הכל צפוי והרשות נתונה, הכל מאלוהים, רצון חופשי, סתירות ביהדות, סתירות בתורה, בחירה וידיעה, בחירה חופשית, אלוהים יודע את העתיד, ידיעת הבורא, אלוהים יודע מה יהיה, אלוהים יודע מה יקרה ... הרשות נתונה, כלומר, האם יש מקום לבחירה חופשית אם הכל כבר ידוע. במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הקיום של סתירות דומות בתנך וביהדות בכלל. הוא מתאר את הדיון הפילוסופי שמתנהל על פני הדורות, ושם דגש על איך יש אנשים ... זמנית. אליעד מציין שכאשר אדם מאמין שהכל צפוי, הוא עשוי להתקשות להבין איך יכולות להיות בחירות חופשיות, מה שמוביל לסתירות שקשורות לידיעת אלוהים ויכולת האדם לבחור. מהם ההסברים שסיפק אליעד כהן לשאלת הסתירות בין הכל צפוי והרשות נתונה? אליעד מפתח את הרעיון שההבנה שלנו לא תמיד מספיקה על מנת לתפוס את כל ... אך יתכן שישנם מושגים או רעיונות שהשכל שלנו לא מסוגל לקלוט אותם במלואם. לכן, הוא מציע שמה שנראה לנו כסתירה עשוי להיות אמיתי ונתפס רק ממקום שונה, שלא תמיד נמצא בהישג ידנו להבין. הוא גם מדבר על האופן שבו ... אלוהים, משום שידיעת אלוהים על מה שיקרה בעתיד לא פוגעת בבחירה שלנו. מה הסיבה שיכולה להיות לאדם קושי בהבנת הסתירה בין שני הרעיונות? אליעד מסביר כי לעיתים כאשר אנחנו מנסים להבין את הרעיונות הללו, אנחנו מצמצמים אותם להיגיון האנושי ... יותר לגבי האמת שבתוך ההבנה שלנו של עקרונות דתיים, ושעלינו להיות מוכנים לקבל את המורכבות שבקיום של עקרונות שנראים כסתירות. הכל צפוי והרשות נתונה? האם אלוהים יודע את העתיד? איך הרשות נתונה אם הכל צפוי? סתירות בתורה וביהדות מהו רצון חופשי? ידיעת אלוהים והבחירה החופשית

מצידו מצידנו, הכל צפוי והרשות נתונה, פרדוקסים דתיים, סתירות בתורה, סתירות בדת, הבחירה והידיעה, רצון חופשי, ידיעת האל, שקרים של דתיים, האמת של אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה מה משמעות הביטוי ... פרדוקס בין נקודת המבט האנושית לנקודת המבט האלוהית. אליעד כהן מסביר כי היהדות משתמשת בביטוי זה כדי לפתור לכאורה סתירות בין רעיונות דתיים, כמו פרדוקס הכל צפוי והרשות נתונה, כלומר, הסתירה בין ידיעת האל את העתיד לבין הבחירה החופשית של האדם. הדוגמה המרכזית שאליעד מביא היא שאלוהים יודע מראש מה ... מנסים לטעון ששתי נקודות מבט סותרות יכולות להיות נכונות במקביל. לטענתו, זוהי טענה חסרת היגיון. לדבריו, כאשר אדם פוגש בסתירה כמו זו בין הבחירה החופשית לידיעת האל, התשובה האמיתית צריכה להיות ברורה: או שיש בחירה או שאין בחירה. הדתיים, ...

