... קודם לכן. מי ים = מים שלא רק שאינם מרווים את צימאונו של האדם, אלא גורמים לו להיות צמא יותר. הדבר נכון כמובן לחיי היום יום. צימאון = תשוקה = רצון = חיסרון. הרצון של האדם הוא הצימאון שלו. כאשר האדם רוצה משהו, הוא מרגיש תחושה של צימאון כלפי אותו הדבר שאותו הוא רוצה. המים אותם שותה האדם = הדברים אותם עושה האדם כדי ... מה שריגש אתמול כבר לא מרגש היום. עכשיו סף הריגוש כבר עלה. הגורם שהופך שתיית מי ים לכאלו, הוא נקודת המבט של האדם על האירוע. שאלה: מה באמת רוצה אדם צמא. האם לשתות מים? תשובה: לא. אדם צמא רוצה לא להיות צמא. המים אינם מעניינים. תחושת חוסר הצמא היא ... החיצוני של המהות הפנימית, שהיא להפסיק להיות צמא. שתיית מי ים = התמקדות בחיצוני. שתיית מים מתוקים = התמקדות בפנימי. כאשר האדם זוכר תמיד את הרצון הפנימי שלו, דהיינו, את הרצון להרגיש תחושה של שלמות = לא לרצות כלום = לא להיות צמא. במקרה כזה האדם מקרב את עצמו למצב הזה של לא להיות צמא לחלוטין. לעומת זאת, כאשר האדם מזדהה עם הרצון החיצוני שלו, דהיינו, האדם חושב בטעות כאילו מה שהוא באמת רוצה זה את שתיית המים, ושוכח שבעצם הוא בכלל רוצה לא להרגיש חסר של מים, ממילא במקרה כזה הוא מתמקד בחיצוני, ומגדיל את צריכת המים שלו בעתיד. רצון פנימי = לא להרגיש חסר כלשהו. רצון חיצוני = שהמציאות תהיה בצורה חיצונית כלשהי. כאשר האדם מקשר את עצמו תמיד אל הרצון הפנימי, בסופו של דבר הוא יגיע לנקודה שבה הוא באמת לא ירגיש שום חסר. מאחר שזה מה שהוא באמת רוצה. אך כאשר האדם מתמקד ברצון החיצוני, הוא יוצר התמכרות אובססיבית למעטפת החיצונית. ... מרדף אחר הצורה החיצונית של המציאות. שתיית מים מתוקים = מרדף אחרי הפנימי = מרדף אחרי המהות הפנימית של האדם. להסתכל על הפנימי = האדם מגיע אל הרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו. ברגע שהאדם מגיע אל הרצון הראשון שלו, רצון שלא קדם לו שום רצון אחר, הדברים כבר מסתדרים מעצמם. כאשר האדם מזדהה עם הרצון החיצוני = שתיית מי ים. הזדהות עם שורש הרצון = שתיית מים מתוקים. שתיית מי ים = שקר = האדם הופך לצמא ...

... האדם בחיים להצליח - לרצות או לא לרצות להצליח - מה יותר טוב? ומדוע? ובו יתבאר העניין של הצלחת האדם בחיים. ויתבאר העניין של הרצון של האדם להצליח. ויתבאר, מהם החסרונות והיתרונות, של הרצון של האדם להצליח? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לכאורה, הדבר הטוב ביותר, הוא לרצות להצליח. משום, שהרי המטרה של האדם היא להגיע אל ההצלחה. ולא משנה כיצד נגדיר הצלחה, הרי שלכל ... שלהן, היא ההצלחה של האדם. כך שכל אדם שרוצה להשיג את המטרות שלו, הרי שהוא רוצה להצליח. וכדי להצליח, לשם כך צריך לרצות להצליח. כי הרצון של האדם להצליח, הוא זה שמניע אותו כדי להתקרב אל ההצלחה. ואכ, כדי שהאדם ישיג את המטרות שלו ויצליח, לשם כך על האדם לרצות להצליח. ואכ נראה, שהכי טוב, זה לרצות להצליח, כדי שהאדם יצליח לממש את הפוטנציאל האישי של עצמו וכולי. אלא, שאם נתבונן לעומק נראה, כי יש כאן גם צד נוסף. שלפיו, טוב יותר לא לרצות להצליח. ומדוע? משום, שהצלחה, פירושה, להגיע למצב, שבו האדם כבר לא רוצה להצליח. ואכ, התכלית הסופית, היא להגיע למצב שבו כבר לא רוצים להצליח. ונסביר: האדם רוצה להצליח ולהגיע אל ההצלחה. ונשאל: האם כאשר האדם יגיע אל ההצלחה, האם אז הוא עדיין ירצה להצליח ... הזאת. משום שאין הבדל מהותי, בין זה שהאדם רוצה עכשיו להצליח, לבין זה שאחכ, אחרי שהוא כבר יצליח, שגם אז הוא ירצה להצליח. ואכ יש לומר, כי ... להגיע למצב, שבו יהיה לו את כל מה שהוא רוצה, כך שהוא יוכל להרשות לעצמו רק ליהנות ממה שיש לו, בלי לרצות להצליח להשיג דברים נוספים. והצלחה אמיתית פירושה, כאשר הרצון להצליח