... ביבי או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטה מה האפשרויות לסיום הסכסוך עם הפלסטינים? אליעד כהן מציג שלוש אפשרויות ... בין ישראל לחמאס. האפשרות הראשונה היא לעשות שלום, כלומר, להגיע להסדר שבו שני הצדדים מפסיקים את המאבק על השטח, מוותרים כל אחד על משהו, ומגיעים להבנה וליציבות יחסית. האפשרות השנייה היא מלחמה כוללת - בה צד אחד מכריע לחלוטין את הצד השני, דבר שמסיים את הסכסוך בדרך אלימה וברורה. האפשרות השלישית, שהיא המצב הנוכחי, היא לא שלום ולא מלחמה, מצב ביניים שבו ממשיכים קצת להילחם וקצת לעשות שלום. לפי אליעד כהן, זהו בדיוק המצב שבו נמצאת ישראל כיום מול חמאס. מה המחיר של השלום ומה המחיר של המלחמה? אליעד כהן מדגיש שלכל החלטה יש מחיר. המחיר של השלום הוא ויתור של כל אחד מהצדדים על חלק מהרצונות שלו. למשל, ישראל תצטרך לוותר על חלק מהשטחים והפלסטינים יוותרו על חלק מדרישותיהם. מנגד, למלחמה גם יש מחיר, והוא כולל אבדות, פגיעות כלכליות, וסיכון עצום לאבד את השליטה או להיפגע קשות. אם ישראל תנהל מלחמה מלאה מול חמאס, היא עלולה לספוג אבדות כבדות, אך גם להכריע את הסכסוך באופן חד וברור. מה המחיר של חוסר ההחלטה בין שלום למלחמה? אליעד מסביר שהמחיר הכבד ביותר הוא של חוסר ההחלטה. כאשר לא מחליטים בבירור האם לפנות לשלום או למלחמה, המצב מתדרדר בהדרגה. מדי פעם מתקיימות התקפות קטנות, מדי פעם הסכמי הפסקת אש זמניים, ללא פתרון אמיתי ויציב. מצב זה של חצי שלום - חצי מלחמה מתמשך וגורם נזק לשני הצדדים. הוא מביא כדוגמה מצב שבו חמאס יורה טילים מידי פעם, אך לא ברמה שתאלץ את ישראל לתגובה ... כסף ומשאבים, ומצד שני, תוקפת אותו מידי פעם בצורה מוגבלת. זאת גישה של חוסר החלטיות, כמו אדם שלא סגור על זהותו, וכך ישראל פועלת מול חמאס בצורה לא ברורה ולא עקבית. איך הדילמה בין שלום למלחמה מתבטאת בחיי היומיום? הדילמה של שלום או מלחמה אינה מוגבלת רק לסכסוך הישראלי - פלסטיני, אלא קיימת גם בחיי כל אדם. אליעד מסביר שכל אחד מאיתנו נתקל בקונפליקטים ... להצביע לביבי או לבני גנץ בבחירות, לפי הגישה הביטחונית? בהקשר הפוליטי - ביטחוני, אליעד כהן מציין כי הבחירה במי להצביע תלויה בגישת האדם ביחס לסכסוך עם חמאס. מי שחושב שהמחיר של שלום או מלחמה גבוה מדי ומעדיף את המשך המצב הנוכחי, ללא החלטה אמיתית, עדיף לו להצביע לבנימין נתניהו. לפי אליעד, נתניהו הבטיח פעמים רבות למוטט את חמאס אך בפועל נמנע מכך ובחר בדרך האמצע - לא שלום מלא ולא מלחמה מוחלטת. מצד שני, מי שחושב שיש להכריע - בין אם במלחמה כוללת או בשלום כולל או בשילוב של שניהם - צריך לבחור מנהיג שאינו נתניהו, כיוון שנתניהו ימשיך במדיניות של חוסר החלטה, ... המצב הנוכחי של אי - החלטה יכול להימשך לנצח? אליעד כהן מסביר כי מצב הביניים הנוכחי לא יוכל להימשך לנצח. הוא מעריך שבסופו של דבר, יגיע הרגע שבו אחד הצדדים יחליט לפנות לפתרון מלא - או למלחמה ברורה או לשלום ברור. הוא מציין כי ככל שהמצב הנוכחי יימשך, הוא כנראה יחמיר עד לנקודה שבה תתרחש מלחמה גדולה או הסכם שלום יציב. בסוף, האנשים ימאסו במצב הקיים ויכריעו לצד אחד ברור. כיצד מקבלים החלטה ברורה בחיים האישיים? ... בין אם מדובר בסכסוך המדיני עם חמאס ובין אם מדובר בקונפליקטים האישיים של כל אחד ואחת - אי אפשר לחמוק מתוצאות אי ההחלטה. כל אחד צריך להחליט האם הוא מוכן לשלם את מחיר השלום, מחיר המלחמה, או להמשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר - מחיר חוסר ההחלטה. האם עדיף שלום או מלחמה? מה המחיר של חוסר החלטה? למי להצביע בבחירות? איך להחליט נכון? האם ביבי או בני גנץ? כיצד לפתור קונפליקטים? למי ...

