... כלשהם. ולכן, לעולם, האהבה לא תהיה מוחלטת, ביחס לדבר מוגדר כלשהו. ומי שרוצה להרגיש אהבה מוחלטת, דהיינו, לחוות אהבה ... שביארתי לעיל, אהבה יחסית ואהבה מוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. כי הרצון של האדם להשיג אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם מלמצוא אהבה יחסית, והרצון של האדם למצוא אהבה יחסית, מרחיק את האדם ... יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אהבה מוחלטת, הרי שמצד שני, החיפוש ... יש רק אהבה בלי שום שנאה כלל. ואם ניקח בן אדם, וניקח ממנו באופן מוחלט, את הרצון למצוא אהבה מוחלטת, הרי שבכך בעצם גרמנו לו ... שהאדם לא מוכן להרגיש גם שנאה. ובפועל, לא משנה כמה אהבה יש לאדם, הוא תמיד רוצה עוד ועוד אהבה ללא גבולות כלשהם. והרעיון ... לא היה מחפש אהבה. והאדם מחפש לאהוב, רק בגלל שהוא לא מוכן גם לשנוא. והאדם רוצה רק לאהוב, ולכן הוא רוצה תמיד למצוא עוד יותר אהבה וכמה שיותר אהבה. ואם לאדם לא היה שום רצון כלשהו, למצוא אהבה מוחלטת, הרי שזה היה אומר, שהאדם לא באמת רוצה למצוא רק אהבה, אלא האדם מוכן גם לשנוא ... מי שבאופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, הרי שזה אומר: שבאופן מוחלט, אין לו רצון להרגיש רק אהבה. אלא הוא באופן מוחלט, מוכן ... וכעס, הרי שהוא תמיד יחפש להגיע למצב, שבו, הוא ירגיש רק אהבה. ואם אין שום רצון להרגיש רק אהבה, הרי שבלב שלם האדם חווה, שהוא מרוצה גם להרגיש שנאה. ואז במצב כזה, האדם כבר לא יחפש שום אהבה, כי הוא בלב שלם רוצה גם את השנאה. אבל, מאחר שהאדם לא מוכן ... הרי שהאדם לא מוכן מלכתחילה בלב שלם, להרגיש גם רע. אלא, האדם מלכתחילה, רוצה להרגיש רק טוב. ולרצות להרגיש רק טוב, פירושו, לרצות להשיג אהבה מוחלטת, שבה יש רק טוב בלבד. ... אהבה מוחלטת, הרי שתמיד הוא היה באהבה מוחלטת כלפי כל דבר שהוא. כי הוא היה מרוצה בלב שלם, מכך שיש לו אהבה יחסית כלפי ... בלב שלם. ואז ממילא, האדם לא היה מחפש לאהוב אהבה יחסית. כי הוא בלב שלם, מרוצה מכך שהוא לא אוהב בלב שלם. ושוב פעם נחדד: רצון לאהבה מוחלטת = רצון להיות במצב של: רק אהבה, ולא במצב של: גם אהבה וגם שנאה. וממילא, חוסר מוחלט של רצון להשיג אהבה מוחלטת, פירושו, חוסר רצון מוחלט, להיות במצב של רק אהבה. דהיינו, שביעות רצון מוחלטת, מתחושה של רע ושל שנאה. וכאשר יש שביעות רצון מוחלטת מתחושה של חוסר אהבה, אז ממילא תמיד ... נובע, רק משום שהאדם לא אוהב בלב שלם את השנאה. שזה אומר, שהוא בתוך תוכו, רוצה להגיע למצב של רק אהבה. שבו, אין שום שנאה ... אהבה. ועוד נחדד, שלכאורה אפשר לומר, שהאדם כן מוכן להרגיש שנאה, ולא בהכרח רוצה להרגיש רק אהבה. אבל, בו זמנית, האדם רוצה להרגיש יותר אהבה מאשר שנאה, ולכן הוא מחפש ... אהבה מוחלטת. והאדם, כן מוכן בלב שלם להרגיש גם חוסר אהבה. אבל במקביל, האדם רוצה להרגיש כמה שיותר אהבה. ולכן עדיין הוא ... ומי שיעמיק היטב יראה, כי מנקודת מבט יחסית, אפשר לומר, שהאדם אכן לא רוצה להרגיש רק טוב באופן מוחלט, ובו זמנית האדם ...

