... הארה רוחנית - מה קורה רגע אחד לפני שמגיעים אל הארה רוחנית ושלמות? כפי שכבר ביארתי, כל הדברים שיש ... בשלמות, להסתכל על התמונה המלאה מבחוץ, ולהגיע אל השלמות הפנימית. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים. וכאן נסביר, מה קורה לאדם רגע אחד לפני שהוא מגיע להארה אמיתית של אחדות עם המציאות. וכפי שכבר ביארתי, ... האדם מרגיש את האחדות עם המציאות, אז הוא מרגיש סוג של הארה רוחנית. כי האדם כל חייו רגיל לרצות ולרצות. ואין לאדם מנוחה מהרצון העצמי שלו, גם לא לרגע אחד. וכאשר הרצון של האדם מתאחד עם המציאות, דהיינו, כאשר האדם רוצה את ...

... הזה של ההווה, כוחו של הרגע הזה, משמעותו של הרגע הזה, עבר הווה עתיד, חוויית הזמן, רגע אחד האם הרגע הזה הוא החשוב ביותר? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם הרגע הזה, רגע ההווה, הוא הרגע החשוב ביותר בחיינו. על פניו, נראה שהרגע הזה חייב להיות החשוב ביותר, שכן ... מה שאתה יודע ואתה מוחק גם את כל ידיעת העתיד נשארת עם חוויה של אחד כי אתה נמצא ברגע אחד וברגע אחד אין נפרדות, ברגע אחד אתה לא יכול לחוות אני ולא אני לדוגמה. אם לא היית זוכר שום דבר ולא הייתה לך חוויית עתיד לא הייתה לך שום חוויית נפרדות כי ברגע אחד אין אני ולא אני יש חוויית שלמות, נכון מסכים איתך אבל מההיבט הזה הכל שלם זאת אומרת הוא לא שלם יותר ממשהו אחר כאילו אין לו משמעות של נפרדות יש לו את שיא המשמעות אבל אין לו ...

... הנפש, מהות התודעה, מהות הזמן, אני בהווה, אני בעבר, אני בעתיד, תפישת המציאות, אני עתידי, אני בזיכרון, אני ברגע הזה, לחיות את הרגע הזה, רק רגע אחד, האני האמיתי האם יש בכלל משמעות לתפיסת הזמן והאני? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בבירור מעמיק של שאלת מהות הזמן, ... הוא מסביר שבאותו רגע יחיד אין אפשרות שתהיה תחושת אני ואין גם תחושה של לא אני, מכיוון שתחושת האני תמיד קשורה לזיכרון (עבר) או לציפייה (עתיד). לכן ברגע אחד בלבד, אין תחושה מוגדרת של זהות, אלא רק קיום טהור ללא זמן. לדוגמה, אם אדם מנסה לחשוב על עצמו רק ברגע בודד אחד ללא ... - הוא קיים רק בדמיון או בציפייה, ולכן הוא איננו חלק מהמציאות הנוכחית. מכך עולה שהדבר היחיד שבאמת קיים הוא הרגע הנוכחי, שהוא חסר עבר ועתיד. אבל ברגע אחד כזה לא ניתן באמת להרגיש זהות, כי זהות מתבססת תמיד על מה שהיה או שיהיה. האם ניתן לחיות את הרגע הזה באמת? אליעד מתייחס ... הווה ועתיד, אך למעשה כל רגע הוא אינסופי, וכאשר אנחנו חושבים עליו בצורה מדויקת, נגלה שהוא לא באמת ניתן לחלק. הוא מציין, אם נניח שאנחנו מתמקדים רק ברגע אחד, אז לא ניתן לחוות תחושה של אני. כאשר מחשבים את הזמן, אנחנו לא באמת חווים את האני ברגע זה, שכן זהו רק רגע חולף מבלי ...

