... את הכאבים עצמם, אם הוא רק ירצה בכך. ואיך? על ידי התבוננות על מהות הכאבים עצמם. זא, שכאשר יש לאדם כאבים והאדם מרגיש מהם רע, אם האדם יבחר לשאול את עצמו, למה אני לא רוצה להרגיש את הכאבים האלו? ולמה אני שונא את הכאבים האלו? ולמה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? ולמה אני רוצה להרגיש טוב, דווקא בלי כאבים? אם האדם ישאל את השאלות האלו ... ממילא, מצד התודעה העצמית של האדם, התבטל כל הקיום הנפרד של כל העולם כולו. כי מי שיכריח את עצמו למצוא תשובה לשאלה, של למה יש נפרדות, שהיא בעצם מלובשת בשאלה, למה אני רוצה להרגיש טוב? ולמה אני לא רוצה להרגיש כאבים? ולמה אני חושב שכאבים זה רע? וכיוב, מי שיכריח את עצמו להתבונן על השאלה הזאת עד סופה, השאלה עצמה תעביר את האדם, אל עולם שכולו אחד, שבו, אין שום טוב ורע כלל. כי השאלה של למה אני רוצה כך ולא אחרת וכיוב, היא גורמת לאדם להתבונן על הרצון שלו מבחוץ, לפני יצירת הצורה הסופית של הרצון שלו. כי בנקודת ההתחלה, הרצון אינו מוגדר כלל. ורק אחכ, הרצון מקבל את הצורה הסופית שלו. כי בנקודת ההתחלה, דהיינו, מנקודת מבט שקודמת לרצון של האדם, שלא להרגיש רע, מנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין טוב לבין רע, ואין שום הבדל בין כאב לבין רוגע ובריאות. כי התודעה של האדם, מזדהה עם נקודת מבט, שנמצאת, אחרי ההגדרה הסופית של הרצון של האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. כי הרצון הסופי של האדם, הוא רצון מוגדר. שהאדם לא רוצה צורה מסוימת מוגדרת. שעל ידי זה, האדם מרגיש טוב או רע. והאדם מזדהה כולו עם הצורה הסופית של הרצון שלו, שלא להרגיש רע. אבל, קיומו של הרצון המוגדר, הוא אינו מחויב. כי לא מחויב המציאות, שהאדם ירצה ... ושהאדם כן יאהב את הכאבים. וכפי שזה אכן בא לידי ביטוי במקרים שונים (סאדו מאזו מזוכיזם וכיוב). והמציאות אצל האדם שמרגיש רע מכאבים, היא בצורה סופית כזו, שבה, האדם לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית בלבד, אך היא אינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי השאלה למה, היא הופכת את המחויב, לאפשרי. כי בעיני האדם, נדמה לו שזה מחויב המציאות שהוא לא ירצה את הכאבים. והשאלה למה אני לא רוצה את הכאבים, היא גורמת לאדם להתחבר אל נקודת המבט, שבה, זה שהוא לא רוצה את הכאבים, זה רק אפשרי בלבד, אך לא מחויב כלל. ובנקודת המבט שבה הרצון של האדם, לא מוגדר לכך שהוא לא ירצה את הכאבים, בנקודת המבט הזו, אין שום הגדרת רצון כלל. כי שום רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא אינו מחויב המציאות. כי כל רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. כי הוא יכול להיות קיים, ויכול גם שלא להיות קיים. ובנקודת המבט הפנימית ביותר על הרצון של האדם, שם, הרצון של האדם לא מוגדר כלל. כי שם, אין שום העדפה, לכך, שהמציאות ...

... - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 4 האם יש בחירה חופשית או שהכל קשור לסיבתיות? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך הבנת המציאות. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי כל אחד מאיתנו חווה רצון ופעולה, אך למעשה אין קשר בין הרגעים עצמם. כל רגע הוא ... כפי שנטען בתפיסה של סיבתיות. מהי פעולה? אליעד מסביר כי פעולה היא תוצאה של רצון, שהיא בעצם תחושה בתודעה של אדם. מדובר בחוויה של רצון, שאחריו יש פעולה. אך יש משהו מעבר לזה שמניע את הישות להיות קיימת, את קיומו של האדם ואת הרצון שלו. זה לא בהכרח תלוי באדם עצמו אלא במנגנונים גדולים ... אליעד מסביר שבמובן עמוק יותר, לאדם אין בחירה חופשית במובן בו הוא חווה זאת. הרצון והעשייה, לאדם נדמה שהם תוצאה של רצון אישי, אך הם למעשה תוצאה של תהליך אוניברסלי, שבו הכל ... היא בחירה? בהבנה עמוקה יותר, אליעד מציין שבחירה היא חוויית הזמן שמפגישה את הרצון עם העשייה, ונראה כאילו הרצון והעשייה קשורים אחד לשני. אך למעשה, כל רגע הוא בפני עצמו, ואין קשר בין רגע לרגע. תופעת הזמן גורמת לנו לחשוב שיש קשר בין הרצון לעשייה, אך למעשה כל דבר הוא תוצאה של רגע קודם. במובן ... זמן הוא עצמאי, וזה מה שגורם לאדם לחשוב שיש קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שהוא רוצה. לאדם נדמה שהוא בחר את מה שעשה, אך למעשה כל מה שעשה ... המניעות את הכל. אין מקום שבו לא נמצאת ההוויה של המציאות, וכל מה שקורה, כולל רצונות האדם ופעולותיו, הוא תוצאה של מנגנון אוניברסלי, ... נפרד? מה זה להיות אלוהים? נמשיך בספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 169 אם הרצון שלך הוא חוויה שלך, ואם לא היית קיים לא היה לך רצון, ולא היית עושה, וזה שאתה קיים לא תלוי בך, אז זה שאתה רוצה - זה לא תלוי בך. זה כמו רובוט שצועק, אז מי שמפעיל את ... כלומר, מי שמפעיל את המנגנון, מפעיל את כולו. מה זאת פעולה? פעולה זה תוצאה של רצון, שהוא בעצם תחושה של תודעה. יש ישות שחווה שהיא רוצה משהו, ואז היא חווה שהיא עושה משהו. אבל יש משהו שבכלל ... איך שאנחנו זזים, אבל למעשה הגוף זז, וכשהגוף זז אנחנו זזים. כמו למשל שאלוהים רוצה שיד ימין תריב עם יד שמאל, וכך יש מלחמה. אם היינו ... שאין הבדל בין האצבע לגוף. זה אותו גודל בכלל. מה היא בחירה? שאתה חווה שאתה רוצה, ואחר אתה חווה שאתה עושה, ואתה זוכר שקודם רצית את מה שאתה עושה, ונדמה לך שיש קשר בין מה שאתה עושה לבין מה שאתה רוצה, ואז אתה אומר, אני בחרתי. אם היה רק רגע אחד של מציאות, ... הרגעים של הזמן. מה שקורה, שרגע אחד רצית, רגע אחד עשית, רגע אחד חשבת שזה שאתה רוצה וזה שאתה עושה זה קשור, ורגע נוסף חוויית שאתה בוחר את ... שיש קשר בין הדברים. כי אם לא היה קשר, לא היית אוכל לדוגמה. אם אין קשר בין הרצון שלי לאכול, לאכילה, אז מדוע שאוכל? זה משום שלאדם יש חוויית זמן, שגורמת לו לחשוב שיש קשר בין האירועים. מצד האמת אתה אוכל, כי רוצים שתאכל, ואתה מרגיש רעב, כי רוצים שתרגיש רעב. אבל יש אמת אחרת, שאתה גם אוכל וגם לא ... לחלק הזה אצבע, אבל האצבע היא הגוף. ולכן כאשר האצבע זזה, זה הגוף זז. מה שאני רוצה להגיד, שיש מקום ענק, שבתוכו יש דברים, אבל זה בתוכו. זה ... יותר שאלות. זה דבר בסיסי שהאדם לא חושב על זה, הוא פשוט שכח מזה. אתה כרגע רוצה שתהיה ישות שלא תדע. המציאות כרגע רוצה שלא תדע, אך היא גם זאת שרוצה שתרצה לדעת. המציאות רוצה את כל סך החבילה. איך שלא תסובב את הגלגל, אם יש מציאות, ...

