... עצמם. זא, שכאשר יש לאדם כאבים והאדם מרגיש מהם רע, אם האדם יבחר לשאול את עצמו, למה אני לא רוצה להרגיש את הכאבים האלו? ולמה אני שונא את הכאבים האלו? ולמה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? ולמה אני רוצה להרגיש טוב, דווקא בלי כאבים? אם האדם ישאל את השאלות האלו באמת, הוא יגלה את האחדות של המציאות. וממילא ... כולו. כי מי שיכריח את עצמו למצוא תשובה לשאלה, של למה יש נפרדות, שהיא בעצם מלובשת בשאלה, למה אני רוצה להרגיש טוב? ולמה אני לא רוצה להרגיש כאבים? ולמה אני חושב שכאבים זה רע? וכיוב, מי שיכריח את עצמו להתבונן על השאלה הזאת עד סופה, ... עצמה תעביר את האדם, אל עולם שכולו אחד, שבו, אין שום טוב ורע כלל. כי השאלה של למה אני רוצה כך ולא אחרת וכיוב, היא גורמת לאדם להתבונן על הרצון שלו מבחוץ, לפני יצירת הצורה הסופית של הרצון שלו. כי בנקודת ההתחלה, הרצון אינו מוגדר כלל. ורק אחכ, הרצון מקבל את הצורה הסופית שלו. כי בנקודת ההתחלה, דהיינו, מנקודת מבט שקודמת לרצון של האדם, שלא להרגיש רע, מנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין טוב לבין רע, ואין שום הבדל בין כאב לבין רוגע ובריאות. כי התודעה של האדם, מזדהה עם נקודת מבט, שנמצאת, אחרי ההגדרה הסופית של הרצון של האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. כי הרצון הסופי של האדם, הוא רצון מוגדר. שהאדם לא רוצה צורה מסוימת מוגדרת. שעל ידי זה, האדם מרגיש טוב או רע. והאדם מזדהה כולו עם הצורה הסופית של הרצון שלו, שלא להרגיש רע. אבל, קיומו של הרצון המוגדר, הוא אינו מחויב. כי לא מחויב המציאות, שהאדם ירצה להרגיש רק טוב. ולא מחויב המציאות, שהאדם לא ירצה ... שונים (סאדו מאזו / מזוכיזם וכיוב). והמציאות אצל האדם שמרגיש רע מכאבים, היא בצורה סופית כזו, שבה, האדם לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית בלבד, אך היא אינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי השאלה למה, היא הופכת את המחויב, לאפשרי. כי בעיני האדם, נדמה לו שזה מחויב המציאות שהוא לא ירצה את הכאבים. והשאלה למה אני לא רוצה את הכאבים, היא גורמת לאדם להתחבר אל נקודת המבט, שבה, זה שהוא לא רוצה את הכאבים, זה רק אפשרי בלבד, אך לא מחויב כלל. ובנקודת המבט שבה הרצון של האדם, לא מוגדר לכך שהוא לא ירצה את הכאבים, בנקודת המבט הזו, אין שום הגדרת רצון כלל. כי שום רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא אינו מחויב המציאות. כי כל רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. כי הוא יכול להיות קיים, ויכול גם שלא להיות קיים. ובנקודת המבט הפנימית ביותר על הרצון של האדם, שם, הרצון של האדם לא מוגדר כלל. כי שם, אין שום העדפה, לכך, שהמציאות תהיה בצורה כזו ולא בצורה אחרת. וכאשר האדם מתבונן על שורש הרצון שלו, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, מה באמת אני רוצה?, דהיינו, מהו באמת הרצון הפנימי והעמוק ביותר שלי, על ידי זה האדם מגיע אל הרצון שאינו מוגדר כלל. שבו, האדם לא רוצה שום דבר מוגדר כלל. ואז, אין שום רע / טוב מוגדרים כלל. ובהתחלה, כאשר האדם שואל את עצמו, מה באמת אני רוצה? מיד קופצת לאדם תשובה מוגדרת כלשהי. כגון, אני רוצה להיות מאושר, אני רוצה להיות בריא, וכיוב רצונות מוגדרים שונים. ועל האדם לשאול את עצמו על כל תשובה שהיא, למה אני רוצה את הרצון המוגדר הזה? ומהו הרצון הפנימי יותר, העמוק יותר? כי שום רצון, קיומו אינו מחויב, אלא קיומו הוא ... מכך שיש לו כאבים, רק משום שהוא יודע שהוא קיים, ושהוא יודע שהגוף שלו כואב, ושהוא יודע שהוא לא רוצה להרגיש את הכאבים וכולי, שעל ידי זה נוצרת תחושת הרע. ומי שרוצה, יכול לבחור ללכת עם האמת עד הסוף ועד הקצה האחרון שלה, ועל כל דבר שהוא יודע ושגורם לו להרגיש ... ממש, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, אולי הכאב הוא טוב? ואולי אני מרגיש טוב ולא רע? ואולי אני זה שרוצה את הכאבים עצמם? ואולי בכלל אין לי כאבים? ואולי בכלל אני לא קיים כלל? וכיוב שאלות נוספות עד הקצה ... על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, האם באמת המצב הוא כפי מה שנדמה לי ולא אחרת? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? ולמה אני חושב שצורה כלשהי, היא רעה? ועל כל דבר שהאדם יודע, האדם יכול לשאול את ... של נפרדות כלל, ושם הכל אחד באמת. ולמה בכל זאת, האדם נהנה לעשות לעצמו רע? ולמה האדם לא באמת רוצה להפסיק להרגיש רע? כל זה כבר ביארתי במקומות אחרים.

