... גורם לשנוא את החיים? אני שונא את החיים, איך לא לרצות להתאבד? למה אני רוצה להתאבד? רצון למות יוצר רצון לחיות איך שנאה לחיים יכולה לעזור ... אותם יותר. אליעד מסביר שככל שהאדם נאחז חזק יותר ברצון להצליח, להיות עשיר, להיות בריא, ... מפורסם, כך נוצרת אצלו תלות רגשית עצומה במימוש הרצונות האלה. כשהמציאות אינה ... שהוא תקוע במציאות שלא תואמת את ציפיותיו. איך הרצון להצליח בחיים מוביל לשנאת החיים? ... אצלו האכזבה והסבל כשהוא לא משיג זאת. מי שממש רוצה להצליח בחיים, מתחיל לשנוא את עצמו ואת החיים, כשהוא מבין שהמציאות רחוקה מהחלום שלו. הרצון להצליח הופך לנטל ולמקור של כאב ... להצלחה הופכת לשנאה גדולה לחיים הרגילים שלו. למה רצון עז לחיות יכול להוביל לרצון למות? אליעד מסביר שאנשים שרוצים למות הם בדרך כלל אנשים שמאוד ... מתאימים לציפיותיהם. כשהם לא משיגים את החיים שהם רוצים, הם מתאכזבים קשות ומרגישים רצון להתאבד. האדם מתאבד לא מתוך אדישות ... מה שיש. דווקא האדישות הזאת יוצרת שלווה, והיעדר הרצון הקיצוני למות או לחיות, מונע ממנו לרצות לפגוע בעצמו. כיצד הפחתת ההיצמדות ... שלנו בהם, מאפשרת לנו להשתחרר מהאובססיה ומהתלות ברצונותינו. אם נכיר בשנאה ולא ... יותר לקבל את המציאות כפי שהיא ולא רק כפי שאנחנו רוצים שהיא תהיה. לדוגמה, אם אדם יכיר ... את החיים באופן עמוק ומאוזן יותר. איך להתמודד עם רצון להתאבד? איך אהבה ותלות קשורות זו ... לנו את ההנאה? איך להפוך את החיים למשחק מהנה? למה רצון להצליח גורם לסבל? איך להפחית לחץ ... או אני חייב לחיות כמה שיותר גורמת לאדם תסכול ורצון להתרחק מהחיים. לעומת זאת, כשאדם ... לא מתנהלים כרצוי, מתחילה שנאה לחיים עצמם. איך הרצון להצליח גורם לשנוא את החיים? אדם שרוצה מאוד להצליח ולהגיע להישגים ... כך השנאה לכישלון ולחיים כפי שהם גוברת. למה לפעמים רצון לחיות מוביל לרצון למות? יש אנשים שמגיעים למצב של רצון להתאבד לא בגלל שהם אדישים לחיים, אלא דווקא בגלל שהם אוהבים את החיים יותר מדי ורוצים אותם בצורה ספציפית. כשהם לא מצליחים לממש את אותם רצונות עזים, נוצר תסכול עצום ... ומפסיקים לצפות שהחיים יתאימו בדיוק לדמיונות או לרצונות. כשיש פחות אובססיה לאהבה ... בלי להיות תלויה בתנאים חיצוניים. איך להתמודד עם רצון להתאבד? איך אהבה ותלות קשורות זו ...