... להיות אלוהים - בחירה חופשית - מי בוחר את קיומך ואת רצונך, תודעה עצמית, בחירת הקיום העצמי והרצון העצמי מהי הבחירה החופשית ומי בוחר את קיומך ורצונך? בהרצאה זו, אליעד עוסק בשאלה המהותית של בחירה חופשית, ומעלה את השאלה מי בוחר את קיומך ואת רצונך, בנוסף לשאלות מעמיקות על תודעה עצמית. הוא פותח ... מרגיש שהוא בוחר, אבל השאלה היא, האם הוא באמת בוחר? האם הוא יכול לבחור האם הוא קיים או לא? האם הוא יכול לבחור אם יהיה לו רצון כלשהו? זו לא רק השאלה אם אני בוחר את הפעולות הקטנות של יומי, אלא גם מי גורם לכך שיהיה לי רצון לבחור? אליעד מסביר שזו שאלה עקרונית שמתסכלת את האדם וגורמת לו להתבונן פנימה. האם אנו באמת בוחרים את רצוננו? אליעד מדבר על תחושת החופש בבחירה - כל אחד מרגיש שהוא בוחר את מה שהוא רוצה, כמו לבחור לשבת על כיסא. אך הוא מבקש מהמאזינים לשאול את עצמם מדוע הם בוחרים את הבחירות האלה, ולמה הם בוחרים דווקא את הרצונות הללו ולא אחרים. השאלה הזו מעוררת מחשבה על מה באמת מניע אותנו. האם אנו בוחרים להיות במצב של רצון מסוים, או שאנחנו נגרמים לרצות משהו מסוים מבלי להיות מודעים לכך? מה גורם לנו להיות קיימים ולרצות? אליעד מפנה את השאלות העמוקות האלה כלפי עצמנו: אם אנחנו קיימים, מה גרם לכך? אם אנחנו רוצים משהו, מה גרם לכך? זו שאלה עקרונית של מהות החיים, מהגורם לכך שאנחנו בוחרים, שאנחנו קיימים, ושיש לנו רצון. אליעד לא מציע תשובות חד משמעיות, אלא מציע לאדם ... בעצם הוא עצמו. כאשר אדם חווה חוסר או רע, יש לו את היכולת לשנות את תפיסתו ולראות את הדברים בצורה שונה. האם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? כאשר מדובר על הרצון, אליעד שואל האם אנו באמת יכולים לבחור את הרצון שלנו או האם הרצון הזה נוצר באופן אוטומטי מבלי שאנחנו בוחרים בו. הוא מציע שאדם עשוי לחשוב שהוא בוחר את הרצונות שלו, אך למעשה יתכן שהוא לא מודע לתהליכים הפנימיים שמניעים את הרצון. כל התשובות הללו הופכות את הבחירה החופשית למורכבת ... אם נבין שאנחנו לא רק בוחרים אלא גם משנים את המציאות בעזרת הבחירות שלנו, נשיג שליטה על עצמנו. בחירתנו היא לא רק פעולה של רצון אלא גם יצירה של המציאות שבה אנו חיים. מהו תהליך ... התהליך הזה עשוי להיות הרבה יותר מכני ממה שהוא נראה מבפנים. הוא מציין, למשל, שמישהו יכול לבחור לנוע או לפעול מתוך תחושת רצון, אך כשהוא מתבונן פנימה, הוא עשוי לראות שהבחירה הזו היא תוצאה של מנגנון הרבה יותר עמוק שלא בהכרח הוא שולט בו במלואו. בחירה חופשית תודעה עצמית רצון עצמי מהות הקיום שליטה במציאות ...

... להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 2 ...

... קשה, מנוחה, לעבוד או לנוח, שכל או רגש, קונפליקט רגשי, עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ, חופש מוחלט האם יש הבדל בין ... לו לעבוד. הוא מציין כי המונחים שכל ורגש הם רק ביטויים לתיאור של רצונות סותרים, ומוסיף שאין באמת הפרדה ברורה בין השניים. ... הכוח שמניע אותו הוא רגש או שכל, ולרוב הוא פשוט מתמודד עם שני רצונות מנוגדים או יותר. מה גורם לקונפליקט בין לעבוד לבין לנוח? הקונפליקט מתרחש כאשר לאדם יש רצון מסוים - למשל, רצון לנוח, אך במקביל הוא חש חובה כלשהי לעבוד, מה שיוצר מאבק ... שכדי להבין את הקונפליקט, צריך לזהות מה מניע כל צד. לדוגמה, הרצון לנוח נובע בדרך כלל מחיפוש אחר הנאה או מההרגשה הטובה של