... להתחבר עם אחרים לא תמיד חייבת להיות על פי נושאים משותפים. לא תמיד יש לנו רצון לפתח קשר עם כל אדם שאנחנו פוגשים. לעיתים, גם אם יש לנו צורך להכיר מישהו ... לא תמיד יתאים לנו. אליעד מציע לא להתעקש על כל קשר, אלא לפתח קשרים כשיש באמת רצון להשקיע בהם. כל אדם מרגיש בנוח במקומות שונים - בבית, עם חברים או במקומות ... להתחבר עם אנשים, במיוחד כאשר לא מרגישים חיבור איתם באופן טבעי, אך יש צורך או רצון ליצור קשרים. הוא מתחיל בשאלה בסיסית: מה זה בעצם אומר להתחבר עם מישהו? ... גם על איך כל אדם יכול למצוא את הדרך המתאימה לו להתחבר עם אחרים. לא כל אחד רוצה להתחבר לכל אחד, ולא תמיד יש רצון לפתח קשרים עם כל מי שאנחנו פוגשים. ההמלצה של אליעד היא לא להתעקש לפתח קשרים בכל מצב, אלא אם אנחנו באמת רוצים ומוכנים להשקיע בכך. לכל אחד יש את המקומות והתחומים שבהם הוא מרגיש בנוח - ... או במקומות עבודה. כל אדם צריך להבין איפה הוא מרגיש נעים יותר, ומתי יש לו רצון להשקיע במאמצים חברתיים כדי להרחיב את מעגל החברים. איך ניתן לשפר את היכולת ...

... לגלות שאתה אלוהים? הכל כרצונך תמיד, כוח הרצון, אין דבר העומד בפני הרצון, שליטה במציאות, כוח המחשבה, לשנות את המציאות, לשלוט במציאות איך לגלות שאתה אלוהים? איך לשלוט במציאות על ידי כוח הרצון והמחשבה? ההרצאה עוסקת בנושאים כמו כוח הרצון, שליטה במציאות, וכיצד לשנות את המציאות שלנו בעזרת כוח המחשבה. הדיון מתחיל בשאלה כיצד לגלות שאתה אלוהים, ובעצם איך כל דבר שאתה רוצה יכול לקרות. לא מדובר על שליטה חיצונית במציאות, אלא על שינוי תפיסת מציאות פנימי והבנת כוח הרצון האדיר שבנו. מהו כוח הרצון ומדוע חשוב לדעת לשלוט בו? במהלך ההרצאה עולה רעיון המרכזי שהרצון שלנו הוא המפתח לשינוי המציאות. נדונה השאלה האם כל דבר שאנו רוצים יכול להתגשם. החלק המרכזי בו טמון הוא אם יש גבול לרצון או שהוא יכול להיות כל - יכול. אליעד מסביר שכדי להבין את כוח הרצון, יש צורך גם להבין את מהות השאלות שנשאלות כמו, האם כל דבר שאני רוצה יקרה? הכוונה היא לא בהכרח לתוצאה המיידית של רצון, אלא לגישה פנימית שמובילה לשינוי מציאות. מה קורה כאשר אתה לא מצליח להשיג את מה שאתה רוצה? בהמשך, אליעד שואל מה קורה כאשר אנו רוצים משהו, אך לא מצליחים להשיג אותו. נשאלת השאלה אם זה מעיד על משהו לא נכון ברצון שלנו. האם אנחנו לא מייחסים מספיק כוח לרצון או שאנחנו פשוט לא מאמינים בו מספיק? השיחה מדברת על ההבדל בין רצון חזק ורצון חלש, ומדוע לפעמים אנשים מוצאים את עצמם מתביישים או מאוכזבים מהתוצאות שהם מקבלים, למרות שהם מבקשים בצורה כנה. האם כל מה שאני רוצה יקרה בכל רגע? אליעד מציע רעיון נוסף שקשור לשליטה במציאות. הוא שואל אם אתה מסוגל לדמיין שכל רצון שלך יקרה מיד, והוא מציין את האתגרים שהיו עולים אם כל אדם היה יכול להוציא לפועל את רצונו באופן מיידי. הוא מציע את השאלה המהותית: האם הרצון שלך הוא באמת 100% חזק? השיחה מתפתחת לתוך דיון על הפער בין הרצון שלך למציאות שמתרקמת סביבך, ומהי האמת שמאחורי החוקים שמונעים את השגת רצונך. האם ניתן לשנות את החוקים הפיזיקליים בעזרת רצון? במהלך ההרצאה אליעד מציין את השאלה האם אפשר לשנות את החוקים הפיזיקליים של המציאות על ידי כוח הרצון. לדוגמה, אם מישהו רוצה להזיז את השמש, מה בעצם קורה בתוך התודעה של אותו אדם כאשר הוא מבקש את הדבר הזה? הוא מבצע חקירה מעמיקה על איך תפיסת מציאות מבוססת על המחשבות שלנו יכולה לשנות את ההתנסות שלנו בעולם הפיזי. אליעד מציע שאם תתחבר לרצון האמיתי שלך, תוכל להגיע למקום שבו אתה יכול לשלוט במציאות שלך בצורה מוחלטת. האם אתה יכול לצאת מתוך החלום שלך? ...