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 4 האם יש בחירה חופשית או שהכל קשור לסיבתיות? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך הבנת המציאות. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי כל אחד מאיתנו חווה רצון ופעולה, אך למעשה אין קשר בין הרגעים עצמם. כל רגע הוא בפני עצמו, והוא לא חייב את הרגע שלפניו או אחרי, כפי שנטען בתפיסה של סיבתיות. מהי פעולה? אליעד מסביר כי פעולה היא תוצאה של רצון, שהיא בעצם תחושה בתודעה של אדם. מדובר בחוויה של רצון, שאחריו יש פעולה. אך יש משהו מעבר לזה שמניע את הישות להיות קיימת, את קיומו של האדם ואת הרצון שלו. זה לא בהכרח תלוי באדם עצמו אלא במנגנונים גדולים יותר. גם במדע ישנה הבנה שהכוח שמניע את כל ... מהמנגנון הכללי, אלא חלק ממנו. אליעד מסביר שבמובן עמוק יותר, לאדם אין בחירה חופשית במובן בו הוא חווה זאת. הרצון והעשייה, לאדם נדמה שהם תוצאה של רצון אישי, אך הם למעשה תוצאה של תהליך אוניברסלי, שבו הכל נגזר. מה היא בחירה? בהבנה עמוקה יותר, אליעד מציין שבחירה היא חוויית הזמן שמפגישה את הרצון עם העשייה, ונראה כאילו הרצון והעשייה קשורים אחד לשני. אך למעשה, כל רגע הוא בפני עצמו, ואין קשר בין רגע לרגע. תופעת הזמן גורמת לנו לחשוב שיש קשר בין הרצון לעשייה, אך למעשה כל דבר הוא תוצאה של רגע קודם. במובן זה, לאדם אין בחירה חופשית כיוון שהוא לא ... רגע של זמן הוא עצמאי, וזה מה שגורם לאדם לחשוב שיש קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שהוא רוצה. לאדם נדמה שהוא בחר את מה שעשה, אך למעשה כל מה שעשה הוא תוצאה של רגע אחר. האם יש ... או ההוויה, שהן אלה המניעות את הכל. אין מקום שבו לא נמצאת ההוויה של המציאות, וכל מה שקורה, כולל רצונות האדם ופעולותיו, הוא תוצאה של מנגנון אוניברסלי, שמניע את כל היקום. כל רגע ורגע הוא למעשה תוצאה של רצפים ... האם כל רגע של זמן נפרד? מה זה להיות אלוהים? נמשיך בספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 169 אם הרצון שלך הוא חוויה שלך, ואם לא היית קיים לא היה לך רצון, ולא היית עושה, וזה שאתה קיים לא תלוי בך, אז זה שאתה רוצה - זה לא תלוי בך. זה כמו רובוט שצועק, אז מי שמפעיל את הרובוט יכול גם להשתיק את הרובוט. כלומר, מי שמפעיל את המנגנון, מפעיל את כולו. מה זאת פעולה? פעולה זה תוצאה של רצון, שהוא בעצם תחושה של תודעה. יש ישות שחווה שהיא רוצה משהו, ואז היא חווה שהיא עושה משהו. אבל יש משהו שבכלל גורם לישות הזאת להיות קיימת. במדע הם הבינו ... ואני האצבע, ואנחנו מדברים בינינו איך שאנחנו זזים, אבל למעשה הגוף זז, וכשהגוף זז אנחנו זזים. כמו למשל שאלוהים רוצה שיד ימין תריב עם יד שמאל, וכך יש מלחמה. אם היינו מכניסים אותך למעבדה ובודקים אותך, היינו מגלים שאתה ... הבדל בין המציאות אליו, שאין הבדל בין האצבע לגוף. זה אותו גודל בכלל. מה היא בחירה? שאתה חווה שאתה רוצה, ואחר אתה חווה שאתה עושה, ואתה זוכר שקודם רצית את מה שאתה עושה, ונדמה לך שיש קשר בין מה שאתה עושה לבין מה שאתה רוצה, ואז אתה אומר, אני בחרתי. אם היה רק רגע אחד של מציאות, אז לא היה שייך להגיד שיש בחירה. ... אין קשר בין הרגעים של הזמן. מה שקורה, שרגע אחד רצית, רגע אחד עשית, רגע אחד חשבת שזה שאתה רוצה וזה שאתה עושה זה קשור, ורגע נוסף חוויית שאתה בוחר את זה. ולכן אמרת שאתה בחרת את זה. אבל ... לו לחשוב שיש קשר בין הדברים. כי אם לא היה קשר, לא היית אוכל לדוגמה. אם אין קשר בין הרצון שלי לאכול, לאכילה, אז מדוע שאוכל? זה משום שלאדם יש חוויית זמן, שגורמת לו לחשוב שיש קשר בין האירועים. מצד האמת אתה אוכל, כי רוצים שתאכל, ואתה מרגיש רעב, כי רוצים שתרגיש רעב. אבל יש אמת אחרת, שאתה גם אוכל וגם לא אוכל. זה שאתה יודע שאתה קיים, זה כבר ... בו? אומנם קוראים לחלק הזה אצבע, אבל האצבע היא הגוף. ולכן כאשר האצבע זזה, זה הגוף זז. מה שאני רוצה להגיד, שיש מקום ענק, שבתוכו יש דברים, אבל זה בתוכו. זה כמו שאני מדמיין פילים רצים, איפה הם רצים? ... אין מה לשאול יותר שאלות. זה דבר בסיסי שהאדם לא חושב על זה, הוא פשוט שכח מזה. אתה כרגע רוצה שתהיה ישות שלא תדע. המציאות כרגע רוצה שלא תדע, אך היא גם זאת שרוצה שתרצה לדעת. המציאות רוצה את כל סך החבילה. איך שלא תסובב את הגלגל, אם יש מציאות, אז אתה חלק מהמציאות, אתה תופס מקום ... אתה לא נפרד מהעץ, אתה הוא זה שהחליט שהעץ ייפול. זה כמו שנותנים לאצבע מכה, והיא אומרת, מה הם רוצים ממני, הרי הרגל בעטה, אבל זה אתה עשית. אתה חושב שאתה נפרד, אבל אתה לא נפרד, אתה אותו אחד. בסוף זה גוף אחד שמחליט הכל. אדם שרוצה לחוות להיות אלוהים צריך קודם כל לחוות את החוויה הבסיסית שהמציאות היא שעושה הכל. אתה למעשה לא צריך לחוות ... הכסא. מה זה הגוף הזה? הוא נמצא בתוך זמן ומקום שממלאים אותו, מה זה? מה זה התודעה? למה אני רוצה? מה זה רצון? תשאל עד שתבין שהכל אחד, ואז תבין שאתה אלוהים. למשל זה ספר בגודל מסוים וזה שלט, אלו שתי ישויות ...