של האדם נעלם לגמרי, משום שיש לו את כל מה שהוא רוצה. אדם חולה שמתרפא, פירושו, שהוא לא נזקק יותר לקחת תרופות. אדם רעב שאוכל והופך להיות שבע, ... יותר אוכל לשבור את הרעב שלו. כך שאדם שרוצה להצליח ומצליח, פירושו, שהוא לא רוצה יותר להצליח. המצליח האמיתי, הוא זה שהפסיק לרצות להצליח, משום שהוא כבר הצליח. ואם האדם ממשיך לרצות להצליח, הרי שזה משום שהוא הצליח להשיג רק מטרה אחת כלשהי מתוך כל המטרות שלו, אך הוא עדיין לא ... את המטרה הפנימית שלו, שאותה הוא באמת רוצה. והצלחה אמיתית פירושה, להגיע למצב, שבו ככ טוב לאדם, והוא מרגיש שלמות אמיתית ממה שיש לו, עד כדי כך, שהרצון שלו להצליח, נעלם לגמרי. ואם נתבונן עוד היטב בעניין, נראה, כי הסיבה שבגללה האדם רוצה להצליח, היא לא כדי להצליח ולהשיג את המטרות שלו, אלא כדי למלא את הרצון שלו, שרוצה שהוא יצליח. ואכ, להצליח פירושו, להגיע למצב, שבו הרצון להצליח נעלם. ואכ אפשר לומר, שמה שהאדם באמת

... עבור האדם את הטוב ואת הרע. וכאשר אין הגדרת טוב ורע, וכאשר אין גם הגדרת רצון עצמי, על ידי זה אין לתינוק דאגות. וככל שהאדם גדל וגם השכל של האדם גדל, כך גם הרצונות של האדם גדלים. וכל רצון שיש לאדם בכל נושא שהוא, האדם יוצר בכך טוב ורע. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, הוא בעצם באותו הרגע מגביל את הטוב שלו, לאותו הרצון. לדוגמה: כאשר האדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, הרי שבעצם בכך יוצר האדם עבור עצמו מצב של טוב, כאשר המציאות תהיה כרצונו, ומצב של רע, כאשר המציאות לא תהיה כרצונו. וככל שהאדם גדל, כך השיפוטיות השלילית של האדם כלפי המציאות גדלה, וכך האדם סובל יותר. מאחר ... כפי מה שהיא, אלא כל הזמן מנסה לשנות אותה. וגם כאשר המציאות היא כן כפי רצונו של האדם, גם אז, תמיד האדם רוצה לשנות את המציאות למשהו טוב יותר, ומפחד לאבד את מה שיש לו וכיוב. וצורת החשיבה של האדם על החיים, ... ממש. כי יש בעולם שלנו טוב אמיתי, שנמצא בכל דבר. ועל האדם לא להתייאש מהרצון שלו להיות מאושר באמת בשלמות, ולא להסתפק, בכך שהוא לא סובל או סובל מעט. כי בני האדם בעולם נמצאים ... עוד יותר גדול. כי האדם מבין שלא משנה מה שהוא יעשה, הוא לעולם לא יפטר מהרצון המציק, להשיג משהו אחר טוב יותר. כי יש בתוך האדם, דבר שמשגע אותו. וזאת המחשבה, שכל הזמן גורמת ... גם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם המציאות תהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה, גם אז האדם לא יהיה מאושר בשלמות. וזאת בעיה רצינית. כי כאשר האדם מבין את זה, אז ממילא השאלה ... יש שלמות. ויש שלמות אמיתית שבה לא חסר לאדם שום דבר. ושבה בכל רגע ורגע האדם רוצה את כל המציאות כפי מה שהיא בשלמות. בלי לרצות שום דבר אחר. מציאות, שבה הרצון של האדם לשנות את המציאות, הרצון הזה נעלם. ושבמקומו האדם פשוט זורם עם המציאות תמיד, וחי איתה בהרמוניה ובשלום תמיד. ואז יש לאדם סוג של רצון אחר, וכפי שכבר ביארתי את זה במקום אחר. ומי שרוצה להשיג מציאות כזו, עליו להבין, שהשינוי, צריך להיות פנימי. כי מבחינה חיצונית, בכל מקרה האדם לעולם ... לחפש את האמת לגבי עצמו ולגבי המציאות. ועל האדם לשאול את עצמו, מה באמת אני רוצה? מה באמת הסיבה שבגללה אני רוצה את הרצונות שלי? מהיכן מגיעות המחשבות שלי? מי אני באמת? מה התכלית של החיים שלי? וכיוב שאלות, שהאדם לא מהסס, אלא שואל אותן מתוך רצון אחד ויחיד, שהוא להבין את האמת כפי מה שהיא, בלי שום אינטרס אישי אחר כלשהו. כי כל זמן שיש לאדם ... מחפש את האמת, תהיה האמת אשר תהיה. וכאשר האדם מנסה להבין את המציאות, מתוך רצון אמיתי להבין אותה, על ידי זה בסופו של דבר האדם משיג הבנה פנימית של המציאות, שבאה לידי ביטוי, בכך ...