... דבר בעולם, יש בו גם חסרונות כלשהם. ולכן, לעולם, האושר לא יהיה מוחלט, ביחס לדבר מוגדר כלשהו. ומי שרוצה להרגיש אושר מוחלט, דהיינו, לחוות אושר בשלמות ובלב שלם כלפי דבר כלשהו, עליו להבין שזה אפשרי. אבל, רק אם הוא יצליח לשנות את צורת ... שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל, אושר יחסי ואושר מוחלט, הם סוגי אושר מנוגדים אחת לשנייה. כי הרצון של האדם להשיג אושר מוחלט, מרחיק את האדם מלמצוא אושר יחסי, והרצון של האדם למצוא אושר יחסי, מרחיק את האדם מלמצוא אושר מוחלט. אבל, יש גם עוד נקודת מבט הפוכה, שממנה ניתן לראות, שאושר יחסי ואושר מוחלט, ... אושר מוחלט. כי מי שיתבונן יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי אושר יחסי, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אושר מוחלט, הרי שמצד שני, החיפוש של האדם אחרי אושר יחסי, הוא נובע, רק משום כך שהאדם מחפש אושר מוחלט. ובלי שהאדם היה מחפש אושר ... ובאושר מוחלט, יש רק אושר בלי שום דיכאון ועצבות כלל. ואם ניקח בן אדם, וניקח ממנו באופן מוחלט, את הרצון למצוא אושר מוחלט, הרי שבכך בעצם גרמנו לו להיות מאושר באופן מוחלט, מחוסר האושר המוחלט. זא, האדם מחפש אושר מוחלט, כדי להגיע למצב של ... וזה נובע, מכך שהאדם לא מוכן להרגיש גם דיכאון ועצבות. ובפועל, לא משנה כמה אושר יש לאדם, הוא תמיד רוצה עוד ועוד אושר ללא גבולות כלשהם. והרעיון הוא, שהחיפוש אחרי אושר, נובע, מכך שהאדם לא מוכן להרגיש דיכאון ועצבות. כי אם האדם בלב שלם, ... הוא לא היה מחפש אושר. והאדם מחפש להיות מאושר, רק בגלל שהוא לא מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות. והאדם רוצה רק להיות מאושר, ולכן הוא רוצה תמיד למצוא עוד יותר אושר וכמה שיותר אושר. ואם לאדם לא היה שום רצון כלשהו, למצוא אושר מוחלט, הרי שזה היה אומר, שהאדם לא באמת רוצה למצוא רק אושר, אלא האדם מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות ולהיות במצב של דיכאון ועצבות. ואם האדם באמת היה מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות ... היה, באושר המוחלט. ונחדד: מי שבאופן מוחלט, לא מחפש אושר מוחלט, הרי שזה אומר: שבאופן מוחלט, אין לו רצון להרגיש רק אושר. אלא הוא באופן מוחלט, מוכן להרגיש גם דיכאון ועצבות וכעס. כי אם האדם לא מוכן בלב שלם להרגיש גם דיכאון ועצבות, הרי שהוא תמיד יחפש להגיע למצב, שבו, הוא ירגיש רק אושר. ואם אין שום רצון להרגיש רק אושר, הרי שבלב שלם האדם חווה, שהוא מרוצה גם להרגיש דיכאון ועצבות. ואז במצב כזה, האדם כבר לא יחפש שום אושר, כי הוא בלב שלם רוצה גם את הדיכאון ועצבות. אבל, מאחר שהאדם לא מוכן להרגיש רע, ומאחר שהאדם גם לא מוכן בלב שלם מלכתחילה להרגיש גם רע. דהיינו, גם אם האדם ... בשקט ולהיות מאושר ממה שיש, הרי שהאדם לא מוכן מלכתחילה בלב שלם, להרגיש גם רע. אלא, האדם מלכתחילה, רוצה להרגיש רק טוב. ולרצות להרגיש רק טוב, פירושו, לרצות להשיג אושר מוחלט, שבו יש רק טוב בלבד. ואם לא היה האדם מחפש אושר מוחלט, הרי שתמיד הוא היה באושר מוחלט כלפי כל דבר שהוא. כי הוא היה מרוצה בלב שלם, מכך שיש לו אושר יחסי כלפי המציאות, כי הוא בלב שלם, לא מחפש להיות מאושר בלב שלם. ואז ממילא בלב שלם, הוא מאושר בלב שלם, את זה שהוא לא מאושר בלב שלם. ואז ממילא, האדם לא היה מחפש להיות מאושר אושר יחסי. כי הוא בלב שלם, מרוצה מכך שהוא לא מאושר בלב שלם. ושוב פעם נחדד: רצון לאושר מוחלט = רצון להיות במצב של: רק אושר, ולא במצב של: גם אושר וגם דיכאון ועצבות. וממילא, חוסר מוחלט של רצון להשיג אושר מוחלט, פירושו, חוסר רצון מוחלט, להיות במצב של רק אושר. דהיינו, שביעות רצון מוחלטת, מתחושה של רע ושל דיכאון ועצבות. וכאשר יש שביעות רצון מוחלטת מתחושה של חוסר אושר, אז ממילא תמיד יש אושר מוחלט, ואז אין חיפוש אושר כלשהו. וחיפוש אושר, פירושו, שהאדם לא חווה אושר ממצב של ... אושר?! וחיפוש אושר נובע, רק משום שהאדם לא מאושר בלב שלם מדיכאון ועצבות. שזה אומר, שהוא בתוך תוכו, רוצה להגיע למצב של רק אושר. שבו, אין שום דיכאון ועצבות כלל. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אושר מוחלט, שמבטא את חוסר המוכנות של האדם לקבל ... אושר וכמה שיותר אושר. ועוד נחדד, שלכאורה אפשר לומר, שהאדם כן מוכן להרגיש דיכאון ועצבות, ולא בהכרח רוצה להרגיש רק אושר. אבל, בו זמנית, האדם רוצה להרגיש יותר אושר מאשר דיכאון ועצבות, ולכן הוא מחפש אושר יחסי, וכמה שיותר אושר. דהיינו, אולי אפשר לומר, שהאדם לא מחפש אושר מוחלט. והאדם, כן מוכן בלב שלם להרגיש גם חוסר אושר. אבל במקביל, האדם רוצה להרגיש כמה שיותר אושר. ולכן עדיין הוא מחפש אושר יחסי, גם בלי שהוא ירצה להרגיש אושר מוחלט. ומי שיעמיק היטב יראה, כי מנקודת מבט יחסית, אפשר לומר, שהאדם אכן לא רוצה להרגיש רק טוב באופן מוחלט, ובו זמנית האדם כן

... מטרות בחיים, מה אתה רוצה לעשות בחיים, קבלת החלטות, איך להחליט, קונפליקט רגשי, הצבת מטרות בחיים, למצוא משמעות ... אינם יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים? אליעד מסביר שאנשים חווים סבל כאשר הם אינם יודעים מה הם רוצים לעשות בחייהם, וזאת למרות שלכאורה, מי שאינו יודע מה הוא רוצה אמור להרגיש טוב עם כל דבר שהוא עושה. לכאורה, אם לאדם אין מטרות מוגדרות, הוא היה אמור ... אחרות, מה הם באמת רוצים. אליעד נותן דוגמה פשוטה להבנת העניין: אם אדם לא מגדיר כלל מה הוא רוצה לאכול, הוא לא יוכל להתאכזב מהאוכל. אם האדם אומר לא אכפת לי מה אני אוכל, אז מה שיקבל ... מגדיר מראש מה הוא רוצה לאכול, נוצר פוטנציאל לאכזבה, כי יתכן שלא יקבל בדיוק את מה שרצה. מהו המצב שמעורר את ... באופן מלא מה הוא רוצה, אך גם כן מגדיר חלקית. לדוגמה, האדם אומר לא אכפת לי מה יקרה איתי, אבל בתנאי שאהיה בריא ... לא אכפת לי, אבל אני רוצה למצוא מטרה בחיים, אז הוא כבר יוצר סתירה פנימית. הוא נמצא באמצע הדרך - מצד אחד לא באמת ... אני לא יודע במה אני רוצה לעבוד, בפועל בדרך כלל יודע מה הוא לא רוצה לעשות, למשל לעבוד בעבודה מסוימת שאינה מוצאת חן בעיניו. זאת אומרת, האדם כן יודע מה הוא לא רוצה, אך הוא עדיין לא יודע מה הוא כן רוצה. זה מצב שיוצר סבל, מפני שהאדם לא נמצא במצב של לא אכפת לי באמת, אלא הוא כן אכפת לו, אבל ... שגם אנשים שאומרים שהם רוצים שלמות, למעשה רואים בשלמות חסרונות. אדם יכול לומר שהוא רוצה להגיע לשלמות, אך כשמראים לו שהשלמות נמצאת תמיד ולא תלויה בשום פעולה או מצב, הוא אינו ... אך רוב האנשים לא באמת רוצים מצב כזה, כי עצם התהליך של החיפוש, של ההצבה של מטרות והגשמתן, מעניק להם משמעות והנאה. ... שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים ולכאורה אם הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים הרי שהוא היה אמור להרגיש טוב מכל מה שהוא עושה בחיים אז למה הוא מרגיש רע ... להגדיר את מה שהוא רוצה. אליעד: כן אז מה כתוב פה אז קודם כל מה שכתוב, אתם איתי אוקי אז קודם כל הפרק הזה נקרא ... אתה לא מגדיר מה אתה רוצה אז לא יכול להיות לך רע אבל אם אמרת אני רוצה את זה עכשיו בעצם הגדרת הגבלת את הטוב שלך יכול להיום לך טוב רק אם. אז פה יש שאלה אז רגע ... כי מי שאין לו שום רצון מוגדר הוא לא יכול להרגיש רע מכך שאין לו שום רצון מוגדר אבל מי שכן יש לו רצון מוגדר כלשהו הוא דווקא כן יכול להרגיש רע מכך שאין לו מספיק רצונות מוגדרים אז מה כתוב פה, אז כתוב פה כזה דבר מי שכן יש לו רצון מוגדר ואנחנו קוראים את זה מהאמצע אז צריך להבין את ההקשר מי שכן יש לו רצון מוגדר כלשהו הוא דווקא יכול להרגיש רע מזה שאין לו מספיק רצונות מוגדרים. מה זאת אומרת אז בעיקרון זה עובד ככה כדי שיהיה לבן אדם רע הוא צריך להגדיר מה הוא רוצה אם אתה אומר לא אכפת לי מה אני אוכל אז לא יכול להיות שיהיה לך רע ממה שאתה אוכל אבל אם אתה רוצה שתהיה אפשרות שתתאכזב מהארוחה אתה פשוט צריך להגדיר מה אתה