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית - מי בוחר את קיומך ואת רצונך, תודעה עצמית, בחירת הקיום העצמי והרצון העצמי מהי הבחירה החופשית ומי בוחר את קיומך ורצונך? בהרצאה זו, אליעד עוסק בשאלה המהותית של בחירה חופשית, ומעלה את השאלה מי בוחר את קיומך ואת רצונך, בנוסף לשאלות מעמיקות על תודעה עצמית. הוא פותח בדיון על הבחירה החופשית ומצביע על כך שהרבה פעמים אנשים לא ... הוא באמת בוחר? האם הוא יכול לבחור האם הוא קיים או לא? האם הוא יכול לבחור אם יהיה לו רצון כלשהו? זו לא רק השאלה אם אני בוחר את הפעולות הקטנות של יומי, אלא גם מי גורם לכך שיהיה לי רצון לבחור? אליעד מסביר שזו שאלה עקרונית שמתסכלת את האדם וגורמת לו להתבונן פנימה. האם אנו באמת בוחרים את רצוננו? אליעד מדבר על תחושת החופש בבחירה - כל אחד מרגיש שהוא בוחר את מה שהוא רוצה, כמו לבחור לשבת על כיסא. אך הוא מבקש מהמאזינים לשאול את עצמם מדוע הם בוחרים את הבחירות האלה, ולמה הם בוחרים דווקא את הרצונות הללו ולא אחרים. השאלה הזו מעוררת מחשבה על מה באמת מניע אותנו. האם אנו בוחרים להיות במצב של רצון מסוים, או שאנחנו נגרמים לרצות משהו מסוים מבלי להיות מודעים לכך? מה גורם לנו להיות קיימים ולרצות? אליעד מפנה את השאלות העמוקות האלה כלפי עצמנו: אם אנחנו קיימים, מה גרם לכך? אם אנחנו רוצים משהו, מה גרם לכך? זו שאלה עקרונית של מהות החיים, מהגורם לכך שאנחנו בוחרים, שאנחנו קיימים, ושיש לנו רצון. אליעד לא מציע תשובות חד משמעיות, אלא מציע לאדם להעמיק בהתבוננות פנימית ולשאול את עצמו את השאלות הללו בצורה ... או רע, יש לו את היכולת לשנות את תפיסתו ולראות את הדברים בצורה שונה. האם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? כאשר מדובר על הרצון, אליעד שואל האם אנו באמת יכולים לבחור את הרצון שלנו או האם הרצון הזה נוצר באופן אוטומטי מבלי שאנחנו בוחרים בו. הוא מציע שאדם עשוי לחשוב שהוא בוחר את הרצונות שלו, אך למעשה יתכן שהוא לא מודע לתהליכים הפנימיים שמניעים את הרצון. כל התשובות הללו הופכות את הבחירה החופשית למורכבת ומסתורית יותר, שדורשת הבנה מעמיקה יותר של האדם את עצמו. האם ... בוחרים אלא גם משנים את המציאות בעזרת הבחירות שלנו, נשיג שליטה על עצמנו. בחירתנו היא לא רק פעולה של רצון אלא גם יצירה של המציאות שבה אנו חיים. מהו תהליך הבחירה מתוך תודעה עצמית? החלק האחרון בהרצאה עוסק בשאלות ... להיות הרבה יותר מכני ממה שהוא נראה מבפנים. הוא מציין, למשל, שמישהו יכול לבחור לנוע או לפעול מתוך תחושת רצון, אך כשהוא מתבונן פנימה, הוא עשוי לראות שהבחירה הזו היא תוצאה של מנגנון הרבה יותר עמוק שלא בהכרח הוא שולט בו במלואו. בחירה חופשית תודעה עצמית רצון עצמי מהות הקיום שליטה במציאות

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 2

עבודה קשה, מנוחה, לעבוד או לנוח, שכל או רגש, קונפליקט רגשי, עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ, חופש מוחלט האם יש הבדל בין שכל ורגש בהחלטות שלנו? אליעד מסביר שהאדם חווה ... שאומר לו לנוח, או לשכל שאומר לו לעבוד. הוא מציין כי המונחים שכל ורגש הם רק ביטויים לתיאור של רצונות סותרים, ומוסיף שאין באמת הפרדה ברורה בין השניים. למעשה, האדם לא תמיד יודע להבחין האם הכוח שמניע אותו הוא רגש או שכל, ולרוב הוא פשוט מתמודד עם שני רצונות מנוגדים או יותר. מה גורם לקונפליקט בין לעבוד לבין לנוח? הקונפליקט מתרחש כאשר לאדם יש רצון מסוים - למשל, רצון לנוח, אך במקביל הוא חש חובה כלשהי לעבוד, מה שיוצר מאבק פנימי. אליעד מדגיש שכדי להבין את הקונפליקט, צריך לזהות מה מניע כל צד. לדוגמה, הרצון לנוח נובע בדרך כלל מחיפוש אחר הנאה או מההרגשה הטובה של חוסר מחויבות. מנגד, הרצון לעבוד קשור בתחושת המחויבות או הרצון להשיג מטרה מסוימת. אליעד נותן דוגמה ספציפית של מישהי שחווה התלבטות האם לעבוד או לא לעבוד, ומסביר לה שהדילמה הזו נובעת בעצם משני אינטרסים פנימיים מתחרים: מצד אחד הרצון להצליח ולהתקדם, ומצד שני הרצון לנוח ולא להתאמץ. השאלה היא איזה רצון היא מעדיפה שינצח. הוא מציע לא לנסות להכריע את הקונפליקט באמצעות בחירת צד אחד, אלא לבחון האם ניתן לצאת ממנו לגמרי. איך אפשר לצאת מקונפליקט בין שני רצונות סותרים? אליעד מציע שתי אפשרויות לפתרון הקונפליקט: אפשרות ראשונה היא לבחור באופן מודע צד מסוים, לחזק את הרצון המועדף באמצעות הגברת המוטיבציה והסברים עצמיים למה הוא חשוב יותר. לדוגמה, מי שרוצה לחזק את הרצון לנוח, צריך למצוא סיבות עמוקות ומשכנעות יותר ללמה לנוח זה טוב ומשמעותי עבורו. אפשרות שנייה ועמוקה יותר היא להבין שבעצם אין באמת הבדל מהותי בין שני הרצונות. זה נעשה דרך התבוננות כללית ורחבה על המצב. למשל, אליעד אומר שבכל מקרה, האדם תמיד עובד עבור הרצון שלו. הוא מסביר שגם במנוחה, האדם עובד קשה מאוד כדי לממש את הרצון שלו לנוח. הרצון תמיד קיים, תמיד דורש מאמץ ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם לא נמצא במנוחה מוחלטת או בעבודה מוחלטת. האם ... אפשר להגיע למצב של חופש מוחלט? אליעד מדגיש שיש רמה פנימית גבוהה יותר, שבה האדם יכול להסתכל על שני הרצונות הסותרים כמשהו אחד. ברמה זו, כבר אין קונפליקט בכלל, כי האדם רואה ששני הצדדים הם בעצם רצונות פנימיים שלו, ששניהם דורשים מאמץ ושניהם נותנים תחושת סיפוק חלקית בלבד. האדם מבין שכל מה שהוא עושה זו עבודה תמידית לשם סיפוק רצונותיו, ולכן אין באמת מצב של לא לעבוד או לנוח באופן מוחלט. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו מישהו עובד ומתוסכל ... נעימה. הוא מסביר שככל שאדם יבין לעומק שגם העבודה וגם המנוחה הן בעצם רק סוגים שונים של עבודה עבור הרצון, כך הוא פחות יסבול מהקונפליקט, כי הוא יבין שהמהות זהה. למה אנשים נשארים עבדים של הרצון שלהם? אליעד מסביר שהאדם הוא עבד של הרצון מפני שהוא תמיד פועל תחת מרותו של רצון פנימי כלשהו. הרצון שולט באדם 24 שעות ביממה, ללא חופשות, ללא הפסקות וללא אפשרות אמיתית לברוח ממנו. הקושי נוצר כי אנשים עדיין מנסים לבחור בין רצונות, ומנסים לממש רצון אחד על חשבון השני. הם סובלים משום שבכל בחירה שיעשו, תמיד ירגישו שהם מפסידים משהו מהרצון הנגדי. אליעד מציין שכדי להיות באמת חופשי, האדם צריך להפסיק להעדיף רצון אחד על פני אחר, או להבין ששום רצון הוא לא באמת טוב יותר או רע יותר. ברגע שהוא מפסיק לראות הבדל מהותי בין עבודה למנוחה, הוא יוצא ... החיים שלו, הוא מבין שבין אם הוא עובד או נח, הוא תמיד פועל על מנת להשיג משהו - סיפוק הרצון. במצב כזה, כל הקונפליקטים מתבטלים, כי האדם כבר לא רואה את העבודה או את המנוחה כדברים שונים במהותם. אליעד ... שההסתכלות השורשית והעמוקה הזו מחזירה את האדם למחנה המשותף של כל הדברים, ומוציאה אותו מהסבל שנגרם מהמאבק בין שני רצונות שנראים מנוגדים רק ברובד השטחי. איך לפתור קונפליקט פנימי? מה עדיף לעבוד או לנוח? שכל או רגש איך להחליט? איך להשתחרר מהקונפליקט הרגשי? איך להיות חופשי מהרצון? מה זה חופש מוחלט? האם אפשר לא לעבוד בכלל?