... האחדות והטוב שיוצרים המלחמה והרע כשיש מלחמה, יש אחדות - מה המשמעות? אם נתבונן נראה, כי בשעת מלחמה ובשעת צרה, יש אחדות מאוד גדולה בתוך העם. כי בימים כתיקונם כאשר הכל פחות ... ולהוכיח שהוא הצודק. וכל אחד חושב שהוא הכי חכם ומנסה להיות זה שיוביל את המדינה. אך כאשר יש איזו צרה כללית, כגון לדוגמה כאשר הזמן הוא זמן מלחמה, או כאשר כל העולם מתגייס נגד מדינת ישראל וכיוב, אז במקרה כזה פתאום יש אחדות בעם. כי כולם זורקים את המחלוקות שלהם, ומתמקדים בעיקר שהוא בלנסות להגן על זכות הקיום של מדינת ישראל. כי כאשר המצב הוא מצב מלחמה, הרי שכולם מבינים שאם הם לא יתאחדו ככוח אחד להגן על המדינה, הרי שממילא ... יוכלו להמשיך להילחם ביניהם על השלטון. ולכן האיומים שיש על מדינת ישראל, הם יוצרים איחוד דעות וכוחות משותף, של כאלו שבזמנים רגילים הם בעצמם נלחמים זה בזה. והמשמעות הרוחנית של העניין היא, כי כל אדם הוא בעצמו מדינה ... כל אדם ואדם יש מפלגות שונות, שהן הדעות השונות שיש בתוך האדם. וכאשר הימים כתיקונם, אז הכוחות השונים שבתוך האדם רבים זה עם זה ונמצאים במלחמה זה עם זה. כי בימים כתיקונם, כל הזמן יש בתוך האדם מלחמות פוליטיות בין הרצונות השונים שלו. כי רצון אחד רוצה שהאדם יעשה כך ורצון אחר רוצה שהאדם יעשה אחרת. וכל רצון רוצה להיות המנהיג. וכל דעה רוצה לנצח את הדעה האחרת שיש בתוך האדם. כך שהמלחמה הפוליטית, מתרחשת בתוך האדם עצמו. אלא, שבשעת מלחמה, כל הכוחות הפוליטיים עושים שלום זה עם זה, כדי לנצח את המלחמה. והכוונה היא, כי כאשר האדם מתבונן היטב אל תוכו, ורואה את המלחמה האמיתית שבה הוא נמצא, על ידי זה כל הרצונות וכל הכוחות וכל המחשבות של האדם, כולם מתגייסים לטובת ניצוח המלחמה הכללית שבה האדם נמצא. כי האדם נמצא במלחמה. מלחמה מתמדת בינו לבין המציאות. כי המציאות פועלת בצורה כלשהי שהאדם לא מבין אותה. וכאשר האדם נמצא בתוך מציאות שפועלת בצורה לא ברורה, על ידי זה האדם חווה כל הזמן תחושה של מלחמה. כי האדם צריך להילחם על כך שיהיה לו טוב. והאדם צריך להילחם על כך שלא ... או יותר רע וכיוב. כי אם היה שלום בין האדם לבין המציאות, הרי שהאדם היה לו טוב תמיד, והוא לא היה צריך להתאמץ כדי להרגיש טוב. אבל מחמת שיש מלחמה בין האדם לבין המציאות, לכן האדם כל הזמן צריך להתאמץ כדי להרגיש טוב וכדי ליהנות ולהרגיש שמחה. ושורש המלחמה של האדם במציאות, נובע מכך שהשכל של האדם נמצא במלחמה עם השכל של המציאות. כי מצד השכל של המציאות, האדם נמצא באחדות מוחלטת עם ... עושה, זה הכל ביטויים שונים של הכוח שמניע את כל המציאות, וגם את האדם שבתוכה. וכאשר האדם תופש את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, על ידי זה נוצרת מלחמה בין האדם לבין המציאות. כי מי שהוא חכם אמיתי, כאשר הוא רוצה איזה רצון, ... שכן שהוא לא מזדהה עם הרצון העצמי שלו. כי הוא מבין שהכל אלו רק ביטויים שונים של המציאות. ועל ידי ההבנה הזאת, האדם חי בשלום עם המציאות ולא נלחם בה. אלא, שכאשר האדם תופש את עצמו כנפרד מהמציאות, על ידי זה האדם נמצא במלחמה בינו לבין המציאות. כי יש את התהליך הכללי של המציאות. ויש גם את האדם ... כישות אחת עם המציאות, וכאשר האדם לא מסתכל על עצמו בתוך המציאות, מנקודת מבט חיצונית למציאות שבה הוא כאילו לא קיים כלל, על ידי זה נוצרת מלחמה בין האדם לבין המציאות. כי אז האדם כל הזמן צריך להילחם על הרצון העצמי שלו ועל הקיום העצמי שלו. וכאשר האדם מרגיש ומבין שהוא במלחמה, על ידי זה נוצרת אחדות בין הרצונות השונים שיש בתוך האדם. כי כאשר האדם ... זה כל הרצונות של האדם מתאחדים, וכל כוח הרצון של האדם מתמקד אך ורק ברצון להיות מאושר באמת ובשלמות. ועל ידי זה שהאדם מרגיש רע, דהיינו, שיש מלחמה שמאיימת על האדם, על ידי זה הכוחות שיש בתוך האדם מבינים שאם הם רוצים ... באמת. וכאשר האדם מגיע לאיזה דיכאון עמוק וכיוב, אפילו לפעמים לסף יאוש ומחשבות אובדניות של התאבדות וכיוב, אז האדם בעצם מבין שהוא נמצא בשעת מלחמה קיומית והישרדותית. ואז האדם מאחד את כל הכוחות שלו ואת כל הרצון שלו אך ... בחיפוש אחרי האושר המיוחל. ואז כאשר כל הכוחות וכל הרצונות וכל המשאבים של האדם מוקדשים לכך שהאדם רוצה להיות מאושר, על ידי זה האדם מנצח את המלחמה, ומצליח להיות מאושר באמת. ואחרי שהאדם מנצח את המלחמה הכללית, על ידי זה ממילא יש שלום גם בתוכו. כי אחרי שהאדם מנצח את המלחמה שיש בין האני שלו לבין האני של המציאות, על ידי זה לא רק שיש שלום בין האני של האדם לבין האני של המציאות, אלא שיש שלום גם בתוך הרצונות השונים של האני של האדם. ועיקר ניצוח המלחמה שיש בין האדם לבין המציאות, הוא על ידי זה שהאדם עושה שלום בינו לבין המציאות. כי כדי לנצח את המלחמה, לשם כך צריך לעשות שלום. כי כל זמן שאין שלום, תמיד תהיה אפשרות שתהיה ...