... או שינוי. לכן, כשהאדם חווה שעמום, הוא מרגיש כאילו הוא מתקרב למצב של חוסר קיום, וזה מעורר בו פחד וחרדה. מדוע אנשים שרוצים למות עדיין משתעממים? אליעד מדגים מצב שבו אדם טוען שהוא רוצה למות, אך כשמעמידים אותו בפועל בפני המוות (לדוגמה, מישהו אומר שהוא רוצה למות וכשמנסים לחנוק אותו הוא מתנגד), מתברר שהוא לא באמת רוצה למות. הוא משתמש בדוגמה הזו כדי להמחיש שהפחד מהמוות נמצא בבסיס של תחושת השעמום, כי האדם בעצם חושש מהמצב של החידלון. כלומר, אדם שמשתעמם ... מלאה וירגיש שהמציאות כבר מושלמת ואין שום דבר שהוא צריך לעשות, אז הוא לא יתכנן שום דבר, לא יעשה שום דבר, ולא ירגיש שום רצון או חיסרון. מצב כזה דומה מאוד למוות. ולכן, כדי לברוח מהתחושה הזו, הוא מחפש כל הזמן פעולות ומטרות. למה לאבד את הרצונות מרגיש כמו למות? אליעד מסביר שכאשר נגמרים הרצונות של האדם והוא לא רוצה דבר, אז אין לו למעשה שום תמריץ לפעול או להתקדם, והוא חווה תחושה של מוות. הרצונות שלנו הם אלה שנותנים לנו תחושת חיים, כי הרצון הוא ביטוי לחיסרון שאותו אנו רוצים למלא. ברגע שאין חיסרון ואין רצונות למלא, האדם מרגיש שהוא חדל להתקיים. לכן אנשים מפחדים להיות בלי רצונות ובלי מטרות. מהו הקשר בין זהות אישית לתחושת שעמום? כל אדם, לפי אליעד, מורכב משתי ישויות: האחת היא העצמי שלו והשנייה היא ההוויה כולה. ברגע שהאדם לא מרגיש הבדל בינו לבין המציאות, הוא מפסיק להרגיש שהוא קיים בנפרד. במצב כזה הוא כבר לא חווה שום רצון, כי הרצונות באים מהתחושה שהוא נפרד מהמציאות וחסר לו משהו. ברגע שהאדם מבין שהמציאות מושלמת ואין לו צורך בשום דבר, הוא מאבד את תחושת הנפרדות, וכך מאבד גם את הרצונות שלו. מצב זה נתפס כמצב מפחיד וקרוב למוות בעיני האדם הרגיל. מדוע אנשים מפחדים לא לקבל את מה שהם רוצים? אליעד מציג נקודה מעניינת: אם אדם יקבל כל מה שהוא רוצה באופן מיידי ומוחלט, הוא ימצא את עצמו ללא רצונות נוספים וללא מטרות, ולכן הוא ירגיש שהוא מת. אנשים בעצם מפחדים לקבל הכל, כי הם מפחדים להגיע למצב של שעמום מוחלט וחוסר קיום. לכן, הם מעדיפים באופן לא מודע מצב שבו יש להם רצונות לא ממומשים, כי הרצונות האלו נותנים להם תחושה שהם קיימים. מה המשמעות של אובדן הרצון עבור האדם? אליעד מדגיש שהרצון הוא תחושת חיסרון, ולכן לאדם שלא יחווה אף רצון, לא תהיה סיבה לקום אפילו כדי לאכול אם הוא רעב, כי לא תהיה בו תחושת חוסר. כך, אדם שאין לו רצון כלל למעשה מפסיק לפעול ונכנס למצב של חידלון מוחלט, מצב של שעמום מוחלט או מוות. מה זה שעמום מוחלט ולמה אנשים מפחדים ממנו? שעמום מוחלט, לפי אליעד, מתרחש כאשר אין לך שום דעה, שום תחושה ושום רצון. מצב זה נתפס כמות או חוסר קיום, כי האדם אינו מרגיש שהוא קיים יותר. לכן, אנשים שונאים להשתעמם ופוחדים משעמום מוחלט כי מבחינתם זה דומה ... האדם יהיה מוכן לוותר על התחושה שהוא קיים באופן נפרד מהמציאות, הוא יפסיק לפחד מהשעמום. השעמום המוחלט, שהוא בעצם חידלון הרצונות והתחושות האישיות, יכול להיות חיובי אם האדם יבין שהוא מתאחד עם המציאות ואין לו צורך בדבר מעבר לה. אך רוב האנשים מפחדים להגיע למצב ... האישית שלהם. איך להתמודד עם שעמום? מדוע אנחנו פוחדים למות משעמום? האם אפשר לאהוב שעמום? מהו שעמום מוחלט? איך נוצרים רצונות באדם? למה אנחנו מפחדים לא להיות קיימים? איך להפסיק לפחד מהמוות? ...