רצון עצמי - איך לבטל את הרצון העצמי לגמרי? מהו רצון עצמי ואיך הוא גורם לסבל? הרצון העצמי הוא הדבר המרכזי שאליעד כהן מדבר עליו בהרצאה זו, ובפרט, כיצד הרצון הזה יוצר את כל הסבל שהאדם חווה. אליעד מסביר בצורה מפורטת שהסיבה היחידה לסבל בחיים היא הרצון העצמי. כשהאדם רוצה משהו ואין לו אותו, הוא סובל. אם האדם לא היה רוצה כלום, לא היה שום דבר שיגרום לו להרגיש רע. אליעד מחדד נקודה חשובה: כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, הוא לעולם לא יוכל להרגיש שלמות אמיתית. אפילו האושר מותנה בכך שיש רצון שמתקיים, ולכן כל סוג של אושר תלוי ברצון, ולמעשה, כך גם סבל. הוא מדגים זאת באמצעות מקרה שבו האדם אומר שהוא מוכן להפסיק להרגיש טוב, אם רק תיעלם תחושת הסבל והרע שהוא חווה. לפי אליעד, זהו מצב שמראה בבירור את התלות של הסבל ברצון העצמי. מדוע בלתי אפשרי לכאורה להיפטר מהרצון העצמי? אליעד כהן מציג בהרצאה את הפרדוקס העמוק סביב הרצון העצמי: כל ניסיון להעלים את הרצון נובע בעצמו מתוך רצון כלשהו. גם הניסיון להפסיק לרצות, הוא בעצמו רצון להפסיק לרצות, ולכן האדם לכאורה תמיד לכוד בתוך הרצון העצמי שלו. בכל פעולה שהאדם עושה כדי לא לרצות, הוא עדיין מפעיל רצון עצמי. אליעד מדגיש שכדי להיות באמת חסר רצון, צריך להגיע למצב שבו לא אכפת לאדם אם הוא ירצה או לא ירצה. האדם צריך להפסיק לרצות באופן מוחלט, כולל להפסיק לרצות להפסיק לרצות. כיצד הבנה יכולה להעלים את הרצון העצמי? הדרך שאליעד מציע לפתרון הפרדוקס הזה היא לא דרך של פעולה או מאמץ, אלא דרך של הבנה עמוקה. לדבריו, קיימת הבנה מסוימת שאם האדם יגיע אליה, הרצון העצמי שלו יעלם באופן אוטומטי, בלי מאמץ נוסף. הוא מסביר זאת באופן מדויק, באמצעות נוסחה ספציפית שאותה הוא מכנה נוסחת השאלה. על פי נוסחה זו, האדם צריך לשאול את עצמו שוב ושוב את השאלה למה אני רוצה את מה שאני רוצה?. ככל שהאדם יחפור בשאלה הזאת לעומק, בלי פחד ובלי לוותר, הוא יגיע בסופו של דבר לשורש העמוק ביותר של ה

רצון של אמת מתגשם תמיד, למה מה שאתה באמת רוצה כבר קיים, למה יש נפרדות מהו רצון של אמת ולמה הוא מתגשם תמיד? רצון של אמת הוא מושג המתאר מצב בו האדם רוצה משהו בצורה שלמה ומוחלטת, ללא שום ספקות, התנגדויות פנימיות או רצונות סותרים. לפי אליעד כהן, כאשר הרצון של האדם הוא אמיתי וזך לחלוטין, הוא תמיד מתגשם. הסיבה לכך היא שבמצב של רצון אמיתי, הרצון עצמו כבר מחובר למציאות. כלומר, האדם אינו חווה שום הפרדה בין עצמו לבין הדבר שהוא רוצה, ומכאן שהרצון כבר התגשם ברגע שבו הוא התעורר. איך לבדוק אם הרצון שלך הוא רצון של אמת? כדי לבדוק אם הרצון שלך הוא באמת מוחלט ושלם, עליך לבצע התבוננות פנימית מעמיקה. אליעד מסביר שהסימן הברור לרצון שאינו של אמת הוא קיומן של ספקות או התנגדויות פנימיות. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להיות עשיר, אך בתוך תוכו הוא מרגיש התנגדות כלפי העושר כי הוא חושש שהדבר ... אחרות, כגון קנאה מצד חבריו או מתח נפשי. כל התנגדות או חשש פנימי כזה, מעידה על כך שהרצון אינו אמיתי ואינו מוחלט. לעומת זאת, רצון של אמת מאופיין בשלווה ובוודאות מוחלטת. במצב כזה, האדם אינו מתנגד לדבר, ואינו מרגיש חוסר או ספק. לדוגמה, אם אדם באמת ובתמים רוצה להפסיק לסבול ממשהו, הוא לא ירגיש התנגדות פנימית לכך שהסבל ייעלם - וברגע שאין התנגדות, הוא יגלה שהסבל כבר איננו. מדוע רצון של אמת תמיד מתקיים במציאות? אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך שרצון אמיתי מתממש תמיד, נעוצה בכך שהמציאות והרצון של האדם אינם נפרדים כלל. במצב רגיל, האדם תופס את עצמו כנפרד מהמציאות, ולכן הוא מרגיש חוסר או פער בין הרצוי למצוי. אך כאשר הרצון מגיע למצב של זיכוך מוחלט, האדם מגלה שאין כלל הפרדה בינו לבין מה שהוא רוצה. במצב הזה, הרצון והמציאות הופכים להיות אחד. כתוצאה מכך, הדבר שהאדם רוצה בו מתגלה מיד כממשי, כיוון שהאדם למעשה מתחבר למצב בו הדבר כבר קיים. לדוגמה, אם אדם באמת רוצה להרגיש אהוב ללא שום התנגדות או ספק, הוא יגלה באופן מיידי שהאהבה שהוא מחפש כבר קיימת אצלו פנימה. הסיבה היא שאותו רצון אמיתי ואותה תחושת אהבה הם למעשה דבר אחד. במילים אחרות, האדם לא ירגיש ... למעשה אחד. האדם רואה את עצמו כישות נפרדת, דבר שגורם לו להרגיש חוסר וסבל. לדוגמה, אדם שרוצה כסף, זוגיות, הצלחה או בריאות, אך אינו רואה כיצד הדברים האלו כבר קיימים אצלו, חווה את עצמו כחסר וכסובל. הסבל נובע מכך שהוא אינו מבין שהרצון והמציאות אינם שני דברים שונים. ככל שהאדם יזכך את עצמו ויראה שאין באמת ...

... הרצון האנושי, מהו רצון אמיתי? כמה אתה רוצה? כמה באמת אתה רוצה? כמה אתה לא רוצה? מהו רצון חזק באמת? עצלנות, מסירות נפש, לרצות באמת, מאמץ, נחישות, התמדה, השגת מטרות, הצבת מטרות איך אפשר לדעת אם באמת רוצים משהו? אליעד כהן מסביר בתחילת דבריו, כי אנשים נוהגים לומר אני רוצה משהו או אני לא רוצה משהו, אך לא תמיד יודעים להבחין אם הם באמת רוצים את הדבר, או שמא אינם רוצים אותו. השאלה המרכזית שאליעד מעורר היא: איך אפשר להוכיח או להראות לאדם שהוא באמת רוצה משהו, או להיפך, שאינו באמת רוצה אותו? כדי להבין את ההבדל בין רצון אמיתי לבין סתם אמירה של אני רוצה, אליעד מספק דרך מעשית לבחינת הרצון האנושי. הוא מציע לבחון את מידת ההשקעה, ההתמדה והמאמץ שהאדם מוכן להשקיע במטרה שלו. הוא טוען כי אם אדם באמת רוצה משהו, הרצון הזה אמור להתבטא בהתנהגות שלו בצורה מאוד ברורה ומובהקת. מהם הסימנים שמעידים שאתה באמת רוצה משהו? אליעד נותן דוגמה ברורה כיצד ניתן לזהות אם הרצון של האדם אמיתי או לא. הוא מסביר שאדם שרוצה משהו באמת, יעשה את כל מה שביכולתו כדי להשיג אותו. כאשר אדם אומר אני רוצה את זה אבל אין לי כוח, הדבר מעיד על כך שהרצון שלו אינו אמיתי מספיק. אם באמת היה רוצה, הוא היה עושה הכל עד שהיה מגיע לקצה גבול היכולת שלו. המבחן של הרצון האמיתי לפי אליעד הוא מבחן המאמץ. ככל שאדם מוכן להשקיע יותר מאמץ ולהתאמץ יותר למען המטרה שלו, זה מעיד על עוצמת הרצון שלו. לדוגמה, אדם שרוצה להצליח בתחום מסוים, אך לא עושה שום פעולה קונקרטית לקראת ההצלחה, אינו באמת רוצה את ההצלחה מספיק. לפי אליעד, אם היה באמת רוצה בכך, הוא היה עושה אפילו דברים קטנים, פעולות שיגדילו את הסיכויים שלו להצליח, אפילו אם הן רק מגדילות מעט ...

