... לחיות בחרדה ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם עצמו גורם לכך שיהיו לו הפרעות חרדה ופחדים שונים. בגלל, שהוא עצמו רוצה מבחינה מסוימת, לחיות בפחד ולחיות בחרדה. ומי שיתבונן אל תוכו עמוק בעין אמיתית, יראה, שמנקודת מבט מסוימת, הוא עצמו רוצה שיהיו לו פחדים וחרדות. ולמה? כי כפי שכבר ביארתי, חרדה ופחד, נובעים מכך שיש לאדם רצון. ברגע שהאדם רוצה איזה משהו, ממילא הוא מפחד שמא הוא לא ישיג אותו, ונמצא בחרדה מכך שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. והחרדה והפחד והרצון, קיומם תלוי אחד בשני. ואי אפשר לחיות בלי פחד ובלי חרדה, כל זמן שיש רצון כלשהו, וגם אי אפשר לחיות עם רצון כלשהו, בלי שום פחד ובלי שום חרדה. ורצון = פחד וחרדה בעוצמה כלשהי. הכל, לפי העוצמה של הרצון. ומי שעוד יתבונן יראה, כי הטוב והרע קיימים, רק כאשר יש רצון. כי בלי שום רצון, לא יכול להיות, לא טוב ולא רע. כי רע, הוא כאשר המציאות היא לא כפי רצונו של האדם. וטוב, הוא כאשר המציאות היא כפי רצונו של האדם. ואם אין רצון עצמי, אז אין טוב ואין רע. ומי שיתבונן אל תוכו היטב, יראה כי מנקודת מבט מסוימת, הוא רוצה לחיות חיים שיש בהם טוב ורע, והוא לא מוכן לחיות חיים שאין בהם שום טוב ורע בכלל. כי בעיני האדם, חיים בלי טוב ובלי רע, נראים כחיים משעממים, וכחיים חסרי עניין. והאדם רוצה מנקודת מבט מסוימת, לחיות חיים, שיש בהם טוב ורע. וכל אחד שישאל את עצמו, האם הוא מוכן לחיות חיים בלי טוב ובלי רע. ובלי שום רצון ובלי שום דבר שיהיה נגד הרצון שלו. ומי שמרגיש שהוא לא מוכן לוותר על משחק החיים לגמרי בשלמות, הרי שזה אומר שהוא כן רוצה את הטוב ואת הרע, שהוא זה שיוצר את משחק החיים. ומי שרוצה את משחק החיים, זה בעצם אומר שהוא רוצה שיהיו לו רצונות, והוא רוצה שיהיו לו גם פחדים וגם חרדות. כי כנל, אם יש רצון, מחויב שיהיו גם חרדה ופחד בעוצמות שונות. וברגע שהאדם רוצה אפילו קצת, את המשחק של הטוב והרע שיש בחיים שלו, הרי שזה אומר, שהוא רוצה גם את החרדות ואת הפחדים שלו. והאדם, מפחד לחיות בלי פחד, ונמצא בחרדה לחיות בלי חרדה. כי האדם בתת ... העניין של האדם בחיים, הוא כולו סובב סביב החרדות והפחדים של האדם. כי כל מעשיו של האדם, כולם נובעים מהרצון ומהפחד של האדם. כי האדם מפחד להיעלם ומפחד למות ומפחד להיות לבד ומפחד להרגיש רע, וכל הפחדים והחרדות האלו, ... לגמרי, ולחיות בלי שום חרדה לגמרי, נדמה לו בטעות, שלא לפחד כלל, זה יכול להיות רע. כי בלי שום רצון כלל, זה נדמה לחיים מאוד משעממים, עד מוות. ומה שקורה זה, שהרבה פעמים, האדם מפחד להשתחרר מכל הפחדים ומכל ... במצב שנראה לו כחוסר משמעות מוגדרת. ולכן, הוא ממשיך לשמור על הקיום של הפחד והקיום של החרדה. וכאשר האדם רוצה ומוכן בעצם לכך שיהיו לו חרדות ופחדים, הרי שזה פתח לכך שיהיו לו גם הפרעות נפשיות שנובעות מהפרעות חרדה ... פחד וחרדה, לשם כך, מחויב שזה יהיה נגד רצונו של האדם. כי אם הפחד הוא בדיוק כפי העוצמה שהאדם רוצה, הרי שזה כבר לא מפחיד אותו. והחרדה חייבת להיות נגד רצונו של האדם, כדי שהיא תהיה מחרידה. וזה בעצם אומר, שברגע שהאדם מוכן ורוצה שיהיו לו חרדות ופחדים בעוצמה כלשהי, ממילא הוא גם רוצה שיהיו לו הפרעות חרדה קשות, וחרדות קשות גם נגד רצונו. כי בלי זה שהפרעות החרדה יהיו קשות עבור האדם, ... תהיה חרדה, ולא יהיה משחק וכולי. ונמצא אם כן, כי מי שנהנה אפילו קצת ממשחק החיים, הרי שהוא בעצם רוצה בעוצמה כלשהי, את זה שיש לו, גם חרדה ופחד נגד רצונו כנל. ומי שרוצה לחיות בלי שום פחד לגמרי, ובלי שום חרדה לגמרי, עליו להיות מוכן לוותר לגמרי על משחק החיים. ולוותר לגמרי ... אחרות, לאדם שחי בתודעה של טוב ורע, נראה לו, שיש גם חיסרון גדול מאוד במצב שבו אין לו שום רצון עצמי וכיוב. וזה גורם לכך, שהאדם לא באמת רוצה בלב שלם כל כולו לצאת מכל החרדות והפחדים שלו. כי מצד אחד האדם רוצה לחיות בלי פחדים ובלי רע, אבל מצד שני הוא מבין, שזה גם יבוא על חשבון האושר והטוב היחסי והזמני ... אין שום רע (וגם לא טוב), להיות במצב של אין טוב ורע. ובכל מקרה המסר הוא פשוט, והוא, שמי שרוצה תרופה נגד חרדות, עליו לברר עם עצמו, עד כמה הוא באמת רוצה תרופה נגד חרדות. ומי שרוצה לטפל בחרדות שלו, עליו לבדוק ולראות, האם באמת ועד כמה באמת הוא רוצה טיפול בחרדות שלו, שיעלים לו את כל החרדות שלו לגמרי בשלמות. כי כל זמן שיש לאדם אפילו טיפה אחת של רצון, להישאר עם חרדות ופחדים / רצונות, בעוצמה כלשהי, הרי שזה גורם לכך שיהיו לאדם גם הפרעות חרדה ופחדים נגד רצונו. ולא שזה רע שיש הפרעות חרדה. אלא שצריך להכיר בכך, שהאדם לא באמת רוצה להשתחרר לגמרי מכל החרדות שלו. ומי שירצה באמת להשתחרר מכל החרדות / רצונות באשר הם, הוא יצליח להגיע לחופש ...