... ביבי הכי רע, ביבי הכי טוב, מלחמה בטרור, למה כולם נגדנו? נחישות, פיגועי טרור, שלום או מלחמה, הססנות, חוסר החלטיות, חוסר מנהיגות, ימין או שמאל, בנימין נתניהו, גל הטרור, לנצח את הטרור האם ... של נתניהו? אליעד מציין שהבעיה המרכזית עם נתניהו היא חוסר נקיטת העמדה והססנותו. לדבריו, נתניהו לא מחליט האם הוא רוצה לעשות שלום או מלחמה, ולכן יוצר מצב שבו אין פתרון ברור. הוא מביא דוגמאות רבות: בצוק איתן, נתניהו חיכה 50 ימים לפני ... הזאת יוצר מצב של חוסר תקווה וחוסר פתרון, שבו האזרחים אינם יודעים לאן הממשלה לוקחת אותם, וזה המצב הכי גרוע שיכול להיות. מצב של לא מלחמה ולא שלום מביא למצב הישרדותי מתמשך שבו הציבור לא יכול לחיות בנחת. למה חוסר החלטיות יכול להיות דווקא דבר טוב? אליעד מסביר גם את הצד השני של המטבע: אם מניחים מראש שאין אפשרות אמיתית להגיע לשלום מלא או לנצח מלחמה באופן מוחלט, יכול להיות שדווקא החוסר החלטיות של נתניהו היא הדבר הכי טוב. במצב שבו כל פעולה קיצונית (שלום או מלחמה) עלולה לגרום לנזקים גדולים, היכולת של נתניהו לתמרן בין כל האפשרויות בצורה זהירה ובלתי מחייבת, ... כהן לא קובע חד משמעית שנתניהו הוא טוב או רע, אלא מדגיש שזה תלוי בהנחות היסוד של כל אדם. אם האדם מניח שיש פתרון אפשרי (או בשלום או במלחמה), אז חוסר ההחלטיות של נתניהו היא הדבר הכי גרוע שיש, כיוון שהיא משמרת מצב בלתי אפשרי שבו אין ... יותר, כי היה ברור שהיא פועלת מתוך הצדקה מלאה. האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? אליעד מסביר לעומק שאין פתרון מוחלט, לא בשלום ולא במלחמה. לדבריו, המצב הישראלי הוא של חוסר ברירה תמידית, ולכן נתניהו אולי מתפקד הכי טוב שאפשר בתוך ... או גרוע? התשובה של אליעד היא פשוטה: הכל תלוי בהנחות היסוד של האדם שמסתכל על הדברים. אם האדם מאמין שיש פתרון אמיתי (או בשלום או במלחמה), נתניהו הוא הגרוע ביותר בגלל חוסר ההחלטיות שלו. אם האדם מאמין שאין פתרון אמיתי ושכל בחירה חד ... ולתמרן בין כל האפשרויות הקשות והגרועות. האם ביבי הוא ראש ממשלה טוב או רע? איך לנצח את הטרור בישראל? למה העולם נגד ישראל? שלום או מלחמה, מה עדיף לישראל? מה גורם לחוסר ההחלטיות של נתניהו? האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? ...

... בחפים מפשע? ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, להיות פושע מלחמה, לבצע פשעי מלחמה, לעשות הסכם שלום, לשחוט פרות קדושות, ההפך הוא הנכון למה מערכת כיפת ברזל נחשבת לאסון ... באופן בלתי מתפשר - הוא אף מגדיר זאת כלבצע פשעי מלחמה או להיות פושע מלחמה במובן ההגנתי, על מנת להגן על אזרחי המדינה. כיצד אפשר ליישם את הרעיון של התקפה במקום ... היא בגלל החשש של המנהיגים הישראלים להיחשב לפושעי מלחמה. הוא מצביע על ראש הממשלה או המנהיגים שמקבלים החלטות ביטחוניות, ואומר שהחשש שלהם לעתידם ... דואג למדינה, הוא צריך להיות מוכן שיכנו אותו פושע מלחמה כדי להגן על אזרחי המדינה שלו, וזו צריכה להיות ההחלטה הראשונה של מי שמקבל את ההחלטות ... מחשבות שליליות? מותר לשקר לעצמך? הפחד להיות פושע מלחמה האם טילים נגד טילים יעילים? חוצפה טובה, עזות פנים דקדושה, לשגע את המשוגע, להטיל ספק ...

