... חמישה הבדלים בין השכל של האל לבין השכל הרגיל של האדם. מי שמתעמק בהם, עשוי לגלות שמדובר בראייה שבה
הסתירות והפרדוקסים אינם מבטלים זה את זה. כשמתאמצים להבין זאת, המוח ... את האחדות המוחלטת שלהם. בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו
סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב הרבה ואחד בלי
סתירה. הרבה מקשרים זאת למונח השכל הנקנה, שפירושו לרכוש תפיסה ... להקיף משהו שאין לו תכלית, בו בזמן שההיקף מעיד על תכלית. כשמוח האדם נתקל ברעיון כזה, הוא רואה בו
סתירה, מבחינת האל,
הסתירה אינה קיימת כלל. בידיעת האל אין שינוי בין הפוטנציאל לבין ... בנקודה הזו נמצאת מדרגת הכתר, הגבול בין ההיגיון האנושי לאינסוף, שמעליו כביכול הכל אפשרי ואין
סתירות. לכן ישנן שתי דרכי התייחסות לפרדוקסים הללו: לראות בהם ... בטוח שיוכל לתפוס את כל הפרדוקס, אבל עצם הכוונה לשם כבר משנה משהו בגישתו. כאשר המוח מתעמק עוד ועוד
בסתירות, הוא במידה מסוימת נכנס למצב של אין לי מושג. יש האומרים ... התודעה של אין הבדל בין יש לאין, הדפוסים הרגילים מתערערים, והבעיה מאבדת חלק מכוחה. במקומות שבהם יש
סתירה בין לא הגיוני להגיוני, בין אחד לרבים, בין אין - סוף לסוף - ... ואין הבדל אצלו בין בכוח לפועל או בין ודאי לאפשרי. אם מנסים להבין זאת בשכל אנושי רגיל, מתעוררות המון
סתירות. אבל אם מבינים שהראייה האלוהית מבטלת את מושג הזמן, את מושג ההבדל בין יש לאין, ואת עצם הניגוד בין מחויב לאפשרי - אפשר להתחיל להכיל את
הסתירות באופן חדש. רבי נחמן טוען שכל מי שינסה להשתמש בשכל שלו עד הסוף בשאלות קיומיות (כמו למה אני חי?), יגיע להכרח להתמודד עם
הסתירות הללו. בשלב כלשהו התודעה מתרחבת, והשכל הנקנה מאפשר להכיר שהמציאות מכילה
סתירות בלי שהן מתבטלות זו מול זו. בתכלס, אדם עשוי להיעזר בכך ...