... סדנא למודעות עצמית, מהו אושר? איך להיות מאושר? סוד האושר, חקר הרצון העצמי, חקר האושר הפנימי, מה אני רוצה? מה יעשה אותי מאושר? מה יעשה אותך מאושר? חלק 2 מהי מהות ... הצורה לא היתה קיימת. דוגמה פשוטה היא תחושת הרעב: אדם חושב שהוא רוצה לאכול פיצה, אבל למעשה מה שהוא באמת רוצה זו התחושה הטובה שהפיצה תביא לו - לא הפיצה עצמה. הפיצה היא ... ומשמעות היא התוכן הרגשי או המנטלי שניתן לדבר. כיצד אפשר להפוך רצון לצורה לכלום? אליעד מסביר תהליך פנימי שבו ניתן להמיר כל רצון או חוויה לכלום. למשל, אם אדם חושב שהוא לא רוצה להישרף באש, הוא יכול ללמוד להמיר את הרצון הזה לכלום, לחוויה נטולת הבדל בין הישרפות ללא הישרפות. הוא ... מבינים לעומק שאין באמת הבדל בין צורה אחת לאחרת, אפשר להפוך כל רצון או חוויה לשלווים, מכיוון שהכל הופך להיות זהה בעומק החוויה הפנימית. הסבר נוסף הוא, שכאשר אדם מרגיש שרצונו לא מתמלא, יש לו אינטרס להמיר אותו לכלום, כדי להשתחרר מהסבל שנוצר מהפער בין רצונו לבין המציאות. לעומת זאת, כאשר הרצון מתמלא, האדם בדרך כלל לא ירצה להמיר אותו לכלום. כיצד אפשר לשנות רצון של אדם אחר באמצעות טכניקת הכלום? אליעד מציג טכניקה מעניינת לשינוי רצון של אדם אחר: ראשית, הופכים את הרצון של האדם לכלום, ולאחר מכן יוצרים אצלו רצון חדש. הוא נותן דוגמה פשוטה של גבר שרוצה לגרום לאישה שלא רוצה אותו, לרצות אותו. ראשית, הגבר צריך לגרום לאישה להמיר את רצונה לא רוצה לכלום, וכאשר הרצון שלה הופך לכלום, קל לו להלביש עליה את הרצון החדש. מדוע הבנה אינטלקטואלית אינה מספיקה לשינוי בחוויה? ... לבין אין פיצה, אבל בפועל, ברמה הרגשית, הוא עדיין יחוש חוסר או רצון כלפי הפיצה. למה צריך לרדת לפרטי פרטים כשבודקים מה גורם ... להרגיש טוב, יש לרדת לפרטים הכי קטנים של החוויה. למשל, כאשר אדם רוצה אישה מסוימת, לא מספיק לומר באופן כללי אני רוצה להרגיש טוב. הוא צריך לבדוק למה הוא מעדיף דווקא את הצבע ... כל פרט ספציפי עושה לנו טוב, אפשר להבין באמת מה עומד בבסיס הרצון, ומכאן להגיע למצב שהצורה הספציפית כבר לא חשובה. כיצד ההבנה המדויקת של רצונות משפיעה על האושר? אליעד מסביר שאם אדם יהיה מודע לכל פעולה ורצון שלו ויבין שהוא רק רוצה להרגיש טוב, זה יביא אותו לתחושת שליטה והבנה עמוקה של ...

... מהי אהבה? איך תדע שאתה אוהב? האם אתה אוהב? איך נוצרת אהבה? הזדהות רגשית, איך לדעת שאתה אוהב? האם אני אוהב? מערכות יחסים, זוגיות, אהבה זוגית מהי אהבה ומה הקשר שלה לרצון? אליעד כהן מסביר שאהבה היא התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות. לדבריו, כאשר האדם רוצה משהו והוא מתקיים, האדם אוהב אותו, וכאשר האדם לא רוצה משהו או כאשר הרצון אינו תואם את המציאות, הוא לא אוהב את הדבר. זהו למעשה הבסיס להבנה מהי אהבה: אהבה היא ביטוי לרצון שמתגשם במציאות. לדוגמה, אדם שאוהב אוכל מסוים - הוא ... יש כאן מעגליות: אדם אוהב משהו כי הוא עושה לו טוב, והדבר עושה לו טוב כי הוא אוהב אותו. אין דרך מוחלטת לקבוע מה בא קודם - האהבה או ההנאה, ולכן האהבה היא ביטוי למצב שבו הרצון של האדם והחוויה שלו מתאימים. איך נדע אם אנחנו ... לכל אדם או ישות יש יתרונות וחסרונות. ההחלטה לבחור במישהו ספציפי היא תמיד יחסית לאפשרויות אחרות. לפיכך, אפשר לאהוב כמה אנשים במקביל - כל אחד במידה שונה, בהתאם לעוצמת הרצון כלפיו ולתועלת הנתפסת ממנו. מה קובע את עוצמת האהבה? עוצמת האהבה, לפי אליעד כהן, קשורה באופן ישיר לרצון. ככל שאדם רוצה משהו יותר, האהבה שלו תהיה חזקה יותר. כך למשל, אם אדם רוצה מאוד להיות בקרבת מישהו מסוים, האהבה שלו לאותו אדם תהיה חזקה ועוצמתית יותר. הדוגמה הברורה לכך היא בזוגיות: זוגיות מוצלחת מתאפיינת ברצון חזק של שני הצדדים להיות יחד. אם אחד הצדדים מאבד עניין או רצון להיות בקשר, עוצמת האהבה שלו תרד משמעותית. האם שנאה ... עושה לו טוב, והוא אוהב זאת. אך גם כאן מתקיימת מעגליות: אדם מזדהה רגשית עם מה שהוא אוהב, והוא אוהב את מה שהוא מזדהה איתו. אליעד מדגיש כי גם ההזדהות הרגשית הזו מקורה ברצון של האדם לחוות תחושות נעימות. כיצד רצון וחוסר רצון משפיעים על האהבה? לפי אליעד, רצון וחוסר רצון הם שני צדדים של אותו המטבע. לפעמים דווקא חוסר רצון, כאב, סבל או קושי בתחום מסוים יכולים לחזק את האהבה ... לאמת באופן מלא, כלומר, להכיר בכך שלכל דבר יש צדדים חיוביים ושליליים, וכך לא להיתקע בשאלות ובספקות. אהבה היא, בסופו של דבר, מצב תודעתי