... מה זה להיות אלוהים? הכל כרצונך תמיד, פרדוקס המהות והצורה, אחדות המהות והצורה, ריבוי אלוהים, רצון חופשי, חופש הבחירה האם יש בחירה חופשית? ... של מושגים כמו בחירה חופשית, רצון חופשי והקשר שלהם למבנה המציאות. אליעד כהן ... רק חווה את הפעולה כחוויה של רצון, ולא באמת בחר בכך מתוך חופש מוחלט. הוא ... מקבל כמציאות, הוא במובן מסוים הרצון שלו, גם אם הוא לא מודע לכך מראש. מהו רצון חופשי? ההרצאה נוגעת גם בשאלה אם יש אפשרות שלאדם יהיה רצון בכלל. אליעד מדגיש שאין אפשרות שהאדם לא יחווה רצון, שכן תמיד יש איזשהו רצון סמוי או גלוי שמוביל את פעולותיו. אם ... חולים וכואב לו, הוא עשוי לא לרצות להיות חולה, אך אם הוא מקבל את מצבו ולא מתנגד לו, הוא בעצם רוצה את המצב הזה, גם אם לא במודע. אם אדם היה ... מעלה את רעיון שאדם תמיד מחובר לרצון, אפילו אם הוא לא תמיד מודע לו. הקשר בין רצון למציאות: האם הרצון קובע את המציאות? אליעד ממשיך להסביר שהאדם ... כלומר, האדם חווה את תחושת הרצון, אך הרצון הוא תוצר של כוחות חיצוניים הרבה יותר ... שקורה, אז כיצד יתכנו סתירות בין רצונות של אנשים שונים? הפתרון לפי אליעד ... ולכן אין באמת סתירה בין הרצונות השונים. כל רצון הוא למעשה ביטוי של אותו רצון עקרוני שמניע את הכל. האם האדם יכול לשלוט ברצונותיו? האם אדם יכול לשלוט לחלוטין ברצונותיו? אליעד מסביר שאין לאדם באמת שליטה מלאה על רצונותיו. לדוגמה, אם אדם מרגיש כאב ומנסה ... מתיישב עם העובדה שיש סתירות בין רצונות של אנשים שונים? הוא מביא את דוגמת ... יחיה מתוך תחושה שהכל קורה לפי רצונו העליון. האם יש בחירה חופשית? מה זה ... מהי אחדות המהות והצורה? האם הרצון חופשי? מה המשמעות של ריבוי אלוהים? האם ... על המושגים בחירה חופשית, רצון חופשי, והיחסים בינם לבין המהות והצורה של ... לחשוב שכל מה שקורה לו הוא למעשה רצונו, גם אם הוא לא מודע לכך. האדם חושב שיש רצונות שהוא מודע אליהם באופן ברור (כמו הרצון לאכול או להדליק את האור), ויש