... מבצע עמוד ענן, המבצע בעזה, פגיעה בחפים מפשע, כיפת ברזל, שלום או מלחמה, מנהיגות, החמאס, הפסקת אש, פוליטיקה, מדינת ישראל, עופרת יצוקה, הגנה או התקפה, ללכת עד הסוף, מלחמה בטרור מה המשמעות הרוחנית של מבצע עמוד ענן לפי אליעד כהן? אליעד כהן משתמש במבצע עמוד ענן, שהתרחש בעזה, כמטאפורה למצבים פנימיים של האדם ולדרך בה האדם מתמודד עם הקונפליקטים הפנימיים שלו. הוא מסביר שהאירועים המדיניים והצבאיים, כמו התקפה והגנה, מלחמה ושלום, חפים מפשע וטרוריסטים, הם השתקפות מדויקת למאבקים הפנימיים בתוך הנפש של כל אדם. מה זה עמוד ענן ברמה הפנימית? אליעד מתייחס לעמוד הענן ... סוג של הגנה או הכוונה, שדרכו אפשר להבין את המציאות טוב יותר. אך השאלה העיקרית היא מדוע מבצע מודרני נקרא בשם תנכי זה. לפי אליעד, הדבר מרמז על כך שכל המציאות, כולל מלחמות, מטרתה לגרום לאדם להתבונן על החיים וללמוד מהם שיעורים פנימיים. מדוע לא הולכים עד הסוף במבצעים הצבאיים? אליעד מציין שהבעיה המרכזית במבצעים כמו ... בתוכו, גם אם הם מפריעים לו. הרצונות הטובים מתערבבים עם הרצונות הרעים, ואדם חושש שאם יפגע ברצון אחד, הוא יפגע גם ברצון אחר, טוב יותר, שנמצא לצדו. זוהי האנלוגיה של המלחמה: הרצון לא לפגוע בחפים מפשע הוא הרצון לא לפגוע בחלקים טובים בנפש, שלעתים מכילים בתוכם או מסתירים את החלקים המזיקים. מהי מלחמה אווירית בתוך האדם? מלחמה אווירית, לפי אליעד, היא מצב שבו האדם מחליט חד - משמעית להילחם בכל מחשבה שלילית, ללא הבחנה וללא היסוס. האדם לא מחכה עד שהמחשבות יגיעו אליו, אלא ... להיראות חפים מפשע, אך למעשה מאפשרים למחשבות השליליות להסתתר ולהתקיים. האם יש דרך לנצח את הטרור? אליעד מדגיש שהאדם חייב להחליט בין שתי אפשרויות קיצוניות: או ללכת למלחמה עד הסוף, או להיכנע ולהשלים עם המצב הקיים. אי אפשר להמשיך כל הזמן במצב ביניים, כי הדבר מוביל לסבל מתמשך. הוא משתמש בדוגמה של חמאס וישראל: אם ... פותרת את הבעיה. מה לעשות כאשר מחליטים להילחם? כשמחליטים להילחם, אומר אליעד, חייבים ללכת עד הסוף. אסור להתפשר או להשאיר ספקות. הדבר נכון הן ברמה הפנימית של האדם והן במלחמות ובמבצעים צבאיים. יש לבחור מטרה ברורה ולבצע אותה ללא רחמים, אחרת המלחמה תהיה חסרת תועלת ותחזור שוב ושוב. איך להתייחס לדילמה בין שלום למלחמה? אליעד מציע שאם אדם רוצה שלום פנימי, הוא חייב לקבל את המציאות כפי שהיא. אם הוא רוצה להילחם, עליו ללכת עד הסוף ולחסל את מקור הפחד. כל פתרון ... או היסוסים. רק כך אפשר להשיג שקט אמיתי ויציב, הן במציאות הפנימית והן במציאות החיצונית. מבצע עמוד ענן משמעות רוחנית איך להתמודד עם פחדים? האם אפשר לנצח את הטרור? מלחמה או שלום פנימי? כיצד לקבל החלטות חד - משמעיות? הגנה או התקפה? מהם חפים מפשע פנימיים? ...

... חרבות ברזל - לעשות שלום או מלחמה? איך אנשים מאמינים בשלום למרות המלחמה? איך אנשים רוצים שלום, למרות אירועי ה 7 באוקטובר? השפעת המלחמה על הרצון בשלום? מלחמה בטרור, איך לנצח את הטרור? לעשות שלום עם הטרור אז איך יכול להיות שיש אנשים שעדיין מאמינים בשלום עם אנשי הטרור, גם אחרי ... איך יכול להיות שיש כאלו שקוראים לכך שצריך לתת להם מדינה? מה ההיגיון בזה? והתשובה לכך היא, אירוע טרור, לא אמור בהכרח לגרום לאנשים לשנות את הרצון שלהם לעשות שלום או מלחמה. מה שכן, אירוע טרור, כנראה יגרום לאדם לשנות את הרצון שלו באופן כללי. לכל הפחות במובן של הקצנה לאו דווקא לכיוון מסוים. ... אם היינו הולכים בדרך השלום עד הסוף עוד יותר רחוק, אולי דווקא אז לא היו קורים אירועי ה 7 באוקטובר. בכל מקרה? מה שכן הגיוני לומר זה? שלא משנה לאיזה כיוון הולכים, שלום או מלחמה, בטוח נכון שצריכים לנסות לעשות משהו שונה ממה שעשו עד כה. אם רוצים שלום, שיתנו להם מדינה על מלא בלי שום הגבלות. ואם רוצים מלחמה, אז צריכים להפסיק להתייחס אליהם כבני ערובה שלנו שאנחנו צריכים לדאוג להם, אלא אנחנו צריכים לפעול להשמדה מלאה שלהם מתחת פני השמים, ולא רק למוטט להחליש וכיוב. או שלום על מלא או מלחמה על מלא. אבל מה שבטוח נכון, זה לא לנסות שוב לעשות שוב מאותו הדבר שעשו קודם ולצפות לתוצאות שונות, כי אין היגיון סיבתי ...