מורכב שמשלב בתוכו הזדהות רגשית, רצון, ואיזון בין הטוב לרע. ההכרה בכך היא המפתח להבנת רגשותינו ולשיפור איכות חיינו ומערכות היחסים שלנו. מהי אהבה? האם אפשר לאהוב שני אנשים בו זמנית? איך לזהות אהבה אמיתית? מה הקשר בין אהבה לרצון? איך משפיעה שנאה על הזוגיות? מהי אהבה? איך נדע אם ... רציתי לשאול שאלה: מה זאת אהבה? מתי יודעים אם אוהבים מישהו? איך נדע אם זה מספיק חשוב? אליעד: מהי אהבה? אני אתן לך תשובה בקרוב. קודם, איך יודעים אם אוהבים מישהו? אם אתה רוצה לדעת בוודאות אם אתה אוהב מישהו, אין אפשרות לדעת ... זה? אתה יכול לומר: אני אוהב את זה כי זה עושה לי טוב, אבל אז השאלה היא: למה זה עושה לך טוב? כי אתה אוהב את זה. אז מה התחיל קודם? בסופו של דבר, האהבה היא פשוט שהתואם הרצון שלך עם מה שקורה. אם אתה רוצה משהו, אתה אוהב אותו. אם לא, אתה לא אוהב אותו. זה כל הסיפור. אם אתה רוצה לדעת אם אתה אוהב מישהו, תבדוק כמה הוא עושה לך טוב. ... להרגיש רע, אז זה סימן שאתה לא אוהב אותו. ואם זה גורם לך להרגיש גם טוב וגם רע, אז אתה אוהב אותו וגם לא אוהב אותו. ש: יש עוצמות לאהבה? אליעד: כן, העוצמה של האהבה תלויה ברצון שלך. ככל שאתה רוצה יותר, כך האהבה שלך תהיה חזקה יותר. ש: אז אהבה נמדדת לפי הרצון? אליעד: נכון, אפשר לומר שכן. הרצון שלך הוא שמניע את האהבה. ש: אבל לפעמים, כשיש לך הרבה ... גם על הזוגיות שלך, כי את הרגשות הרעים שאתה סוחב איתך בעבודה, למשל, אתה עשוי לקחת גם הביתה. לפעמים רע ומר גורמים לך להיות פחות שמח גם בזוגיות. ש: איך ניתן לבחור בין רצון לבין חוסר ה

... הרצון האנושי, NLP, איך להשפיע על רצונות? איך לשלוט ברצונות? איך לשנות רצונות? איך ליצור רצונות? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להצביע למפלגה כלשהי? בחירה חופשית, רצונות מנוגדים איך ניתן לשלוט ולשנות רצונות אנושיים? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר כיצד ניתן לשלוט ברצונות, לשנות אותם, או להשפיע עליהם. הוא מדבר על הדרך בה הרצון האנושי פועל, איך ניתן להפעיל אותו, ובאילו דרכים אפשר לגרום לרצון אחד לשלוט על שאר הרצונות המנוגדים. כיצד שליטה ברצון יכולה להשפיע על פעולה ספציפית? הדיבור מתחיל עם שאלה פשוטה: איך אפשר לגרום לרצון אחד לשלוט על שאר הרצונות? אליעד מציין שמדי פעם אנחנו מתמודדים עם רצונות מנוגדים - למשל, רצון לעסוק במשהו מסוים (כמו עבודה) מול רצון אחר (כמו התבטאות אישית). השאלה הגדולה היא איך לגרום לרצון אחד להיות דומיננטי יותר מהשני, כך שהוא ישתלט על הפעולות שלנו. התשובה, כפי שאליעד מסביר, היא למצוא דרך לגרום לרצון אחד להיראות כיותר משתלם מהשני. לדוגמה, כשיש לאדם רצון לעשות דיאטה ורצון לאכול, איך ניתן לגרום לרצון לעשות דיאטה להיות חזק יותר? אליעד מסביר כי יש להדגיש את היתרונות של הדיאטה ולצמצם את החסרונות. יש לצרף אסוציאציות חיוביות לדיאטה, שיגרמו לאדם לרצות להימנע מהמזון המפתה. איך נוצרת הבחירה החופשית ואילו תהליכים נפשיים מתקיימים בשלב הזה? אליעד מדבר על המוח האנושי ועל תהליכי החשיבה הקשורים לרצון. הוא מציין כי במצב הרגיל של המוח, אין שיפוטיות ברמה העמוקה ביותר, כלומר, יש תחושת רצון כללי לכל הדברים, כולל ההיפך שלהם. עם הזמן, ברגע שמתחילה השיפוטיות, כלומר, כשהמוח מתחיל להעריך את היתרונות והחסרונות, נוצרת הבחירה החופשית - הצורך לבחור בין הדברים השונים. ... לראות את כל ההיבטים האפשריים, כלומר, הוא מתחיל להתמקד באפשרות אחת בלבד. אליעד מוסיף כי השכל הזה, שמפנה את תשומת הלב אל יתרונותיו של דבר מסוים, יוצר את ההתמקדות ברצון אחד. מה גורם לאדם לרצות משהו, ואיך ניתן לשנות את הרצון? אליעד מסביר שהרצון נוצר כאשר יש יותר יתרונות מאשר חסרונות ביחס לאלטרנטיבה. כלומר, כדי לגרום לאדם לרצות משהו, יש להראות לו את היתרונות של אותו הדבר, ולהפוך את החסרונות לפחות חשובים בעיניו. כאשר