... בין טוב לרע, בחירה בלי טוב ורע, לבחור בלי טוב או רע, לרצות בלי טוב או רע, רצון ללא טוב או רע, הרצון הראשון, הבחירה הראשונה, בחירה חופשית, בחירה ללא סיבה, בחירה ללא רצון האם קיימת בחירה אמיתית שאינה קשורה לטוב או רע? אליעד כהן דן בשאלה מהותית ועמוקה: האם קיימת בחירה ללא קשר למושגים של טוב או רע, והאם בכלל אפשרי שיהיה רצון שאינו נשען על הערכה של טוב מול רע. לפי ההסברים שהוא נותן, לרוב, ... שרירותית לחלוטין. הוא מדגיש שכאשר אנחנו אומרים הוא רצה להרים את הכיסא, באופן אוטומטי אנו מייחסים לאותו רצון איזשהו שיקול של טוב. לדוגמה, אולי זה נוח לו, אולי זה נותן לו תחושה נעימה, ואולי הוא מעוניין לשבת עליו. אבל השאלה שאליעד מציג היא: האם יכול להיות מצב שבו הרצון הראשוני, זה שקודם לכל ההסברים והסיבות, קיים ללא כל תלות בטוב או ברע? איך אפשר להבין את הרצון הראשון או הבחירה הראשונה? אליעד עוסק גם בשאלת הרצון הראשון או הבחירה הראשונה. כאן הוא מדבר על אותו רצון שמופיע לפני שנוצרו מערכות של שיקולים והערכות. הוא מסביר שבמצב כזה, הרצון אינו מבוסס על שום מערכת של שיקול או העדפה, מכיוון שעדיין אין טוב ... החלטתו. לכן, הבחירה של אלוהים, מבחינה תיאורטית, הייתה ללא סיבה וללא שיקול. זה מבהיר שאליעד מתכוון לכך שהרצון או הבחירה הראשונית היא משהו שנוצר לפני שיש בכלל מערכת ערכים כלשהי. האם אפשר להתקיים בלי שום רצון? עוד נקודה שאליעד מבהיר היא האם האדם יכול לחוות מציאות בלי שום רצון. בהקשר הזה הוא מסביר שלמעשה קשה לדמיין מצב שבו לאדם אין בכלל שום רצון. כי עצם הקיום והמודעות, לפי אליעד, מניחים איזשהו סוג של רצון, אפילו אם הרצון הזה הוא רק לרצות או אפילו רק להתקיים. ולכן, השאלה לגבי בחירה ללא טוב או רע נוגעת ... עמוק ויסודי בתודעה האנושית. עם זאת, אליעד מדגיש שלמרות הקושי להבין או להסביר באופן מוחלט את האפשרות של רצון ללא סיבה וללא שיקול, עצם הדיון בזה מוביל להבנה עמוקה יותר של מושגי הרצון והבחירה עצמם. האם בכלל קיימת תשובה מוחלטת בנושא? נקודה נוספת ... ולשאול אותן באופן אותנטי, גם אם בסופו של דבר לא מגיעים לתשובה חד - משמעית. מהי בחירה ללא טוב או רע? מהו הרצון הראשון? האם אפשר לבחור ללא סיבה? האם אפשרי רצון ללא שיקול טוב או רע? מהי בחירה חופשית באמת? האם קיימת תשובה ...

