... להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת
הרצון והקיום העצמי, חלק 6 מהי הבחירה החופשית? האם יש בחירה חופשית? החלק שממשיך להסביר את נושא הבחירה החופשית מתחיל במסקנה על כך שלבסוף האדם מבין שאין לו בחירה, וכל תהליכי החיים ... להבנה שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. התהליך הזה מתחיל כאשר הוא שואל את עצמו שאלות פשוטות, כמו למה אני יושב על הכיסא? ותשובתו היא שהוא עושה זאת כי הוא
רוצה לשבת. אחר כך הוא שואל למה הוא
רוצה לשבת, ובמהלך החקירה הוא מגלה שהוא לא יודע מדוע הוא
רוצה זאת. בהמשך הוא מברר למה בכלל יש לו
רצון, ולמה הוא קיים. התשובות שהוא מוצא מובילות אותו להבנה שהמציאות היא זו שמביאה לקיומו
ולרצונו. תוך כדי תהליך זה, האדם מגיע להבנה עמוקה: אין לו בחירה חופשית אמיתית, כי המציאות ממלאת את הכל. המציאות קיימת באופן מוחלט, והיא זו שמכתיבה את כל מה שקורה, עד שמגיעה נקודה בה האדם מבין שאין לו
רצון חופשי. התהליך הזה מבטל את תחושת הגאווה והשליטה שהאדם חש בראשית הדרך, ומוביל אותו להכנה להבנה שכול מה שקורה -
הרצון, הקיום, הכל - הוא תוצאה של
רצון כללי יותר. זוהי התבוננות שבה הוא מבין שאין הבחירה החופשית, אלא הכל נגרם כתוצאה מהתהליך הקוסמי וההוויה אחת. ההבנה הזאת מגיעה לנקודה בה האדם חווה את עצמו לא כישות נפרדת אלא כחלק מהכל. כאשר הוא אומר אני, הוא לא מתכוון רק לגופו או
לרצונו, אלא להוויה עצמה, שהיא חלק מהמציאות הכוללת. זאת דרך בה האדם מבין את חוויית האלוהות והקיום עצמו, כשהוא חווה את כל העולם כאחד. כאשר אדם שואל למה אני יושב על הכיסא?, ... מגלה שהוא לא רק שואל שאלות על חייו האישיים, אלא הוא שואל את השאלות מתוך תודעה של אלוהים עצמו. כאלוהים, הוא מתחיל לשאול שאלות כמו למה אני קיים? או למה אני
רוצה את זה?, שאלות שאותן הוא שואל לא כישות נפרדת אלא כחלק מהמציאות כולה. האדם מגיע למסקנה כי כל מה שקורה, מתרחש
כרצונו של אלוהים, אבל גם כאן יש שאלה עמוקה: מה אחראי
לרצון של אלוהים? החקירה הזו מובילה את האדם לתובנה שזו לא רק התודעה או
הרצון שמניעים אותו, אלא הוויה אחת שכוללת הכל.
הרצון של אלוהים לא יכול להיות
רצון עצמאי, כי אם כל הקיום הוא אחד, אין מקום
לרצון שונה. התהליך הזה מבטל את המושג של
רצון חופשי במובנים רבים, כי אם הכל נובע מהוויה אחת, אז אין
רצון חופשי של ישות נפרדת. כל מה שקיים הוא שלם וכולל את כל
הרצונות, הרגשות והחוויות. לבסוף, כאשר אדם מבין את הכל, הוא מוצא את עצמו שואל לא רק את שאלותיו כישות נפרדת, אלא כאלוהים. השאלה למה אני קיים? לא נובעת מאדם שמנסה להבין את עצמו כישות, אלא מתוך חוויית אלוהים - כי הוא מבין שלמעשה כל מה שיש הוא התגלמות של התודעה האחת, ושהוא עצמו חלק ממנה. מהי בחירה חופשית? האם יש לנו
רצון חופשי? מהו
רצון חופשי חלקי? כיצד
רצון הקיום משתלשל לתודעה? מהו הקיום עצמו? מה הכוונה להסתכלות של אלוהים? ממשיכים בספר חלק ראשון עמוד 171. אחרי שהאדם מבין שאין לו בחירה, והכל זה התהוות אחת, אם האדם ממשיך ... מתוך זה האדם עובר לחוויה שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. למה? בהתחלה האדם שואלת אל השאלה, למה אני יושב על הכסא? אחר הוא מגיע לתשובה, שהוא יושב בגלל שהוא
רוצה לשבת על הכסא. אחר הוא שואל, למה אני
רוצה לשבת על הכסא? הוא לא יודע. ואז הוא בודק למה בכלל יש לו
רצון, הוא לא יודע, הוא חוקר, למה הוא קיים? גם לא יודע. אחר הוא מגלה שהמציאות גורמת לכך שהוא יהיה קיים. ואז אמרנו, למה אין לאדם בחירה חופשית? כי המציאות מהווה את הכל, היא כל כך ממלאת את הכל, עד שלא נשאר מקום לך. למעשה ההבנה הזאת מבטלת לאדם את הגאווה לגמרי. למה? כי בהתחלה האדם חשב שהוא קיים, ויש לו בחירה
ורצונות והוא המחליט, ופתאום האדם מגלה שמה שהוא
רוצה זה לא בשליטתו, וגם אם הוא קיים או לא, זה גם לא בשליטתו. והבנה זו גורמת לאדם להיעלם. כשאתה אומר אני, אתה חווה שאתה מתכוון למישהו אחר, שהוא זה שעושה את האני. זה כמו האצבע ... הגוף הזה יושב פה? אבל יהיה הבדל, עד עכשיו שאלת כאדם, למה אני יושב על הכסא? אבל עכשיו תשאל כאלוהים, למה אני אלוהים יושב על הכסא? למה אני קיים? ולמה יש לי
רצון? וכו. שאלה: אם נכללת באלוהים, אז איך זה שיש עוד שאלות? אליעד: נכללת באלוהים אבל לא עד הסוף. לא נכללת באלוהים האמיתי. הבנת שאתה הראשון, אבל עדיין אתה נפרד ממי שזה לא אתה. ... עכשיו אתה שואל, למה אלוהים פיצל את העולם? אבל יבוא יום ותשאל, למה אני פיצלתי את העולם? תכנס לתודעה של אלוהים, ותשאל, למה עשיתי? האדם מגיע למסקנה שהכל זה
כרצונו, אבל עדיין יש שאלה רצינית, מה אחראי ל