... עם בחורה, התחושה הזו מגיעה ממאבק פנימי עמוק ותפיסות תת - מודעות לגבי הערך העצמי שלך. אליעד כהן מסביר שכשאתה ניגש להתחיל עם בחורה, אתה בעצם מביע שני רצונות ברורים: הרצון שלך בה, והרצון שהיא תרצה אותך. תחושת הפתטיות נוצרת כאשר במחשבה שלך עולות שאלות כמו למה בכלל אני צריך לרצות אותה? או למה שהיא תרצה אותי?. במילים אחרות, אתה רואה את הרצונות האלה כמשהו מטופש או חסר ערך, ובגלל זה אתה מרגיש פתטי. הסיבה המרכזית לתחושה הזאת, כפי שאליעד מדגיש, היא שבמודע או בתת - מודע אתה מייחס לרצון שלך חוסר ערך או טיפשות. התחושה של פתטיות לא מגיעה משום דבר חיצוני, אלא מתוך עצמך, מתוך המחשבה שהתשוקה שלך לא ראויה או לא מספיק חשובה. אליעד מציע לך לשאול את עצמך מדוע בתת - מודע אתה חושב שרצון כזה הוא מטופש או חסר ערך. הבנה עמוקה יותר של הסיבה שאתה תופס את הרצון שלך כך יכולה להתחיל לשחרר אותך מהתחושה הזאת. האם אפשר להשתחרר מהתחושה של פתטיות ... שלך לשורשי הבעיה. הוא נותן דוגמה מוחשית: כאשר אתה מרגיש רעב וניגש לאכול, אתה לא מרגיש פתטי, למרות שגם כאן מדובר בצורך בסיסי. אם ניקח צעד אחורה, כל רצון אנושי יכול להיראות פתטי אם מסתכלים עליו בזווית של חוסר משמעות מוחלטת. הוא נותן דוגמה נוספת: אם מישהו נחנק ומרגיש שאין לו אוויר, האם הוא פתטי כי הוא כל כך רוצה לחיות למרות שהוא ממילא ימות יום אחד? למה דווקא כשמדובר בהתחלה עם בחורה אתה מרגיש כך? ההסבר הוא שכל הרצונות האנושיים בסופו של דבר דומים: הם יכולים להיראות פתטיים אם אתה מנתח אותם בצורה קיצונית, אך זה לא אומר שהם באמת חסרי משמעות. הוא מציין שברגע שאתה מבין שכל רצון הוא בעצם חלק טבעי של הקיום האנושי, תוכל לקבל את התחושות שלך באופן מאוזן יותר. התובנה הזאת מובילה לכך שלא תראה ברצון שלך כלפי בחורה דבר שונה או פחות טבעי מכל רצון אחר שיש לך. מה הקושי האמיתי בהתחלה עם בחורה? אליעד מסביר שהקושי האמיתי טמון בכך שהתחלת ... אומר לה: אני חסר משהו, האם את מוכנה למלא את החיסרון הזה? הפגיעות שאתה מראה כאן היא מה שמקשה עליך רגשית, משום שאתה חושף את עצמך לדחייה. אתה מציג את הרצון שלך בצורה מאוד ברורה, ואתה לא יודע אם היא תהיה מוכנה למלא אותו או לא. הוא מציין שגם אם הבחורה תרצה אותך, עדיין יישאר בך חיסרון או רצון אחר שיידרש מילוי בעתיד. כלומר, ההתחלה עם בחורה משמעותה להעמיד את הרצון שלך במבחן, לקחת סיכון ולגלות אם הרצון שלך יכול להתמלא או יישאר ללא מענה. זו הסיבה שהתחלת קשר עם בחורה מרגישה לעיתים כמו סיכון ... שהרי כל אדם מחפש למלא פערים או צרכים. בעצם ההתחלה עם בחורה מייצרת מצב שבו שני הצדדים מכירים בצרכים ובחסרונות שלהם ומחפשים יחד דרך למלא אותם. האם הרצון שלך פתטי או שלם? אליעד מעודד אותך לחשוב מחדש על ההגדרות של פתטיות וטיפשות. אולי מה שנראה לך כרגע מטופש או חסר ערך, בעצם יכול להיות ביטוי של שלמות או טבעיות. הוא מציע גישה של מודעות עצמית שבה תוכל להכיר בכך שרצונות אנושיים הם לא שחור - לבן: הם יכולים להיות גם פתטיים וגם חכמים באותו זמן. ככל שאתה נהיה יותר מודע ובעל שכל, החוויות שלך מתאזנות ואתה מפסיק לתייג את הרצון שלך רק כפתטי או רק כחכם. לסיכום, אליעד כהן מזמין אותך להבין שתחושת הפתטיות בתחילת קשרים מגיעה מתוך תפיסות פנימיות שלך, וככל שתעמיק לחקור את התפיסות הללו, כך תוכל לחוות את הרצונות שלך בצורה יותר שלמה ומאוזנת. רצון עצמי התחלת קשרים פחד מדחייה הערכה עצמית חיסרון רגשי למה קשה להתחיל עם בנות? איך להשתחרר ... הלב שלה או מהתחושה שמאמציך כדי לזכות בה עשויים להיתפס כמעשה של חוסר ערך או חוסר כבוד עצמי. אליעד מציין שכשאתה מתחיל עם בחורה, אתה בעצם מבטא את הרצון שלך - גם רצון שלך בה, וגם רצון שהיא תאהב אותך. תחושת הפתטיות יכולה להיווצר כשהמחשבה עולה בתת מודע שלך: למה בכלל אני צריך לרצות אותה? או למה שהיא תרצה אותי? זוהי תפיסת עולם בה הרצון שלך או הצורך שלך נראים כמשהו מטופש או פתטי. כלומר, התחושה שאתה פתטי מתייחסת לכך שאתה מעריך את הרצון שלך או את הצורך שלך כלא ראוי. אליעד שואל מדוע אתה חושב שבתת מודע שלך שהצורך הזה הוא משהו מטופש, או למה אתה מרגיש שאם היא תרצה אותך זה מטופש. הכל תלוי בתפיסת הערך העצמית שלך ובמה שאתה מייחס לרצון שלך - האם הוא ראוי או לא, ומדוע. אם תוכל להבין מדוע אתה תופס את זה כפתטי, תוכל להתחיל ...

