... של גן עדן עולם שכולו טוב - למה לא יכול להיות גן עדן? ומה האמת? חלק 2 ועכשיו השאלה הנשאלת היא, האם בכלל האדם יכול להגיע למצב כזה שבו לא יהיה לו
רצון עצמי כלל? וכפי שהבנו, האדם עצמו לא יכול בכוחות עצמו לגרום לעצמו להפסיק
לרצות. כי האדם לא בוחר האם
לרצות או לא
לרצות. וממילא אין לאדם שליטה על
הרצון העצמי של עצמו. וממילא זה אומר, שחייב להיות כוח חיצוני כלשהו, שהוא ורק הוא יכול לגרום לאדם להפסיק
לרצות. והשאלה היא, האם יכול להיות כוח חיצוני שכזה, שהוא יכול לגרום לאדם להפסיק
לרצות? וכדי להבין האם יש כוח כלשהו בעולם שיכול לגרום לאדם להפסיק
לרצות, לשם כך יש לשאול, האם בכלל קיים כוח כלשהו בעולם שהוא חסר
רצון עצמי. כי כפי שכבר ביארתי, המוכר לא יכול למכור את מה שאין לו. וכדי שמישהו יוכל לגרום לאדם להיות חסר
רצון עצמי, לשם כך אותה הישות עצמה צריכה להיות חסרת
רצון עצמי. כי מאחר
שהרצון העצמי הוא שורש הרע, הרי שאם הישות לא הצליחה להיפטר
מהרצון העצמי של עצמה, אז כיצד היא תוכל להעלים לאדם את
הרצון העצמי של עצמו. וכמובן שיש כאן עוד שאלה, והיא אם נניח שיש ישות שהיא חסרת כל
רצון עצמי. אז מדוע בכלל שישות כזאת תרצה לעזור לאדם להיפטר
מהרצון העצמי של עצמו? הרי כדי שהישות הזאת תעשה משהו, לשם כך עליה להיות בעלת
רצון עצמי. ואם היא עצמה חסרת
רצון עצמי, אז מדוע שהיא תרצה לשנות את
הרצון העצמי של האדם? ויש כאן עוד נקודה להתבוננות, והיא שתיאורטית יכולה להיות ישות בעלת
רצון עצמי, שתרצה ותוכל לעזור לאדם אחר להיות חסר
רצון עצמי. אבל כאן אנחנו מעמיקים בנקודה הבאה, והיא האם בכלל קיימת במציאות שלנו ישות שהיא חסרת כל
רצון עצמי? ואפשר להבין, שאם בכל המציאות שלנו אין מציאות ישות חסרת כל
רצון עצמי, הרי שכנראה שאי אפשר להיות חסר
רצון עצמי. כי כל דבר שיש בעולם, היכולות שלו מוגבלות ליכולות של השורש שלו. כי עץ תפוזים מוגבל להביא אך ורק פירות שיש אותן בפוטנציאל של השורש שלו. ועיקר השאלה להתבוננות היא, האם המציאות עצמה היא בעלת
רצון עצמי או לא. כי אם המציאות עצמה אין לה את החוסר
רצון עצמי, הרי שממילא כל הדברים שבתוכה מוגבלים גם הם להיות בעלי
רצון עצמי. כי שום דבר לא יכול להיות בו תכונה שאין אותה בשורש שלו ובדבר שממנו הוא מתהווה. ואם בכל המציאות כולה אין את הכוח ואת האפשרות של החוסר
רצון עצמי, אז גם האדם מוגבל ביכולת של ישותו, להיות חסר
רצון עצמי. (ויש עוד להעמיק בזה, אולי מהותו של החלק שונה ממהותו של השלם? אלא שאז החלק עצמו הוא כמו השלם עצמו, כי מהותו היא עצמית והיא לא נגזרת של ישות אחרת, וגם אז הוא מוגבל. ויש בזה עוד נושאים שונים). והבנו שגן עדן הוא מצב שבו האדם חסר
רצון עצמי. וגם הבנו שצריך לחפש ולנסות להבין האם בכל המציאות שלנו כולה, האם יש ישות כלשהי שהיא חסרת