... שלום מלחמה גוג ומגוג - מה טוב במלחמה וכיצד ממנה צומח השלום? מלחמה. שלום. שדה הקרב של החיים. מה טוב במלחמות וכיצד מהן דווקא יגיע השלום? כל המלחמות כולן שיש בעולם, כולן נובעות מהמלחמה האמיתית שיש בתוך הראש והמחשבה של אלו שיוזמים את המלחמות ושמשתתפים בהן. המלחמה העיקרית שבה משתתף האדם, היא המלחמה שיש בתוך עצמו. מלחמה התנגדות קונפליקט פירוד חוסר הסכמה ספקות חוסר וודאות. ישנם בני אדם שבתוכם מתרחשת מלחמת גוג ומגוג ומלחמת העולם השלישית. המלחמה באה לידי ביטוי בהמון צורות: מלחמה כל אחד מהרצונות של האדם מושך לכיוון אחר האדם נקרע בין הרצונות השונים ואינו מסוגל לקבל החלטות האדם מרגיש תסכול כעס וכיוב. מלחמה דעות מנוגדות בתוך האדם ספקות האדם אינו יודע היכן האמת והיכן הטוב עבורו. מלחמה תכונות שונות בתוך האדם מושכות את האדם כל אחת לכיוון אחר האדם אינו יודע במה לבחור. מלחמה חוסר קבלה של האדם את המציאות התנגדות הרצון שלו למציאות. מלחמה כל חוסר הסכמה וחוסר דעה אחידה שיש לאדם מול עצמו והמציאות. כל הספקות חששות פחדים כעס צער וכולי, כולם הם סוג של מלחמה. הקורבן כמובן הוא האדם עצמו. אז מה טוב במלחמה וכיצד דווקא ממנה יצמח השלום המיוחל? תשובה: מלחמה גורמת לכל אחד מהצדדים לחדד את עמדותיו. כאשר אחד מהצדדים מתגבר, הצד השני מתגבר עוד יותר כנגדו. ככל שדעה אחת ורצון אחד מתגבר בתוך האדם, הרצון השני שכנגדו מתגבר עוד יותר. כך המלחמה הולכת וגדלה מרגע לרגע. עד ש? עד שמרוב המלחמה, כל הצדדים שנלחמים הורגים זה את זה והאדם שהיה באמצע שדה הקרב, ניצל ומגיע אל המנוחה ואל הנחלה, אל השלום המיוחל, שבו כל אלו שרבו זה עם זה כבר אינם. וכיצד זה קורה בפועל? על ידי המחלוקת והמלחמה שיש בין הדעות המנוגדות, בסופו של תהליך האמת מנצחת. שלום קר מצב שבו הדעות המנוגדות שוכנות זו לצד זו אצל האדם. בכל פעם דעה אחרת שולטת. לפעמים ישנן מלחמות קטנות, אך בכל פעם אחד מהדעות מצליחה להשתיק את הצד השני. מלחמה לחיים ולמוות הדעות נלחמות זו בזו, החלק השקרי שבדעות השונות נופל, החלק האמיתי של הדעות השונות נשאר האמת הטוב. כאשר הדעות המנוגדות שיש באדם רבות זו עם זו, זה גורם לדעות עצמן להקצין להתחדד בתוך האדם עצמו. כדי שדעה תגן על עצמה ותקצין את עצמה עליה לחזק את עצמה בנקודה האמיתית שבה. המלחמה גורמת לדעות להגיע אל נקודת האמת שבהן, כדי להיאחז בה ולנצח את הדעה ההפוכה. המלחמה דוחפת את הדעות של האדם אל האמת. המלחמה מסתיימת כאשר 2 הדעות ההפוכות מגיעות של האמת המלאה האחת. האמת היא כמובן אחת, אין 2 אמת. הדעות מנוגדות רק משום שבכל אחת מהן יש רק חלק של האמת ולא את כל האמת כולה. בכל אחת מהדעות יש גם אמת וגם שקר. המלחמה בין הדעות השונות דוחפת את המחשבה של האדם אל חיפוש האמת האחת, שהיא השורש של הדעות המנוגדות שבו. מחשבות סותרות צמצומים של האמת אמת חלקית ספקות. אמת מלאה שלום בין כל הדעות ההפוכות. ברמה המעשית: כאשר ...

