סבל מחויב,
סבל אפשרי, שחרור
מסבל, אושר או
סבל, אכזריות שהיא רחמנות, רחמנות שהיא אכזריות, אושר יוצר
סבל, סבל יוצר אושר האם באמת אפשר להשתחרר
מהסבל לחלוטין? אליעד מסביר באופן מפורט
שהסבל, בסופו של דבר, הוא דבר בלתי נמנע עבור האדם. קיימת תפיסה מוטעית שלפיה אפשר להפסיק
לסבול באופן מוחלט, אך אליעד מבהיר כי כל ניסיון להתחמק
מהסבל רק מצמצם את האדם ומחזק את תחושת
הסבל. לדוגמה, כאשר אדם אומר שהוא לא רוצה
לסבול , הוא בעצם מצהיר
שהסבל הוא דבר אפשרי, ולכן
כשהסבל מתרחש, האדם חווה התנגדות
וסובל יותר. אליעד מדגיש שהמציאות תמיד מכילה את שני ההפכים בו זמנית - טוב ורע,
סבל ואושר. אין מצב שבו יש רק טוב או רק רע, אלא תמיד יש שילוב של שניהם. כל ניסיון להתמקד רק באחד מהם, בהכרח יוצר את חוויית ההפך. אליעד נותן דוגמה שאדם אינו יכול להשתחרר מחלק שמאל שלו, כי בלי צד שמאל אין גם צד ימין, וכך גם
הסבל. אי אפשר להעלים את
הסבל באופן מוחלט, מכיוון שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום. מדוע אושר תמיד מייצר גם
סבל? לפי אליעד, האושר
והסבל קשורים זה לזה באופן הדוק. ככל שאדם חווה אושר בעוצמה רבה יותר, כך יגדל
הסבל שהוא יחווה לאחר מכן, ולהיפך. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה מהתוכנית הישרדות, שבה המתמודדים נדרשים להקריב מאמץ רב ברגע האחרון, מתוך ידיעה שככל שהם
יסבלו יותר, כך הפרס בסוף יהיה גדול יותר. באותה דרך, אדם יודע שכאשר הוא נהנה מאוד, הוא עלול לשלם על כך
בסבל בעתיד, ולכן אינו מסוגל ליהנות באופן מוחלט וחופשי. מה הקשר בין אכזריות לרחמנות, וכיצד זה קשור
לסבל? אליעד מסביר רעיון מורכב שבו האכזריות הופכת לרחמנות ולהיפך. הוא מתאר מצב שבו אדם חווה כאב, והמחשבה עולה בו: החיים שלי רעים. האדם נדרש להיות אכזרי כלפי המחשבה הזו ולהגיד לה: לא נכון, החיים שלי לא רעים, אני לא
סובל, ככה אני רוצה. זו אכזריות כלפי
הסבל, אך בפועל זו גם רחמנות, מכיוון שהאדם מונע מהמחשבה להשמיד את עצמו. לכן, אכזריות מוחלטת כלפי
הסבל היא גם רחמנות מוחלטת כלפי האדם עצמו. מנגד, אדם שמרחם על עצמו ועל
הסבל שלו, למעשה מתאכזר לעצמו בכך שהוא מחזק את התחושה שהחיים רעים וקשים, וכך מעצים את
הסבל. כלומר, דווקא האכזריות שנראית שלילית היא זו שמביאה לשחרור ולתחושת חופש אמיתית. כיצד ההבנה שאין שלמות מובילה לשחרור
מהסבל? אליעד מסביר שכל אדם חווה