לרצות את הסבל, ליהנות מהסבל, לרצות ולא לרצות בו זמנית, להסתכל על עצמך מבחוץ, הזדהות רצונית, הרצון של המציאות האם אפשר לרצות את הסבל וליהנות ממנו? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשאלה האם אפשר לרצות את הסבל, ליהנות ממנו, או להיות במצב של רצון ואי - רצון בו זמנית. אליעד מסביר שאדם יכול לחוות תחושות מנוגדות בתוך עצמו, כמו למשל מצב שבו הוא סובל אך במקביל ברמה עמוקה יותר רוצה את הסבל הזה. אליעד נותן דוגמה של אדם שנשרף באש: ברמה החיצונית, האדם כמובן לא ירצה להישרף כי זה כואב, אך אליעד מדגים שישנה אפשרות עמוקה יותר שבה אותו אדם עשוי לרצות את עצם העובדה שהוא לא רוצה להישרף. כלומר, הסבל הוא לא רק תוצאה של האירוע, אלא תוצאה של הרצון הפנימי של האדם לגבי האירוע. מתי בדיוק מתחיל הסבל? אליעד מסביר שהסבל אינו קשור ישירות לאירוע עצמו אלא אך ורק לרצון של האדם ביחס לאירוע. לדוגמה, אם אדם סובל מכך ששורפים לו את היד, הסבל אינו נובע מהאש או מהכאב אלא מכך שהוא לא רוצה את מה שקורה. אם האדם היה רוצה בכך שישרפו אותו באש, הוא לא היה סובל כלל. כלומר, הסבל הוא תוצר ישיר של ההתנגדות הפנימית של האדם למציאות המתרחשת. איך להפסיק לסבול באמצעות שינוי הרצון? אליעד מדגיש שהדרך להפסיק לסבול היא להבין את מקור הסבל ולהתמודד איתו. הוא מציע שני פתרונות עיקריים: לקבל את ... טוב או רע, אני מקבל כל דבר שהמציאות תביא. האדם במצב הזה לא סובל, כי הוא מיישר קו עם הרצון של המציאות. הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך שהוא רוצה את האירוע שמתרחש, ובכך מפסיק את הסבל לחלוטין. איך ניתן להסתכל על עצמך מבחוץ ולהפסיק להזדהות עם הסבל? אליעד ... סובל מבגידה של בת הזוג, הוא יכול לצאת מתוך עצמו, להסתכל מבחוץ ולומר: האדם הזה סובל כי הוא לא רוצה את מה שקורה, אבל אני, שמסתכל מבחוץ, יכול דווקא לרצות את זה. לי לא אכפת שהדמות הזו סובלת. ברגע שאדם יכול לעשות זאת באמת, הוא מפסיק לסבול מהאירוע כי הוא כבר אינו מזדהה באופן אישי עם הרצון של הדמות הסובלת. מה הקשר בין רצון המציאות לרצון האישי? אליעד מסביר את המורכבות בין רצון האדם לרצון המציאות. הוא אומר שיש רצון שהמציאות רוצה משהו ספציפי (לדוגמה, שהיד תישרף), ויש רצון שהאדם לא רוצה שזה יקרה. הסבל נובע מהפער בין שני הרצונות האלה. כדי להפסיק את הסבל, האדם יכול להזדהות באופן מלא עם רצון המציאות (לקבל את מה שקורה בלי התנגדות), או להזדהות באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד מסביר שאפשר לרצות ולא לרצות בו זמנית. אדם יכול להיות במצב שבו ברמה החיצונית הוא לא רוצה לסבול, וברמה הפנימית הוא כן רוצה את עצם ההתנגדות לסבל. מצב זה מתואר כמצב שבו האדם נהנה באופן מסוים מהסבל עצמו, כלומר, נהנה מהרצון שלו להתנגד למציאות. אליעד נותן דוגמה פשוטה: יש אנשים שנהנים להרגיש צודקים, גם כשהם סובלים, ולכן הם רוצים את המצב שבו הם מתנגדים למציאות ומרגישים רע. איך להשתחרר מהסבל בעזרת הזדהות רצונית? אליעד אומר שכדי להשתחרר מהסבל, אדם צריך להבין שמקור הסבל הוא תמיד ברצון. לכן, כל שעליו לעשות הוא לבדוק את הרצון שלו לעומק. אם הוא יצליח להזדהות ברצון מלא עם המציאות, הוא ישתחרר. מצד שני, אם הוא יתעקש על הרצון האישי שלו, הוא יכול להשתמש בכוח רצון ולומר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני משנה את מה שאני רוצה בכוח הרצון שלי. בשני המקרים, האדם מפסיק לסבול כיוון שהסבל נעלם כאשר יש רצון אחד וברור. איך להיות גם בשליטה וגם ...