... התקף נפשי באשר הוא, כולם נובעים מאותו הדבר ממש, וכולם תלויים באותו הדבר ממש. והוא, במידת חוסר ההתאמה, שבין הרצון העצמי של האדם, לבין המצב של המציאות, באותו הרגע שהאדם חווה את ההתקף. כי כל ההתקפים הנפשיים, כולם נובעים, בסופו של דבר וגם בתחילתו של דבר, אך ורק מחוסר התאמה, בין הרצון העצמי של האדם, לבין המציאות. כגון לדוגמה: התקף של חרדה / התקף של פאניקה - שהוא נובע, מכך שהאדם מפחד וחושש בצורה עוצמתית ביותר, מכך שאולי המציאות לא תהיה כרצונו. כי אם האדם לא היה חושש מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו, ממילא הוא לא היה נכנס להתקפת חרדה / התקפת פאניקה וכיוב. והרצון העצמי של האדם, לא מוכן לקבל את זה, שבמציאות קיימת אפשרות, שהיא תהיה נגד רצונו. והרצון של האדם רוצה, שהמציאות תהיה בלי אפשרות להיות נגד רצונו. אבל המציאות היא, שקיימת אפשרות, שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם. והאדם חווה התקף חרדה / התקף פאניקה, כאשר הוא חווה עימות, עם זה שהמציאות מכילה בתוכה את האפשרות, שהיא תהיה נגד רצונו. או לדוגמה: התקף של זעם / התקף של כעס / התקף של עצבים - שהוא נובע, מכך שהאדם חווה ניגוד קונפליקט ועימות, בין מה שהוא רוצה שיקרה, לבין המצב של המציאות באותו הרגע. ואם לא הייתה התנגדות, בין הרצון של האדם, לבין המציאות באותו הרגע, האדם לא היה נכנס להתקפת עצבים, ולא היה חווה התקפת כעס, מכך שהמציאות היא נגד רצונו. או לדוגמה: התקף של אימה / התקף של לחץ - שהאדם חווה התקפת אימה והתקפת לחץ, מעצם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא כרצונו, ושאולי היא תהיה לא כרצונו. שזה, ורק זה, יוצר אצל האדם התקף אימה והתקף לחץ. כי בלי שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם, בלי זה אי אפשר לחוות אימה או לחץ. או לדוגמה: התקף של פרנויה - בין אם הוא ... לאדם מעצמו, גם בלי קשר לפסיכוזה / סכיזופרניה. שהפרנויה יכולה לאיים על האדם ולהלחיץ אותו, רק כאשר יש לו רצון עצמי מוגדר, שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. ואז יש לאדם גם איזה דמיון, שהמציאות תהיה לפי הדמיון שלו נגד רצונו, ואז האדם נכנס להתקפת פרנויה ופאניקה. אבל זה רק בגלל שיש לאדם רצון עצמי מוגדר כלשהו, ושהוא נכנס להתקפת פאניקה, שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. או לדוגמה: התקף של דיכאון / התקף של בכי - ששניהם כמובן נובעים מתחושות מועקה מאוד גדולות שיש לאדם, לגבי זה שהמציאות היא לא כפי מה שהוא רוצה. וזה יוצר אצל האדם התקפת דיכאון שיוצרת לפעמים גם התקפת בכי. אבל הכל זה רק בגלל שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת. שזה מה שמכניס אותו למועקה / דיכאון / עצבות / בכי וכולי. וכאשר ... שיש על האדם עומס נפשי מאוד גדול. עומס שנוצר מקונפליקט מתמשך בעוצמה מאוד חזקה, של חוסר התאמה וחוסר שביעות רצון, של האדם, ביחס למציאות. וההתקף הנפשי, הוא לא נוצר מעצמו ולא מופיע מעצמו פתאום, אלא הוא נובע, מכך שבתת ... אצל האדם התפרצויות, כמו של הר געש, של כעס / חרדה / תסכול / דיכאון / בכי וכיוב. ומי שרוצה להתמודד עם ההתקפים הנפשיים שלו, עליו לדעת את האמת, שיש פתרון קסמים לכל התקף נפשי באשר הוא. אבל, פתרון הקסמים הזה, דורש מהאדם טיפול נפשי פנימי ועמוק. עמוק, עד לשורש הרצון של האדם עצמו. עמוק, עד שהוא יביא את האדם לעשות שלום עם המציאות שבה הוא חי. עמוק, עד כדי כך שהאדם לא ידחיק בתת המודע שלו, כל מיני דברים שהוא לא מרוצה מהמציאות. עמוק, עד שהאדם יחיה בהרמוניה עם המציאות. והטיפול הנפשי שאותו אמור האדם לעבור, הוא לא בהכרח מול פסיכולוג ... פסיכיאטר / מאמן אישי / מטפל נפשי וכיוב. כי אלו, לא בהכרח יודעים איך להביא את האדם למצב, שבו, הרצון העצמי שלו, יהיה תמיד בהתאמה מול המציאות. ולא רק שרובם לא יודעים להביא את האדם למצב הזה, אלא שרובם ... הנפשיות, להכל, יש את אותו שורש ממש. והכל נובע מאותה הסיבה ממש. שזה אך ורק בגלל המלחמה שיש, בין הרצון של האדם, לבין המציאות. ומי שרוצה טיפול נפשי אמיתי, אמור להתבונן אל תוכו (גם באמצעות סיוע, של אדם חכם מאוד, שכן מכיר את הנושא הזה לעומקו ולרוחבו), ולנסות להסתכל על הסיבה שבגללה יש לו רצונות שונים ומנוגדים למציאות. כי בלי רצון מנוגד למציאות, בלי זה אין שום רע כלל. ועל האדם להתבונן עמוק אל תוכו, ולגלות, למה הוא רוצה רצונות שונים