סתירות בחיפוש האמת, הגנב הנאמן, קושיות על הצדיק, להיות אלוהים, שכל מעל השכל, פרדוקסים בחיפוש האמת, אליעד כהן נוכל מה משמעות הסתירות בחיפוש האמת לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה כי סתירות בחיפוש האמת הן הכרחיות להבנה אמיתית של המציאות. הוא טוען כי אם אדם לומד דבר מה ומיד זה נראה ... שהוא כלל לא הבין את מה שהוא למד. להבנתו, הבנה אמיתית של נושא מסוים מתרחשת רק כאשר האדם מזהה סתירות וחוסר היגיון מוחלט בתפיסתו. אליעד מסביר שכאשר אדם קורא ספר כמו להיות אלוהים ונראה לו כי הכל מובן והגיוני, ... אליעד מדגיש שהספק והבלבול הם תנאים הכרחיים בתהליך של חיפוש האמת. הוא אומר במפורש כי אדם שלומד ואינו חווה סתירות, לא מבין את הנושא לעומקו. מטרת ההסברים בספר להיות אלוהים היא לגרום לאדם להרגיש שמה שנאמר לו הוא בלתי אפשרי ומנוגד לחלוטין להיגיון שלו. רק במצב של בלבול קיצוני, כשהאדם רואה סתירות בכל דבר, הוא מסוגל באמת לצאת מחוץ לגבולות ההיגיון ולחוות את האמת שמעבר לשכל הרגיל. אליעד מסביר שהמטרה היא ... שכביכול עבדו עליו, הוא יכול להפסיק לסמוך על גורמים חיצוניים ולהתחיל לסמוך רק על החקירה הפנימית שלו עצמו. מהן סתירות בחיפוש האמת? מי הוא הגנב הנאמן? האם אליעד כהן הוא נוכל? כיצד להטיל ספק בשכל? מהי התרמית העצמית לפי אליעד כהן? מדוע ספר להיות אלוהים מלא סתירות?

... כהן נוכל, ביקורת על אליעד כהן, אליעד כהן שקרן, שאלות על אליעד כהן, אליעד כהן טיפש, אליעד כהן שרלטן, סתירות של אליעד כהן, למה לא להאמין לאליעד כהן? למה להטיל ספק באליעד כהן? מניפולציות של אליעד כהן, אליעד כהן ... היה מנסה להצדיק את עצמו כאשר אנשים חושבים שהוא טועה. אך במקום זאת, הוא דווקא שמח כאשר אנשים מזהים סתירות וחוסר דיוקים בדבריו, משום שהדבר משרת את המטרה שלו - לעורר אצלם מחשבה עצמאית וביקורתית. מה צריך לעשות עם ... המטרה שלו היא לגרום להם לפתח חשיבה עצמאית ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. האם אליעד כהן הוא שקרן? סתירות של אליעד כהן למה לא להאמין לאליעד כהן? אליעד כהן מניפולציות האם אליעד כהן נוכל? איך לבדוק מה נכון? ... אליעד כהן, למה אליעד כהן משקר? למה אליעד כהן סותר את עצמו? קושיות על מורה רוחני, קושיות על הצדיק, סתירות אצל אליעד כהן, להטיל ספק בשכל של עצמך, אליעד כהן איש אמת, למה אליעד כהן אומר דברים לא נכונים? ...