... לא רוצה אותי, אוהב אותה אבל היא לא רוצה, אני רוצה אותה אבל היא לא רוצה אותי, הוא לא רוצה אותי, הוא לא רוצה אותך, היא לא רוצה אותך, שכנוע, זוגיות, לגרום לבחורה לרצות אותך האם ניתן לשנות את דעתו של אדם שאומר אני לא רוצה? כאשר אדם מביע התנגדות ואומר אני לא רוצה, עולה שאלה חשובה: האם אפשרי לשנות את דעתו, או שמדובר בעמדה סופית ומוחלטת? אליעד כהן מסביר שאכן ניתן לשנות את דעתו של האדם, אך הדבר דורש הבנה מעמיקה של מה עומד מאחורי אותה התנגדות. אנשים רבים טועים לחשוב שהביטוי אני לא רוצה הוא סופי. מדוע הם טועים? כי הם עצמם, כאשר הם אומרים אני לא רוצה, לא תמיד מנתחים את הסיבות העמוקות שמאחורי ההרגשה הזאת. לכן, כשהם שומעים מישהו אחר שאומר אני לא רוצה אותך, הם מניחים שגם אצלו אין סיבה נראית לעין, ומקבלים זאת כמוחלט. האמת היא, לפי אליעד, שכאשר מישהו אומר אני לא רוצה אותך, כמעט תמיד יש סיבה. לא מדובר בסירוב אקראי. מאחורי המשפט הזה מסתתרת הנחה של האדם שאומר זאת, שאם הוא יהיה איתך - לא יהיה לו טוב, או שהערך שאתה יכול לספק לו אינו מספיק עבורו. לכן, האמירה אני לא רוצה היא בעצם אמירה התלויה במצב מסוים, כלומר, האדם לא רוצה אותך במצב הנתון, אבל יכול להיות שירצה אם המצב ישתנה. לדוגמה: אישה שאומרת לגבר אני לא רוצה אותך כי אתה לא יציב כלכלית, למעשה אומרת שאם הוא יהפוך להיות יציב כלכלית - ייתכן שתשנה את דעתה. אדם שלא רוצה לקנות מוצר כי הוא יקר מדי, עשוי להשתכנע אם יוכיחו לו שהמוצר משתלם יותר ממה שנראה. מישהו שלא רוצה ללמוד מקצוע כי הוא חושב שהוא קשה מדי, יכול להשתכנע אם יראה שהמקצוע קל יותר ממה שחשב. העיקרון שאליעד כהן מדגיש הוא שכל רצון מורכב משני היבטים: רצון שיש לו סיבה ברורה, ורצון חסר סיבה נראית לעין. כל אדם תמיד רוצה דברים גם מסיבה וגם ללא סיבה באופן עמוק. למשל, כשאדם רוצה לאכול, הוא רוצה לאכול מסיבה מסוימת (כדי להיות שבע), אבל הוא גם פשוט רוצה לאכול, בלי סיבה מיוחדת. באותו האופן, כשהאדם אומר שהוא לא רוצה, תמיד מסתתרת סיבה, ואם נשנה את הסיבה - הרצון שלו ישתנה גם הוא. מדוע אנשים מתקשים לקבל את הרעיון שאפשר לשנות אני לא רוצה? אליעד מסביר שאנשים מתקשים לקבל את הרעיון הזה משום שכאשר הם עצמם לא רוצים משהו, הם נוטים לשכוח את הסיבות. הם מתייחסים ל

... בזוגיות, רוצה לאהוב יותר, לא אוהב מספיק, לא מרגישה פרפרים, מחפשת את האחד, מחפת את האחת, איך למצוא את האחד? איך למצוא את האחת? ... יכולה לומר שהיא רואה עד כמה בן הזוג שלה מתאמץ ומשתדל למענה, אך עדיין אינה מצליחה להתאהב בו עד הסוף, והיא מתוסכלת ממחשבות שליליות שמופיעות אצלה. היא מביעה רצון להרגיש תחושה עוצמתית יותר, להרגיש שהוא האחד. אליעד מסביר שראשית, יש לשאול את אותה בחורה: האם את מסוגלת לדמיין מצב ... - אולי פחד מאובדן, פחד שאם היא תאהב אותו במאה אחוז הוא יעזוב אותה, והיא תיפגע מכך. אליעד מבהיר כי הצורך להרגיש אהבה מושלמת כלפי בן הזוג הוא למעשה ביטוי של רצון פנימי יותר עמוק לאהוב את המציאות כולה באופן מוחלט או להרגיש שהמציאות אוהבת אותנו ללא תנאי. הוא מסביר שאם אדם היה מאוהב במציאות כולה באופן מלא, הוא לא היה יכול לאהוב מישהו ספציפי יותר מאחרים, כי הכל היה שווה בעיניו. למעשה, הרצון לאהוב מישהו במאה אחוז נובע מרצון פנימי להרגיש שהכל אוהב אותו, או שהוא אוהב את הכל. מהו המכשול באהבה מושלמת בתוך זוגיות? אליעד מסביר שהשאיפה ... למאה אחוז, יוצרת בעיות משום שבמציאות יחסית לעולם אין מאה אחוז. מי שמצפה לאהוב את בן זוגו באופן מוחלט, בהכרח ירגיש אכזבה. אליעד נותן דוגמה לכך שכשמישהו רוצה לעזוב עבודה, ניתן לתקוע אותו אם אומרים לו: אתה צריך לעזוב, אבל רק כשתמצא מקום שתהיה מרוצה ממנו במאה אחוז תמיד. מכיוון שזה לא אפשרי, האדם עלול להיתקע במקום הנוכחי שלו. איך להגיע לאהבה שלמה יותר בזוגיות ... אך צריך להבין שגם שלמות עצמה אינה מושלמת. מצד אחד, השאיפה לשלמות גורמת להשתפרות מתמדת בזוגיות, ומצד שני, הכרחי להבין שאין באמת מושלם, כי אחרת לא תהיה שביעות רצון לעולם. אליעד משתמש בדוגמה נוספת: אדם שמוטרד מכך שהוא עומד להתחתן, אבל עדיין חושב על בחורות אחרות. מכאן הוא מסיק ... מגלה שגם האהבה הזו אינה מושלמת באמת לאורך זמן. אהבה