתרון בעיות, הפחתת פחדים ורצונות שליליים, והחלשת מחשבות שמכבידות על האדם. על פי הנוסחה, כל בעיה או מחשבה נובעת ממערכת של סיבה ותוצאה. במטרה לשנות או להחליש רצון או מחשבה, יש להבין את הסיבה שמובילה לתוצאה ולהעריך את הקשר ביניהם. המטרה היא לזהות אם הסיבה אכן מחייבת את התוצאה, ואם לא, החלשת הרצון או המחשבה נעשית באופן טבעי. ... לא מרגיש טוב עם הרצון הזה ורוצה להחליש אותו. אם נשאל למה אני רוצה שיאהבו אותי?, נגלה שלעיתים התשובה היא כי אני לא מעריך את עצמי מספיק. השאלה המרכזית היא אם הסיבה הזו באמת מקדימה את הרצון שיאהבו אותו, ואם היא מחייבת את הרצון הזה. אם התשובה היא לא, אז הרצון ייחלש, וזהו שלב חשוב בניתוח סיבתיות. איך ניתוח סיבתיות עוזר בהחלשת רצון? הנוסחה מציעה ארבע שאלות שמסייעות להחליש רצון או מחשבה שלילית: 1. האם התוצאה מחויבת? - האם באמת צריך להיות רצון כזה או מחשבה כזו? לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה שיאהבו אותו ברמה כזו. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? - האם הרצון להיות נאהב באמת נובע מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות נוספות או שונות? 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? - האם חוסר הערכה עצמית באמת מחייב רצון כזה, או שאפשר להעריך את עצמי גם אם אינני רוצה שיאהבו אותי? 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? - אם אדם טוען אני לא מעריך את עצמי כי אין לי השכלה, אפשר לשאול אם זה נכון או אם אפשר להעריך את עצמי גם ללא השכלה. אליעד מסביר ששאלות אלו בודקות את הקשר בין סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון או המחשבה לא תמיד מחויבים כפי שנראה בהתחלה. ברגע שמבינים שאין קשר סיבתי מוחלט, הרצון או המחשבה מתחילים להיחלש. דוגמאות נוספות ליישום ניתוח סיבתיות במהלך ההרצאה, אליעד מספק מספר דוגמאות להמחשה של ניתוח סיבתיות: - חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר מאשים אדם ... מצחוק של אחרים: אדם יכול לשאול אם הצחוק של אחרים באמת מחייב פחד, והאם אפשר להישאר שליו גם כאשר צוחקים עליו. איך ליישם את הנוסחה בחיים האישיים? הנוסחה של ניתוח סיבתיות נועדה לא רק להחליש רצונות שליליים, אלא גם כדי ... עם פחדים וחרדות. כל אדם יכול להשתמש בשיטה הזו כדי להבין את הסיבות שמובילות לרגשות או מחשבות מסוימות, ולבצע את השאלות המפורטות על מנת להחליש את הקשר בין הסיבה לתוצאה. ברגע שנשאלות השאלות בצורה ... מחשבות טורדניות, ובעיות אישיות נוספות. מדובר בשיטה שיכולה לעזור לאדם להבין את מהות הרצון או המחשבה, ולהתמודד איתם בצורה יותר ברורה ומועילה. הכוח של ניתוח סיבתיות טמון ביכולת לזהות סיבות מיותרות ולהחליש אותן, כך שהרגשות והתגובות לא יהיו כל כך חזקות. ניתוח סיבתיות איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות מהי הנוסחה הנקראת ניתוח סיבתיות ואיך היא קשורה להחלשת רצון? נוסחה שניתן להשתמש בה כדי לפתור מגוון רחב של בעיות אישיות ורגשיות נקראת ניתוח סיבתיות. הרעיון הוא שכאשר רוצים להחליש רצון, או להיפטר ...

... סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר על יחסי הגומלין ביניהם, תוך שהוא בוחן כיצד הם משפיעים על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא תמיד יש קשר ישיר בין השניים. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד, לא תמיד התוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת. הוא מציין כי לא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. לדוגמה, הוא מביא את הדוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה, ושואל האם זה מחויב שהמים שעל הרצפה הגיעו בגלל זריקת הכוס. התשובה היא לא בהכרח, שכן ייתכן שהמים הגיעו לרצפה מסיבה אחרת, כמו דליפה. כמו כן, הוא מציין שייתכן שהכוס לא נשפכה בכלל, לדוגמה אם היא הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן להבחין ביניהן ואין מקום למונחים שונים. אליעד מביא את הדוגמה של המשפט אני פה כי אני פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא

סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לחשוב שכל אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם ... אליעד, אין באמת הוכחה חד - משמעית לכך. ייתכן שהנייר נשרף מסיבה אחרת, והאש היא רק דבר שהתרחש במקביל ולא בהכרח סיבת הבעירה. אליעד מדגיש ... קשר בין אירועים, הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר את הנקודה, ... עבר וללא עתיד. הוא מבהיר שבמציאות כזו, אי אפשר לדבר כלל על סיבה ותוצאה, כי אם יש רק רגע אחד, כל דבר יהיה גם הסיבה וגם התוצאה של עצמו. אין אפשרות לומר שאירוע מסוים גרם לאירוע אחר, כי אין אירוע קודם ואירוע הבא. כל דבר הוא סיבה לעצמו ותוצאה של עצמו בו זמנית, ולכן הקשר הלוגי של סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל ... הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את הסיבה לאירוע מסוים, הוא נוטה לחשוב שהאירוע הוא אקראי. אך הוא מסביר שזו טעות, ... אינו מבין למה אירוע מסוים התרחש, אינה אומרת שלאירוע אין סיבה כלל. בנוסף, אם האדם חושב שהוא מבין את הסיבה, זה עדיין לא בהכרח אומר שהוא באמת זיהה את הסיבה האמיתית, שכן תמיד קיימת האפשרות שהאירוע התרחש מסיבה אחרת שהאדם לא מודע לה. האם המציאות חייבת להמשיך להיות כפי שהייתה עד כה? ... הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת

... סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש למעשה חלקים פנימיים, וניתן לפרק אותם לרכיבים ולנתח כל ... זה שולחן לבן מורכב למעשה משש הנחות שונות, שכל אחת מהן יש לנתח ולבדוק בנפרד. מהן ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה? אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון איחרתי כי היה פקק, הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים: יש טענה שהתוצאה קרתה (איחרתי). יש טענה שהסיבה קרתה (היה פקק). יש טענה שהסיבה (הפקק) קרתה לפני התוצאה (האיחור). יש טענה שהסיבה (הפקק) גרמה לתוצאה (האיחור). כיצד בודקים האם משפט של סיבה ותוצאה נכון? אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם אומר כואב לי הראש כי לא אכלתי, צריך לשאול: האם ... בגלל שלא אכל? כל אחת מהשאלות האלו חיונית, כי גם אם חלק אחד מהן לא נכון, זה מספיק כדי לשבור את משפט הסיבתיות כולו. איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות? אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר אכלתי כי לא רציתי להיות רעב, יש כאן מספר ... רציתי להיות רעב. בגלל שלא רציתי להיות רעב - אכלתי. אכלתי, ולכן לא הייתי רעב. גם כאן יש לשאול מה בא קודם, הסיבה (הרצון) או התוצאה (הפעולה), וכך להבין באופן מדויק יותר את המחשבה ואת הקשר שלה לפעולה. איך מנתחים פעולה כמו כתבתי כדי לזכור? אליעד מסביר דוגמה נוספת של פעולה פשוטה לכאורה: כתבתי על ... זה קיימים ארבעה רכיבים: חשבתי שאני אזכור אם אכתוב. רציתי לזכור ולכן כתבתי. האם באמת כתבתי? האם באמת הסיבה שבגללה כתבתי היא הרצון לזכור? בכל משפט סיבה - תוצאה חשוב להבדיל בין רצון, מחשבה, פעולה ותוצאה, ולוודא שהקשר ביניהם אכן נכון ומחויב. איך מתמודדים עם מורכבות של סיפורים ואירועים מרובי

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו כבר סיבתיות נסתרת. האם אפשר להבין שאלות ללא תפיסת סיבתיות? אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד ... במצב כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי ...

סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה, אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך היא, למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד. בסיטואציה כזו, פעולתו היא סיבה לעתיד, אבל אותה סיבה אינה באמת קודמת לה באופן הכרונולוגי. בהמשך, ... שהיא נראית. אליעד מציע כי יתכן והביצה והתרנגולת לא תמיד היו באותם מבנים שהכרנו. הוא מציין כי, במסגרת האבולוציה, התהליכים הארוכים והמורכבים קשה להצביע על סיבה אחת בודדת שקדמה לכל. למשל, האם התרנגולת נוצרה קודם לביצה, או להיפך? הסיבה לתהליך האבולוציוני היא לא בהכרח סיבה שמתרחשת בזמן הקודם לתוצאה, במיוחד כשמדובר בתהליכים ביולוגיים מורכבים כמו האבולוציה. לכן, השאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מקבלת מימד פילוסופי נוסף, בו אין בהכרח סדר כרונולוגי מדויק בין הסיבה לתוצאה. אם נבין את זה, השאלה מקבלת ... אך השאלות הפילוסופיות הללו יכולות להוביל להבנה עמוקה יותר של הקיום האנושי ושל התהליכים שמובילים אותנו. הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד שמשפיעים על סיבה, ולאו דווקא סדר כרונולוגי. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מעלה את המחשבה האם יש בכלל סיבה אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. ...