האם סתירה בין 2 דברים מוחשיים? פחות הגיונית מאשר סתירה בין 2 דברים מופשטים? מה יותר וודאי, משהו מוחשי או מופשט? האם יש סוגים של דברים מוחשיים? האם יש ... רק מחשבה מופשטת. כמו כן יש דברים מופשטים שהם יותר או פחות וודאים מדברים מוחשיים. האם קל יותר להאמין בסתירות בדברים מופשטים מאשר במוחשיים? אליעד כהן דן בשאלה האם יותר קשה לחשוב על שני דברים מוחשיים שסותרים זה את ... אני לא רואה טוב, אבל חתול או שיש או שאין, אין פה מה להתחכם. מה באמת גורם לאנשים לקבל סתירות? הסיבה שאנשים נוטים יותר להאמין בסתירות בדברים מופשטים אינה קשורה ישירות למידת המוחשיות במובן של הבנה דרך החושים, אלא לרמת הוודאות. ככל שדבר נתפס כפחות ברור ופחות ודאי, כך אנשים יכולים יותר בקלות לקבל אפשרות לקיום סתירה. לדוגמה, אליעד מציין את הוויכוח על תחושת רע לי. התחושה רע לי היא מופשטת (לא נתפסת בחושים הפיזיים), אך ... מים או שאין מים) נתפס בוודאות גבוהה יותר מהתפיסה החושית (אני רואה מים). האם דברים פחות ברורים מאפשרים לקבל סתירות בקלות? אליעד מאשר כי ככל שרמת הוודאות נמוכה יותר, קל יותר לאדם לקבל סתירות. הוא נותן דוגמה של אדם המתבונן מרחוק בבית: אחד יגיד כן יש שם משהו, ואחר יגיד לא, אין שם משהו. זהו עניין של חוסר בהירות, לא של מוחשיות מול מופשטות. הוא מוסיף דוגמה נוספת: הסתירה בין בחירה חופשית לבין ידיעה מוקדמת (שאלת הבחירה והידיעה). הוא מסביר שאנשים לא תמיד יורדים לעומק הסתירה, ולכן מקבלים אותה למרות שהיא אינה הגיונית. אילו היו מבינים לעומק, היו רואים מיד את הסתירה ולא היו יכולים לקבל אותה. האם יש יתרון בדברים מוחשיים מבחינת אי - האפשרות לסתירה? אליעד מדגיש שאין יתרון אמיתי למוחשי או למופשט מבחינת האפשרות להכיל סתירה. הוא מבהיר שכל דבר, מוחשי ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר נתפס דרך הפשטה שכלית. בסוף כל מידע הופך למופשט, הוא מסביר, ואז הסתירה נבדקת לא דרך החושים אלא דרך ההפשטה. הוא מסכם את הנקודה: חוסר הבהירות וחוסר הוודאות הם אלה שמאפשרים לאנשים לחשוב שיכולות להתקיים סתירות, ולא המופשטות או המוחשיות עצמן. איך מתמודדים עם סתירות בפועל? אליעד מציין שאדם שבאמת תופס שאין הבדל בין דבר להיפוכו - למשל בין יש לאין - עדיין מתפקד ... מסוגל להגיד שאין הבדל ובכל זאת להתנהל לפי הבדלים מסוימים. האם יש הבדל בין הכלה פנימית להכלה חיצונית של סתירות? אליעד שולל את ההבחנה בין הכלה פנימית להכלה חיצונית של סתירות. הוא מסביר שאין באמת תחומים או סוגים שונים של סתירות. מה שמשנה הוא רק רמת ההבנה והוודאות של האדם ביחס למה שהוא תופס. לכן, לדבריו, הסתירה לא קיימת במובן מוחלט בשום תחום, אלא נוצרת רק מתוך חוסר הבנה או חוסר בהירות. ברגע שהאדם מגיע להבנה מלאה, הוא רואה שאין סתירה אמיתית, לא בחושי ולא במופשט. סיכום הדברים: אליעד כהן מסכם את השיחה ואומר שהמסקנה המרכזית היא שאין יתרון אמיתי למוחשי או למופשט מבחינת הסתירה. הסתירה נובעת תמיד מרמת בהירות והבנת הנושא, ולא מעצם היותו נתפס בחושים או בשכל בלבד. גם החושים עצמם הם סוג של הפשטה, ולכן כל המידע, מוחשי ככל שיהיה, הוא מופשט במובן מסוים. לכן, הקלות או הקושי לקבל סתירה תלויים תמיד ברמת הוודאות וההבנה של האדם, ולא בהגדרה המוחלטת של מופשט או מוחשי. מה ההבדל בין מוחשי למופשט? איך אנשים מקבלים סתירות? האם דברים מופשטים פחות ודאיים? איך וודאות משפיעה על תפיסת סתירות? האם חוש הראייה תמיד ודאי? מהי ודאות פנימית? האם קיימת סתירה מוחלטת?

איך להתווכח נכון? איך לנצח בוויכוח? אמיר חצרוני, אמנון יצחק, איך להתווכח עם אנשים? איך לשכנע אנשים? להתווכח עם משוגע, שיטות שכנוע, מערכות יחסים, איך ליצור הסכמה? רטוריקה, דיבייטינג

חזרה בשאלה, לחזור בשאלה, יציאה בשאלה, לצאת בשאלה, ייסורי מצפון, תורת אמת, לעשן בשבת, אמיתות התורה, שכר ועונש