... הוא לא מולד. זא האדם לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי ... אם נתבונן נראה לדוגמה, כי הסיבה הראשונה שבגללה אנשים הולכים לעבוד ורוצים כסף, היא בגלל זה שהם מפחדים למות. כי האדם מפחד שאם לא יהיה לו כסף, אז יעבור עליו מה שיעבור, ואז הוא ימות. והאדם לא רוצה למות. ולכן הוא מתאמץ לשרוד והולך ועובד וכולי... ומצד האמת העולם הזה הוא בית משוגעים של ממש. כי מי שיתבונן לדוגמה על עניין האכילה, שהאדם צריך לאכול ולשתות וכולי, ... של הגוף, גם אז האדם לא ממש היה נהנה מהחיים שלו. כי באדם מטבעו מוטבע רצון. והאדם לא בוחר את הקיום העצמי שלו. וגם לא את קיומו של הרצון העצמי שלו. דהיינו, בשום שלב האדם לא בחר בבחירה חופשית להיות בעל רצון עצמי. אלא האדם פשוט קיים עם רצון עצמי. והרצון העצמי הזה של האדם, הוא אחראי לכך שהאדם מרגיש רע. כי מי שיתבונן יראה, כי לא משנה מה שיהיה לאדם, תמיד האדם ירגיש רע. וגם אם האדם יעלה לשמים וירד לארץ, בכל מקרה תמיד ... האדם כל חייו. אלא, שכרגע נדמה לאדם שאולי באיזה יום הוא אולי ישיג את רצונו, ואז הוא יהיה מאושר. אבל מצד האמת, אם לדוגמה היה יכול האדם להקדיש את כל חייו אך ורק להנאות בלתי מוגבלות, במקרה כזה לדוגמה האדם מהר מאוד היה מגיע למיצוי של ... העוצמה של הגיהנום של העולם, כי שם האדם מבין את השורש של הסבל, שהוא הרצון העצמי של האדם, שלעולם הוא לא שבע. ושכל מה שיש לאדם, תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה, על ידי זה האדם מבין שהוא צריך למצוא איזה פתרון ... החיים, בכך בעצם הוא משיג את ההפך של המטרה שלו. כי אם האדם לא היה רוצה ליהנות בחיים, הרי שהוא עוד יותר היה נהנה בחיים. כי אי אפשר לסבול, בלי שיהיה לאדם רצון להרגיש טוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא זה שגורם לאדם להרגיש רע. ואם האדם היה מתפטר מהרצון שלו להרגיש טוב, הרי שהוא כבר לא היה יכול יותר להרגיש רע. כך שהרצון של האדם ליהנות, אדרבה הוא משיג את התוצאה ההפוכה. כי הרצון ליהנות, הוא מגדיר עבור האדם טוב ורע והנאה וסבל. וממילא הרצון ליהנות, הוא זה שיוצר את חוסר ההנאה. ועפ ההיגיון, מי שרוצה ליהנות באמת, עליו לנסות להפסיק לרצות ליהנות. כי אם האדם יצליח להפסיק לרצות ליהנות, הרי שהוא תמיד יהיה. ואם לאדם לא יהיה אכפת להרגיש רע, על ידי זה הוא ירגיש תמיד טוב. אבל זה כמובן בלתי אפשרי. והסיבה הראשונה היא, שאם האדם יפסיק את הרצון שלו להרגיש טוב, הרי שמהר מאוד הוא ימות. כי כאשר לדוגמה האדם יהיה רעב, הוא לא יאכל. משום שהוא כבר לא אכפת לו להרגיש רע. ואז מהר מאוד האדם הזה ימות. והוא הפסיד גם ... את הרע. והסיבה הנוספת והעיקרית יותר היא, שכאשר האדם מנסה לבטל את הרצון שלו להרגיש טוב, זה עצמו נובע מהרצון של האדם להרגיש טוב. ובעצם בכל פעולה שהאדם עושה כדי לנסות להפסיק לרצות להרגיש טוב, בעצם בכך הוא רק מחזק את הרצון שלו להרגיש טוב. והאדם לא יכול לבטל את הרצון העצמי שלו להרגיש טוב. אלא, או שהרצון הזה ייעלם מעצמו, או שלא. כי האדם לא יצר את הרצון הזה של עצמו להרגיש טוב. ולכן הרצון הזה הוא לא בשליטת האדם. אבל אם מישהו מבחוץ ייקח לאדם את הרצון להרגיש טוב, הרי שאז ורק אז יוכל האדם להרגיש טוב באמת תמיד. כי כאשר לא

