חרדה חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמיחרדה חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי ובו יתבאר, מהי הפרעת חרדה חברתית? ואיך לטפל בחרדה חברתית באופן כללי? וגם יתבאר, איך לטפל בהפרעת חרדה חברתית אצל ילדים? ועוד. והעניין הוא, כי כאשר האדם נולד, כמעט ואין לו עדיין שום חרדה או פחד בכלל ולא חרדה חברתית בפרט. ולמה? כי כל חרדה בעולם, נובעת מרצון כלשהו שיש לאדם. שהאדם מפחד, שהרצון הזה לא יתממש. ואין שום ... ואין לו שום רצונות מוגדרים כלל. כך שממילא, גם אין לו כמעט שום חרדה כלל, וכל שכן שאין לו חרדה חברתית כלשהי. ומי שיתבונן יראה, כי הילד, כאשר הוא גדל, באינסטינקט הראשוני שלו, הוא לא מבדיל ולא עושה הבדל, בין ... לבן אדם. ואין הבדל, בין שולחן לבן אדם וכיוב. ואז, בשלב ההתפתחותי הזה של הילד, עדיין אין לו שום חרדה חברתית מבני אדם, יותר מאשר יש לו חרדה כללית כלפי כל הדברים באופן שווה. דהיינו, הילד לא מייחס חשיבות כלשהי ... הקטן לומד להתחשב בסביבה שלו ולייחס לה משמעות שונה לחלוטין, מהמשמעות שהוא מייחס לשאר החפצים שסביבו, היא זו שיוצרת חרדה חברתית אצל ילדים בפרט, ואצל אנשים מבוגרים בכלל. כי האדם מטבעו, רוצה את החופש. והאדם מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי ... אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם הפרעת חרדה חברתית קשה. ובנוסף לכל זה, יש לאדם גם את המוסכמות החברתיות, שאליהן הוא נצמד. והאדם רגיל ומורגל להיצמד למוסכמות האלו. ... לכך את החרדה הכללית שבה נמצאים בני האדם, כפי רמת הרצונות המוגדרים שלהם, הרי שכל זה ביחד, יוצר הפרעת חרדה חברתית קשה, אצל האדם. הן מהפחד הכללי שלו, שמא יגרם לו דבר רע בכלל. והן מהפחד הפרטי של האדם, מכך שהוא רוצה לעמוד בציפיות של החברה שבה הוא חי. וחרדה חברתית, יכולה להתבטא גם כהפרעת חרדה ממשית. וגם במקרים הפחות קשים, החרדה החברתית יכולה להתבטא, כביישנות וחוסר ביטחון עצמי / פחד קהל / פחד במה / וכיוב שיש לאדם, מפני הסביבה שבה ... ממה שיחשבו עליו. וזה מתבטא בביישנות / פחד קהל / חוסר ביטחון עצמי וכיוב. ויש סוגים שונים של טיפול בחרדה חברתית. והפסיכיאטרים, שלא מבינים כמובן את השורש האמיתי של הפרעת החרדה החברתית הקשה שיש לאדם, הם נותנים לו כדורים ותרופות כאלו ואחרות, שלא עוזרות באמת, לשורש הבעיה הנפשית של האדם. ויש ... מאחרים. אבל היא שיטת טיפול טובה, רק באופן יחסי ולא באופן מוחלט. כי לפעמים, טיפול התנהגותי עוזר לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולפעמים, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא יכול לעזור לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולמה? כי למרות שברמה ההגיונית הרגילה, האדם לא אמור להיות עם חרדה חברתית לא הגיונית, הרי שאעפכ ברמה ההגיונית עצמה, יש הצדקה לחרדה החברתית שיש לאדם. ולמה? כי החרדה החברתית של האדם, מניעה אותו לעשות את רוב הפעולות שלו כל היום. כי האדם חי את רוב חייו, ומתנהל, לפי הכללים החברתיים. דהיינו, החרדה החברתית הכללית שיש לכל בני האדם, היא זו שמניעה את בני האדם, להתחשב במה