הבחירה החופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית, האם אין בחירה חופשית, רצון חופשי, הבחירה של אלוהים, דטרמיניזם, מהי בחירה חופשית, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת האם יש או אין בחירה חופשית במציאות ...

... עד שמגיעים לשורש שלה. לדוגמה, כאשר אנו זוכרים משהו, חשוב להבין מהו המקור שמחייה את הזיכרון. כל מחשבה, תחושה ורצון מבוססים על הבחנה בין יש לאין. ברגע שמבינים זאת, אפשר לראות את המציאות דרך ההבחנה הזו, ולפני השכל. זהו ... להבין את קיומו של דבר, כמו שולחן, צריך עיבוד של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות ועוד. כל המחשבות, תחושות ורצונות שלנו נובעים מההבחנה בין יש לאין. חקר אני מוביל אותנו להבנה של איך אנחנו מבדילים בין קיים לבין לא ... נוקשה של המציאות כפי שהיא נתפסת בדרך כלל. האם כל הדברים זהים ברובד העמוק? מהו הקשר בין צורה, מחשבה ורצון? אליעד מסביר שברובד העמוק של המציאות, אין הבדל בין הצורות, המחשבות והרצונות. כל אחת מהן היא רק לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. בסופו של דבר, כל אלה הם ביטויים שונים ... העולם באופן חופשי יותר, בלי פחד מהשפעתן של הגדרות נוקשות. הבנת מקור המחשבות ההבחנה בין יש לאין הקשר בין רצון, תחושה ומחשבה מדיטציה והבנה שכלית השלב של אין שכל החוויה הפנימית של המודעות איך אפשר להתבונן בשולחן בלי להשתמש ... של ראיית שולחן, מנין נוצרה הידיעה על שולחן, איך היא קיבלה חיים? וכאשר מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או רצון (כולל תחושת האני), רואים שבסופו של דבר הכל מבוסס על ההפרדה בין יש לאין. ברגע שרואים את ההפרדה הזאת ... ויודע בו - זמנית שהוא מדמיין, כך גם אפשר להגיע למצב תודעתי שבו רואים כיצד נוצרת כל מחשבה או רצון. ברגע שרואים שהכל מבוסס על הפרדה בין יש לאין, אפשר לשחרר את ההפרדה הזאת. זה לא מעלים את הצורות ... המציאות כולה בו - זמנית. זה נשמע כמו רמות עומק שונות של תפיסה שאלה: למה הכוונה כשטוענים שצורה, מחשבה ורצון הם אותו הדבר? תשובה: כשמביטים ברובד החיצוני, יש הבדל בין אני זוכר, אני חושב, אני מרגיש ואני רוצה. אבל לעומק, כל הפעולות הללו הן לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. להבדיל, זו רק שפה שבה מבחינים בין זיכרון לרצון ובין ידיעה ותחושה. אך ברובד העמוק, הכל זה אובייקט של חוויה בתוך אותה תודעה כוללת, ואין באמת הבדל מהותי ... אז למה בכל זאת מרגישים הבדל? תשובה: תלוי ברמת התפיסה. בעולם היום - יומי מפרידים ומוגדרים: זיכרון שייך לעבר, רצון לעתיד, ידיעה להווה, וצורה היא אובייקט נפרד. אבל ככל שחודרים לעומק, הכל מתלכד לרמה שבה אין סתירה בין הידיעה שאתה רואה שולחן, לבין החוויה שהשולחן הוא רצון, או שהשולחן שווה ערך לכל מחשבה ורצון אחרים. האם בסוף מפסיקים לנתח את הדברים? שאלה: אם הכל אחד, למה להמשיך לנתח? תשובה: בסוף, כשההפרדה לא קיימת ... לאפשרות שאין הבדל אמיתי בין יש לאין. מה התועלת בחוויה הזאת? שאלה: איך זה קשור לאושר מוחלט? תשובה: מי שרוצה להבין את הכל ולחוות את העומק, מגלה שהדרך היחידה היא לגלות את השורש של כל מחשבה וקיום. כאשר חווים ... לא באמת מחייב, ושאפשר לבחור אם לראות או לא לראות, אם להפריד או לא להפריד. שאלה: ואם מישהו רק רוצה להבין קצת? תשובה: כאשר רוצים להבין, עצם העמקת החקירה מגלה את השורשים של ההבנות. מי שמגיע עד הסוף, ימצא שהוא גם מתעניין עוד ועוד ... דבר מסוים וגם לא יודעים אותו, בעת ובעונה אחת. סיום והרחבה שאלה: איך זה אפשרי שלראות שולחן זה בעצם רצון או זיכרון? תשובה: כשמבינים ששולחן