... אחר בכוח ומכריח אותו לשתות, ברור שאין כאן בחירה חופשית, משום שהוא לא בחר לשתות אלא הוכרח לכך. באופן דומה, אם תופסים את היד של האדם ומזיזים אותה בניגוד לרצונו, לא ניתן לומר שהוא בחר להזיז את היד, כי גם כאן ההכרח הוא זה שמניע את הפעולה ולא בחירתו האישית של האדם. דוגמה נוספת שמסביר אליעד היא מצב בו ... מדוע אני בוחר להמשיך ולצפות? יש שתי אפשרויות עיקריות במצב הזה: או שמשהו מכריח אותך להמשיך לצפות בהרצאה או ששום דבר לא מכריח אותך ואתה פשוט בוחר לצפות מרצונך . אם אתה מוכרח לראות את ההרצאה, אז למעשה אינך בוחר. אך אם אינך מוכרח, עליך לשאול מדוע אתה בוחר להמשיך לצפות? האם הרצון שלך מכריח אותך? הנקודה הבאה שאליעד מעלה היא: האם הרצון שלך לראות את ההרצאה מכריח אותך לראות אותה? כלומר, האם הרצון שלך הוא דבר בלתי נשלט שמחייב אותך לפעול לפיו, או שאתה יכול לבחור שלא לפעול על פי הרצון הזה? לכאורה אתה יכול לומר שאתה בוחר לראות את ההרצאה כי אתה רוצה לשמוע מה אליעד אומר, אך השאלה עמוקה יותר: האם אתה יכול לבחור לא לרצות לשמוע? אם התשובה שלך היא שאתה יכול לבחור את הרצון עצמו, אז השאלה חוזרת שוב צעד נוסף לאחור - מדוע אתה בוחר לרצות לשמוע? האם הרצון הזה מוכרח או שהוא נבחר מרצונך החופשי? התהליך הזה של בדיקה חוזרת של הרצון הוא מה שאליעד ממליץ לכל אדם לעשות. רק על ידי התבוננות אמיתית ויסודית בשאלות האלו, האדם יכול להבין באמת אם הוא חופשי בבחירתו או שמא הבחירות שלו ... פנימיים וחיצוניים. האם יש סוף לתהליך ההתבוננות? אליעד מבהיר שההתבוננות על הבחירה היא תהליך עמוק ומדוקדק שצריך לחזור עליו שוב ושוב, לגבי כל פעולה וכל רצון שהאדם חווה. הוא אומר במפורש שהוא אינו מתווכח עם התחושה של האדם שהוא בוחר, ואינו טוען שהאדם בהכרח לא בוחר, אלא רק ממליץ להתבונן ולברר זאת באמת. על האדם לשאול את עצמו שוב ושוב לגבי כל רצון ופעולה: האם משהו מכריח אותי לעשות את הפעולה הזו? האם אני יכול לבחור אחרת, או שאני מוכרח לבחור דווקא כך? האם הרצונות שלי הם תוצאה של הכרח או בחירה חופשית? ואם שום דבר לא מכריח אותי, מדוע בכל זאת אני בוחר בדיוק כך ולא אחרת? התהליך הזה, של התבוננות חוזרת, ... שקורה לו, אבל ההבנה הזו היא אישית וכל אחד צריך להגיע אליה בעצמו דרך חקירה פנימית והתבוננות רצופה. האם קיימת בחירה חופשית באמת? איך לדעת אם אני באמת בוחר? רצון חופשי או הכרח? מהי בחירה רציפה? האם אפשר לשלוט ברצון שלי? מדוע אני בוחר דווקא כך? מה לעשות כדי להבין את הבחירה שלי? הפעם נדבר על הבחירה החופשית, וכבר דיברנו על הבחירה החופשית וזהו נושא גדול אבל כדי להבין נושא גדול צריך להבין את כל הפרטים שלו. והפעם נתבונן על היבט מסוים של הבחירה החופשית. לאדם יש כמה אפשרויות, ומרצונו החופשי הוא בוחר לעשות כך ולא אחרת וכמובן שהחלפתי את המילה רצון חופשי בבחירה חופשית. כי אם מישהו לדוגמה, מוכרח לעשות את מה שהוא עושה, כלומר, אם מישהו תופס מישהו ומכריח אותו לשתות בעל כורחו משהו, האם