... מוסריות, יפי נפש, למה לא להיות מוסרי? בעד ונגד מוסריות, מוסריות בזמן מלחמה, מוסריות והתנהגות חייתית, האם מוסריות היא התנהגות הישרדותית? איך לנצח את הטרור? מה שלא הולך בכוח הולך עם יותר כוח? פגיעה בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? האם כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? האם בזמן מלחמה, כאשר ישנו אויב שפוגע בנו, יש מקום לשמור על מוסריות? אליעד מציע כי ... לבחור לשמור על ערכיו גם במצבים קשים. עבורו, המוסר הוא עקרון עליון, והוא יעדיף להימנע ממעשים לא מוסריים, גם אם אלו יכולים להוביל למותו. הוא לא ירצה להפוך להיות כמו האויבים שהוא נלחם בהם, כמו חמאס או דאעש, וימשיך לשמור על צלם האנוש שלו גם בסיטואציות ... אומרת? אליעד מביא דוגמה לנחש או עקרב שנכנס למקום שבו אדם נמצא. אם הנחש מרגיש איום, הוא יתקוף, גם אם לא הייתה כוונה רעה מצד האדם. זהו המודל של הגונגל - ברגע שאתה מאוים, אתה נלחם כדי להישאר בחיים, בלי לחשוב על מוסריות. כך גם במקרה של אדם שנמצא בסיטואציה של מלחמה, אם אויב יורה עליו מתוך אזור אזרחי, הוא יכול להכות אותו בכל הכוח, ... מתוך רצון להימנע ממעשים לא מוסריים, הוא עשוי לשלם על כך בחייו. אם יש אדם שמעדיף להישאר מוסרי במחיר חייו, זו זכותו, אך אין חובה כזאת בתנך או בדת. האם מותר לפגוע בחפים מפשע בזמן מלחמה? בהתאם לגישת הגונגל, אם אויב מהווה איום ויש אפשרות לחסל את האויב ... רוצה להילחם, לא יפגע במי שלפניו, אבל אם האויב ממשיך להפעיל אלימות, אין מקום להתחשב במוסר. כיצד הגישה הזו מתקשרת למאבק פנימי? אליעד מקשר את הגישה הזו גם למאבק פנימי, שבו האדם נלחם ברצונות, מחשבות טורדניות והרגלים רעים שמנסים לפגוע בו. כמו במלחמה חיצונית, לעיתים הפתרון לא יהיה מוסרי או נחמד, אלא פעולה נחרצת ... את המצב דרך דיאלוג ושלום, זה רצוי, אך אם הדבר לא אפשרי, יש להילחם כדי לשרוד. האם אפשר להחיל את הגישה הזו גם על מאבק פנימי? המאבק הפנימי הוא גם קונפליקט שבו צדדים שונים באדם נלחמים ביניהם. לפעמים הדרך היחידה להפסיק את התקפות הרצונות או ההתמכרויות ... זהו מאבק פנימי של כל אחד לבחור כיצד לנהוג, אם הוא רוצה להיות מוסרי או לבחור בהגנה עצמית על פי חוקי הגונגל. מוסריות בקרב הישרדות מול אידיאלים גישת הגונגל פגיעה בחפים מפשע מלחמה בטרור כוח מול הסכמה האם עדיין כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? ברגע שנלחמים באויב מסוים, מישהו שרוצה לפגוע, עולה השאלה האם כדאי לשמור על מוסריות או לא. לדוגמה, האם כדאי לפגוע בחפים מפשע או לא, וכל פעולה שנתפסת כלא מוסרית - האם לעשות אותה בזמן קרב, בזמן מלחמה? התשובה לכך תלויה בשאלה מה יותר חשוב לאדם: למות בתור אדם מוסרי, או ... בכל מחיר. מה קורה אם חשוב לך למות בתור אדם מוסרי? מי שחשוב לו מאוד לדעת שכשיגיע יומו, הוא יוכל לומר שהיה אדם מוסרי עד הסוף, אז כדאי לו מאוד לשמור על צלם האנוש שלו, גם בתוך מלחמה. הוא לא ירצה להיות כמו חמאס, הגיהאד או דאעש. הוא ירצה לשמור על רמה ... שברגע שמישהו מאיים עליך או יורה עליך מתוך יישוב מלא באזרחים, אפשר להשמיד אותו, את אשתו, את ילדיו ואת מי שסביבו, אם מטרתך היא הגנה עצמית מוחלטת בלי להתחשב בשיקולי מוסר. כלומר, במלחמה ניתן, לפי גישת הגונגל, להיות לא מוסרי ולהכות בכל הכוח. כיצד הדבר מתקשר גם למאבק פנימי של האדם? באותו אופן שבו אדם נלחם באויב חיצוני, יש בתוכו אויבים פנימיים: רצונות, מחשבות טורדניות, ... קשות של פגיעה לא רק במי שתוקף בפועל, אלא גם באשתו, בילדיו, בקהילה סביבו, ואף שימוש בתיאוריות מזעזעות של ניצול הדם שלהם. כוונת הדברים להדגיש את הכל מותר כאשר מישהו נמצא בגונגל ונלחם כדי לחיות. האם חייבים לנהוג