הוא בסך - הכל יש מסוים לעומת אין של שאר הדברים, אפשר לתפוס זאת כתחושת חיסרון של כל מה שלא שולחן, או כידיעה של משהו ספציפי. גם רצון הוא תחושה של חסרונם של דברים אחרים, וגם זיכרון הוא ידיעה על משהו אחד בשונה מאחר. ככל שמעמיקים, רואים ... שונים של אותה תודעה שמפרידה ומתאחדת בו - זמנית. שאלה: אז בסוף אין הבדל בין הכרה בחושים, חשיבה, זיכרון ורצון? תשובה: לגמרי כך. בשפה רגילה אנו מחלקים אותם, אבל ברמה העמוקה הם כולם אותה מהות של תודעה המתנסה בעצמה ... מה כרגע נותן למחשבה הזאת חיים. איך המחשבה הזאת קיימת? ואם אתה נכנס עמוק לתוך המחשבות של עצמך, או רצונות, תחושות, אני, לא אני - זה הכל אותו הדבר, אתה מגיע לשכבה מסויימת שבה אתה רואה שכול המחשבות כולן ... נותן? שאלה: להיות מאושר במאה אחוז. שאלה: למה? אליעד: מה זה אכפת לך מה זה נותן? תגיד מה אתה רוצה? שאלה: מה שאני רוצה כרגע, זה להבין את זה. אליעד: יפה, מה שזה יתן לך שתבין את זה. מצד ההגדרה זה יתן לך ... של היש והאין. זה כמו שאני לוקח אותך במכונת זמן לפני המפץ הגדול ואתה רואה איך נוצר העולם. אני רוצה להעביר מסר, שכאשר את אומר כלום, מספיק שיש דבר אחד שלא חשבת עליו באותו רגע, זה אומר שהכלום שלך ... להטיל בו ספק. שאלה: אמרת התחושה מתבוננת, יש תודעה שמתבוננת. אליעד: מה זה תודעה? תחושה. תחושה = מחשבה = רצון זה הכל אותו דבר. רואה = אובייקטים, לראות זה אוביקט. תחושה זה אובייקט, הכל זה אובייקט. קשה לך להבין ... מהות. למרות שזה שני קצוות הפוכים. כי השולחן מוגדר והמהות לא. שאלה: פעם חשבתי שיש הבדל בין צורה למחשבה לרצון. אליעד: השאלה באיזה עומק. באיזה רובד של מציאות אנחנו נמצאים. קח את כל מה שישנו, תקיף אותו בעיגול, תתחבר ... לזה קוראים תחושה ולזה קוראים מתבונן, לזה קוראים מבין, ולזה קוראים מרגיש. בתכלס, זה הכל אותו הדבר, מתבונן, מרגיש, רוצה, יודע, זוכר, זה אותו הדבר, רק בעוצמות שונות. בשפה שלנו אנו מפרידים בין חושים, מידע, מחוץ לחושים, דרך זיכרון, ... אין הבדל בין - אני יכול להגיד התחושה מתבוננת, או להגיד ההתבוננות חשה, או להגיד ההתבוננות זוכרת, או זיכרון רוצה, זה אותו דבר, אין הבדל. כשאני אומר אין הבדל, זה לא משחקי מילים. אם תבין מה זה זיכרון, תראה שזה תחושה. מה זה רצון. רצון זה גם תחושה. מה זה לדעת? לדעת זה רצון. לדעת שיש פה שולחן, זה להרגיש חיסרון מזה שאין פה שולחן. כשאני בזמן ובמקום מסויים חסר לי את כל ... שהוא לא שולחן. זאת אומרת שאני יכול לתאר את זה באמצעות זה שאני יודע שיש שולחן, או להגיד שאני רוצה שפה ועכשיו יהיו כל הדברים שהם לא שולחן. ואז למעשה קבלתי את זה שיש שולחן. להגיד שאני יודע שיש משהו, זה כמו להגיד שאני רוצה את מה שהוא לא. אפילו המילה רוצה ויודע זה אותו הדבר. מה זה מרגיש, את מה שלא פה אני לא מרגיש, ואת מה שפה אני מרגיש. ...

כסף ורוחניות, רוחניות וכסף, רוחניות בחינם, אינטרס של מורה רוחני, מורה רוחני לוקח כסף, מורה רוחני שרלטן, גשמיות ורוחניות, רצון של מורה רוחני, להפסיק לרצות כסף מהם האתגרים הקשורים לכסף ורוחניות? ההרצאה עוסקת בשאלות העמוקות שנוגעות לקשר בין כסף ורוחניות. בשיחה, נוגעים בכמה נקודות ... או שדווקא הכסף מאפשר לו להיות מקצועי יותר ולהמשיך להציע את עזרתו לאנשים? האם האדם שמגיע לטיפול רוחני באמת רוצה שינוי? לסיום, אליעד מעלה את השאלה האם האדם שמגיע למורה רוחני באמת רוצה לשנות את חייו, או שהוא פשוט מחפש דרך להימנע מהקשיים הפנימיים שלו. הוא מתאר את המצב שבו אדם מחפש ... רוחניות? האם מורה רוחני יכול לעזור בחינם? האם כסף משפיע על טיפול רוחני? האם אדם שמגיע לטיפול רוחני באמת רוצה שינוי?