הוא בחר ... לראות את ההרצאה, זה אומר שאתה לא בוחר לראות אותה ועל זה צריך להיות סגורים. אפשר להתפלפל על זה ולשנות את ההגדרה של הבחירה החופשית והאם אתה מוכרח כרגע לבחור לרצות לראות את ההרצאה? כי אם כן, אתה לא בוחר לראות את ההרצאה. אם משהו מכריח אותך כרגע לראות אז אתה לא בוחר לראות אותה. ונלך על ההפך, אם משהו לא מכריח אותך לראות עכשיו את ההרצאה, אז למה אתה בוחר לראות אותה? זאת אומרת האם אתה מוכרח כרגע לראות את ההרצאה. ותוכל להגיד, כן אני בוחר, כי אני רוצה לשמוע מה שאתה אומר. האם הרצון שלך לשמוע את ההרצאה מכריח אותך לעשות את שאתה עושה? זה נכון שהרצון שלי מכריח אותי לראות את ההרצאה, אבל אני בחרתי, כי יכולתי לבחור שלא לרצות. והשאלה הבאה היא, אז למה אתה בוחר, לרצות לשמוע אותי, האם אתה מוכרח לבחור את הרצון הזה או לא? האם אתה יכול לבחור רצון אחר. ואם הרצון שלך ואין הכרח, אז השאלה היא למה? ואם יש רצונות נוספים שנוגעים ל

... באמת אתה רוצה - למה חשוב שתדע מה באמת אתה רוצה? למה חשוב שתדע מה באמת אתה רוצה? אליעד כהן מסביר שהדרך היחידה לאושר מוחלט תלויה בהבנה עמוקה ומדויקת של הרצון האמיתי והבסיסי של האדם. לדעת מה אתה באמת רוצה זה לא רק עניין של מודעות עצמית, אלא זהו המפתח היחיד וההכרחי לאושר פנימי אמיתי. לדעת מה אתה רוצה, פירושו להבין בדיוק למה אתה רוצה את זה, מאיפה הרצון מגיע, ולמה בכלל אתה רוצה כל דבר. מה ההבדל בין רצון שטחי להבנת שורש הרצון שלך? הרבה אנשים חושבים שהם יודעים מה הם רוצים, אך לפי אליעד כהן, אדם שאומר אני רוצה כסף או אני רוצה להצליח ולא יודע להסביר למה הוא רוצה זאת, הוא בעצם לא מבין את הרצון שלו. אליעד מדגיש כי להבין מה אתה רוצה זה אומר להבין גם את הסיבה הפנימית לרצון הזה, ולא רק את הרצון החיצוני או השטחי. לדוגמה, אדם שרוצה להרגיש טוב, אינו מודע לכך שהרצון להרגיש טוב עצמו הוא הסיבה לסבל שלו. אליעד מסביר שאם האדם לא היה רוצה להרגיש טוב, הוא כבר היה מרגיש טוב מעצם העובדה שאין בו חסרונות. הרצון להרגיש טוב יוצר מצב תמידי של חסר, וגורם לאדם לחפש שוב ושוב דרכים להשלים את החסר הזה, אך לעולם לא מגיע לסיפוק מלא. למה אדם שלא מבין מה הוא רוצה גרוע ממשוגע? אליעד כהן נותן דוגמה קיצונית של משוגע שדופק את הראש בקיר. למרות שהמשוגע עושה פעולה חסרת תועלת, לפחות ברור לו מה הוא רוצה, והוא פועל מתוך ידיעה ברורה של מטרתו. לעומת זאת, אדם שלא יודע בדיוק מה הוא רוצה, ולא מבין למה הוא פועל, הוא במצב גרוע בהרבה. הוא חי חיים שלמים, עושה פעולות ומתאמץ כל הזמן, אך אין לו מושג למה הוא עושה את מה שהוא עושה. זה כמו לחיות בלי תכלית או הבנה פנימית, ובמצב כזה האדם למעשה נמצא במצב גרוע ממשוגע, כיוון שהמשוגע לפחות פועל עם מודעות לרצונותיו, גם אם הם חסרי היגיון. למה בעצם יש לך רצונות, ומה המקור של הרצון? אחת השאלות העמוקות ביותר שאליעד מציג בהרצאה היא למה בכלל יש לאדם רצון? בעוד שלאבן אין