באכזריות מוחלטת? לא נאמר שחייבים לחפש לבצע מעשים לא מוסריים סתם כך. הרעיון הוא שאם יש מצב הישרדותי של מלחמה, לא צריך להימנע מפעולות אכזריות רק בשל שיקולי מוסר. אם אפשר לפתור את הבעיה בשלום או הסכם, רצוי לנסות, אבל לא מתוך מחשבה שלאויב תהיה פחות מוטיבציה להילחם. כיצד הקונפליקט מופיע בכל אדם גם בלי קשר למלחמה ממשית? בתוך האדם עצמו יש מצבים שבהם חלקים שונים נלחמים ברצון הכללי שלו. הוא עלול להתמודד עם מחשבות שמפעילות עליו לחץ, ... לכל אחד יש שיקולים שונים, ואין חובה דתית או ערכית גורפת שמחייבת להישאר תמיד מוסרי או תמיד לא מוסרי. הקשר בין יחסים בינלאומיים למאבק פנימי הטענה היא שאפשר להשליך את המודל של מלחמה בגונגל גם על מאבק פנימי ברצונות ובמחשבות. מול גורם עוין שאתה חש שהוא תוקף, אפשר לבחור בדרך מצח הרצון מול מצח הנחש: להגיב בצורה אגרסיבית וקיצונית, בדיוק כפי שנלחמים באויב חיצוני שמתעקש לפגוע. בסיכומו של דבר, יש כאן הצגת שתי אפשרויות קיצון: - להיות מוסרי בכל מחיר, גם במחיר חיים. - לוותר על המוסר כאשר ישנה סכנת חיים ולהתנהג כמו חיה בגונגל. מוסריות ערכיות מלחמה בטרור פגיעה בחפים מפשע גישת הגונגל הישרדות מול אידיאלים התמודדות עם אויב פנימי כוח מול הסכמה מוסריות בקרב, מוסריות מול האוייב, מלחמה או שלום, דילמות ערכיות בצבא, צבא מוסרי, מה רע בלהיות מוסרי? האם ... מוות למחבלים, אנחנו יותר טובים מהם, אנחנו לא כמוהם, לא נרד לרמה שלהם, חמאס, דאעש, מוסריות של בעלי חיים, התנהגות מוסרית אצל בעלי חיים, קודם כל חיה, חיה בדמות בן אדם, שלום או מלחמה, לפגוע בחפים מפשע, הסכם שלום, עונש מוות למחבלים ...

... מלחמה - למה אנשים ששים אלי קרב? למה אנשים נהנים להילחם? אם נתבונן נראה כי יש בני אדם שהם ששים אלי קרב, וברגע שיש איזו מלחמה ואיזו מהומה, ישר הם מרגישים אושר ושמחה, והם רצים אל המלחמה מתוך חדווה ושמחה. ואם נתבונן נראה עוד, כי ישנם כאלו שהם חסרי מצב רוח וחסרי מעש, וברגע שהם שומעים על איזו מריבה ואיזו מלחמה, ישר האדרנלין שלהם זורם בדמם וישר הם מרגישים שמחת חיים ורצים אל המלחמה. ויש גם כאלו שהם רבים ביניהם לבין עצמם, אך בשעת מלחמה, יש כולם מתאחדים למען מטרה משותפת. והשאלה היא, איך מלחמה יוצרת אצל בני אדם שמחה? והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב, לשם כך צריך האדם שתהיה משמעות כלשהי לחיים ... לו מושג למה בכלל הוא חי. והדברים האלו יוצרים אצל האדם חוסר מצב רוח וחוסר שמחת חיים. ולכן, יש כאלו שכאשר הם רואים איזו מלחמה ואיזו מריבה כלשהי, מיד הם מרגישים שמחה להשתתף במלחמה הזאת. משום שכאשר האדם נלחם, הוא מרגיש כאילו יש לו מטרה כלשהי. כי האדם נלחם רק עבור מטרות שנראות חשובות בעיניו. ולכן, כאשר האדם משתתף במלחמה, הוא מרגיש תחושת התעלות, כי אז הוא מרגיש שכאילו יש מטרה שלשמה הוא חי. כי יש כאלו שאם אין להם שום דבר שהם מוכנים להילחם ... למה באמת הוא חי. כי אם האדם היה מבין את המציאות, ממילא האדם היה מרגיש טוב, וממילא הוא לא היה צריך להילחם בכל מיני מלחמות מיותרות כדי להרגיש שיש משמעות לחיים שלו. אבל כאשר אין לאדם מושג למה הוא חי, בגלל זה כאשר הוא רואה איזו מלחמה ואיזו מהומה, הוא מרגיש את טעם החיים. כי כאשר האדם נלחם, הוא חווה את הטעם של משמעות החיים. והתשוקה של האדם להילחם, היא ביטוי של הרצון הפנימי יותר של האדם, שהוא להרגיש את טעם החיים ולהרגיש משמעות בחיים. והמלחמה נותנת את זה לאדם. והשלמות היא, כאשר האדם שואל את עצמו למה המציאות היא כפי מה שהיא. והאדם שואל את עצמו את השאלה הזאת מספיק ... מה שהיא, עד שהאדם מגלה ומבין את האמת, מהי באמת תכלית החיים. ואז ממילא האדם מרגיש אושר אמיתי, גם בשעת שלום ולא רק בשעת מלחמה.