מושלמת אבסולוטית היא רק חוויה רגעית, ואינה אפשרית לאורך זמן, כי באופן טבעי רף הציפיות משתנה. הוא מדגיש כי הרצון לאהוב באופן מושלם הוא למעשה ביטוי פנימי לרצון לאהוב את החיים באופן מוחלט. זו מטרה פנימית שהאדם צריך לעבוד עליה עם עצמו ולא להשליך את הצורך הזה על בן הזוג. ... את האחד? איך מתמודדים עם משבר זוגי? האם חייבים להרגיש אהבה מושלמת? מה לעשות אם אין פרפרים בזוגיות? עכשיו נגיד לדוגמה שיש זוג שמה שקורה הבעיה שם זה שאחד מהם רוצה לאהוב את השני אבל קשה לו לאהוב, עכשיו מה הסיפור של קשה לו לאהוב כי הבחורה לצורך העניין אומרת אני כאילו צריכה ... את הבחורה ואז בגלל זה כאילו היא בבעיה היא לא יודעת אז אם זה זה זה לא זה זה כן זה מה לעשות כל העניין. עכשיו ואז שואלים אותה אוקי אז איך מתקדמים עכשיו מה את רוצה היא אומרת אני רוצה לאהוב אותו, אז מה הבעיה תאהבי אותו, לא אבל אני מחפשת להרגיש תחושה שהוא האחד או משהו כזה זה מה שהיא מחפשת אני רוצה לאהוב אותו הרבה יותר אני לא מצליחה אז מה עושים. ש: חסר לה קצת חיסרון אם היא יותר מדי מקבלת מה שהיא רוצה אז היא כבר לא מרגישה את ההרגשה המיוחדת הזאתי. אליעד: אז אומרים לה מה את רוצה את רוצה שהוא יתן לך פחות ואז תאהבי אותו יותר היא אומרת לא כי זה גם לא פתרון אחרת זה לא יגמר לעולם. ש: צריך להסביר לה אולי שהאחד זה רק אלוהים חוץ מזה אין אחד. אליעד: מה? ש: להסביר לה אם היא רוצה אחד יש רק את המציאות את אלוהים חוץ מזה אין רק האחד צריך להוריד לה את הקטע הזה. אליעד: אוקי מה שאתה אומר זה נכון ... שאלה יותר בסיסית? ש: צריך להקטין את השלילי. אליעד: לא רגע משהו עוד יותר בסיסי, עוד פעם היא נמצאת איתו אומרים לה מה הבעיה למה את לא זורמת היא אומרת כי אני רוצה להרגיש הרגשות יותר חזקות אני לא מצליחה להרגיש זה מה שמפריע לה למה אני לא אוהבת אותו כמו שאני אמורה לאהוב אותו ... אומרת לא אין שום דבר שהוא יכול לעשות לגרום לזה אין בראש image היא אומרת אני פשוט לא מרגישה את זה לא יודעת לא מרגישה את זה אז מה שואלים לפני שמורידים אותה מהרצון להרגיש את זה מה שואלים? ש: מה ההפך אולי. אליעד: לא משהו אחר. ש: מרחיבים את השנייה. אליעד: רגע שנייה אז מה אמרנו ... שהוא האחד קודם כל אולי יש משהו לא אין משהו כזה, אתה בטוחה שאין משהו כזה תדמייני משהו כזה, אין משהו כזה. ש: אז איך היא יודעת את זה? אליעד: אבל זה מה שהיא רוצה להרגיש. ש: לא אבל איך היא יודעת שמרגישים דבר כזה? אליעד: כי היא הרגישה את זה פעם לשלושה רגעים. ש: מה גרם לה אז להרגיש. אליעד: היא לא יודעת אין לה מושג לא משנה משהו שהיה והיא רוצה להרגיש את זה שוב עכשיו, עכשיו רגע אז לפני שהולכים איתה לכיוון של את לא חייבת להרגיש שהוא האחד מה יש לפני כן האם באמת את רוצה להרגיש שהוא האחד אולי את מפחדת להרגיש שהוא האחד כי אם תרגישי שהוא האחד את תפחדי שהוא יעזוב אותך נגיד נכון או לא נכון הרי היא יכולה להגיד שהיא רוצה להרגיש שהוא האחד אבל יכול להיות שבתוך תוכה היא מפחדת לאהוב אותו כי אם היא תרגיש שהוא האחד היא מסתכנת כי אז היא מסתכנת שהוא יעזוב אותה מסתכנת להיפגע, זה סיפור שלם האם באמת את רוצה לאהוב אותו כל כך את לא מפחדת מזה שאם תאהבי אחר כך תוכלי להיפגע והוא לא ירצה אותך כל מיני סיפורים. ש: איך הגעת לזה? אליעד: כי היא אומרת אני רוצה את זה האם באמת היא רוצה את זה יש הרי גם חיסרון כשהיא אומרת אני רוצה את זה היא רוצה משהו שיש בו חיסרון אז אולי היא לא רוצה את זה בגלל שיש בזה חיסרון. ש: אז למה היא רצתה את זה עם אחרים למשל? אליעד: מי אמר שהיא רצתה את זה זה הכל סיפורי ...

