... השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, איך נוצרת מחשבה?
הפרדה בין יש לאין, להעלים את המציאות, גבול השכל האנושי, תפישה על אנושית, תפישה על שכלית, אין שכל, שכל שמעל השכל מהי הדרך לראות ... איך זה קורה, עלינו לחקור את מקור המחשבה. החושים קולטים פוטונים, המוח מעבד אותם, והתודעה שלנו מאמינה לכל זאת. ברגע שמבינים את
ההפרדה הזו בין יש לאין, אפשר לראות את המציאות בצורה שונה, מבלי להיתפס לגבולות השכל. מהו מקור המחשבה וכיצד ניתן לחקור אותו? איך ... אנחנו מבדילים בין קיים לבין לא קיים, וכיצד כל תפיסה או מחשבה מתקיימת על בסיס ההבדלה הזו. מהי מטרת מדיטציה וכיצד היא שונה מהבנת
ההפרדה? האם מדיטציה יכולה להוביל אותנו להבנה של אין שכל? אליעד טוען כי מדיטציה רגילה אינה מספיקה, כי היא בדרך כלל מנותקת מחקירה שכלית עמוקה. מדיטציה עשויה לכבות את השכל באופן חלקי, אך לא מתוך הבנת המקור של המחשבות. ההבנה הזו מגיעה רק דרך חקירה מעמיקה של
ההפרדה בין יש לאין, שמאפשרת לאדם לקחת צעד אחורה ולראות את הדברים כפי שהם, בלי להפריד בין היש לאין. כיצד הצורות והמהות מתקיימות ... ולבדוק את כל רכיבי החוויה: מה אני רואה? מה החושים המעורבים? מה הצבע, הצורה והמשמעות שלי? המשך החקירה יכול להוביל להבנה עמוקה של
ההפרדה בין יש לאין, שמביאה להכרה בכך שכולה מבוססת על הבחנה זו. האם תחושה שונה מהבנה? האם יש הבדל בין להרגיש ולהבין? אליעד טוען ... של חקירה והבחנה. מהם תוצאות החקירה העמוקה? אליעד מסביר שבסופו של דבר, חקירה כזו עשויה להוביל לאושר מוחלט, כי כשמפסיקים להיאחז
בהפרדה בין יש לאין, משוחררים מהגדרות נוקשות של מהות המציאות. מצד אחד, אנו ממשיכים לראות ולהבין את הדברים, אך מצד שני, מבינים ... מה התועלת בחוויה הזו? האם החוויה הזו קשורה לאושר מוחלט? אליעד טוען כי חוויה כזו פותחת את הדרך לאושר, כי היא מאפשרת להבין
שההפרדה בין יש לאין לא רק מעצבת את תפיסתנו את המציאות, אלא גם מאפשרת לנו לחוות את העולם באופן חופשי יותר, בלי פחד מהשפעתן של ... באותה תמונה, וכך נוצרות ההבחנות שלנו על מה שקיים ומה שאיננו. אם ממשיכים לחקור פנימה לעומק, אפשר להגיע לשלב הראשון שבו נוצרת
ההפרדה בין יש לאין. בנקודה הזאת, מבינים שיש אפשרות לחוות את הדברים ללא שימוש מלא בשכל המגדיר את היש והאין. שאלה: כיצד מתקדמים ... על שולחן, איך היא קיבלה חיים? וכאשר מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או רצון (כולל תחושת האני), רואים שבסופו של דבר הכל מבוסס על
ההפרדה בין יש לאין. ברגע שרואים את
ההפרדה הזאת בצורה גלויה, אפשר לעשות צעד אחד אחורה ולראות את המציאות בלי להפריד בין יש לאין. זהו שלב שנקרא אין שכל של חכמים, ... הבסיסי מתהווה ברגע שיש הבחנה כלשהי בין משהו למשהו אחר, כלומר, בין יש לאין. כאשר חוקרים את מקור האני, רואים שזה נובע מהעובדה שקיימת
הפרדה כללית בין קיים ללא קיים. שאלה: איך זה קשור לתחושה? תשובה: זו שאלה על מודעות. כמו שאדם מדמיין פילים ויודע בו - זמנית שהוא מדמיין, כך גם אפשר להגיע למצב תודעתי שבו רואים כיצד נוצרת כל מחשבה או רצון. ברגע שרואים שהכל מבוסס על
הפרדה בין יש לאין, אפשר לשחרר את
ההפרדה הזאת. זה לא מעלים את הצורות במציאות, אלא נותן אפשרות לבחור אם לראותן כקיימות או לא קיימות בו - זמנית. מדוע מדיטציה רגילה לא מובילה לאותה תוצאה? שאלה: האם מדיטציה היא דרך לכך? תשובה: אין דרך אחרת להגיע לנקודה של אין שכל מלבד כניסה פנימית להבנת