... הרצון הוא לא הרצון להרגיש טוב - למה? למה שורש הרצון אינו הרצון להרגיש טוב? שורש הרצון של האדם הוא נושא עמוק שרבים טועים לחשוב שהבסיס שלו הוא פשוט הרצון להרגיש טוב. אליעד כהן מסביר כי אף שהרצון להרגיש טוב הוא רצון חזק ומשמעותי, הוא לא השורש האמיתי והעמוק של כל רצונות האדם. כדי להבין את האושר ואת מקור הסבל, יש להבין תחילה מה באמת מניע את הרצונות שלנו. מדוע הרצון להרגיש טוב אינו מספיק להסברת הבחירות שלנו? ההסבר הראשוני שרבים חושבים ... העדיף את צבע הלבן, אך למה דווקא לבן מרגיש לו טוב יותר? מהי השאלה העמוקה יותר בנוגע לרצון? אליעד מסביר שהשאלה המרכזית והעמוקה יותר היא לא אם האדם רוצה להרגיש טוב או לא, אלא למה הוא רוצה להרגיש טוב דווקא בדרך מסוימת ולא אחרת. מה עומד מאחורי הבחירות שלנו? ... מסוים נתפס אצלנו כטוב יותר ודבר אחר פחות? לדוגמה, כאשר אדם מקבל מכה בראש, הוא חש רע ורוצה להפסיק את הכאב. השאלה היא למה הוא בוחר לרצות לא להרגיש את הכאב הזה? הרי הוא יכול היה באותה מידה לבחור לרצות להרגיש את הכאב, ואז לא היה מרגיש סבל. מדוע הוא לא בוחר בדרך הזו? האם הבחירות שלנו מחויבות או אפשריות? אליעד מדגיש שהאדם צריך לשאול את עצמו האם הרצונות שלו הם מחויבים או אפשריים. לדוגמה, כאשר אדם קם בבוקר, הוא לא פשוט אומר אני רוצה להרגיש טוב, אלא הוא מבצע סדרה של בחירות במהלך היום, שכל אחת מהן ... הולך ברחוב, קצב ההליכה משתנה, וכל בחירה - מהירות הליכה, כיוון, פעולה - היא ביטוי לרצון. אך למה דווקא פעולה זו ולא אחרת? למה הוא מחליט לפעול בצורה מסוימת ולא באחרת? איך הבנת שורש הרצון מובילה לאושר אמיתי? לפי אליעד, המקור של הסבל בעולם הוא שהאדם לא רוצה את מה שקורה. אילו האדם היה רוצה בדיוק את המציאות כפי שהיא מתרחשת, הוא היה מאושר באופן תמידי. הדרך להגיע לאושר אמיתי היא להבין את שורש הרצון - להבין למה הרצון הוא דווקא כפי שהוא ולא אחרת. האדם צריך להתבונן על כל רצון ורצון ולשאול מדוע הוא בוחר דווקא אותו, ולמה הוא חושב שדווקא בחירה זו טובה יותר מאחרת. אליעד ממחיש את הרעיון בדוגמה של אוכל. אדם רעב רוצה לאכול כי הוא חושב שזה יגרום לו להרגיש טוב. אך למה הוא רוצה להרגיש טוב דווקא דרך אוכל? הרי אדם אחר, שבוחר לצום מתוך אידיאל רוחני ... הוא מרגיש רעב הוא דווקא שמח כי זה מסמל לו את ההתגברות שלו ואת הסיגוף שלו. מכאן, שהרצון להרגיש טוב אינו מסביר מדוע האדם בחר דווקא באוכל כדרך להרגיש טוב. מהי הדרך להבין את שורש הרצון האמיתי? הדרך שמציע אליעד היא לחקור לעומק כל

... בבעיה אחרת. למה זה קורה? כי בעצם, כל הבעיות שלנו נובעות מהרצון שלנו. הסיבה לכך נעוצה בטבע האנושי של הרצון. האדם תמיד רוצה משהו, והרצון עצמו הוא שורש הבעיה. ברגע שאדם רוצה משהו, פירוש הדבר שהוא חווה מצב שהוא אינו רוצה, וזה בדיוק מה שמגדיר בעיה. משמעות המילה בעיה בארמית היא רצון, ואליעד מבהיר שבכל פעם שאנו חווים בעיה, למעשה יש לנו רצון שלא מתמלא. איך פסיכולוגים ויועצים יוצרים מחזור של בעיות? כאשר אדם פונה לפסיכולוג או למאמן אישי עם בעיה מסוימת, למשל בעיה בעבודה, הפסיכולוג ... אליעד מדמה מצב זה לאדם שנמצא בבית כלא, כאשר הכלא הוא הרצון עצמו. האדם משועבד לרצונותיו ואינו יכול להשתחרר מהם. ברגע שהאדם משיג את רצונו, הוא מרגיש הקלה