... עושה אותו כי הוא רוצה להרגיש כמה שיותר טוב בסך הכל, גם אם הדבר הזה עושה לו רע. בנוסף, הרצון להרגיש טוב, הוא הרצון החזק ביותר של בני האדם בעולם. בנוסף, הדרך היחידה של הבן אדם להיפטר מהשאלה של למה אני חי מהי מטרת חיי וכיוב, היא רק כאשר ... ויש משהו שהוא היה רוצה שיקרה באותו הרגע. לדוגמה, אתה חושב שאתה רעב, ואתה לא רוצה להיות רעב. או לדוגמה, אתה רוצה להיות שבע ואתה חושב שאתה שבע. תמיד יש את הרצוי ואת המצוי. את מה שאתה רוצה ואת מה שאתה חושב שקורה. כאשר יש התאמה בין מה שאתה רוצה לבין מה שאתה חושב שקורה. טוב לך. כשאין התאמה, רע לך. דהיינו, אם לדוגמה אתה רוצה משהו, והוא לא קורה קורה אחרת ממה שאתה רוצה, אז רע לך. אם קורה מה שאתה רוצה, אז טוב לך. ככל שאתה יותר רוצה את מה שקורה, כך יותר טוב לך. ככל שאתה פחות רוצה את מה שקורה, ככה יותר רע לך. לא תמיד מה שאתה חושב שקורה, באמת קורה. לדוגמה: אתה חושב שמישהו שונא אותך, אבל הוא לא באמת ... חושב שקורה שאתה לא רוצה שיקרה. 2 - מה אתה רוצה שיקרה, שאתה לא חושב שקורה. בלי לגלות את 2 הגורמים האלו, אין לאן להתקדם. ככל שתגלה אותם יותר טוב ויותר מהר ויותר מדוייק, ... מה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה, עכשיו כדי להרגיש טוב, עליך או לשנות את מה שאתה חושב שקורה, או את מה שאתה רוצה שיקרה. לדוגמה: אתה חושב שאתה רעב ואתה לא רוצה להיות רעב. אפשרות 1 - באפשרותך לשנות את מה שאתה חושב שקורה, דהיינו, או לשאול את עצמך האם אני באמת רעב? ואולי לגלות שאתה ... לשנות את מה שאתה רוצה שיקרה. לדוגמה לשאול את עצמך, אולי זה טוב או לא משנה שאני רעב. ואז אם תצליח לשנות את הרצון שלך שלא להיות רעב, הרי שלא יהיה לך רע מזה שאתה רעב. אוסיף: כי יש כאן תורה שלמה שצריך ללמוד אותה, להבין לפתח ולשפר את ... לשנות את מה שאתה רוצה שיקרה. ולא אתן כאן את כל השיטות ואת כל הדרכים. אבל בגדול, אלו נושאים בצריך ללמוד אותם בפני עצמם. איך משנים את המציאות ואיך משנים את הרצון. ובקיצור, הדרך להרגיש טוב, היא על ידי זה שמשנים את הרצון את המציאות, ושואפים ליצור התאמה בין הרצון לבין המציאות כמה שיותר. מה עדיף, לרצות את מה שקורה או להשיג את מה שאתה רוצה? תשובה: זה לא משנה, העיקר שתהיה התאמה מלאה בלב שלם באמת. מה עדיף? מה שאתה רוצה. האם ניתן לנצח את המשחק? תשובה: יש שיגידו שכן ויש שיגידו שלא. השאלה היא מהי האמת שלך? התשובה שלי היא, שכן, ניתן לנצח את ... תפישת המציאות והרצון העצמי שלך, עד שתוכל לסנכרן ביניהם. הפתרון לא נמצא במרדף אחרי שינוי המציאות. הוא כן נמצא במרדף אחרי יצירת התאמה פנימית בין הרצון לבין המציאות. וכל זה באמצעות הבנת מנגנון הרצון ומנגנון המציאות כמה שיותר. וכמובן שאפשר לכתוב על זה עוד המון, על האם באמת ניתן לנצח את המשחק. ואולי בכלל להבין בוודאות ...

... אתה רוצה שיאהבו אותך? למה אני רוצה שיאהבו אותי? מפחד שלא יאהבו אותי, חרדה חברתית, למה אני לא אוהב את עצמי? במה אני לא אוהב את עצמי, מה אני לא אוהב בעצמי? למה חשוב לי שיאהבו אותי? האם הרצון שיאהבו אותנו מעיד בהכרח על חוסר אהבה עצמית? נושא ההרצאה של אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע אנשים רוצים שיאהבו אותם, והאם בהכרח הרצון לקבל אהבה חיצונית נובע מחוסר באהבה עצמית. שאלת הבסיס היא האם כל אדם שרוצה שיאהבו אותו עושה זאת משום שאינו אוהב את עצמו מספיק, או שאולי קיימות סיבות אחרות. אליעד מציין שהאמירה הרווחת היא אם היית אוהב ... זקוק לאישור מאחרים. אך הוא מדגיש שאין זו בהכרח המציאות המוחלטת. אליעד כהן מסביר זאת תוך כדי הצגת ההבדל בין שני מצבים עיקריים: המצב הראשון הוא שרוב האנשים אכן רוצים לקבל אהבה ואישורים חיצוניים כי הם לא אוהבים את עצמם מספיק, או כי קיימים אצלם תחומים בהם הם מרגישים חסרים או לא מוצלחים. ... מאחרים מסיבות שאינן קשורות ישירות לתחושת הערך העצמי שלו. למשל, אם אדם מבין שאם יאהבו אותו, הוא יתקדם במקום העבודה או יחווה סביבה חברתית טובה יותר, הוא עשוי לרצות זאת גם אם הוא שלם עם עצמו ברמה הפנימית. מהן הדוגמאות לכך שאנו מחפשים אהבה חיצונית כדי לפצות על חוסר פנימי? אליעד מביא דוגמאות ... באופן ישיר לאותה הערה, המוח יוצר תחושת קיזוז פנימי. האדם מקבל הערכות חיוביות בתחום מסוים ומתרגם אותן, באופן דמיוני, לפיצוי על ההערה השלילית. האם אנו תמיד רוצים אהבה בדיוק באותם תחומים בהם אנו חלשים? אליעד מסביר שאנו לא תמיד מחפשים אישורים דווקא בתחומים בהם אנו מרגישים חלשים. לפעמים, ... אותנו על חוסרים בתחומים אחרים. זהו מנגנון פנימי שמאפשר לנו לחוש טוב יותר עם עצמנו, למרות שלא תמיד קיים קשר הגיוני בין התחומים. האם ניתן לאהוב את עצמי ועדיין לרצות אהבה מבחוץ מטעמים אחרים? כן, לפי אליעד ניתן להיות שלם עם עצמך במידה רבה, ועדיין לרצות אהבה חיצונית מסיבות מעשיות כמו הישרדות, הצלחה