מהמצב של המציאות. ועל האדם להתאמץ בכל כוחו, לעשות שלום עם המציאות. ולנסות להגיע להבנה ולהסדרה, של זה שהוא רוצה רצונות שונים מהמציאות. וזה כמובן אפשרי, על ידי התבוננות פנימית עמוקה, אל תוך הרצון הפנימי, לגלות, מהיכן הוא מגיע וכולי. ומי שיעשה את כל זה, ממילא הוא לא ידחיק תסכולים בתת המודע שלו, ... הוא. ולא שאחכ לא יהיו לאדם התקפי חרדה / התקפי פאניקה וכיוב. כי גם אחכ, כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, מוכרח שיהיה לו פחד. ומוכרח שלפעמים יהיו לו גם התקפי חרדה וכיוב. ושום תרופה נגד חרדה או תרופה נגד דיכאון וכיוב, שום תרופה כזו, לא באמת יכולה לעזור לאדם לגמרי. כי תמיד, כשיש רצון מוגדר, אז ממילא יש גם קונפליקטים מול המציאות. אלא, שמי שיבין את עצמו עד הסוף, ממילא גם כאשר הוא ... הפאניקה וכיוב, מנקודת מבט חיצונית לבעיה עצמה. מנקודת מבט, שבה אין שום רע כלל. מנקודת מבט, שבה אין שום רצון עצמי מוגדר כלל. ונסכם, רק טיפול נפשי עמוק, שעוזר לאדם לצאת מכל התסכולים שלו, על ידי הבנה מלאה של הרצון האנושי, כפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים, רק טיפול נפשי כזה, רק הוא יכול לעזור לאדם לצאת ...

אושר - גורמים לאושר בחיים, חוקי הרצון העצמי, חוקי האושר, להיות מאושר, סבל או אושר, רוצה אושר ובו יתבאר, הדבר היחיד בעולם, שאחראי לאושר של האדם ושבו תלוי האושר של האדם. כי בני האדם מחפשים ... האושר שלו. ומי שיתבונן יראה, כי הדבר היחיד בעולם שבו תלוי, האם האדם הוא מאושר או סובל, הוא כמובן: הרצון העצמי של האדם. כי הרצון העצמי של האדם, אין עוד מלבדו ואין זולתו, כדי להשפיע על האושר של האדם. כי בסופו של דבר, מי שקובע אם האדם יהיה מאושר או יסבול מאיזה דבר, זה רק הרצון העצמי של האדם. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז הוא מרגיש טוב לגביו. וכאשר האדם לא מרוצה מאיזה דבר, הוא מרגיש רע לגביו. ונחדד: כי לא כולם בעולם מחפשים את האושר. ויש כאלו שיאמרו, שהם מחפשים ... רע. ועל כולם, אני מדבר כאן. וכל אחד קורא לאושר בשם אחר. אבל בסופו של דבר, כולם מונעים מתוך רצון להשיג איזה דבר כלשהו, שכל אחד קורא לו בשם אחר. ובכל מקום שמוזכר כאן האושר, הרי שמדובר על כל הדברים שאותם האדם מחפש. וכפי שאמרנו, כל האושר / הנאה / שקט נפשי / שמחת חיים / שביעות רצון / סיפוק רגשי וכיוב של האדם, הכל תלוי אך ורק ברצון העצמי של האדם. כי העובדה היא, שהאדם מרגיש שהוא קיים. והעובדה הנוספת היא, שהאדם מרגיש שיש לו רצון עצמי, שרוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. והעובדה היא, שהמציאות כל הזמן משתנה, מצורה ומצב כלשהו, לצורה ומצב אחר. והעובדה היא, שכאשר האדם מרוצה מאותו מצב של המציאות, אז טוב לו. וכאשר האדם לא רוצה את אותו המצב של המציאות, אז רע לו. ובזה מסתכם כל העניין כולו, ברצון של האדם. ואם האדם גם רוצה וגם לא רוצה את הדבר בו זמנית, אז האדם גם מאושר וגם סובל מאותו הדבר, בו זמנית. והכל תלוי במינונים השונים של ... העצמי שלו. ככל שההתאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות, גדולה יותר, כך האדם מאושר יותר. וככל שהאדם פחות רוצה את המציאות באשר היא, כך האדם סובל יותר. ונחדד: שיש שני סוגים של התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות. והסוג הראשון הוא, שהאדם פשוט מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא. שאז במקרה כזה, אין לאדם סבל כלשהו. כי כאשר אין התנגדות רצון של האדם עם ... אם יילקח ממנו הדבר. אבל הוא גם לא יהיה שמח, מכך שהדבר נמצא אצלו. זא, רק זה שהאדם לא רוצה את המציאות, רק זה מאפשר לאדם ליהנות בעוצמה חזקה, מכך שאחכ הוא כן רוצה את המציאות. ויש כאן חוקיות פשוטה, והיא: שיש לאדם שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, לחיות בעולם שיש בו טוב ורע. וטוב ורע פירושם, רוצה ולא רוצה. כי כאשר האדם רוצה את המציאות, אז טוב לו. וכאשר האדם לא רוצה את המציאות, אז רע לו. וככל שהאדם יותר לא רוצה את המציאות, כך החוויה שלו הופכת להיות טובה יותר, כאשר הוא כן רוצה את המציאות. אבל, יש גם אפשרות נוספת, והיא: שהאדם חי בעולם, שאין בו טוב או רע. ולא נדבר כאן, ... שלו, לבין המציאות. אז ברגע שהוא ישיג את זה, באותו הרגע ממש, הוא כבר לא יהיה קיים, בגלל שהוא רוצה את המציאות ב 100%. כי האדם יכול ליהנות, מההתאמה שבין הרצון שלו לבין