אגו, גאווה, ענווה, מלחמה, שלום, הרמוניה, איזון - אגו טוב או רע? איך לחיות באיזון?... אגו, גאווה, ענווה, מלחמה, שלום, הרמוניה, איזון - אגו טוב או רע? איך לחיות באיזון? ובו יתבאר, העניין של האגו של האדם. מה תפקידו? מה משמעותו? והאם הוא טוב או רע? ועוד. ... וכל אחד, מגדיר את האגו בצורה אחרת. וכאן נדבר על האגו בצורה כללית, ושכל אחד יפרש את תוכן הדברים, לפי הפירוש האישי שלו, למושג אגו. ומי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו, קיימת מלחמה שלמה, באגו של האדם. ויש סדנאות רבות וספרים רבים ותורות ותיאוריות ופילוסופיות שונות, שמנסות ללמד את האדם, כיצד הוא יכול להתמודד עם האגו שלו, וכיצד ... כי יש כאן נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, שהאגו של האדם, הוא האחראי לכך שיקרו לאדם בחיים שלו, גם דברים טובים וגם דברים רעים. ונתחיל מהדברים הרעים, שבגללם כולם נלחמים באגו. כגון לדוגמה, מלחמות אגו. שאנשים נלחמים למען האגו שלהם ומשחקי הכבוד ומשחקי השליטה שלהם. ומלחמה, גובה קורבנות משני הצדדים. ואנשים, בגלל האגו והגאווה שלהם, בגלל זה הם נלחמים במלחמות כאלו ואחרות, וגורמים נזק לעצמם ולסביבתם. ואם לא היה לאדם אגו, ואם לא היה אכפת לאדם, מי יגיד את המילה האחרונה, ולא היה חשוב לאדם לצאת צודק ושדווקא ... הוא אחראי לכך שרע לאדם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שרק בזכות האגו של האדם, רק בזכות זה יש טוב בעולם. ולמה? כי מצד האמת, כל דבר שהאדם משנה את המציאות, זה סוג של מלחמה עם המציאות. כגון לדוגמה אדם שלא רוצה לשאוב מים מהבאר, ואז הוא הולך ומשנה את המציאות, ונלחם בכך שאין לו מים בבית, והולך ומשקיע משאבים, וממציא את הברז, ושם לעצמו ברז מים בבית. שמצד אחד, זה סוג של מלחמה, כי האדם נלחם במציאות. כי המציאות, לא רצתה שיהיו לאדם מים זמינים בבית. אבל האדם נלחם במציאות, וסידר לעצמו מים בבית. והמלחמה הזאת, יצרה עבור האדם תחושה של טוב והנאה, מכך שיש לו מים בבית. ואם לא היה לאדם שום אגו בכלל, ואם לא היה אכפת לאדם שינצחו אותו, אז האדם לא היה נלחם בשום דבר בעולם. ואם הייתה באה מולו אש, הוא לא היה נלחם בה ולא היה בורח ממנה. כי הרי לא אכפת לו שינצחו אותו. והרצון להתגבר על האש שרוצה לשרוף אותך, היא בדיוק כמו הרצון של האדם להתגבר על הרצון של חבר ... למטרת בריאות, גם את זה הוא עושה בגלל האגו שלו. כי אם לא היה לאדם רצון עצמי, הוא היה נכנע לרעב, ולא היה אכפת לו שהוא יהיה רעב ושהרעב יכניע אותו. אבל האדם עובד קשה מאוד, ונלחם בצורה קשה מאוד, ברעב שלו. כי האדם משקיע המון משאבים, כדי לא להיות רעב. כי המציאות, גורמת לכך שהאדם יהיה רעב. וזה סוג של מלחמה. כי האדם לא רוצה להיות רעב, אבל המציאות, כן גורמת לאדם להיות רעב. והמציאות נלחמת ברצון של האדם. שהאדם רוצה להיות שבע, והמציאות כל כמה שעות, גורמת לאדם להיות רעב. והאדם נלחם ברעב הזה, בנחישות, לאורך כל חייו. ואם לא היה לאדם שום אגו, ולא היה אכפת לאדם להיות מושפל ושינצחו אותו, אז הוא היה נותן לרעב לנצח אותו. והרעיון, ... מי שקם מהמיטה בבוקר, ובוחר לשנות את המציאות. כי המציאות היא שהאדם נמצא במיטה, והאדם לא רוצה את המציאות הזאת להיות במיטה, ואז הוא בוחר לקום מהמיטה וללכת למקום אחר. וזה סוג של מלחמה. כי הוא נלחם במציאות כפי מה שהיא באותו הרגע, ומשנה אותה לדבר אחר. וכל שינוי באשר הוא, הוא סוג של אגו ומלחמה. כי בעולם שלנו, יש חלקים שלמים, שנראה שיש בהם שלום ושהם לא נלחמים אחד בשני. אבל יש חלקים שלמים, שנראה שאין בהם שלום, ושהם כן נלחמים אחד בשני. כי במציאות שלנו, יש דברים שמשתנים כל הזמן, ויש דברים שכמעט ולא משתנים לעולם. והרעיון הוא, שאם לא היה אגו בעולם, אף אחד לא היה מתאמץ ... ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות לעולם. כי נניח לדוגמה, שרגעי הזמן יעשו שלום בינם לבין עצמם, הרי שאז לא יהיה יותר עולם. כי הרגעים של הזמן, הם כל הזמן נלחמים אחד בשני. כי יש אין סוף רגעים של זמן. ובכל רגע של זמן, יש משהו אחר, שונה משאר כל הרגעים האחרים. ובכל רגע ורגע, אחד מהרגעים של הזמן, מתגבר על כל ... אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שאכן האגו יוצר את כל המלחמות וכל הרע שיש בעולם. כי בלי שום אגו, אין שום בעיה כלל. אבל מצד שני, בלי שום אגו, גם אין שום משמעות לעולם כלל. כי בלי אגו, שום כוח בעולם לא יתגבר על ...