חושים נגד שכל - מי צודק - מה האמת? חושים או שכל - אחרי מי ללכת במקרה של סתירה? כאשר האדם נתקל בסתירה בין החושים לבין השכל, השאלה המרכזית היא כיצד עליו לפעול, לאיזה צד עליו להקשיב - לחושים או לשכל? אליעד ... השכל - הם אמת, אך לעיתים האדם חסר את השכל המתאים להבין כיצד שניהם מתאחדים לכדי דבר אחד ללא סתירה. איך ייתכן שהחושים והשכל אומרים דברים מנוגדים אך שניהם צודקים? אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמאות פשוטות ומוכרות: אדם הצמא ... מורגנה, אשליה של מים. החושים אומרים לו שיש מים מולו, אך השכל אומר לו שאין שם מים כלל. למרות הסתירה, אילו היה האדם מבין בדיוק למה החושים רואים את המים, לא היה מתעורר אצלו קונפליקט כלל. ההבנה כיצד פועלים החושים וכיצד פועל השכל הייתה מאפשרת לו להכיל את שתי הפרספקטיבות בו זמנית ולראות שהסתירה מדומה בלבד. דוגמה נוספת היא אדם שמשפשף את העין ומתחיל לראות את החפץ שמולו בכפילות. השכל יודע שקיים שם ... האדם שמבין לעומק את הסיבות לכך שהחושים מתעתעים בו, יכול להכיל את השכל ואת החושים יחד ללא קושי או סתירה פנימית. כיצד להכיל את הסתירות בין טוב ורע? אליעד כהן עובר להסביר שגם במציאות שלנו יש סתירות שנראות מהותיות, למשל בנושא הטוב והרע. בני האדם מרגישים רגש חיובי כלפי מה שמוגדר כטוב ורגש שלילי כלפי מה ... קיימות בו - זמנית. הוא מסביר שהסיבה לסבל של האדם היא השכל הקטן שאינו מסוגל להכיל את ההפכים, את הסתירות ואת הניגודים. על האדם להרחיב את שכלו כך שיוכל להבין מדוע השכל אומר דבר אחד, ומדוע הרגש אומר דבר אחר, ואז לא תהיה עוד סתירה בין השניים. איך אפשר להבין דעות מנוגדות שמופיעות במציאות? אליעד ממשיך להסביר את הרעיון באמצעות דוגמה נוספת על דעות ... רק צדדים שונים של אותה אמת אחת. מה הפתרון לדילמות בין שכל לרגש? אליעד מסביר שהדרך לפתור דילמות או סתירות בין השכל והרגש היא לחפש את הפתרון השלישי, המצב שבו גם השכל וגם הרגש מתאחדים. למשל, אדם שרוצה לרדת ... או לחילופין, למצוא מצב פנימי שבו הוא יוכל להכיל גם את הרצון לאכול וגם את הרצון לרדת במשקל, ללא סתירה. כיצד להגיע להכלה שלמה של כל הסתירות במציאות? המטרה הסופית שאליעד מתאר היא להגיע למצב של תפיסת מציאות אחת שיכולה להכיל בתוכה את כל הסתירות, הניגודים, וההפכים בו זמנית. עליו להכיל גם שכל וגם רגש, גם אמת וגם שקר, גם חוכמה וגם טיפשות, גם ... מדגיש שעל האדם לחתור להרחבת השכל והתודעה שלו עד לנקודה שבה הוא יוכל להבין ולקבל באופן מלא את כל הסתירות והניגודים בעולם, מבלי לפסול שום דבר, ובכך להגיע לשלמות אמיתית ומוחלטת. חושים או שכל - מי צודק? איך לפתור סתירות פנימיות? מה עושים כשיש קונפליקט פנימי? טוב ורע - האם באמת יש הבדל? איך להכיל הפכים במציאות? מהי שלמות ... נגד שכל - מי צודק, מה האמת? הפעם אני רוצה לדבר על מה צריך לעשות האדם כאשר הוא מוצא סתירה בין השכל שלו לבין החושים שלו? בחוש זה משהו אחד, ובשכל רואים משהו אחר. ועל האדם ללכת על פי ...