... בצורה דומה, אם המציאות הייתה מורכבת רק מרגע אחד בודד, אזי לא היה בה שום משמעות, כי המשמעות נוצרת דרך השוואה בין מצבים שונים לאורך זמן. מהם היתרונות והחסרונות של לחיות רק את הרגע? ... ומיקוד בהווה. אך מצד שני, החיים הם לא רק רגע אחד - הם מורכבים גם מהשפעות העבר ומהשלכות העתיד. המציאות כוללת בתוכה את כל הכוחות - את הטוב והרע, את ההשלכות ואת חוויות העבר והעתיד. ... בלבד. מהי המשמעות של הרגע? אם נסתכל על רגע אחד מתוך סרט, כשהוא מנותק מהשאר, הוא חסר משמעות. כך גם המציאות - ללא הקשר של זמן, הרגע עצמו הוא חסר תוכן. כשילד נולד, אין לו רצונות, ... שבעולם, ונחשוב שהם סרט, ומתוך הסרט ניקח רק רגע אחד, ניקח סרט רגיל, ונקפיא לרגע את התמונה שלו, ונשאל מה המשמעות של התמונה שלו, מה המשמעות של הרגע הזה, אנו נראה שהרגע הזה הוא כל חסר ... שיקרה לו בעתיד. ואילו המציאות הייתה רק רגע אחד , לא היה לה שום משמעות, לא טוב, לא רע, לא רצון עצמי וכדומה, זאת אומרת שהיה בה סתם מציאות. ואף על פי כן, במציאות שלנו כן יש משמעות ... גם לא אני. ולו יצויר שכל המציאות הייתה רק רגע אחד, לא היה שייך להגיד את המילה אני, ברגע אחד של מציאות יש רק אחד של מציאות, לא שייך ברגע שאדם יגיד אני ולא אני, כדי להגיד אני או לא אני, צריך שני רגעים. אם האדם מודע לקיום ... כיוון שהוא יודע שיש משהו אחר נוסף. ואם יש רגע אחד, אין אפשרות לנפרדות. וכל אלו שאומרים אני חי את הרגע, הוא בכלל לא חי את הרגע, הוא בכלל לא מבין, כי אם אדם חי את הרגע, זה להיות במצב ... יהיה מוטרד ממה שהיה או שיהיה. אם יש רק רגע אחד של המציאות, לא יהיה בו לא טוב ולא רע ולא כל רצון, יש בו שלמות, יש בו חוויה של שלמות, הרבה יותר טוב מאשר טוב, והרבה יותר טוב מאשר ...

... יכול לגרום ללקוח, לרצות לקנות ממנו את המוצר. ועד כאן כמובן, הכל הגיוני ודי ידוע. אבל השאלה היותר מעניינת היא, מה קורה בתת המודע של הלקוח, רגע אחד לפני שהוא רוצה לקנות את המוצר מהמוכר. ומה קורה בתת המודע של האדם, רגע אחד לפני שהוא רוצה לחשוב ולעשות, את מה שמשכנעים אותו לחשוב ולעשות. כי כנל, מכירה היא תהליך ממשי שקורה בעולם הממשי שלנו. שהוא ביטוי לתהליך נפשי ... בתת המודע של המוכר ושל הקונה. ששניהם רוצים לבצע את העסקה. וזה רוצה לקנות וזה רוצה למכור את המוצר. והשאלה החשובה ביותר היא, מה בעצם קורה, רגע אחד לפני ששני הצדדים רוצים לבצע את העסקה? ומה בעצם קורה, רגע אחד לפני שמישהו מצליח לשכנע אדם אחר, לחשוב בצורה כלשהי? וכאן נבאר את העניין הזה לעומקו. והעניין הוא, שכל תהליך שהאדם עושה אותו כאן בעולם הממשי ... אם הופעלו לחץ פסיכולוגי ושטיפת מוח על אחד מהצדדים, הרי שבפועל, שני הצדדים רצו לבצע את העסקה, לפני שהיא בוצעה בעולם הממשי שלנו. והדבר שקורה רגע אחד לפני ששני הצדדים רוצים לבצע את העסקה, הוא, ששניהם חושבים, שאותה עסקה, תהפוך את המציאות שלהם, להיות טובה יותר. כי העסקה, היא פעולה ממשית ... מבטאת את המצב הנפשי והמצב הרגשי שבו היו שני הצדדים, לפני שהם ביצעו את העסקה בפועל. שהוא, ששניהם רצו ברמה הרגשית, לבצע את העסקה. והדבר שקורה רגע אחד לפני שהאדם מרגיש שהוא רוצה לבצע את העסקה, זה שהוא חושב ומבין בשכל שלו, שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. או במילים אחרות, ... שהעסקה תעשה את החיים שלו לטובים יותר. שאז, ממילא הוא ירצה לבצע ויבצע, את העסקה. ומכאן כמובן צריך להמשיך ולהעמיק עוד פנימה ולהבין, מה קורה רגע אחד לפני שהלקוח חושב שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. וכאן בעצם צריך להתחיל להסתכל על הדברים מנקודת מבט, קצת יותר פנימית ...

... הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר את הנקודה, אליעד משתמש בדוגמה תאורטית שבה המציאות כולה קיימת רק ברגע אחד בודד, ללא עבר וללא עתיד. הוא מבהיר שבמציאות כזו, אי אפשר לדבר כלל על סיבה ותוצאה, כי אם יש רק רגע אחד, כל דבר יהיה גם הסיבה וגם התוצאה של עצמו. אין אפשרות לומר שאירוע מסוים גרם לאירוע אחר, כי אין אירוע קודם ... הבא מובטח? אליעד שואל האם יש משהו שמחייב את קיומו של העולם או את קיום האדם בעוד רגע אחד קדימה. הוא טוען שאין שום דבר בעולם שיכול להבטיח שהתודעה, הזמן, המרחב או העצמי של האדם ימשיכו להתקיים ברגע ... אז אחריו בהכרח יש תוצאה לנעשה, תוצאה של הסיבה. ומי שיתבונן, ויחשוב שאילו היה רק רגע אחד , לא היה שייך שיהיה סיבה ותוצאה, אם המציאות כולה היתה רק רגע אחד לא היה שייך סיבה ותוצאה, כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו זמנית. ואם ניקח את ציר הזמן, למרות שאי אפשר ...

... לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה המפץ ... רגע מחדש. כל רגע של ציר הזמן, הוא מחשבה חדשה של המציאות, דהיינו, עולם חדש, מקום חדש, זמן חדש וכולי. הגיל האמיתי של העולם כולו, הוא פחות מרגע. רגע אחד הוא כבר זמן שבתוכו קיים כל ציר הזמן. כאשר האדם חווה את העבר הרחוק ביותר וחושב על העתיד הרחוק ביותר, כל האירוע הזה כולו מתרחש ברגע אחד של הווה. המציאות מהווה את הרגע הזה של ההווה בכל רגע מחדש, כפי מה שהוא באותו הרגע. המציאות בסך הכל מהווה רגע אחד, שבו יש את כל הזמן כולו. לא צריך יותר מאשר רגע אחד, כדי לחוות ציר זמן שלם. כך שמנקודת מבט מתוך ציר הזמן, ניתן לומר שבכל רגע האדם נמצא בעולם חדש ... אחת מבין אין סוף אפשרויות שונות. עכשיו, אם ניקח את כל האפשרויות השונות כולן של כיצד המציאות יכולה להיות, ונדחס את כולן לתוך נקודה אחת קטנה של רגע אחד ומקום אחד, גם זה עצמו עדיין לא באמת ימחיש את מהותה האמיתית של המציאות. לאדם בשכל האנושי אין יכולת ...