חוסר מחויבות. מנגד, הרצון לעבוד קשור בתחושת המחויבות או הרצון להשיג מטרה מסוימת. אליעד נותן דוגמה ספציפית של מישהי ... שהדילמה הזו נובעת בעצם משני אינטרסים פנימיים מתחרים: מצד אחד הרצון להצליח ולהתקדם, ומצד שני הרצון לנוח ולא להתאמץ. השאלה היא איזה רצון היא מעדיפה שינצח. הוא מציע לא לנסות להכריע את הקונפליקט ... לבחון האם ניתן לצאת ממנו לגמרי. איך אפשר לצאת מקונפליקט בין שני רצונות סותרים? אליעד מציע שתי אפשרויות לפתרון הקונפליקט: אפשרות ראשונה היא לבחור באופן מודע צד מסוים, לחזק את הרצון המועדף באמצעות הגברת המוטיבציה והסברים עצמיים למה הוא חשוב יותר. לדוגמה, מי שרוצה לחזק את הרצון לנוח, צריך למצוא סיבות עמוקות ומשכנעות יותר ללמה לנוח זה ... שנייה ועמוקה יותר היא להבין שבעצם אין באמת הבדל מהותי בין שני הרצונות. זה נעשה דרך התבוננות כללית ורחבה על המצב. למשל, אליעד אומר שבכל מקרה, האדם תמיד עובד עבור הרצון שלו. הוא מסביר שגם במנוחה, האדם עובד קשה מאוד כדי לממש את הרצון שלו לנוח. הרצון תמיד קיים, תמיד דורש מאמץ ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם ... מדגיש שיש רמה פנימית גבוהה יותר, שבה האדם יכול להסתכל על שני הרצונות הסותרים כמשהו אחד. ברמה זו, כבר אין קונפליקט בכלל, כי האדם רואה ששני הצדדים הם בעצם רצונות פנימיים שלו, ששניהם דורשים מאמץ ושניהם נותנים ... בלבד. האדם מבין שכל מה שהוא עושה זו עבודה תמידית לשם סיפוק רצונותיו, ולכן אין באמת מצב של לא לעבוד או לנוח באופן ... שגם העבודה וגם המנוחה הן בעצם רק סוגים שונים של עבודה עבור הרצון, כך הוא פחות יסבול מהקונפליקט, כי הוא יבין שהמהות זהה. למה אנשים נשארים עבדים של הרצון שלהם? אליעד מסביר שהאדם הוא עבד של הרצון מפני שהוא תמיד פועל תחת מרותו של רצון פנימי כלשהו. הרצון שולט באדם 24 שעות ביממה, ללא חופשות, ללא הפסקות וללא ... אמיתית לברוח ממנו. הקושי נוצר כי אנשים עדיין מנסים לבחור בין רצונות, ומנסים לממש רצון אחד על חשבון השני. הם סובלים משום שבכל בחירה שיעשו, תמיד ירגישו שהם מפסידים משהו מהרצון הנגדי. אליעד מציין שכדי להיות באמת חופשי, האדם צריך ...

... ממש. והוא, במידת חוסר ההתאמה, שבין הרצון העצמי של האדם, לבין המצב של המציאות, באותו הרגע שהאדם חווה את ההתקף. כי כל ההתקפים הנפשיים, כולם נובעים, בסופו של דבר ... של דבר, אך ורק מחוסר התאמה, בין הרצון העצמי של האדם, לבין המציאות. כגון לדוגמה: התקף של חרדה התקף של פאניקה - שהוא נובע, מכך שהאדם מפחד וחושש בצורה עוצמתית ביותר, מכך שאולי המציאות לא תהיה כרצונו. כי אם האדם לא היה חושש מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו, ממילא הוא לא היה נכנס להתקפת חרדה התקפת פאניקה וכיוב. והרצון העצמי של האדם, לא מוכן לקבל את זה, שבמציאות קיימת אפשרות, שהיא תהיה נגד רצונו. והרצון של האדם רוצה, שהמציאות תהיה בלי אפשרות להיות נגד רצונו. אבל המציאות היא, שקיימת אפשרות, שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם. והאדם חווה התקף חרדה התקף פאניקה, כאשר הוא חווה עימות, עם זה שהמציאות מכילה בתוכה את האפשרות, שהיא תהיה נגד רצונו. או לדוגמה: התקף של זעם התקף של כעס התקף של עצבים - שהוא נובע, מכך שהאדם חווה ניגוד קונפליקט ועימות, בין מה שהוא רוצה שיקרה, לבין המצב של המציאות באותו הרגע. ואם לא הייתה התנגדות, בין הרצון של האדם, לבין