... באמת אתה רוצה? להבין את הרצון, לחקור את הרצון, סוד החלל הפנוי, ליקוטי מוהרן חא סד, ליקוטי מוהרן חא נב, הסיפור של אליעד, לא להבדיל בין יש לאין, אין הבדל בין יש לאין, להטיל ספק מה אתה באמת רוצה להבין על הרצון שלך? אליעד כהן פותח ומסביר את אחד הנושאים המורכבים ביותר: מה באמת האדם רוצה, ומהי המשמעות העמוקה של רצונותיו. בתחילת הדברים אליעד שואל שאלה פשוטה לכאורה - מה זה אומר אני רוצה שהמציאות תהיה כרצוני? הוא מסביר שהבעיה הבסיסית מתחילה כבר בכך שיש במשפט זה הגדרה מעגלית, כי כדי שהמציאות תהיה כרצונך, צריך שהיא תהיה בדיוק כפי שאתה רוצה, ומכאן נוצרת סתירה פנימית. אם המציאות תמיד תהיה כרצונך, אזי הרצון שלך כבר לא יהיה קיים, כי לא יישאר פער בין הרצון לבין המציאות. האם אפשר לרצות לא לרצות שום דבר? אליעד ממשיך עם דוגמה נוספת לבעיה בפרדוקס הרצון: אני רוצה לא לרצות. כאן מתעוררת סתירה נוספת - הרצון להפסיק לרצות הוא עדיין רצון בפני עצמו, וככל שאתה רוצה לא לרצות , כך הרצון הזה נשאר קיים. אליעד מסביר שאי אפשר באמת להיות במצב שאין בו שום רצון כל עוד אתה נמצא בתוך חוויה, כי כל חוויה מבוססת על תחושת חיסרון מסוימת, שהיא שורש הרצון . מהי הסתירה הפנימית של המושג תמיד? אליעד מתייחס גם לבעיה המושגית במילה תמיד. הוא מציג את הסתירה הפנימית שטמונה בכך שאדם רוצה להרגיש תמיד טוב. אם התחושה של טוב תמיד קיימת, היא מאבדת משמעות לחלוטין. התחושה חייבת להופיע מול משהו מנוגד לה, ולכן רצון לתחושה אחת קבועה הוא רצון שלא יכול להיות מוגשם באופן מוחלט. האם יש הבדל אמיתי בין התחושה של

הרשלה, מעשיות הרשלה, בדיחות הרשלה, משל ונמשל, הרשלה והסוכר, הרשלה והגפרורים, מוסר השכל, סיפורי הרשלה, ללמוד מכל דבר, ניתוח סיפור

... קבלת החלטות, לא מצליח להחליט, לא יודע מה להחליט, רוצה להיות בטוח, רוצה משהו מושלם, לא מצליח להסביר, לא מצליח להתמקד למה קשה להחליט מה להסביר כשיש המון אפשרויות? אליעד כהן מתייחס למצב בו אדם מתכנן מראש להסביר משהו לאנשים ... אדם מגיע למסקנה שהוא כבר לא בטוח בשום דבר ולא יודע מה להסביר. האם באמת יש לך רצון להסביר? אליעד מבהיר כי לפני שעוסקים בשאלה איך להסביר, צריך לשאול קודם כל אם בכלל קיים רצון אמיתי וברור להסביר. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם רוצה להסביר לאחרים שצריך להרים את יד ימין למעלה, עליו קודם להיות בטוח שהוא באמת מאמין בכך שצריך להרים את יד ימין. ייתכן שהקושי נובע מכך שהאדם לא בטוח באמת ... לבלבול ולעומס במחשבות. במילים אחרות, הצעד הראשון לפתרון הוא להבין האם האדם אכן רוצה להסביר והאם הוא סגור ובטוח על התוכן שאותו הוא רוצה להעביר. מה ההבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי? אליעד מציג את ההבדל בין שני סוגי הסברים: הסבר מוחלט: ניסיון להציג אמת מוחלטת, הוכחה ניצחת ללא כל ספקות או ... מונע ממך להסביר? הקושי הגדול אותו מתאר אליעד הוא פרפקציוניזם. אדם פרפקציוניסט רוצה שכל דבר שהוא מסביר יהיה מושלם וללא פגם. הבעיה היא שהמציאות לא מאפשרת באמת להגיע לשלמות כזו, כי תמיד ישנן אפשרויות אחרות וספקות שעולים. כך הפרפקציוניסט נלכד בקונפליקט פנימי בין הרצון להסביר את הדבר המושלם לבין המציאות שלעולם לא מאפשרת באמת להציג משהו מושלם לחלוטין. אליעד מסביר כי זו למעשה התחזות לחפש שלמות מוחלטת, מפני שאם באמת אדם היה מחפש את השלמות באופן מלא, הוא היה חייב להטיל ספק אפילו בעצם הרצון שלו להיות פרפקציוניסט. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא חייב להיות בטוח ב - 100% לפני שהוא מסביר משהו, הוא צריך קודם כל להיות בטוח לחלוטין שהוא בכלל צריך ... אם אדם באמת היה מפקפק עד הסוף, הוא היה מגלה שאין וודאות מוחלטת בשום דבר, כולל הרצון שלו בשלמות. מה הקשר בין שביעות רצון לבין הסבר יחסי? אליעד כהן מדגיש שהיכולת להסביר משהו בצורה נינוחה תלויה ביכולת של האדם להרגיש שביעות רצון ממשהו יחסי, כלומר, להיות מסופק ממשהו שהוא אינו מושלם. אם האדם מסוגל ליהנות מדברים יחסיים, הוא יוכל להסביר בקלות ובבהירות בלי להרגיש עמוס ומוצף, גם ... מהעמסת יתר של אפשרויות? בסיום ההסבר אליעד מציע את הפתרון הפשוט הבא: כאשר אדם רוצה להסביר משהו, עליו לבדוק מי נושא בנטל ההוכחה. אם האדם חושב שהוא חייב להסביר רק כאשר הוא בטוח לחלוטין שההסבר נכון ומקיף ב - 100%, הוא תמיד יישאר תקוע. ... ועמוס שמביאה אותו למסקנה שהוא כבר לא בטוח בכלום. איזו שאלה מעלה אליעד לגבי הרצון להסביר? אליעד שואל תחילה אם השואל בכלל בטוח שהוא רוצה להסביר. הוא מציע שהבלבול עלול לנבוע לא רק מריבוי ההסברים האפשריים, אלא גם מחוסר בהירות לגבי עצם הרצון להסביר, או הספק אם באמת מה שהשואל רוצה להגיד הוא נכון. למשל, אם השואל בא להסביר צריך להרים את יד ימין למעלה, אולי הוא לא בטוח בכלל שצריך להרים את יד ימין, ולכן מתקשה לבחור בניסוח אחד. אליעד מציע להתחיל מלבדוק האם יש רצון אמיתי להסביר, ואם כן, מה בדיוק רוצים להסביר. מה ההבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי? אליעד מדגיש שיש הבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי. הסבר מוחלט אומר שהשואל רוצה להביא הוכחה ברורה ונכונה ב - 100 אחוז, בלי שום ספק, שההסבר הזה נכון תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, הסבר יחסי מסתפק בתיאור שנכון רק באופן חלקי, שמתאים ... האחרות. כיצד נוצר קונפליקט הפרפקציוניזם? השואל מודה שהוא פרפקציוניסט ורוצה להגיע להסבר מושלם. מצד אחד, הוא יודע שקשה להשיג שלמות כי תמיד יש היפוכים ודעות אחרות. מצד שני, הוא מתקשה לקבל הפתרון החלקי כי הוא מרגיש שאולי יש ... שזו תחזות לחפש שלמות מלאה: אם באמת מחפשים שלמות עד הסוף, צריך גם לערער על עצם הרצון לפרפקציוניזם. במילים אחרות, אם מפקפקים בכל דבר, יש לפקפק גם בצורך בשלמות. איך לסכם את התהליך של הסבר והרצון לשלמות? בסופו של דבר, אליעד מציע להתבונן בשאלה: האם השואל יכול להסכים להסביר דברים גם אם אינם מושלמים? אם הוא דורש הוכחה ניצחת שההסבר נכון ב - 100 ... שהוא מציג אפשרות אחת מתוך כמה, בלי לפסול שאפשר להסביר אחרת. ההבנה היא שאם רוצים לחיות בשלום עם ההסבר, אפשר לעבור ממצב שבו מחפשים את האמת המוחלטת למצב שבו פשוט נותנים מענה יחסי שמניח את הדעת כרגע. התמודדות עם פרפקציוניזם וחתירה ... בין אמת מוחלטת לאמת יחסית צמצום ספקות וחוסר ודאות ניהול עומס מחשבתי וריבוי רצונות ש: אני בעיקרון. אליעד: אוקי. ש: הולך לאיזה מקום מסוים ומסביר שמה כל מיני דברים. אליעד: עד כאן הגיוני מסביר כל מיני דברים גם בלי קשר למקום ... מה שאלת? אליעד: אתה מנסה להסביר לאנשים משהו קודם כל אתה בכלל בטוח שמה שאתה רוצה להסביר להם נכון? בא נתחיל משם. ש: קודם כל אני חושב שהוא נכון ברמה מסוימת. אליעד: אוקי באופן יחסי אתה בטוח שהוא נכון, לא אולי אתה בכלל לא בטוח שהוא ... יש כמה אפשרויות זה בדיוק מה שאני מנסה לומר לך שיש כל מיני אפשרויות. אליעד: הוא רוצה לדעת איך להסביר, בגדול הוא מתאר תהליך שהוא מנסה להסביר משהו והוא מסתבך במחשבות והוא לא יודע איך להסביר והוא רוצה לדעת איך להסביר זאת המהות של מה שהוא אומר. ש: מול מטרה של כאילו מה אתה רוצה להעביר. אליעד: תגידי לי מה נסגר איתך, הלאה תמשיך. ש: אוקי אז אחת הסיבות זה נכון שאני לא בטוח שזה נניח לדוגמה סתם לחצות את הכביש לדוגמה אני לא בטוח. ...