... מהמציאות, אין היגיון לשאול כמה זמן זה ייקח?, כי אין שום אלטרנטיבה אחרת טובה יותר. הוא מדגיש שגם אם אדם היה צריך להשקיע שבעים שנה שלמות כדי לזכות ברגע אחד בלבד של שביעות רצון מושלמת מהמציאות, עדיין מבחינת ההיגיון המוחלט היה שווה לו לעשות זאת, משום שרגע כזה הוא מטרת כל החיים. האם אפשר באמת להיות מרוצה מהמציאות? ... מאמין שאין לו שום אפשרות להיות מרוצה מהמציאות באופן מוחלט, הוא לא היה טורח לעשות שום דבר בחייו, כי שום פעולה לא הייתה משנה את התוצאה הסופית. האם לחוות רגע אחד של שביעות רצון מוחלטת שווה את כל החיים? אליעד טוען חד - משמעית כי כן. הוא מציע לחשוב על החיים כעל מסע ארוך שבו כל רגעי הסבל, המאמץ וההשקעה הם בעלי ערך רק אם ... לא שייך להגיד. תראה אבל זה לוקח הרבה זמן וזה יקח לי עכשיו חמש שנים יקח לי עשרים שנה. כי מצד האמת גם אם אתה תאמץ שבעים שנה ואחרי שבעים שנה אומרים לך רק ברגע אחד אתה תצליח להיות מרוצה במאה אחוז מהמציאות ואחר כך אתה חוזר למצב הקודם עדיין שווה לך להשקיע את המאמץ. למה? נגיד שאומרים לך תקשיב, אתה עכשיו מתאמץ שבעים שנה כל יום ... מצד האמת שווה לבן אדם את כל החיים להעביר לא משנה באיזה דרך, אם הדרך הזאת תוביל אותו למקום שהוא יצליח פעם אחת להיות מרוצה מהמציאות. פעם אחת. פעם אחת, רגע אחד כל חייך פעם אחת בחיים שתקום בבוקר וכל האופציות שיש במציאות יהיו מקובלות עליך. משתתפת: אבל זה באמת לא רגע אחד, זה לא יותר מרגע. לא, בואי נסתפק ברגע. בואי נתחיל ברגע אחד, אחר כך נוכל לעשות עוד רגע. חצי רגע. בסדר? משתתפת: לא, זאת אומרת כמעט, להדגיש את זה. משתתפת: אני אומרת שזה ברגעים, כי במשחק עצמו... לא אבל אני מסביר לך, גם אם בן ... זה? משתתף: לא הייתי מצליח למצוא תשובה הגיונית. אז מה אתה מציע לעשות? משתתף: לא, אם אתה אומר לי תגיע לרגע... נגיד תהיה... אני לא אמרתי, אני אמרתי בשביל רגע אחד. אה, אתה אומר תראה בשביל עשרים שנה שווה להתאמץ. בשביל רגע לא שווה. בא נניח, אז מה אתה מציע? מה האלטרנטיבה? אז להתאמץ בשביל מה? אז לקום בשביל מה להתאמץ אם בסוף ...

... שהוא מתחיל למכור ללקוח, כל שכן אם הוא מנסה למכור ולא מצליח למכור הוא צריך לעשות רגע אחד סטופ ולשאול את עצמו רגע אחד מה אני חושב שהלקוח רוצה לקנות בכלל מה הוא רוצה לקנות? ואז התשובה תהיה הלקוח אמר לי שהוא רוצה לקנות את זה ואת זה ואז המוכר צריך לשאול את עצמו רגע אחד זה שאני כמוכר חושב שהלקוח רוצה לקנות את זה ואת זה זאת עובדה או פירוש, האם זה בטוח במאה אחוז שזה מה שהלקוח רוצה לקנות או שזאת הצורה שבה אני מפרש את מה שהבנתי ממה ... מנסה למכור והוא לא מצליח למכור הוא תמיד צריך לחזור צעד אחד אחורה ולשאול את עצמו רגע אחד האם אני בטוח שזה מה שהלקוח אמר שהוא רוצה לקנות?, כן איך אתה בטוח שזה מה שהלקוח אמר שהוא רוצה לקנות?, כי הוא אמר ככה וככה, רגע הוא אמר בדיוק את מה שאתה חושב שהוא ...

... אחרת, האם בכל נקודה היד שלו נמצאת במציאות חדשה, או שזה המשך של אותה המציאות? הוא מציג את הרעיון שאם כל רגע הוא חדש לחלוטין, אז לא יכול להיות קשר ישיר בין רגע אחד לשני. מצד שני, אם כל רגע הוא רק המשך של הרגע הקודם, לא הייתה אפשרות לשינוי אמיתי. הוא מדגים את ... הגבולות האלה הם החלטה סובייקטיבית של התודעה שלנו. אין לשינוי גבול אובייקטיבי חד וברור, הגבולות בין שינויים נוצרים בתפיסת המוח בלבד. איך נוצרת חלוקה בין רגע אחד לשני? אליעד מדגים את הבעיה באמצעות השאלה מה מבדיל בין רגע אחד לשני. הוא טוען שהמוח מבצע חלוקה בין הרגעים, ומחליט שרגע אחד הסתיים ורגע חדש החל. אבל איך נקבעים הגבולות הללו? איך המוח יודע בדיוק מתי רגע מסוים מסתיים ורגע אחר מתחיל? כאן אליעד מציג את הפרדוקס: אם רגע אחד הוא המשך מוחלט של הקודם, לא ניתן יהיה להבדיל בין הרגעים. מצד שני, אם כל רגע חדש לחלוטין, אין ...