... אני לא רוצה כלום? איך לדעת מה אני רוצה? מה יעשה לי טוב? לא יודע מה אני רוצה, האם אני רוצה משהו? 2 סוגים של לא רוצה כלום, כעט ביד הסופר, אולי אני כלום? אולי אין בחירה חופשית? אולי אין לי רצון? אולי אני דומם? מה המשמעות של השאלה מה אני רוצה? אחת השאלות הקיומיות ביותר שאנשים שואלים את עצמם היא: מה אני רוצה?. בשאלה זו טמונה הנחה שיש משהו ספציפי שאמור לעשות לאדם טוב. כאשר אדם מנסה לברר את רצונותיו, הוא למעשה שואל: מה אני חושב שיעשה לי טוב?. אך אליעד כהן מסביר שיש אפשרות אחרת, לא נפוצה, והיא שהאדם באמת לא רוצה שום דבר. אין מדובר במצב של ייאוש או של דיכאון שבו האדם לא רוצה כלום משום שהוא איבד דבר שחשוב לו, כמו אדם שנפרד מבת זוגו או אם שאיבדה את הילד שלה. במקרים כאלה, האדם למעשה רוצה משהו מאוד ספציפי ולכן מרגיש תחושה של חוסר משמעות, כי אין לו את אותו דבר שהוא רוצה. לעומת זאת, אליעד מציע מצב שונה לחלוטין שבו האדם לא רוצה כלום באופן עמוק ואמיתי, מתוך תפיסה של אחדות עם המציאות. במצב זה, האדם אינו מוצא שום הבדל בין האפשרויות השונות ולכן אין לו העדפה ממשית, דבר או מצב ספציפי שיגרום לו להרגיש טוב יותר. האם יש שני סוגים של לא רוצה כלום? אליעד מסביר שישנם למעשה שני סוגים של מצב שבו אדם לא רוצה כלום: הסוג הראשון הוא מצב רגשי שלילי שבו האדם אינו רוצה כלום כי הוא חש שהדברים שהוא רוצה אינם בהישג ידו. לדוגמה, אדם שעבר טראומה כמו פרידה מבן זוג או אובדן של אדם קרוב עשוי להרגיש שהוא לא רוצה כלום כי הדבר היחיד שרצה כבר אינו קיים עבורו. הסוג השני, שאותו אליעד מנסה להדגיש, הוא מצב פילוסופי שבו האדם מגיע להבנה עמוקה שאולי באמת אין שום דבר שצריך או כדאי לרצות, שאין באמת שום הבדל בין דבר אחד לשני, וכי כל האפשרויות שוות באותה המידה. הסוג השני הוא מצב שבו האדם מתבונן במציאות מנקודת מבט שבה הוא חלק אינטגרלי מהמציאות עצמה, ללא העדפה, ללא רצון מוגדר, ופשוט חי את המציאות כפי שהיא מתרחשת. מהו הדימוי של האדם כאצבע ואיך הוא קשור לרצון חופשי? אליעד משתמש בדימוי של האדם כאצבע כדי להמחיש את הרעיון של חוסר רצון עצמאי. כשאנחנו רואים אצבע כותבת, אנחנו יכולים לשאול מה האצבע רוצה?, והתשובה ברורה: האצבע לא רוצה כלום. היא פשוט מבצעת את רצון הגוף ששולט בה. באותה מידה, ייתכן שאנחנו בני האדם, בדומה לאותה אצבע, לא באמת רוצים שום דבר באופן עצמאי, אלא שאנחנו פשוט מבטאים פעולה או רצון של המציאות כולה. במילים אחרות, יכול להיות שאנחנו רק חלק מתוך תהליך גדול, נקודה במציאות, או ביטוי של מציאות רחבה יותר שמחליטה עבורנו מה אנחנו נעשה או נרצה. אם כך, אולי השאלה מה אני רוצה? אינה באמת השאלה הנכונה, אלא היא רק ביטוי לאשליה שיש לנו רצון עצמאי ונפרד מן המציאות שסביבנו. האם הבחירות שלנו באמת חשובות או שהכל נקבע מראש? בהמשך ההרצאה, אליעד מעלה את השאלה ...