איך להיות מאושר תמיד? איך להרגיש טוב תמיד? איך לא להרגיש רע? איך לא לסבול? איך להיות מרוצה? איך להרגיש שלמות? חוסר אושר, איך להטיל ספק? מהי הטלת ספק? איך ליצור התאמה? חוסר שביעות רצון איך אפשר לגרום למציאות תמיד להיות כרצונך? השאלה שאליעד מתחיל איתה היא: האם אפשר לגרום לכך שהמציאות תהיה תמיד כפי שאתה רוצה? אליעד מסביר כי השאלה הזאת מורכבת משתי ישויות: הרצון שלך והמציאות הכללית. הוא מבהיר כי המציאות הכללית אינה בשליטתך ... התנהגות אנשים אחרים וכו. לעומת זאת, המציאות שלך היא הפרשנות שלך למה שקורה. לדוגמה, אם יורד גשם ואתה לא רוצה שירד, אתה יכול לחשוב או לדמיין שלא יורד גשם, או לפרש את זה באופן חיובי. אם מישהו מרביץ לך, אתה יכול לחשוב שהוא בעצם מברך אותך. כלומר, עליך להתאים את מה שאתה חושב שקורה למה שאתה חושב שאתה רוצה, ואז הקונפליקט ביניהם ייעלם. מה הסיבה האמיתית לכך שאתה מרגיש רע? בכל פעם שרע לך, הסיבה לכך היא קונפליקט פנימי. אתה חושב שמשהו קורה בניגוד למה שאתה רוצה. לדוגמה, אם אתה מגיע לרכבת ואתה רואה את הדלתות נסגרות, אתה מרגיש רע כי מצד אחד אתה חושב שהרכבת נוסעת כרגע, ומצד שני אתה חושב שאתה רוצה להיות עליה. אבל הסיבה לתחושה הרעה שלך אינה עצם האירוע אלא חוסר ההתאמה בין מה שאתה חושב שקורה למה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה. כדי לפתור זאת, אליעד מציע לך לבצע שני סוגי בדיקות: האם מה שאני חושב שקורה, באמת קורה? האם מה שאני חושב שאני רוצה, אני באמת רוצה את זה? לדוגמה, אם שודדים אותך ברחוב, אתה יכול לחשוב שרע לך כי שדדו אותי. אבל זו אמת יחסית ... מסביר שהדרך לצאת מהסבל היא הטלת ספק במחשבות שלך. רע לך לא בגלל שאתה סובל, אלא כי אתה לא רוצה לסבול. אתה לא רוצה לסבול כי אתה חושב שזה אפשרי לא לסבול. אם תהיה בטוח לחלוטין שאתה חייב לסבול, ולא תהיה שום אפשרות ... למה דווקא הטלת ספק מוחלטת תפתור כל בעיה? הסיבה שאתה סובל היא שאתה חושב שיש הבדל בין המצבים השונים (רוצה - לא רוצה, קורה - לא קורה). אם תטיל ספק בכל דבר באופן מוחלט, לא תישאר שום מחשבה שתוכל לגרום לך להרגיש ... אז למעשה אינך יכול להרגיש רע כי אינך מאמין לשום דבר כלל. לדוגמה, אם אתה בטוח במאה אחוז שאתה רוצה שהרכבת תעצור והיא לא עוצרת, אתה סובל. אבל אם תטיל ספק גם ברצון שלך וגם במה שאתה חושב שקורה ... אל תנסה לשנות את המציאות החיצונית, אלא ערער את מה שאתה חושב שקורה או את מה שאתה חושב שאתה רוצה. תבדוק האם אתה בטוח לחלוטין במה שאתה חושב שקורה, או שאתה רק מסיק זאת, ואחר כך תבדוק האם אתה בטוח לחלוטין במה שאתה רוצה. כשלא תישאר שום אמונה, לא יהיה לך שום קונפליקט. איך להיות מאושר תמיד? הטלת ספק במציאות איך להפסיק לסבול? ... זה מה שאתה חושב שקורה במציאות הכללית. כלומר, יש להתאים את מה שאתה חושב שקורה, למה שאתה חושב שאתה רוצה. יותר טוב לנסח את השאלה כך, כי אז זה אומר שיש שני דברים שאתה יכול לשנות אותם והם בשליטתך ... תשכנע את עצמך שמברכים אותך, וככה נפתרת הבעיה, כי אם מה שאתה חושב שקורה, לא תואם את מה שאתה רוצה שיקרה, אזי אתה בבעיה וסובל. ברגע שרע לך, עליך לנתח את תמונת המצב ולבדוק - מה אתה חושב שקורה, ומה אתה חושב שאתה רוצה. אחכ עליך לשאול את עצמך: האם מה שאני חושב שקורה - האם זה באמת קורה? האם מה שאני חושב שאני רוצה - האם אני באמת רוצה את זה? אם תגיע למסקנה שמה שאתה חושב שקורה - באמת קורה ואינך מטעה את עצמך, ומה שאתה חושב שאתה רוצה - אתה באמת רוצה את זה ואינך מטעה את עצמך, ומה שקורה - הפוך מרצונך, המסקנה היא שעליך להוציא דגל לבן ולהכנע כי זה מה יש. מכאן נובע, שהפתרון הוא בלערער את מה שאתה חושב שקורה, או את מה שאתה חושב שאתה רוצה. אבל אם תגיע למסקנה שזה 100% מה שקורה ו 100% אתה רוצה שיקרה הפוך, באותו רגע שתגיע למסקנה כזו, השכל שלך יפסיק לרצות לשנות את המציאות! כלומר, אתה תפסיק לסבול, כי אתה תבין שזה מה יש... משמע, רע לך, לא בגלל שאתה סובל, אלא, בגלל שאתה לא רוצה לסבול. ולמה אתה לא רוצה לסבול? כי אתה חושב שאתה יכול לא לסבול. אולם, אם תהיה בטוח ב 100% שזאת המציאות וזה קורה, וב - 100% שאתה לא רוצה את זה, באותו הרגע - אתה לא יכול לדמיין שלא תסבול - ואז אתה מפסיק לסבול! כי אתה לא ... את הקונפליקט), אולי אתה מדמיין או הוזה, אולי סיממו אותך וכו... מצד שני אתה חושב \ מרגיש שאתה לא רוצה שהיא תיסע. יש אפשרות שהדלתות פשוט נסגרות, אבל הרכבת יוצאת רק בעוד 5 דקות. זאת אומרת, לפעמים קורה משהו ... מוסיף שקורה (אבל זה לא באמת קורה). אליעד: קח את מה שאתה חושב שקורה ואת