זמנית, אך מיד מגיע רצון חדש שמשאיר אותו כבול. בצורה זו, האדם כל הזמן מחליף בית כלא אחד בבית כלא אחר. מה קורה כאשר מנסים לפתור בעיה דרך חשיבה חיובית או שיטות ... הבעיה המרכזית של בני האדם היא ההפרדה בין טוב לרע, כאשר כל רצון הוא ביטוי של הפרדה זו. ברגע שאדם חושב שדבר אחד טוב יותר מדבר אחר, הוא יוצר לעצמו בעיות אינסופיות. הבנה עמוקה של המציאות מאפשרת לאדם להגיע ... האמיתי, אשר יפתור את כל בעיותיהם לחלוטין ובבת אחת. למה הרצון יוצר בעיות? איך להשתחרר מהרצון? מה הבעיה בשיטות חשיבה חיובית? מה הפתרון האמיתי לכל הבעיות? למה חשוב להבין את המציאות? הפעם אני רוצה לדבר על אחד החסרונות של כל הפסיכולוגים, מאמנים אישיים, יועצים רוחניים, גורואים וכל אלו, ואני מדבר רק על אחד החסרונות, כי יש הרבה חסרונות ... מחליפות את הבעיה בבעיה אחרת וכולם מחליפים את הבעיה בבעיית רצון אחרת, כי הרצון הוא הבעיה והבעיה תלויה תמיד ברצון של האדם וכולם נמצאים כל הזמן בבעיה, כי תמיד רוצים משהו, והפסיכולוגים את כל יועץ נותנים עצה, ונניח שמוציאים את האדם מבעיה מסוימת מתחילה בעיה אחרת, יותר נכון מתחלפת, פתרת בעיה עסקית, עכשיו ... דומה לאדם נמצא כמו בבית כלא, ומה זאת אומרת? האדם מוגבל הרצון של האדם זה כמו בית כלא, והאדם עבד של הרצון, הוא משועבד לרצון הרצון מחליט לאדם מה לעשות והרצון מעביד את האדם וברגע שהאדם רוצה דבר אחד יותר מדבר אחר, הוא מגביל את עצמו אבל אחר שמילא את הרצון של עצמו בדבר אחד, הוא מתמלא מייד ברצון אחר והאדם רק מחליף כל הזמן בית כלא. ועל כל יועץ להסתכל בעין אמיתית, וישאל את עצמו האם פתרתי לו את הבעיות? או שתצוץ עכשיו בעיה אחרת, וכל ... לעומק הסיבה של כל דבר ועל האדם לשאול את עצמו מאיפה נובע הרצון הזה והזה? ומה הרצון הראשון? מה שורש הרצון בכלל? על האדם להבין ולחקור לעומק כדי לצאת מהבעיות שלו ומי שיבין יגיע לנקודת ההשתוות של הטוב ושל הרע, ואז האדם מחליף את כל הבעיות שלו ...

... לבין הסוף, ודווקא מתוך החיבור הזה מתפצלים כל הדברים השונים שאנו חווים כנפרדים: עבר ועתיד, ימין ושמאל, טוב ורע, רצון וחוסר רצון, קיים ואינו קיים, סיבה וחוסר ... כמו שיש במציאות. זו שאלה משמעותית, מכיוון שהישות הזו מוגדרת כמשהו שאין בו אפילו הבדל של זמן ומקום, שאין בה רצון, מחשבה או תודעה, משהו שאפילו ... לפי אליעד, היא הבנת האחדות שבכל הדברים. כאשר האדם מצליח לתפוס שהאני והלא אני, היש והאין, הסיבה וחוסר הסיבה, הרוצה והלא רוצה - כולם אחד, אז מתבטלת הסיבה ... למעשה אחד ואין הפרדה אמיתית, אז אין בכלל מקום לשאלות. לדוגמה, אם לא היו טוב ורע, לא היו שאלות מוסריות, אם לא היו רצון ואי - רצון, לא הייתה שאלה לגבי מה האדם רוצה לעשות, אם לא היה עבר ועתיד, ... האחדות במציאות? האם אפשר לתפוס את האינסוף? מה הקשר בין אחדות לנפרדות? איך נוצרת המציאות מתוך שום דבר? הפעם אני רוצה לדבר, על השאלה, והתשובה הקשה ... כפי שכבר דיברנו הרבה, מה הסיבה של הסיבה, ומה הסיבה של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה. כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, ...