המציאות באותו הרגע, האדם לא היה נכנס להתקפת עצבים, ולא היה חווה התקפת כעס, מכך שהמציאות היא נגד רצונו. או לדוגמה: התקף של אימה התקף של לחץ - שהאדם חווה התקפת אימה והתקפת לחץ, מעצם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא כרצונו, ושאולי היא תהיה לא כרצונו. שזה, ורק זה, יוצר אצל האדם התקף אימה והתקף לחץ. כי בלי שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם, בלי זה אי אפשר לחוות אימה או לחץ. או לדוגמה: התקף של פרנויה - בין אם הוא נובע מהתקף של פסיכוזה התקף של ... על האדם ולהלחיץ אותו, רק כאשר יש לו רצון עצמי מוגדר, שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. ואז יש לאדם גם איזה דמיון, שהמציאות תהיה לפי הדמיון שלו נגד רצונו, ואז האדם נכנס להתקפת פרנויה ופאניקה. אבל זה רק בגלל שיש לאדם רצון עצמי מוגדר כלשהו, ושהוא נכנס להתקפת פאניקה, שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. או לדוגמה: התקף של דיכאון התקף של בכי - ששניהם כמובן נובעים מתחושות מועקה מאוד גדולות שיש לאדם, לגבי זה שהמציאות היא לא כפי מה שהוא רוצה. וזה יוצר אצל האדם התקפת דיכאון שיוצרת לפעמים גם התקפת בכי. אבל הכל זה רק בגלל שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת. שזה מה שמכניס אותו למועקה דיכאון עצבות בכי וכולי. וכאשר האדם חווה התקף נפשי, המשמעות ... חזקה, של חוסר התאמה וחוסר שביעות רצון, של האדם, ביחס למציאות. וההתקף הנפשי, הוא לא נוצר מעצמו ולא מופיע מעצמו פתאום, אלא הוא נובע, מכך שבתת המודע של האדם, ... חרדה תסכול דיכאון בכי וכיוב. ומי שרוצה להתמודד עם ההתקפים הנפשיים שלו, עליו לדעת את האמת, שיש פתרון קסמים לכל התקף נפשי באשר הוא. אבל, פתרון הקסמים הזה, ... נפשי פנימי ועמוק. עמוק, עד לשורש הרצון של האדם עצמו. עמוק, עד שהוא יביא את האדם לעשות שלום עם המציאות שבה הוא חי. עמוק, עד כדי כך שהאדם לא ידחיק בתת המודע שלו, כל מיני דברים שהוא לא מרוצה מהמציאות. עמוק, עד שהאדם יחיה בהרמוניה עם המציאות. והטיפול הנפשי שאותו אמור האדם לעבור, הוא לא בהכרח מול פסיכולוג ... יודעים איך להביא את האדם למצב, שבו, הרצון העצמי שלו, יהיה תמיד בהתאמה מול המציאות. ולא רק שרובם לא יודעים להביא את האדם למצב הזה, אלא שרובם גם לא מבינים בכלל, ... שזה אך ורק בגלל המלחמה שיש, בין הרצון של האדם, לבין המציאות. ומי ש

... - גורמים לאושר בחיים, חוקי הרצון העצמי, חוקי האושר, להיות מאושר, סבל או אושר, רוצה אושר ובו יתבאר, הדבר היחיד בעולם, שאחראי לאושר של האדם ושבו תלוי האושר של האדם. כי בני האדם ... כיצד להשיג את האושר שלו. ומי שיתבונן יראה, כי הדבר היחיד בעולם שבו תלוי, האם האדם הוא מאושר או סובל, הוא כמובן: הרצון העצמי של האדם. כי הרצון העצמי של האדם, אין עוד מלבדו ואין זולתו, כדי להשפיע על האושר של האדם. כי בסופו של דבר, מי שקובע אם האדם יהיה מאושר או יסבול מאיזה דבר, זה רק הרצון העצמי של האדם. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז הוא מרגיש טוב לגביו. וכאשר האדם לא מרוצה מאיזה דבר, הוא מרגיש רע לגביו. ונחדד: כי לא כולם בעולם מחפשים את האושר. ויש כאלו שיאמרו, שהם ... להרגיש טוב ולא להרגיש רע. ועל כולם, אני מדבר כאן. וכל אחד קורא לאושר בשם אחר. אבל בסופו של דבר, כולם מונעים מתוך רצון להשיג איזה דבר כלשהו, שכל אחד קורא לו בשם אחר. ובכל מקום שמוזכר כאן האושר, הרי שמדובר על כל הדברים שאותם האדם מחפש. וכפי שאמרנו, כל האושר הנאה שקט נפשי שמחת חיים שביעות רצון סיפוק רגשי וכיוב של האדם, הכל תלוי אך ורק ברצון העצמי של האדם. כי העובדה היא, שהאדם מרגיש שהוא קיים. והעובדה הנוספת היא, שהאדם מרגיש שיש לו רצון עצמי, שרוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. והעובדה היא, שהמציאות כל הזמן משתנה, מצורה ומצב כלשהו, לצורה ומצב אחר. והעובדה היא, שכאשר האדם מרוצה מאותו מצב של המציאות, אז טוב לו. וכאשר האדם לא רוצה את אותו המצב של המציאות, אז רע לו. ובזה מסתכם כל העניין כולו, ברצון של האדם. ואם האדם גם רוצה וגם לא רוצה את הדבר בו זמנית, אז האדם גם מאושר וגם סובל מאותו הדבר, בו זמנית. והכל תלוי במינונים השונים של ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין המציאות באותו הרגע. ככל שההתאמה גדולה יותר, כך האדם נהנה יותר, מרגיש יותר טוב, ומאושר יותר. וככל שחוסר ההתאמה שבין הרצון של האדם לבין המציאות גדול יותר, כך הסבל של האדם גדול יותר, וכך האדם מרגיש יותר רע, וכועס יותר, ... והוא, שעל האדם שמחפש את האושר, להבין את הדבר הפשוט ביותר, והוא, שהאושר שלו תלוי אך ורק בדבר אחד ויחיד, שהוא הרצון העצמי שלו. ככל שההתאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות, גדולה יותר, כך האדם מאושר יותר. וככל שהאדם פחות רוצה את המציאות באשר היא, כך האדם סובל יותר. ונחדד: שיש שני סוגים של התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות. והסוג הראשון הוא, שהאדם פשוט מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא. שאז במקרה כזה, אין לאדם סבל כלשהו. כי כאשר אין התנגדות רצון של האדם עם המציאות, אז ממילא האדם לא יכול לסבול. ואפשר להגדיר אדם כזה, כמאושר. אבל צריך לשים לב לכך, שההתאמה שבין הרצון של האדם לבין המציאות, הופכת להיות גדולה יותר, דווקא אחרי מצב שבו האדם לא רצה את המציאות וסבל ... מסוים, הוא יותר מאושר, ממי שהוא שבע, בלי שהוא היה רעב קודם לכן. זא, תחושת החיסרון שיש לאדם, לפני ההתאמה שבין הרצון של האדם לבין המציאות, תחושת החיסרון הזו, מגדילה אצל האדם את העוצמה של ההתאמה שבין הרצון שלו לבין המציאות. וככל שהאדם סובל יותר מאיזה דבר, כך כאשר הבעיה נפתרת, כך הוא שמח יותר מכך ... אז נכון שהוא לא יהיה עצוב אם יילקח ממנו הדבר. אבל הוא גם לא יהיה שמח, מכך שהדבר נמצא אצלו. זא, רק זה שהאדם לא רוצה את המציאות, רק זה מאפשר לאדם ליהנות בעוצמה חזקה, מכך שאחכ הוא כן רוצה את המציאות. ויש כאן חוקיות פשוטה, והיא: שיש לאדם שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, לחיות ...

... שהאדם צריך כדי להשיג מטרות בחיים? ועוד. וראשית נסביר, מהי בעצם מטרה? וכיצד האדם מגדיר לעצמו מטרה בחיים? והעניין הוא, די פשוט. והוא, שמטרה בחיים, היא בעצם רצון של האדם להשיג דבר כלשהו בחיים שלו. זא שכאשר האדם נולד, עדיין כמעט ואין לו שום מטרות בחיים (מלבד אולי להיות בריא וכיוב). וכאשר האדם גדל, הוא מתחיל להציב לעצמו מטרות בחיים. ומהן בעצם המטרות שהאדם מציב לעצמו בחיים? המטרות האלו, הן בעצם הרצונות של האדם, שהוא מזדהה איתם ושהוא חושב שחשוב שהוא ישיג אותם. כי כל הזמן באים לאדם רצונות שונים ורעיונות שונים, לעשות כך או אחרת. והאדם בוחר בבחירה חופשית, האם להזדהות עם הרצונות האלו, או לא להזדהות עם