מה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה, ותבדוק איפה טמון הקונפליקט שבגללו אתה חש רע, איפה נמצא שורש הסבל. קודם כל, תהיה בטוח במה שקורה. ... אותי!. אבל נשאלת השאלה, למה באמת רע לך? כי שדדו אותך או כי לא יהיה לך את מה שאתה רוצה (התכוונת לשלם עבורו עם הכסף)? איפה נמצא שורש הקונפליקט? מה באמת הבעיה? לומר שדדו אותי! - זו אמת. אבל לומר לא יהיה לי את מה שאני רוצה, זה לא בהכרח האמת כי יכול להיות שלמרות ששדדו אותך, אף על פי כן, יהיה לך את מה שאתה רוצה (יש לך עוד הרבה כסף בבנק למשל). זאת אומרת, בשלב בראשון, עליך לבדוק מה אתה חושב שקורה, והאם זה ... רק מסיק שזה קורה. אחר כך, אם נלך יותר לעומק, תטיל ספק גם במה שאתה בטוח שקורה! אם אתה רוצה להקל על סבלך, תשאל את עצמך: אולי זה לא באמת קורה?. זה נשמע אומנם מטורף, אבל זה יכול לעזור ... בלב ספק שאומר: אולי החושים שלי לא צודקים וזה לא באמת קורה?. בשלב השני, עליך לבדוק מה אתה באמת רוצה. תשאל: האם אני בטוח שאני רוצה את מה שאני רוצה?, אולי אני יכול לרצות אחרת?., למה אני רוצה את זה?, אולי יותר טוב שיקרה הפוך... ?, וכו... (נחזור לדוגמת הרכבת) ביום יום \ בפועל, אתה רואה במו עינייך את הרכבת נוסעת, ואתה בטוח שאתה רוצה להיות עליה, ואעפכ אתה סובל. (הוסבר לעיל שאם תהיה בטוח ב 100% במה שקורה ובמה שאתה רוצה - לא תסבול). מה ההסבר לכך? תשובה: אתה לא בטוח שהיא באמת נוסעת, או שאתה לא בטוח שאתה באמת לא רוצה שהיא תיסע, או שאתה לא בטוח בשניהם. לכן אתה מסוגל לדמיין שאתה לא סובל ולכן אתה סובל. כי אם ...

... שלילית, לראות את הטוב, לראות את הרע, לחשוב חיובי, לחשוב שלילי, אושר יחסי, אושר מוחלט, יתרונות וחסרונות בכל דבר, רצון להשיג שלמות מהם היתרונות והחסרונות של הנאה יחסית ומוחלטת? בהרצאה, אליעד כהן מתאר דילמה נפוצה שבה אנשים מוצאים את עצמם במצב שבו הם נהנים ממקום אחד (כגון עבודה) אבל רוצים להיות במקום אחר (כגון חופש). השאלה היא, איך אפשר לשלב הנאה מכל מקום מבלי להרגיש שלם רק במקום אחד. ... השאיפה לשלמות? לפעמים, אנשים מוצאים את עצמם במצב שבו הם נהנים מהמקום שבו הם נמצאים, אך בו זמנית גם רוצים להיות במקום אחר. לדוגמה, בעבודה יש יתרונות, ובסוף שבוע יש יתרונות אחרים, אך הבעיה נוצרת כשאנחנו לא מצליחים להעריך ... לא בריא בנפשו אז בעבודה הוא מקטר למה הוא לא בסוף שבוע ובסוף שבוע הוא אומר משעמם לי אני רוצה להיות בעבודה. עכשיו השאלה היא מה עושים, זה הבנו את הסיפור? ש: כן הגדרת פה איזה משהו. אליעד: נכון ... שהוא לא שם ושם הוא סובל שהוא לא פה. מה עושים? תשובה כזאת אם בן אדם מנקודת המוצא שלו רוצה להרגיש שלמות שהוא מלכתחילה בא לכדור הארץ הוא אומר אני רוצה שהכל יהיה כרצוני רוצה להרגיש רק טוב לא מוכן להתפשר על כלום רוצה שהכל יהיה פרפקט איך שאני רוצה אז לא משנה מה תיתן לו תמיד יהיה לו את החיסרון, אם הוא בעבודה ירצה את הבית בבית ירצה את העבודה בים רוצה פה ופה רוצה אחרת תמיד. לעומת זאת אם בן אדם בתפיסה המרכזית שלו מלכתחילה אומר אני לא מצפה פה להרגיש שלמות אני ... שהסיבה שהבן אדם בעצם לא מצליח ליהנות מיתרונות יחסיים היא בגלל שהוא מצפה ליתרון מוחלט בן אדם שאומר אני רוצה שלמות מוחלטת לכן הוא לא נהנה מהיחסי. עכשיו אם אומר רגע אבל אני רוצה שלמות מוחלטת אני רוצה רק יתרון נגיד שבן אדם יגיד אוקי הבנתי שהסיבה שאני לא נהנה פה ולא נהנה פה כי אני תמיד רוצה 100% ואני לא מוכן להסתפק בפחות מ - 100%, עכשיו יש מישהו שאמר רגע אבל יש אנשים שגם מצליחים ... באמת מאושרים הם פשוט מדחיקים את החזרה עוד פעם מתחיל. עכשיו אם בן אדם אומר רגע אחד אם אני רוצה את היתרונות פה ואת היתרונות פה אז מה אני אומר לו אל תרצה מוחלט הוא אומר רגע אבל אני כן רוצה מוחלט מה אני עושה עם זה שאני רוצה להיות מושלם באופן מוחלט? תשובה אתה רוצה להיות מאושר באופן מוחלט תבין שאין לזה שום קודם כל תנתק ניתוק זיקה בין מה שקורה לך לבין האושר ... אתה תחפש את המוחלט בחיצוני אתה תידפק תמיד, זאת אומרת אם אתה אומר לעצמך אני ארגיש טוב, אם אני רוצה להרגיש מאושר ב - 100% רק מבפנים אני לא מחפש יותר דברים שיעשו אותי מאושר עם ב - 100% כהגדרה אני לא מחפש שום דבר שיעשה אותי מאושר 100%. עכשיו ומה עם זה שאני כן רוצה להיות מאושר ב - 100%? תשובה אני אשיג את זה מבפנים, איך אני אלמד אתבונן במה שאנחנו מסבירים פה עד שתהיה מאושר ב - 100% אבל בחיצוני אתה לא מחפש כי אם אתה תלך החוצה ותגיד אני רוצה להיות מאושר ב - 100% מובטח לך שגם ה - 50% שאתה יכול ליהנות גם בהם לא תהנה. הבנו? ...