המציאות, רק כאשר יש לו גם את החוויה של החיסרון, שהוא לא מרוצה מהמציאות. ומי שלא יודע מהו רעב, הוא גם לא יכול לדעת מהו שובע. ומי שלא יודע מהו רעב, הוא ... רעב, שהפך להיות אדם שבע. ואם כן, יש כאן סוג של פרדוקס פנימי אצל האדם. כי מצד אחד האדם רוצה להיות מאושר ולהרגיש טוב באמת. דהיינו, שהמציאות תתאים לרצון שלו. כי האדם לא רוצה לסבול, ולא רוצה להרגיש רע. ואם המציאות היא נגד רצונו של האדם, אז הוא מרגיש רע. ולכן האדם רוצה שהמציאות תתאים לרצון שלו. אבל, אם המציאות תתאים לגמרי ובשלמות לרצון של האדם, אז גם האדם כבר לא ירגיש ... לא יכול אפילו לא לדמיין מהו רע, הרי שהוא גם כבר לא יכול יותר לדמיין מהו טוב. כך שמי שרוצה להמשיך להרגיש טוב, חייב לרצות להרגיש גם רע. כי בלי רע, אי אפשר להרגיש טוב. ובלי הרבה רע, אי אפשר להרגיש הרבה טוב. ומי שרוצה להרגיש ממש טוב, צריך להסכים להרגיש גם ממש רע. אבל, אם האדם יסכים באמת להרגיש רע, אז הרע הוא ... האושר / שביעות הרצון / ההנאה בחיים שלו וכיוב, הכל בסופו של דבר, תלוי ברצון העצמי שלו. וככל שהאדם רוצה פחות את המציאות, כך רע לו יותר ולהפך. (ויש גם נקודת מבט, שממנה ניתן לחוות, שככל שרע יותר, כך טוב יותר. וכפי שכבר ביארתי את העניין הזה במקומות אחרים). ולכן, מי שרוצה להיות מאושר, עליו לחקור היטב ולבדוק ולגלות, את המנגנון ואת החוקים שלפיהם פועל הרצון האנושי שלו. כי מי שבסוף ... רמת שביעות הרצון של האדם מהמציאות. וללמוד את חוקי הרצון העצמי, פירושו, שהאדם מבין באמת, מי אחראי לכך שהוא רוצה את הרצונות שלו? ולמה בכלל יש לו רצונות כאלו ואחרים? ולמה הרצון של האדם משתנה כל הזמן? ואיזה חלקים ברצון העצמי של האדם נשארים קבועים ואיזה חלקים ברצון של האדם משתנים? ואיך האדם מחליט מה הוא רוצה? ומי מחליט ולמה הוא מחליט, מה האדם ירצה יותר? ואיך בכלל נוצרים אצל האדם הרצונות שלו? והאם אפשר לחיות ... זמנית? ועוד המון שאלות נוספות. כי יש בעניין הזה המון נושאים שונים ועמוקים. שהאדם מוכרח להבין אותם, אם הוא רוצה להיות מאושר באמת. כי כנל, האושר של האדם, תלוי רק ברצון שלו. אם האדם רוצה את המציאות, אז טוב לו. ואם האדם לא רוצה את המציאות, אז רע לו. ובלי להבין כיצד הרצון העצמי עובד, ובלי להבין איך באמת שולטים ברצון העצמי, והאם ...

... נסביר, מהי בעצם מטרה? וכיצד האדם מגדיר לעצמו מטרה בחיים? והעניין הוא, די פשוט. והוא, שמטרה בחיים, היא בעצם רצון של האדם להשיג דבר כלשהו בחיים שלו. זא שכאשר האדם נולד, עדיין כמעט ואין לו שום מטרות בחיים (מלבד ... האדם גדל, הוא מתחיל להציב לעצמו מטרות בחיים. ומהן בעצם המטרות שהאדם מציב לעצמו בחיים? המטרות האלו, הן בעצם הרצונות של האדם, שהוא מזדהה איתם ושהוא חושב שחשוב שהוא ישיג אותם. כי כל הזמן באים לאדם רצונות שונים ורעיונות ... אחרת. והאדם בוחר בבחירה חופשית, האם להזדהות עם הרצונות האלו, או לא להזדהות עם הרצונות האלו. ולא להזדהות עם רצון כלשהו, פירושו שהאדם מתעלם מהרצון שלו, וחושב לעצמו, שזה לא משנה אם הוא ישיג את הרצון הזה. או שהאדם חושב, שיקרה לו משהו לא טוב בעיניו, אם הוא יזדהה עם הרצון הזה. אבל לפעמים באים לאדם רצונות שונים, והאדם חושב לעצמו, שאם הוא ישיג את הרצון הזה, אז החיים שלו יהיו טובים יותר. ואז האדם מזדהה עם הרצון הזה. ואז ממילא נוצרת לאדם מטרה בחיים. דהיינו, מטרה בחיים פירושה, רצון, שהאדם חושב, שאם הוא ישיג אותו, אז החיים שלו יהיו טובים יותר. ואז האדם בוחר להזדהות עם אותו הרצון, ומציב לעצמו כמטרה, להשיג את אותו הרצון שהוא רוצה. ומטרה פירושה, רצון שהאדם חושב שאם הוא ישיג אותו, אז יהיה לו טוב יותר. וממילא זה אומר, שהמטרה הראשית של כל האנשים בעולם, היא להרגיש כמה שיותר טוב. וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, דהיינו, מזדהה עם רצון כלשהו, עכשיו על האדם בעצם להתאמץ להשיג את המטרה שלו. כי האדם לא מציב לעצמו מטרות, שהוא כבר השיג אותן. אלא האדם מציב לעצמו מטרות, שהוא עוד לא השיג אותן. זא האדם לא רוצה לאכול, כאשר הוא שבע. אלא האדם רוצה לאכול, כאשר הוא רעב. והאדם חווה רצון כלשהו, רק לדבר שחסר לו אותו. זא שחסר לאדם איזה דבר, והאדם חווה שהוא רוצה למלא את החיסרון שלו, שזה בעצם הרצון של האדם לשנות את המציאות, ממצב אחד למצב אחר. ואז אם האדם מזדהה עם הרצון שלו, ומציב לעצמו מטרה להגשים את הרצון שלו, הרי שבעצם הוא מציב לעצמו