הרצונות האלו. ולא להזדהות עם רצון כלשהו, פירושו שהאדם מתעלם מהרצון שלו, וחושב לעצמו, שזה לא משנה אם הוא ישיג את הרצון הזה. או שהאדם חושב, שיקרה לו משהו לא טוב בעיניו, אם הוא יזדהה עם הרצון הזה. אבל לפעמים באים לאדם רצונות שונים, והאדם חושב לעצמו, שאם הוא ישיג את הרצון הזה, אז החיים שלו יהיו טובים יותר. ואז האדם מזדהה עם הרצון הזה. ואז ממילא נוצרת לאדם מטרה בחיים. דהיינו, מטרה בחיים פירושה, רצון, שהאדם חושב, שאם הוא ישיג אותו, אז החיים שלו יהיו טובים יותר. ואז האדם בוחר להזדהות עם אותו הרצון, ומציב לעצמו כמטרה, להשיג את אותו הרצון שהוא רוצה. ומטרה פירושה, רצון שהאדם חושב שאם הוא ישיג אותו, אז יהיה לו טוב יותר. וממילא זה אומר, שהמטרה הראשית של כל האנשים בעולם, היא להרגיש כמה שיותר טוב. וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, דהיינו, מזדהה עם רצון כלשהו, עכשיו על האדם בעצם להתאמץ להשיג את המטרה שלו. כי האדם לא מציב לעצמו מטרות, שהוא כבר השיג אותן. אלא האדם מציב לעצמו מטרות, שהוא עוד לא השיג אותן. זא האדם לא רוצה לאכול, כאשר הוא שבע. אלא האדם רוצה לאכול, כאשר הוא רעב. והאדם חווה רצון כלשהו, רק לדבר שחסר לו אותו. זא שחסר לאדם איזה דבר, והאדם חווה שהוא רוצה למלא את החיסרון שלו, שזה בעצם הרצון של האדם לשנות את המציאות, ממצב אחד למצב אחר. ואז אם האדם מזדהה עם הרצון שלו, ומציב לעצמו מטרה להגשים את הרצון שלו, הרי שבעצם הוא מציב לעצמו מטרה, לשנות את המציאות. וככל שיש לאדם יותר מטרות בחיים, כך בעצם זה אומר, שהאדם פחות מרוצה מהחיים שלו. כי המטרות של האדם בחיים, מבטאות את הדברים שהאדם לא מרוצה מהחיים כפי מה שהם. ומי שהוא בדיכאון מכך שאין לו מטרות בחיים, זה רק בגלל שיש לו מטרה מאוד גדולה בחיים, שהיא למצוא משמעות לחיים שלו, ולמצוא מטרה בחיים. אבל מי שהכל מושלם ... תמיד, הרי שממילא, אין לו שום מטרות בחיים. כך שבכל מקרה, מטרות בחיים אפשריות, רק כאשר האדם חושב שיש דברים כלשהם במציאות, שלא מספיק מוצאים חן בעיניו, ושהוא היה רוצה לשנות אותם. ובלי שום מטרות בחיים, בלי זה אין חיים עם משמעות. כי המשמעות בחיים, נוצרת רק לפי המטרות של האדם בחיים. שאז, ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך יותר טוב לו. וככל שהאדם פחות משיג את המטרות שלו, אז יותר רע לו. אבל, בלי מטרות בכלל, אין שום רצונות כלשהם, ואז אין טווח רגשי, של טוב ורע וכיוב. כך שמוכרח שיהיו לאדם מטרות בחיים, כדי שהוא יעשה משהו בחיים, וישתתף במשחק החיים. וגם מי שהכל מושלם בעיניו, עדיין, גם הוא יש לו מטרות בחיים. אבל זה ממקום רגשי אחר. שבו הוא גם חווה שלמות בכל דבר, ואעפכ הוא גם רוצה לשנות את המציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה לעומק במקומות אחרים. ובכל מקרה, ההבנה היא, שלהשיג מטרות בחיים, פירושו,

... שכולם מתאחדים בשורשם. כגון לדוגמה הרצון, שהוא ההפך של העדר הרצון. ובלי העדר רצון, אין רצון ולהיפך. והרצון וגם העדר הרצון, הם צורה של ישות אחרת, שבה אין הבדל בין יש רצון לאין רצון. והרצון והאין רצון, נפרדים בזמן ובמקום. כי יש מקום וזמן לרצון, ויש מקום וזמן לאין רצון. והאחדות של הרצון עם ההפך שלו, הוא החיבור של הזמן והמקום של ההפכים. וכיוב לגבי כל שאר ... לאדם איזה ספק לגבי איזה דבר, ואיזה רצון לגבי איזה דבר, והאדם מבין שזה לא משנה ושאין הבדל בין הדבר האחד לבין הדבר ...