שקורה סביבם. ומי שאין לו חרדה חברתית בכלל, הוא נחשב לסוציופת / סוציומט, שסובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית / הפרעת אישיות אנטי חברתית וכיוב. כך שלכל אדם נורמטיבי, יש חרדה חברתית כלשהי, בעוצמה כלשהי. (רצון = פחד. רצון להתחשב באחרים = פחד מפני אי התחשבות באחרים). ונמצא אם כן, כי החרדה החברתית, מושרשת עמוק בליבו של האדם. החל מהשלב שבו הוא ילד קטן, ועד סוף חייו כאדם בוגר. ולכן השאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר באופן מוחלט להתגבר על הפרעת חרדה חברתית קשה? ומהו הטיפול בחרדה חברתית באופן מוחלט, הטוב ביותר שיש? והאמת צריכה להיאמר, והיא, שבאדם, יש את כל הכוחות כולם. ומצד אחד האדם הוא חיה חברתית ויצור חברתי. ומהצד הזה של הרצון של האדם להתחשב בסביבה שלו, מהצד הזה, אין פתרון מוחלט לבעיית החרדה החברתית של האדם. ומי שרוצה לצאת מהפרעת חרדה חברתית לגמרי, עליו להתחבר ברמה הרגשית בתוכו, למקום שמוגדר, כהפרעת אישיות אנטי סוציאלית / הפרעת אישיות אנטי חברתית כנל. והכוונה היא, שהאדם מטבעו, יכול גם להיות יצור חברתי, וממילא לסבול מחרדה חברתית. אבל בו זמנית, יש באדם גם את הכוח המנוגד, שאומר, שזה לגמרי לא משנה מה חשבו, חושבים או יחשבו ... רע כלל. ורק אחכ האדם לומד להגדיר את הטוב והרע, בעיקר עפ הכללים החברתיים וכיוב. ומי שרוצה לצאת מכל חרדה חברתית כלשהי, עליו להתבונן פנימה עמוק אל תוכו, ולראות ולמצוא בתוכו את המקום, שבו הוא לא יותר אנושי, מאשר חייתי. ... ולא שיפוטי בכלל, הן כלפי עצמו והן כלפי שום דבר בעולם. וזאת נקודת המבט היחידה, שבה אין לאדם שום חרדה חברתית בפרט, ואין לו שום חרדה כלשהי בכלל. והמסר הוא, שמצד אחד, מי שסובל מהפרעה חברתית, אז יש את הטיפול ... עליו. אך הוא מחדד אצל האדם את הגבולות, שבהם הוא יכול להיות פגיע, בגלל מה שחושבים עליו. אלא, שהטיפול בחרדה חברתית הזה, הוא טיפול טוב, למי שמצליח לאזן בתוכו את הגבולות, שבהם, הוא כן נמצא ולא נמצא בחרדה חברתית. אבל הוא לא טוב באופן מוחלט לגמרי, למי שלא מצליח לאזן את עצמו בהבנה שלו. ובנוסף, הטיפול ההתנהגותי, עדיין מחזק אצל האדם את החרדה החברתית הבסיסית שלו, שיש אותה לכל בני האדם. וזה כמובן לא תמיד עוזר. כי לפעמים ההסכמה של הטיפול הקוגניטיבי, עם ... של אחרים, ההסכמה הזאת, היא דווקא מחזקת אצל האדם את החרדה החברתית הקשה שלו. ולכן, הדרך להתמודד עם הפרעת חרדה חברתית קשה, לפעמים היא דווקא על ידי ההיפוך של ההבנה של האדם. דהיינו, שצריך להסביר לאדם, שהוא לא צריך להיות בחרדה חברתית כלשהי. כי גם אם הוא ייעשה טעות כלשהי, וגם אם יקרה לו דבר רע כלשהו, עדיין זה לא באמת משנה באופן מוחלט, אלא רק באופן יחסי בלבד. ומנקודת המבט הזו בלבד, רק ממנה אפשר להשתחרר לגמרי מכל חרדה חברתית בפרט ומכל חרדה כללית כלשהי בכלל. ולסיכום: התבוננות פנימה עמוקה של האדם אל תוכו, גורמת לו לראות את האמת. ... הפנימית הזאת, מאפשרת לאדם, כן להתנהג בצורה ראויה ברמה החברתית החיצונית. אבל בתוכו לא להיכנס לחרדה ופרנויה חברתית או לפחד חברתי כלשהו, מההבנה שלו, שאולי הוא יעשה איזו טעות ברמה החברתית.