... בדיוק הוא מחפש. כי כל בני האדם בעולם, רודפים כל חייהם, אחרי הצלחה כלשהי שתביא להם אושר כלשהו. ואף אחד לא באמת מבין, מה באמת הוא מחפש, ולהיכן באמת הוא
רוצה להגיע. וכל בני האדם בעולם, מעבירים את כל חייהם בעבודה ... שם. ומי שיתבונן היטב על העניין, יראה שיש כאן אבסורד מאוד רציני. והוא, שבכל פעם שהאדם מצליח להשיג את המטרות שלו, הרי שמייד נוצרת אצלו מטרה אחרת חדשה
ורצון אחר חדש. ובכל פעם שיש לאדם איזו מטרה להשיג, והאדם משיג ... של המרוץ. ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי המרוץ אחרי ההצלחה, כפי מה שהאדם מבין מהי הצלחה, הוא מירוץ מטופש. משום, שגם אחרי שהאדם מצליח, הרי שעדיין הוא
רוצה להמשיך להצליח. וגם אחרי שהאדם מגיע להצלחה כלשהי, הרי ... ביחס לאין סוף, כל הנקודות נמצאות באותו המרחק. כי כאשר לדוגמה יש לאדם יותר כסף, הרבה פעמים, אדרבה, הוא מרגיש שחסר לו יותר כסף. ואכ ישנם מצבים, שבהם האדם
רוצה להתעשר ושיהיה לו כסף, אבל כאשר יש לו יותר כסף, אז הוא ... של הכסף, יותר ממי שיש לו בפועל פחות כסף. ואכ, זה שיש לו יותר כסף בפועל, הוא בכלל יותר עני בפועל. כי כל הכסף שיש לאדם בעולם, לא יכול לגאול אותו
מהרצון שלו לעוד כסף. ואכ, העניות נמצאת בתוך האדם. וכך גם לגבי ... יותר חכם. אבל ככל שהוא יותר חכם, כך הוא מבין עוד יותר עד כמה הוא טיפש. והאדם יכול לנסות לרדוף אחרי ההצלחה, אבל ככל שהוא משיג יותר הצלחה, כך הוא פתאום
רוצה הצלחה עוד יותר גדולה, ללא סוף וללא נקודת עצירה. וממילא ... הדבר הזה ביישוב הדעת, הוא מייד יקלוט את השקר ואת השיגעון של בני האדם. שרצים כל חייהם אחרי אושר והצלחה דמיונית, בלי להבין שהם לעולם לא ישיגו את מה שהם
רוצים . מאחר שהמירוץ, הוא אין סופי. ובטרם ניתן את הפתרון ... מה שהם רצו, הם בחרו להתאבד. משום שלפי הבנתם הם ראו, שאין בסוף הדרך שום דבר. ועל האדם לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, והיא: האם כאשר אני אשיג את מה שאני
רוצה להשיג, האם אז, הפער שיהיה, בין מה שיש לי לבין מה שאני
רוצה, האם הוא יקטן, או יגדל, או לא ישתנה? והאם בכלל, הפער שיש בין מה שיש לי לבין מה שאני
רוצה, האם הוא בכלל תלוי במה שאני
רוצה להשיג, או שמא הוא תלוי בכלל במשהו אחר? וכאשר האדם מתבונן על העניין הזה היטב, הוא יבין, שאין שום קשר, בין מה שהוא
רוצה להשיג, לבין האושר שלו (באופן יחסי יש, באופן מוחלט אין). ... כי כאשר המצוי, הוא הרצוי, ממילא יש אושר. ואם יש פער בין הרצוי, לבין המצוי, הרי שאין אושר. ולא בהכרח שיש קשר בין מה שמצוי, לבין הפער שיש, בין מה שהאדם
רוצה, לבין מה שיש לו. ומי שמסתכל על הדבר הזה, הוא מיד מבין, שהמירוץ אחרי האושר ואחרי ההצלחה, הוא לא מירוץ חיצוני, אלא מירוץ פנימי. דהיינו, מירוץ שבו האדם מנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא בעצם יהיה
מרוצה ממה שיש לו בשלמות, בלי
לרצות שום דבר אחר. ומי שיתבונן עוד על העניין, יבין, שכאשר האדם רודף אחרי ההצלחה, הרי שמה שהוא באמת
רוצה, זה להגיע למצב שבו הוא יפסיק
לרצות להצליח. כי מהות ההצלחה, היא בכך שהאדם מפסיק
לרצות להצליח. וכאשר האדם
רוצה להצליח, הרי שהוא עושה זאת, לא כדי להצליח, אלא רק כדי להיפטר
מהרצון שלו להצליח. כי לאדם, יש
רצון להצליח.
והרצון הזה משגע את האדם שיצליח. וכאשר האדם
רוצה להצליח, הרי שמה שהוא באמת
רוצה, זה לא את ההצלחה שאותה נדמה לו שהוא
רוצה. אלא, מה שהוא באמת
רוצה, זה להיפטר
מהרצון שלו להצליח. כי האדם, מה שהוא באמת
רוצה, זה להפסיק
לרצות להצליח. כי אם האדם מגיע להצלחה, ועדיין הוא
רוצה להצליח, הרי שהוא עדיין לא הגיע להצלחה שלמה. וכאשר האדם ...