רצון חופשי, בחירה חופשית, חופש הרצון, האם יש בחירה חופשית? מהי הבחירה החופשית? לשלוט ברצון, לשנות את הרצון, איך נוצר רצון? הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו, ליקוטי מוהרן חב נד, חקר הרצון, אלוהים הוא הרצון, עבד של הרצון האם באמת יש לאדם בחירה חופשית? השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה בהרצאה זו היא האם לאדם באמת יש בחירה חופשית, או שהאדם למעשה תמיד פועל מתוך הכרח פנימי שנובע מהרצון שלו. אליעד כהן מסביר כי באופן כללי, אדם עושה בדיוק את מה שהוא רוצה לעשות, ללא יוצא מן הכלל. כל פעולה שאדם מבצע בחייו מבוססת באופן מלא על הרצון שלו. כלומר, אם האדם רוצה משהו מסוים, הוא יעשה אותו, ואם הוא לא רוצה, הוא לא יעשה אותו. מה קורה כשיש רצונות סותרים? אליעד כהן מציג מצב נפוץ שבו יש לאדם מספר רצונות סותרים בו זמנית. למשל, אדם יכול לרצות לעשן סמים ובמקביל לרצות לא לעשן. במצב כזה מתעורר רצון נוסף שקובע לאיזה מהרצונות להקשיב. ההחלטה הסופית שהאדם מקבל מושפעת מרצון אחר, שהוא הרצון שקובע באותו הרגע איזה מהרצונות הסותרים יהיה דומיננטי יותר. לדוגמה, אם אדם רוצה לעשן ובמקביל הוא רוצה שלא לעשן, ישנו רצון שלישי שיכריע איזה מהרצונות ינצח. אם הרצון הזה מכריע לטובת העישון, האדם יעשן, ואם הוא מכריע נגד העישון, האדם יימנע מעישון. אך בכל מקרה, ההחלטה עצמה נקבעת תמיד על ידי הרצון . מי שולט ברצון של האדם? אליעד כהן מסביר שגם אם האדם מרגיש שהוא שולט ב

... עמוקים. ביניהם העניין של שורש האני של האדם ומהי מהותו? מהו שורש הרצון של האדם? מהי מהות הרצון של האדם? מהו הרצון הפנימי ביותר של האדם? מהם שני הצירים וטווחי הרגשות שקיימים במציאות? מהו ציר ... ומנהיגי שקר? ועוד נושאים נוספים. ונתחיל מהעניין הבא, והוא כי מי שרוצה ליהנות מהחיים בהנאה אין סופית שמתחדשת בכל רגע מחדש, לשם כך עליו ליישר קו עם ... שיא הסבל. כי תחושת הטוב והרע של האדם, תלויות ברמת ההתאמה שיש בין הרצון האישי של האדם, לבין המצב של המציאות. וככל שהרצון האישי של האדם תואם ומתאים יותר למצב של המציאות, כך מצבו הרגשי של האדם טוב יותר. וכל אדם בכל רגע ורגע, הוא גם רוצה דברים מסוימים במציאות כפי מה שהיא, אבל זו זמנית הוא גם רוצה לשנות דברים כלשהם במציאות. כי כל אדם בכל רגע, תמיד יש איזה כמה רצונות שיש לו שאותם הוא רוצה להשיג. וכל רצון שיש לאדם להשיג איזה דבר בחיים שלו וכיוב, הרי שזה בעצם ביטוי לכך שהאדם לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא, אלא רוצה לשנות אותה. כי אבן לדוגמה שאין לה שום רצון עצמי כלל, אצלה באמת אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ואם האדם היה רוצה את המציאות בשלמות כפי מה שהיא, הרי שלא היה צריך להישאר אצל האדם שום רצון עצמי כלשהו מכל סוג שהוא. וכל העדפה שיש לאדם לגבי דבר כלשהו, אפילו ההעדפה של ... להיות בריא במקום להיות חולה, או לחיות במקום למות וכיוב, או אפילו הרצון של האדם להרגיש טוב, או הרצון להיות קיים, כל דבר שהאדם מעדיף אותו יותר מאשר דבר אחר, הרי שהוא ביטוי לכך שהאדם עדיין לא רוצה את המציאות בשלמות כפי מה שהיא. ובכל רגע ורגע יש לאדם רצונות שונים שבהם הוא כן רוצה את המציאות. ויש גם רצונות שונים שבהם האדם רוצה לשנות את המציאות, או רוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי. שזה בעצם ביטוי לכך שהאדם עדיין לא מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא. וככל שיש לאדם יותר רצון עצמי שונה מהמציאות, כך רע לו יותר, וככל שהרצון העצמי של האדם תואם יותר את המציאות, כך טוב יותר לאדם. ונמצא אם כן, כי האדם כל ... כן כוס אחת תהיה עם רמת שלמות גדולה יותר מאשר הכוס השנייה. והנמשל: הרצון של האדם הוא כמו כוס וכלי קיבול של אושר. ויש את הכוס המלאה והריקה במינונים שונים. שזה בעצם המצב של כל בני האדם בעולם. שבכל רגע ורגע הרצון של האדם מלא וחסר ברמת מינון כלשהי. אבל יש גם את נקודות הקיצון, שבהן יש השתוות של אחדות, כי בהן יש רק או אי שביעות רצון מלאה או שביעות רצון מלאה. ואחרי הנקודות האלו, יש את הציר של ההנאה בלבד ללא כל סבל. כי אם האדם מגיע ...