... אגו, גאווה, ענווה, מלחמה, שלום, הרמוניה, איזון - אגו טוב או רע? איך לחיות באיזון? ובו יתבאר, העניין של האגו של האדם. מה תפקידו? מה משמעותו? והאם הוא טוב או רע? ועוד. ... וכל אחד, מגדיר את האגו בצורה אחרת. וכאן נדבר על האגו בצורה כללית, ושכל אחד יפרש את תוכן הדברים, לפי הפירוש האישי שלו, למושג אגו. ומי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו, קיימת מלחמה שלמה, באגו של האדם. ויש סדנאות רבות וספרים רבים ותורות ותיאוריות ופילוסופיות שונות, שמנסות ללמד את האדם, כיצד הוא יכול להתמודד עם האגו שלו, וכיצד ... כי יש כאן נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, שהאגו של האדם, הוא האחראי לכך שיקרו לאדם בחיים שלו, גם דברים טובים וגם דברים רעים. ונתחיל מהדברים הרעים, שבגללם כולם נלחמים באגו. כגון לדוגמה, מלחמות אגו. שאנשים נלחמים למען האגו שלהם ומשחקי הכבוד ומשחקי השליטה שלהם. ומלחמה, גובה קורבנות משני הצדדים. ואנשים, בגלל האגו והגאווה שלהם, בגלל זה הם נלחמים במלחמות כאלו ואחרות, וגורמים נזק לעצמם ולסביבתם. ואם לא היה לאדם אגו, ואם לא היה אכפת לאדם, מי יגיד את המילה האחרונה, ולא היה חשוב לאדם לצאת צודק ושדווקא ... הוא אחראי לכך שרע לאדם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שרק בזכות האגו של האדם, רק בזכות זה יש טוב בעולם. ולמה? כי מצד האמת, כל דבר שהאדם משנה את המציאות, זה סוג של מלחמה עם המציאות. כגון לדוגמה אדם שלא רוצה לשאוב מים מהבאר, ואז הוא הולך ומשנה את המציאות, ונלחם בכך שאין לו מים בבית, והולך ומשקיע משאבים, וממציא את הברז, ושם לעצמו ברז מים בבית. שמצד אחד, זה סוג של מלחמה, כי האדם נלחם במציאות. כי המציאות, לא רצתה שיהיו לאדם מים זמינים בבית. אבל האדם נלחם במציאות, וסידר לעצמו מים בבית. והמלחמה הזאת, יצרה עבור האדם תחושה של טוב והנאה, מכך שיש לו מים בבית. ואם לא היה לאדם שום אגו בכלל, ואם לא היה אכפת לאדם שינצחו אותו, אז האדם לא היה נלחם בשום דבר בעולם. ואם הייתה באה מולו אש, הוא לא היה נלחם בה ולא היה בורח ממנה. כי הרי לא אכפת לו שינצחו אותו. והרצון להתגבר על האש שרוצה לשרוף אותך, היא בדיוק כמו הרצון של האדם להתגבר על הרצון של חבר ... למטרת בריאות, גם את זה הוא עושה בגלל האגו שלו. כי אם לא היה לאדם רצון עצמי, הוא היה נכנע לרעב, ולא היה אכפת לו שהוא יהיה רעב ושהרעב יכניע אותו. אבל האדם עובד קשה מאוד, ונלחם בצורה קשה מאוד, ברעב שלו. כי האדם משקיע המון משאבים, כדי לא להיות רעב. כי המציאות, גורמת לכך שהאדם יהיה רעב. וזה סוג של מלחמה. כי האדם לא רוצה להיות רעב, אבל המציאות, כן גורמת לאדם להיות רעב. והמציאות נלחמת ברצון של האדם. שהאדם רוצה להיות שבע, והמציאות כל כמה שעות, גורמת לאדם להיות רעב. והאדם נלחם ברעב הזה, בנחישות, לאורך כל חייו. ואם לא היה לאדם שום אגו, ולא היה אכפת לאדם להיות מושפל ושינצחו אותו, אז הוא היה נותן לרעב לנצח אותו. והרעיון, ... מי שקם מהמיטה בבוקר, ובוחר לשנות את המציאות. כי המציאות היא שהאדם נמצא במיטה, והאדם לא רוצה את המציאות הזאת להיות במיטה, ואז הוא בוחר לקום מהמיטה וללכת למקום אחר. וזה סוג של מלחמה. כי הוא נלחם במציאות כפי מה שהיא באותו הרגע, ומשנה אותה לדבר אחר. וכל שינוי באשר הוא, הוא סוג של אגו ומלחמה. כי בעולם שלנו, יש חלקים שלמים, שנראה שיש בהם שלום ושהם לא נלחמים אחד בשני. אבל יש חלקים שלמים, שנראה שאין בהם שלום, ושהם כן נלחמים אחד בשני. כי במציאות שלנו, יש דברים שמשתנים כל הזמן, ויש דברים שכמעט ולא משתנים לעולם. והרעיון הוא, שאם לא היה אגו בעולם, אף אחד לא היה מתאמץ ... ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות לעולם. כי נניח לדוגמה, שרגעי הזמן יעשו שלום בינם לבין עצמם, הרי שאז לא יהיה יותר עולם. כי הרגעים של הזמן, הם כל הזמן נלחמים אחד בשני. כי יש אין סוף רגעים של זמן. ובכל רגע של זמן, יש משהו אחר, שונה משאר כל הרגעים האחרים. ובכל רגע ורגע, אחד מהרגעים של הזמן, מתגבר על כל ... אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שאכן האגו יוצר את כל המלחמות וכל הרע שיש בעולם. כי בלי שום אגו, אין שום בעיה כלל. אבל מצד שני, בלי שום אגו, גם אין שום משמעות לעולם כלל. כי בלי אגו, שום כוח בעולם לא יתגבר על ...