... חמישה הבדלים בין השכל של האל לבין השכל הרגיל של האדם. מי שמתעמק בהם, עשוי לגלות שמדובר בראייה שבה הסתירות והפרדוקסים אינם מבטלים זה את זה. כשמתאמצים להבין זאת, המוח מגיע לסוג של גבול, ושם נוצר שינוי בתפיסה. חמשת ... הפרטים וגם את האחדות המוחלטת שלהם. בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב הרבה ואחד בלי סתירה. הרבה מקשרים זאת למונח השכל הנקנה, שפירושו לרכוש תפיסה שלפיה בכל ידיעה בודדת כלולות כל הידיעות, כך שאין הפרדה ... להקיף משהו שאין לו תכלית, בו בזמן שההיקף מעיד על תכלית. כשמוח האדם נתקל ברעיון כזה, הוא רואה בו סתירה, מבחינת האל, הסתירה אינה קיימת כלל. בידיעת האל אין שינוי בין הפוטנציאל לבין המימוש. בזמן שאצל האדם יש הבדל בין מה שקיים ... על פי הקבלה והחסידות, בנקודה הזו נמצאת מדרגת הכתר, הגבול בין ההיגיון האנושי לאינסוף, שמעליו כביכול הכל אפשרי ואין סתירות. לכן ישנן שתי דרכי התייחסות לפרדוקסים הללו: לראות בהם רעיונות תאורטיים מעניינים, כחומר למחשבה פילוסופי. לנסות ליישם אותם בחיים ... בטוח שיוכל לתפוס את כל הפרדוקס, אבל עצם הכוונה לשם כבר משנה משהו בגישתו. כאשר המוח מתעמק עוד ועוד בסתירות, הוא במידה מסוימת נכנס למצב של אין לי מושג. יש האומרים שהמצב של אין לי מושג הוא עצמו נקודת ... קצת את התודעה של אין הבדל בין יש לאין, הדפוסים הרגילים מתערערים, והבעיה מאבדת חלק מכוחה. במקומות שבהם יש סתירה בין לא הגיוני להגיוני, בין אחד לרבים, בין אין - סוף לסוף - דווקא שם, לפי ההסבר, מסתתרת ההבנה ... ואין הבדל אצלו בין בכוח לפועל או בין ודאי לאפשרי. אם מנסים להבין זאת בשכל אנושי רגיל, מתעוררות המון סתירות. אבל אם מבינים שהראייה האלוהית מבטלת את מושג הזמן, את מושג ההבדל בין יש לאין, ואת עצם הניגוד בין מחויב לאפשרי - אפשר להתחיל להכיל את הסתירות באופן חדש. רבי נחמן טוען שכל מי שינסה להשתמש בשכל שלו עד הסוף בשאלות קיומיות (כמו למה אני חי?), יגיע להכרח להתמודד עם הסתירות הללו. בשלב כלשהו התודעה מתרחבת, והשכל הנקנה מאפשר להכיר שהמציאות מכילה סתירות בלי שהן מתבטלות זו מול זו. בתכלס, אדם עשוי להיעזר בכך בזמנים שבהם הוא חווה קשיים רגשיים. במקום להזדהות ...

... דבר מסוים, אלא בהבנה שאין אפשרות להיתפס לאמת אחת. התפיסות שברשותנו הן רק תפיסות סובייקטיביות אשר נופלות בעדויות של סתירות פנימיות. האם אליעד כהן משתמש בשפה של אחרים כדי לשקר? במהלך שיחותיו עם תלמידיו או שומעיו, אליעד מדגיש שהוא ... הוא מדגיש שזו לא רק עמדה שלו אלא עמדה שכל אחד שאומר דבר מה מוגדר מציב את עצמו מול סתירה פנימית. אליעד טוען שאין דבר נכון או שקר מוחלט, אלא יש רק תפיסות שהן נכונות בתנאים מסוימים. כדי להבין ... כוונתו איננה להציג אמת מוחלטת, אלא להראות שהאמת לא יכולה להיות מוגדרת. הוא מציין כי כל עמדה נישאת איתה סתירות פנימיות, ולכן כל אקט של הבנה מושגת על בסיס הגדרות סותרות או בלתי אפשריות. הוא מבהיר שוב כי השיטה ... מי שמעוניין להכיר את שיטתו. הוא טוען שברגע שמתייחסים לכל דבר כאל אמת מוגדרת או קבועה, נופלים למלכודת של סתירות פנימיות. מכיוון שהשיטה שלו היא שלילת כל תפיסה קיימת, הוא משווה את השקר של דבריו לשקר שבני אדם אחרים ... להבין מה כן נכון. מטרתו אינה להסביר מה נכון, אלא להצביע על כך שכל אפשרות של שכל מוגדר מובילה לסתירה או לפרדוקס, ולכן השכל הופך למעשה לאין שכל. מדוע אליעד כהן משתמש בשפה של אנשים אחרים אם הוא שולל ... נמצאת מעבר לכל עמדה מוגדרת. הוא מדגיש שכל דבר מוגדר שנאמר הוא בהכרח לא נכון, משום שהוא מוגבל ומוביל לסתירות. הרעיון הזה מדגים את הגישה שלו שאומרת שכל דבר מוגדר כולל בתוכו באופן טבעי את ההיפך שלו, ולכן אף ...