... אליעד כהן מסביר בהרצאה את הסיבה לכך שתמיד יהיו אנשים רעבים באפריקה, באמצעות התבוננות מעמיקה על טבע האדם ועל טבעו של הרצון האנושי. אליעד מתחיל מכך שיש מגמה עולמית מתמדת לעזור, לפתור בעיות, לסייע לרעבים ולנזקקים, ומסביר כי תופעת הרעב באפריקה היא רק ביטוי חיצוני של בעיה פנימית עמוקה בהרבה, הקשורה במהות האנושית - בעיית הרצון. לדבריו, נניח שהעולם יצליח לפתור את בעיית הרעב באפריקה לחלוטין, באמצעות גלולה שתהפוך כל אדם לשבע ובריא לעולם, בלי שירגיש שוב רעב או יחלה לעולם. גם במקרה כזה, האנושות לא באמת ... בכל מקרה. גם האדם הרעב באפריקה, וגם האדם שאינו יודע לנגן או לא יכול לעוף כמו ציפור, סובלים מחוסר יכולת כלשהי. לשניהם יש רצון שלא מתממש. גם אם נצליח לפתור בעיה אחת, תמיד נישאר עם בעיה אחרת, משום שהרצון האנושי תמיד מתחדש. מדוע הרצון האנושי הוא מקור כל הבעיות בעולם? הבעיה המרכזית בעולם, לפי אליעד, היא תמיד הרצון האנושי. האדם תמיד רוצה דבר מה נוסף, משום שעצם קיומו נובע מתוך תחושת הנפרדות שלו מהמציאות הסובבת אותו. תחושת הנפרדות יוצרת חוסר תמידי ורצון תמידי. אפילו אם האנושות תמציא גלולה שתאפשר לכל אדם להשיג את כל מה שהוא רוצה ללא מאמץ, עדיין האנשים לא יפסיקו להרגיש רע. מדוע? כי אין שום גלולה שתוכל להעלים לחלוטין את התודעה האנושית, את הרצון, ואת תחושת הנפרדות. רק גלולת אמת שתאפשר לאדם להבין את אחדות המציאות באמת, ולהיעלם לחלוטין בתוך האחדות, יכולה לפתור את בעיית הרצון. אליעד מציין שכאשר אדם מגיע להבנה מוחלטת של האחדות, הוא יכול להעלים את הרצון העצמי שלו ולהרגיש טוב באמת. עם זאת, גם אז האדם יכול לשוב ולשחק את משחק הרצון והנפרדות בעולם, פשוט מתוך בחירה מודעת. האם בכלל צריך לפתור את בעיית הרעב באפריקה? אליעד כהן מעלה נקודת מבט פרדוקסלית נוספת: למעשה, אין צורך אמיתי לפתור את בעיית הרעב באפריקה, כי פתרון מוחלט של הבעיה ידרוש את ביטול הרצון עצמו, וביטול הרצון יוביל לכך שלא יהיה עולם בכלל. המציאות קיימת בזכות הדינמיקה הזאת בין הרצון לבין מילוי הרצון. לכן, מנקודת המבט הגבוהה ביותר, זה טוב שיש רעבים באפריקה, וזה טוב שיש אנשים שרוצים לעזור להם. המציאות צריכה את שני הצדדים כדי להתקיים. אליעד מוסיף ואומר שכאשר האדם מנסה לפתור את הבעיות בעולם, זה רק משחק של הרצון. האדם נמצא במין מושבת עונשים שנקראת העולם, כאשר הרצון שלו הוא העונש שהוא עצמו המציא. בסופו של דבר, אין שום הבדל מהותי בין אדם רעב ללחם, אדם רעב להצלחה, או אדם רעב לכבוד ואהבה - כולם רעבים. הרעב הזה הוא מהותו של האדם. למה חשוב גם לרצות וגם לא לרצות שיהיו רעבים בעולם? אליעד מדגיש כי מצד השלמות האמיתית, חשוב שהאדם יחווה את שני הקצוות: גם שירצה שלא יהיו רעבים באפריקה, כי זה נותן משמעות ומשחקיות לחיים, וגם שיבין עמוק בפנים שזה לא באמת משנה, כי הכל משחק והכל אחד. חייבת להיות דינמיקה של רצון ואי - רצון, של בעיה ופתרון, כדי שתהיה מציאות ותהיה חוויה. האדם צריך להבין שבסופו של דבר הכל משחק, ולכן זה בסדר גמור שיש בעיות ורצונות, ובסדר גמור גם לרצות לפתור אותן. זו השלמות האמיתית - לחוות את שני ההיבטים בו זמנית, את האחדות ואת הנפרדות, את ההבנה שהכל טוב וגם את הרצון לתקן את העולם. אליעד מסיים בכך שהוא מאחל לכולם יום רעב באפריקה - כלומר, יום של מודעות לרעב הפנימי, לרצונות של האדם, שגם נהנים מהמשחק, אבל גם הולכים בסופו של דבר לאכול ארוחה טובה. למה תמיד יש רעב באפריקה? מה הקשר בין רצון לרעב? איך לפתור את בעיית הרצון? מהי גלולת האמת? האם אפשר לחיות בלי