... סביבתי, למצוא חן בעיני אנשים, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, הערכה עצמית, להעריך את עצמך איך להתמודד עם הרצון למצוא חן ולהיות כנים עם אנשים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בקונפליקט נפוץ ומרכזי: מצד אחד, הרצון להיות כנים ואמיתיים עם עצמנו ועם אנשים אחרים, ומצד שני, הפחד לאבד אהבה, הערכה וקבלה מצד אותם אנשים, אם נגיד את האמת באופן מלא. אליעד מבהיר שהקונפליקט הזה הוא פנימי, ומקורו הוא הרצונות הסותרים של האדם. מי שרוצה להיות כנה עם אחרים, חייב להכיר בכך שלכנות יש מחיר. אם תגיד תמיד את האמת, ייתכן שתיתפס באופן שלילי ... מרגישה שהיא לא באמת אכפתית כלפי אחרים, ושאם היא עושה משהו טוב, זה בעיקר מתוך אינטרס אישי, ולא מתוך רצון כנה לעזור. למרות זאת, חשוב לה שאחרים יחשבו עליה כטובה. כך נוצר לה קונפליקט פנימי: אם היא תהיה כנה ... מציינת שלמרות זאת, עדיין חשוב לה שאחרים יחשבו עליה שהיא טובה. אליעד אומר לה שהקונפליקט שלה נובע מכך שהיא רוצה אהבה והערכה חיצונית כדי להרגיש טוב עם עצמה, במקום להבין שהאהבה העצמית שלה לא חייבת להיות מותנית בדעתם של ... חיצונית. הוא מסביר שהקבלה העצמית מאפשרת לאדם להרגיש טוב, ללא תלות במה שאחרים חושבים עליו. אליעד מוסיף בסוף השיחה שהרצון לקבל אהבה חיצונית הוא טבעי, אבל הבחירה להרגיש טוב לא חייבת להיות מותנית בכך. אפשר לבחור להרגיש טוב ללא ... מסתכמת בהבנה שאם אדם בוחר להיות כנה עם עצמו ועם הסביבה, הוא צריך להיות מודע למחיר האפשרי. במקביל, מי שרוצה לשמור על אהבתם של אחרים צריך לפעמים לוותר על כנותו. הדבר החשוב ביותר הוא להכיר בקונפליקטים הפנימיים הללו, להבין ... מהם המניעים שלנו בפעולות מול אחרים? כיצד לקבל את עצמנו ולסבול פחות? איך להתמודד עם הקונפליקט בין כנות לבין הרצון למצוא חן בעיני אחרים? ההרצאה עוסקת בקונפליקט פנימי שמתרחש כאשר אדם רוצה להיות כנה עם עצמו ועם אחרים, אך בו זמנית יש לו פחד מהתוצאה של הכנות הזו, כלומר, שמא לא ... שבו היא לא אכפת לה ממעשים של אחרים, אך יחד עם זאת היא מבינה שהיא עושה דברים מסוימים מתוך רצון לא להיות שונה, מתוך רצון להיות חלק מהסביבה שלה ולהיות מקובלת. היא מרגישה שהרבה פעמים היא פועלת מתוך רצון שיאהבו אותה, אך היא לא יודעת כיצד להתמודד עם זה. הדיון מתחיל כשאליעד שואל את המשתתפת על התחושות שלה: ... חווה קונפליקט פנימי. מצד אחד היא חשה שאין לה בעיה להגיד דברים שהן חושבות ומרגישות, ומצד שני, היא לא רוצה שזה יפגע בתדמיתה או שיגרום לאחרים לא לאהוב אותה. המשתתפת שואלת האם כל אדם פועל רק מתוך רצון לדאוג לעצמו בלבד, ואם יש אפשרות שיהיו אנשים שפועלים לא רק לטובת עצמם. אליעד מציין שהרבה פעמים זה אכן המצב שבו כל אחד פועל מתוך רצון אישי, אם מתוך כוונה של אכפתיות או מתוך הצורך לספק את צרכיו האישיים. אליעד מסביר שבמקום לחפש את התשובות החיצוניות, הדבר החשוב ביותר הוא להבין את תחושותיה, ולהכיר בקונפליקט שמתרחש אצלה. המשתתפת מתארת את הקונפליקט שבו היא לא רוצה להיראות כמי שלא אכפת לה מהסביבה שלה, אלא שהיא גם לא רוצה להיות הדמות הטובה שהסובלים ממנו רוצים שהיא תהיה. היא גם מציינת שהיא לא רוצה לומר להם דברים שלא משקפים את המציאות, כמו שהיא לא באמת טובה או לא עוזרת מתוך רצון לעזור באמת, אלא מתוך רצון שהיא תיראה טובה בעיניהם. המשתתפת שואלת את אליעד: מה קורה כשאני שואלת את עצמי אם אני באמת טובה? אליעד ... היא טובה או לא, כי העיקר הוא להבין שהיא פועלת מתוך המניע הפנימי שלה. כל המעשים שלה מבוצעים מתוך רצון לדאוג לעצמה, ולא בהכרח מתוך רצון לדאוג לאנשים אחרים. בהמשך, אליעד מבהיר כי כל אדם יכול לבחור אם להיות כנה או לא. הקונפליקט הוא אם ... על קשרים עם אחרים. לסיכום, ההרצאה עוסקת בהבנה של איך להתמודד עם הצורך להיות מקובל ואהוב מצד אחד, ועם הרצון להיות כנים עם עצמנו מצד שני. הדרך להתמודד