מטרה, לשנות את המציאות. וככל שיש לאדם יותר מטרות בחיים, כך בעצם זה אומר, שהאדם פחות מרוצה מהחיים שלו. כי המטרות של האדם בחיים, מבטאות את הדברים שהאדם לא מרוצה מהחיים כפי מה שהם. ומי שהוא בדיכאון מכך שאין לו מטרות בחיים, זה רק בגלל שיש לו מטרה מאוד ... מקרה, מטרות בחיים אפשריות, רק כאשר האדם חושב שיש דברים כלשהם במציאות, שלא מספיק מוצאים חן בעיניו, ושהוא היה רוצה לשנות אותם. ובלי שום מטרות בחיים, בלי זה אין חיים עם משמעות. כי המשמעות בחיים, נוצרת רק לפי המטרות ... יש לו מטרות בחיים. אבל זה ממקום רגשי אחר. שבו הוא גם חווה שלמות בכל דבר, ואעפכ הוא גם רוצה לשנות את המציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה לעומק במקומות אחרים. ובכל מקרה, ההבנה היא, שלהשיג מטרות בחיים, פירושו, לרצות לשנות את המציאות, ממצב אחד למצב אחר. וכאשר יש לאדם מטרות ויעדים כלשהם שהוא רוצה להשיג אותם, הרי שבעצם האדם רוצה לשנות את המציאות. ולשנות את המציאות, לפעמים זה קל ולפעמים זה קשה. הכל תלוי, עד כמה המציאות קרובה להיות, ... מאמץ, אי אפשר להשיג שום מטרה. אאכ אין לאדם שום מטרה, שאז הוא לא צריך להתאמץ בצורה כלשהי. ומי שרוצה להשיג איזו מטרה, בפרט מטרה שדורשת המון מאמץ, עליו להיות נחוש ולהתמיד בדבקות במטרה. דהיינו, להיות מוכן להתאמץ למען ... שהאדם מוכן להתאמץ עבור דבר כלשהו, ככל שהתועלת שהוא חושב שתצמח לו מהמאמץ, גדולה מהעלות של המאמץ. כי האדם רוצה להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. ולמאמץ, יש עלות. כי לא כיף להתאמץ. אבל למאמץ, יש גם תועלת. שהיא האפשרות ... שיש לו, גם תמורת אפשרות קלושה בלבד להשיג את המטרה שלו. כי בלי השגת המטרה שלו, אין לו לאדם רצון, אפילו לא להיות קיים. ואז האדם מוכן לתת את הכל, אפילו רק למען האפשרות להשיג את המטרה שלו. וכדי ... של האדם לחזק את האהבה שלו כלפי המטרה שלו, היא על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, למה אני רוצה להשיג את המטרה הזאת?! כי כל מטרה שהאדם רוצה להשיג אותה, היא עבור איזה דבר שהאדם אוהב אותו. והאדם אוהב את הבריאות שלו, ולכן הוא מוכן להתאמץ ולעבוד ... הוא מתאמץ, כך הוא נזכר יותר במה שבאמת חשוב לו, וכך הוא נקשר יותר רגשית, למטרה הסופית שאותה הוא רוצה להשיג. ולפעמים, כאשר האדם שואל את עצמו, למה אני רוצה להשיג את המטרה הזאת, אז לפעמים כבר אין לו חשק להשיג את המטרה הזאת. כי הוא מבין, שהיא לא באמת חשובה לו. כי השאלה של האדם את עצמו, למה אני רוצה להשיג את המטרה שלי, היא חושפת בפני האדם, את מה שבאמת חשוב לו להשיג. ואז לפעמים האדם מגלה, שבכלל הוא רוצה להשיג איזה דבר אחר, ממה שהוא חשב שהוא רוצה להשיג. ואז לפעמים האדם מגלה, שאולי יש דרך אחרת טובה יותר להשיג את המטרה שלו. או שאולי האדם מגלה, שכבר יש לו את מה שהוא רוצה, ושכבר אין טעם יותר להתאמץ. כי לפעמים האדם מתאמץ במאמץ מיותר, להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי כאשר האדם ... את המטרה הגדולה. ולפעמים יש דרך להשיג את המטרה הגדולה, בצורה יותר קצרה. אבל בגלל שהאדם כבר מזדהה עם הרצון שלו להשיג את תתי המטרות שלו, דהיינו, המטרות הקטנות שלו, שאמורות להשיג לו את המטרה הגדולה, אז האדם לא ... שבעצם מאמץ עבור דבר כלשהו, גם מגדיל את האהבה כלפי הדבר, וגם מגדיל את השנאה כלפי אותו הדבר שאותו רוצים להשיג. ובסיכומו של דבר, הצבת מטרות בחיים, פירושה להזדהות עם רצונות לשנות את המציאות. וככל שהאדם מבין טוב יותר, למה הוא רוצה לשנות את המציאות, וכמה טוב הוא חושב שיצא לו מכך שהוא ישנה את המציאות, כך גם הדבקות במטרה של ...

... כישות אחת וכולי כנל. ומי שיתבונן על כל הצורות של כל ההפכים כולם, יראה שכולם מתאחדים בשורשם. כגון לדוגמה הרצון, שהוא ההפך של העדר הרצון. ובלי העדר רצון, אין רצון ולהיפך. והרצון וגם העדר הרצון, הם צורה של ישות אחרת, שבה אין הבדל בין יש רצון לאין רצון. והרצון והאין רצון, נפרדים בזמן ובמקום. כי יש מקום וזמן לרצון, ויש מקום וזמן לאין רצון. והאחדות של הרצון עם ההפך שלו, הוא החיבור של הזמן והמקום של ההפכים. וכיוב לגבי כל שאר הישויות שיש בעולם. וגם האני ... הזה בא לידי ביטוי בצמצומים שונים בעולם של הנפרדות. כי כאשר יש לאדם איזה ספק לגבי איזה דבר, ואיזה רצון לגבי איזה דבר, והאדם מבין שזה לא משנה ושאין הבדל בין הדבר האחד לבין הדבר האחר ששונה ממנו, הרי ...