בעבודה, או קבלת יתרונות חברתיים. במצבים כאלה, הרצון באהבה לא נובע בהכרח מחוסר פנימי של אהבה עצמית, אלא מהכרה תועלתנית שמובילה את האדם לחפש אהבה ואישורים מבחוץ. אליעד מדגיש כי למרות שהמקרים הללו קיימים, ברוב המוחלט של המקרים, אנשים אכן רוצים שיאהבו אותם כדי לפצות על חוסר פנימי של אהבה עצמית. לטענתו, במובן העמוק של המילה, אם אדם היה שלם לחלוטין עם עצמו ועם המציאות, הוא לא היה זקוק כלל לאישורים חיצוניים או לאהבה מאף גורם אחר. אהבה עצמית וחיפוש אישורים חיצוניים הקשר בין דימוי עצמי לפחד מדחייה הרצון להשתפר לעומת הצורך בהערכה מאחרים איך להתמודד עם ביקורת וחוסר הערכה למה בכלל עולה השאלה אם הרצון שיאהבו אותנו נובע מחוסר אהבה עצמית? השאלה המרכזית שעולה היא: האם באמת כל אדם שרוצה שיאהבו אותו, רוצה זאת בהכרח בגלל שהוא לא אוהב את עצמו? במילים אחרות, האם תמיד, לפני הרצון שיאהבו אותי, קיים מצב שבו אני לא אוהב את עצמי - ולכן אני מחפש השלמה חיצונית? השאלה הזו נשאלת מפני שאנשים רבים טוענים: אתה רוצה שיאהבו אותך כי אתה לא אוהב את עצמך מספיק, או אם היית אוהב את עצמך לגמרי, לא היה לך צורך לרצות שיאהבו אותך. האם בהכרח אדם שרוצה שיאהבו אותו אינו אוהב את עצמו? שאלה זו הופיעה בשיחה בדיוק כך: האם מחויב שאדם שרוצה שיאהבו אותו, עושה זאת מתוך חוסר אהבה עצמית?. יש שטענו שכן - ברגע שבן אדם רוצה שיאהבו אותו, סימן שהוא זקוק לכך כדי למלא חוסר פנימי של אהבה עצמית. אולם עלתה האפשרות שלאו דווקא זה המצב, ושהרצון לקבל אהבה מהזולת יכול לנבוע גם מסיבות אחרות, בלי קשר ישיר לשאלה האם הוא אוהב את עצמו או לא. מה ההבדל בין חוסר אהבה עצמית לבין ... מסיבות שונות. השיחה הבהירה שהנושא הזה - האם האדם לא אוהב את עצמו בגלל שהוא לא יכול או בגלל שהוא בוחר בכך - אינו הנושא העיקרי כאן. הנושא העיקרי הוא: האם עצם הרצון באהבה מבחוץ בהכרח מראה על חוסר אהבה עצמית פנימי, או שיש אפשרויות נוספות. איך נראית הטענה שרוצים שיאהבו אותנו רק כי זה ממלא חוסר אהבה עצמית? הטענה אומרת כך: אדם מרגיש שהוא לא מספיק אוהב את עצמו, ולכן כשהוא מקבל אישור או אהבה מאחרים, זה עוזר לו לחזק את אהבתו לעצמו. לדוגמה: מישהו לא בטוח שהוא מוצלח, אז הוא רוצה שיגידו לו אתה חזק, אתה מצוין, אתה מוצלח - כי זה גורם לו לאהוב את עצמו יותר. מישהו פוחד שלא יאהבו אותו, כי אם לא יאהבו אותו הוא עלול להתחיל לחשוב על עצמו מחשבות שליליות - ואז להרגיש פחות אהבה לעצמו. במקרים האלו, רצון באהבה חיצונית נובע מכך שבפנים האדם לא שלם עם עצמו. האם אפשר לאהוב את עצמי במאה אחוז ובכל זאת לרצות שיאהבו אותי? כאן השאלה הסתעפה: אדם שאל, איך יכול להיות שאני אוהב את עצמי ב - 100 אחוז, ובכל זאת ארצה שיאהבו אותי? זה לא ... הוא שלם לגמרי עם מה שיש. במובן המצומצם יותר, כפי שרוב בני האדם חווים את חייהם: ייתכן שהאדם אוהב את עצמו במידה מספקת, מרגיש שלם יחסית עם עצמו, אבל עדיין רואה ברצון לקבל אהבה מאחרים דבר שעשוי להעניק לו תועלת - לאו דווקא תועלת של לאהוב את עצמי יותר, אלא תועלת כמו הישרדות, שיפור מעמד בעבודה, ...

... אדם מאושר חושב? מה זה להיות מאושר? האם אתה מאושר? האם אתה רוצה להיות מאושר? האם אתה לא מאושר? האם היית רוצה להיות מאושר? איך ילדים מאושרים? אושר של חתול, האם אלוהים מאושר? מה אדם מאושר באמת יענה לשאלה האם אתה מאושר? אליעד כהן דן בשאלה הפשוטה לכאורה: האם ... כן, אז הוא כנראה לא מאושר באופן מוחלט, כי הוא עדיין מרגיש שחסר לו משהו. זו שאלה מורכבת, כי אושר מוחלט, לפי הגדרה זו, פירושו לא לחוש בשום חוסר ולא לרצות דבר מעבר למה שיש לך כרגע. לפי ההסבר הזה, אם מישהו רוצה משהו נוסף - אפילו סטייק על המנגל - זה מעיד על כך שהוא לא באמת מאושר לחלוטין. האם ניתן להיות מאושר ב - 100%? אליעד מתייחס לרעיון של אושר מוחלט וטוען שאם אדם אכן מאושר במאה אחוז, הוא לא אמור לרצות שום שינוי. האדם הזה גם לא אמור לרצות להיות יותר מאושר ממה שהוא כרגע. אם היה מוצע לו כפתור שבלחיצתו יוכל לשנות את העולם או אפילו סתם להרגיש יותר טוב - אדם מאושר באמת לא היה לוחץ עליו, כי מבחינתו הכל כבר מושלם. מי שבוחר ללחוץ על הכפתור הוא כנראה לא מאושר באמת, אלא מרגיש שחסר לו משהו נוסף כדי להיות