ההפרדה בין יש לאין. מדיטציה רגילה עשויה להביא לכיבוי שכל, אבל באופן חלקי ולא מתוך חקירה שכלית עמוקה, ולכן היא נקראת אין שכל של משוגעים. כאן, הכוונה היא להגיע לאין שכל מתוך חקירה שכלית חדה, שמגלה כיצד המחשבות מתחילות
בהפרדה בין יש לאין, ואז מאפשרת לקחת צעד אחורה ממנה. כיצד הצורות והמהות מתקיימות יחד? שאלה: מה קורה כשעדיין רואים שולחן וכסא, אך ... אותם? תשובה: כשמגיעים להבנה העמוקה, נוצרת חוויה דו - כיוונית: מצד אחד החושים והמוח עדיין קולטים ומפרשים, ומצד שני אין יותר אחיזה
בהפרדה המחייבת לומר זה שולחן, וזה ודאי. אפשר לראות שיש צורות, אבל גם לחוות שהן לא קיימות בהגדרה נוקשה, כי מבינים את המקור שלהן. ... עד שמגיעים לחוויה עמוקה: אני זה שמפריד בין יש לאין, וכך נוצרה ההבנה על שולחן. כשמבינים את זה עד הקצה, קולטים גם את ההיפך הגמור של
ההפרדה , כלומר, שאין שום
הפרדה. שאלה: האם זה אומר להרגיש במקום להבין? תשובה: אין באמת הבדל בין להרגיש ולהבין. הכל תלוי בשפה. יש כאלה שבשבילם להרגיש ... חוויה עמוקה. אבל בסופו של דבר, להרגיש ולהבין הם ביטויים שונים לאותה פעולה פנימית. מה קורה ב - 24 שעות של מודעות על? שאלה: האם
ההפרדה בין יש לאין מתרחשת כל הזמן? תשובה: כן. באופן בסיסי, אנחנו כל הזמן מפרידים, אפילו בלי לשים לב.
ההפרדה הזאת יוצרת את העולם שחווים: שולחן, אנשים, צבעים, קולות ועוד. כשמגיעים למודעות על, מתחילים לחוות במקביל את פעולת
ההפרדה עצמה, ומבינים עד כמה היא קריטית לקיום החוויה. יש חשש שאם תחדל
ההפרדה, העולם כולו יושמד או יתפוגג, כי הבנת העולם תלויה בקיום ההפרדות בין דברים. שאלה: אז אולי העולם תמיד יישאר וקיים בלי קשר ... או לא. כלומר, ניתן לחוות שהעולם לא קיים באמת ולהרגיש את זה בעוצמה ממשית. ואם נשאל מי בכלל מרגיש זאת, התשובה היא שרק מי שחווה את
ההפרדה יכול להבין עד כמה הכל תלוי בה. שאלה: איך יודעים מה באמת אמיתי? תשובה: יש נקודה שבה אין יותר על מי לסמוך חוץ מעל התחושה ... או שהשולחן שווה ערך לכל מחשבה ורצון אחרים. האם בסוף מפסיקים לנתח את הדברים? שאלה: אם הכל אחד, למה להמשיך לנתח? תשובה: בסוף,
כשההפרדה לא קיימת באופן כובל, ממילא אין הבדל בין לנתח לבין לא לנתח. אפשר לעסוק בניתוח מציאות כפי שרגילים, ועדיין להיות בתודעה שאין בה
הפרדה. אין כפייה פנימית לראות שולחן כשולחן, אבל מצד שני אין מניעה לחוות אותו כשולחן. כך פועלים בשני המצבים במקביל: מודעים
להפרדה ופועלים בתוכה, וגם מודעים לאפשרות שאין הבדל אמיתי בין יש לאין. מה התועלת בחוויה הזאת? שאלה: איך זה קשור לאושר מוחלט? ... וגם את היש באותו רגע? תשובה: כן. אפשר לקרוא לזה רמת מודעות על: לראות שיש שולחן בצורה ברורה, ובו בזמן לדעת שאין שום שולחן מבחינת
ההפרדה העמוקה. זו החוויה הכי קרובה להבנה שגם יודעים דבר מסוים וגם לא יודעים אותו, בעת ובעונה אחת. סיום והרחבה שאלה: איך זה ... בצורות שונות, ושורשם הוא הבחנה בין יש לאין. ובסופו של דבר יש אפשרות להכיר בהם או לחוות אותם כמקשה אחת, בלי לכפות על עצמנו את
ההפרדה או את האחדות. התבוננות פנימית והבנת מקור המחשבות איך להבחין בין יש לאין בעולם המחשבות מהו מצב של אין שכל ומדוע הוא מתקשר ... של עצמך, או רצונות, תחושות, אני, לא אני - זה הכל אותו הדבר, אתה מגיע לשכבה מסויימת שבה אתה רואה שכול המחשבות כולן מבוססות על
ההפרדה בין יש לאין, ואתה רואה את זה, לא קורא בספר. אני מדבר על מצב, שכאשר אתה רואה שולחן, או את כל המחשבות שאתה חושב, אתה רואה שהם מבוססים על
הפרדה בין יש לאין. ואז אם אתה רואה זאת, אתה יכול לקחת צעד אחד אחורה ולא לראות יותר