... הדרך אל האושר, איך להיות מאושר? מה אתה רוצה? הסיפור של אליעד, חיים טובים באמת, רבי נחמן מברסלב, מהו אושר? להיות אלוהים, מודעות עצמית, להרגיש שלמות עצמית מהו אושר וכיצד להגיע אליו? סיפור הרצון הפנימי של האדם בשיחה נפתח הנושא בשאלה שנשאל אליעד כהן: מה אתה רוצה?. השאלה הובילה להסבר על הרצון לגמור עם הסבל, שכולל את הרעיון של הפסקת הסבל באופן מוחלט. אך מייד עלתה בעיה משמעותית - אם ... השפעת סיום הסבל, כי לא היינו יודעים מהו סבל עוד. הבעיה כאן היא ההכרח להכיר בנסיבות השונות של חיינו, כדי להבחין בהיעדרן. מה באמת רוצים? לאחר השאלה על רצון להפסיק מחשבות מטרידות, הובהר שהבעיה אינה בהכרח בסבל עצמו, אלא בכך שלא ברור לאדם מה הוא באמת רוצה. זהו עניין הרבה יותר קריטי: אם אינך יודע מה אתה רוצה, איך תוכל להשיג את זה? אליעד כהן מדבר על החוויה האישית שלו, בה היה ברור לו שהוא רוצה להיפטר מתחושת החיסרון, ומדבר על חוויית הגילוי שצריך להרגיש טוב בלי להיות תלוי בחיצוניות. מהי ... שהשלמות האמיתית קיימת רק לאלוהים. כדי להשיג שלמות, צריך להיות אלוהים או להיות כלול בו דרך הדעת. דימוי אבדת בת המלך כדרך להבין רצון הדימוי שמביא אליעד הוא של אבדת בת המלך, שבו כל דבר שאדם רוצה מייצג אבדן מסוים. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן חווה את האבדן של העישון, אדם שרוצה להרגיש שלם יראה את האבדן של השלמות. כך, כל רצון למעשה כולל בתוכו תחושת חיסרון. הדימוי הזה ממחיש את הרעיון המרכזי של אליעד: כל רצון, גם אם הוא מבוסס על צורך בסיסי כמו שתיית מים, נובע מתוך חיסרון. כדי למלא את החיסרון, עלינו קודם כל להכיר בו ולהבין אותו במלואו. אם לא נגדיר את הרצון במדויק, לא נוכל להשיג אותו. מענה לצורך ושלמות הלכה למעשה אליעד מציין שברגע שמבינים את החיסרון ומבינים מה בדיוק רוצים, כמו במקרה של אני צמא והכוס ריקה, אפשר לבקש ולמצוא את הפתרון. כך, לגבי שלמות, אם לא מגדירים בבירור אני רוצה שלמות, לא יהיה ברור כיצד להשיג אותה. הקשר בין ויתור על השכל לסיום הסבל בשיחה עם השואל, אליעד מסביר שהשכל, שהוא היכולת להבחין בין יש לאין, הוא למעשה מקור הסבל, שכן כל דבר נראית תמיד בהיבט של חיסרון. אם רוצים להפסיק להרגיש סבל, יש לוותר על השכל - כלומר, להפסיק להבדיל בין יש לאין. זהו תהליך שבו צריך לוותר גם על הרצון להרגיש טוב בצורה הרגילה. האם ויתור על השכל באמת מביא לאושר? כשאליעד מציין את הצורך לוותר על ... נרגיש סבל. זהו מצב שמצריך הסכמה טוטאלית עם מצב הקיום כפי שהוא. סיכום המהות של כל התהליך של אליעד היא הגדרה מדויקת של מה שאנחנו רוצים. ברגע שמבינים את הרצון, ניתן או להשיג אותו או להשתחרר ממנו. כל שלב בסיפור עוסק בהגדרה עצמית של הרצון וההבנה כיצד להימנע מסבל על ידי שינוי הדרך בה אנחנו תופסים את המציאות. הגדרת רצון פנימי תחושת חיסרון בכל דבר הקשר בין שלמות לאלוהים וויתור על השכל וסיום הסבל דימוי אבדת בת המלך כיצד התחילה השיחה על הרצון לגמור עם הסבל? השיחה נפתחה בשאלה מה האדם באמת רוצה. בתחילה הובע רצון לגמור עם הסבל, אך מיד התעוררה הסתירה: אם נפטרים מהסבל לגמרי, הרי שלא ניתן עוד לדעת מהו סבל, ולכן אי אפשר להרגיש את סיום הסבל. מכאן צצה נקודה חשובה: כדי להכיר בהיעדר של סבל, צריך עדיין לזכור מהו הסבל. מדוע קשה להגדיר מה רוצים? לאחר שנאמר רוצה להפסיק לחשוב מחשבות מטרידות, הובהר שהבעיה העיקרית היא שלא לגמרי ברור מה רוצים. נאמר שזאת בעיה חמורה יותר מאשר עצם הסבל, כי אם אינך יודע מה אתה