מסופק. האם הרצון להיות מאושר מעיד על חוסר אושר? אליעד מציג הבחנה חשובה בין השאלה האם אתה מאושר? לבין האם אתה רוצה להיות מאושר?. הוא טוען כי אם אדם עונה שהוא רוצה להיות מאושר, משמעות הדבר שהוא כרגע אינו מאושר. לעומת זאת, אם הוא לא רוצה להיות מאושר - זה יכול להעיד על כך שהוא כבר מסופק ושלם במצבו. זוהי נקודה עדינה המדגישה שהרצון לאושר הוא עצמו סימן לחוסר באושר. האם המרדף אחרי אושר הוא סימן לחולשה או הפרעה נפשית? אליעד מתייחס גם לפרספקטיבה שטוענת שהצורך באושר או הרצון להרגיש טוב הוא בעצם חולשה. לפי גישה זו, אנשים חלשים לא מסוגלים לסבול תחושות רעות ולכן הם כל הזמן רודפים אחרי האושר. הוא מדגים זאת בעזרת הדוגמה של ... תחושה שלילית משבשת להם את החיים. מצד שני, אליעד אומר שגם הניסיון להימנע מחיפוש אחר אושר כדי לא להיחשב כחלש, הוא סוג של חולשה בעצמו, כי גם כאן קיים רצון פנימי להרגיש טוב. הוא אף מרחיק לכת ומגדיר את המרדף אחרי האושר כמעין הפרעה נפשית או תסביך, משום שהאדם לכוד ברצון תמידי להיות מאושר. לטענתו, אדם מאוזן צריך להיות מסוגל לחיות מחוץ למעגל הזה - ללא התלות ברצון לאושר או הפחד מתחושות רעות. האם אלוהים מאושר או סובל? אליעד מסיים את ההרצאה בדוגמה על אלוהים, ושואל האם אלוהים - שהמציא את המושגים של אושר וסבל - הוא מאושר או סובל? אלוהים, בהיותו לפני כל ההגדרות האנושיות, נמצא מעבר למושגים האלה. משמעות הדבר שאושר וסבל הם משחק אנושי בלבד, תוצאה של הרצונות והצרכים של האדם. אלוהים, בהיותו מעל לרצון הזה, אינו יכול להיות מוגדר באופן מוחלט כמאושר או כסובל. אושר מוחלט הגדרת אושר וסבל רצון והצורך להרגיש טוב פרספקטיבה על אלוהים והמציאות האם אפשר להיפטר מהמרדף אחרי האושר? כיצד ניגשים לשאלה: האם אתה מאושר? בשיחה עולה הדיון סביב השאלה: ... לא יכול להשתפר עוד, או שהאדם אף פעם לא כועס או נפגע, גם כשנותנים לו סטירה או כשהוא רעב? אם אדם מאושר לגמרי, למה שירצה לאכול כשהוא רעב? האם עצם הרצון לשפר את המצב הנוכחי מעיד על חוסר שביעות רצון? האם אפשר להיות מאושר ב - 100%? מועלית הבחנה בין מאושר במאה אחוז לבין מאושר באופן חלקי. אם אדם מאושר במאה אחוז, לא ברור מה עוד יש לו לרצות. נשאלת השאלה: האם אדם כזה בכלל יענה שהוא מאושר, או שאולי יענה שהוא לא יודע על מה מדובר?. בנוסף, נדון הרעיון שאם אדם רוצה להיות מאושר יותר, כנראה שאיננו מאושר באופן מלא. דוגמה נוספת: האם היית לוחץ על כפתור כדי לשנות את העולם ולהיות מאושר יותר? אם התשובה היא כן, סימן שהאדם חש שחסר לו משהו. מכאן, אם אדם באמת מאושר במאה אחוז, אין לו סיבה לשנות דבר. כיצד השאלה האם אתה רוצה להיות מאושר קשורה לחוויית האושר עצמה? נדון ההיבט שלפיו אם אדם אומר אני רוצה להיות מאושר, הדבר מעיד שאינו מאושר כרגע, כי הוא חש שיש לו עוד לאן לשאוף. לעומת זאת, אם אדם משיב אני לא רוצה להיות מאושר, ייתכן שזה אומר שהוא כבר מרוצה ממצבו הנוכחי. יש גם כיוון מחשבה שאומר: אולי אושר זה עניין לחלשים? כלומר, אנשים זקוקים להרגיש טוב כי הם לא מסוגלים לסבול רע, ולכן הם רודפים אחר אושר. מנגד, קיימת הטענה שאם אתה נמנע מלרצות אושר כי אתה לא רוצה להיתפש כחלש, זו בעצמה חולשה הנובעת מהרצון להימנע מחולשה. האם המרדף אחרי אושר הוא הפרעה נפשית? נטען שיש פרספקטיבה הרואה במרדף אחר האושר סוג של הפרעה, משום שהאדם לכוד בתשוקה המתמדת להרגיש ... הרעיון שאלוהים, שברא את המושגים הללו, נמצא מעבר לטוב ולרע. לכן לא ברור אם הוא צריך להיות מאושר. זה מראה שאושר וסבל הם חלק ממשחק אנושי של הגדרות רצון ותחושת חוסר או שלמות. אושר מוחלט הגדרת אושר וסבל