... שונים לאותו הדבר. אליעד פותח בטענה כי בחירה חופשית משמעותה פעולה שהרצון קדם לה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת, הרצון של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה הזו. מכאן עולה שאלה מהותית: מה גרם לאדם לרצות את מה שהוא רוצה? אליעד מציע שתי אפשרויות מרכזיות לגבי השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה ... מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, שיש תבונה או ישות כלשהי בעלת רצון, והיא שמניעה את הדברים. מהו הרצון הראשון, והאם הוא נבחר? אליעד ממשיך לעומק השאלה ומציע לבחון את הישות או התבונה הראשונה שמניעה את העולם. הוא שואל האם לתבונה זו יש רצון כלשהו, והאם היא בעצמה רוצה את הרצון הזה. ההנחה של אליעד היא כי מי שבאמת בוחר הוא לא מי שמבצע פעולה, אלא מי שיוצר את הרצון המוביל לפעולה זו. לכן, אם מישהו גורם לאדם אחר לרצות לעשות משהו, אותו גורם הוא שבחר ולא האדם עצמו. השאלה המרכזית של אליעד היא מה יצר את הרצון הראשון? מה קדם לו? האם הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש בו - זמנית. מדוע הרצון הראשון לא יכול להיווצר מסיבה? כאשר דנים בשאלת הרצון הראשון, נשאלת השאלה האם הוא נוצר מסיבה כלשהי או שמא הוא נוצר באופן אקראי לגמרי. אם הרצון הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא מציע רעיון לפיו הרצון הראשון יכול היה להיווצר מעצמו, על ידי אותו כלום או העדר רצון, שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, חסרת סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את הרצון, הרי שהוא עשה בחירה כלשהי. גם אם אנחנו לא מבינים כיצד בדיוק הוא עשה את זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן לא ניתן לומר שאין בחירה. מצד שני, אם מקבלים שהרצון הראשון נוצר ללא סיבה, אז שוב, זהו מצב של חוסר בחירה, כיוון שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי שתי נקודות המבט הללו משנות את ההגדרה של מהי בכלל בחירה. כלומר, גם פעולה שנעשית ללא רצון יכולה להיחשב כבחירה אם היא מתרחשת בפועל. האם אפשר להבין את הבחירה כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה ... וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית ... שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של בחירה, רצון וסיבה. ככל שאדם מעמיק בהתבוננות זו, הוא מגלה שמעל כל ההגדרות והמושגים קיימת מציאות אחת, שבה ההבדלים בין בחירה ... מוחלטת של ההבנה, בה כבר לא קיימת הפרדה בין מושגים אלה. בחירה חופשית רצון ראשון האם יש סיבה לרצון הראשון? העדר