היא להכיר בקונפליקטים הפנימיים ולהבין את הבחירות האישיות שצריכות להיעשות, ולסגל ... באמת לא אכפת מאף אחד. אליעד: זה מה שאת חושבת? ש: לכל אחד אכפת מעצמו ומצד שני אני כן רוצה שיהיה אכפת לאנשים ממני. אליעד: אז את בעצם מצפה שיקרה משהו שלא יכול לקרות. ש: כן. אליעד: אז מה ... כאילו שלמשל מישהו אומר לי וואו את כל כך טובה, את כל כך עוזרת ואת כל כך זה ואני רוצה להגיד להם אני לא טובה, אני לא עוזרת, אני כאילו עושה דברים כי אכפת לי רק מעצמי. אליעד: אוקי ... שפועלים לא רק לטובת עצמם. אליעד: אתה כופה את השאלות שלך. ש: הכל חוזר לבסיס של. אליעד: מה את רוצה שיאהבו אותך? יפה אז אל תגידי להם את זה כי זה יגרום להם פחות לאהוב אותך וזה הכל, ראית איזה פשוט? ש: כן מצד שני אני רוצה להיות כנה עם עצמי ולגבי איתם. אליעד: אוקי אז את אומרת שיש לך קונפליקט, את גם רוצה להיות כנה איתם וגם הכנות שלך איתם תגרום לך לסבול, אז את אומרת ממה אני מעדיפה לסבול מזה שאני ... אותו למה הוא התכוון, מישהו הרי אמר לך צריך להיות בן אדם טוב את מאמינה לו, נכון את אפילו רוצה להיות מה שהוא אמר שצריך להיות נכון? אז תשאלי אותו. ש: אני לא מאמינה לו אבל מצד שני אני ... חושבת שאני לא טובה ולא רעה. אליעד: אוקי אז מה השאלה? ש: טוב אני עדיין בקונפליקט על מה שאני רוצה שיחשבו שאני טובה. אליעד: למה, אבל למה לך שיאהבו אותך? לא הבנתי. ש: מחויב. אליעד: תן לה לדבר בשם עצמה. ש: תמיד מגיעה לבסיס הזה. אליעד: שמה? ש: שאני רוצה שיאהבו אותי. אליעד: למה את רוצה שיאהבו אותך, כי אם יאהבו אותך אז? ש: כי אם לא יאהבו אותי אני ארגיש רע. אליעד: ואם יאהבו ... יכולה לא לקבל, את יכולה שלא יהיה אכפת לך שאוהבים אותך. ש: איך אפשר לסבול בהנאה? אליעד: מה את רוצה לתת לך לסבול בהנאה נגיד זה מה שאת רוצה? ש: אני רוצה בסופו של דבר להרגיש טוב. אליעד: את מרגישה רע? ש: להגיע לסוף המשחק להארה. אליעד: איזה משחק, איזה סוף על מה את מדברת? ש: רוצה להגיע להארה. אליעד: איזה הארה מה זה אומר? רוצה להגיע להארה תדליקי את האור, יש פה אור. ש: אני רוצה להרגיש טוב. אליעד: טוב בואי נחליט שקיבלת את התשובה בסדר נניח. ש: באופן שכן. אליעד: טוב הבנו, אתה הבנת ... שמה? אליעד: את מה שהבנת, את מה שהבנת הבנת? מחויב שכן כי זה מצד ההגדרה נכון. ש: אם יש רצון מוחלט זה מה שהבנתי. אליעד: אז הנה זאת הוכחה שהבנת את מה שהבנת.

דוגמה לניתוח רגשי, ניתוח העדפה אישית, ניתוח רצון עצמי, ניתוח העדפה רגשית, לא לברוח מהאמת, להסתכל לאמת בעיניים, איך להבין את עצמך? התבוננות עצמית, חקירה עצמית, מודעות ... כמויות אחרות של רכיבים. הוא מוסיף דוגמה נוספת ומחבר אותה למציאות החיים: כמו אדם שנהנה מרכב בטיחותי אך לא רוצה לדעת איך בדיוק הרכב בנוי, מחשש לגלות דברים שעלולים להפחית את תחושת הביטחון שלו. בצורה זו, האדם מעדיף לשמור ... או רע? בסיכום הרעיון, אליעד טוען שזו בעצם דוגמה לבריחה מהאמת. האדם אומר במודע או שלא במודע: אני לא רוצה לראות את האמת, אני מעדיף את האשליה שהכל מושלם. לדבריו, כשאדם רואה את האמת (את תהליך ההכנה, את הרכיבים), ... שלהם תפחת. הוא מחבר את זה גם לנושא המוסרי ולמושגים כמו טבעונות וצמחונות, ומציג דוגמה מהמציאות, של אנשים שלא רוצים לראות כיצד הפרה נשחטת לפני שהם אוכלים בשר, כי אז הם יהיו חייבים להתמודד עם האמת שמאחורי מה שהם ... עיקרון עמוק שמשקף את תפיסת העולם והמודעות העצמית של האדם. התבוננות עצמית וחקירה עצמית מובילים להבנה עמוקה יותר של הרצון העצמי, ומאפשרים לאדם להבין טוב יותר את ההעדפות הרגשיות שלו. למה אוכל של אחרים טעים יותר? איך לנתח רגשות? ...

... מצוי ראשון, יש מאין, יש מיש, מהות אחת, ריבוי מהויות, ריבוי צורות, יש או אין, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, המהות ממלאת את הכל מהי המהות ומהי הצורה? כדי להבין את הרעיון שאליעד כהן מציג על מהות וצורה, ...