... אני רוצה משהו? איך להבין את עצמך? למה אני לא רוצה להרגיש רע? למה אני רוצה להרגיש טוב? למה אני רוצה משהו? למה אני לא רוצה משהו? איך לנתח את עצמך? מודעות עצמית למה אני רוצה להרגיש טוב או להימנע מהרגשה רעה? אליעד כהן פותח בשאלה מהותית: מדוע אדם רוצה להרגיש טוב ומדוע הוא לא רוצה להרגיש רע? לדבריו, כדי לענות על שאלות אלה צריך תחילה להבין מה המשמעות של המושגים טוב ורע. הוא מציג את הטענה שלפיה אם לא יודעים מהו טוב, אי אפשר להבין למה רוצים אותו, וכך גם לגבי רע. הסיבה לכך היא שהרצון וההימנעות קשורים ישירות בהגדרות האלה. אליעד נותן דוגמה להמחשה: אם אדם צובט אותך, האם זה טוב או רע? כמובן שזה רע. וכשאותו אדם מפסיק לצבוט, זה טוב. כלומר, הגדרת הטוב והרע היא תוצאה ישירה של מה שהאדם רוצה או לא רוצה. אליעד מדגיש שהרצון או אי - הרצון הוא שקובע את הטוב ואת הרע. אם אדם אומר אני לא רוצה משהו הוא בעצם אומר שזה רע עבורו, ולהפך. האם לא רוצה ורע הם אותו הדבר? אליעד מחדד את ההבנה שהמונחים רע ואני לא רוצה הם למעשה מילים נרדפות. אם אדם אומר זה רע לי, זה זהה לכך שהוא אומר אני לא רוצה את זה. לפיכך, הוא מסביר שאין משמעות לשאלה למה אני לא רוצה את זה?, אם התשובה תהיה פשוט כי זה רע לי. לפי אליעד, זו אינה תשובה אמיתית, אלא חזרה על ההנחה הראשונית: זה רע כי איני רוצה, ואיני רוצה כי זה רע. אליעד מביא כדוגמה את השאלה: למה קיר לבן? ואומר שתשובה כמו כי הקיר לבן היא תשובה חסרת תוכן. באותו אופן, השאלה למה אני לא רוצה את זה? והתשובה כי זה רע לי היא חסרת משמעות אמיתית. הוא מדגיש שהמפתח להבנה הוא לשבור את המעגל הזה, ולא לקבל תשובות מעגליות. כיצד לפרק שאלות גדולות לשאלות קטנות יותר? אליעד מסביר שכדי להתמודד עם שאלות מהותיות כמו למה אני רוצה משהו? או למה אני לא רוצה משהו? חייבים לפרק את השאלה לשאלות קטנות וברורות יותר. לדוגמה, כשאדם שואל את עצמו: למה אני לא רוצה שיכאב לי? הוא צריך קודם כל לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו: האם באמת אני לא רוצה שיכאב לי? מה בדיוק המשמעות של כאב עבורי? האם יש סיבה לכך שאני לא רוצה להרגיש כאב? האם יש בכלל דבר כזה רצון או אי - רצון אובייקטיבי? איך אני מזהה את הרגש שלי או את הרצון שלי? מה משמעות המילה סיבה? האם באמת יש סיבה לדברים או שאני רק מניח שיש סיבה? כך, לפי אליעד, ניתן לפרק כל שאלה גדולה לכמה שאלות קטנות ופשוטות, וכך להבין לעומק את ...

... מדגיש שבמאה אחוז מהמקרים, אם אדם חושב על האקסית, יש לכך משמעות כלשהי עבורו. המשמעות הזאת יכולה לנבוע ממגוון רחב של סיבות ופרשנויות. המחשבה יכולה להיות סתם זיכרון, רצון להשוות בין מערכות היחסים, או אפילו מתוך תחושת פספוס. אך תמיד המחשבה ... גם בזוגיות - אדם יכול להיות בזוגיות הרבה יותר טובה מהקודמת, ועדיין לחשוב על האקסית בגלל המשמעות הרגשית של הפרידה או של הקשר ההוא. המחשבות האלה לא בהכרח אומרות שהוא רוצה לחזור לקשר הקודם, אלא שהוא מתמודד עם הרגשות שהקשר הקודם עורר בו. האם יש סתירה בין געגוע לאקס לבין אהבה לזוגיות הנוכחית? אליעד כהן מסביר שאין בהכרח סתירה. הוא מעלה דוגמה נוספת: אדם יכול להיות בחופשה באילת ולחשוב שהיה רוצה להיות בצפון. זה לא אומר שהוא לא נהנה באילת, אלא רק שיש בתוכו רצון או מחשבה על אלטרנטיבה אחרת. אדם יכול להיות מרוצה ואוהב בזוגיות הנוכחית, ועדיין לנהל בתוכו מחשבות על האקסית. הבעיה ... זו ציפייה לשלמות שאינה ריאלית. בפועל, לכולם יש מחשבות על אלטרנטיבות, ובכל תחום בחיים. מה ההבדל בין געגוע אמיתי לאקס לבין פגיעה באגו? אליעד מדגיש שאדם יכול לחשוב שהוא רוצה לחזור לאקסית לא מתוך געגוע אמיתי, אלא מתוך רצון להוכיח לעצמו שהוא עדיין רצוי או אהוב. זהו מצב בו האדם רוצה לחזור לאקסית רק כדי לשקם את האגו שלו, ולא בגלל רצון אמיתי לחדש את הקשר איתה. תחושה זו יכולה להתפרש בטעות כגעגוע אמיתי, בעוד שהיא בעצם נובעת מתוך פגיעה או חוסר ביטחון עצמי. האם אפשר לרצות משהו אחר בלי לפגוע בזוגיות? אליעד מציין שכשאדם רוצה משהו נוסף שאין בזוגיות שלו כרגע, זה לא בהכרח אומר שהוא לא מרוצה מהזוגיות. הוא נותן דוגמה לכך שאדם יכול לרצות שבת זוגו תבשל טעים יותר, וזה בעצם אומר שהוא מדמיין תכונה שקיימת אצל מישהי אחרת. זה לא אומר שהוא באמת בוגד, אלא שפשוט יש לו רצון טבעי לשפר את המצב. אליעד מוסיף שאנשים תמיד ירצו עוד או משהו נוסף, ... האם המחשבות על האקס הן בהכרח רעות? אליעד מסכם שהמחשבות על האקסית או על קשר קודם אינן בהכרח שליליות או מזיקות. להיפך, לפעמים הן מאפשרות לאדם להבין דברים על עצמו ועל הרצונות שלו, ולעשות סדר ברגשותיו. הבעיה היא לא במחשבות עצמן, אלא בפרשנות שאנו נותנים להן. המחשבות האלה עשויות להוביל להבנה טובה יותר של הצרכים והרצונות שלנו, ובכך לעזור לנו להתקדם לזוגיות טובה יותר ומדויקת יותר ...