אושר, הדרך אל האושר, איך להיות מאושר? מה אתה רוצה? הסיפור של אליעד, חיים טובים באמת, רבי נחמן מברסלב, מהו אושר? להיות אלוהים, מודעות עצמית, להרגיש שלמות עצמית מהו אושר וכיצד להגיע אליו? סיפור הרצון הפנימי של האדם בשיחה נפתח הנושא בשאלה שנשאל אליעד כהן: מה אתה רוצה?. השאלה הובילה להסבר על הרצון לגמור עם הסבל, שכולל את הרעיון של הפסקת הסבל באופן מוחלט. אך מייד עלתה ... על רצון להפסיק מחשבות מטרידות, הובהר שהבעיה אינה בהכרח בסבל עצמו, אלא בכך שלא ברור לאדם מה הוא באמת רוצה. זהו עניין הרבה יותר קריטי: אם אינך יודע מה אתה רוצה, איך תוכל להשיג את זה? אליעד כהן מדבר על החוויה האישית שלו, בה היה ברור לו שהוא רוצה להיפטר מתחושת החיסרון, ומדבר על חוויית הגילוי שצריך להרגיש טוב בלי להיות תלוי בחיצוניות. מהי הדרך למצוא את האושר? ... דימוי אבדת בת המלך כדרך להבין רצון הדימוי שמביא אליעד הוא של אבדת בת המלך, שבו כל דבר שאדם רוצה מייצג אבדן מסוים. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן חווה את האבדן של העישון, אדם שרוצה להרגיש שלם יראה את האבדן של השלמות. כך, כל רצון למעשה כולל בתוכו תחושת חיסרון. הדימוי הזה ממחיש את ... במקרה של אני צמא והכוס ריקה, אפשר לבקש ולמצוא את הפתרון. כך, לגבי שלמות, אם לא מגדירים בבירור אני רוצה שלמות, לא יהיה ברור כיצד להשיג אותה. הקשר בין ויתור על השכל לסיום הסבל בשיחה עם השואל, אליעד מסביר ... הסבל דימוי אבדת בת המלך כיצד התחילה השיחה על הרצון לגמור עם הסבל? השיחה נפתחה בשאלה מה האדם באמת רוצה. בתחילה הובע רצון לגמור עם הסבל, אך מיד התעוררה הסתירה: אם נפטרים מהסבל לגמרי, הרי שלא ניתן עוד לדעת ... נקודה חשובה: כדי להכיר בהיעדר של סבל, צריך עדיין לזכור מהו הסבל. מדוע קשה להגדיר מה רוצים? לאחר שנאמר רוצה להפסיק לחשוב מחשבות מטרידות, הובהר שהבעיה העיקרית היא שלא לגמרי ברור מה רוצים. נאמר שזאת בעיה חמורה יותר מאשר עצם הסבל, כי אם אינך יודע מה אתה רוצה, קשה מאוד להשיג זאת. מצד אחד, היה ברור לאליעד בזמן מסוים שהוא רוצה להיפטר מתחושת חיסרון, מצד שני, כשהשואל רצה רק להפסיק את מה שהוא חווה כרגע, התברר שהוא לא באמת יודע מה כן הוא רוצה. כיצד אליעד הגיע להבנה שהוא רוצה להיפטר מתחושת החיסרון? אליעד סיפר שבעבר הוא שאל את עצמו מה באמת הוא רוצה, והבין: המטרה היא להרגיש טוב בלי תלות בשום דבר חיצוני הבעיה היא שהתחושה הפנימית היא שבכל דבר יש חיסרון ... הוא קשור לרצונות השונים? עלה בהסבר שאליעד משתמש בדימוי אבדת בת המלך לכל צורך מסוים של האדם. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן, האבדן שלו הוא הפסקת העישון, אדם שרוצה להגיע לשלמות, האבדן שלו הוא מציאת השלמות. הרעיון הוא שבכל עניין יש חיסרון, ותמיד נדמה שיש משהו שחסר. כדי ... החסר. איך מוצאים שלמות הלכה למעשה? אליעד נתן דוגמה מוחשית על כוס מים: כשאדם צמא והוא יודע בדיוק שהוא רוצה מים, הוא יכול לבקש ולקבל מים. כך גם ברצון לשלמות: קודם צריך להודות שיש חיסרון להבין מה באמת רוצים ... מענה לרצון אבל אם לא מגדירים בבירור אני צמא - לא יביאו מים. באותו אופן, אם לא מגדירים אני רוצה שלמות, לא יהיה ברור מה לעשות כדי להשיג אותה. מה הקשר בין ויתור על השכל לבין סיום הסבל? נאמר ... אבל גם אין בו טוב במובן המוכר. בסופו של דבר, בכל שלב בשיחה עלה הצורך להגדיר במדויק: מה האדם רוצה? אם הוא אינו יודע, עליו לחקור את עצמו לעומק. ברגע שמוצאים מה בדיוק רוצים, אפשר או להשיג את זה ... הפנימי הבנת תחושת החיסרון בכל דבר שימוש בשכל ובאי - הבדלה הקשר בין שלמות לבין אלוהים אליעד: מה אתה רוצה? שאלה: לגמור עם הסבל. אליעד: גמרת איתו. שאלה: אני לא מרגיש את זה. אליעד: איך אתה רוצה להרגיש את זה, לא הבנתי. אתה מבין שאם תגמור עם הסבל, לא תרגיש שגמרת עם הסבל. אם תגמור עם ... לא תדע יותר מה הוא סבל, ואם לא תדע מה הוא סבל, איך תדע שגמרת עם הסבל? מה אתה רוצה? שאלה: להפסיק לחשוב כל הזמן, מחשבות מטרידות. אליעד: אל תחליף שמות, תגדיר לי בדיוק מה אתה רוצה? אתה לא יודע מה אתה רוצה? זאת בעיה יותר חמורה שאתה לא יודע מה אתה רוצה. שאלה: אני יודע מה אני לא רוצה. אליעד: מה אתה לא רוצה? שאלה: אני לא רוצה את מה שאני חווה כרגע. אליעד: למה אתה לא רוצה? שאלה: כי זה מעיק עלי ואני לא יכול לשאת את זה. אליעד: אז מה הבעיה? אם אתה לא יכול לשאת, אז אתה לא נושא את זה, זה יפול מעצמו. מה אתה רוצה? אתה הולך בעולם ולא יודע מה אתה רוצה. אתה רק אומר מה אתה לא רוצה, האם אתה יודע מה אתה רוצה? שאלה: לא. אליעד: אתה מבין מה הבעיה? לי היה ברור בדיוק מה אני רוצה. רציתי, וקבלתי בדיוק את מה שרציתי. היה לי ברור שאני רוצה להיפטר מתחושת החיסרון, והיה לי ברור שכדי שאוכל להיפטר מתחושת החיסרון אהיה מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו. היה לי ברור בדיוק מה אני רוצה, ומה אני צריך, ועכשיו השאלה איך מגיעים לשם, וגם זה היה לי ברור, ועשיתי וקבלתי. היה לי ברור שנמאס ... אני בטוח, ובגלל שאמרת שאתה לא בטוח, שאלתי אותך אז למה אתה שואל. אני שאלתי את עצמי, מה אני רוצה? והבנתי שאני רוצה להרגיש טוב, אז אמרתי לעצמי, או קי תרגיש טוב, מה מונע ממך להרגיש טוב? ישבתי על הכסא ואמרתי לעצמי, אני רוצה להרגיש טוב, ככה בלי סיבה, לא רוצה לקום, האם אני חייב להרגיש טוב רק כאשר אני קם? רוצה להרגיש ...